Otzarot-Article

"יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" (א-ט) הַתּוֹרָה, לְשׁוֹן הוֹרָאָה הִיא, סֵפֶר הַדְרָכָה. מִכָּל פָּרָשָׁה בָּהּ, מִכָּל מְאֹרָע, יֵשׁ לְהָפִיק אֶת לִקְחוֹ וְלִלְמֹד אֶת הַהַדְרָכָה הַנּוֹבַעַת מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, הָיוּ "מַיִם עַל פְּנֵי תְהוֹם". לֹא הָיְתָה "יַבָּשָׁה", כִּי הַכֹּל הָיָה רָטֹב. הָיְתָה רַק "אֶרֶץ" שְׁקוּעָה מִתַּחַת לִפְנֵי הַמַּיִם. רַק לְאַחַר מִכֵּן כִּנֵּס הַבּוֹרֵא אֶת מֵי הַיָּם, צִוָּה כִּי יִקָּווּ אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה.

מַדּוּעַ עָשָׂה כָּךְ, מַדּוּעַ לֹא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם מִלְּכַתְּחִלָּה שֶׁהַמַּיִם יִהְיוּ מְכֻנָּסִים בִּמְקוֹמָם וְהַיַּבָּשָׁה בִּמְקוֹמָהּ?

אֶלָּא כְּדֵי לְהוֹרוֹת, שֶׁאִם יֶחְטְאוּ בְּנֵי הָאָדָם לֹא יִצְטָרֵךְ לִבְרֹא אֶמְצָעִים כְּדֵי לְשָׁטְפָם בְּמַיִם. דַּי יִהְיֶה לְהָסִיר אֶת הַנֵּס שֶׁכִּנֵּס אֶת הַמַּיִם, וּמֵאֲלֵיהֶם יִשָּׁטְפוּ כָּל בָּשָׂר. כָּךְ אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה ה') שֶׁהוּבָא בָּאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ.

וְאִם בִּשְׁעָתוֹ הָיָה מִי שֶׁחָשַׁב אֶת הַדְּבָרִים לִדְרוּשׁ בְּעָלְמָא, הֲרֵי כַּיּוֹם יוֹדְעִים כֻּלָּם שֶׁיֵּשׁ דַּי בְּמֵי הַיָּם לִשְׁטֹף אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאִם יִתְחַמֵּם הָעוֹלָם בְּכַמָּה מַעֲלוֹת יִמַּסּוּ קַרְחוֹנֵי הַקְּטָבִים וְיָצִיפוּ חָלִילָה אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, מִלְּבַד רָאשֵׁי הֶהָרִים.

וּכְשֶׁמִּתְבּוֹנְנִים בַּדָּבָר, הֲרֵי זֶה כְּמָשָׁל הָאָמוּר לִפְקֹחַ אֶת עֵינֵינוּ לִירָא מֵהַבּוֹרֵא וּמִדִּינוֹ. שֶׁהֲרֵי הַמַּדְּעָנִים גִּלּוּ כִּי מִמִּילְיַארְדֵי הַתָּאִים שֶׁבְּגוּפֵנוּ הַמִּתְחַדְּשִׁים לְלֹא הֶרֶף, חוֹרְגִים אֲלָפִים מֵהַמַּתְכּוֹן הַקָּבוּעַ וְהוֹפְכִים לְתָאִים סַרְטָנִיִּים, וּמַנְגְּנוֹן הַחִסּוּן מְדַכְּאָם כָּל הָעֵת. הֲמוֹנֵי חַיְדַקֵּי מַחֲלוֹת תּוֹקְפִים אֶת גּוּפֵנוּ, וְהַמַּנְגָּנוֹן הוֹדְפָם. וְאִם כָּךְ, "עַל מִי בָּטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ", הֲרֵי דַּי לַבּוֹרֵא לְהָסִיר חָלִילָה אֶת הַהֲגָנָה, וּכְבָר אֵין לָאָדָם חָלִילָה תִּקְוָה. וְאִם גַּם דְּבָרִים אֵלּוּ נִשְׁמְעוּ כִּדְרוּשׁ בְּעָלְמָא, בָּאָה אוֹתָהּ מַחֲלָה אֲיֻמָּה שֶׁל כֶּשֶׁל חִסּוּנִי וְהוֹכִיחָה זֹאת לַכֹּל! אִם כֵּן, אֵיךְ לֹא יֶחְרַד לֵב הָאָדָם. אֵיךְ לֹא יְמַהֵר לָשׁוּב אֶל בּוֹרְאוֹ, לַחְסוֹת בְּסֵתֶר הֲגָנָתוֹ וּבְצֵל נִסָּיו.

גּוֹי חָכָם - וְ"חָכְמָה בַּגּוֹיִים, תַּאֲמִין" - אָמַר: "אַל תַּהֲרֹס פִּגּוּם, בְּטֶרֶם תֵּדַע לְשֵׁם מַה הוּקַם". מִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה בִּנְיָן יִקְרֹס בְּעִקְבוֹתָיו.

לִפְנֵי כְּיוֹבֵל שָׁנִים הִתְאוֹנְנוּ אִכָּרֵי סִין עַל הַדְּרוֹרִים הָעוֹשִׂים שַׁמּוֹת בַּתְּבוּאָה. הִכְרִיז עֲלֵיהֶם מָאוּ טְסֵה טוּנְג, מַנְהִיג סִין, כְּאוֹיְבֵי הָאֻמָּה. הוֹרָה לְהַכְחִידָם. הָאִכָּרִים הָיוּ רוֹדְפִים אַחֲרֵי הַצִּפּוֹרִים וְנוֹקְשִׁים בְּפַחִים, וְהַלָּלוּ נִמְלְטוּ עַד שֶׁצָּנְחוּ חַסְרֵי אוֹנִים וְהֻשְׁמְדוּ. בְּגִיּוּס כְּלָלִי, חָגְגוּ הָאִכָּרִים אֶת נִצְחוֹנָם.

לַשָּׁנָה הַבָּאָה, חָשְׁכוּ עֵינֵיהֶם. אֻכְלוּסִיַּת הַתּוֹלָעִים וְהַמַּזִּיקִים הִתְרַבְּתָה וְהִכְחִידָה אֶת הַיְבוּל כָּלִיל. בְּאִחוּר גִּלּוּ, שֶׁהַדְּרוֹרִים אָכֵן נָגְסוּ בַּתְּבוּאָה, אֲבָל עִקַּר מַאֲכָלָם הָיוּ הַתּוֹלָעִים, וְתוֹעַלְתָּם מְרֻבָּה מִנִּזְקָם.

"יָדַעְתִּי כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹקִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם, עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ" (קֹהֶלֶת ג-יד), וְאֵין לְהִתְחַכֵּם עַל מַעֲשֵׂי הַבּוֹרֵא. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)

	בלק תשע"ט
	הַכֹּל בְּעֵינֵי הַמִּתְבּוֹנֵן
	"יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" (א-ט) הַתּוֹרָה, לְשׁוֹן הוֹרָאָה הִיא, סֵפֶר הַדְרָכָה. מִכָּל פָּרָשָׁה בָּהּ, מִכָּל מְאֹרָע, יֵשׁ לְהָפִיק אֶת לִקְחוֹ וְלִלְמֹד אֶת הַהַדְרָכָה הַנּוֹבַעַת מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, הָיוּ "מַיִם עַל פְּנֵי תְהוֹם". לֹא הָיְתָה "יַבָּשָׁה", כִּי הַכֹּל הָיָה רָטֹב. הָיְתָה רַק "אֶרֶץ" שְׁקוּעָה מִתַּחַת לִפְנֵי הַמַּיִם. רַק לְאַחַר מִכֵּן כִּנֵּס הַבּוֹרֵא אֶת מֵי הַיָּם, צִוָּה כִּי יִקָּווּ אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה. מַדּוּעַ עָשָׂה כָּךְ, מַדּוּעַ לֹא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם מִלְּכַתְּחִלָּה שֶׁהַמַּיִם יִהְיוּ מְכֻנָּסִים בִּמְקוֹמָם וְהַיַּבָּשָׁה בִּמְקוֹמָהּ? אֶלָּא כְּדֵי לְהוֹרוֹת, שֶׁאִם יֶחְטְאוּ בְּנֵי הָאָדָם לֹא יִצְטָרֵךְ לִבְרֹא אֶמְצָעִים כְּדֵי לְשָׁטְפָם בְּמַיִם. דַּי יִהְיֶה לְהָסִיר אֶת הַנֵּס שֶׁכִּנֵּס אֶת הַמַּיִם, וּמֵאֲלֵיהֶם יִשָּׁטְפוּ כָּל בָּשָׂר. כָּךְ אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה ה') שֶׁהוּבָא בָּאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ. וְאִם בִּשְׁעָתוֹ הָיָה מִי שֶׁחָשַׁב אֶת הַדְּבָרִים לִדְרוּשׁ בְּעָלְמָא, הֲרֵי כַּיּוֹם יוֹדְעִים כֻּלָּם שֶׁיֵּשׁ דַּי בְּמֵי הַיָּם לִשְׁטֹף אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאִם יִתְחַמֵּם הָעוֹלָם בְּכַמָּה מַעֲלוֹת יִמַּסּוּ קַרְחוֹנֵי הַקְּטָבִים וְיָצִיפוּ חָלִילָה אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, מִלְּבַד רָאשֵׁי הֶהָרִים. וּכְשֶׁמִּתְבּוֹנְנִים בַּדָּבָר, הֲרֵי זֶה כְּמָשָׁל הָאָמוּר לִפְקֹחַ אֶת עֵינֵינוּ לִירָא מֵהַבּוֹרֵא וּמִדִּינוֹ. שֶׁהֲרֵי הַמַּדְּעָנִים גִּלּוּ כִּי מִמִּילְיַארְדֵי הַתָּאִים שֶׁבְּגוּפֵנוּ הַמִּתְחַדְּשִׁים לְלֹא הֶרֶף, חוֹרְגִים אֲלָפִים מֵהַמַּתְכּוֹן הַקָּבוּעַ וְהוֹפְכִים לְתָאִים סַרְטָנִיִּים, וּמַנְגְּנוֹן הַחִסּוּן מְדַכְּאָם כָּל הָעֵת. הֲמוֹנֵי חַיְדַקֵּי מַחֲלוֹת תּוֹקְפִים אֶת גּוּפֵנוּ, וְהַמַּנְגָּנוֹן הוֹדְפָם. וְאִם כָּךְ, "עַל מִי בָּטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ", הֲרֵי דַּי לַבּוֹרֵא לְהָסִיר חָלִילָה אֶת הַהֲגָנָה, וּכְבָר אֵין לָאָדָם חָלִילָה תִּקְוָה. וְאִם גַּם דְּבָרִים אֵלּוּ נִשְׁמְעוּ כִּדְרוּשׁ בְּעָלְמָא, בָּאָה אוֹתָהּ מַחֲלָה אֲיֻמָּה שֶׁל כֶּשֶׁל חִסּוּנִי וְהוֹכִיחָה זֹאת לַכֹּל! אִם כֵּן, אֵיךְ לֹא יֶחְרַד לֵב הָאָדָם. אֵיךְ לֹא יְמַהֵר לָשׁוּב אֶל בּוֹרְאוֹ, לַחְסוֹת בְּסֵתֶר הֲגָנָתוֹ וּבְצֵל נִסָּיו. גּוֹי חָכָם - וְ"חָכְמָה בַּגּוֹיִים, תַּאֲמִין" - אָמַר: "אַל תַּהֲרֹס פִּגּוּם, בְּטֶרֶם תֵּדַע לְשֵׁם מַה הוּקַם". מִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה בִּנְיָן יִקְרֹס בְּעִקְבוֹתָיו. לִפְנֵי כְּיוֹבֵל שָׁנִים הִתְאוֹנְנוּ אִכָּרֵי סִין עַל הַדְּרוֹרִים הָעוֹשִׂים שַׁמּוֹת בַּתְּבוּאָה. הִכְרִיז עֲלֵיהֶם מָאוּ טְסֵה טוּנְג, מַנְהִיג סִין, כְּאוֹיְבֵי הָאֻמָּה. הוֹרָה לְהַכְחִידָם. הָאִכָּרִים הָיוּ רוֹדְפִים אַחֲרֵי הַצִּפּוֹרִים וְנוֹקְשִׁים בְּפַחִים, וְהַלָּלוּ נִמְלְטוּ עַד שֶׁצָּנְחוּ חַסְרֵי אוֹנִים וְהֻשְׁמְדוּ. בְּגִיּוּס כְּלָלִי, חָגְגוּ הָאִכָּרִים אֶת נִצְחוֹנָם. לַשָּׁנָה הַבָּאָה, חָשְׁכוּ עֵינֵיהֶם. אֻכְלוּסִיַּת הַתּוֹלָעִים וְהַמַּזִּיקִים הִתְרַבְּתָה וְהִכְחִידָה אֶת הַיְבוּל כָּלִיל. בְּאִחוּר גִּלּוּ, שֶׁהַדְּרוֹרִים אָכֵן נָגְסוּ בַּתְּבוּאָה, אֲבָל עִקַּר מַאֲכָלָם הָיוּ הַתּוֹלָעִים, וְתוֹעַלְתָּם מְרֻבָּה מִנִּזְקָם. "יָדַעְתִּי כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹקִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם, עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ" (קֹהֶלֶת ג-יד), וְאֵין לְהִתְחַכֵּם עַל מַעֲשֵׂי הַבּוֹרֵא. (מַעְיַן הָאֱמוּנָה)