Otzarot-Article

"כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת" (יד-לה) הַמִּלָּה "לִי" בַּפָּסוּק נִרְאֵית לִכְאוֹרָה מְיֻתֶּרֶת. מְבָאֵר הַאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ כִּי כַּאֲשֶׁר קוֹרֶה לְאָדָם נֶזֶק אוֹ הֶפְסֵד מָמוֹן, יָשִׂים אֶל לִבּוֹ שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית וְתַשְׁלוּם עֹנֶשׁ עַל עָווֹן, וִיקַבְּלוֹ בְּאַהֲבָה. וּבִהְיוֹתוֹ חָדוּר בְּהַשְׁקָפָה זוֹ, יָבִין שֶׁהָעֹנֶשׁ רָאוּי הָיָה לָבוֹא עָלָיו, בְּגוּפוֹ, וְהַבּוֹרֵא בְּרֹב חַסְדּוֹ הֱמִירוֹ לְהֶפְסֵד כַּסְפִּי גְּרֵידָא. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמֵר בַּעַל הַבַּיִת לַכֹּהֵן: "כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת", עֲבוּרִי וּבִשְׁבִילִי, כִּי הָיָה רָאוּי לָבוֹא עַל גּוּפִי, וְאֵינוֹ אֶלָּא "בַּבַּיִת".

סַפָּר אֶחָד הָיָה בַּאֲרַם צוֹבָה שֶׁכִּנּוּיוֹ הָיָה בְּפִי כֹּל 'רָפוּל אַלְחָלָא' (רָפוּל הַסַּפָּר). בְּעֶרֶב חַג הַסֻּכּוֹת יָדָיו הָיוּ מְלֵאוֹת בַּעֲבוֹדָה, וְהוּא הִשְׁתַּהָה בְּמִסְפַּרְתּוֹ עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת. בָּאָה אִשְׁתּוֹ וְזֵרְזָה אוֹתוֹ לִסְגֹּר אֶת הַחֲנוּת כְּדֵי לָבוֹא לִבְנוֹת סֻכָּה... הִגִּיעַ רָפוּל לְבֵיתוֹ וְהֵחֵל לַחְתֹּךְ עֲצֵי סְכָךְ, אוּלָם לְרֹעַ מַזָּלוֹ נֶחְתַּךְ וְנִפְצַע מִסְפַּר פְּעָמִים. הַדָּבָר הֵבִיא אוֹתוֹ לִרְגֹּז וְלִכְעֹס.

הִרְגִּיעָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ וְדִבְּרָה עַל לִבּוֹ: "מַדּוּעַ תִּכְעַס בְּקִיּוּם הַמִּצְוָה? בִּמְקוֹם זֶה, תֹּאמַר עַל כָּל מַכָּה וּפֶצַע שֶׁהֵם בִּמְקוֹם דַּם קָרְבָּן", וּמָנְתָה עַל כָּל מַכָּה וּמַכָּה קָרְבָּן אַחֵר, עַד שֶׁאָמְרָה וְהִשְׁלִימָה כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּם.

לִפְנֵי סְעוּדַת לֵיל הֶחָג, הִקִּישׁ עַל דֶּלֶת בֵּיתָם אִישׁ יָשִׁישׁ וְנִכְבָּד, וּבִקֵּשׁ לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתָם. הִתְנַצֵּל בַּעַל הַבַּיִת בְּגִלּוּי לֵב: "אֵין בְּבֵיתִי מַסְפִּיק אֹכֶל... אִם רְצוֹנְךָ לֶאֱכֹל כִּדְבָעֵי, תֵּלֵךְ לֶחָכָם אַבְרָהָם עַנְתֶּבִּי שֶׁבֵּיתוֹ פָּתוּחַ לְכָל דִּכְפִין".

לְאַחַר זְמַן קָצָר הִגִּיעַ חָכָם אַבְרָהָם עַנְתֶּבִּי בְּעַצְמוֹ לְבֵיתוֹ שֶׁל 'רָפוּל אַלְחָלָא', וּפָנָה אֵלָיו בִּקְרִיאָה נִרְגֶּשֶׁת: "זָכִיתָ שֶׁהָיָה אֶצְלְךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ! אֵיךְ גֵּרַשְׁתָּ אוֹתוֹ?!"

נִרְעַשׁ 'רָפוּל אַלְחָלָא': "אֲנִי גֵּרַשְׁתִּי אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ?!" נַעֲנָה חָכָם אַבְרָהָם בְּחִיּוּךְ וְהִסְבִּיר: "אוֹתוֹ אִישׁ זָקֵן שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתְךָ, הֲלֹא הוּא אַבְרָהָם אָבִינוּ הָאֻשְׁפִּיזָא קַדִּישָׁא שֶׁבָּא אֵלֶיךָ בִּזְכוּת כָּל הַמַּכּוֹת וְהַפְּצִיעוֹת שֶׁנִּפְצַעְתָּ בַּעֲבוּר מִצְוַת סֻכָּה, וְאִשְׁתְּךָ הֵמִירָה אוֹתָם בְּקָרְבָּנוֹת...". (שֻׁלְחַן שַׁבָּת עָרוּךְ)

לָשׁוֹן הָרַע - פֶּגַע רַע! "

זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע" (יד-ב) דָּרְשׁוּ חָזָ"ל: מְצֹרָע - הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע (וַיִּקְרָא רַבָּה טז-ב), לְפִי שֶׁהַצָּרַעַת בָּאָה עַל לָשׁוֹן הָרַע, שֶׁהִיא חֲמוּרָה וּשְׁקוּלָה כְּנֶגֶד שְׁלֹשׁ הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים.

וְהִקְשָׁה הָרַב "צְרוֹר הַמֹּר" זצ"ל: כֵּיצַד נִתָּן לְהָבִין זֹאת, שֶׁעֲווֹן לָשׁוֹן הָרַע חָמוּר וְשָׁקוּל כְּנֶגֶד עֲבֵרוֹת אֵלּוּ, שֶׁדִּינָן "יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר"? וְתֵרֵץ, עַל פִּי מָשָׁל. נָכוֹן הוּא שֶׁשְּׁלֹשׁ הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת מְשׁוּלוֹת לְסַם הַמָּוֶת, וְאִלּוּ עֲווֹן לָשׁוֹן הָרַע אֵינוֹ אֶלָּא כְּמוֹ זִהוּם שֶׁל פֶּצַע. אֲבָל הֲרֵי יָדוּעַ, שֶׁאִם לֹא יְטַפְּלוּ בַּזִּהוּם, וְהוּא יִתְפַּשֵּׁט, עָלוּל הוּא לְהַרְעִיל אֶת כָּל הַגּוּף.

עֲווֹן לָשׁוֹן הָרַע הוּא זִהוּם מִתְפַּשֵּׁט, מִשּׁוּם שֶׁהָאָדָם מְדַבֵּר וּמְלַהֵג עוֹד וְעוֹד, בְּלֹא לָשִׂים מַחְסוֹם לְפִיו. לָכֵן, חֹלִי לָשׁוֹן הָרָע כֹּה חָמוּר, וְעָנְשׁוֹ כֹּה נוֹרָא. וְשֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ, שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.

עַד כַּמָּה לָשׁוֹן הָרַע יָכוֹל לְהַזִּיק נִלְמַד מֵהַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: בִּזְמַן נְסִיעָתָן בָּאוֹטוֹבּוּס, מִיכַל וּמֵרַב פִּטְפְּטוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַמַּרְעִישָׁה: אֵרוּסֵיהֶם שֶׁל קוֹבִּי וְרָחֵלִי. "

מַדּוּעַ שֶׁקּוֹבִּי יִרְצֶה לְהִתְחַתֵּן עִם בַּחוּרָה כְּזוֹ?", שָׁאֲלָה מִיכַל אֶת מֵרַב. "הִיא כְּזוֹ בַּחוּרָה שְׁקֵטָה, רְצִינִית, חֲמוּרַת-סֵבֶר, וְגַם לֹא חֲכָמָה בִּמְיֻחָד. הוּא בָּחוּר צָעִיר, מַשְׂכִּיל, מָלֵא שִׂמְחַת חַיִּים!". "

גַּם אֲנִי חוֹשֶׁבֶת כָּךְ", הִסְכִּימָה מֵרַב. "תָּמִיד הָיִיתִי בְּטוּחָה שֶׁקּוֹבִּי לֵיבּוֹבִיץ יִמְצָא מִישֶׁהִי טוֹבָה יוֹתֵר עֲבוּרוֹ". "

נָכוֹן" הוֹסִיפָה מִיכַל, "הִיא לְגַמְרֵי מִתַּחַת לָרָמָה שֶׁלּוֹ".

הָאִשָּׁה שֶׁיָּשְׁבָה מֵאֲחוֹרֵי זוּג הַחֲבֵרוֹת לֹא הִתְאַפְּקָה. הִיא קָמָה מִמּוֹשָׁבָה וְלָחֲצָה אֶת הַיָּד שֶׁל מִיכַל הַמֻּפְתַּעַת. "

תּוֹדָה רַבָּה לָכֶן", אָמְרָה הָאִשָּׁה. "אֲנִי שָׂרָה לֵיבּוֹבִיץ, אִמּוֹ שֶׁל קוֹבִּי. אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאֲמַרְתֶּם עַל רָחֵלִי, וְהֵם נָתְנוּ לִי חֹמֶר לְמַחֲשָׁבָה. אוּלַי הַחֲתֻנָּה הַזּוֹ הִיא טָעוּת, נִרְאֶה מַה נּוּכַל לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לִמְנֹעַ אוֹתָהּ".

מִיכַל וּמֵרַב הִסְמִיקוּ בִּמְבוּכָה, וּמִיכַל מִלְמְלָה: "אוּלַי הִגְזַמְנוּ מְעַט... הִיא לֹא כָּזוֹ נוֹרָאִית... הִיא אֲפִלּוּ מְשַׁעֲשַׁעַת לִפְעָמִים". "כֵּן" הוֹסִיפָה מֵרַב. "וּכְשֶׁחוֹשְׁבִים עַל זֶה... הֵם הָיוּ נִרְאִים מַמָּשׁ מֻשְׁלָם בְּיַחַד". "

אוּלַי בֶּאֱמֶת קְצָת הִגְזַמְתֶּן", אָמְרָה הָאִשָּׁה לַבָּנוֹת, "הַזּוּג הַזֶּה בָּחַר לְהִתְחַתֵּן, וְכַנִּרְאֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ סִבּוֹת טוֹבוֹת". "

לֹא הִתְכַּוַּנּוּ לְקַלְקֵל וְלִפְגֹּעַ", אָמְרָה מִיכַל לְשָׂרָה, שֶׁבֵּינְתַיִם צִלְצְלָה לְנַהַג הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁיַּעֲצֹר לָהּ. "וּמִסְרִי מִמִּיכַל וּמִמֵּרַב דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לְקוֹבִּי". "

אֵינִי יְכוֹלָה לִמְסֹר, שֶׁהֲרֵי אֵינֶנִּי אִמָּא שֶׁלּוֹ", הִפְטִירָה הָאִשָּׁה בִּירִידָתָהּ מֵהָאוֹטוֹבּוּס "אֲבָל בְּהֶחְלֵט יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת...".

חֲבֵרִים, מִקְרֶה זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ. זִכְרוּ, לָשׁוֹן הָרַע הוּא פֶּגַע רַע! מֵעֵבֶר לָאִסּוּר הֶחָמוּר בַּתּוֹרָה שֶׁל לָשׁוֹן הָרַע וּרְכִילוּת. לְעִתִּים אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מָתַי וְעַד כַּמָּה הַמִּלִּים שֶׁלָּנוּ יְכוֹלוֹת לִפְגֹּעַ וּלְהַזִּיק לְאַחַר... "יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּנְצֹר לְשׁוֹנֵנוּ מֵרָע וּשְׂפָתֵינוּ מִדַּבֵּר מִרְמָה", אָמֵן! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וילך תש"פ

	"כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת" (יד-לה) הַמִּלָּה "לִי" בַּפָּסוּק נִרְאֵית לִכְאוֹרָה מְיֻתֶּרֶת. מְבָאֵר הַאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ כִּי כַּאֲשֶׁר קוֹרֶה לְאָדָם נֶזֶק אוֹ הֶפְסֵד מָמוֹן, יָשִׂים אֶל לִבּוֹ שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית וְתַשְׁלוּם עֹנֶשׁ עַל עָווֹן, וִיקַבְּלוֹ בְּאַהֲבָה. וּבִהְיוֹתוֹ חָדוּר בְּהַשְׁקָפָה זוֹ, יָבִין שֶׁהָעֹנֶשׁ רָאוּי הָיָה לָבוֹא עָלָיו, בְּגוּפוֹ, וְהַבּוֹרֵא בְּרֹב חַסְדּוֹ הֱמִירוֹ לְהֶפְסֵד כַּסְפִּי גְּרֵידָא. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמֵר בַּעַל הַבַּיִת לַכֹּהֵן: "כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת", עֲבוּרִי וּבִשְׁבִילִי, כִּי הָיָה רָאוּי לָבוֹא עַל גּוּפִי, וְאֵינוֹ אֶלָּא "בַּבַּיִת". סַפָּר אֶחָד הָיָה בַּאֲרַם צוֹבָה שֶׁכִּנּוּיוֹ הָיָה בְּפִי כֹּל 'רָפוּל אַלְחָלָא' (רָפוּל הַסַּפָּר). בְּעֶרֶב חַג הַסֻּכּוֹת יָדָיו הָיוּ מְלֵאוֹת בַּעֲבוֹדָה, וְהוּא הִשְׁתַּהָה בְּמִסְפַּרְתּוֹ עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת. בָּאָה אִשְׁתּוֹ וְזֵרְזָה אוֹתוֹ לִסְגֹּר אֶת הַחֲנוּת כְּדֵי לָבוֹא לִבְנוֹת סֻכָּה... הִגִּיעַ רָפוּל לְבֵיתוֹ וְהֵחֵל לַחְתֹּךְ עֲצֵי סְכָךְ, אוּלָם לְרֹעַ מַזָּלוֹ נֶחְתַּךְ וְנִפְצַע מִסְפַּר פְּעָמִים. הַדָּבָר הֵבִיא אוֹתוֹ לִרְגֹּז וְלִכְעֹס. הִרְגִּיעָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ וְדִבְּרָה עַל לִבּוֹ: "מַדּוּעַ תִּכְעַס בְּקִיּוּם הַמִּצְוָה? בִּמְקוֹם זֶה, תֹּאמַר עַל כָּל מַכָּה וּפֶצַע שֶׁהֵם בִּמְקוֹם דַּם קָרְבָּן", וּמָנְתָה עַל כָּל מַכָּה וּמַכָּה קָרְבָּן אַחֵר, עַד שֶׁאָמְרָה וְהִשְׁלִימָה כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּם. לִפְנֵי סְעוּדַת לֵיל הֶחָג, הִקִּישׁ עַל דֶּלֶת בֵּיתָם אִישׁ יָשִׁישׁ וְנִכְבָּד, וּבִקֵּשׁ לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתָם. הִתְנַצֵּל בַּעַל הַבַּיִת בְּגִלּוּי לֵב: "אֵין בְּבֵיתִי מַסְפִּיק אֹכֶל... אִם רְצוֹנְךָ לֶאֱכֹל כִּדְבָעֵי, תֵּלֵךְ לֶחָכָם אַבְרָהָם עַנְתֶּבִּי שֶׁבֵּיתוֹ פָּתוּחַ לְכָל דִּכְפִין". לְאַחַר זְמַן קָצָר הִגִּיעַ חָכָם אַבְרָהָם עַנְתֶּבִּי בְּעַצְמוֹ לְבֵיתוֹ שֶׁל 'רָפוּל אַלְחָלָא', וּפָנָה אֵלָיו בִּקְרִיאָה נִרְגֶּשֶׁת: "זָכִיתָ שֶׁהָיָה אֶצְלְךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ! אֵיךְ גֵּרַשְׁתָּ אוֹתוֹ?!" נִרְעַשׁ 'רָפוּל אַלְחָלָא': "אֲנִי גֵּרַשְׁתִּי אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ?!" נַעֲנָה חָכָם אַבְרָהָם בְּחִיּוּךְ וְהִסְבִּיר: "אוֹתוֹ אִישׁ זָקֵן שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתְךָ, הֲלֹא הוּא אַבְרָהָם אָבִינוּ הָאֻשְׁפִּיזָא קַדִּישָׁא שֶׁבָּא אֵלֶיךָ בִּזְכוּת כָּל הַמַּכּוֹת וְהַפְּצִיעוֹת שֶׁנִּפְצַעְתָּ בַּעֲבוּר מִצְוַת סֻכָּה, וְאִשְׁתְּךָ הֵמִירָה אוֹתָם בְּקָרְבָּנוֹת...". (שֻׁלְחַן שַׁבָּת עָרוּךְ) לָשׁוֹן הָרַע - פֶּגַע רַע! " זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע" (יד-ב) דָּרְשׁוּ חָזָ"ל: מְצֹרָע - הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע (וַיִּקְרָא רַבָּה טז-ב), לְפִי שֶׁהַצָּרַעַת בָּאָה עַל לָשׁוֹן הָרַע, שֶׁהִיא חֲמוּרָה וּשְׁקוּלָה כְּנֶגֶד שְׁלֹשׁ הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. וְהִקְשָׁה הָרַב "צְרוֹר הַמֹּר" זצ"ל: כֵּיצַד נִתָּן לְהָבִין זֹאת, שֶׁעֲווֹן לָשׁוֹן הָרַע חָמוּר וְשָׁקוּל כְּנֶגֶד עֲבֵרוֹת אֵלּוּ, שֶׁדִּינָן "יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר"? וְתֵרֵץ, עַל פִּי מָשָׁל. נָכוֹן הוּא שֶׁשְּׁלֹשׁ הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת מְשׁוּלוֹת לְסַם הַמָּוֶת, וְאִלּוּ עֲווֹן לָשׁוֹן הָרַע אֵינוֹ אֶלָּא כְּמוֹ זִהוּם שֶׁל פֶּצַע. אֲבָל הֲרֵי יָדוּעַ, שֶׁאִם לֹא יְטַפְּלוּ בַּזִּהוּם, וְהוּא יִתְפַּשֵּׁט, עָלוּל הוּא לְהַרְעִיל אֶת כָּל הַגּוּף. עֲווֹן לָשׁוֹן הָרַע הוּא זִהוּם מִתְפַּשֵּׁט, מִשּׁוּם שֶׁהָאָדָם מְדַבֵּר וּמְלַהֵג עוֹד וְעוֹד, בְּלֹא לָשִׂים מַחְסוֹם לְפִיו. לָכֵן, חֹלִי לָשׁוֹן הָרָע כֹּה חָמוּר, וְעָנְשׁוֹ כֹּה נוֹרָא. וְשֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ, שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ. עַד כַּמָּה לָשׁוֹן הָרַע יָכוֹל לְהַזִּיק נִלְמַד מֵהַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: בִּזְמַן נְסִיעָתָן בָּאוֹטוֹבּוּס, מִיכַל וּמֵרַב פִּטְפְּטוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַמַּרְעִישָׁה: אֵרוּסֵיהֶם שֶׁל קוֹבִּי וְרָחֵלִי. " מַדּוּעַ שֶׁקּוֹבִּי יִרְצֶה לְהִתְחַתֵּן עִם בַּחוּרָה כְּזוֹ?", שָׁאֲלָה מִיכַל אֶת מֵרַב. "הִיא כְּזוֹ בַּחוּרָה שְׁקֵטָה, רְצִינִית, חֲמוּרַת-סֵבֶר, וְגַם לֹא חֲכָמָה בִּמְיֻחָד. הוּא בָּחוּר צָעִיר, מַשְׂכִּיל, מָלֵא שִׂמְחַת חַיִּים!". " גַּם אֲנִי חוֹשֶׁבֶת כָּךְ", הִסְכִּימָה מֵרַב. "תָּמִיד הָיִיתִי בְּטוּחָה שֶׁקּוֹבִּי לֵיבּוֹבִיץ יִמְצָא מִישֶׁהִי טוֹבָה יוֹתֵר עֲבוּרוֹ". " נָכוֹן" הוֹסִיפָה מִיכַל, "הִיא לְגַמְרֵי מִתַּחַת לָרָמָה שֶׁלּוֹ". הָאִשָּׁה שֶׁיָּשְׁבָה מֵאֲחוֹרֵי זוּג הַחֲבֵרוֹת לֹא הִתְאַפְּקָה. הִיא קָמָה מִמּוֹשָׁבָה וְלָחֲצָה אֶת הַיָּד שֶׁל מִיכַל הַמֻּפְתַּעַת. " תּוֹדָה רַבָּה לָכֶן", אָמְרָה הָאִשָּׁה. "אֲנִי שָׂרָה לֵיבּוֹבִיץ, אִמּוֹ שֶׁל קוֹבִּי. אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאֲמַרְתֶּם עַל רָחֵלִי, וְהֵם נָתְנוּ לִי חֹמֶר לְמַחֲשָׁבָה. אוּלַי הַחֲתֻנָּה הַזּוֹ הִיא טָעוּת, נִרְאֶה מַה נּוּכַל לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לִמְנֹעַ אוֹתָהּ". מִיכַל וּמֵרַב הִסְמִיקוּ בִּמְבוּכָה, וּמִיכַל מִלְמְלָה: "אוּלַי הִגְזַמְנוּ מְעַט... הִיא לֹא כָּזוֹ נוֹרָאִית... הִיא אֲפִלּוּ מְשַׁעֲשַׁעַת לִפְעָמִים". "כֵּן" הוֹסִיפָה מֵרַב. "וּכְשֶׁחוֹשְׁבִים עַל זֶה... הֵם הָיוּ נִרְאִים מַמָּשׁ מֻשְׁלָם בְּיַחַד". " אוּלַי בֶּאֱמֶת קְצָת הִגְזַמְתֶּן", אָמְרָה הָאִשָּׁה לַבָּנוֹת, "הַזּוּג הַזֶּה בָּחַר לְהִתְחַתֵּן, וְכַנִּרְאֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ סִבּוֹת טוֹבוֹת". " לֹא הִתְכַּוַּנּוּ לְקַלְקֵל וְלִפְגֹּעַ", אָמְרָה מִיכַל לְשָׂרָה, שֶׁבֵּינְתַיִם צִלְצְלָה לְנַהַג הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁיַּעֲצֹר לָהּ. "וּמִסְרִי מִמִּיכַל וּמִמֵּרַב דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לְקוֹבִּי". " אֵינִי יְכוֹלָה לִמְסֹר, שֶׁהֲרֵי אֵינֶנִּי אִמָּא שֶׁלּוֹ", הִפְטִירָה הָאִשָּׁה בִּירִידָתָהּ מֵהָאוֹטוֹבּוּס "אֲבָל בְּהֶחְלֵט יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת...". חֲבֵרִים, מִקְרֶה זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ. זִכְרוּ, לָשׁוֹן הָרַע הוּא פֶּגַע רַע! מֵעֵבֶר לָאִסּוּר הֶחָמוּר בַּתּוֹרָה שֶׁל לָשׁוֹן הָרַע וּרְכִילוּת. לְעִתִּים אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מָתַי וְעַד כַּמָּה הַמִּלִּים שֶׁלָּנוּ יְכוֹלוֹת לִפְגֹּעַ וּלְהַזִּיק לְאַחַר... "יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּנְצֹר לְשׁוֹנֵנוּ מֵרָע וּשְׂפָתֵינוּ מִדַּבֵּר מִרְמָה", אָמֵן! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)