Otzarot-Article

עֶרְכָּהּ שֶׁל שְׁאִיפָה!

"רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי" (טז-ז) מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נִתְבַּע עַל כָּךְ שֶׁאָמַר לְקֹרַח וַעֲדָתוֹ לָשׁוֹן זוֹ: "רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי". וְעַל כֵּן, כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ הוּא עַצְמוֹ לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – הֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָהּ לָשׁוֹן וְאָמַר לוֹ: "רַב לָךְ". וְלִכְאוֹרָה, עָלֵינוּ לְהָבִין: מָה הַטַּעֲנָה כְּלַפֵּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ? הֲלֹא בְּסַךְ הַכֹּל הוּא טָעַן לְקֹרַח וַעֲדָתוֹ, כִּי עֲלֵיהֶם לִשְׂמֹחַ עַל כָּךְ שֶׁקֹּרַח זָכָה בַּלְּוִיָּה, וְלֹא לְבַקֵּשׁ גַּם אֶת הַכְּהֻנָּה! מַדּוּעַ רָאוּי הָיָה לְעֹנֶשׁ בְּגִין הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

בְּדַרְכּוֹ שֶׁל הַמַּשְׁגִּיחַ, הַגָּאוֹן רַבִּי מֵאִיר חָדָשׁ, מִסְּלַבּוֹדְקָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – הוּא עָבַר דֶּרֶךְ בֶּרְלִין. שָׁהָה שָׁם בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה רַבּוֹ הַגָּדוֹל, הַ'סַּבָּא' מִסְּלַבּוֹדְקָה, לְצָרְכֵי רְפוּאָה. בְּמַהֲלַךְ הַיָּמִים הַסְּפוּרִים שֶׁבָּהֶם שָׁהָה רַבִּי מֵאִיר בְּבֶּרְלִין, בִּמְחִיצָתוֹ שֶׁל רַבּוֹ – הוּא הִבְחִין כִּי הַ'סַּבָּא' מַשְׁקִיעַ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה יָמִים בִּרְצִיפוּת, וּמְשׂוֹחֵחַ עִם אָדָם נָכֶה הַמְרֻתָּק לְכִסֵּא גַּלְגַּלִּים. הוּא שִׁכְנֵעַ אוֹתוֹ בִּדְבַר חֲשִׁיבוּת הֲקָמָתָם שֶׁל 'כּוֹלְלִים', שֶׁבְּמִסְגַּרְתָּם יִתְמַסְּרוּ אֲנָשִׁים לְלִמּוּד הַתּוֹרָה בִּלְבַד.

רַבִּי מֵאִיר הָיָה מְשֻׁכְנָע, כִּי הָאָדָם הַזֶּה עָשִׁיר מֻפְלָג, אוּלָם כְּשֶׁשּׂוֹחַח עִם רַבּוֹ, הִבְהִיר לוֹ הַ'סַּבָּא' כִּי לֹא מִנֵּיהּ וְלֹא מִקְצָתֵיהּ. מְדֻבָּר בְּעָנִי מָרוּד, שֶׁאֵין לוֹ פְּרוּטָה.

"אוּלַי יֵשׁ לְאָדָם זֶה קְשָׁרִים עִם גְּבִירִים וְשׁוֹעֵי עוֹלָם?" תָּהָה רַבִּי מֵאִיר, אוּלָם גַּם אֶת הָאֶפְשָׁרוּת הַזּוֹ שָׁלַל הַ'סַּבָּא'. "לֹא וָלֹא!" הִבְהִיר, "אָדָם זֶה אֵינוֹ בַּעַל קְשָׁרִים עִם אִישׁ!"

"אֵינֶנִּי מֵבִין!" הִתְפַּלֵּא רַבִּי מֵאִיר, "אִם אָדָם זֶה אֵינוֹ בַּעַל אֶמְצָעִים, וְאַף אֵין לוֹ קְשָׁרִים אוֹ יְכוֹלוֹת אֲחֵרוֹת, וְהוּא נָכֶה הַמְרֻתָּק לְכִסֵּא גַּלְגַּלִּים, מָה הַטַּעַם בַּנִּסָּיוֹן לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ בִּדְבַר חֲשִׁיבוּת הֲקָמָתָם שֶׁל הַ'כּוֹלְלִים'? גַּם אִם הוּא יִשְׁתַּכְנֵעַ, מַה יּוּכַל לַעֲשׂוֹת?" שָׁאַל רַבִּי מֵאִיר.

הֵשִׁיב הַ'סַּבָּא': "לְאָדָם זֶה אֵין יְכֹלֶת כְּלָל. אוּלָם הַאִם יֵשׁ בְּכָךְ הַצְדָּקָה לִשְׁלֹל מִמֶּנּוּ אֶת הַזְּכוּת לִשְׁאֹף? בִּשְׁבִיל לִשְׁאֹף – לֹא צָרִיךְ כֶּסֶף, לֹא צָרִיךְ קְשָׁרִים, וְלֹא צָרִיךְ אֶמְצָעִים! וּבְכֵן, אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ כִּי יִשְׁאַף לְהָקִים 'כּוֹלֵל' אַבְרֵכִים, כְּדֵי לְזַכּוֹת אוֹתוֹ לְכָל הַפָּחוֹת בַּשְּׁאִיפָה הַזּוֹ!"

הֲרֵי לָנוּ, כִּי לִשְׁאִיפָה, כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ – יֵשׁ עֵרֶךְ כַּבִּיר. וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ:

אָמְנָם, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה צָרִיךְ לִמְחוֹת עַל כָּךְ שֶׁקֹּרַח חָלַק עָלָיו וְעִרְעֵר עַל חֲלֻקַּת הַתַּפְקִידִים, כְּפִי שֶׁנִּקְבְּעָה מִשָּׁמַיִם. אוּלָם עַל עֶצֶם הַשְּׁאִיפָה לִזְכוּת לִכְהֻנָּה – לֹא הָיָה מָקוֹם לִמְחוֹת בּוֹ! אַדְּרַבָּה: אֶת הַשְּׁאִיפָה – הָיָה צָרִיךְ לְטַפֵּחַ וּלְעוֹדֵד, שֶׁכֵּן הַשְּׁאִיפָה כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ – הִנָּהּ בַּעֲלַת עֵרֶךְ רַב!

כַּאֲשֶׁר אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְקֹרַח "רַב לָכֶם" – הוּא הֵלִין עַל עֶצֶם הַשְּׁאִיפָה שֶׁל קֹרַח וַעֲדָתוֹ לִזְכּוֹת לַכְּהֻנָּה, וְעַל כָּךְ נִתְבַּע וְנֶעֱנַשׁ שָׁנִים לְאַחַר מִכֵּן, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא בִּקֵּשׁ לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ כְּדֵי לֶאֱכֹל מִפֵּרוֹתֶיהָ, אֶלָּא, בַּקָּשָׁתוֹ לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ נָבְעָה אַךְ וְרַק מִשְּׁאִיפָה רוּחָנִית, לִזְכוּת וּלְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ! וּבְכֵן, הֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל: "כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה שָׁלַלְתָּ אֶת הַשְּׁאִיפָה הָרוּחָנִית שֶׁל קֹרַח, כָּךְ אַתָּה לֹא תּוּכַל לִתְבֹּעַ לְעַצְמְךָ אֶת מִמּוּשָׁן שֶׁל שְׁאִיפוֹת רוּחָנִיּוֹת נַעֲלוֹת!" (לְלַמֶּדְךָ)

	וירא תש"פ
	עַל אֱמוּנַת חֲכָמִים
	עֶרְכָּהּ שֶׁל שְׁאִיפָה! "רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי" (טז-ז) מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נִתְבַּע עַל כָּךְ שֶׁאָמַר לְקֹרַח וַעֲדָתוֹ לָשׁוֹן זוֹ: "רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי". וְעַל כֵּן, כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ הוּא עַצְמוֹ לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – הֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָהּ לָשׁוֹן וְאָמַר לוֹ: "רַב לָךְ". וְלִכְאוֹרָה, עָלֵינוּ לְהָבִין: מָה הַטַּעֲנָה כְּלַפֵּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ? הֲלֹא בְּסַךְ הַכֹּל הוּא טָעַן לְקֹרַח וַעֲדָתוֹ, כִּי עֲלֵיהֶם לִשְׂמֹחַ עַל כָּךְ שֶׁקֹּרַח זָכָה בַּלְּוִיָּה, וְלֹא לְבַקֵּשׁ גַּם אֶת הַכְּהֻנָּה! מַדּוּעַ רָאוּי הָיָה לְעֹנֶשׁ בְּגִין הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: בְּדַרְכּוֹ שֶׁל הַמַּשְׁגִּיחַ, הַגָּאוֹן רַבִּי מֵאִיר חָדָשׁ, מִסְּלַבּוֹדְקָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – הוּא עָבַר דֶּרֶךְ בֶּרְלִין. שָׁהָה שָׁם בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה רַבּוֹ הַגָּדוֹל, הַ'סַּבָּא' מִסְּלַבּוֹדְקָה, לְצָרְכֵי רְפוּאָה. בְּמַהֲלַךְ הַיָּמִים הַסְּפוּרִים שֶׁבָּהֶם שָׁהָה רַבִּי מֵאִיר בְּבֶּרְלִין, בִּמְחִיצָתוֹ שֶׁל רַבּוֹ – הוּא הִבְחִין כִּי הַ'סַּבָּא' מַשְׁקִיעַ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה יָמִים בִּרְצִיפוּת, וּמְשׂוֹחֵחַ עִם אָדָם נָכֶה הַמְרֻתָּק לְכִסֵּא גַּלְגַּלִּים. הוּא שִׁכְנֵעַ אוֹתוֹ בִּדְבַר חֲשִׁיבוּת הֲקָמָתָם שֶׁל 'כּוֹלְלִים', שֶׁבְּמִסְגַּרְתָּם יִתְמַסְּרוּ אֲנָשִׁים לְלִמּוּד הַתּוֹרָה בִּלְבַד. רַבִּי מֵאִיר הָיָה מְשֻׁכְנָע, כִּי הָאָדָם הַזֶּה עָשִׁיר מֻפְלָג, אוּלָם כְּשֶׁשּׂוֹחַח עִם רַבּוֹ, הִבְהִיר לוֹ הַ'סַּבָּא' כִּי לֹא מִנֵּיהּ וְלֹא מִקְצָתֵיהּ. מְדֻבָּר בְּעָנִי מָרוּד, שֶׁאֵין לוֹ פְּרוּטָה. "אוּלַי יֵשׁ לְאָדָם זֶה קְשָׁרִים עִם גְּבִירִים וְשׁוֹעֵי עוֹלָם?" תָּהָה רַבִּי מֵאִיר, אוּלָם גַּם אֶת הָאֶפְשָׁרוּת הַזּוֹ שָׁלַל הַ'סַּבָּא'. "לֹא וָלֹא!" הִבְהִיר, "אָדָם זֶה אֵינוֹ בַּעַל קְשָׁרִים עִם אִישׁ!" "אֵינֶנִּי מֵבִין!" הִתְפַּלֵּא רַבִּי מֵאִיר, "אִם אָדָם זֶה אֵינוֹ בַּעַל אֶמְצָעִים, וְאַף אֵין לוֹ קְשָׁרִים אוֹ יְכוֹלוֹת אֲחֵרוֹת, וְהוּא נָכֶה הַמְרֻתָּק לְכִסֵּא גַּלְגַּלִּים, מָה הַטַּעַם בַּנִּסָּיוֹן לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ בִּדְבַר חֲשִׁיבוּת הֲקָמָתָם שֶׁל הַ'כּוֹלְלִים'? גַּם אִם הוּא יִשְׁתַּכְנֵעַ, מַה יּוּכַל לַעֲשׂוֹת?" שָׁאַל רַבִּי מֵאִיר. הֵשִׁיב הַ'סַּבָּא': "לְאָדָם זֶה אֵין יְכֹלֶת כְּלָל. אוּלָם הַאִם יֵשׁ בְּכָךְ הַצְדָּקָה לִשְׁלֹל מִמֶּנּוּ אֶת הַזְּכוּת לִשְׁאֹף? בִּשְׁבִיל לִשְׁאֹף – לֹא צָרִיךְ כֶּסֶף, לֹא צָרִיךְ קְשָׁרִים, וְלֹא צָרִיךְ אֶמְצָעִים! וּבְכֵן, אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ כִּי יִשְׁאַף לְהָקִים 'כּוֹלֵל' אַבְרֵכִים, כְּדֵי לְזַכּוֹת אוֹתוֹ לְכָל הַפָּחוֹת בַּשְּׁאִיפָה הַזּוֹ!" הֲרֵי לָנוּ, כִּי לִשְׁאִיפָה, כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ – יֵשׁ עֵרֶךְ כַּבִּיר. וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: אָמְנָם, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה צָרִיךְ לִמְחוֹת עַל כָּךְ שֶׁקֹּרַח חָלַק עָלָיו וְעִרְעֵר עַל חֲלֻקַּת הַתַּפְקִידִים, כְּפִי שֶׁנִּקְבְּעָה מִשָּׁמַיִם. אוּלָם עַל עֶצֶם הַשְּׁאִיפָה לִזְכוּת לִכְהֻנָּה – לֹא הָיָה מָקוֹם לִמְחוֹת בּוֹ! אַדְּרַבָּה: אֶת הַשְּׁאִיפָה – הָיָה צָרִיךְ לְטַפֵּחַ וּלְעוֹדֵד, שֶׁכֵּן הַשְּׁאִיפָה כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ – הִנָּהּ בַּעֲלַת עֵרֶךְ רַב! כַּאֲשֶׁר אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְקֹרַח "רַב לָכֶם" – הוּא הֵלִין עַל עֶצֶם הַשְּׁאִיפָה שֶׁל קֹרַח וַעֲדָתוֹ לִזְכּוֹת לַכְּהֻנָּה, וְעַל כָּךְ נִתְבַּע וְנֶעֱנַשׁ שָׁנִים לְאַחַר מִכֵּן, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא בִּקֵּשׁ לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ כְּדֵי לֶאֱכֹל מִפֵּרוֹתֶיהָ, אֶלָּא, בַּקָּשָׁתוֹ לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ נָבְעָה אַךְ וְרַק מִשְּׁאִיפָה רוּחָנִית, לִזְכוּת וּלְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ! וּבְכֵן, הֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל: "כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה שָׁלַלְתָּ אֶת הַשְּׁאִיפָה הָרוּחָנִית שֶׁל קֹרַח, כָּךְ אַתָּה לֹא תּוּכַל לִתְבֹּעַ לְעַצְמְךָ אֶת מִמּוּשָׁן שֶׁל שְׁאִיפוֹת רוּחָנִיּוֹת נַעֲלוֹת!" (לְלַמֶּדְךָ)