Otzarot-Article

"יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ" (לב-יז) מָרָן הַקְּהִלּוֹת יַעֲקֹב זַצַ"ל כֻּבַּד בְּמִצְוַת סַנְדְקָאוּת. נָסַע בְּמוֹנִית לִמְקוֹם הַבְּרִית וּלְפֶתַע בִּקֵּשׁ לַעֲצֹר, רָצָה לָרֶדֶת. מַה קָּרָה? מִן הַמַּרְאָה שֶׁבַּחֲזִית הָרֶכֶב הִשְׁתַּלְשְׁלָה בֻּבָּה. "עֲבוֹדָה זָרָה", רָטַן הַגָּאוֹן. מְלַוֵּהוּ הִשְׁתָּאָה. קִשּׁוּט הוּא וְתוּ לֹא. מִכָּל מָקוֹם, בִּקֵּשׁ מֵהַנֶּהָג וְהַלָּה הֶחְבִּיאָה מֵאֲחוֹרֵי הַמַּרְאָה. נָחָה דַּעַת הַגָּאוֹן.

הַמְלַוֶּה עֲדַיִן הִשְׁתּוֹמֵם. נִכְנַס עִם הַנֶּהָג בִּדְבָרִים: "לְשֵׁם מַה לְּךָ בֻּבָּה זוֹ?"

"הִיא מְבִיאָה לִי מַזָּל" - - - הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה.

מוּזָר?... בִּכְלָל לֹא! "הָאֱמוּנָה הִיא נְטִיָּה דַּקָּה מִנְּטִיּוֹת הַנֶּפֶשׁ", כָּתַב מָרָן הֶ"חָזוֹן אִישׁ" זַצַ"ל (הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן). הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הִשְׁרִישָׁהּ בָּנוּ כְּדֵי שֶׁנַּאֲמִין בּוֹ. אֲבָל הַבְּחִירָה נְתוּנָה, וְהָאָדָם יָכוֹל לְהַפְנוֹת אֶת נְטִיַּת הָאֱמוּנָה לַעֲרוּצֵי אַכְזָב וְכָזָב. לְהַאֲמִין בַּמַּזָּל, לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ וּבְזוּלָתוֹ. לִקְבֹּעַ בְּמַשְׁקוֹף בֵּיתוֹ 'פַּרְסָה' בִּמְקוֹם מְזוּזָה, לְיַחֵס כֹּחַ לְבֻבָּה...

אָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי זַלְמָן סוֹרוֹצְקִין זַצַ"ל: יֵשׁ 'חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם' הַלּוֹעֲגִים לְכָל קֹדֶשׁ, מִתְיַמְּרִים בַּקִּדְמָה וּמַצְהִירִים עַל עַצְמָם כְּאֵינָם מַאֲמִינִים. וְהֵם-הֵם לֹא יִתְגּוֹרְרוּ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן בְּבַיִת מִסְפַּר שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה; לֹא יַעַבְרוּ מִתַּחַת לְסֻלָּם; וְאִם חָתוּל שָׁחוֹר יֶחֱצֶה אֶת דַּרְכָּם - יָשׁוּבוּ עַל עִקְּבוֹתֵיהֶם... עֲלֵיהֶם אוֹמֵר הַכָּתוּב "יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ". מַדּוּעַ מֻדְגָּשׁ שֶׁהַשֵּׁדִים אֵינָם אֱלוֹהַּ? מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁאֵלָה הַמּוּפְנֵית אֲלֵיהֶם הִיא, לַשֵּׁדִים זוֹבְחִים אַתֶּם - אָז לָמָּה לֹא לָאֱלוֹקַ?!...

עַל דֶּרֶךְ זוֹ פֵּרֵשׁ הָרַבִּי מִפְּשִׁיסְחָא זַצַ"ל אֶת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (בַּמִּדְבָּר רַבָּה יד-ב) עַל הַפָּסוּק: "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה", בְּיִשְׂרָאֵל לֹא קָם אֲבָל בְּאוּמוֹת הָעוֹלָם קָם, וּמִי הוּא - בִּלְעָם. וְלָמָּה? כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה לוֹמַר, שֶׁלֹּא נִתְּנוּ לָהֶם נְבִיאִים. וְתָמוּהַּ, שֶׁהֲרֵי טַעֲנָתָם בְּעֵינָהּ עוֹמֶדֶת: לְיִשְׂרָאֵל נָתַתָּ נָבִיא מְרוֹמָם כְּמֹשֶׁה, וְלָנוּ - שְׁפַל אֲנָשִׁים כְּבִלְעָם. אֶלָּא הִיא הַנּוֹתֶנֶת: אִלּוּלֵא הָיָה מַעֲמִיד לָהֶם נָבִיא, הָיוּ יְכוֹלִים לִטְעֹן, לֹא חִפַּשְׂנוּ כָּל קֶשֶׁר עִם הַבּוֹרֵא מִכֵּיוָן שֶׁהָיִינוּ כּוֹפְרִים. עַל כֵּן הֵקִים לָהֶם שְׁפַל אֲנָשִׁים כְּבִלְעָם, שֶׁהִתְיַמֵּר לָדַעַת דַּעַת עֶלְיוֹן, וְהֵם נָהֲרוּ וּבָאוּ לְבַקֵּשׁ קְלָלוֹת וּבְרָכוֹת. וְכָעֵת אֶפְשָׁר לִטְעֹן כְּנֶגְדָּם: אֲהָהּ! מַאֲמִינִים אַתֶּם. וְאִם מַאֲמִינִים אַתֶּם, אָז לָמָּה לֹא בְּמֹשֶׁה וּבְתוֹרָתוֹ?!

וְעַל כָּךְ, לֹא תִּהְיֶה לָהֶם תְּשׁוּבָה...

בְּיַלְקוּט "מֵעַם לוֹעֵז" (שְׁמוֹת יד-א) מָצִינוּ סִפּוּר מְאַלֵּף, בִּיהוּדִי שֶׁהָלַךְ לִמְחוֹזוֹת קֵידָר, וְהָיְתָה דַּרְכָּם לַעֲבֹד לָאֵשׁ שֶׁחֲשָׁבוּהָ לֶאֱלוֹהַּ. וְהָיוּ מַקְרִיבִים עַצְמָם לָאֵשׁ וּמַשְׁלִיכִים עַצְמָם לִמְדוּרָה וּמַאֲמִינִים שֶׁהַמַּקְרִיב אֶת עַצְמוֹ נִצּוֹל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנּוֹם.

כְּשֶׁהִגִּיעַ לְקֵדָר, הִתְאָרֵחַ בְּבֵית זָקֵן אֶחָד וְנָח מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ. בִּקֵּשׁ לְהַמְשִׁיךְ בְּמַסָּעוֹ, וְהִגִּיעַ אֵלָיו הַשְּׁמוּעָה, כִּי הַדֶּרֶךְ מְלֵאָה בְּשׁוֹדְדִים וּבְרוֹצְחִים, הַמִּתְנַפְּלִים עַל עוֹבְרֵי הַדְּרָכִים, נוֹטְלִים אֶת רְכוּשָׁם וְרוֹצְחִים אוֹתָם נֶפֶשׁ. מֶה עָשָׂה? הִפְקִיד אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ בִּידֵי הַזָּקֵן, בַּעַל הָאַכְסַנְיָה, כִּי בְּנֵי קֵידָר יְדוּעִים הָיוּ בְּיָשְׁרָם וּבְנֶאֱמָנוּתָם. לְאַחַר מִכֵּן הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ לְהַסְדִּיר אֶת עִנְיָנָיו בְּעִיר רְחוֹקָה, שֶׁכֵּן הַשּׁוֹדְדִים לֹא הָיוּ פּוֹגְעִים לְרָעָה בְּחַסְרֵי כֹּל.

כַּעֲבֹר זְמַן שָׁב לְקֵידָר כְּדֵי לִטּוֹל אֶת רְכוּשׁוֹ וְלָשׁוּב לְבֵיתוֹ, וְהוֹדִיעוּהוּ שֶׁאוֹתוֹ זָקֵן מֵת כִּי הִקְרִיב עַצְמוֹ קָרְבָּן לָאֵשׁ.

בִּקֵּשׁ מִיּוֹרְשָׁיו אֶת הַפִּקָּדוֹן.

אָמְרוּ לוֹ: "אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים עַל הַפִּקָּדוֹן דָּבָר".

הֵחֵל לִבְכּוֹת וּלְקוֹנֵן עַל רְכוּשׁוֹ שֶׁאָבַד לוֹ. הָיָה זֶה רְכוּשׁ שֶׁקִּבְּצוֹ בֶּעָמָל רַב, בְּכַתְּתוֹ רַגְלָיו מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר, וְעַתָּה עָלָה הַכֹּל בַּתֹּהוּ וְיָשׁוּב לְבֵיתוֹ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת.

אָמְרוּ לוֹ: "אַל תִּצְטַעֵר. הַמְתֵּן שְׁלֹשָׁה יָמִים וּרְכוּשְׁךָ יוּשַׁב אֵלֶיךָ".

תָּמַהּ לִשְׁמֹעַ אֶת הַדְּבָרִים. הִסְבִּירוּ לוֹ כִּי כָּךְ מִנְהַג הַמָּקוֹם: כָּל הַמַּקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לָאֵשׁ, שָׁב בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְבֵיתוֹ, פּוֹקֵד אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ לְשָׁלוֹם וּמְצַוֶּה עַל רְכוּשׁוֹ. הִמְתִּין שְׁלֹשָׁה יָמִים וְחִכָּה.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הוֹפִיעַ הַזָּקֵן, שָׂמַח עִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְעָרַךְ לָהֶם צַוָּאָה כֵּיצַד לִנְהֹג בִּרְכוּשׁוֹ שֶׁהוֹתִיר אַחֲרָיו.

שְׁאָלוֹ הַיְּהוּדִי: "וְהֵיכָן פִּקְדוֹנִי?" פָּנָה לַמְּגֵרָה, פְּתָחָהּ, וְהֵשִׁיב לוֹ אֶת פִּקְדוֹנוֹ.

עָמַד הַיְּהוּדִי תּוֹהֶה. שְׁאָלוֹ: "הֲנָכוֹן הַדָּבָר שֶׁהֵטַלְתָּ עַצְמְךָ לָאֵשׁ?"

אָמַר לוֹ: "נָכוֹן".

שְׁאָלוֹ: "מַדּוּעַ עָשִׂיתָ זֹאת?"

עָנָה: "כִּי הַמַּקְרִיב עַצְמוֹ לָאֵשׁ אֵינוֹ נִדּוֹן בַּגֵּיהִנֹּם וּמְכַפְּרִים לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו. וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי, חַיָּב אֲנִי לְהִפָּרֵד וְלָשׁוּב לִמְקוֹמִי".

שְׁאָלוֹ: "לְאָן תֵּלֵךְ עַתָּה?"

אָמַר לוֹ: "אֲנִי הוֹלֵךְ לְקַצְוֵי אֶרֶץ לְהַפִּיל עַצְמִי לַגֵּיהִנֹּם, וּמִשָּׁם אֶכָּנֵס הַיְשֵׁר לְגַן עֵדֶן".

אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי: "רְצוֹנִי לֵילֵךְ עִמְּךָ לִרְאוֹת כֵּיצַד אַתָּה מַפִּיל עַצְמְךָ לַגֵּיהִנֹּם".

אָמַר לוֹ: "אִם תָּבוֹא עִמִּי, תִּרְצֶה אַף אַתָּה לְהַקְרִיב עַצְמְךָ".

אָמַר הַיְּהוּדִי: "אָמְנָם צָעִיר אֲנִי לְיָמִים וּרְצוֹנִי לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת. אֲבָל רְצוֹנִי לִרְאוֹת וּלְהִוָּכַח וּלְהַחְלִיט עַל דַּרְכִּי".

הִתְרָה בּוֹ: "אִם אֵין אַתָּה בָּטוּחַ בְּהַחְלָטָתְךָ, אַל תָּבוֹא עִמִּי!"

פָּנָה לָלֶכֶת, וְהַיְּהוּדִי אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ: "שׁוּב לַאֲחוֹרֶיךָ".

עָנָה: "בַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֵלֵךְ".

אָמַר לוֹ: "אַל תָּבוֹא עִמִּי!"

עָנָה: "מָה אִכְפַּת לְךָ? אֵינֶנִּי פּוֹחֵד. רְצוֹנִי לִרְאוֹת מַה תַּחְבּוּלָה הִיא זוֹ".

שְׁאָלוֹ: "הַאִם אַתָּה יְהוּדִי?"

עָנָה: "יְהוּדִי בֶּן יְהוּדִי".

אָמַר לוֹ: "אִם כֵּן, דַּע לְךָ כִּי אֵינִי אָדָם אֶלָּא שֵׁד. וְנִשְׁלַחְתִּי כְּדֵי לְהַטְעוֹת אֶת הַטִּפְּשִׁים הָעוֹזְבִים עֲבוֹדַת אֱלֹקִים חַיִּים, אֲדוֹן הָעוֹלָם, וְעוֹבְדִים לָאֵשׁ. וּכְשֶׁאֶחָד מֵהֶם מַפִּיל עַצְמוֹ לָאֵשׁ, אֲנִי בָּא לְבֵיתוֹ כַּעֲבֹר שְׁלֹשָׁה יָמִים וּמִתְחַפֵּשׂ בִּדְמוּתוֹ, וְעוֹרֵךְ צַוָּאָה כִּרְצוֹנוֹ, וּמְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ וּבִגְדֻלָּתוֹ שֶׁהִפִּיל אֶת עַצְמוֹ לָאֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. וּבְכָךְ אֲנִי טוֹרְדָם מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וּמֵהָעוֹלָם הַבָּא. וְלֹא רַק כְּנֶגְדָּם, אֶלָּא כְּנֶגֶד כָּל עוֹבְדֵי הָעֲבוֹדוֹת הַזָּרוֹת יֵשׁ לָנוּ תַּחְבּוּלוֹת וּפִתּוּיִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם" (אִיּוֹב יב-כג). אֲבָל יִשְׂרָאֵל, אֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהַטְעוֹתָם, שֶׁהֵם מַאֲמִינִים בְּבוֹרֵא הָעוֹלָם וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם תּוֹרָתוֹ וּמִצְווֹתָיו. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא" (יִרְמְיָה י-טז). כְּלוֹמַר, אֵין חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל עִם הַגּוֹיִים שֶׁכֵּן הֵם מַאֲמִינִים בַּה' שֶׁיָּצַר הַכֹּל".

כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ יְהוּדִי כָּךְ, שָׂמַח וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ לְשָׁלוֹם. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	תולדות תש"פ
	לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ!
	"הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" (כב-א) בְּפָרָשָׁתֵנוּ כְּתוּבָה מִצְוָה חֲשׁוּבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה, וְהִיא מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה: "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם"; "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ" "יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ" (לב-יז) מָרָן הַקְּהִלּוֹת יַעֲקֹב זַצַ"ל כֻּבַּד בְּמִצְוַת סַנְדְקָאוּת. נָסַע בְּמוֹנִית לִמְקוֹם הַבְּרִית וּלְפֶתַע בִּקֵּשׁ לַעֲצֹר, רָצָה לָרֶדֶת. מַה קָּרָה? מִן הַמַּרְאָה שֶׁבַּחֲזִית הָרֶכֶב הִשְׁתַּלְשְׁלָה בֻּבָּה. "עֲבוֹדָה זָרָה", רָטַן הַגָּאוֹן. מְלַוֵּהוּ הִשְׁתָּאָה. קִשּׁוּט הוּא וְתוּ לֹא. מִכָּל מָקוֹם, בִּקֵּשׁ מֵהַנֶּהָג וְהַלָּה הֶחְבִּיאָה מֵאֲחוֹרֵי הַמַּרְאָה. נָחָה דַּעַת הַגָּאוֹן. הַמְלַוֶּה עֲדַיִן הִשְׁתּוֹמֵם. נִכְנַס עִם הַנֶּהָג בִּדְבָרִים: "לְשֵׁם מַה לְּךָ בֻּבָּה זוֹ?" "הִיא מְבִיאָה לִי מַזָּל" - - - הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה. מוּזָר?... בִּכְלָל לֹא! "הָאֱמוּנָה הִיא נְטִיָּה דַּקָּה מִנְּטִיּוֹת הַנֶּפֶשׁ", כָּתַב מָרָן הֶ"חָזוֹן אִישׁ" זַצַ"ל (הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן). הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הִשְׁרִישָׁהּ בָּנוּ כְּדֵי שֶׁנַּאֲמִין בּוֹ. אֲבָל הַבְּחִירָה נְתוּנָה, וְהָאָדָם יָכוֹל לְהַפְנוֹת אֶת נְטִיַּת הָאֱמוּנָה לַעֲרוּצֵי אַכְזָב וְכָזָב. לְהַאֲמִין בַּמַּזָּל, לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ וּבְזוּלָתוֹ. לִקְבֹּעַ בְּמַשְׁקוֹף בֵּיתוֹ 'פַּרְסָה' בִּמְקוֹם מְזוּזָה, לְיַחֵס כֹּחַ לְבֻבָּה... אָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי זַלְמָן סוֹרוֹצְקִין זַצַ"ל: יֵשׁ 'חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם' הַלּוֹעֲגִים לְכָל קֹדֶשׁ, מִתְיַמְּרִים בַּקִּדְמָה וּמַצְהִירִים עַל עַצְמָם כְּאֵינָם מַאֲמִינִים. וְהֵם-הֵם לֹא יִתְגּוֹרְרוּ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן בְּבַיִת מִסְפַּר שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה; לֹא יַעַבְרוּ מִתַּחַת לְסֻלָּם; וְאִם חָתוּל שָׁחוֹר יֶחֱצֶה אֶת דַּרְכָּם - יָשׁוּבוּ עַל עִקְּבוֹתֵיהֶם... עֲלֵיהֶם אוֹמֵר הַכָּתוּב "יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ". מַדּוּעַ מֻדְגָּשׁ שֶׁהַשֵּׁדִים אֵינָם אֱלוֹהַּ? מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁאֵלָה הַמּוּפְנֵית אֲלֵיהֶם הִיא, לַשֵּׁדִים זוֹבְחִים אַתֶּם - אָז לָמָּה לֹא לָאֱלוֹקַ?!... עַל דֶּרֶךְ זוֹ פֵּרֵשׁ הָרַבִּי מִפְּשִׁיסְחָא זַצַ"ל אֶת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (בַּמִּדְבָּר רַבָּה יד-ב) עַל הַפָּסוּק: "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה", בְּיִשְׂרָאֵל לֹא קָם אֲבָל בְּאוּמוֹת הָעוֹלָם קָם, וּמִי הוּא - בִּלְעָם. וְלָמָּה? כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה לוֹמַר, שֶׁלֹּא נִתְּנוּ לָהֶם נְבִיאִים. וְתָמוּהַּ, שֶׁהֲרֵי טַעֲנָתָם בְּעֵינָהּ עוֹמֶדֶת: לְיִשְׂרָאֵל נָתַתָּ נָבִיא מְרוֹמָם כְּמֹשֶׁה, וְלָנוּ - שְׁפַל אֲנָשִׁים כְּבִלְעָם. אֶלָּא הִיא הַנּוֹתֶנֶת: אִלּוּלֵא הָיָה מַעֲמִיד לָהֶם נָבִיא, הָיוּ יְכוֹלִים לִטְעֹן, לֹא חִפַּשְׂנוּ כָּל קֶשֶׁר עִם הַבּוֹרֵא מִכֵּיוָן שֶׁהָיִינוּ כּוֹפְרִים. עַל כֵּן הֵקִים לָהֶם שְׁפַל אֲנָשִׁים כְּבִלְעָם, שֶׁהִתְיַמֵּר לָדַעַת דַּעַת עֶלְיוֹן, וְהֵם נָהֲרוּ וּבָאוּ לְבַקֵּשׁ קְלָלוֹת וּבְרָכוֹת. וְכָעֵת אֶפְשָׁר לִטְעֹן כְּנֶגְדָּם: אֲהָהּ! מַאֲמִינִים אַתֶּם. וְאִם מַאֲמִינִים אַתֶּם, אָז לָמָּה לֹא בְּמֹשֶׁה וּבְתוֹרָתוֹ?! וְעַל כָּךְ, לֹא תִּהְיֶה לָהֶם תְּשׁוּבָה... בְּיַלְקוּט "מֵעַם לוֹעֵז" (שְׁמוֹת יד-א) מָצִינוּ סִפּוּר מְאַלֵּף, בִּיהוּדִי שֶׁהָלַךְ לִמְחוֹזוֹת קֵידָר, וְהָיְתָה דַּרְכָּם לַעֲבֹד לָאֵשׁ שֶׁחֲשָׁבוּהָ לֶאֱלוֹהַּ. וְהָיוּ מַקְרִיבִים עַצְמָם לָאֵשׁ וּמַשְׁלִיכִים עַצְמָם לִמְדוּרָה וּמַאֲמִינִים שֶׁהַמַּקְרִיב אֶת עַצְמוֹ נִצּוֹל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנּוֹם. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְקֵדָר, הִתְאָרֵחַ בְּבֵית זָקֵן אֶחָד וְנָח מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ. בִּקֵּשׁ לְהַמְשִׁיךְ בְּמַסָּעוֹ, וְהִגִּיעַ אֵלָיו הַשְּׁמוּעָה, כִּי הַדֶּרֶךְ מְלֵאָה בְּשׁוֹדְדִים וּבְרוֹצְחִים, הַמִּתְנַפְּלִים עַל עוֹבְרֵי הַדְּרָכִים, נוֹטְלִים אֶת רְכוּשָׁם וְרוֹצְחִים אוֹתָם נֶפֶשׁ. מֶה עָשָׂה? הִפְקִיד אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ בִּידֵי הַזָּקֵן, בַּעַל הָאַכְסַנְיָה, כִּי בְּנֵי קֵידָר יְדוּעִים הָיוּ בְּיָשְׁרָם וּבְנֶאֱמָנוּתָם. לְאַחַר מִכֵּן הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ לְהַסְדִּיר אֶת עִנְיָנָיו בְּעִיר רְחוֹקָה, שֶׁכֵּן הַשּׁוֹדְדִים לֹא הָיוּ פּוֹגְעִים לְרָעָה בְּחַסְרֵי כֹּל. כַּעֲבֹר זְמַן שָׁב לְקֵידָר כְּדֵי לִטּוֹל אֶת רְכוּשׁוֹ וְלָשׁוּב לְבֵיתוֹ, וְהוֹדִיעוּהוּ שֶׁאוֹתוֹ זָקֵן מֵת כִּי הִקְרִיב עַצְמוֹ קָרְבָּן לָאֵשׁ. בִּקֵּשׁ מִיּוֹרְשָׁיו אֶת הַפִּקָּדוֹן. אָמְרוּ לוֹ: "אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים עַל הַפִּקָּדוֹן דָּבָר". הֵחֵל לִבְכּוֹת וּלְקוֹנֵן עַל רְכוּשׁוֹ שֶׁאָבַד לוֹ. הָיָה זֶה רְכוּשׁ שֶׁקִּבְּצוֹ בֶּעָמָל רַב, בְּכַתְּתוֹ רַגְלָיו מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר, וְעַתָּה עָלָה הַכֹּל בַּתֹּהוּ וְיָשׁוּב לְבֵיתוֹ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. אָמְרוּ לוֹ: "אַל תִּצְטַעֵר. הַמְתֵּן שְׁלֹשָׁה יָמִים וּרְכוּשְׁךָ יוּשַׁב אֵלֶיךָ". תָּמַהּ לִשְׁמֹעַ אֶת הַדְּבָרִים. הִסְבִּירוּ לוֹ כִּי כָּךְ מִנְהַג הַמָּקוֹם: כָּל הַמַּקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לָאֵשׁ, שָׁב בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְבֵיתוֹ, פּוֹקֵד אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ לְשָׁלוֹם וּמְצַוֶּה עַל רְכוּשׁוֹ. הִמְתִּין שְׁלֹשָׁה יָמִים וְחִכָּה. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הוֹפִיעַ הַזָּקֵן, שָׂמַח עִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְעָרַךְ לָהֶם צַוָּאָה כֵּיצַד לִנְהֹג בִּרְכוּשׁוֹ שֶׁהוֹתִיר אַחֲרָיו. שְׁאָלוֹ הַיְּהוּדִי: "וְהֵיכָן פִּקְדוֹנִי?" פָּנָה לַמְּגֵרָה, פְּתָחָהּ, וְהֵשִׁיב לוֹ אֶת פִּקְדוֹנוֹ. עָמַד הַיְּהוּדִי תּוֹהֶה. שְׁאָלוֹ: "הֲנָכוֹן הַדָּבָר שֶׁהֵטַלְתָּ עַצְמְךָ לָאֵשׁ?" אָמַר לוֹ: "נָכוֹן". שְׁאָלוֹ: "מַדּוּעַ עָשִׂיתָ זֹאת?" עָנָה: "כִּי הַמַּקְרִיב עַצְמוֹ לָאֵשׁ אֵינוֹ נִדּוֹן בַּגֵּיהִנֹּם וּמְכַפְּרִים לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו. וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי, חַיָּב אֲנִי לְהִפָּרֵד וְלָשׁוּב לִמְקוֹמִי". שְׁאָלוֹ: "לְאָן תֵּלֵךְ עַתָּה?" אָמַר לוֹ: "אֲנִי הוֹלֵךְ לְקַצְוֵי אֶרֶץ לְהַפִּיל עַצְמִי לַגֵּיהִנֹּם, וּמִשָּׁם אֶכָּנֵס הַיְשֵׁר לְגַן עֵדֶן". אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי: "רְצוֹנִי לֵילֵךְ עִמְּךָ לִרְאוֹת כֵּיצַד אַתָּה מַפִּיל עַצְמְךָ לַגֵּיהִנֹּם". אָמַר לוֹ: "אִם תָּבוֹא עִמִּי, תִּרְצֶה אַף אַתָּה לְהַקְרִיב עַצְמְךָ". אָמַר הַיְּהוּדִי: "אָמְנָם צָעִיר אֲנִי לְיָמִים וּרְצוֹנִי לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת. אֲבָל רְצוֹנִי לִרְאוֹת וּלְהִוָּכַח וּלְהַחְלִיט עַל דַּרְכִּי". הִתְרָה בּוֹ: "אִם אֵין אַתָּה בָּטוּחַ בְּהַחְלָטָתְךָ, אַל תָּבוֹא עִמִּי!" פָּנָה לָלֶכֶת, וְהַיְּהוּדִי אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ: "שׁוּב לַאֲחוֹרֶיךָ". עָנָה: "בַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֵלֵךְ". אָמַר לוֹ: "אַל תָּבוֹא עִמִּי!" עָנָה: "מָה אִכְפַּת לְךָ? אֵינֶנִּי פּוֹחֵד. רְצוֹנִי לִרְאוֹת מַה תַּחְבּוּלָה הִיא זוֹ". שְׁאָלוֹ: "הַאִם אַתָּה יְהוּדִי?" עָנָה: "יְהוּדִי בֶּן יְהוּדִי". אָמַר לוֹ: "אִם כֵּן, דַּע לְךָ כִּי אֵינִי אָדָם אֶלָּא שֵׁד. וְנִשְׁלַחְתִּי כְּדֵי לְהַטְעוֹת אֶת הַטִּפְּשִׁים הָעוֹזְבִים עֲבוֹדַת אֱלֹקִים חַיִּים, אֲדוֹן הָעוֹלָם, וְעוֹבְדִים לָאֵשׁ. וּכְשֶׁאֶחָד מֵהֶם מַפִּיל עַצְמוֹ לָאֵשׁ, אֲנִי בָּא לְבֵיתוֹ כַּעֲבֹר שְׁלֹשָׁה יָמִים וּמִתְחַפֵּשׂ בִּדְמוּתוֹ, וְעוֹרֵךְ צַוָּאָה כִּרְצוֹנוֹ, וּמְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ וּבִגְדֻלָּתוֹ שֶׁהִפִּיל אֶת עַצְמוֹ לָאֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. וּבְכָךְ אֲנִי טוֹרְדָם מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וּמֵהָעוֹלָם הַבָּא. וְלֹא רַק כְּנֶגְדָּם, אֶלָּא כְּנֶגֶד כָּל עוֹבְדֵי הָעֲבוֹדוֹת הַזָּרוֹת יֵשׁ לָנוּ תַּחְבּוּלוֹת וּפִתּוּיִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם" (אִיּוֹב יב-כג). אֲבָל יִשְׂרָאֵל, אֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהַטְעוֹתָם, שֶׁהֵם מַאֲמִינִים בְּבוֹרֵא הָעוֹלָם וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם תּוֹרָתוֹ וּמִצְווֹתָיו. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא" (יִרְמְיָה י-טז). כְּלוֹמַר, אֵין חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל עִם הַגּוֹיִים שֶׁכֵּן הֵם מַאֲמִינִים בַּה' שֶׁיָּצַר הַכֹּל". כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ יְהוּדִי כָּךְ, שָׂמַח וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ לְשָׁלוֹם. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)