Otzarot-Article

ְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עוֹמְדִים אָנוּ, זַכִּים וּצְחוֹרִים כְּמַלְאֲכֵי מָרוֹם. כְּבָר שַׁבְנוּ וְהִתְוַדֵּינוּ עַל הָעֲבֵרוֹת, וְגָמַרְנוּ אֹמֶר לְהַרְבּוֹת בְּמִצְווֹת. בִּקַּשְׁנוּ מְחִילָה מִמִּי שֶׁפָּגַעְנוּ בּוֹ, הֵשַׁבְנוּ מָמוֹן לְמִי שֶׁהָיִינוּ חַיָּבִים לוֹ. וְאִם לָאו - הֶחְלַטְנוּ בְּלִבֵּנוּ שֶׁנָּשִׁיב בְּהֶקְדֵּם, וּבִקַּשְׁנוּ שֶׁאִם פָּגַעְנוּ בְּמִישֶׁהוּ בְּלֹא מֵשִׂים, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה סִפֵּק בְּיָדֵינוּ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה, שֶׁיִּתֵּן ה' בְּלִבּוֹ שֶׁיִּמְחַל, כְּפִי שֶׁגַּם אָנוּ מוֹחֲלִים לְכָל מִי שֶׁחָטָא נֶגְדֵּנוּ וּפָגַע בָּנוּ -

אֶלָּא אִם כֵּן... אִם פָּגְעוּ בָּנוּ קָשׁוֹת, עָלְבוּ בְּלֹא הַצְדָּקָה, פָּגְעוּ פְּגִיעָה אֲנוּשָׁה שֶׁאֵין לָהּ מְחִילָה. כִּמְעַט לְכָל אָדָם יֵשׁ כָּזוֹ רְשִׁימָה, שֶׁל פְּלוֹנִי וְאַלְמוֹנִי שֶׁהִתְנַהֲגוּתָם צָרְבָה בְּנַפְשׁוֹ לְאֵין מַרְפֵּא, וְאֵינוֹ מוּכָן לִמְחֹל לָהֶם עוֹלָמִית.

וְהַצֶּדֶק עִמּוֹ. אֵינוֹ חַיָּב לִמְחֹל עַל כָּל דָּבָר, עַל כָּל עֶלְבּוֹן וּפְגִיעָה.

אַךְ זֹאת יִזְכֹּר: בְּיוֹם הַדִּין הַנּוֹרָא, יָדוּנוּ אֶת אוֹתָם אֲנָשִׁים גַּם עַל אוֹתָהּ פְּגִיעָה. וּבְכָל חֹמֶר הַדִּין יָדוּנוּ, שֶׁכֵּן עָווֹן שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. וְיַעֲנִישׁוּם בְּחֻמְרָה, חָלִילָה וְחַס.

אָז מָה, מַגִּיעַ לָהֶם!

וְנָכוֹן הַדָּבָר.

אֲבָל אֵין זֶה כְּדַאי. לָנוּ אֵין הַדָּבָר כְּדַאי. שֶׁכֵּן "כָּל מִי שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנָשׁ עַל יָדוֹ, אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִיצָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא" (שַׁבָּת קמט:). אָז מָה הִרְוַחְנוּ? הֲרֵי מוּטָב לִמְתֹּחַ קַו גַּם עַל צָרֶבֶת זוֹ, גַּם עַל עַוְלָה זוֹ, וְלוֹמַר בְּפֶה מָלֵא: "הֲרֵינִי מוֹחֵל לְכָל מִי שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי, וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי - כֵּן יִמְחַל לִי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַל מַה שֶּׁחָטָאתִי כְּנֶגְדּוֹ, וְלֹא יַעֲנִישֵׁנִי עַל חֲטָאַי" וַהֲרֵי זוֹ סְגֻלָּה נִפְלָאָה לִגְמַר חֲתִימָה טוֹבָה. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	מסעי תשע"ט
	הַשְׁפָּעָתָהּ שֶׁל עִיר נְקִיָּה עַל סְבִיבָתָהּ
	ְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עוֹמְדִים אָנוּ, זַכִּים וּצְחוֹרִים כְּמַלְאֲכֵי מָרוֹם. כְּבָר שַׁבְנוּ וְהִתְוַדֵּינוּ עַל הָעֲבֵרוֹת, וְגָמַרְנוּ אֹמֶר לְהַרְבּוֹת בְּמִצְווֹת. בִּקַּשְׁנוּ מְחִילָה מִמִּי שֶׁפָּגַעְנוּ בּוֹ, הֵשַׁבְנוּ מָמוֹן לְמִי שֶׁהָיִינוּ חַיָּבִים לוֹ. וְאִם לָאו - הֶחְלַטְנוּ בְּלִבֵּנוּ שֶׁנָּשִׁיב בְּהֶקְדֵּם, וּבִקַּשְׁנוּ שֶׁאִם פָּגַעְנוּ בְּמִישֶׁהוּ בְּלֹא מֵשִׂים, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה סִפֵּק בְּיָדֵינוּ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה, שֶׁיִּתֵּן ה' בְּלִבּוֹ שֶׁיִּמְחַל, כְּפִי שֶׁגַּם אָנוּ מוֹחֲלִים לְכָל מִי שֶׁחָטָא נֶגְדֵּנוּ וּפָגַע בָּנוּ - אֶלָּא אִם כֵּן... אִם פָּגְעוּ בָּנוּ קָשׁוֹת, עָלְבוּ בְּלֹא הַצְדָּקָה, פָּגְעוּ פְּגִיעָה אֲנוּשָׁה שֶׁאֵין לָהּ מְחִילָה. כִּמְעַט לְכָל אָדָם יֵשׁ כָּזוֹ רְשִׁימָה, שֶׁל פְּלוֹנִי וְאַלְמוֹנִי שֶׁהִתְנַהֲגוּתָם צָרְבָה בְּנַפְשׁוֹ לְאֵין מַרְפֵּא, וְאֵינוֹ מוּכָן לִמְחֹל לָהֶם עוֹלָמִית. וְהַצֶּדֶק עִמּוֹ. אֵינוֹ חַיָּב לִמְחֹל עַל כָּל דָּבָר, עַל כָּל עֶלְבּוֹן וּפְגִיעָה. אַךְ זֹאת יִזְכֹּר: בְּיוֹם הַדִּין הַנּוֹרָא, יָדוּנוּ אֶת אוֹתָם אֲנָשִׁים גַּם עַל אוֹתָהּ פְּגִיעָה. וּבְכָל חֹמֶר הַדִּין יָדוּנוּ, שֶׁכֵּן עָווֹן שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. וְיַעֲנִישׁוּם בְּחֻמְרָה, חָלִילָה וְחַס. אָז מָה, מַגִּיעַ לָהֶם! וְנָכוֹן הַדָּבָר. אֲבָל אֵין זֶה כְּדַאי. לָנוּ אֵין הַדָּבָר כְּדַאי. שֶׁכֵּן "כָּל מִי שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנָשׁ עַל יָדוֹ, אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִיצָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא" (שַׁבָּת קמט:). אָז מָה הִרְוַחְנוּ? הֲרֵי מוּטָב לִמְתֹּחַ קַו גַּם עַל צָרֶבֶת זוֹ, גַּם עַל עַוְלָה זוֹ, וְלוֹמַר בְּפֶה מָלֵא: "הֲרֵינִי מוֹחֵל לְכָל מִי שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי, וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי - כֵּן יִמְחַל לִי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַל מַה שֶּׁחָטָאתִי כְּנֶגְדּוֹ, וְלֹא יַעֲנִישֵׁנִי עַל חֲטָאַי" וַהֲרֵי זוֹ סְגֻלָּה נִפְלָאָה לִגְמַר חֲתִימָה טוֹבָה. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)