Otzarot-Article

"בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל" (מח-כ) יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַסָּב הַגָּדוֹל, מְבָרֵךְ אֶת נְכָדָיו הָאֲהוּבִים. עוֹמְדִים הֵם לְפָנָיו בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן, יָדָיו עַל רֹאשָׁם, "וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר: בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יְשִׂמְךָ אֱלֹקִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה". פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: הַבָּא לְבָרֵךְ אֶת בָּנָיו יְבָרְכֵם בְּבִרְכָתָם, וְיֹאמַר כָּל אִישׁ לִבְנוֹ: "יְשִׂמְךָ אֱלֹקִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה".

אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה - גְּדוֹלִים שֶׁבַּגְּדוֹלִים, שֶׁזָּכוּ וְהִתְעַלּוּ עַד שֶׁנִּמְנוּ עַל שִׁבְטֵי יָ-הּ! וְתָמַהּ הָרַב "אֱמֶת לְיַעֲקֹב" זָצָ"ל: כַּאֲשֶׁר אָב יְבָרֵךְ אֶת בְּנוֹ - כְּלוּם לֹא דַּי בְּכָךְ שֶׁיְּבָרְכוֹ שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק כְּמוֹ הַבֶּן אִישׁ חַי, כְּמוֹ גְּאוֹן עֻזֵּנוּ מָרָן הַחִידָ"א, כְּמוֹ הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ?! וּבֶאֱמֶת, אִם אָב יְבָרֵךְ אֶת בְּנוֹ שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹהֶם - הֲלֹא נֹאמַר שֶׁהוּא תּוֹפֵס מְרֻבֶּה, וְזוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִם יְבָרְכוֹ שֶׁיִּהְיֶה כְּהָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, אוֹ כְּמָרָן הַבֵּית יוֹסֵף. שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי, אוֹ רַבִּי עֲקִיבָא! וְהִנֵּה, מוֹרֶה לָנוּ יַעֲקֹב אָבִינוּ לְבָרֵךְ שֶׁיִּהְיוּ כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה, לֹא פָּחוֹת!...

וּמַדּוּעַ? הַדָּבָר יוּבַן - בְּסִפּוּר.

הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב אַרְיֵה מֵרַדְזִימִין זָצָ"ל הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ, וּפָגַשׁ בְּאַבְרֵךְ צָעִיר. נִכְנַס עִמּוֹ בְּשִׂיחָה, וְשָׁאַל: "מַה הֵן שְׁאִיפוֹתֶיךָ, אַבְרֵךְ?"

עָנָה הַלָּה: "אֵינִי נוֹשֵׂא עַיִן לִגְדוֹלוֹת, הַלְוַאי וְאֶהְיֶה יְהוּדִי פָּשׁוּט!"

נָתַן בּוֹ הַצַּדִּיק עֵינָיו, וְאָמַר: "שְׁמַע נָא, אֲנִי בִּצְעִירוּתִי רָצִיתִי לִהְיוֹת כְּמוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זָצָ"ל, וּלְבַסּוֹף הָיִיתִי לִיהוּדִי פָּשׁוּט. אַתָּה, שֶׁמִּלְּכַתְּחִלָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת יְהוּדִי פָּשׁוּט - מַה יֵּצֵא מִמְּךָ..."

וְזוֹ גַּם הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: אִם הָאָב יִרְצֶה לְחַנֵּךְ בֵּן מֻשְׁלָם, כְּאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, יֵשׁ סִכּוּיִים שֶׁהַבֵּן יִהְיֶה לִיהוּדִי טוֹב, אֲשֶׁר יָסֵב רֹב נַחַת לְהוֹרָיו. אֲבָל אִם מִלְּכַתְּחִלָּה יִסְתַּפֵּק בִּהְיוֹתוֹ "יְהוּדִי פָּשׁוּט", וִיחַנְּכוֹ מֵרֹאשׁ לְבֵינוֹנִיּוּת - מִי יוֹדֵעַ לְאָן יַגִּיעַ...

עַל הַהַשְׁקָעָה בְּחִנּוּךְ הַיְלָדִים נִלְמַד מֵהַמַּעֲשֶׂה הַבָּא:

יַעְנְקָלֶה הָיָה נְשָׁמָה טוֹבָה. יֶלֶד מַתְמִיד, אַךְ לֹא בְּרוּךְ כִּשְׁרוֹנוֹת. עַל הֶעְדֵּר בְּרַק הַכִּשּׁוּרִים חִפָּה רְצוֹנוֹ הָעַז לִלְמֹד, וְהַשִּׁנּוּן הָעִקֵּשׁ שֶׁלּוֹ.

הִגִּיעוּ בַּכִּתָּה לְקֶטַע סָבוּךְ בִּגְמָרָא, וְהַמְלַמֵּד אָמַר: תָּכִינוּ אֶת הַקֶּטַע בַּבַּיִת, תִּשְׁתַּדְּלוּ לְהָבִין, תּוּכְלוּ לְהֵעָזֵר בָּאָב אוֹ בְּאָח, אוֹ לִלְמֹד בְּחַבְרוּתוֹת. מָחָר נִרְאֶה מִי יֵדַע.

לְמָחֳרָת, הֻפְתַּע לְמַרְאֵה אֶצְבָּעוֹ הַמּוּרֶמֶת שֶׁל יַעְנְקָלֶה. הוּא, מִכֻּלָּם!

"הָבָה נִשְׁמַע", אָמַר הַמְלַמֵּד.

לִפְלִיאַת כֻּלָּם פָּתַח יַעְנְקָלֶה בְּהַרְצָאָה בְּהִירָה שֶׁל הַקֶּטַע. הִקְדִּים שְׁתֵּי הַקְדָּמוֹת נְחוּצוֹת, וּלְפִיהֶן הֻבְהַר הָעִנְיָן כֻּלּוֹ -

"נִפְלָא!" קָרָא הַמְלַמֵּד. "עִם מִי הֵכַנְתָּ אֶת הַקֶּטַע?" הַהַקְדָּמוֹת הָאֵלּוּ, וַדַּאי אֵינָן שֶׁלּוֹ. "אַבָּא עָזַר לְךָ?"

"לֹא", עָנָה יַעְנְקָלֶה. "אַבָּא חוֹזֵר מְאֻחָר".

"אָז עִם מִי לָמַדְתָּ?"

"טִלְפַּנְתִּי לְרַבִּי מֹשֶׁה!"

וְכַוָּנָתוֹ לְרַבֵּנוּ מָרָן פּוֹסֵק הַדּוֹר הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיינְשְׁטֵיין זָצָ"ל.

"מָה?!" קָרָא הַמְלַמֵּד בְּתַדְהֵמָה.

יַעְנְקָלֶה לֹא הֵבִין: "גַּם כְּשֶׁאַבָּא מִתְקַשֶּׁה בְּמַשֶּׁהוּ אוֹ מְבַקֵּשׁ לָדַעַת הֲלָכָה הוּא מְחַיֵּג לְרַבִּי מֹשֶׁה. הוּא אוֹמֵר שֶׁרַבִּי מֹשֶׁה יוֹדֵעַ הַכֹּל. אָז חִיַּגְתִּי אֵלָיו, וְאָמַרְתִּי שֶׁהַמְלַמֵּד רוֹצֶה שֶׁנָּכִין אֶת הַקֶּטַע, וְאֵינִי מֵבִין אוֹתוֹ. הוּא שָׁאַל אוֹתִי כַּמָּה פְּעָמִים לָמַדְתִּי אוֹתוֹ, וְעָנִיתִי שֶׁשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים, וַעֲדַיִן אֵינִי מֵבִין. שָׂמַח, וְאָמַר שֶׁאַחֲרֵי שֶׁלָּמַדְתִּי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יִהְיֶה לִי קַל לְהָבִין. אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת שְׁתֵּי הַקְדָּמוֹת. וְאָמַר, וּבִקֵּשׁ שֶׁאֶחְזֹר, וְתִקֵּן אוֹתִי, עַד שֶׁיָּדַעְתִּי. וְאָז לָמַד אִתִּי לְאַט לְאַט, עַד שֶׁיָּדַעְתִּי, וּמְאֹד שִׁבֵּחַ אוֹתִי!"

עֵינֵי הַחֲבֵרִים נָצְצוּ מִקִּנְאָה, וְהַמְלַמֵּד לֹא יָדַע נַפְשׁוֹ מֵרֹב מְבוּכָה. לְאַחַר הַלִּמּוּד עָלָה לִישִׁיבַת "תִּפְאֶרֶת יְרוּשָׁלַיִם", לְהִתְנַצֵּל עַל הַתַּלְמִיד שֶׁהִטְרִיחַ אֶת פּוֹסֵק הַדּוֹר.

רַבֵּנוּ חִיֵּךְ: "אַתָּה מִתְכַּוֵּן לַיֶּלֶד הֶחָבִיב שֶׁהִתְקַשֵּׁר אֶתְמוֹל? יִרְבּוּ כְּמוֹתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל. הוּא רוֹצֶה כָּל כָּךְ לָדַעַת, וְהָרוֹצֶה לָדַעַת סוֹפוֹ שֶׁיֵּדַע!

"אֲבָל לֹא הָיָה עָלָיו לְהַטְרִיחַ אֶת הָרַב!"

"מַדּוּעַ אַתָּה סָבוּר כָּךְ? וְכִי אַתָּה אֵינְךָ מְלַמֵּד נְעָרִים?! מֵחוֹבָתֵנוּ לַעֲנוֹת לְכָל שׁוֹאֵל כְּפִי רָמָתוֹ וַהֲבָנָתוֹ. יְהֵא זֶה רַב וְדַיָּן אוֹ בּוּר וְעַם הָאָרֶץ, מְבֻגָּר אוֹ יֶלֶד. (וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, וַיַּגֵּד מֹשֶׁה)

	ויצא תש"פ
	לָבַשׁ חֲלִיפָה אַחַת בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים שָׁנָה לְמַעַן הַתּוֹרָה
	"בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל" (מח-כ) יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַסָּב הַגָּדוֹל, מְבָרֵךְ אֶת נְכָדָיו הָאֲהוּבִים. עוֹמְדִים הֵם לְפָנָיו בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן, יָדָיו עַל רֹאשָׁם, "וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר: בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יְשִׂמְךָ אֱלֹקִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה". פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: הַבָּא לְבָרֵךְ אֶת בָּנָיו יְבָרְכֵם בְּבִרְכָתָם, וְיֹאמַר כָּל אִישׁ לִבְנוֹ: "יְשִׂמְךָ אֱלֹקִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה". אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה - גְּדוֹלִים שֶׁבַּגְּדוֹלִים, שֶׁזָּכוּ וְהִתְעַלּוּ עַד שֶׁנִּמְנוּ עַל שִׁבְטֵי יָ-הּ! וְתָמַהּ הָרַב "אֱמֶת לְיַעֲקֹב" זָצָ"ל: כַּאֲשֶׁר אָב יְבָרֵךְ אֶת בְּנוֹ - כְּלוּם לֹא דַּי בְּכָךְ שֶׁיְּבָרְכוֹ שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק כְּמוֹ הַבֶּן אִישׁ חַי, כְּמוֹ גְּאוֹן עֻזֵּנוּ מָרָן הַחִידָ"א, כְּמוֹ הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ?! וּבֶאֱמֶת, אִם אָב יְבָרֵךְ אֶת בְּנוֹ שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹהֶם - הֲלֹא נֹאמַר שֶׁהוּא תּוֹפֵס מְרֻבֶּה, וְזוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִם יְבָרְכוֹ שֶׁיִּהְיֶה כְּהָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, אוֹ כְּמָרָן הַבֵּית יוֹסֵף. שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי, אוֹ רַבִּי עֲקִיבָא! וְהִנֵּה, מוֹרֶה לָנוּ יַעֲקֹב אָבִינוּ לְבָרֵךְ שֶׁיִּהְיוּ כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה, לֹא פָּחוֹת!... וּמַדּוּעַ? הַדָּבָר יוּבַן - בְּסִפּוּר. הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב אַרְיֵה מֵרַדְזִימִין זָצָ"ל הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ, וּפָגַשׁ בְּאַבְרֵךְ צָעִיר. נִכְנַס עִמּוֹ בְּשִׂיחָה, וְשָׁאַל: "מַה הֵן שְׁאִיפוֹתֶיךָ, אַבְרֵךְ?" עָנָה הַלָּה: "אֵינִי נוֹשֵׂא עַיִן לִגְדוֹלוֹת, הַלְוַאי וְאֶהְיֶה יְהוּדִי פָּשׁוּט!" נָתַן בּוֹ הַצַּדִּיק עֵינָיו, וְאָמַר: "שְׁמַע נָא, אֲנִי בִּצְעִירוּתִי רָצִיתִי לִהְיוֹת כְּמוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זָצָ"ל, וּלְבַסּוֹף הָיִיתִי לִיהוּדִי פָּשׁוּט. אַתָּה, שֶׁמִּלְּכַתְּחִלָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת יְהוּדִי פָּשׁוּט - מַה יֵּצֵא מִמְּךָ..." וְזוֹ גַּם הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: אִם הָאָב יִרְצֶה לְחַנֵּךְ בֵּן מֻשְׁלָם, כְּאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, יֵשׁ סִכּוּיִים שֶׁהַבֵּן יִהְיֶה לִיהוּדִי טוֹב, אֲשֶׁר יָסֵב רֹב נַחַת לְהוֹרָיו. אֲבָל אִם מִלְּכַתְּחִלָּה יִסְתַּפֵּק בִּהְיוֹתוֹ "יְהוּדִי פָּשׁוּט", וִיחַנְּכוֹ מֵרֹאשׁ לְבֵינוֹנִיּוּת - מִי יוֹדֵעַ לְאָן יַגִּיעַ... עַל הַהַשְׁקָעָה בְּחִנּוּךְ הַיְלָדִים נִלְמַד מֵהַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: יַעְנְקָלֶה הָיָה נְשָׁמָה טוֹבָה. יֶלֶד מַתְמִיד, אַךְ לֹא בְּרוּךְ כִּשְׁרוֹנוֹת. עַל הֶעְדֵּר בְּרַק הַכִּשּׁוּרִים חִפָּה רְצוֹנוֹ הָעַז לִלְמֹד, וְהַשִּׁנּוּן הָעִקֵּשׁ שֶׁלּוֹ. הִגִּיעוּ בַּכִּתָּה לְקֶטַע סָבוּךְ בִּגְמָרָא, וְהַמְלַמֵּד אָמַר: תָּכִינוּ אֶת הַקֶּטַע בַּבַּיִת, תִּשְׁתַּדְּלוּ לְהָבִין, תּוּכְלוּ לְהֵעָזֵר בָּאָב אוֹ בְּאָח, אוֹ לִלְמֹד בְּחַבְרוּתוֹת. מָחָר נִרְאֶה מִי יֵדַע. לְמָחֳרָת, הֻפְתַּע לְמַרְאֵה אֶצְבָּעוֹ הַמּוּרֶמֶת שֶׁל יַעְנְקָלֶה. הוּא, מִכֻּלָּם! "הָבָה נִשְׁמַע", אָמַר הַמְלַמֵּד. לִפְלִיאַת כֻּלָּם פָּתַח יַעְנְקָלֶה בְּהַרְצָאָה בְּהִירָה שֶׁל הַקֶּטַע. הִקְדִּים שְׁתֵּי הַקְדָּמוֹת נְחוּצוֹת, וּלְפִיהֶן הֻבְהַר הָעִנְיָן כֻּלּוֹ - "נִפְלָא!" קָרָא הַמְלַמֵּד. "עִם מִי הֵכַנְתָּ אֶת הַקֶּטַע?" הַהַקְדָּמוֹת הָאֵלּוּ, וַדַּאי אֵינָן שֶׁלּוֹ. "אַבָּא עָזַר לְךָ?" "לֹא", עָנָה יַעְנְקָלֶה. "אַבָּא חוֹזֵר מְאֻחָר". "אָז עִם מִי לָמַדְתָּ?" "טִלְפַּנְתִּי לְרַבִּי מֹשֶׁה!" וְכַוָּנָתוֹ לְרַבֵּנוּ מָרָן פּוֹסֵק הַדּוֹר הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיינְשְׁטֵיין זָצָ"ל. "מָה?!" קָרָא הַמְלַמֵּד בְּתַדְהֵמָה. יַעְנְקָלֶה לֹא הֵבִין: "גַּם כְּשֶׁאַבָּא מִתְקַשֶּׁה בְּמַשֶּׁהוּ אוֹ מְבַקֵּשׁ לָדַעַת הֲלָכָה הוּא מְחַיֵּג לְרַבִּי מֹשֶׁה. הוּא אוֹמֵר שֶׁרַבִּי מֹשֶׁה יוֹדֵעַ הַכֹּל. אָז חִיַּגְתִּי אֵלָיו, וְאָמַרְתִּי שֶׁהַמְלַמֵּד רוֹצֶה שֶׁנָּכִין אֶת הַקֶּטַע, וְאֵינִי מֵבִין אוֹתוֹ. הוּא שָׁאַל אוֹתִי כַּמָּה פְּעָמִים לָמַדְתִּי אוֹתוֹ, וְעָנִיתִי שֶׁשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים, וַעֲדַיִן אֵינִי מֵבִין. שָׂמַח, וְאָמַר שֶׁאַחֲרֵי שֶׁלָּמַדְתִּי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יִהְיֶה לִי קַל לְהָבִין. אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת שְׁתֵּי הַקְדָּמוֹת. וְאָמַר, וּבִקֵּשׁ שֶׁאֶחְזֹר, וְתִקֵּן אוֹתִי, עַד שֶׁיָּדַעְתִּי. וְאָז לָמַד אִתִּי לְאַט לְאַט, עַד שֶׁיָּדַעְתִּי, וּמְאֹד שִׁבֵּחַ אוֹתִי!" עֵינֵי הַחֲבֵרִים נָצְצוּ מִקִּנְאָה, וְהַמְלַמֵּד לֹא יָדַע נַפְשׁוֹ מֵרֹב מְבוּכָה. לְאַחַר הַלִּמּוּד עָלָה לִישִׁיבַת "תִּפְאֶרֶת יְרוּשָׁלַיִם", לְהִתְנַצֵּל עַל הַתַּלְמִיד שֶׁהִטְרִיחַ אֶת פּוֹסֵק הַדּוֹר. רַבֵּנוּ חִיֵּךְ: "אַתָּה מִתְכַּוֵּן לַיֶּלֶד הֶחָבִיב שֶׁהִתְקַשֵּׁר אֶתְמוֹל? יִרְבּוּ כְּמוֹתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל. הוּא רוֹצֶה כָּל כָּךְ לָדַעַת, וְהָרוֹצֶה לָדַעַת סוֹפוֹ שֶׁיֵּדַע! "אֲבָל לֹא הָיָה עָלָיו לְהַטְרִיחַ אֶת הָרַב!" "מַדּוּעַ אַתָּה סָבוּר כָּךְ? וְכִי אַתָּה אֵינְךָ מְלַמֵּד נְעָרִים?! מֵחוֹבָתֵנוּ לַעֲנוֹת לְכָל שׁוֹאֵל כְּפִי רָמָתוֹ וַהֲבָנָתוֹ. יְהֵא זֶה רַב וְדַיָּן אוֹ בּוּר וְעַם הָאָרֶץ, מְבֻגָּר אוֹ יֶלֶד. (וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, וַיַּגֵּד מֹשֶׁה)