Otzarot-Article

"וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ" (כו-טו) בְּמַעְגַּל הַשָּׁנָה, בּוֹ קוֹרְאִים אָנוּ בְּפָרָשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה מֵרֵאשִׁיתָהּ וְעַד סוֹפָהּ, תִּקְּנוּ לָנוּ חֲזַ"ל שֶׁקְּרִיאַת הַתּוֹכֵחָה הַנּוֹרָאָה תִּהְיֶה בִּימֵי סְפִירַת הָעֹמֶר, לִפְנֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה. לוֹמַר לָנוּ שֶׁהַתּוֹרָה הִיא מַרְפֵּא לְכָל מַדְוֶה, בְּרָכָה וְחַיִּים לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם! וְהַתְּפִיסָה הַשְּׁגוּרָה הִיא, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁקִּיּוּם הַמִּצְווֹת גּוֹרֵר שָׂכָר טוֹב וְנִפְלָא, כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, כָּךְ הוּא בָּעֲווֹנוֹת, חָלִילָה, שֶׁמְּבִיאִים בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם עֹנֶשׁ חָרוּץ שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַתּוֹכֵחָה הָאֲיֻמָּה, רַחְמָנָא לִיצְלַן!

אֲבָל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מַעְתּוּק מָאזוּז זָצָ"ל, דַּיָּן בָּעִיר תִּיטוּוִין שֶׁבְּתוּנִיסְיָה, פָּקַח אֶת עֵינֵינוּ לְהָבִין הַכֹּל בְּאוֹר אַחֵר, אוֹר חָדָשׁ, לְפִיו אֵין הַתּוֹכֵחָה בְּגֶדֶר עֹנֶשׁ, כְּלָל וּכְלָל. חֶסֶד הִיא - אַךְ יַעֲזֹר ה', וְנִזְכֶּה לַחֲסָדִים שֶׁבַּבְּרָכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְלֹא לַחֲסָדִים שֶׁבַּתּוֹכֵחָה. הוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמָשָׁל. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?

מַעֲשֶׂה כְּסוֹחֵר, עָשִׁיר מֻפְלָג, שֶׁהָיוּ לוֹ עֲסָקִים רַבִּים. בָּתֵּי חֲרֹשֶׁת, מַחְסְנֵי סְחוֹרוֹת, חֲנֻיּוֹת מְלֵאוֹת כָּל טוּב - וְאַכְסַנְיָה, בֵּית מָלוֹן. אַף הַסּוֹחֵר, בַּעַל הָאַכְסַנְיָה, קָבַע שָׁם אֶת דִּירָתוֹ, וְעֵינָיו צוֹפִיּוֹת עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה.

הִגִּיעוּ לַמָּקוֹם שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם. קִבֵּל בַּעַל הָאַכְסַנְיָה אֶת פְּנֵי הָאֶחָד בְּשִׂמְחָה מֻפְגֶּנֶת, וְיִחֵד לוֹ אֲגַף מְגוּרִים מְפֹאָר וּרְחַב יָדַיִם. בַּחֲדַר הָאֹכֶל הֶעֱמִידוּ לִרְשׁוּתוֹ שֻׁלְחָן מְיֻחָד, וּמֶלְצַר הִתְפַּנָּה מִכָּל עִסּוּקָיו לְשָׁרְתוֹ. הֻגְּשׁוּ לְשֻׁלְחָנוֹ מִבְחַר הַמָּנוֹת וּמֵיטַב הַמַּעֲדַנִּים, עוֹד בְּטֶרֶם פָּצָה פִּיו לְבַקֵּשׁ!

לָאוֹרֵחַ הַשֵּׁנִי נִתַּן קִיטוֹן צַר וּמֻזְנָח הַפּוֹנֶה אֶל הֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית, אֶל בִּיתַן הָאַשְׁפָּה. כָּל בַּקָּשׁוֹתָיו לְהַחְלִיף חֶדֶר, נַעֲנוּ בִּשְׁלִילָה. חָשַׁב: אוּלַי אֵין חֶדֶר פָּנוּי. סָבַר וְקִבֵּל. יָרַד לַחֲדַר הָאֹכֶל, וְהוּנְחָה לְשֻׁלְחָן צְדָדִי, מְרֻחָק. הוּשְׂמָה לְפָנָיו פִּנְכַּת לֶחֶם, וְהוּא נִשְׁכַּח מִלֵּב. כָּל רְמִיזוֹתָיו לַמֶּלְצַר לֹא צָדוּ אֶת עֵינוֹ. מְדֻכְדָּךְ לָעַס אֶת הַלֶּחֶם הַיָּבֵשׁ וְהִרְהֵר עֲגוּמוֹת עַל אִי הַצֶּדֶק הַמְשַׁוֵּעַ. עַל פָּנָיו חָלְפוּ הַמֶּלְצָרִים, נוֹשְׂאִים מָנוֹת מַדִּיפוֹת רֵיחַ מְגָרֶה לְשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הָאוֹרֵחַ שֶׁהִגִּיעַ עִמּוֹ, וְהוּא הֶעֱמִיק בִּתְמִיהוֹת שֶׁל "מַה נִּשְׁתַּנָּה..."

הִגִּיעַ הַיּוֹם, וּשְׁנֵיהֶם עָזְבוּ אֶת הַמָּלוֹן כְּאֶחָד. הָרִאשׁוֹן, שֶׁזָּכָה בְּיַחַס מְיֻחָד, נִגַּשׁ עַתָּה אֶל בַּעַל הָאַכְסַנְיָה בְּחִיּוּךְ. הֵם לָחֲצוּ יָד בַּחֲבִיבוּת וְהוּא הָלַךְ לְדַרְכּוֹ. עָשָׂה כֵּן גַּם הַשֵּׁנִי. הֶעֱלָה חִיּוּךְ עַל פָּנָיו, וְנִגַּשׁ אֶל בַּעַל הָאַכְסַנְיָה בְּיָד מוּשֶׁטֶת לִלְחִיצָה.

אַךְ בַּעַל הָאַכְסַנְיָה לֹא הֵשִׁיב לוֹ יָד. "הַמְתֵּן רֶגַע", אָמַר, "הִנֵּה הַחֶשְׁבּוֹן" - וְהִגִּישׁ לוֹ פֵּרוּט מְדֻיָּק. עַל כָּל לֵיל לִינָה, עַל כָּל פְּרוּסָה.

זֶה הָיָה יוֹתֵר מִדַּי: "לְכָל דָּבָר יֵשׁ גְּבוּל! הַלָּה נֶהֱנָה עַד בְּלִי דַּי, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ בְּחִיּוּךְ וּבִבְרָכָה. וַאֲנִי, שֶׁהֻשְׁפַּלְתִּי וְקִבַּלְתִּי יַחַס מַחְפִּיר, נֶאֱלָץ לְשַׁלֵּם עֲבוּר כָּל פְּרוּסָה?! וְהַחֶשְׁבּוֹן כֹּה גָּבוֹהַּ, מֵאַיִן לִי לְשַׁלֵּם מָמוֹן כֹּה רַב?!"

חִיֵּךְ בַּעַל הָאַכְסַנְיָה וְעָנָה: "הֲלֹא תָּבִין, הַלָּה - בָּא בְּעִסְקֵי מִסְחָר. הוּא קַנְיָן גָּדוֹל שֶׁל הַסְּחוֹרָה שֶׁבָּתֵּי הַחֲרֹשֶׁת שֶׁלִּי מְיַצְּרִים. בְּתוֹר קַנְיָן - מַגִּיעַ לוֹ הַיַּחַס הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, מֵיטַב הַמַּעֲדַנִּים וְכָל הַנּוֹחוּת, עַל חֶשְׁבּוֹן הָעֵסֶק. וְזֶה מִשְׁתַּלֵּם לִשְׁנֵינוּ. מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם מְאוּמָה! אֲבָל אַתָּה, הֵן בָּאתָ לְהִתְאָרֵחַ. לֹא לִסְחֹר. וּבְמַבָּט רִאשׁוֹן רָאִיתִי שֶׁאֵין כֶּסֶף בְּכִיסְךָ. עַל כֵּן, לְטוֹבָתְךָ, שִׁכַּנְתִּי אוֹתְךָ בַּחֶדֶר הַזּוֹל בְּיוֹתֵר, וּפָקַדְתִּי שֶׁלֹּא לָתֵת לְךָ מַעֲדַנִּים. כִּי לָמָּה יִתְפַּח חֶשְׁבּוֹנְךָ בִּגְלַל הֲנָאַת רֶגַע, וּמֵהֵיכָן תְּשַׁלְּמוֹ?!"

כָּךְ, אָמַר הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מַעְתּוּק מָאזוּז זָצָ"ל, הַצַּדִּיקִים הֵם "הַקַּנְיָנִים" שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רוֹכְשִׁים אֶת "סְחוֹרָתוֹ", תּוֹרָה וּמִצְווֹת. עַל כֵּן זוֹכִים הֵם לְכָל הַתַּפְנוּקִים וְהַמַּעֲדַנִּים, לְכָל הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה - חִנָּם. אֵין נִגְרַע מֵחֶלְקָם לָעוֹלָם הַבָּא מְאוּמָה. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, הֲלֹא לֹא יְאָרְחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִנָּם. יִתָּבַע לְשַׁלֵּם עַל כָּל פֵּרוּר שֶׁל הֲנָאָה. חֶסֶד עָשָׂה עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמָּנַע מִמֶּנּוּ כָּל טוֹבָה, זוּלַת הַהֶכְרֵחַ שֶׁבַּהֶכְרֵחַ - וַהֲרֵי זוֹ הַתּוֹכֵחָה הַנּוֹרָאָה!...

יִשְׁמְרֵנוּ ה' מֵחֲסָדִים שֶׁכָּאֵלּוּ - אַךְ בָּנוּ תָּלוּי הַדָּבָר. נִהְיֶה לְ"קַנְיָנִים" שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת - וְנִזְכֶּה לְכָל טוּב "עַל חֶשְׁבּוֹן הַבַּיִת", לְכָל הַבְּרָכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	נשא תשע"ט
	מֵהֵיכָן נוֹצַר כֹּחַ הַבְּרָכָה?
	"וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ" (כו-טו) בְּמַעְגַּל הַשָּׁנָה, בּוֹ קוֹרְאִים אָנוּ בְּפָרָשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה מֵרֵאשִׁיתָהּ וְעַד סוֹפָהּ, תִּקְּנוּ לָנוּ חֲזַ"ל שֶׁקְּרִיאַת הַתּוֹכֵחָה הַנּוֹרָאָה תִּהְיֶה בִּימֵי סְפִירַת הָעֹמֶר, לִפְנֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה. לוֹמַר לָנוּ שֶׁהַתּוֹרָה הִיא מַרְפֵּא לְכָל מַדְוֶה, בְּרָכָה וְחַיִּים לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם! וְהַתְּפִיסָה הַשְּׁגוּרָה הִיא, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁקִּיּוּם הַמִּצְווֹת גּוֹרֵר שָׂכָר טוֹב וְנִפְלָא, כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, כָּךְ הוּא בָּעֲווֹנוֹת, חָלִילָה, שֶׁמְּבִיאִים בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם עֹנֶשׁ חָרוּץ שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַתּוֹכֵחָה הָאֲיֻמָּה, רַחְמָנָא לִיצְלַן! אֲבָל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מַעְתּוּק מָאזוּז זָצָ"ל, דַּיָּן בָּעִיר תִּיטוּוִין שֶׁבְּתוּנִיסְיָה, פָּקַח אֶת עֵינֵינוּ לְהָבִין הַכֹּל בְּאוֹר אַחֵר, אוֹר חָדָשׁ, לְפִיו אֵין הַתּוֹכֵחָה בְּגֶדֶר עֹנֶשׁ, כְּלָל וּכְלָל. חֶסֶד הִיא - אַךְ יַעֲזֹר ה', וְנִזְכֶּה לַחֲסָדִים שֶׁבַּבְּרָכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְלֹא לַחֲסָדִים שֶׁבַּתּוֹכֵחָה. הוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמָשָׁל. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? מַעֲשֶׂה כְּסוֹחֵר, עָשִׁיר מֻפְלָג, שֶׁהָיוּ לוֹ עֲסָקִים רַבִּים. בָּתֵּי חֲרֹשֶׁת, מַחְסְנֵי סְחוֹרוֹת, חֲנֻיּוֹת מְלֵאוֹת כָּל טוּב - וְאַכְסַנְיָה, בֵּית מָלוֹן. אַף הַסּוֹחֵר, בַּעַל הָאַכְסַנְיָה, קָבַע שָׁם אֶת דִּירָתוֹ, וְעֵינָיו צוֹפִיּוֹת עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה. הִגִּיעוּ לַמָּקוֹם שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם. קִבֵּל בַּעַל הָאַכְסַנְיָה אֶת פְּנֵי הָאֶחָד בְּשִׂמְחָה מֻפְגֶּנֶת, וְיִחֵד לוֹ אֲגַף מְגוּרִים מְפֹאָר וּרְחַב יָדַיִם. בַּחֲדַר הָאֹכֶל הֶעֱמִידוּ לִרְשׁוּתוֹ שֻׁלְחָן מְיֻחָד, וּמֶלְצַר הִתְפַּנָּה מִכָּל עִסּוּקָיו לְשָׁרְתוֹ. הֻגְּשׁוּ לְשֻׁלְחָנוֹ מִבְחַר הַמָּנוֹת וּמֵיטַב הַמַּעֲדַנִּים, עוֹד בְּטֶרֶם פָּצָה פִּיו לְבַקֵּשׁ! לָאוֹרֵחַ הַשֵּׁנִי נִתַּן קִיטוֹן צַר וּמֻזְנָח הַפּוֹנֶה אֶל הֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית, אֶל בִּיתַן הָאַשְׁפָּה. כָּל בַּקָּשׁוֹתָיו לְהַחְלִיף חֶדֶר, נַעֲנוּ בִּשְׁלִילָה. חָשַׁב: אוּלַי אֵין חֶדֶר פָּנוּי. סָבַר וְקִבֵּל. יָרַד לַחֲדַר הָאֹכֶל, וְהוּנְחָה לְשֻׁלְחָן צְדָדִי, מְרֻחָק. הוּשְׂמָה לְפָנָיו פִּנְכַּת לֶחֶם, וְהוּא נִשְׁכַּח מִלֵּב. כָּל רְמִיזוֹתָיו לַמֶּלְצַר לֹא צָדוּ אֶת עֵינוֹ. מְדֻכְדָּךְ לָעַס אֶת הַלֶּחֶם הַיָּבֵשׁ וְהִרְהֵר עֲגוּמוֹת עַל אִי הַצֶּדֶק הַמְשַׁוֵּעַ. עַל פָּנָיו חָלְפוּ הַמֶּלְצָרִים, נוֹשְׂאִים מָנוֹת מַדִּיפוֹת רֵיחַ מְגָרֶה לְשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הָאוֹרֵחַ שֶׁהִגִּיעַ עִמּוֹ, וְהוּא הֶעֱמִיק בִּתְמִיהוֹת שֶׁל "מַה נִּשְׁתַּנָּה..." הִגִּיעַ הַיּוֹם, וּשְׁנֵיהֶם עָזְבוּ אֶת הַמָּלוֹן כְּאֶחָד. הָרִאשׁוֹן, שֶׁזָּכָה בְּיַחַס מְיֻחָד, נִגַּשׁ עַתָּה אֶל בַּעַל הָאַכְסַנְיָה בְּחִיּוּךְ. הֵם לָחֲצוּ יָד בַּחֲבִיבוּת וְהוּא הָלַךְ לְדַרְכּוֹ. עָשָׂה כֵּן גַּם הַשֵּׁנִי. הֶעֱלָה חִיּוּךְ עַל פָּנָיו, וְנִגַּשׁ אֶל בַּעַל הָאַכְסַנְיָה בְּיָד מוּשֶׁטֶת לִלְחִיצָה. אַךְ בַּעַל הָאַכְסַנְיָה לֹא הֵשִׁיב לוֹ יָד. "הַמְתֵּן רֶגַע", אָמַר, "הִנֵּה הַחֶשְׁבּוֹן" - וְהִגִּישׁ לוֹ פֵּרוּט מְדֻיָּק. עַל כָּל לֵיל לִינָה, עַל כָּל פְּרוּסָה. זֶה הָיָה יוֹתֵר מִדַּי: "לְכָל דָּבָר יֵשׁ גְּבוּל! הַלָּה נֶהֱנָה עַד בְּלִי דַּי, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ בְּחִיּוּךְ וּבִבְרָכָה. וַאֲנִי, שֶׁהֻשְׁפַּלְתִּי וְקִבַּלְתִּי יַחַס מַחְפִּיר, נֶאֱלָץ לְשַׁלֵּם עֲבוּר כָּל פְּרוּסָה?! וְהַחֶשְׁבּוֹן כֹּה גָּבוֹהַּ, מֵאַיִן לִי לְשַׁלֵּם מָמוֹן כֹּה רַב?!" חִיֵּךְ בַּעַל הָאַכְסַנְיָה וְעָנָה: "הֲלֹא תָּבִין, הַלָּה - בָּא בְּעִסְקֵי מִסְחָר. הוּא קַנְיָן גָּדוֹל שֶׁל הַסְּחוֹרָה שֶׁבָּתֵּי הַחֲרֹשֶׁת שֶׁלִּי מְיַצְּרִים. בְּתוֹר קַנְיָן - מַגִּיעַ לוֹ הַיַּחַס הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, מֵיטַב הַמַּעֲדַנִּים וְכָל הַנּוֹחוּת, עַל חֶשְׁבּוֹן הָעֵסֶק. וְזֶה מִשְׁתַּלֵּם לִשְׁנֵינוּ. מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם מְאוּמָה! אֲבָל אַתָּה, הֵן בָּאתָ לְהִתְאָרֵחַ. לֹא לִסְחֹר. וּבְמַבָּט רִאשׁוֹן רָאִיתִי שֶׁאֵין כֶּסֶף בְּכִיסְךָ. עַל כֵּן, לְטוֹבָתְךָ, שִׁכַּנְתִּי אוֹתְךָ בַּחֶדֶר הַזּוֹל בְּיוֹתֵר, וּפָקַדְתִּי שֶׁלֹּא לָתֵת לְךָ מַעֲדַנִּים. כִּי לָמָּה יִתְפַּח חֶשְׁבּוֹנְךָ בִּגְלַל הֲנָאַת רֶגַע, וּמֵהֵיכָן תְּשַׁלְּמוֹ?!" כָּךְ, אָמַר הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מַעְתּוּק מָאזוּז זָצָ"ל, הַצַּדִּיקִים הֵם "הַקַּנְיָנִים" שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רוֹכְשִׁים אֶת "סְחוֹרָתוֹ", תּוֹרָה וּמִצְווֹת. עַל כֵּן זוֹכִים הֵם לְכָל הַתַּפְנוּקִים וְהַמַּעֲדַנִּים, לְכָל הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה - חִנָּם. אֵין נִגְרַע מֵחֶלְקָם לָעוֹלָם הַבָּא מְאוּמָה. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, הֲלֹא לֹא יְאָרְחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִנָּם. יִתָּבַע לְשַׁלֵּם עַל כָּל פֵּרוּר שֶׁל הֲנָאָה. חֶסֶד עָשָׂה עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמָּנַע מִמֶּנּוּ כָּל טוֹבָה, זוּלַת הַהֶכְרֵחַ שֶׁבַּהֶכְרֵחַ - וַהֲרֵי זוֹ הַתּוֹכֵחָה הַנּוֹרָאָה!... יִשְׁמְרֵנוּ ה' מֵחֲסָדִים שֶׁכָּאֵלּוּ - אַךְ בָּנוּ תָּלוּי הַדָּבָר. נִהְיֶה לְ"קַנְיָנִים" שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת - וְנִזְכֶּה לְכָל טוּב "עַל חֶשְׁבּוֹן הַבַּיִת", לְכָל הַבְּרָכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)