Otzarot-Article

"וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ" (יב-ו) לֹא אַחַת מִתְגַּנְּבוֹת מַחְשָׁבוֹת קוֹדְרוֹת. כְּשֶׁרוֹאִים אֶת הַהִדַּרְדְּרוּת הַמַּבְהִילָה, אֶת פְּרִיצַת חוֹמוֹת הַשַּׁבָּת, רְמִיסַת גִּדְרֵי הַקְּדֻשָּׁה, הִתְפַּשְּׁטוּת הַתּוֹעֵבָה. כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים אֶת גַּלֵּי הַהֲסָתָה, כְּשֶׁנּוֹכְחִים בְּעֹמֶק הַבַּעֲרוּת, בְּמַחְסוֹמֵי הָאֲטִימוּת. וְהַמַּצָּב הוֹלֵךְ וְרַע, אֵין לְךָ יוֹם שֶׁאֵין קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה. עוֹמְדִים אָנוּ וְתוֹהִים: מַה יְּהֵא הַסּוֹף, לְאָן זֶה מוֹבִיל?

וְאָז, יֵשׁ לָנוּ לְחַזֵּק אֶת לִבֵּנוּ בִּדְבָרָיו שֶׁל הַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי רַבִּי מֵאִיר בִּיקִייאָם זָצָ"ל עַל הַפָּסוּק "וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ". וְאֵלּוּ דְּבָרָיו: אַבְרָהָם אָבִינוּ נִצְטַוָּה לָלֶכֶת, וְלֹא נֶאֱמַר לוֹ לְאָן. הָלַךְ וְהָלַךְ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאָז, כְּשֶׁרָאָה כִּי "הַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ", עִם כָּל תּוֹעֲבוֹת כְּנַעַן אֲשֶׁר הֵבִיאוּ עָלָיו גְּזֵרַת "לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה" (דְּבָרִים כ-טז), הֵבִין כִּי הִגִּיעַ לָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת, לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ. כִּי בַּמָּקוֹם בּוֹ הַקְּלִפּוֹת וְהַטֻּמְאָה נִתְפָּסוֹת וְנֶאֱחָזוֹת בְּכָל כֹּחָן, אוֹת הוּא כִּי שָׁם צְפוּנָה קְדֻשָּׁה גְּנוּזָה וַעֲלוּמָה, שֶׁהֵן מְבַקְּשׁוֹת לְהַסְתִּירָהּ וּלְהַחְשִׁיכָהּ. וּכְבָר הִמְשִׁילוּ עַל כָּךְ בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהַשּׁוֹדְדִים אֵינָם אוֹרְבִים לְעֶגְלוֹת אִכָּרִים הַמּוֹבִילוֹת חָצִיר, אֶלָּא לְעֶגְלוֹת סוֹחֲרִים הַטְּעוּנוֹת סְחוֹרָה...

דַּוְקָא מִתְקֶפֶת הַהֲסָתָה וְהַהַכְפָּשָׁה, הַשִּׂנְאָה וְהַהַפְחָדָה, וְגִיּוּס כָּל שׁוֹפְרוֹת הַתַּעֲמוּלָה, הֵם הַהוֹכָחָה שֶׁיֵּשׁ כָּאן אוֹר גָּנוּז הָעוֹמֵד לִבְקֹעַ. וְגַלֵּי תְּנוּעַת הַתְּשׁוּבָה הֵם הַהוֹכָחָה כִּי הַקְּדֻשָּׁה הַמֻּדְחֶקֶת שׁוֹאֶפֶת לְהִשְׁתַּחְרֵר, כִּקְפִיץ לָחוּץ, וְהַמַּהְפָּךְ הַמְבֹרָךְ קָרוֹב מִתָּמִיד!

נָהַג הַצַּדִּיק רַבִּי בּוּנִים מִפְּשִׁיסְחָא זָצָ"ל בִּימֵי בַּחֲרוּתוֹ, לִנְסֹעַ לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל צַדִּיקֵי הַדּוֹר. כֶּסֶף לֹא הָיָה לוֹ, וְכִתֵּת רַגְלָיו בַּדְּרָכִים. פַּעַם עָצְרָה לְיָדוֹ כִּרְכָּרָה, וְנוֹסְעֶיהָ הִזְמִינוּהוּ לַעֲלוֹת. הָיוּ אֵלּוּ מַשְׂכִּילִים פּוֹרְקֵי עֹל, וּשְׁאָלוּהוּ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ. מַה מְּחַפֵּשׂ הוּא בְּלוּבְּלִין? מִשֶּׁעָנָה שֶׁנּוֹסֵעַ הוּא אֶל הָרַבִּי, פָּעֲרוּ פִּיהֶם בִּשְׂחוֹק וְלַעַג: הַאֻמְנָם מִשְׁתַּיֵּךְ הוּא לַעֲדַת הַחֲסִידִים וּמַאֲמִין בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת, בְּשָׂכָר וְעֹנֶשׁ, בְּגַן עֵדֶן וְגֵיהִנֹּם?

אָמַר לָהֶם: "מְשַׁעֵר אֲנִי, שֶׁאַתֶּם קוֹנִים מִפַּעַם לְפַעַם כַּרְטִיס הַגְרָלָה!"

"וַדַּאי" עָנוּ. מְחִירוֹ שֶׁל כַּרְטִיס עָלָה לִשְׁלֹשָׁה רוּבָּלִים, כֶּסֶף רַב בְּמֻשְּׂגֵי אוֹתָם יָמִים, וְיַד הֲמוֹן הָעָם לֹא הִשִּׂיגָה לְרָכְשׁוֹ. אֲבָל הַפְּרָס הַגָּדוֹל הָיָה מֵאָה אֶלֶף רוּבָּלִים, הוֹן עָתֵק! לְפִיכָךְ הָיוּ הָעֲנִיִּים קוֹנִים בְּשֻׁתָּפוּת, הַסּוֹחֲרִים קוֹנִים כַּרְטִיס לְאִישׁ, וְהָאֲמִידִים קוֹנִים כַּמָּה כַּרְטִיסִים, נוֹשְׂאִים עֵינֵיהֶם לַפְּרָס הַגָּדוֹל שֶׁיַּהַפְכֵם לַעֲשִׁירֵי הַמַּמְלָכָה.

אָמַר לָהֶם: "הֵן יוֹדְעִים אַתֶּם הֵיטֵב, שֶׁנִּמְכָּרִים שִׁבְעִים אֶלֶף כַּרְטִיסֵי הַגְרָלָה. הַסִּכּוּי לִזְכּוֹת הוּא אֵפוֹא אֶחָד לְשִׁבְעִים אֶלֶף, סִכּוּי אַפְסִי לְכָל הַדֵּעוֹת. וְאֵיךְ אַתֶּם, אֲנָשִׁים מַשְׂכִּילִים וּנְאוֹרִים, מְאַבְּדִים מָמוֹן בְּעֵין עֲבוּר חֲלוֹם בְּאַסְפַּמְיָא?"

עָנָו וְאָמְרוּ: "אֱמֶת שֶׁהַסִּכּוּי קָלוּשׁ. אֲבָל בְּכָל זֹאת, קַיָּם הוּא. וּכְדַאי לְהַשְׁקִיעַ שְׁלֹשָׁה רוּבָּלִים, אִם הַסִּכּוּי הוּא לִזְכּוֹת בְּמֵאָה אֶלֶף. לְהַכְפִּיל אֶת הַהַשְׁקָעָה פִּי שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה אֶלֶף, וּלְהִמָּנוֹת עִם גְּדוֹלֵי עֲשִׁירֵי תֵּבֵל".

"אַף אֲנִי סָבוּר כְּמוֹכֶם", אָמַר לָהֶם. וְהִסְבִּיר: "הֲלֹא תָּבִינוּ, אֲנִי כְּשֶׁלְּעַצְמִי יוֹדֵעַ לָבֶטַח כִּי מֹשֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת, וְלֹא פָּסְקָה מָסֹרֶת מֵאֲבוֹתֵינוּ מִמַּעֲמַד הַר סִינַי וְנִסֵּי הַמִּדְבָּר וִימֵי הַנְּבִיאִים וַעֲשָׂרָה נִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּמִּקְדָּשׁ וְכָל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַגְּלוּיָה שֶׁבִּימֵי הַתַּנָּאִים וְהָאָמוֹרָאִים וְעַד יָמֵינוּ אָנוּ. אֲבָל אַתֶּם מְפַקְפְּקִים בְּכָךְ. וּבְכֵן, לְשִׁיטַתְכֶם, בּוֹאוּ חֶשְׁבּוֹן: אָדָם חַי כָּאן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְעוֹלֶה לְמַעְלָה. אִם יִמְצָא שֶׁיֵּשׁ גַּן עֵדֶן וְגֵיהִנֹּם, הֲרֵי הִפְסִיד חַיֵּי נֶצַח, שֶׁיָּפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּהֶם יוֹתֵר מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְיִהְיֶה נִדּוֹן בַּגֵּיהִנֹּם, שֶׁשָּׁעָה אַחַת בּוֹ נוֹרָאָה מִיִּסּוּרֵי אִיּוֹב שִׁבְעִים שָׁנָה! אֶלָּא מַאי, אֵינְכֶם בְּטוּחִים שֶׁיֵּשׁ גַּן עֵדֶן וְגֵיהִנֹּם. אֲבָל אֵינְכֶם בְּטוּחִים שֶׁאֵין, מִידֵי סָפֵק לֹא יְצָאתֶם. וּבְכֵן, אִמְרוּ אַתֶּם: אִם כְּדַאי לְהַשְׁקִיעַ שְׁלֹשָׁה רוּבָּלִים עֲבוּר סָפֵק רָחוֹק כָּל כָּךְ וְקָלוּשׁ כָּל כָּךְ שֶׁל רֶוַח שֶׁהוּא כִּכְלוֹת הַכֹּל גַּשְׁמִי וְקָצוּב, הַאִם לֹא כְּדַאי לְהַשְׁקִיעַ הֲנָחַת תְּפִלִּין, שְׁמִירַת שַׁבָּת וְכַשְׁרוּת עֲבוּר סִכּוּיֵי רֶוַח נִצְחִי שֶׁאֵין לוֹ שִׁעוּר! אֱמֹר מֵעַתָּה, שֶׁלְּפִי חֶשְׁבּוֹנְכֶם שֶׁלָּכֶם וּלְאוֹר מַעֲשֵׂיכֶם שֶׁלָּכֶם, צְרִיכִים הֱיִיתֶם לְהַרְבּוֹת בְּמִצְווֹת וּלְהִמָּנַע מֵעֲבֵרוֹת. וְאֵין זִלְזוּלְכֶם בָּהֶן אֶלָּא מֵחֲמַת יִצְרְכֶם וְתַאֲווֹתֵיכֶם"...

הַדְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב נִכְנְסוּ אֶל הַלְּבָבוֹת, וּבַכִּרְכָּרָה הִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה שֶׁל חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ... (שִׂפְתֵי צַדִּיקִים)

כְּשֶׁעָלָה מָרָן הָרַב מִבְּרִיסְק זָצָ"ל אַרְצָה, הָיְתָה תַּחֲנָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּחֵיפָה. שָׁהָה בָּהּ בְּשַׁבָּת, וְשָׁקַל לְהִשְׁתַּקֵּעַ בָּהּ.

תָּמְהוּ, וְחָרְדוּ: חֵיפָה הָיְתָה עִיר פּוֹעֲלִים חִלּוֹנִית בְּעִקָּרָהּ. כַּמָּה רְדִיפוֹת נִרְדַּף הַגָּאוֹן רַבִּי דֹּב מֵאִיר רוּבְמַן זָצָ"ל כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לְיַסֵּד בָּהּ אֶת יְשִׁיבָתוֹ. הַחֲרֵדִים הָיוּ בָּהּ מְתֵי מְעַט. לֹא בִּכְדִי נִקְרְאָה: "חֵיפָה הָאֲדֻמָּה", כְּצֶבַע דֶּגֶל הַפּוֹעֲלִים הַסּוֹצְיָאלִיסְטִי. וְאִלּוּ יְרוּשָׁלַיִם הָיְתָה מְלֵאָה בִּישִׁיבוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁ וּקְהִלּוֹת קֹדֶשׁ וּמִלְחֲמוֹת דָּת...

אָמַר: "הִיא הַנּוֹתֶנֶת! יְרוּשָׁלַיִם הִיא עִיר חוֹלָה, וּמֵחוֹלֶה אֶפְשָׁר לְהִדַּבֵּק. חֵיפָה הִיא עִיר מֵתָה, וּמִמֵּת כְּבָר לֹא נִדְבָּקִים"... (עֻבְדּוֹת וְהַנְהָגוֹת לְבֵית בְּרִיסְק)

לֵאמֹר: בִּירוּשָׁלַיִם יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁל צוּרָה הַמִּשְׁתַּיְּכִים לְחוּגִים פַּשְׁרָנִיִּים, וַעֲלוּלִים לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַהַשְׁקָפָה הַצְּרוּפָה. מֵהֲמוֹנָהּ שֶׁל חֵיפָה, אֵין סַכָּנָה... (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	סוכות תש"פ
	מַעֲשֶׂה בְּאֶתְרוֹגִים
	"וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ" (יב-ו) לֹא אַחַת מִתְגַּנְּבוֹת מַחְשָׁבוֹת קוֹדְרוֹת. כְּשֶׁרוֹאִים אֶת הַהִדַּרְדְּרוּת הַמַּבְהִילָה, אֶת פְּרִיצַת חוֹמוֹת הַשַּׁבָּת, רְמִיסַת גִּדְרֵי הַקְּדֻשָּׁה, הִתְפַּשְּׁטוּת הַתּוֹעֵבָה. כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים אֶת גַּלֵּי הַהֲסָתָה, כְּשֶׁנּוֹכְחִים בְּעֹמֶק הַבַּעֲרוּת, בְּמַחְסוֹמֵי הָאֲטִימוּת. וְהַמַּצָּב הוֹלֵךְ וְרַע, אֵין לְךָ יוֹם שֶׁאֵין קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה. עוֹמְדִים אָנוּ וְתוֹהִים: מַה יְּהֵא הַסּוֹף, לְאָן זֶה מוֹבִיל? וְאָז, יֵשׁ לָנוּ לְחַזֵּק אֶת לִבֵּנוּ בִּדְבָרָיו שֶׁל הַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי רַבִּי מֵאִיר בִּיקִייאָם זָצָ"ל עַל הַפָּסוּק "וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ". וְאֵלּוּ דְּבָרָיו: אַבְרָהָם אָבִינוּ נִצְטַוָּה לָלֶכֶת, וְלֹא נֶאֱמַר לוֹ לְאָן. הָלַךְ וְהָלַךְ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאָז, כְּשֶׁרָאָה כִּי "הַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ", עִם כָּל תּוֹעֲבוֹת כְּנַעַן אֲשֶׁר הֵבִיאוּ עָלָיו גְּזֵרַת "לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה" (דְּבָרִים כ-טז), הֵבִין כִּי הִגִּיעַ לָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת, לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ. כִּי בַּמָּקוֹם בּוֹ הַקְּלִפּוֹת וְהַטֻּמְאָה נִתְפָּסוֹת וְנֶאֱחָזוֹת בְּכָל כֹּחָן, אוֹת הוּא כִּי שָׁם צְפוּנָה קְדֻשָּׁה גְּנוּזָה וַעֲלוּמָה, שֶׁהֵן מְבַקְּשׁוֹת לְהַסְתִּירָהּ וּלְהַחְשִׁיכָהּ. וּכְבָר הִמְשִׁילוּ עַל כָּךְ בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהַשּׁוֹדְדִים אֵינָם אוֹרְבִים לְעֶגְלוֹת אִכָּרִים הַמּוֹבִילוֹת חָצִיר, אֶלָּא לְעֶגְלוֹת סוֹחֲרִים הַטְּעוּנוֹת סְחוֹרָה... דַּוְקָא מִתְקֶפֶת הַהֲסָתָה וְהַהַכְפָּשָׁה, הַשִּׂנְאָה וְהַהַפְחָדָה, וְגִיּוּס כָּל שׁוֹפְרוֹת הַתַּעֲמוּלָה, הֵם הַהוֹכָחָה שֶׁיֵּשׁ כָּאן אוֹר גָּנוּז הָעוֹמֵד לִבְקֹעַ. וְגַלֵּי תְּנוּעַת הַתְּשׁוּבָה הֵם הַהוֹכָחָה כִּי הַקְּדֻשָּׁה הַמֻּדְחֶקֶת שׁוֹאֶפֶת לְהִשְׁתַּחְרֵר, כִּקְפִיץ לָחוּץ, וְהַמַּהְפָּךְ הַמְבֹרָךְ קָרוֹב מִתָּמִיד! נָהַג הַצַּדִּיק רַבִּי בּוּנִים מִפְּשִׁיסְחָא זָצָ"ל בִּימֵי בַּחֲרוּתוֹ, לִנְסֹעַ לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל צַדִּיקֵי הַדּוֹר. כֶּסֶף לֹא הָיָה לוֹ, וְכִתֵּת רַגְלָיו בַּדְּרָכִים. פַּעַם עָצְרָה לְיָדוֹ כִּרְכָּרָה, וְנוֹסְעֶיהָ הִזְמִינוּהוּ לַעֲלוֹת. הָיוּ אֵלּוּ מַשְׂכִּילִים פּוֹרְקֵי עֹל, וּשְׁאָלוּהוּ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ. מַה מְּחַפֵּשׂ הוּא בְּלוּבְּלִין? מִשֶּׁעָנָה שֶׁנּוֹסֵעַ הוּא אֶל הָרַבִּי, פָּעֲרוּ פִּיהֶם בִּשְׂחוֹק וְלַעַג: הַאֻמְנָם מִשְׁתַּיֵּךְ הוּא לַעֲדַת הַחֲסִידִים וּמַאֲמִין בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת, בְּשָׂכָר וְעֹנֶשׁ, בְּגַן עֵדֶן וְגֵיהִנֹּם? אָמַר לָהֶם: "מְשַׁעֵר אֲנִי, שֶׁאַתֶּם קוֹנִים מִפַּעַם לְפַעַם כַּרְטִיס הַגְרָלָה!" "וַדַּאי" עָנוּ. מְחִירוֹ שֶׁל כַּרְטִיס עָלָה לִשְׁלֹשָׁה רוּבָּלִים, כֶּסֶף רַב בְּמֻשְּׂגֵי אוֹתָם יָמִים, וְיַד הֲמוֹן הָעָם לֹא הִשִּׂיגָה לְרָכְשׁוֹ. אֲבָל הַפְּרָס הַגָּדוֹל הָיָה מֵאָה אֶלֶף רוּבָּלִים, הוֹן עָתֵק! לְפִיכָךְ הָיוּ הָעֲנִיִּים קוֹנִים בְּשֻׁתָּפוּת, הַסּוֹחֲרִים קוֹנִים כַּרְטִיס לְאִישׁ, וְהָאֲמִידִים קוֹנִים כַּמָּה כַּרְטִיסִים, נוֹשְׂאִים עֵינֵיהֶם לַפְּרָס הַגָּדוֹל שֶׁיַּהַפְכֵם לַעֲשִׁירֵי הַמַּמְלָכָה. אָמַר לָהֶם: "הֵן יוֹדְעִים אַתֶּם הֵיטֵב, שֶׁנִּמְכָּרִים שִׁבְעִים אֶלֶף כַּרְטִיסֵי הַגְרָלָה. הַסִּכּוּי לִזְכּוֹת הוּא אֵפוֹא אֶחָד לְשִׁבְעִים אֶלֶף, סִכּוּי אַפְסִי לְכָל הַדֵּעוֹת. וְאֵיךְ אַתֶּם, אֲנָשִׁים מַשְׂכִּילִים וּנְאוֹרִים, מְאַבְּדִים מָמוֹן בְּעֵין עֲבוּר חֲלוֹם בְּאַסְפַּמְיָא?" עָנָו וְאָמְרוּ: "אֱמֶת שֶׁהַסִּכּוּי קָלוּשׁ. אֲבָל בְּכָל זֹאת, קַיָּם הוּא. וּכְדַאי לְהַשְׁקִיעַ שְׁלֹשָׁה רוּבָּלִים, אִם הַסִּכּוּי הוּא לִזְכּוֹת בְּמֵאָה אֶלֶף. לְהַכְפִּיל אֶת הַהַשְׁקָעָה פִּי שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה אֶלֶף, וּלְהִמָּנוֹת עִם גְּדוֹלֵי עֲשִׁירֵי תֵּבֵל". "אַף אֲנִי סָבוּר כְּמוֹכֶם", אָמַר לָהֶם. וְהִסְבִּיר: "הֲלֹא תָּבִינוּ, אֲנִי כְּשֶׁלְּעַצְמִי יוֹדֵעַ לָבֶטַח כִּי מֹשֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת, וְלֹא פָּסְקָה מָסֹרֶת מֵאֲבוֹתֵינוּ מִמַּעֲמַד הַר סִינַי וְנִסֵּי הַמִּדְבָּר וִימֵי הַנְּבִיאִים וַעֲשָׂרָה נִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּמִּקְדָּשׁ וְכָל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַגְּלוּיָה שֶׁבִּימֵי הַתַּנָּאִים וְהָאָמוֹרָאִים וְעַד יָמֵינוּ אָנוּ. אֲבָל אַתֶּם מְפַקְפְּקִים בְּכָךְ. וּבְכֵן, לְשִׁיטַתְכֶם, בּוֹאוּ חֶשְׁבּוֹן: אָדָם חַי כָּאן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְעוֹלֶה לְמַעְלָה. אִם יִמְצָא שֶׁיֵּשׁ גַּן עֵדֶן וְגֵיהִנֹּם, הֲרֵי הִפְסִיד חַיֵּי נֶצַח, שֶׁיָּפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּהֶם יוֹתֵר מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְיִהְיֶה נִדּוֹן בַּגֵּיהִנֹּם, שֶׁשָּׁעָה אַחַת בּוֹ נוֹרָאָה מִיִּסּוּרֵי אִיּוֹב שִׁבְעִים שָׁנָה! אֶלָּא מַאי, אֵינְכֶם בְּטוּחִים שֶׁיֵּשׁ גַּן עֵדֶן וְגֵיהִנֹּם. אֲבָל אֵינְכֶם בְּטוּחִים שֶׁאֵין, מִידֵי סָפֵק לֹא יְצָאתֶם. וּבְכֵן, אִמְרוּ אַתֶּם: אִם כְּדַאי לְהַשְׁקִיעַ שְׁלֹשָׁה רוּבָּלִים עֲבוּר סָפֵק רָחוֹק כָּל כָּךְ וְקָלוּשׁ כָּל כָּךְ שֶׁל רֶוַח שֶׁהוּא כִּכְלוֹת הַכֹּל גַּשְׁמִי וְקָצוּב, הַאִם לֹא כְּדַאי לְהַשְׁקִיעַ הֲנָחַת תְּפִלִּין, שְׁמִירַת שַׁבָּת וְכַשְׁרוּת עֲבוּר סִכּוּיֵי רֶוַח נִצְחִי שֶׁאֵין לוֹ שִׁעוּר! אֱמֹר מֵעַתָּה, שֶׁלְּפִי חֶשְׁבּוֹנְכֶם שֶׁלָּכֶם וּלְאוֹר מַעֲשֵׂיכֶם שֶׁלָּכֶם, צְרִיכִים הֱיִיתֶם לְהַרְבּוֹת בְּמִצְווֹת וּלְהִמָּנַע מֵעֲבֵרוֹת. וְאֵין זִלְזוּלְכֶם בָּהֶן אֶלָּא מֵחֲמַת יִצְרְכֶם וְתַאֲווֹתֵיכֶם"... הַדְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב נִכְנְסוּ אֶל הַלְּבָבוֹת, וּבַכִּרְכָּרָה הִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה שֶׁל חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ... (שִׂפְתֵי צַדִּיקִים) כְּשֶׁעָלָה מָרָן הָרַב מִבְּרִיסְק זָצָ"ל אַרְצָה, הָיְתָה תַּחֲנָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּחֵיפָה. שָׁהָה בָּהּ בְּשַׁבָּת, וְשָׁקַל לְהִשְׁתַּקֵּעַ בָּהּ. תָּמְהוּ, וְחָרְדוּ: חֵיפָה הָיְתָה עִיר פּוֹעֲלִים חִלּוֹנִית בְּעִקָּרָהּ. כַּמָּה רְדִיפוֹת נִרְדַּף הַגָּאוֹן רַבִּי דֹּב מֵאִיר רוּבְמַן זָצָ"ל כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לְיַסֵּד בָּהּ אֶת יְשִׁיבָתוֹ. הַחֲרֵדִים הָיוּ בָּהּ מְתֵי מְעַט. לֹא בִּכְדִי נִקְרְאָה: "חֵיפָה הָאֲדֻמָּה", כְּצֶבַע דֶּגֶל הַפּוֹעֲלִים הַסּוֹצְיָאלִיסְטִי. וְאִלּוּ יְרוּשָׁלַיִם הָיְתָה מְלֵאָה בִּישִׁיבוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁ וּקְהִלּוֹת קֹדֶשׁ וּמִלְחֲמוֹת דָּת... אָמַר: "הִיא הַנּוֹתֶנֶת! יְרוּשָׁלַיִם הִיא עִיר חוֹלָה, וּמֵחוֹלֶה אֶפְשָׁר לְהִדַּבֵּק. חֵיפָה הִיא עִיר מֵתָה, וּמִמֵּת כְּבָר לֹא נִדְבָּקִים"... (עֻבְדּוֹת וְהַנְהָגוֹת לְבֵית בְּרִיסְק) לֵאמֹר: בִּירוּשָׁלַיִם יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁל צוּרָה הַמִּשְׁתַּיְּכִים לְחוּגִים פַּשְׁרָנִיִּים, וַעֲלוּלִים לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַהַשְׁקָפָה הַצְּרוּפָה. מֵהֲמוֹנָהּ שֶׁל חֵיפָה, אֵין סַכָּנָה... (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)