Otzarot-Article

"מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹקִים לָנוּ" (מב-כח) בַּדֶּרֶךְ, בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרַיִם, לָנוּ הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים, בְּנֵי יַעֲקֹב, בַּמָּלוֹן. פָּתַח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמוֹרוֹ, וּמָצָא אֶת הַכֶּסֶף שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ וַאֲשֶׁר קָנָה בּוֹ אֶת הַתְּבוּאָה. סִפֵּר לְאֶחָיו, "וַיֵּצֵא לִבָּם, וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו לֵאמֹר מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹקִים לָנוּ".

נַחְשֹׁב, לוּ דָּבָר כָּזֶה הָיָה קוֹרֶה עִמָּנוּ, מֶה הָיְתָה תְּגוּבָתֵנוּ? יִתָּכֵן שֶׁהָיִינוּ שְׂמֵחִים עַל הַכֶּסֶף שֶׁהִגִּיעָנוּ, בִּבְחִינַת רֶוַח בִּלְתִּי צָפוּי. יִתָּכֵן שֶׁהָיִינוּ תְּמֵהִים וְחוֹקְרִים לִמְקוֹרוֹ. וְאִלּוּ כָּאן יֵשׁ לְפָנֵינוּ הַדְרָכָה, כֵּיצַד צָרִיךְ יְהוּדִי לְהִסְתַּכֵּל עַל מְאֹרָע שֶׁכָּזֶה: "מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹקִים לָנוּ" מַה מְּאוֹתְתִים לָנוּ מִן הַשָּׁמַיִם, מָה רוֹמְזִים לָנוּ בְּכָךְ. יֵשׁ כָּאן חֹסֶן אֱמוּנָה נִפְלָא, לָדַעַת שֶׁדְּבָרִים אֵינָם קוֹרִים בְּמִקְרֶה, לְהַכִּיר בְּכָךְ שֶׁהַכֹּל בָּא מִמָּרוֹם, וְלִשְׁאֹל לְשֵׁם מַה זֶּה קָרָה, מָה רוֹצִים מֵאִתָּנוּ, מַה מְצַפִּים שֶׁנַּעֲשֶׂה.

זֶהוּ גַּם לִקְחָם שֶׁל יְמֵי הַחֲנֻכָּה: בִּתְפִלַּת "עַל הַנִּסִּים" מְצַיְּנִים אָנוּ אֶת נִסֵּי הַנִּצָּחוֹן הַמֻּפְלָא עַל הַיְּוָנִים: מְעַטִּים כְּנֶגֶד רַבִּים, צַדִּיקִים כְּנֶגֶד רְשָׁעִים. אֲבָל זְכִירַת הַנֵּס נַעֲשֵׂית בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת דַּוְקָא, כְּדֵי לְהַדְגִּישׁ אֶת מַטְּרַת הַנֵּס, חִדּוּשׁ הָעֲבוֹדָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לְהוֹרוֹת שֶׁיּוֹדְעִים אָנוּ "מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹקִים לָנוּ". יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁלֹּא הִנְחִילָנוּ אֶת הַנִּצָּחוֹן אֶלָּא כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְעָבְדוֹ בְּבֵית מִקְדָּשׁוֹ כִּרְצוֹנוֹ וּכְצִוּוּיוֹ.

זֶהוּ גַּם הַלֶּקַח לְגַבֵּינוּ וּלְדִידֵנוּ. חַיָּבִים בְּנֵי דּוֹר זֶה לִשְׁאֹל אֶת עַצְמָם: "מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹקִים לָנוּ". לָמָּה זָכִינוּ אֲנַחְנוּ לַאֲשֶׁר לֹא זָכוּ אֲבוֹתֵינוּ, דְּהַיְנוּ, לַחְזֹר לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ וּלְגָאֳלָהּ מִשִּׁמְמוֹנָהּ, וְלַהֲדֹף צִבְאוֹת שֶׁבַע אֻמּוֹת. כַּמָּה מְחַיֵּב אוֹתָנוּ הַדָּבָר לְהִתְעַלּוֹת בִּשְׁמִירַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת.

וְהָאֱמוּנָה הִיא הַמַּעֲנִיקָה מַשְׁמָעוּת לְכָל מַעֲשֵׂי הַמִּצְווֹת וְלִמּוּד הַתּוֹרָה: "כָּל מִצְווֹתֶיךָ, אֱמוּנָה" (תְּהִלִּים קיט-פו). כַּמָּה צַר עַל אֵלּוּ הַמְּקַיְּמִים מִצְווֹת בִּיבֹשֶׁת, כְּמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, וּמַה נָּאֶה לוֹמַר עֲלֵיהֶם אֶת מְשָׁלוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי חֲנוֹךְ הֶעְנִיךְ מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר זַצַ"ל.

מַעֲשֶׂה בִּכְסִיל שֶׁבְּכָל עֶרֶב הָיָה פּוֹשֵׁט אֶת בְּגָדָיו לִקְרַאת הַשֵּׁינָה וּמַשְׁלִיכָם לְכָל עֵבֶר, וּבַבֹּקֶר בִּלָּה שָׁעָה אֲרֻכָּה בְּחִפּוּשָׂם. הֶחְלִיט לְהַשְׁלִיט סֵדֶר בְּאָרְחוֹתָיו וְלַחֲסוֹךְ זְמַן יָקָר. נָטַל עֵט וּנְיָר, וְצִיֵּן מְקוֹם כָּל בֶּגֶד: הַצִּיצִית עַל הַמִּסְעָד, וְהַחֻלְצָה עַל הַכִּסֵּא. הַמִּכְנָס עַל הָאָרֶץ וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ. לְבַסּוֹף כָּתַב "וְרֹאשִׁי עַל הַכָּר", וְנִרְדַּם בְּאֹשֶׁר. וְאָכֵן, בַּבֹּקֶר קָטַף אֶת חֲפָצָיו בִּזְכוּת הַדַּף וּמָצָא אֶת בְּגָדָיו בְּתוֹךְ רֶגַע קָט. כַּמָּה נִפְלָא לִהְיוֹת אָדָם מְסֻדָּר. הִתְלַבֵּשׁ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, וְהִגִּיעַ לְסוֹף הָרְשִׁימָה. הִבִּיט בַּכָּר וְנִבַּט אֵלָיו שֶׁקַע... וּבַפֶּתֶק מְפֹרָשׁ: "רֹאשִׁי עַל הַכַּר -

וְאֵינֶנּוּ - - -

וַעֲדַיִן עוֹמֵד הוּא וּמְחַפֵּשׂ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.

וְהַנִּמְשָׁל: רַבִּים מְהַדְּרִים בַּמִּצְוָה עַל כָּל פְּרָטֶיהָ, מִלְּבַד דָּבָר אֶחָד שֶׁחָסֵר: הָרֹאשׁ, אֵינֶנּוּ.

בְּעִנְיַן זֶה סִפֵּר הֶחָסִיד הַמֻּפְלָג רַבִּי רְפָאֵל הַכֹּהֵן מֵאַמְשִׁינוֹב זַצַ"ל (וּמְצָא חֵן):

פַּעַם נָסַעְתִּי לְמוֹרִי וְרַבִּי הַצַּדִּיק רַבִּי שִׂמְחָה בּוּנֶם מִפְּשִׁיסְחָא זַצַ"ל. עָמַדְנוּ בַּתּוֹר וְהִתְקַדֵּם לְאִטּוֹ. הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי שֶׁלְּפָנַי. נָתַן שָׁלוֹם, וְנִשְׁאַל לִשְׁמוֹ וּלְעִירוֹ. לְאַחַר מִכֵּן, נִשְׁאַל לְסֵדֶר יוֹמוֹ.

פָּתַח וְעָנָה, וְהָיָה זֶה סֵדֶר יוֹמוֹ שֶׁל יְהוּדִי פָּשׁוּט בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, שֶׁמִּתְעוֹרֵר הוּא בְּשָׁלֹשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר, וְכִי לֹא כָּךְ צָרִיךְ יְהוּדִי לִנְהֹג?! וְאוֹמֵר הוּא תִּקּוּן חֲצוֹת, וְכִי לֹא כָּךְ צָרִיךְ יְהוּדִי לִנְהֹג? וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר הוּא תְּהִלִּים, וּמַעֲמָדוֹת. וְכִי לֹא כָּךְ צָרִיךְ יְהוּדִי לִנְהֹג. לְאַחַר מִכֵּן לוֹמֵד הוּא מִשְׁנָיוֹת, וְכִי לֹא כָּךְ צָרִיךְ יְהוּדִי לִנְהֹג. וּמִתְפַּלֵּל כְּוָתִיקִין, וְכִי לֹא כָּךְ צָרִיךְ יְהוּדִי לִנְהֹג -

לְאַחַר הַתְּפִלָּה לוֹמֵד הוּא שִׁעוּר בִּגְמָרָא, וְכִי לֹא כָּךְ צָרִיךְ יְהוּדִי לִנְהֹג. וְאוֹכֵל אֲרוּחַת בֹּקֶר, "פַּת שַׁחֲרִית" הַמֻּזְכֶּרֶת בִּגְמָרָא, וְכִי לֹא כָּךְ צָרִיךְ יְהוּדִי לִנְהֹג -

זֶה הִסְפִּיק לָרַבִּי.

קָטַע אֶת דְּבָרָיו וְאָמַר: "שׁוֹאֵל אַתָּה כֵּיצַד חַיָּב יְהוּדִי לִנְהֹג? וּבְכֵן הַסְכֵּת וּשְׁמַע: כְּשֶׁיְּהוּדִי קָם בַּבֹּקֶר, צָרִיךְ הוּא לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם כְּמוֹ בְּמַעֲמַד הַר סִינַי. אַחַר כָּךְ יַעֲשֶׂה כְּכָל אֲשֶׁר פֵּרַטְתָּ. אֶת הַכֹּל יַעֲשֶׂה בְּאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁל אֱמוּנָה!

הַמַּגִּיד מִדֻּבְּנָה זַצַ"ל הִסְבִּיר כִּי כְּדַאי לְהִתְמַקֵּד בְּהַשְׁרָשַׁת הָאֱמוּנָה מִכֵּיוָן שֶׁכָּל הַשְּׁאָר כְּבָר יִנְבַּע מִמֶּנָּה. וּכְדַרְכּוֹ, הִסְבִּיר בְּמָשָׁל:

אָדָם בִּקֵּר בְּמִפְעַל אֲרִיגָה, וְאָרִיג מְסֻיָּם הִפְעִימוֹ. נִגַּשׁ לְבַעַל הַמִּפְעָל וְאָמַר לוֹ: "אָרִיג זֶה מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי, רְצוֹנִי לִקְנוֹתוֹ".

"בְּבַקָּשָׁה", נַעֲנָה בִּמְאוֹר פָּנִים, "בְּכַמָּה גְּלִילִים תַּחְפֹּץ?"

נִרְתַּע: "רְצוֹנִי לִתְפֹּר מִמֶּנּוּ חֲלִיפָה אַחַת. נִצְרָךְ אֲנִי לְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת בַּד!"

"אִם כָּךְ, עָלֶיךָ לִפְנוֹת לַחֲנוּת. כָּאן הַמְּכִירָה בְּסִיטוֹנָאוּת בִּלְבַד".

"לֹא יָדַעְתִּי", הִתְנַצֵּל, "אֲבָל אִם כְּבָר מְשׂוֹחֲחִים, אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה?"

"אֲפִילוּ כַּמָּה שְׁאֵלוֹת...", נֶעֱתַר בַּעַל הַמִּפְעָל.

חָקַר הָאוֹרֵחַ כַּמָּה אַמּוֹת בְּגָלִיל, בְּכַמָּה מוֹכֵר בַּעַל-הַבַּיִת גָּלִיל, וּבְכַמָּה מוֹכְרִים בַּחֲנוּת אַמַּת אָרִיג, וְהִשְׁתָּאָה: בַּעַל הַחֲנוּת מַכְפִּיל וְאַף מְשַׁלֵּשׁ אֶת רְוָחָיו.

אִם כֵּן, מַדּוּעַ לֹא יִמְכֹּר בַּעַל-הַמִּפְעָל גַּם הוּא בְּקִמְעוֹנָאוּת, וְיַרְוִיחַ גַּם אֶת רִוְחֵי בַּעַל הַחֲנוּת?

חִיֵּךְ בַּעַל הַמִּפְעָל: "אֶעֱנֶה לְךָ כְּדֶרֶךְ יְהוּדִי, בִּשְׁאֵלָה -

אֱמֹר נָא לִי, מִי עָשִׁיר יוֹתֵר. אֲנִי אוֹ בַּעַל הַחֲנוּת?

אֵינְךָ יוֹדֵעַ! הִנֵּנִי וְאֹמַר לְךָ: אֲנִי, בְּלֹא סָפֵק. לַמְרוֹת שֶׁהוּא מַכְפִּיל וּמְשַׁלֵּשׁ אֶת רְוָחָיו, אַף אֵין לוֹ מְכוֹנוֹת, חָמְרֵי גֶּלֶם וְהוֹצָאוֹת יִצּוּר. וּמַדּוּעַ? מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹכֵר שָׁלֹשׁ אַמּוֹת פֹּה וַחֲמֵשׁ שָׁם, לִשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים. וּבְבֵית הַחֲרֹשֶׁת שֶׁלִּי, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הַמְּכוֹנוֹת מְיַצְּרוֹת בְּלֹא הֶרֶף מְאוֹת אַמּוֹת אָרִיג!"...

וְהַנִּמְשָׁל: אָמְנָם כָּל מִצְוָה יְקָרָה, כָּל מִצְוָה חֲשׁוּבָה. אֲבָל הַמִּתְמַקֵּד בְּהַעֲמָקַת הָאֱמוּנָה וּבְבִּסּוּסָהּ יוֹצֵר תַּשְׁתִּית לְרֹב מִצְווֹת שֶׁיִּנְבְּעוּ וְיִרְבּוּ בְּלֹא סוֹף. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	עקב תשע"ט
	על עקר וטפל
	"וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם" (מא-לג) פַּרְעֹה נָבוֹךְ "מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹקִים לָנוּ" (מב-כח) בַּדֶּרֶךְ, בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרַיִם, לָנוּ הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים, בְּנֵי יַעֲקֹב, בַּמָּלוֹן. פָּתַח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמוֹרוֹ, וּמָצָא אֶת הַכֶּסֶף שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ וַאֲשֶׁר קָנָה בּוֹ אֶת הַתְּבוּאָה. סִפֵּר לְאֶחָיו, "וַיֵּצֵא לִבָּם, וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו לֵאמֹר מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹקִים לָנוּ". נַחְשֹׁב, לוּ דָּבָר כָּזֶה הָיָה קוֹרֶה עִמָּנוּ, מֶה הָיְתָה תְּגוּבָתֵנוּ? יִתָּכֵן שֶׁהָיִינוּ שְׂמֵחִים עַל הַכֶּסֶף שֶׁהִגִּיעָנוּ, בִּבְחִינַת רֶוַח בִּלְתִּי צָפוּי. יִתָּכֵן שֶׁהָיִינוּ תְּמֵהִים וְחוֹקְרִים לִמְקוֹרוֹ. וְאִלּוּ כָּאן יֵשׁ לְפָנֵינוּ הַדְרָכָה, כֵּיצַד צָרִיךְ יְהוּדִי לְהִסְתַּכֵּל עַל מְאֹרָע שֶׁכָּזֶה: "מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹקִים לָנוּ" מַה מְּאוֹתְתִים לָנוּ מִן הַשָּׁמַיִם, מָה רוֹמְזִים לָנוּ בְּכָךְ. יֵשׁ כָּאן חֹסֶן אֱמוּנָה נִפְלָא, לָדַעַת שֶׁדְּבָרִים אֵינָם קוֹרִים בְּמִקְרֶה, לְהַכִּיר בְּכָךְ שֶׁהַכֹּל בָּא מִמָּרוֹם, וְלִשְׁאֹל לְשֵׁם מַה זֶּה קָרָה, מָה רוֹצִים מֵאִתָּנוּ, מַה מְצַפִּים שֶׁנַּעֲשֶׂה. זֶהוּ גַּם לִקְחָם שֶׁל יְמֵי הַחֲנֻכָּה: בִּתְפִלַּת "עַל הַנִּסִּים" מְצַיְּנִים אָנוּ אֶת נִסֵּי הַנִּצָּחוֹן הַמֻּפְלָא עַל הַיְּוָנִים: מְעַטִּים כְּנֶגֶד רַבִּים, צַדִּיקִים כְּנֶגֶד רְשָׁעִים. אֲבָל זְכִירַת הַנֵּס נַעֲשֵׂית בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת דַּוְקָא, כְּדֵי לְהַדְגִּישׁ אֶת מַטְּרַת הַנֵּס, חִדּוּשׁ הָעֲבוֹדָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לְהוֹרוֹת שֶׁיּוֹדְעִים אָנוּ "מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹקִים לָנוּ". יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁלֹּא הִנְחִילָנוּ אֶת הַנִּצָּחוֹן אֶלָּא כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְעָבְדוֹ בְּבֵית מִקְדָּשׁוֹ כִּרְצוֹנוֹ וּכְצִוּוּיוֹ. זֶהוּ גַּם הַלֶּקַח לְגַבֵּינוּ וּלְדִידֵנוּ. חַיָּבִים בְּנֵי דּוֹר זֶה לִשְׁאֹל אֶת עַצְמָם: "מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹקִים לָנוּ". לָמָּה זָכִינוּ אֲנַחְנוּ לַאֲשֶׁר לֹא זָכוּ אֲבוֹתֵינוּ, דְּהַיְנוּ, לַחְזֹר לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ וּלְגָאֳלָהּ מִשִּׁמְמוֹנָהּ, וְלַהֲדֹף צִבְאוֹת שֶׁבַע אֻמּוֹת. כַּמָּה מְחַיֵּב אוֹתָנוּ הַדָּבָר לְהִתְעַלּוֹת בִּשְׁמִירַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. וְהָאֱמוּנָה הִיא הַמַּעֲנִיקָה מַשְׁמָעוּת לְכָל מַעֲשֵׂי הַמִּצְווֹת וְלִמּוּד הַתּוֹרָה: "כָּל מִצְווֹתֶיךָ, אֱמוּנָה" (תְּהִלִּים קיט-פו). כַּמָּה צַר עַל אֵלּוּ הַמְּקַיְּמִים מִצְווֹת בִּיבֹשֶׁת, כְּמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, וּמַה נָּאֶה לוֹמַר עֲלֵיהֶם אֶת מְשָׁלוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי חֲנוֹךְ הֶעְנִיךְ מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר זַצַ"ל. מַעֲשֶׂה בִּכְסִיל שֶׁבְּכָל עֶרֶב הָיָה פּוֹשֵׁט אֶת בְּגָדָיו לִקְרַאת הַשֵּׁינָה וּמַשְׁלִיכָם לְכָל עֵבֶר, וּבַבֹּקֶר בִּלָּה שָׁעָה אֲרֻכָּה בְּחִפּוּשָׂם. הֶחְלִיט לְהַשְׁלִיט סֵדֶר בְּאָרְחוֹתָיו וְלַחֲסוֹךְ זְמַן יָקָר. נָטַל עֵט וּנְיָר, וְצִיֵּן מְקוֹם כָּל בֶּגֶד: הַצִּיצִית עַל הַמִּסְעָד, וְהַחֻלְצָה עַל הַכִּסֵּא. הַמִּכְנָס עַל הָאָרֶץ וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ. לְבַסּוֹף כָּתַב "וְרֹאשִׁי עַל הַכָּר", וְנִרְדַּם בְּאֹשֶׁר. וְאָכֵן, בַּבֹּקֶר קָטַף אֶת חֲפָצָיו בִּזְכוּת הַדַּף וּמָצָא אֶת בְּגָדָיו בְּתוֹךְ רֶגַע קָט. כַּמָּה נִפְלָא לִהְיוֹת אָדָם מְסֻדָּר. הִתְלַבֵּשׁ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, וְהִגִּיעַ לְסוֹף הָרְשִׁימָה. הִבִּיט בַּכָּר וְנִבַּט אֵלָיו שֶׁקַע... וּבַפֶּתֶק מְפֹרָשׁ: "רֹאשִׁי עַל הַכַּר - וְאֵינֶנּוּ - - - וַעֲדַיִן עוֹמֵד הוּא וּמְחַפֵּשׂ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. וְהַנִּמְשָׁל: רַבִּים מְהַדְּרִים בַּמִּצְוָה עַל כָּל פְּרָטֶיהָ, מִלְּבַד דָּבָר אֶחָד שֶׁחָסֵר: הָרֹאשׁ, אֵינֶנּוּ. בְּעִנְיַן זֶה סִפֵּר הֶחָסִיד הַמֻּפְלָג רַבִּי רְפָאֵל הַכֹּהֵן מֵאַמְשִׁינוֹב זַצַ"ל (וּמְצָא חֵן): פַּעַם נָסַעְתִּי לְמוֹרִי וְרַבִּי הַצַּדִּיק רַבִּי שִׂמְחָה בּוּנֶם מִפְּשִׁיסְחָא זַצַ"ל. עָמַדְנוּ בַּתּוֹר וְהִתְקַדֵּם לְאִטּוֹ. הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי שֶׁלְּפָנַי. נָתַן שָׁלוֹם, וְנִשְׁאַל לִשְׁמוֹ וּלְעִירוֹ. לְאַחַר מִכֵּן, נִשְׁאַל לְסֵדֶר יוֹמוֹ. פָּתַח וְעָנָה, וְהָיָה זֶה סֵדֶר יוֹמוֹ שֶׁל יְהוּדִי פָּשׁוּט בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, שֶׁמִּתְעוֹרֵר הוּא בְּשָׁלֹשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר, וְכִי לֹא כָּךְ צָרִיךְ יְהוּדִי לִנְהֹג?! וְאוֹמֵר הוּא תִּקּוּן חֲצוֹת, וְכִי לֹא כָּךְ צָרִיךְ יְהוּדִי לִנְהֹג? וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר הוּא תְּהִלִּים, וּמַעֲמָדוֹת. וְכִי לֹא כָּךְ צָרִיךְ יְהוּדִי לִנְהֹג. לְאַחַר מִכֵּן לוֹמֵד הוּא מִשְׁנָיוֹת, וְכִי לֹא כָּךְ צָרִיךְ יְהוּדִי לִנְהֹג. וּמִתְפַּלֵּל כְּוָתִיקִין, וְכִי לֹא כָּךְ צָרִיךְ יְהוּדִי לִנְהֹג - לְאַחַר הַתְּפִלָּה לוֹמֵד הוּא שִׁעוּר בִּגְמָרָא, וְכִי לֹא כָּךְ צָרִיךְ יְהוּדִי לִנְהֹג. וְאוֹכֵל אֲרוּחַת בֹּקֶר, "פַּת שַׁחֲרִית" הַמֻּזְכֶּרֶת בִּגְמָרָא, וְכִי לֹא כָּךְ צָרִיךְ יְהוּדִי לִנְהֹג - זֶה הִסְפִּיק לָרַבִּי. קָטַע אֶת דְּבָרָיו וְאָמַר: "שׁוֹאֵל אַתָּה כֵּיצַד חַיָּב יְהוּדִי לִנְהֹג? וּבְכֵן הַסְכֵּת וּשְׁמַע: כְּשֶׁיְּהוּדִי קָם בַּבֹּקֶר, צָרִיךְ הוּא לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם כְּמוֹ בְּמַעֲמַד הַר סִינַי. אַחַר כָּךְ יַעֲשֶׂה כְּכָל אֲשֶׁר פֵּרַטְתָּ. אֶת הַכֹּל יַעֲשֶׂה בְּאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁל אֱמוּנָה! הַמַּגִּיד מִדֻּבְּנָה זַצַ"ל הִסְבִּיר כִּי כְּדַאי לְהִתְמַקֵּד בְּהַשְׁרָשַׁת הָאֱמוּנָה מִכֵּיוָן שֶׁכָּל הַשְּׁאָר כְּבָר יִנְבַּע מִמֶּנָּה. וּכְדַרְכּוֹ, הִסְבִּיר בְּמָשָׁל: אָדָם בִּקֵּר בְּמִפְעַל אֲרִיגָה, וְאָרִיג מְסֻיָּם הִפְעִימוֹ. נִגַּשׁ לְבַעַל הַמִּפְעָל וְאָמַר לוֹ: "אָרִיג זֶה מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי, רְצוֹנִי לִקְנוֹתוֹ". "בְּבַקָּשָׁה", נַעֲנָה בִּמְאוֹר פָּנִים, "בְּכַמָּה גְּלִילִים תַּחְפֹּץ?" נִרְתַּע: "רְצוֹנִי לִתְפֹּר מִמֶּנּוּ חֲלִיפָה אַחַת. נִצְרָךְ אֲנִי לְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת בַּד!" "אִם כָּךְ, עָלֶיךָ לִפְנוֹת לַחֲנוּת. כָּאן הַמְּכִירָה בְּסִיטוֹנָאוּת בִּלְבַד". "לֹא יָדַעְתִּי", הִתְנַצֵּל, "אֲבָל אִם כְּבָר מְשׂוֹחֲחִים, אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה?" "אֲפִילוּ כַּמָּה שְׁאֵלוֹת...", נֶעֱתַר בַּעַל הַמִּפְעָל. חָקַר הָאוֹרֵחַ כַּמָּה אַמּוֹת בְּגָלִיל, בְּכַמָּה מוֹכֵר בַּעַל-הַבַּיִת גָּלִיל, וּבְכַמָּה מוֹכְרִים בַּחֲנוּת אַמַּת אָרִיג, וְהִשְׁתָּאָה: בַּעַל הַחֲנוּת מַכְפִּיל וְאַף מְשַׁלֵּשׁ אֶת רְוָחָיו. אִם כֵּן, מַדּוּעַ לֹא יִמְכֹּר בַּעַל-הַמִּפְעָל גַּם הוּא בְּקִמְעוֹנָאוּת, וְיַרְוִיחַ גַּם אֶת רִוְחֵי בַּעַל הַחֲנוּת? חִיֵּךְ בַּעַל הַמִּפְעָל: "אֶעֱנֶה לְךָ כְּדֶרֶךְ יְהוּדִי, בִּשְׁאֵלָה - אֱמֹר נָא לִי, מִי עָשִׁיר יוֹתֵר. אֲנִי אוֹ בַּעַל הַחֲנוּת? אֵינְךָ יוֹדֵעַ! הִנֵּנִי וְאֹמַר לְךָ: אֲנִי, בְּלֹא סָפֵק. לַמְרוֹת שֶׁהוּא מַכְפִּיל וּמְשַׁלֵּשׁ אֶת רְוָחָיו, אַף אֵין לוֹ מְכוֹנוֹת, חָמְרֵי גֶּלֶם וְהוֹצָאוֹת יִצּוּר. וּמַדּוּעַ? מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹכֵר שָׁלֹשׁ אַמּוֹת פֹּה וַחֲמֵשׁ שָׁם, לִשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים. וּבְבֵית הַחֲרֹשֶׁת שֶׁלִּי, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הַמְּכוֹנוֹת מְיַצְּרוֹת בְּלֹא הֶרֶף מְאוֹת אַמּוֹת אָרִיג!"... וְהַנִּמְשָׁל: אָמְנָם כָּל מִצְוָה יְקָרָה, כָּל מִצְוָה חֲשׁוּבָה. אֲבָל הַמִּתְמַקֵּד בְּהַעֲמָקַת הָאֱמוּנָה וּבְבִּסּוּסָהּ יוֹצֵר תַּשְׁתִּית לְרֹב מִצְווֹת שֶׁיִּנְבְּעוּ וְיִרְבּוּ בְּלֹא סוֹף. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)