Otzarot-Article

"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר" (כז-כ) שְׁנֵי חֲבֵרִים שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים תּוֹרָה וּמִצְווֹת נִפְגְּשׁוּ לְאַחַר זְמַן רַב שֶׁלֹּא הִתְרָאוּ.

"וִיקְטוֹר, מַה נִּשְׁמַע, מֶה חָדָשׁ אֶצְלְךָ?"

"אַל תִּשְׁאַל, הַבֵּן הַגָּדוֹל שֶׁלִּי חָזַר בִּתְשׁוּבָה"

"אוֹי, רַחְמָנָא לִיצְלַן, אֲנִי מִשְׁתַּתֵּף בְּצַעַרְךָ, לֹא יוֹדֵעַ מָה אֲנִי הָיִיתִי עוֹשֶׂה בְּמַצָּבְךָ".

אַחֲרֵי זְמַן מָה הֵם שׁוּב נִפְגָּשִׁים, וְשׁוּב בְּשׂוֹרוֹת לֹא פְּשׁוּטוֹת: "וִיקְטוֹר, נוּ, מֶה חָדָשׁ?"

"אַל תִּשְׁאַל, גַּם הַבַּת שֶׁלִּי חָזְרָה בִּתְשׁוּבָה"...

"אוֹי וַאֲבוֹי, מָה אַתָּה אוֹמֵר, מַמָּשׁ צָרָה רוֹדֶפֶת צָרָה... תִּשְׁמַע, אֵין בְּרֵרָה, אַתָּה חַיָּב לִבְדֹּק אֶת הַמְּזוּזוֹת..."

מַסְקָנָה: בְּכָל יְהוּדִי יֵשׁ נִיצוֹץ חָבוּי, גַּם אִם הוּא עַצְמוֹ מִתְכַּחֵשׁ לוֹ.

הַמִּדְרָשׁ (שְׁמוֹת רַבָּה לו-א) מְבָאֵר שֶׁבְּפָסוּק זֶה נִמְשְׁלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְשֶׁמֶן זַיִת, וּמַדּוּעַ?

"כָּל הַמַּשְׁקִים, אָדָם מְעָרֵב בָּהֶם, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תַּחְתּוֹן וְאֵיזֶה עֶלְיוֹן, אֲבָל הַשֶּׁמֶן, אֲפִלּוּ אַתָּה מְעָרְבוֹ בְּכָל הַמַּשְׁקִין שֶׁבָּעוֹלָם, הוּא נָתוּן (צָף) לְמַעְלָה מֵהֶן".

אוֹמֵר עַל כָּךְ הַגָּאוֹן רַבִּי סוּלֵימַאן אוֹחֲנָא זָצָ"ל מִתַּלְמִידִי הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁדִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ מְכֻוָּנִים לְכָל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא. לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה הוּא "שָׁקַע" וְהִתְעַרְבֵּב בְּטֻמְאוֹת וּבְשִׁקּוּצֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, רַק תָּפִיחַ בּוֹ אֶת הַנִּיצוֹץ הַיְּהוּדִי, וְהוּא "יָצוּף" בִּמְהִירוּת הַחוּצָה כְּמוֹ שֶׁמֶן, וְיַחְזֹר לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

בְּהֶקְשֵׁר לְכָךְ, מֵבִיא הָרַב "בְּנֵי דָּוִד" זָצָ"ל, מֵחַכְמֵי גֶ'רְבָּא מַעֲשֶׂה נָאֶה:

שָׁלִיחַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִגִּיעַ בִּנְדוּדָיו אֶל כְּפָר נִדָּח וְרָחוֹק. הַחַמָּה שָׁקְעָה, וְהַשָּׁלִיחַ תָּר אַחַר מָקוֹם לָלוּן. עַד מְהֵרָה הֻזְמַן אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל אַחַד הַתּוֹשָׁבִים, צוֹרֵף בְּמִקְצוֹעוֹ, שֶׁאֵרְחוֹ בְּחֵפֶץ לֵב.

לְמָחֳרָת, עוֹד בְּטֶרֶם זָרְחָה הַחַמָּה, כְּבָר הָיָה הַצּוֹרֵף הַמְאָרֵחַ שָׁקוּעַ בִּמְלַאכְתּוֹ. הִתְבּוֹנֵן הַשָּׁלִיחַ בְּמַעֲשָׂיו, וְרָאָה כֵּיצַד עָמֵל הוּא לְהַבְעִיר אֶת הָאֵשׁ בַּתַּנּוּר. נוֹשֵׁף הָיָה בְּחָזְקָה בְּפִיו וּמֵנִיף עַל הָאֵשׁ בֶּגֶד יָשָׁן כְּדֵי שֶׁתִּגְדַּל הַלֶּהָבָה וְתִתְלַהֵט.

"מַדּוּעַ אֵינְךָ מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּפּוּחַ?" פָּנָה אֵלָיו הַשָּׁלִיחַ בִּתְמִיהָה, "אִלּוּ הָיִיתָ נֶעֱזָר בַּמַּפּוּחַ, לֹא הָיִיתָ מִתְעַיֵּף כָּל כָּךְ בְּנִסְיוֹנוֹתֶיךָ לְהַעֲלוֹת אֶת הַלֶּהָבָה!"

הִפְסִיק הַצּוֹרֵף מִנִּפְנוּפָיו וְשָׁאַל בִּפְלִיאָה: "מַפּוּחַ? מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי עַל דָּבָר כָּזֶה!"

"אִם כֵּן", הִבְטִיחַ לוֹ הַשָּׁלִיחַ, "כְּשֶׁאַגִּיעַ לָעִיר הַגְּדוֹלָה, אֶזְכֹּר בְּלִי נֶדֶר לִרְכֹּשׁ עֲבוּרְךָ מַפּוּחַ, כְּאוֹת תּוֹדָה עַל הָאֵרוּחַ, וְאֶשְׁלַח אוֹתוֹ אֵלֶיךָ עִם שָׁלִיחַ". אָמַר וְעָשָׂה. רָכַשׁ אֶת הַמַּפּוּחַ וּשְׁלָחוֹ אֶל הַצּוֹרֵף עַל יְדֵי שָׁלִיחַ נֶאֱמָן.

כַּעֲבֹר שָׁנָה, נִקְלַע הָאִישׁ שׁוּב לְאוֹתוֹ כְּפָר, וּמָצָא אֶת הַצּוֹרֵף עָסוּק בִּמְלַאכְתּוֹ. כַּאֲשֶׁר הִבְחִין הַשָּׁלִיחַ כִּי הַנַּפָּח אֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּפּוּחַ שֶׁקָּנָה עֲבוּרוֹ, אֶלָּא מְלַבֶּה אֶת הָאֵשׁ בְּדַרְכּוֹ הַפְּרִימִיטִיבִית, הִתְאַכְזֵב בְּיוֹתֵר. מִשֶּׁשְּׁאָלוֹ לְפֵשֶׁר הַדָּבָר, קָבַע הַנַּפָּח בְּבִטּוּל: "הַמַּפּוּחַ, כְּלִי בִּלְתִּי מֻצְלָח!"

בֵּרֵר הַשָּׁלִיחַ כֵּיצַד נִסָּה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, וְהַנַּפָּח הִסְבִּיר בִּתְמִימוּת: "הִנַּחְתִּי בַּתַּנּוּר גֶּחָלִים, וְנִפַּחְתִּי בַּמַּפּוּחַ, אוּלָם הַגֶּחָלִים נִשְׁאֲרוּ כְּבוּיִים וְלֹא הִתְלַקְּחוּ!"

"הֲלֹא הַגֶּחָלִים יִשָּׁאֲרוּ כְּבוּיִים לָעַד, אִלְמָלֵא תַּדְלִיק אֶת הַנִּיצוֹץ הָרִאשׁוֹן", הִסְבִּיר הַשָּׁלִיחַ לַכַּפְרִי, וְהוֹסִיף: "לוּ הָיִיתָ מַדְלִיק נִיצוֹץ קָטָן, הָיָה הַמַּפּוּחַ מְסַיֵּעַ בְּיָדְךָ לְהַבְעִיר אֵשׁ גְּדוֹלָה!"

סִפּוּר זֶה טוֹמֵן בְּחֻבּוֹ מוּסַר הַשְׂכֵּל נִפְלָא: כְּדֵי לְקָרֵב יְהוּדִי, יֵשׁ לְעוֹרֵר בּוֹ אֶת הַנִּיצוֹץ הַטָּהוֹר הֶחָבוּי בְּעֹמֶק נִשְׁמָתוֹ, לָתֵת לוֹ לְהַרְגִּישׁ אֶת הַטַּעַם הַמָּתוֹק בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת, וְאָז מִמֵּילָא יַרְגִּישׁ אֵיךְ בּוֹעֶרֶת בְּלִבּוֹ שַׁלְהֶבֶת קֹדֶשׁ גְּדוֹלָה וּמְאִירָה שֶׁל אַהֲבַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, כַּנֶּאֱמָר "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'" - דַּי בִּטְעִימָה כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת טוּב ה'. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	חקת תשע"ט
	מִשְׁמַר הַגְּבוּל
	"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר" (כז-כ) שְׁנֵי חֲבֵרִים שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים תּוֹרָה וּמִצְווֹת נִפְגְּשׁוּ לְאַחַר זְמַן רַב שֶׁלֹּא הִתְרָאוּ. "וִיקְטוֹר, מַה נִּשְׁמַע, מֶה חָדָשׁ אֶצְלְךָ?" "אַל תִּשְׁאַל, הַבֵּן הַגָּדוֹל שֶׁלִּי חָזַר בִּתְשׁוּבָה" "אוֹי, רַחְמָנָא לִיצְלַן, אֲנִי מִשְׁתַּתֵּף בְּצַעַרְךָ, לֹא יוֹדֵעַ מָה אֲנִי הָיִיתִי עוֹשֶׂה בְּמַצָּבְךָ". אַחֲרֵי זְמַן מָה הֵם שׁוּב נִפְגָּשִׁים, וְשׁוּב בְּשׂוֹרוֹת לֹא פְּשׁוּטוֹת: "וִיקְטוֹר, נוּ, מֶה חָדָשׁ?" "אַל תִּשְׁאַל, גַּם הַבַּת שֶׁלִּי חָזְרָה בִּתְשׁוּבָה"... "אוֹי וַאֲבוֹי, מָה אַתָּה אוֹמֵר, מַמָּשׁ צָרָה רוֹדֶפֶת צָרָה... תִּשְׁמַע, אֵין בְּרֵרָה, אַתָּה חַיָּב לִבְדֹּק אֶת הַמְּזוּזוֹת..." מַסְקָנָה: בְּכָל יְהוּדִי יֵשׁ נִיצוֹץ חָבוּי, גַּם אִם הוּא עַצְמוֹ מִתְכַּחֵשׁ לוֹ. הַמִּדְרָשׁ (שְׁמוֹת רַבָּה לו-א) מְבָאֵר שֶׁבְּפָסוּק זֶה נִמְשְׁלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְשֶׁמֶן זַיִת, וּמַדּוּעַ? "כָּל הַמַּשְׁקִים, אָדָם מְעָרֵב בָּהֶם, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תַּחְתּוֹן וְאֵיזֶה עֶלְיוֹן, אֲבָל הַשֶּׁמֶן, אֲפִלּוּ אַתָּה מְעָרְבוֹ בְּכָל הַמַּשְׁקִין שֶׁבָּעוֹלָם, הוּא נָתוּן (צָף) לְמַעְלָה מֵהֶן". אוֹמֵר עַל כָּךְ הַגָּאוֹן רַבִּי סוּלֵימַאן אוֹחֲנָא זָצָ"ל מִתַּלְמִידִי הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁדִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ מְכֻוָּנִים לְכָל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא. לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה הוּא "שָׁקַע" וְהִתְעַרְבֵּב בְּטֻמְאוֹת וּבְשִׁקּוּצֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, רַק תָּפִיחַ בּוֹ אֶת הַנִּיצוֹץ הַיְּהוּדִי, וְהוּא "יָצוּף" בִּמְהִירוּת הַחוּצָה כְּמוֹ שֶׁמֶן, וְיַחְזֹר לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. בְּהֶקְשֵׁר לְכָךְ, מֵבִיא הָרַב "בְּנֵי דָּוִד" זָצָ"ל, מֵחַכְמֵי גֶ'רְבָּא מַעֲשֶׂה נָאֶה: שָׁלִיחַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִגִּיעַ בִּנְדוּדָיו אֶל כְּפָר נִדָּח וְרָחוֹק. הַחַמָּה שָׁקְעָה, וְהַשָּׁלִיחַ תָּר אַחַר מָקוֹם לָלוּן. עַד מְהֵרָה הֻזְמַן אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל אַחַד הַתּוֹשָׁבִים, צוֹרֵף בְּמִקְצוֹעוֹ, שֶׁאֵרְחוֹ בְּחֵפֶץ לֵב. לְמָחֳרָת, עוֹד בְּטֶרֶם זָרְחָה הַחַמָּה, כְּבָר הָיָה הַצּוֹרֵף הַמְאָרֵחַ שָׁקוּעַ בִּמְלַאכְתּוֹ. הִתְבּוֹנֵן הַשָּׁלִיחַ בְּמַעֲשָׂיו, וְרָאָה כֵּיצַד עָמֵל הוּא לְהַבְעִיר אֶת הָאֵשׁ בַּתַּנּוּר. נוֹשֵׁף הָיָה בְּחָזְקָה בְּפִיו וּמֵנִיף עַל הָאֵשׁ בֶּגֶד יָשָׁן כְּדֵי שֶׁתִּגְדַּל הַלֶּהָבָה וְתִתְלַהֵט. "מַדּוּעַ אֵינְךָ מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּפּוּחַ?" פָּנָה אֵלָיו הַשָּׁלִיחַ בִּתְמִיהָה, "אִלּוּ הָיִיתָ נֶעֱזָר בַּמַּפּוּחַ, לֹא הָיִיתָ מִתְעַיֵּף כָּל כָּךְ בְּנִסְיוֹנוֹתֶיךָ לְהַעֲלוֹת אֶת הַלֶּהָבָה!" הִפְסִיק הַצּוֹרֵף מִנִּפְנוּפָיו וְשָׁאַל בִּפְלִיאָה: "מַפּוּחַ? מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי עַל דָּבָר כָּזֶה!" "אִם כֵּן", הִבְטִיחַ לוֹ הַשָּׁלִיחַ, "כְּשֶׁאַגִּיעַ לָעִיר הַגְּדוֹלָה, אֶזְכֹּר בְּלִי נֶדֶר לִרְכֹּשׁ עֲבוּרְךָ מַפּוּחַ, כְּאוֹת תּוֹדָה עַל הָאֵרוּחַ, וְאֶשְׁלַח אוֹתוֹ אֵלֶיךָ עִם שָׁלִיחַ". אָמַר וְעָשָׂה. רָכַשׁ אֶת הַמַּפּוּחַ וּשְׁלָחוֹ אֶל הַצּוֹרֵף עַל יְדֵי שָׁלִיחַ נֶאֱמָן. כַּעֲבֹר שָׁנָה, נִקְלַע הָאִישׁ שׁוּב לְאוֹתוֹ כְּפָר, וּמָצָא אֶת הַצּוֹרֵף עָסוּק בִּמְלַאכְתּוֹ. כַּאֲשֶׁר הִבְחִין הַשָּׁלִיחַ כִּי הַנַּפָּח אֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּפּוּחַ שֶׁקָּנָה עֲבוּרוֹ, אֶלָּא מְלַבֶּה אֶת הָאֵשׁ בְּדַרְכּוֹ הַפְּרִימִיטִיבִית, הִתְאַכְזֵב בְּיוֹתֵר. מִשֶּׁשְּׁאָלוֹ לְפֵשֶׁר הַדָּבָר, קָבַע הַנַּפָּח בְּבִטּוּל: "הַמַּפּוּחַ, כְּלִי בִּלְתִּי מֻצְלָח!" בֵּרֵר הַשָּׁלִיחַ כֵּיצַד נִסָּה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, וְהַנַּפָּח הִסְבִּיר בִּתְמִימוּת: "הִנַּחְתִּי בַּתַּנּוּר גֶּחָלִים, וְנִפַּחְתִּי בַּמַּפּוּחַ, אוּלָם הַגֶּחָלִים נִשְׁאֲרוּ כְּבוּיִים וְלֹא הִתְלַקְּחוּ!" "הֲלֹא הַגֶּחָלִים יִשָּׁאֲרוּ כְּבוּיִים לָעַד, אִלְמָלֵא תַּדְלִיק אֶת הַנִּיצוֹץ הָרִאשׁוֹן", הִסְבִּיר הַשָּׁלִיחַ לַכַּפְרִי, וְהוֹסִיף: "לוּ הָיִיתָ מַדְלִיק נִיצוֹץ קָטָן, הָיָה הַמַּפּוּחַ מְסַיֵּעַ בְּיָדְךָ לְהַבְעִיר אֵשׁ גְּדוֹלָה!" סִפּוּר זֶה טוֹמֵן בְּחֻבּוֹ מוּסַר הַשְׂכֵּל נִפְלָא: כְּדֵי לְקָרֵב יְהוּדִי, יֵשׁ לְעוֹרֵר בּוֹ אֶת הַנִּיצוֹץ הַטָּהוֹר הֶחָבוּי בְּעֹמֶק נִשְׁמָתוֹ, לָתֵת לוֹ לְהַרְגִּישׁ אֶת הַטַּעַם הַמָּתוֹק בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת, וְאָז מִמֵּילָא יַרְגִּישׁ אֵיךְ בּוֹעֶרֶת בְּלִבּוֹ שַׁלְהֶבֶת קֹדֶשׁ גְּדוֹלָה וּמְאִירָה שֶׁל אַהֲבַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, כַּנֶּאֱמָר "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'" - דַּי בִּטְעִימָה כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת טוּב ה'. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)