Otzarot-Article

"שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" (ט- ו) מְבָאֵר רַבֵּנוּ הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב לִרְמֹז בָּזֶה עַל גֹּדֶל הֶעָווֹן שֶׁל הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, שֶׁחָשׁוּב כְּשׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמְבַיְּשׁוֹ - "אָזִיל סוּמְקָא וְאָתֵי חִיוְרָא", דְּהַיְנוּ הַדָּם רוֹתֵחַ וְעוֹלֶה בִּמְהִירוּת לְרֹאשׁוֹ וּפָנָיו מַאֲדִימִים, וְכֵיוָן שֶׁעָלָה הַדָּם שֶׁלֹּא לְפִי הֶרְגֵּלוֹ וּמַחֲזוֹרוֹ, הֲרֵי הוּא יוֹרֵד בִּמְהִירוּת אֶל הַגּוּף, וְאָז הַפָּנִים מַחְוִירוֹת וְנַעֲשׂוֹת לְבָנוֹת.

וְזֶה בֵּאוּר הַכָּתוּב "שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם - בָּאָדָם", כְּלוֹמַר שֶׁבִּזָּהוּ וְשָׁפַךְ דָּמוֹ, אַךְ לֹא עַל הָאָרֶץ, אֶלָּא שָׁפַךְ דָּמוֹ בָּאָדָם - בְּתוֹךְ גּוּפוֹ, כִּי הַדָּם יוֹרֵד מֵהָרֹאשׁ אֶל הַגּוּף לְמַטָּה.

קַיָּם חִדּוּשׁ עָצוּם בְּשֵׁם הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה קוֹרְדוֹבֵירוֹ זָצָ"ל, שֶׁכַּאֲשֶׁר נִגְזֶרֶת עַל אָדָם מִיתָה רח"ל, וְהוּא שָׁב בִּתְשׁוּבָה, פְּעָמִים שֶׁמֵּבִיא עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְיוֹנוֹת וּמְכַפֵּר לוֹ עַל הַמִּיתָה, כִּי בִּזְיוֹנוֹת בָּרַבִּים הֵם תַּחֲלִיף לְמִיתָה, שֶׁכֵּן הַקֹּשִׁי שֶׁלָּהֶם קָרוֹב לְמִיתָה. אֶלָּא שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִכָּל זֶה, וּמִתְרַעֵם עַל הַבִּזָּיוֹן שֶׁהָיָה מְנָת חֶלְקוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁבִּזְכוּת אוֹתוֹ בִּזָּיוֹן הָיְתָה לוֹ הַצָּלָה גְּדוֹלָה שֶׁנִּתְבַּטְּלָה מֵעָלָיו גְּזֵרַת מִיתָה. וְעַל כְּגוֹן זֶה אָמְרוּ חֲזַ"ל "אֵין בַּעַל הַנֵּס מַכִּיר בְּנִסּוֹ" (נִדָּה לא.).

יְהוּדִי אֶחָד, קַבְּלָן בְּמִקְצוֹעוֹ, הָיָה מְקֹרָב מְאֹד לַבַּבָּא סָאלִי זָצָ"ל. וְהָיָה הָאִישׁ יְרֵא שָׁמַיִם, מְקַיֵּם מִצְווֹת בֶּאֱמוּנָה וּבְיֹשֶׁר וְתוֹרֵם לִצְדָקָה מֵהוֹנוֹ וּמֵאוֹנוֹ. בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה נִכְנָס לַ"בַּבָּא סָאלִי", הָיָה הַצַּדִּיק מֵאִיר לוֹ פָּנִים, שָׂמֵחַ בְּבוֹאוֹ וּכְלָל לֹא שָׂשׂ בְּצֵאתוֹ.

יוֹם אֶחָד נִזְדַּמֵּן לוֹ לָבוֹא אֶל הַבַּבָּא סָאלִי. וְהִנֵּה, רַק הִבְחִין בּוֹ הַצַּדִּיק דּוֹרֵךְ עַל מִפְתַּן בֵּיתוֹ, נִזְדַּעֵק וְקָם לְמוּלוֹ, וְהֵחֵל צוֹעֵק עָלָיו בְּקוֹל רָם וּמַחְרִיד: "שַׁקְרָן! רַמַּאי! נוֹכֵל אַתָּה! כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן הוֹלַכְתַּנִי שׁוֹלָל!...".

נִכָּר הָיָה כִּי זַעֲמוֹ שֶׁל הָרַב לֹא הָיָה שִׁגְרָתִי. בְּנֵי הַבַּיִת כֻּלָּם נִזְעֲקוּ לְקוֹל קְרִיאוֹתָיו. מֵעוֹלָם לֹא שְׁמָעוּהוּ מֵרִים כָּךְ אֶת קוֹלוֹ. אֲבָל הַצַּדִּיק לֹא אָבָה לַחְדֹּל. בְּמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת קָצַף עָלָיו כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ עַד אֲשֶׁר צִוָּה עָלָיו בְּמַפְגִּיעַ: "צֵא מִיָּד מֵחַדְרִי, וְאַל תִּדְרֹךְ בּוֹ!".

שָׁפוּף וּמְבֹהָל, נִכְלָם וּמְבֻיָּשׁ יָצָא הָאִישׁ בִּמְנוּסָה מֵחַדְרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. אוֹר הַיּוֹם שֶׁבַּחוּץ נִדְמֶה הָיָה לוֹ כְּחֹשֶׁךְ גָּדוֹל. חָשׁ הוּא כְּאִלּוּ נָפְלָה עָלָיו אֶבֶן בְּמִשְׁקַל טוֹנוֹת רַבִּים. בְּכִי חֲרִישִׁי עָלָה מִתּוֹךְ לִבּוֹ אֶל מַעֲמַקֵּי גְּרוֹנוֹ, וְהוּא לֹא יָדַע אָנָה יוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתוֹ. "מַה קָּרָה?!" שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ שׁוּב וָשׁוּב כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל רִכְבּוֹ, "מֶה עָשִׂיתִי בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן?! מַה סִּפְּרוּ לָרַב עָלַי?!".

שָׁב לְבֵיתוֹ, הִסְתּוֹבֵב בְּפִזּוּר נֶפֶשׁ מֵחֶדֶר אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ, וְלֹא יָכוֹל הָיָה לַעֲשׂוֹת דָּבָר. לְבַסּוֹף הֶחְלִיט לִנְסֹעַ לַאֲתַר הַבְּנִיָּה שֶׁבְּבַעֲלוּתוֹ אֲשֶׁר בְּמִצְפֵּה רָמוֹן, אוּלַי כָּךְ יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִכְּאֵב הַמַּכָּה אֲשֶׁר נָפְלָה עָלָיו פֶּתַע פִּתְאוֹם. לִקְרַאת עֶרֶב לָקַח אֶת הַפּוֹעֲלִים בִּמְכוֹנִיתוֹ לְהַחְזִירָם לְבֵיתָם כְּמִנְהָגוֹ.

וְאָז - הַכֹּל קָרָה בִּמְהִירוּת. בְּאַחַד הָעִקּוּלִים שֶׁל כְּבִישׁ מִצְפֵּה רָמוֹן, הַמְּכוֹנִית שֶׁנָּסְעָה לְפָנָיו בָּלְמָה בְּפִתְאוֹמִיּוּת. כְּשֶׁהִבְחִין בַּקּוֹרֶה לְפָנָיו וּבָלַם, כְּבָר הָיָה מְאֻחָר מִדַּי. הַמְּכוֹנִית הוּעֲפָה בִּתְנוּפָה אֶל הַתְּהוֹם הַנּוֹרָאָה הַפְּעוּרָה מִשְּׂמֹאל לַכְּבִישׁ, וְהִתְגַּלְגְּלָה לְשָׁם כִּמְכוֹנִית צַעֲצוּעַ...

כְּשֶׁסּוֹף סוֹף עָצְרָה הַמְּכוֹנִית מִגִּלְגּוּלֶיהָ, וְנָחֲתָה סוֹפִית בְּמַעֲמַקֵּי הַתְּהוֹם הַשּׁוֹמֵמָה, הוּא פָּקַח אֶת עֵינָיו, וּמָצָא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַמְּכוֹנִית הַהֲפוּכָה מִבְּלִי יְכֹלֶת לָצֵאת. הַדְּלָתוֹת הָיוּ חֲבוּטוֹת וַאֲטוּמוֹת. בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו הִצְלִיחַ לְעַקֵּם אֶת דֶּלֶת הַמְּכוֹנִית, וְלָצֵאת בִּזְחִילָה אִטִּית. מִבַּחוּץ הִתְבּוֹנֵן בִּבְעָתָה בַּמַּרְאֶה הַנּוֹרָא שֶׁנִּגְלָה מוּל עֵינָיו. מְכוֹנִיתוֹ הָיְתָה מְרֻסֶּקֶת, וּשְׁנֵי פּוֹעֲלָיו הַגּוֹיִים הֲרוּגִים.

רְגָעִים אֲרֻכִּים עָמַד כָּךְ בְּהֶלֶם וּבְאֵלֶם. בִּרְעָדָה מִשֵּׁשׁ אֶת גּוּפוֹ וְלֹא הֶאֱמִין: הוּא יָצָא בָּרִיא וְשָׁלֵם וּלְלֹא פֶּגַע מֵהַתְּאוּנָה הַמַּחֲרִידָה. וּפִתְאוֹם נִפְתַּח פִּיו וְהוּא דִּבֵּר אֶל אֱלֹקָיו כְּמֵאֵלָיו: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּזְכוּת מַה נּוֹתַרְתִּי חַי?...", וְהוּא פָּרַץ בִּבְכִי שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת.

הַחֹשֶׁךְ כְּבָר יָרַד, וְכַנִּרְאֶה אִישׁ לֹא הִבְחִין בִּנְפִילַת הַמְּכוֹנִית לַתְּהוֹם. הוּא אָסַף אֶת כֹּחוֹתָיו, וְהֵחֵל מְטַפֵּס בְּמַאֲמָץ רַב אֶל הַכְּבִישׁ. עָמַד וְנָתַן אֶת יָדוֹ מוּל כָּל רֶכֶב חוֹלֵף. עַד שֶׁעָצַר מַאן דְּהוּא וְהִקְשִׁיב לְסִפּוּרוֹ. הַנֶּהָג הָעוֹצֵר הִתְקַשָּׁה מְעַט לְהַאֲמִין שֶׁהַיּוֹשֵׁב לְצִדּוֹ הִתְגַּלְגֵּל לִפְנֵי שָׁעָה בִּמְכוֹנִית אֶל הַתְּהוֹם וְיָצָא לְלֹא שְׂרִיטָה. בְּכָל זֹאת נַעֲנָה לְבַקָּשָׁתוֹ וְהִסִּיעוֹ אֶל תַּחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה שֶׁבָּעֲיָרָה יְרוֹחָם הַסְּמוּכָה. סוֹף כָּל סוֹף עָלָיו לְדַוֵּחַ עַל הַתְּאוּנָה וְעַל הַהֲרוּגִים.

בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, שִׁנָּה אֶת תָּכְנִיתוֹ וְהֶחְלִיט מִשּׁוּם מָה לִנְסֹעַ לִנְתִיבוֹת אֶל הַ"בַּבָּא סָאלִי". קוֹל פְּנִימִי לָחַשׁ לוֹ כִּי עָלָיו לְהַגִּיעַ כָּעֵת לַצַּדִּיק, אַךְ אָז נִזְכַּר מִיָּד בְּמָה שֶׁאֵרַע הַבֹּקֶר...

"יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה", חָשַׁב לְעַצְמוֹ, "יִצְעַק עָלַי הַצַּדִּיק? אֵין בְּרֵרָה. אֲנִי מֻכְרָח לָלֶכֶת אֵלָיו!".

לִפְנֵי דֶּלֶת חַדְרוֹ שֶׁל הַבַּבָּא סָאלִי, נֶעֱצַר שׁוּב. דִּמְיֵן לְעַצְמוֹ אֶת אֲשֶׁר מְחַכֶּה לוֹ, וְרוּחוֹ נִשְׁבְּרָה בְּקִרְבּוֹ. אַךְ הוּא אָזַר אֹמֶץ, הִקִּישׁ עַל הַדֶּלֶת וְנִכְנַס...

וְהִנֵּה לְהַפְתָּעָתוֹ, מִיָּד כְּשֶׁהִבְחִין בּוֹ הַבַּבָּא סָאלִי, קָם לִקְרָאתוֹ בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת כַּאֲשֶׁר הָיָה בְּאָמְנָה אִתּוֹ מִיָּמִים יָמִימָה. "בָּרוּךְ הַבָּא! בָּרוּךְ הַבָּא!" קִדֵּם אֶת פָּנָיו, "אֲנִי מְחַכֶּה לְךָ... בּוֹא חֲבִיבִי... תֵּשֵׁב".

זֶרֶם דְּמָעוֹת פָּרַץ מֵעֵינָיו שֶׁל הָאִישׁ, הַמִּלִּים נֶעֶתְקוּ מִפִּיו. הוּא הֵבִין שֶׁהַצַּדִּיק כְּבָר יוֹדֵעַ אֶת כָּל אֲשֶׁר אֵרַע, וְאֵין טַעַם לְסַפֵּר לוֹ עַל הַתְּאוּנָה, וְלָכֵן בָּלַע אֶת הִתְרַגְּשׁוּתוֹ, וְהִצְלִיחַ לִפְלֹט מִלִּים אֵלּוּ בִּלְבַד: "יוֹאִיל נָא רַבֵּנוּ לְהַסְבִּיר לִי מָה אֵרַע עִמִּי הַיּוֹם...".

"דַּע לְךָ", גִּלָּה לוֹ הַבַּבָּא סָאלִי, "כִּי הַמַּעֲשֵׂר שֶׁאַתָּה נוֹתֵן מִכַּסְפְּךָ לְלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה וּמַעֲשֵׂי הַצְּדָקָה שֶׁלְּךָ, מְגִנִּים עָלֶיךָ כְּחוֹמָה בְּצוּרָה. כְּבָר זְמַן רַב שֶׁגְּזֵרָה רָעָה מֵרַחֶפֶת מֵעַל רֹאשְׁךָ בְּשֶׁל סִבָּה מְסֻיֶּמֶת. בִּידִידוּתֵנוּ הָאַמִּיצָה חַשְׁתִּי בַּסַּכָּנָה הַזּוֹ, אַךְ גַּם הִבְחַנְתִּי שֶׁמְלֻפָּף אַתָּה בִּשְׁמִירָה רַבָּתִי כִּלְשׁוֹן הַפָּסוּק: 'וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת'. כַּמָּה פְּעָמִים רָצוּ הַמַּזִּיקִים לְהָרַע לְךָ, וְלֹא יָכֹלוּ".

"וְאוּלָם", הִמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק, "בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה הִתְגַּנְּבוּ אֶל תּוֹךְ לִבְּךָ תְּחוּשׁוֹת נִכְבָּדוּת וִיהִירוּת. אַתָּה עוֹרֵךְ לְעַצְמְךָ סִכּוּמִים עַל רֹב צִדְקוֹתֶיךָ וּמַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים. אָמְנָם גַּאֲוָה אֵינָהּ מְבַטֶּלֶת מַעֲשֵׂי צְדָקָה, אַךְ הִיא גּוֹרֶמֶת לִהְיוֹת 'בַּעַל מוּם'. לְכָל יְהוּדִי יֵשׁ צֶלֶם וּדְמוּת בַּגּוּף, וְגַם צֶלֶם וְגוּף רוּחָנִיִּים. וְאַתָּה, צָמְחָה לְךָ קֶרֶן רוּחָנִית בְּרַגְלְךָ, כְּמַאֲמָר חֲזַ"ל: "הַאי מַאן דְיָהִיר - בַּעַל מוּם הֲוֵי" (מְגִלָּה כט.). כְּשֶׁנִּכְנַסְתָּ הַיּוֹם בַּצָּהֳרַיִם לְחַדְרִי, רָאִיתִי אֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת כָּרוּךְ בְּךָ שָׁם... הֵבַנְתִּי כִּי אֵין שׁוּם דֶּרֶךְ לְהַצִּיל אֶת חַיֶּיךָ, אֶלָּא אִם כֵּן אַצְלִיחַ לְהוֹרִיד אֶת גַּאֲוָתְךָ מִיָּד. לָכֵן הֻכְרַחְתִּי לְהַשְׁפִּילְךָ. וְכַאֲשֶׁר רוּחֲךָ יָרְדָה כָּל כָּךְ, הוּמְרָה מִיתָתְךָ בַּבִּזְיוֹנוֹת שֶׁעָבַרְתָּ. מַלְאַךְ הַמָּוֶת נֶאֱלַץ לְעָזְבְךָ, וְלָקַח כְּכַפָּרָה אֶת מְכוֹנִיתְךָ וְאֶת שְׁנֵי הַנָּכְרִים אֲשֶׁר הָיוּ עִמְּךָ...".

"שֶׁמָּא תֹּאמַר", סִיֵּם הַבַּבָּא סָאלִי, "שֶׁהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא - מוּכָן אֲנִי לְאַבֵּד כָּל חֶלְקִי לָעוֹלָם הַבָּא, כְּדֵי לְהַצִּיל חַיָּיו שֶׁל יְהוּדִי!". (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	האזינו תש"פ
	בַּקָּשָׁתֵנוּ - לִכְבוֹד שָׁמַיִם
	"שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" (ט- ו) מְבָאֵר רַבֵּנוּ הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב לִרְמֹז בָּזֶה עַל גֹּדֶל הֶעָווֹן שֶׁל הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, שֶׁחָשׁוּב כְּשׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמְבַיְּשׁוֹ - "אָזִיל סוּמְקָא וְאָתֵי חִיוְרָא", דְּהַיְנוּ הַדָּם רוֹתֵחַ וְעוֹלֶה בִּמְהִירוּת לְרֹאשׁוֹ וּפָנָיו מַאֲדִימִים, וְכֵיוָן שֶׁעָלָה הַדָּם שֶׁלֹּא לְפִי הֶרְגֵּלוֹ וּמַחֲזוֹרוֹ, הֲרֵי הוּא יוֹרֵד בִּמְהִירוּת אֶל הַגּוּף, וְאָז הַפָּנִים מַחְוִירוֹת וְנַעֲשׂוֹת לְבָנוֹת. וְזֶה בֵּאוּר הַכָּתוּב "שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם - בָּאָדָם", כְּלוֹמַר שֶׁבִּזָּהוּ וְשָׁפַךְ דָּמוֹ, אַךְ לֹא עַל הָאָרֶץ, אֶלָּא שָׁפַךְ דָּמוֹ בָּאָדָם - בְּתוֹךְ גּוּפוֹ, כִּי הַדָּם יוֹרֵד מֵהָרֹאשׁ אֶל הַגּוּף לְמַטָּה. קַיָּם חִדּוּשׁ עָצוּם בְּשֵׁם הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה קוֹרְדוֹבֵירוֹ זָצָ"ל, שֶׁכַּאֲשֶׁר נִגְזֶרֶת עַל אָדָם מִיתָה רח"ל, וְהוּא שָׁב בִּתְשׁוּבָה, פְּעָמִים שֶׁמֵּבִיא עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְיוֹנוֹת וּמְכַפֵּר לוֹ עַל הַמִּיתָה, כִּי בִּזְיוֹנוֹת בָּרַבִּים הֵם תַּחֲלִיף לְמִיתָה, שֶׁכֵּן הַקֹּשִׁי שֶׁלָּהֶם קָרוֹב לְמִיתָה. אֶלָּא שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִכָּל זֶה, וּמִתְרַעֵם עַל הַבִּזָּיוֹן שֶׁהָיָה מְנָת חֶלְקוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁבִּזְכוּת אוֹתוֹ בִּזָּיוֹן הָיְתָה לוֹ הַצָּלָה גְּדוֹלָה שֶׁנִּתְבַּטְּלָה מֵעָלָיו גְּזֵרַת מִיתָה. וְעַל כְּגוֹן זֶה אָמְרוּ חֲזַ"ל "אֵין בַּעַל הַנֵּס מַכִּיר בְּנִסּוֹ" (נִדָּה לא.). יְהוּדִי אֶחָד, קַבְּלָן בְּמִקְצוֹעוֹ, הָיָה מְקֹרָב מְאֹד לַבַּבָּא סָאלִי זָצָ"ל. וְהָיָה הָאִישׁ יְרֵא שָׁמַיִם, מְקַיֵּם מִצְווֹת בֶּאֱמוּנָה וּבְיֹשֶׁר וְתוֹרֵם לִצְדָקָה מֵהוֹנוֹ וּמֵאוֹנוֹ. בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה נִכְנָס לַ"בַּבָּא סָאלִי", הָיָה הַצַּדִּיק מֵאִיר לוֹ פָּנִים, שָׂמֵחַ בְּבוֹאוֹ וּכְלָל לֹא שָׂשׂ בְּצֵאתוֹ. יוֹם אֶחָד נִזְדַּמֵּן לוֹ לָבוֹא אֶל הַבַּבָּא סָאלִי. וְהִנֵּה, רַק הִבְחִין בּוֹ הַצַּדִּיק דּוֹרֵךְ עַל מִפְתַּן בֵּיתוֹ, נִזְדַּעֵק וְקָם לְמוּלוֹ, וְהֵחֵל צוֹעֵק עָלָיו בְּקוֹל רָם וּמַחְרִיד: "שַׁקְרָן! רַמַּאי! נוֹכֵל אַתָּה! כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן הוֹלַכְתַּנִי שׁוֹלָל!...". נִכָּר הָיָה כִּי זַעֲמוֹ שֶׁל הָרַב לֹא הָיָה שִׁגְרָתִי. בְּנֵי הַבַּיִת כֻּלָּם נִזְעֲקוּ לְקוֹל קְרִיאוֹתָיו. מֵעוֹלָם לֹא שְׁמָעוּהוּ מֵרִים כָּךְ אֶת קוֹלוֹ. אֲבָל הַצַּדִּיק לֹא אָבָה לַחְדֹּל. בְּמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת קָצַף עָלָיו כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ עַד אֲשֶׁר צִוָּה עָלָיו בְּמַפְגִּיעַ: "צֵא מִיָּד מֵחַדְרִי, וְאַל תִּדְרֹךְ בּוֹ!". שָׁפוּף וּמְבֹהָל, נִכְלָם וּמְבֻיָּשׁ יָצָא הָאִישׁ בִּמְנוּסָה מֵחַדְרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. אוֹר הַיּוֹם שֶׁבַּחוּץ נִדְמֶה הָיָה לוֹ כְּחֹשֶׁךְ גָּדוֹל. חָשׁ הוּא כְּאִלּוּ נָפְלָה עָלָיו אֶבֶן בְּמִשְׁקַל טוֹנוֹת רַבִּים. בְּכִי חֲרִישִׁי עָלָה מִתּוֹךְ לִבּוֹ אֶל מַעֲמַקֵּי גְּרוֹנוֹ, וְהוּא לֹא יָדַע אָנָה יוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתוֹ. "מַה קָּרָה?!" שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ שׁוּב וָשׁוּב כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל רִכְבּוֹ, "מֶה עָשִׂיתִי בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן?! מַה סִּפְּרוּ לָרַב עָלַי?!". שָׁב לְבֵיתוֹ, הִסְתּוֹבֵב בְּפִזּוּר נֶפֶשׁ מֵחֶדֶר אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ, וְלֹא יָכוֹל הָיָה לַעֲשׂוֹת דָּבָר. לְבַסּוֹף הֶחְלִיט לִנְסֹעַ לַאֲתַר הַבְּנִיָּה שֶׁבְּבַעֲלוּתוֹ אֲשֶׁר בְּמִצְפֵּה רָמוֹן, אוּלַי כָּךְ יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִכְּאֵב הַמַּכָּה אֲשֶׁר נָפְלָה עָלָיו פֶּתַע פִּתְאוֹם. לִקְרַאת עֶרֶב לָקַח אֶת הַפּוֹעֲלִים בִּמְכוֹנִיתוֹ לְהַחְזִירָם לְבֵיתָם כְּמִנְהָגוֹ. וְאָז - הַכֹּל קָרָה בִּמְהִירוּת. בְּאַחַד הָעִקּוּלִים שֶׁל כְּבִישׁ מִצְפֵּה רָמוֹן, הַמְּכוֹנִית שֶׁנָּסְעָה לְפָנָיו בָּלְמָה בְּפִתְאוֹמִיּוּת. כְּשֶׁהִבְחִין בַּקּוֹרֶה לְפָנָיו וּבָלַם, כְּבָר הָיָה מְאֻחָר מִדַּי. הַמְּכוֹנִית הוּעֲפָה בִּתְנוּפָה אֶל הַתְּהוֹם הַנּוֹרָאָה הַפְּעוּרָה מִשְּׂמֹאל לַכְּבִישׁ, וְהִתְגַּלְגְּלָה לְשָׁם כִּמְכוֹנִית צַעֲצוּעַ... כְּשֶׁסּוֹף סוֹף עָצְרָה הַמְּכוֹנִית מִגִּלְגּוּלֶיהָ, וְנָחֲתָה סוֹפִית בְּמַעֲמַקֵּי הַתְּהוֹם הַשּׁוֹמֵמָה, הוּא פָּקַח אֶת עֵינָיו, וּמָצָא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַמְּכוֹנִית הַהֲפוּכָה מִבְּלִי יְכֹלֶת לָצֵאת. הַדְּלָתוֹת הָיוּ חֲבוּטוֹת וַאֲטוּמוֹת. בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו הִצְלִיחַ לְעַקֵּם אֶת דֶּלֶת הַמְּכוֹנִית, וְלָצֵאת בִּזְחִילָה אִטִּית. מִבַּחוּץ הִתְבּוֹנֵן בִּבְעָתָה בַּמַּרְאֶה הַנּוֹרָא שֶׁנִּגְלָה מוּל עֵינָיו. מְכוֹנִיתוֹ הָיְתָה מְרֻסֶּקֶת, וּשְׁנֵי פּוֹעֲלָיו הַגּוֹיִים הֲרוּגִים. רְגָעִים אֲרֻכִּים עָמַד כָּךְ בְּהֶלֶם וּבְאֵלֶם. בִּרְעָדָה מִשֵּׁשׁ אֶת גּוּפוֹ וְלֹא הֶאֱמִין: הוּא יָצָא בָּרִיא וְשָׁלֵם וּלְלֹא פֶּגַע מֵהַתְּאוּנָה הַמַּחֲרִידָה. וּפִתְאוֹם נִפְתַּח פִּיו וְהוּא דִּבֵּר אֶל אֱלֹקָיו כְּמֵאֵלָיו: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּזְכוּת מַה נּוֹתַרְתִּי חַי?...", וְהוּא פָּרַץ בִּבְכִי שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת. הַחֹשֶׁךְ כְּבָר יָרַד, וְכַנִּרְאֶה אִישׁ לֹא הִבְחִין בִּנְפִילַת הַמְּכוֹנִית לַתְּהוֹם. הוּא אָסַף אֶת כֹּחוֹתָיו, וְהֵחֵל מְטַפֵּס בְּמַאֲמָץ רַב אֶל הַכְּבִישׁ. עָמַד וְנָתַן אֶת יָדוֹ מוּל כָּל רֶכֶב חוֹלֵף. עַד שֶׁעָצַר מַאן דְּהוּא וְהִקְשִׁיב לְסִפּוּרוֹ. הַנֶּהָג הָעוֹצֵר הִתְקַשָּׁה מְעַט לְהַאֲמִין שֶׁהַיּוֹשֵׁב לְצִדּוֹ הִתְגַּלְגֵּל לִפְנֵי שָׁעָה בִּמְכוֹנִית אֶל הַתְּהוֹם וְיָצָא לְלֹא שְׂרִיטָה. בְּכָל זֹאת נַעֲנָה לְבַקָּשָׁתוֹ וְהִסִּיעוֹ אֶל תַּחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה שֶׁבָּעֲיָרָה יְרוֹחָם הַסְּמוּכָה. סוֹף כָּל סוֹף עָלָיו לְדַוֵּחַ עַל הַתְּאוּנָה וְעַל הַהֲרוּגִים. בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, שִׁנָּה אֶת תָּכְנִיתוֹ וְהֶחְלִיט מִשּׁוּם מָה לִנְסֹעַ לִנְתִיבוֹת אֶל הַ"בַּבָּא סָאלִי". קוֹל פְּנִימִי לָחַשׁ לוֹ כִּי עָלָיו לְהַגִּיעַ כָּעֵת לַצַּדִּיק, אַךְ אָז נִזְכַּר מִיָּד בְּמָה שֶׁאֵרַע הַבֹּקֶר... "יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה", חָשַׁב לְעַצְמוֹ, "יִצְעַק עָלַי הַצַּדִּיק? אֵין בְּרֵרָה. אֲנִי מֻכְרָח לָלֶכֶת אֵלָיו!". לִפְנֵי דֶּלֶת חַדְרוֹ שֶׁל הַבַּבָּא סָאלִי, נֶעֱצַר שׁוּב. דִּמְיֵן לְעַצְמוֹ אֶת אֲשֶׁר מְחַכֶּה לוֹ, וְרוּחוֹ נִשְׁבְּרָה בְּקִרְבּוֹ. אַךְ הוּא אָזַר אֹמֶץ, הִקִּישׁ עַל הַדֶּלֶת וְנִכְנַס... וְהִנֵּה לְהַפְתָּעָתוֹ, מִיָּד כְּשֶׁהִבְחִין בּוֹ הַבַּבָּא סָאלִי, קָם לִקְרָאתוֹ בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת כַּאֲשֶׁר הָיָה בְּאָמְנָה אִתּוֹ מִיָּמִים יָמִימָה. "בָּרוּךְ הַבָּא! בָּרוּךְ הַבָּא!" קִדֵּם אֶת פָּנָיו, "אֲנִי מְחַכֶּה לְךָ... בּוֹא חֲבִיבִי... תֵּשֵׁב". זֶרֶם דְּמָעוֹת פָּרַץ מֵעֵינָיו שֶׁל הָאִישׁ, הַמִּלִּים נֶעֶתְקוּ מִפִּיו. הוּא הֵבִין שֶׁהַצַּדִּיק כְּבָר יוֹדֵעַ אֶת כָּל אֲשֶׁר אֵרַע, וְאֵין טַעַם לְסַפֵּר לוֹ עַל הַתְּאוּנָה, וְלָכֵן בָּלַע אֶת הִתְרַגְּשׁוּתוֹ, וְהִצְלִיחַ לִפְלֹט מִלִּים אֵלּוּ בִּלְבַד: "יוֹאִיל נָא רַבֵּנוּ לְהַסְבִּיר לִי מָה אֵרַע עִמִּי הַיּוֹם...". "דַּע לְךָ", גִּלָּה לוֹ הַבַּבָּא סָאלִי, "כִּי הַמַּעֲשֵׂר שֶׁאַתָּה נוֹתֵן מִכַּסְפְּךָ לְלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה וּמַעֲשֵׂי הַצְּדָקָה שֶׁלְּךָ, מְגִנִּים עָלֶיךָ כְּחוֹמָה בְּצוּרָה. כְּבָר זְמַן רַב שֶׁגְּזֵרָה רָעָה מֵרַחֶפֶת מֵעַל רֹאשְׁךָ בְּשֶׁל סִבָּה מְסֻיֶּמֶת. בִּידִידוּתֵנוּ הָאַמִּיצָה חַשְׁתִּי בַּסַּכָּנָה הַזּוֹ, אַךְ גַּם הִבְחַנְתִּי שֶׁמְלֻפָּף אַתָּה בִּשְׁמִירָה רַבָּתִי כִּלְשׁוֹן הַפָּסוּק: 'וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת'. כַּמָּה פְּעָמִים רָצוּ הַמַּזִּיקִים לְהָרַע לְךָ, וְלֹא יָכֹלוּ". "וְאוּלָם", הִמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק, "בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה הִתְגַּנְּבוּ אֶל תּוֹךְ לִבְּךָ תְּחוּשׁוֹת נִכְבָּדוּת וִיהִירוּת. אַתָּה עוֹרֵךְ לְעַצְמְךָ סִכּוּמִים עַל רֹב צִדְקוֹתֶיךָ וּמַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים. אָמְנָם גַּאֲוָה אֵינָהּ מְבַטֶּלֶת מַעֲשֵׂי צְדָקָה, אַךְ הִיא גּוֹרֶמֶת לִהְיוֹת 'בַּעַל מוּם'. לְכָל יְהוּדִי יֵשׁ צֶלֶם וּדְמוּת בַּגּוּף, וְגַם צֶלֶם וְגוּף רוּחָנִיִּים. וְאַתָּה, צָמְחָה לְךָ קֶרֶן רוּחָנִית בְּרַגְלְךָ, כְּמַאֲמָר חֲזַ"ל: "הַאי מַאן דְיָהִיר - בַּעַל מוּם הֲוֵי" (מְגִלָּה כט.). כְּשֶׁנִּכְנַסְתָּ הַיּוֹם בַּצָּהֳרַיִם לְחַדְרִי, רָאִיתִי אֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת כָּרוּךְ בְּךָ שָׁם... הֵבַנְתִּי כִּי אֵין שׁוּם דֶּרֶךְ לְהַצִּיל אֶת חַיֶּיךָ, אֶלָּא אִם כֵּן אַצְלִיחַ לְהוֹרִיד אֶת גַּאֲוָתְךָ מִיָּד. לָכֵן הֻכְרַחְתִּי לְהַשְׁפִּילְךָ. וְכַאֲשֶׁר רוּחֲךָ יָרְדָה כָּל כָּךְ, הוּמְרָה מִיתָתְךָ בַּבִּזְיוֹנוֹת שֶׁעָבַרְתָּ. מַלְאַךְ הַמָּוֶת נֶאֱלַץ לְעָזְבְךָ, וְלָקַח כְּכַפָּרָה אֶת מְכוֹנִיתְךָ וְאֶת שְׁנֵי הַנָּכְרִים אֲשֶׁר הָיוּ עִמְּךָ...". "שֶׁמָּא תֹּאמַר", סִיֵּם הַבַּבָּא סָאלִי, "שֶׁהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא - מוּכָן אֲנִי לְאַבֵּד כָּל חֶלְקִי לָעוֹלָם הַבָּא, כְּדֵי לְהַצִּיל חַיָּיו שֶׁל יְהוּדִי!". (אוֹצְרוֹתֵינוּ)