Otzarot-Article

הָיָה זֶה לִפְנֵי כְּיוֹבֵל שָׁנִים, בְּקֵרוּב. הַמִּדְרָשִׁיָּה [01] עוֹד הוֹצִיאָה קַדָּרִים שֶׁל תַּלְמִידִים, וּמִדֵּי חֹדֶשׁ אֱלוּל שָׁלְחָה אֶת בְּנֵי הַכִּתָּה הַגְּבוֹהָה לַיְשִׁיבוֹת הַגְּדוֹלוֹת, לִרְאוֹת אֲוִירַת אֱלוּל יְשִׁיבָתִית, לְהִתְבַּשֵּׂם מֵהַהֲוַי הַיְשִׁיבָתִי וְלִשְׁקֹל לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַלִּמּוּדִים בִּישִׁיבָה קְדוֹשָׁה. קְבוּצַת תַּלְמִידִים כָּזוֹ הִגִּיעָה לִישִׁיבַת סְלַבּוֹדְקָה, וּבְשַׁבַּת תְּשׁוּבָה נָשָׂא לִפְנֵיהֶם הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב גָּלִינְסְקִי דְּבָרִים.

פָּתַח וְאָמַר: בָּאתֶם כְּדֵי לִשְׁקֹל הַאִם לְהַמְשִׁיךְ לִמּוּדֵיכֶם בִּישִׁיבָה קְדוֹשָׁה. חֲבָל עַל הַזְּמַן, אֵין מַה לִּשְׁקֹל.

אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר מִן הַגְּמָרָא, וְתָבִינוּ לָמָּה.

הָיָה יְהוּדִי גָּדוֹל, אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה, שֶׁקָּרַס וְהִתְנַפֵּץ, יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, רַחְמָנָא לִיצְלַן. אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: חֲזֹר בְּךָ! אָמַר לוֹ: אֵינִי יָכוֹל. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: שֶׁפַּעַם הָיִיתִי עוֹבֵר לִפְנֵי בֵּית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים רָכוּב עַל סוּסִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת -

נוֹרָא וְאָיֹם: עַם יִשְׂרָאֵל רוֹגֵשׁ, עוֹמֵד וְצוֹפֶה בְּחִיל בַּכֹּהֵן הַגָּדוֹל הַקּוֹרֵא "אָנָּא הַשֵּׁם" וְנִשְׁמָע קוֹלוֹ בִּירִיחוֹ -

וֶאֱלִישָׁע רוֹכֵב עַל הַסּוּס, וְדַוְקָא שָׁם, לִפְנֵי בֵּית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים! -

וְשָׁמַעְתִּי בַּת קוֹל שֶׁיּוֹצֵאת מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים וְאוֹמֶרֶת: "שׁוּבוּ בָּנִים - חוּץ מֵאֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה, שֶׁיָּדַע כֹּחִי וּמָרַד בִּי".

כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע כָּךְ, אָמַר: הוֹאִיל וְנִטְרַדְתִּי מֵהָעוֹלָם הַבָּא, אֵהָנֶה לְפָחוֹת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה...

הִמְשִׁיךְ לַחְטֹא, אֲבָל הָאָדָם הֲרֵי לֹא חַי לְעוֹלָם. כְּשֶׁמֵּת, הִתְחִיל לַעֲלוֹת עָשָׁן מִקִּבְרוֹ. כְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה הִתְיַסֵּר בַּגֵּיהִנֹּם, עַד שֶׁהִבְטִיחַ רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁבְּמוֹתוֹ יַפְסִיק עָנְשׁוֹ, וּבַיּוֹם שֶׁנִּפְטַר רַבִּי יוֹחָנָן פָּסַק הֶעָשָׁן מִקִּבְרוֹ שֶׁל אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה.

וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: הַלֹא בַּת קוֹל יָצְאָה וְדָחֲתָה אוֹתוֹ - מֶה הָיָה עָלָיו לַעֲשׂוֹת, מָה הַתְּבִיעָה עָלָיו?

אֲבָל אֹמַר לָכֶם, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה -

אָדָם הִפְלִיג בִּסְפִינָה. הִתְרַגְּשָׁה סְעָרָה וְהַסְּפִינָה טָבְעָה. נִלְפַּת בְּשֶׁבֶר קוֹרָה, גַּל מְסָרוֹ לְגַל, וְכֹחוֹתָיו הָלְכוּ וְאָזְלוּ. הַשֶּׁמֶשׁ קָפְחָה, הַצָּמָא הֵצִיק, הַשְּׁרִירִים דָּאֲבוּ, וּלְפֶתַע אוֹרוּ עֵינָיו: חוֹף לְפָנָיו! עֲצֵי פְּרִי לָרֹב, חוֹל וְצֵל וְיוּבַל נַחַל. קָם, וְהִתְקַדֵּם בֵּין אַדְוַת הַגַּלִּים אֶל הַחוֹף. הִבְחִין בִּקְבוּצַת יְלִידִים שֶׁהִתְבַּטְּלָה עַל הַחוֹף, וּבִרְאוֹתָם אוֹתוֹ הִשְׁתַּתְּקוּ. פְּנֵיהֶם הִבִּיעוּ מֹרַת רוּחַ, אֵינָם חֲפֵצִים בְּאָדָם זָר. הֶחֱווּ לוֹ בְּיָדָם: חֲזֹר לַאֲחוֹרֶיךָ, אַל תִּתְקַדֵּם. שׁוּב לַמָּקוֹם מִמֶּנּוּ בָּאתָ!

מַה יַּעֲשֶׂה?

הוֹרָיו לִמְּדוּהוּ שֶׁלֹּא לְהִדָּחֵף לְמָקוֹם בּוֹ אֵינוֹ רָצוּי. וּפֹה, אֵינוֹ רָצוּי -

אָז מָה? יַחְזֹר?! לְאָן, לַיָּם?

אֶל הַגַּלִּים, לְהֵאָחֵז בַּקּוֹרָה, לְהִסָּחֵף בֵּין הַכְּרִישִׁים?

הַיָּם אֵינוֹ אוֹפְּצְיָה!

אֵין לוֹ בְּרֵרָה. הוּא יִתְקַדֵּם, יָקוּד קִדָּה, יִתְרַפֵּס, אֲפִלּוּ יִהְיֶה לְעֶבֶד. כִּי אֵין לוֹ בְּרֵרָה. אֵין לוֹ לְאָן לַחְזֹר -

וְזֶה מַה שֶּׁהָיָה עַל אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה לְהָבִין.

בַּת הַקּוֹל נִסְּתָה אוֹתוֹ, הַאִם יוֹדֵעַ הוּא וּמַכִּיר שֶׁהַתּוֹרָה חַיִּים וּבַחוּץ "מְתֵי שָׁוְא", חַיֵּי דֶּמֶה, אוֹ שֶׁיִּסְבֹּר שֶׁכָּאן חַיִּים אֲבָל גַּם שָׁם - וְהוּא חָזַר לַיָּם... (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	ראה תשע"ט

	הָיָה זֶה לִפְנֵי כְּיוֹבֵל שָׁנִים, בְּקֵרוּב. הַמִּדְרָשִׁיָּה [01] עוֹד הוֹצִיאָה קַדָּרִים שֶׁל תַּלְמִידִים, וּמִדֵּי חֹדֶשׁ אֱלוּל שָׁלְחָה אֶת בְּנֵי הַכִּתָּה הַגְּבוֹהָה לַיְשִׁיבוֹת הַגְּדוֹלוֹת, לִרְאוֹת אֲוִירַת אֱלוּל יְשִׁיבָתִית, לְהִתְבַּשֵּׂם מֵהַהֲוַי הַיְשִׁיבָתִי וְלִשְׁקֹל לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַלִּמּוּדִים בִּישִׁיבָה קְדוֹשָׁה. קְבוּצַת תַּלְמִידִים כָּזוֹ הִגִּיעָה לִישִׁיבַת סְלַבּוֹדְקָה, וּבְשַׁבַּת תְּשׁוּבָה נָשָׂא לִפְנֵיהֶם הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יַעֲקֹב גָּלִינְסְקִי דְּבָרִים. פָּתַח וְאָמַר: בָּאתֶם כְּדֵי לִשְׁקֹל הַאִם לְהַמְשִׁיךְ לִמּוּדֵיכֶם בִּישִׁיבָה קְדוֹשָׁה. חֲבָל עַל הַזְּמַן, אֵין מַה לִּשְׁקֹל. אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר מִן הַגְּמָרָא, וְתָבִינוּ לָמָּה. הָיָה יְהוּדִי גָּדוֹל, אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה, שֶׁקָּרַס וְהִתְנַפֵּץ, יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, רַחְמָנָא לִיצְלַן. אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: חֲזֹר בְּךָ! אָמַר לוֹ: אֵינִי יָכוֹל. אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: שֶׁפַּעַם הָיִיתִי עוֹבֵר לִפְנֵי בֵּית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים רָכוּב עַל סוּסִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת - נוֹרָא וְאָיֹם: עַם יִשְׂרָאֵל רוֹגֵשׁ, עוֹמֵד וְצוֹפֶה בְּחִיל בַּכֹּהֵן הַגָּדוֹל הַקּוֹרֵא "אָנָּא הַשֵּׁם" וְנִשְׁמָע קוֹלוֹ בִּירִיחוֹ - וֶאֱלִישָׁע רוֹכֵב עַל הַסּוּס, וְדַוְקָא שָׁם, לִפְנֵי בֵּית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים! - וְשָׁמַעְתִּי בַּת קוֹל שֶׁיּוֹצֵאת מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים וְאוֹמֶרֶת: "שׁוּבוּ בָּנִים - חוּץ מֵאֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה, שֶׁיָּדַע כֹּחִי וּמָרַד בִּי". כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע כָּךְ, אָמַר: הוֹאִיל וְנִטְרַדְתִּי מֵהָעוֹלָם הַבָּא, אֵהָנֶה לְפָחוֹת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה... הִמְשִׁיךְ לַחְטֹא, אֲבָל הָאָדָם הֲרֵי לֹא חַי לְעוֹלָם. כְּשֶׁמֵּת, הִתְחִיל לַעֲלוֹת עָשָׁן מִקִּבְרוֹ. כְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה הִתְיַסֵּר בַּגֵּיהִנֹּם, עַד שֶׁהִבְטִיחַ רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁבְּמוֹתוֹ יַפְסִיק עָנְשׁוֹ, וּבַיּוֹם שֶׁנִּפְטַר רַבִּי יוֹחָנָן פָּסַק הֶעָשָׁן מִקִּבְרוֹ שֶׁל אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה. וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: הַלֹא בַּת קוֹל יָצְאָה וְדָחֲתָה אוֹתוֹ - מֶה הָיָה עָלָיו לַעֲשׂוֹת, מָה הַתְּבִיעָה עָלָיו? אֲבָל אֹמַר לָכֶם, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה - אָדָם הִפְלִיג בִּסְפִינָה. הִתְרַגְּשָׁה סְעָרָה וְהַסְּפִינָה טָבְעָה. נִלְפַּת בְּשֶׁבֶר קוֹרָה, גַּל מְסָרוֹ לְגַל, וְכֹחוֹתָיו הָלְכוּ וְאָזְלוּ. הַשֶּׁמֶשׁ קָפְחָה, הַצָּמָא הֵצִיק, הַשְּׁרִירִים דָּאֲבוּ, וּלְפֶתַע אוֹרוּ עֵינָיו: חוֹף לְפָנָיו! עֲצֵי פְּרִי לָרֹב, חוֹל וְצֵל וְיוּבַל נַחַל. קָם, וְהִתְקַדֵּם בֵּין אַדְוַת הַגַּלִּים אֶל הַחוֹף. הִבְחִין בִּקְבוּצַת יְלִידִים שֶׁהִתְבַּטְּלָה עַל הַחוֹף, וּבִרְאוֹתָם אוֹתוֹ הִשְׁתַּתְּקוּ. פְּנֵיהֶם הִבִּיעוּ מֹרַת רוּחַ, אֵינָם חֲפֵצִים בְּאָדָם זָר. הֶחֱווּ לוֹ בְּיָדָם: חֲזֹר לַאֲחוֹרֶיךָ, אַל תִּתְקַדֵּם. שׁוּב לַמָּקוֹם מִמֶּנּוּ בָּאתָ! מַה יַּעֲשֶׂה? הוֹרָיו לִמְּדוּהוּ שֶׁלֹּא לְהִדָּחֵף לְמָקוֹם בּוֹ אֵינוֹ רָצוּי. וּפֹה, אֵינוֹ רָצוּי - אָז מָה? יַחְזֹר?! לְאָן, לַיָּם? אֶל הַגַּלִּים, לְהֵאָחֵז בַּקּוֹרָה, לְהִסָּחֵף בֵּין הַכְּרִישִׁים? הַיָּם אֵינוֹ אוֹפְּצְיָה! אֵין לוֹ בְּרֵרָה. הוּא יִתְקַדֵּם, יָקוּד קִדָּה, יִתְרַפֵּס, אֲפִלּוּ יִהְיֶה לְעֶבֶד. כִּי אֵין לוֹ בְּרֵרָה. אֵין לוֹ לְאָן לַחְזֹר - וְזֶה מַה שֶּׁהָיָה עַל אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה לְהָבִין. בַּת הַקּוֹל נִסְּתָה אוֹתוֹ, הַאִם יוֹדֵעַ הוּא וּמַכִּיר שֶׁהַתּוֹרָה חַיִּים וּבַחוּץ "מְתֵי שָׁוְא", חַיֵּי דֶּמֶה, אוֹ שֶׁיִּסְבֹּר שֶׁכָּאן חַיִּים אֲבָל גַּם שָׁם - וְהוּא חָזַר לַיָּם... (מַעְיַן הָאֱמוּנָה) [01]למה הכוונה?