Otzarot-Article

"שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה" (כג-ג) יֵשׁ לְהָבִין לְשֵׁם מָה הִקְדִּים הַפָּסוּק "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה", וְכִי הָאָדָם מְצֻוֶּה לַעֲבֹד שִׁשָּׁה יָמִים?

מְיַשֵּׁב הַגָּאוֹן רַבִּי שָׁלוֹם מַשָּׁאשׁ זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ" (שְׁמוֹת כ-ח) בְּהַקְדִּים קֻשְׁיָא אַחֶרֶת: בְּסוֹף מַעֲשֵׂה הַבְּרִיאָה נֶאֱמַר "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (בְּרֵאשִׁית ב-א), וְדִבְרֵי הַפָּסוּק נִרְאִים לִכְאוֹרָה כְּסוֹתְרִים - מִ"וַיְכֻלּוּ" מַשְׁמָע שֶׁנִּגְמְרוּ בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְאִלּוּ מִ"וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" מַשְׁמָע שֶׁבְּיוֹם הַשַּׁבָּת סִיֵּם ה' מְלַאכְתּוֹ? אֶלָּא שֶׁבֶּאֱמֶת בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי סִיֵּם ה' בְּרִיאַת הָעוֹלָם, אַךְ הָיָה הָעוֹלָם עֲדַיִן רוֹפֵף וְזָקוּק לְהַשְׁלָמָה וְחִזּוּק, כְּמוֹ כְּלֵי מַתָּכוֹת שֶׁאַחַר סִיּוּם עֲשִׂיָּתָם צָרִיךְ לְצָרְפָם בְּמַיִם כְּדֵי לְחַזְּקָם, וּבְעֶצֶם זֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נִשְׁלְמָה מְלֶאכֶת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה.

וּכְפִי שֶׁהָיָה בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם כָּךְ בְּכָל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ: "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה", יָכוֹל אַתָּה לַעֲבֹד שִׁשָּׁה יָמִים שְׁלֵמִים מִצֵּאת הַחַמָּה וְעַד שְׁקִיעָתָהּ, אַךְ הַכֹּל יִהְיֶה רוֹפֵף בְּיָדְךָ עַד שֶׁ"וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת", וְאָז כָּל מְלַאכְתְּךָ תִּתְקַיֵּם.

מֶסֶר גָּדוֹל צָפוּן כָּאן לְאֵלֶּה הַחוֹשְׁבִים שֶׁאִם לֹא יַעַבְדוּ בְּשַׁבָּת תִּתְמַעֵט פַּרְנָסָתָם, כֵּיוָן שֶׁמִּכָּאן לְמֵדִים שֶׁדַּוְקָא הַשַּׁבָּת מְהַוָּה בְּעֶצֶם שְׁמִירָתָהּ חִזּוּק וּשְׁמִירָה לְכָל מְלֶאכֶת הַשָּׁבוּעַ.

רַעְיוֹן יָפֶה בְּהֶקְשֵׁר זֶה כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק חַי בּוֹכוֹבְזָה זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "לֶחֶם לְפִי הַטַּף" (שַׁבָּת אוֹת ב'): הַשַּׁבָּת לִפְעָמִים נִקְרֵאת בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, כְּמוֹ "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם". וְלִפְעָמִים בִּלְשׁוֹן זָכָר, כְּמוֹ "שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ". וּבָא הַדָּבָר לִרְמֹז שֶׁהַשַּׁבָּת נִרְאֵית כְּלַפֵּי חוּץ כִּנְקֵבָה שֶׁהִיא מֻשְׁפַּעַת וּמְקַבֶּלֶת וְאֵין לָה מִשֶּׁלָּהּ כְּלוּם, שֶׁבִּימוֹת הַחֹל אָדָם מַרְוִיחַ כַּסְפּוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ, וְאִלּוּ בְּשַׁבָּת אֵינוֹ מַרְוִיחַ מְאוּמָה, וְאַדְּרַבָּא מוֹצִיא הוֹצָאוֹת עֲבוּר הַשַּׁבָּת עַל סְמַךְ רְוָחָיו בִּימוֹת הַחֹל, וְכֵן מֵכִין וְטוֹרֵחַ בִּימוֹת הַחֹל עֲבוּר הַשַּׁבָּת. אַךְ כָּל זֶה נִרְאֶה רַק כְּלַפֵּי חוּץ, וּלְמַעֲשֶׂה הַשַּׁבָּת הִיא בִּבְחִינַת זָכָר, שֶׁלֹּא רַק שֶׁאֵינָהּ מֻשְׁפַּעַת מִימוֹת הַחֹל, אֶלָּא אַדְּרַבָּא הִיא הַמַּשְׁפִּיעָה עַל הָרְוָחִים שֶׁל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ שֶׁבָּאִים בִּזְכוּת שְׁמִירָתָהּ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (יִתְרוֹ פח.): שֶׁכָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ מִתְבָּרְכִים מִיּוֹם הַשַּׁבָּת, וְגַם הוֹצָאוֹת שַׁבָּת אֵינָן עַל חֶשְׁבּוֹן רְוָחָיו שֶׁל הָאָדָם.

הָרַב מַשָּׁאשׁ הֵבִיא מַעֲשֶׂה בַּגָּאוֹן בַּעַל הֶחָפֵץ חַיִּים זָצָ"ל שֶׁהִגִּיעַ פַּעַם אַחַת לָעִיר צֶ'רְנִיקוֹב, וְשָׁמַע כִּי יֵשׁ בָּעִיר יְהוּדִי הַמַּפְעִיל אֶת בֵּית הַחֲרֹשֶׁת שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי פּוֹעֲלִים יְהוּדִים בְּשַׁבָּת. נִכְנַס אֵלָיו הֶחָפֵץ חַיִּים, וְנִסָּה לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו שֶׁיִּסְגֹּר אֶת בֵּית הַחֲרֹשֶׁת בְּשַׁבָּת.

הֵחֵל בַּעַל בֵּית הַחֲרֹשֶׁת לְסַנְגֵּר עַל עַצְמוֹ: "בְּכָל יוֹם עֲבוֹדָה מַרְוִיחַ אֲנִי אַרְבַּעַת אֲלָפִים רוּבָּל, וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁאַפְסִיד כְּתוֹצָאָה מִן הַשְּׁבִיתָה בְּשַׁבָּת סְכוּם כֹּה גָּבוֹהַּ?!" הִסְבִּיר לוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים שֶׁאֵינוֹ צוֹדֵק כְּלָל בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ, וְאִם יַמְשִׁיךְ לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, עָלוּל הוּא אַף לְהַפְסִיד אֶת כָּל בֵּית הַחֲרֹשֶׁת! "הַשַּׁבָּת אֵינָהּ מַפְרִיעָה לַפַּרְנָסָה, אֶלָּא אַדְּרַבָּא, הִיא מְקוֹר הַפַּרְנָסָה, כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה", סִיֵּם הֶחָפֵץ חַיִּים.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים לִגְלֵג הָאִישׁ: "מָה הָרַב חוֹשֵׁב, וְכִי פָּסוּק בַּתּוֹרָה יַעֲצֹר אֶת בֵּית הַחֲרֹשֶׁת שֶׁלִּי לְלֹא עֲבוֹדָה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בְּכָל שָׁבוּעַ?!..."

זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן הִשְׁתַּלְּטוּ הַבּוֹלְשֶׁבִיקִים עַל רוּסְיָה. בֵּין שְׁאָר פְּעֻלּוֹתֵיהֶם, הֶחְרִימוּ אֶת כָּל בָּתֵּי הַחֲרֹשֶׁת שֶׁהָיוּ בְּבַעֲלוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אִישׁ.

הוּא עַצְמוֹ הִצְלִיחַ לִבְרֹחַ בְּדֶרֶךְ נֵס וּלְהִנָּצֵל מִמָּוֶת, אַךְ נוֹתַר בְּעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל. בִּרְאוֹתוֹ אֶת אֲשֶׁר עָבַר עָלָיו, נִזְכַּר בְּדִבְרֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הֶחָפֵץ חַיִּים וְהֵרִיץ לוֹ מִכְתָּב בּוֹ הוֹדָה וְאָמַר: "כָּעֵת נוֹכַחְתִּי לִרְאוֹת כִּי דִּבְרֵי כְּבוֹדוֹ צוֹדְקִים וַאֲמִתִּיִּים. אָכֵן, יֵשׁ בְּכֹחוֹ שֶׁל פָּסוּק בַּתּוֹרָה לְשַׁתֵּק בֵּית חֲרֹשֶׁת!"

יְהוּדִי אַחֵר שֶׁפָּרַשׁ מֵהַקְּהִלָּה בְּרַאדִין וְקִלְקֵל אֶת דְּרָכָיו, פָּתַח אֶת חֲנוּת הַיַּיִן שֶׁלּוֹ בְּשַׁבָּת. שָׁמַע עַל כָּךְ הֶחָפֵץ חַיִּים וְנֶחְרַד. זִמְּנוֹ אֵלָיו מִיָּד וּשְׁאָלוֹ: "לָמָּה זֶה וְעַל מַה זֶּה!"

"רַבִּי", פָּכַר בַּעַל הַחֲנוּת אֶת יָדָיו, "נִסִּיתִי לִמְכֹּר יַיִן רַק שִׁשָּׁה יָמִים בְּשָׁבוּעַ, וּפָשׁוּט לֹא הִסְפִּיק לִי הָרֶוַח כְּדֵי לְכַלְכֵּל אֶת בֵּיתִי. אֵין לִי בְּרֵרָה..."

"יֵשׁ לִי פִּתְרוֹן הַרְבֵּה יוֹתֵר פָּשׁוּט בִּשְׁבִילְךָ", הֱשִׁיבוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים בִּתְמִימוּת מְעֻשָּׂה, "הֲרֵי בְּכָל חָבִית שֶׁל יַיִן מֻתְקֶנֶת בִּרְזִיָּה אַחַת מִמֶּנָּה אַתָּה מוֹזֵג יַיִן לִמְכִירָה. מֵעַתָּה, שְׁמַע לַעֲצָתִי וְהַתְקֵן שְׁתֵּי בִּרְזִיּוֹת בְּכָל חָבִית! כָּךְ שֶׁמִּכָּל חָבִית תִּמְכֹּר פִּי שְׁנַיִם!"

נָבוֹךְ הַיֵּינָן וְלֹא הֵבִין מַדּוּעַ חוֹמֵד לוֹ הָרַב לָצוֹן. "הֲלֹא אוֹתָהּ כַּמּוּת שֶׁיּוֹצֵאת מִשְּׁנֵי בְּרָזִים, יוֹצֵאת מִבֶּרֶז אֶחָד..." הִסְבִּיר בַּעֲדִינוּת.

בְּדִיּוּק לְכָךְ צִפָּה הֶחָפֵץ חַיִּים, וֶהֱשִׁיבוֹ מִינֵיהּ וּבֵיהּ: "וְאַתָּה אֵינְךָ מֵבִין שֶׁאֶת אוֹתָהּ כַּמּוּת יַיִן שֶׁנִּגְזַר עָלֶיךָ לִמְכֹּר בְּשִׁשָּׁה יָמִים תִּמְכֹּר בְּשִׁבְעָה יָמִים?!..."

"חֲזַ"ל לִמְּדוּנוּ", הִרְחִיב הֶחָפֵץ חַיִּים, "כִּי מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָבַע לָאָדָם בִּמְדֻיָּק כַּמָּה מָמוֹן יַרְוִיחַ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה. וַאֲשֶׁר עַל כֵּן, הָאִישׁ הַמַּאֲמִין פּוֹתֵחַ אֶת שֵׁשֶׁת הַבְּרָזִים שֶׁהֵם שֵׁשֶׁת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, וְדַרְכָּם עוֹבְרִים לוֹ כָּל מְזוֹנוֹתָיו, אַךְ הֶחָכָם בְּעֵינָיו מְנַסֶּה לִפְתֹּחַ בֶּרֶז נוֹסָף, וְחוֹשֵׁב שֶׁדַּרְכּוֹ יְקַבֵּל עוֹד פַּרְנָסָה, אַךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ כִּי טִרְחָתוֹ לַשָּׁוְא, וְאַדְּרַבָּא כָּל עֲמָלוֹ שֶׁל כָּל הַשָּׁבוּעַ יֵלֵךְ לָרִיק וְלַבֶּהָלָה, כִּי בָּעֲבוֹדָה שֶׁעוֹבֵד אָדָם בְּשַׁבָּת, לֹא יִרְאֶה סִימַן בְּרָכָה כְּלָל, שֶׁהֲרֵי 'הַשַּׁבָּת הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה'".

עוֹד מְסֻפָּר כַּיּוֹצֵא בָּזֶה עַל יְהוּדִי אֶחָד בְּתוּנִיס שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ חֲנוּתוֹ בְּשַׁבָּת בְּתוֹאֲנָה כִּי חֲסֵרָה לוֹ פַּרְנָסָה. פָּנָה אֵלָיו הַגָּאוֹן רַבִּי מַצְלִיחַ מָזוּז זָצָ"ל בְּהַצָּעָה: "נַסֵּה חֹדֶשׁ אֶחָד לְהַשְׁאִיר אֶת הַחֲנוּת סְגוּרָה בְּשַׁבָּת, וּבְסִיּוּם הַחֹדֶשׁ עֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן וְתִרְאֶה אִם הִרְוַחְתָּ פָּחוֹת!" עָשָׂה כֵּן אוֹתוֹ יְהוּדִי, וּלְאַחַר חֹדֶשׁ הוֹדָה בִּפְנֵי הָרַב שֶׁאָכֵן הָרֶוַח הָיָה זֵהֶה. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	שלח תשע"ט
	הַהַצָּלָה בִּזְכוּת מִצְוַת צִיצִית
	"שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה" (כג-ג) יֵשׁ לְהָבִין לְשֵׁם מָה הִקְדִּים הַפָּסוּק "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה", וְכִי הָאָדָם מְצֻוֶּה לַעֲבֹד שִׁשָּׁה יָמִים? מְיַשֵּׁב הַגָּאוֹן רַבִּי שָׁלוֹם מַשָּׁאשׁ זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ" (שְׁמוֹת כ-ח) בְּהַקְדִּים קֻשְׁיָא אַחֶרֶת: בְּסוֹף מַעֲשֵׂה הַבְּרִיאָה נֶאֱמַר "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (בְּרֵאשִׁית ב-א), וְדִבְרֵי הַפָּסוּק נִרְאִים לִכְאוֹרָה כְּסוֹתְרִים - מִ"וַיְכֻלּוּ" מַשְׁמָע שֶׁנִּגְמְרוּ בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְאִלּוּ מִ"וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" מַשְׁמָע שֶׁבְּיוֹם הַשַּׁבָּת סִיֵּם ה' מְלַאכְתּוֹ? אֶלָּא שֶׁבֶּאֱמֶת בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי סִיֵּם ה' בְּרִיאַת הָעוֹלָם, אַךְ הָיָה הָעוֹלָם עֲדַיִן רוֹפֵף וְזָקוּק לְהַשְׁלָמָה וְחִזּוּק, כְּמוֹ כְּלֵי מַתָּכוֹת שֶׁאַחַר סִיּוּם עֲשִׂיָּתָם צָרִיךְ לְצָרְפָם בְּמַיִם כְּדֵי לְחַזְּקָם, וּבְעֶצֶם זֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נִשְׁלְמָה מְלֶאכֶת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. וּכְפִי שֶׁהָיָה בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם כָּךְ בְּכָל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ: "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה", יָכוֹל אַתָּה לַעֲבֹד שִׁשָּׁה יָמִים שְׁלֵמִים מִצֵּאת הַחַמָּה וְעַד שְׁקִיעָתָהּ, אַךְ הַכֹּל יִהְיֶה רוֹפֵף בְּיָדְךָ עַד שֶׁ"וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת", וְאָז כָּל מְלַאכְתְּךָ תִּתְקַיֵּם. מֶסֶר גָּדוֹל צָפוּן כָּאן לְאֵלֶּה הַחוֹשְׁבִים שֶׁאִם לֹא יַעַבְדוּ בְּשַׁבָּת תִּתְמַעֵט פַּרְנָסָתָם, כֵּיוָן שֶׁמִּכָּאן לְמֵדִים שֶׁדַּוְקָא הַשַּׁבָּת מְהַוָּה בְּעֶצֶם שְׁמִירָתָהּ חִזּוּק וּשְׁמִירָה לְכָל מְלֶאכֶת הַשָּׁבוּעַ. רַעְיוֹן יָפֶה בְּהֶקְשֵׁר זֶה כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק חַי בּוֹכוֹבְזָה זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "לֶחֶם לְפִי הַטַּף" (שַׁבָּת אוֹת ב'): הַשַּׁבָּת לִפְעָמִים נִקְרֵאת בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, כְּמוֹ "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם". וְלִפְעָמִים בִּלְשׁוֹן זָכָר, כְּמוֹ "שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ". וּבָא הַדָּבָר לִרְמֹז שֶׁהַשַּׁבָּת נִרְאֵית כְּלַפֵּי חוּץ כִּנְקֵבָה שֶׁהִיא מֻשְׁפַּעַת וּמְקַבֶּלֶת וְאֵין לָה מִשֶּׁלָּהּ כְּלוּם, שֶׁבִּימוֹת הַחֹל אָדָם מַרְוִיחַ כַּסְפּוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ, וְאִלּוּ בְּשַׁבָּת אֵינוֹ מַרְוִיחַ מְאוּמָה, וְאַדְּרַבָּא מוֹצִיא הוֹצָאוֹת עֲבוּר הַשַּׁבָּת עַל סְמַךְ רְוָחָיו בִּימוֹת הַחֹל, וְכֵן מֵכִין וְטוֹרֵחַ בִּימוֹת הַחֹל עֲבוּר הַשַּׁבָּת. אַךְ כָּל זֶה נִרְאֶה רַק כְּלַפֵּי חוּץ, וּלְמַעֲשֶׂה הַשַּׁבָּת הִיא בִּבְחִינַת זָכָר, שֶׁלֹּא רַק שֶׁאֵינָהּ מֻשְׁפַּעַת מִימוֹת הַחֹל, אֶלָּא אַדְּרַבָּא הִיא הַמַּשְׁפִּיעָה עַל הָרְוָחִים שֶׁל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ שֶׁבָּאִים בִּזְכוּת שְׁמִירָתָהּ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (יִתְרוֹ פח.): שֶׁכָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ מִתְבָּרְכִים מִיּוֹם הַשַּׁבָּת, וְגַם הוֹצָאוֹת שַׁבָּת אֵינָן עַל חֶשְׁבּוֹן רְוָחָיו שֶׁל הָאָדָם. הָרַב מַשָּׁאשׁ הֵבִיא מַעֲשֶׂה בַּגָּאוֹן בַּעַל הֶחָפֵץ חַיִּים זָצָ"ל שֶׁהִגִּיעַ פַּעַם אַחַת לָעִיר צֶ'רְנִיקוֹב, וְשָׁמַע כִּי יֵשׁ בָּעִיר יְהוּדִי הַמַּפְעִיל אֶת בֵּית הַחֲרֹשֶׁת שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי פּוֹעֲלִים יְהוּדִים בְּשַׁבָּת. נִכְנַס אֵלָיו הֶחָפֵץ חַיִּים, וְנִסָּה לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו שֶׁיִּסְגֹּר אֶת בֵּית הַחֲרֹשֶׁת בְּשַׁבָּת. הֵחֵל בַּעַל בֵּית הַחֲרֹשֶׁת לְסַנְגֵּר עַל עַצְמוֹ: "בְּכָל יוֹם עֲבוֹדָה מַרְוִיחַ אֲנִי אַרְבַּעַת אֲלָפִים רוּבָּל, וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁאַפְסִיד כְּתוֹצָאָה מִן הַשְּׁבִיתָה בְּשַׁבָּת סְכוּם כֹּה גָּבוֹהַּ?!" הִסְבִּיר לוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים שֶׁאֵינוֹ צוֹדֵק כְּלָל בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ, וְאִם יַמְשִׁיךְ לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, עָלוּל הוּא אַף לְהַפְסִיד אֶת כָּל בֵּית הַחֲרֹשֶׁת! "הַשַּׁבָּת אֵינָהּ מַפְרִיעָה לַפַּרְנָסָה, אֶלָּא אַדְּרַבָּא, הִיא מְקוֹר הַפַּרְנָסָה, כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה", סִיֵּם הֶחָפֵץ חַיִּים. לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים לִגְלֵג הָאִישׁ: "מָה הָרַב חוֹשֵׁב, וְכִי פָּסוּק בַּתּוֹרָה יַעֲצֹר אֶת בֵּית הַחֲרֹשֶׁת שֶׁלִּי לְלֹא עֲבוֹדָה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בְּכָל שָׁבוּעַ?!..." זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן הִשְׁתַּלְּטוּ הַבּוֹלְשֶׁבִיקִים עַל רוּסְיָה. בֵּין שְׁאָר פְּעֻלּוֹתֵיהֶם, הֶחְרִימוּ אֶת כָּל בָּתֵּי הַחֲרֹשֶׁת שֶׁהָיוּ בְּבַעֲלוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אִישׁ. הוּא עַצְמוֹ הִצְלִיחַ לִבְרֹחַ בְּדֶרֶךְ נֵס וּלְהִנָּצֵל מִמָּוֶת, אַךְ נוֹתַר בְּעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל. בִּרְאוֹתוֹ אֶת אֲשֶׁר עָבַר עָלָיו, נִזְכַּר בְּדִבְרֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הֶחָפֵץ חַיִּים וְהֵרִיץ לוֹ מִכְתָּב בּוֹ הוֹדָה וְאָמַר: "כָּעֵת נוֹכַחְתִּי לִרְאוֹת כִּי דִּבְרֵי כְּבוֹדוֹ צוֹדְקִים וַאֲמִתִּיִּים. אָכֵן, יֵשׁ בְּכֹחוֹ שֶׁל פָּסוּק בַּתּוֹרָה לְשַׁתֵּק בֵּית חֲרֹשֶׁת!" יְהוּדִי אַחֵר שֶׁפָּרַשׁ מֵהַקְּהִלָּה בְּרַאדִין וְקִלְקֵל אֶת דְּרָכָיו, פָּתַח אֶת חֲנוּת הַיַּיִן שֶׁלּוֹ בְּשַׁבָּת. שָׁמַע עַל כָּךְ הֶחָפֵץ חַיִּים וְנֶחְרַד. זִמְּנוֹ אֵלָיו מִיָּד וּשְׁאָלוֹ: "לָמָּה זֶה וְעַל מַה זֶּה!" "רַבִּי", פָּכַר בַּעַל הַחֲנוּת אֶת יָדָיו, "נִסִּיתִי לִמְכֹּר יַיִן רַק שִׁשָּׁה יָמִים בְּשָׁבוּעַ, וּפָשׁוּט לֹא הִסְפִּיק לִי הָרֶוַח כְּדֵי לְכַלְכֵּל אֶת בֵּיתִי. אֵין לִי בְּרֵרָה..." "יֵשׁ לִי פִּתְרוֹן הַרְבֵּה יוֹתֵר פָּשׁוּט בִּשְׁבִילְךָ", הֱשִׁיבוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים בִּתְמִימוּת מְעֻשָּׂה, "הֲרֵי בְּכָל חָבִית שֶׁל יַיִן מֻתְקֶנֶת בִּרְזִיָּה אַחַת מִמֶּנָּה אַתָּה מוֹזֵג יַיִן לִמְכִירָה. מֵעַתָּה, שְׁמַע לַעֲצָתִי וְהַתְקֵן שְׁתֵּי בִּרְזִיּוֹת בְּכָל חָבִית! כָּךְ שֶׁמִּכָּל חָבִית תִּמְכֹּר פִּי שְׁנַיִם!" נָבוֹךְ הַיֵּינָן וְלֹא הֵבִין מַדּוּעַ חוֹמֵד לוֹ הָרַב לָצוֹן. "הֲלֹא אוֹתָהּ כַּמּוּת שֶׁיּוֹצֵאת מִשְּׁנֵי בְּרָזִים, יוֹצֵאת מִבֶּרֶז אֶחָד..." הִסְבִּיר בַּעֲדִינוּת. בְּדִיּוּק לְכָךְ צִפָּה הֶחָפֵץ חַיִּים, וֶהֱשִׁיבוֹ מִינֵיהּ וּבֵיהּ: "וְאַתָּה אֵינְךָ מֵבִין שֶׁאֶת אוֹתָהּ כַּמּוּת יַיִן שֶׁנִּגְזַר עָלֶיךָ לִמְכֹּר בְּשִׁשָּׁה יָמִים תִּמְכֹּר בְּשִׁבְעָה יָמִים?!..." "חֲזַ"ל לִמְּדוּנוּ", הִרְחִיב הֶחָפֵץ חַיִּים, "כִּי מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָבַע לָאָדָם בִּמְדֻיָּק כַּמָּה מָמוֹן יַרְוִיחַ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה. וַאֲשֶׁר עַל כֵּן, הָאִישׁ הַמַּאֲמִין פּוֹתֵחַ אֶת שֵׁשֶׁת הַבְּרָזִים שֶׁהֵם שֵׁשֶׁת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, וְדַרְכָּם עוֹבְרִים לוֹ כָּל מְזוֹנוֹתָיו, אַךְ הֶחָכָם בְּעֵינָיו מְנַסֶּה לִפְתֹּחַ בֶּרֶז נוֹסָף, וְחוֹשֵׁב שֶׁדַּרְכּוֹ יְקַבֵּל עוֹד פַּרְנָסָה, אַךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ כִּי טִרְחָתוֹ לַשָּׁוְא, וְאַדְּרַבָּא כָּל עֲמָלוֹ שֶׁל כָּל הַשָּׁבוּעַ יֵלֵךְ לָרִיק וְלַבֶּהָלָה, כִּי בָּעֲבוֹדָה שֶׁעוֹבֵד אָדָם בְּשַׁבָּת, לֹא יִרְאֶה סִימַן בְּרָכָה כְּלָל, שֶׁהֲרֵי 'הַשַּׁבָּת הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה'". עוֹד מְסֻפָּר כַּיּוֹצֵא בָּזֶה עַל יְהוּדִי אֶחָד בְּתוּנִיס שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ חֲנוּתוֹ בְּשַׁבָּת בְּתוֹאֲנָה כִּי חֲסֵרָה לוֹ פַּרְנָסָה. פָּנָה אֵלָיו הַגָּאוֹן רַבִּי מַצְלִיחַ מָזוּז זָצָ"ל בְּהַצָּעָה: "נַסֵּה חֹדֶשׁ אֶחָד לְהַשְׁאִיר אֶת הַחֲנוּת סְגוּרָה בְּשַׁבָּת, וּבְסִיּוּם הַחֹדֶשׁ עֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן וְתִרְאֶה אִם הִרְוַחְתָּ פָּחוֹת!" עָשָׂה כֵּן אוֹתוֹ יְהוּדִי, וּלְאַחַר חֹדֶשׁ הוֹדָה בִּפְנֵי הָרַב שֶׁאָכֵן הָרֶוַח הָיָה זֵהֶה. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)