Otzarot-Article

"שָׂפָה אַחַת וּדְבָרִים אֲחָדִים" (יא-א) כָּל תְּפִלָּה שֶׁלָּנוּ נִגְמֶרֶת בְּבַקָּשַׁת הַשָּׁלוֹם. כָּל קַדִּישׁ מִסְתַּיֵּם בְּיִחוּל לְשָׁלוֹם. הַמִּשְׁנָיוֹת מִסְתַּיְּמוֹת בְּ"ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם", כִּי לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחְזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא הַשָּׁלוֹם. הַאִם מִישֶׁהוּ חָשַׁב: מַדּוּעַ, אִם כֵּן, שֶׁהַכֹּל מִסְתַּיֵּם בְּשָׁלוֹם, מַדּוּעַ אֵין הַתְּפִלָּה פּוֹתַחַת בְּבִרְכַּת הַשָּׁלוֹם, מַדּוּעַ אֵין הַמִּשְׁנָה מַתְחִילָה בָּהּ?

וְהַתְּשׁוּבָה לְכָךְ הִיא, שֶׁהַשָּׁלוֹם הוּא כְּלִי. אִם יְמַלְּאוּהוּ בְּרָכָה - יִהְיֶה כְּלִי מַחְזִיק בְּרָכָה. אַךְ אִם יְמַלְּאוּהוּ תֹּכֶן שֶׁאֵינוֹ חִיּוּבִי, יַחְזִיק אֶת הַהֶפֶךְ חָלִילָה... לְפִיכָךְ, רַק לְאַחַר שֶׁאָנוּ פּוֹרְטִים אֶת כָּל בַּקָּשׁוֹתֵינוּ לִכְבוֹד שָׁמַיִם וְלִבְרָכָה, מְבַקְּשִׁים אָנוּ אֶת הַשָּׁלוֹם שֶׁיַּחְזִיקֵם! אֲבָל שָׁלוֹם כְּמוֹ זֶה שֶׁאִפְיֵן אֶת דּוֹר הַפַּלָּגָה - ה' יִשְׁמְרֵנוּ מִמֶּנּוּ...

כִּי שָׁם הָיוּ הַכֹּל "שָׂפָה אַחַת וּדְבָרִים אֲחָדִים", וְהִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּאַחְדוּתָם כְּדֵי לִמְרֹד בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם. שָׁלוֹם כָּזֶה הָיָה צֹרֶךְ לְנַתְּצוֹ וּלְבַטְּלוֹ, לַהֲפִיצָם וּלְבַלְבֵּל לְשׁוֹנָם.

זֹאת וְעוֹד: הַשָּׁלוֹם נִפְלָא הוּא, כְּשֶׁכָּל אֶחָד יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת, בֵּרֵר אוֹתָהּ, וְהַכֹּל מִתְאַגְּדִים סְבִיבָהּ. כָּזֶה הוּא שְׁלוֹמָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, הַמַּרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם.

וְעַל כָּךְ הִמְלִיץ הָרַב "צְרוֹר הַמֹּר" זָצָ"ל בְּפָרָשָׁתֵנוּ אֶת הַפָּסוּק "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד" (קֹהֶלֶת ד-ט) - אֵימָתַי טוֹבָה הִתְאַגְּדוּת, כְּשֶׁהַהַסְכָּמָה נוֹבַעַת מֵהָאֱמֶת הָאַחַת. אֲבָל הִתְאַגְּדוּת שֶׁל עֵדֶר הַנּוֹהֶה אַחַר כָּל שְׁטוּת וְגַחֲמָה, אֵין בָּהּ כָּל חִיּוּב. כָּזוֹ הָיְתָה הִתְאַגְּדוּת דּוֹר הַפַּלָּגָה סְבִיב רַעְיוֹן רוֹוֵחַ שֶׁל מְרִידָה בַּה'. אוֹ אָז, מְשֻׁבָּח הוּא אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁיָּצָא חוֹצֵץ נֶגֶד הַהַסְכָּמָה הַשִּׁקְרִית, וְנִפֵּץ אֶת הַפְּסִילִים!

הֶחָסִיד רַבִּי אֱלִיעֶזֶר צֶ'צָ'ארְסְקִי זָצָ"ל הָיָה אֶחָד מֵהָ'עוֹבְדִים' בַּעֲלֵי הַמַּדְרֵגָה בְּקֶרֶב חֲסִידֵי לוּבָּאוִיטֶש בִּחְרַקוֹב. "גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת", סַגְפָן וִידוּעַ חֹלִי. כָּל מַאֲכָלוֹ פְּרוּסַת לֶחֶם וַחֲצִי כּוֹס חָלָב לְיוֹם.

פָּגַשׁ בּוֹ חֲבֵרוֹ, רַבִּי מֶנְדֶּל, וְהִתְעַנְיֵן: "וָאס הֶערְטְזַאךְ, רַבִּי לֵיזֶער", מַה נִּשְׁמַע?

"בָּרוּךְ הַשֵּׁם!" עָנָה סְתוּמוֹת. "בָּרוּךְ הַשֵּׁם, מָה?!" חָקַר רַבִּי מֶנְדֶּל. הֵן חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה - "הָא, בָּרוּךְ הַשֵּׁם - הַלְוַאי וְיִהְיֶה טוֹב בְּרוּחָנִיּוּת כְּמוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת!"

הִבִּיט בּוֹ רַבִּי מֶנְדֶּל בְּעֵינַיִם קְרוּעוֹת לִרְוָחָה: עוֹלָם הָפוּךְ הוּא רוֹאֶה כָּאן. בְּרוּחָנִיּוּת, הֵן מָלֵא וְגָדוּשׁ הוּא. וּבְגַשְׁמִיּוּת, קֹמֶץ שֶׁאֵינוֹ מַשְׂבִּיעַ...

"אֵינְךָ מֵבִין?" נִדֵּב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֶסְבֵּר, "בְּגַשְׁמִיּוּת אוֹכֵל אֲנִי מְעַט מִן הַמְּעַט, אֱמֶת. אֲבָל קֹמֶץ זֶה נִכְנָס בְּתוֹכִי, נִבְלָע בְּאֵיבָרַי, מְחַיֶּה אוֹתִי, הוֹפֵךְ בָּשָׂר מִבְּשָׂרִי וְדָם מִדָּמִי. מְקַשֵּׁר אֶת נִשְׁמָתִי בְּגוּפִי, וְנוֹתֵן לִי כֹּחַ וְחַיּוּת - גּוּפִי כִּכְלִי מַחְזִיק בְּרָכָה.

הַלְוַאי שֶׁבְּרוּחָנִיּוּת כָּךְ, שֶׁכָּל בְּרָכָה תִּבָּלַע בְּאֵיבָרַי, שֶׁכָּל תְּפִלָּה תִּכָּנֵס בְּעַצְמוֹתַי, שֶׁכָּל מִצְוָה תְּחַיֶּה אוֹתִי וְכָל לִמּוּד יְקַשֵּׁר אֶת נִשְׁמָתִי לְגוּפִי - הַלְוַאי שֶׁיִּהְיֶה טוֹב בְּרוּחָנִיּוּת כְּמוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת"... (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	האזינו תש"פ
	לִפְעָמִים הָאֶרֶס הוּא הַתְּרוּפָה
	"שָׂפָה אַחַת וּדְבָרִים אֲחָדִים" (יא-א) כָּל תְּפִלָּה שֶׁלָּנוּ נִגְמֶרֶת בְּבַקָּשַׁת הַשָּׁלוֹם. כָּל קַדִּישׁ מִסְתַּיֵּם בְּיִחוּל לְשָׁלוֹם. הַמִּשְׁנָיוֹת מִסְתַּיְּמוֹת בְּ"ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם", כִּי לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחְזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא הַשָּׁלוֹם. הַאִם מִישֶׁהוּ חָשַׁב: מַדּוּעַ, אִם כֵּן, שֶׁהַכֹּל מִסְתַּיֵּם בְּשָׁלוֹם, מַדּוּעַ אֵין הַתְּפִלָּה פּוֹתַחַת בְּבִרְכַּת הַשָּׁלוֹם, מַדּוּעַ אֵין הַמִּשְׁנָה מַתְחִילָה בָּהּ? וְהַתְּשׁוּבָה לְכָךְ הִיא, שֶׁהַשָּׁלוֹם הוּא כְּלִי. אִם יְמַלְּאוּהוּ בְּרָכָה - יִהְיֶה כְּלִי מַחְזִיק בְּרָכָה. אַךְ אִם יְמַלְּאוּהוּ תֹּכֶן שֶׁאֵינוֹ חִיּוּבִי, יַחְזִיק אֶת הַהֶפֶךְ חָלִילָה... לְפִיכָךְ, רַק לְאַחַר שֶׁאָנוּ פּוֹרְטִים אֶת כָּל בַּקָּשׁוֹתֵינוּ לִכְבוֹד שָׁמַיִם וְלִבְרָכָה, מְבַקְּשִׁים אָנוּ אֶת הַשָּׁלוֹם שֶׁיַּחְזִיקֵם! אֲבָל שָׁלוֹם כְּמוֹ זֶה שֶׁאִפְיֵן אֶת דּוֹר הַפַּלָּגָה - ה' יִשְׁמְרֵנוּ מִמֶּנּוּ... כִּי שָׁם הָיוּ הַכֹּל "שָׂפָה אַחַת וּדְבָרִים אֲחָדִים", וְהִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּאַחְדוּתָם כְּדֵי לִמְרֹד בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם. שָׁלוֹם כָּזֶה הָיָה צֹרֶךְ לְנַתְּצוֹ וּלְבַטְּלוֹ, לַהֲפִיצָם וּלְבַלְבֵּל לְשׁוֹנָם. זֹאת וְעוֹד: הַשָּׁלוֹם נִפְלָא הוּא, כְּשֶׁכָּל אֶחָד יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת, בֵּרֵר אוֹתָהּ, וְהַכֹּל מִתְאַגְּדִים סְבִיבָהּ. כָּזֶה הוּא שְׁלוֹמָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, הַמַּרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. וְעַל כָּךְ הִמְלִיץ הָרַב "צְרוֹר הַמֹּר" זָצָ"ל בְּפָרָשָׁתֵנוּ אֶת הַפָּסוּק "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד" (קֹהֶלֶת ד-ט) - אֵימָתַי טוֹבָה הִתְאַגְּדוּת, כְּשֶׁהַהַסְכָּמָה נוֹבַעַת מֵהָאֱמֶת הָאַחַת. אֲבָל הִתְאַגְּדוּת שֶׁל עֵדֶר הַנּוֹהֶה אַחַר כָּל שְׁטוּת וְגַחֲמָה, אֵין בָּהּ כָּל חִיּוּב. כָּזוֹ הָיְתָה הִתְאַגְּדוּת דּוֹר הַפַּלָּגָה סְבִיב רַעְיוֹן רוֹוֵחַ שֶׁל מְרִידָה בַּה'. אוֹ אָז, מְשֻׁבָּח הוּא אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁיָּצָא חוֹצֵץ נֶגֶד הַהַסְכָּמָה הַשִּׁקְרִית, וְנִפֵּץ אֶת הַפְּסִילִים! הֶחָסִיד רַבִּי אֱלִיעֶזֶר צֶ'צָ'ארְסְקִי זָצָ"ל הָיָה אֶחָד מֵהָ'עוֹבְדִים' בַּעֲלֵי הַמַּדְרֵגָה בְּקֶרֶב חֲסִידֵי לוּבָּאוִיטֶש בִּחְרַקוֹב. "גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת", סַגְפָן וִידוּעַ חֹלִי. כָּל מַאֲכָלוֹ פְּרוּסַת לֶחֶם וַחֲצִי כּוֹס חָלָב לְיוֹם. פָּגַשׁ בּוֹ חֲבֵרוֹ, רַבִּי מֶנְדֶּל, וְהִתְעַנְיֵן: "וָאס הֶערְטְזַאךְ, רַבִּי לֵיזֶער", מַה נִּשְׁמַע? "בָּרוּךְ הַשֵּׁם!" עָנָה סְתוּמוֹת. "בָּרוּךְ הַשֵּׁם, מָה?!" חָקַר רַבִּי מֶנְדֶּל. הֵן חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה - "הָא, בָּרוּךְ הַשֵּׁם - הַלְוַאי וְיִהְיֶה טוֹב בְּרוּחָנִיּוּת כְּמוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת!" הִבִּיט בּוֹ רַבִּי מֶנְדֶּל בְּעֵינַיִם קְרוּעוֹת לִרְוָחָה: עוֹלָם הָפוּךְ הוּא רוֹאֶה כָּאן. בְּרוּחָנִיּוּת, הֵן מָלֵא וְגָדוּשׁ הוּא. וּבְגַשְׁמִיּוּת, קֹמֶץ שֶׁאֵינוֹ מַשְׂבִּיעַ... "אֵינְךָ מֵבִין?" נִדֵּב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֶסְבֵּר, "בְּגַשְׁמִיּוּת אוֹכֵל אֲנִי מְעַט מִן הַמְּעַט, אֱמֶת. אֲבָל קֹמֶץ זֶה נִכְנָס בְּתוֹכִי, נִבְלָע בְּאֵיבָרַי, מְחַיֶּה אוֹתִי, הוֹפֵךְ בָּשָׂר מִבְּשָׂרִי וְדָם מִדָּמִי. מְקַשֵּׁר אֶת נִשְׁמָתִי בְּגוּפִי, וְנוֹתֵן לִי כֹּחַ וְחַיּוּת - גּוּפִי כִּכְלִי מַחְזִיק בְּרָכָה. הַלְוַאי שֶׁבְּרוּחָנִיּוּת כָּךְ, שֶׁכָּל בְּרָכָה תִּבָּלַע בְּאֵיבָרַי, שֶׁכָּל תְּפִלָּה תִּכָּנֵס בְּעַצְמוֹתַי, שֶׁכָּל מִצְוָה תְּחַיֶּה אוֹתִי וְכָל לִמּוּד יְקַשֵּׁר אֶת נִשְׁמָתִי לְגוּפִי - הַלְוַאי שֶׁיִּהְיֶה טוֹב בְּרוּחָנִיּוּת כְּמוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת"... (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)