Otzarot-Article

"וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם" (ד-ו) יֵשׁ הָאוֹהֲבִים לִשְׁמֹעַ רַעְיוֹן נֶחְמָד, דְּבַר תּוֹרָה, אִמְרָה נָאָה. מַאֲזִינִים בְּקֶשֶׁב לְהַרְצָאָה, שׁוֹמְעִים שִׁעוּר תּוֹרָה. אֲבָל מֵ"הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה" רְחוֹקִים הֵם מְעַט. אֵינָם מְיַשְּׂמִים כָּל מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ וְלָמְדוּ. אָמְנָם, "נִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת" וְהַכֹּל נָכוֹן, אֲבָל - מְנַחֲמִים הֵם אֶת עַצְמָם - הָעִקָּר הוּא הָעִקָּרוֹן, הָרַעְיוֹן. אֵיךְ אוֹמְרִים, "רוּחַ הַדְּבָרִים"...

וְהַכָּתוּב אוֹמֵר בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "וּשְׁמַרְתֶּם - וַעֲשִׂיתֶם". וּפֵרֵשׁ רָשִׁ"י: "וּשְׁמַרְתֶּם" - זֶה הַלִּמּוּד, "וַעֲשִׂיתֶם" - כְּמַשְׁמָעוֹ! לֹא דַּי בִּשְׁמִיעָה. יֵשׁ צֹרֶךְ בַּעֲשִׂיָּה!

וְהֵם, בִּמְחִילָה, לְמָה הֵם דּוֹמִים? לְאוֹתוֹ אָדָם עֲרִירִי שֶׁהִתְגּוֹרֵר לְבַדּוֹ, וְהָיָה מֵכִין מִדֵּי יוֹם אֶת אֲרוּחָתוֹ. יוֹם אֶחָד הִתְאַוָּה לְדָגִים. הָלַךְ לַחֲנוּת דָּגִים וּבָחַר דָּג. שִׁלֵּם אֶת מְחִירוֹ וְשָׁאַל אֶת הַמּוֹכֵר כֵּיצַד מַתְקִינִים אוֹתוֹ לְמַאֲכָל. מָשַׁךְ הַמּוֹכֵר בִּכְתֵפָיו וְקָרָא לְאִשְׁתּוֹ. בָּאָה וְרָשְׁמָה לוֹ עַל דַּף אֶת מַתְכּוֹן הַהֲכָנָה. אֵיךְ מוֹלְחִים, אֵיךְ מְדִיחִים וְאֵיךְ מְתַבְּלִים וּמְבַשְּׁלִים. קִפֵּל אֶת הַדַּף וֶהֱנִיחוֹ בְּכִיסוֹ, וְנָטַל אֶת הַשַּׂקִּית עִם הַדָּג בְּיָדוֹ. הַיּוֹם יֹאכַל דָּגִים.

בָּא לְבֵיתוֹ, הֵנִיחַ אֶת הַשַּׂקִּית עַל הַשֻּׁלְחָן וּפָנָה לְהָכִין אֶת הַתַּבְלִינִים וְאֶת הַכֵּלִים. בַּלָּאט בַּלָּאט הִתְגַּנֵּב הֶחָתוּל וְ... הָךְ, תָּפַס אֶת הַדָּג בְּפִיו וְנִמְלַט מִן הַמָּקוֹם.

הִסְתּוֹבֵב הָאִישׁ לְשֵׁמַע הָרַעַשׁ וְרָאָה אֶת הֶחָתוּל בּוֹרֵחַ עִם הַדָּג. חִיֵּךְ חִיּוּךְ רָחָב, נָד בְּרֹאשׁוֹ לְעֵבֶר הֶחָתוּל הַנִּמְלָט וְאָמַר: "מַה יּוֹעִיל לְךָ הַדָּג, חֲבִיבִי? הַמִּרְשָׁם נִמְצָא אֶצְלִי"...

נֵדַע כֻּלָּנוּ: טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת הֵם כְּמַתְכּוֹן, כְּתַבְלִינִים הַמּוֹסִיפִים "טַעַם לַמִּצְווֹת", אֲבָל הָעִקָּר - הֵן הַמִּצְווֹת עַצְמָן וְקִיּוּמָן! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שמיני עצרת ושמחת תורה תש"פ
	הַתּוֹרָה מַלְכָּתֵנוּ
	"אַתָּה הַחִלּוֹתָ" (ג-כד) פָּרָשָׁתֵנוּ פּוֹתַחַת בַּמִּלִּים: "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר ה' אֱלֹקִים אַתָּה הַחִלּוֹתָ" וְגוֹ' "וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם" (ד-ו) יֵשׁ הָאוֹהֲבִים לִשְׁמֹעַ רַעְיוֹן נֶחְמָד, דְּבַר תּוֹרָה, אִמְרָה נָאָה. מַאֲזִינִים בְּקֶשֶׁב לְהַרְצָאָה, שׁוֹמְעִים שִׁעוּר תּוֹרָה. אֲבָל מֵ"הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה" רְחוֹקִים הֵם מְעַט. אֵינָם מְיַשְּׂמִים כָּל מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ וְלָמְדוּ. אָמְנָם, "נִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת" וְהַכֹּל נָכוֹן, אֲבָל - מְנַחֲמִים הֵם אֶת עַצְמָם - הָעִקָּר הוּא הָעִקָּרוֹן, הָרַעְיוֹן. אֵיךְ אוֹמְרִים, "רוּחַ הַדְּבָרִים"... וְהַכָּתוּב אוֹמֵר בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "וּשְׁמַרְתֶּם - וַעֲשִׂיתֶם". וּפֵרֵשׁ רָשִׁ"י: "וּשְׁמַרְתֶּם" - זֶה הַלִּמּוּד, "וַעֲשִׂיתֶם" - כְּמַשְׁמָעוֹ! לֹא דַּי בִּשְׁמִיעָה. יֵשׁ צֹרֶךְ בַּעֲשִׂיָּה! וְהֵם, בִּמְחִילָה, לְמָה הֵם דּוֹמִים? לְאוֹתוֹ אָדָם עֲרִירִי שֶׁהִתְגּוֹרֵר לְבַדּוֹ, וְהָיָה מֵכִין מִדֵּי יוֹם אֶת אֲרוּחָתוֹ. יוֹם אֶחָד הִתְאַוָּה לְדָגִים. הָלַךְ לַחֲנוּת דָּגִים וּבָחַר דָּג. שִׁלֵּם אֶת מְחִירוֹ וְשָׁאַל אֶת הַמּוֹכֵר כֵּיצַד מַתְקִינִים אוֹתוֹ לְמַאֲכָל. מָשַׁךְ הַמּוֹכֵר בִּכְתֵפָיו וְקָרָא לְאִשְׁתּוֹ. בָּאָה וְרָשְׁמָה לוֹ עַל דַּף אֶת מַתְכּוֹן הַהֲכָנָה. אֵיךְ מוֹלְחִים, אֵיךְ מְדִיחִים וְאֵיךְ מְתַבְּלִים וּמְבַשְּׁלִים. קִפֵּל אֶת הַדַּף וֶהֱנִיחוֹ בְּכִיסוֹ, וְנָטַל אֶת הַשַּׂקִּית עִם הַדָּג בְּיָדוֹ. הַיּוֹם יֹאכַל דָּגִים. בָּא לְבֵיתוֹ, הֵנִיחַ אֶת הַשַּׂקִּית עַל הַשֻּׁלְחָן וּפָנָה לְהָכִין אֶת הַתַּבְלִינִים וְאֶת הַכֵּלִים. בַּלָּאט בַּלָּאט הִתְגַּנֵּב הֶחָתוּל וְ... הָךְ, תָּפַס אֶת הַדָּג בְּפִיו וְנִמְלַט מִן הַמָּקוֹם. הִסְתּוֹבֵב הָאִישׁ לְשֵׁמַע הָרַעַשׁ וְרָאָה אֶת הֶחָתוּל בּוֹרֵחַ עִם הַדָּג. חִיֵּךְ חִיּוּךְ רָחָב, נָד בְּרֹאשׁוֹ לְעֵבֶר הֶחָתוּל הַנִּמְלָט וְאָמַר: "מַה יּוֹעִיל לְךָ הַדָּג, חֲבִיבִי? הַמִּרְשָׁם נִמְצָא אֶצְלִי"... נֵדַע כֻּלָּנוּ: טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת הֵם כְּמַתְכּוֹן, כְּתַבְלִינִים הַמּוֹסִיפִים "טַעַם לַמִּצְווֹת", אֲבָל הָעִקָּר - הֵן הַמִּצְווֹת עַצְמָן וְקִיּוּמָן! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)