Otzarot-Article

"צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם" (כה-יז) מוּבָא בְּשֵׁם מָרָן הַחִידָ"א זָצָ"ל כִּי לֹא בְּשֶׁל הֶעָבָר נִצְטַוּוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָצֵאת לְמִלְחָמָה בַּמִּדְיָנִים וְלֹא כִּנְקָמָה עַל מַעֲשֵׂיהֶם הַקּוֹדְמִים, אֶלָּא מִשּׁוּם "כִּי צוֹרְרִים הֵם לָכֶם", לֵאמֹר, גַּם עַכְשָׁו הֵם שׂוֹנְאֵיכֶם הַמְּבַקְּשִׁים אֶת רָעַתְכֶם וְ"הַבָּא לְהָרְגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ".

הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי סִכֵּם אֶת שִׂנְאַת הָאֻמּוֹת לְיִשְׂרָאֵל בַּמִּשְׁפָּט: "הֲלָכָה הִיא, בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב".

גַּם בְּדוֹרֵנוּ שֶׁנִּרְאֶה כְּאִלּוּ חֵלֶק מֵהַגּוֹיִים שִׁנּוּ אֶת טַעֲמָם, לְשׁוֹנָם נֹפֶת צוּפִים, אוֹסְרִים הֵם עַל גִּלּוּיֵי שִׂטְנָה, וּמְקַיְּמִים יְחָסִים הֲדוּקִים עִם אֶרֶץ הַיְּהוּדִים, אֵין לָנוּ לִטְעוֹת בְּכַוָּנוֹתֵיהֶם.

לְהַגָּאוֹן רַבִּי מֵאִיר וַרְגָאנִי הַכֹּהֵן זצ"ל בְּסִפְרוֹ "מְאוֹר עֵינַיִם" יֵשׁ עַל כָּךְ מָשָׁל נִפְלָא:

בְּנֵי זוּג חָכְרוּ מְלוֹן אוֹרְחִים עַל אֵם הַדֶּרֶךְ, וְהִצִּיעוּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, לִינָה וּמַרְגּוֹעַ. אוֹרְחִים רַבִּים פָּקְדוּ אֶת הַמָּקוֹם, וְהַהַכְנָסוֹת הָיוּ נָאוֹת. אֲבָל אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ - הַשָּׁלוֹם לֹא שָׂרַר בֵּין בְּנֵי הַזּוּג, וְכָל הַיּוֹם הֵם רָבוּ וְהִתְקוֹטְטוּ, קִלְּלוּ וְגִדְּפוּ.

הֶחְלִיטוּ הָאוֹרְחִים כִּי "טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ, מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב" (מִשְׁלֵי יז-א), וְהֶעֱדִיפוּ לָלוּן תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם וְלֶאֱכֹל מֵהַלֶּחֶם שֶׁבִּכְלֵיהֶם, מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת עֵדִים לְמַחֲזוֹת הָרִיב וְהַקְּטָטָה.

רָאָה הָאַכְסְנַאי שֶׁהָאוֹרְחִים מַדִּירִים רַגְלֵיהֶם מֵאַכְסַנְיָתוֹ וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: "אִם נַמְשִׁיךְ לָרִיב - נַגִּיעַ עַד פַּת לֶחֶם. בְּשֶׁל הִתְנַהֲגוּתְךָ, נַפְסִיד אֶת פַּרְנָסָתֵנוּ".

"אַתָּה הָאָשֵׁם", יָרְתָה עַל אֲתַר, וְהִנֵּה כִּמְעַט וְקָמָה לָהּ מְרִיבָה חֲדָשָׁה, אִלְמָלֵא הַבַּעַל הִסְכִּים בְּמַפְתִּיעַ וְאָמַר "נִיחָא, אַךְ לֹא זוֹ הַשְּׁאֵלָה. הַשְּׁאֵלָה הִיא מַה נַּעֲשֶׂה כָּעֵת..."

"יֵשׁ לִי הַצָּעָה", אָמְרָה הָאִשָּׁה, "נַמְשִׁיךְ לָרִיב, אַךְ בִּלְשׁוֹן סָגִי נָהוֹר. כְּשֶׁתִּרְצֶה לְקַלְּלֵנִי, תַּהֲפֹךְ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, וַאֲנִי כְּבָר אָבִין. אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה כֵּן, וְכָךְ נַמְשִׁיךְ לָרִיב בִּלְשׁוֹן סְתָרִים, וְלָאוֹרְחִים תִּנְעַם הַשְּׁהוּת בָּאַכְסַנְיָה!"

לְאַט לְאַט פָּשְׁטָה הַשְּׁמוּעָה, שֶׁבְּנֵי הַזּוּג הִשְׁלִימוּ בֵּינֵיהֶם וְהַשָּׁלוֹם וְהַשַּׁלְוָה שׂוֹרְרִים בִּמְעוֹנָם. הָאוֹרְחִים נָהֲרוּ וּבָאוּ, נֶהֱנוּ מִקַּבָּלַת הַפָּנִים וּמֵהַשֵּׁרוּת, מֵהָאֹכֶל וּמֵהָאֵרוּחַ, וְנֶהֱנוּ שִׁבְעָתַיִם מֵהַכָּבוֹד שֶׁהִפְגִּינוּ בַּעֲלֵי הַבַּיִת אֶחָד לַשֵּׁנִי.

"אֵין מִלִּים בְּפִי, אִשְׁתִּי הַיְקָרָה", אָמַר הָאַכְסְנַאי בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם, "הַנָּזִיד שֶׁהֵכַנְתְּ הַיּוֹם הָיָה הַתַּבְשִׁיל הַטָּעִים בְּיוֹתֵר שֶׁאָכַלְתִּי מֵעוֹדִי, אַתְּ הַטַּבָּחִית הַטּוֹבָה בָּעוֹלָם!" "הַשֶּׁבַח, כָּל כֻּלּוֹ מַגִּיעַ לְךָ, בַּעְלִי הַיָּקָר", עָנְתָה הָאִשָּׁה בְּחִיּוּךְ רָחָב, "הַבָּשָׂר שֶׁקָּנִיתָ הָיָה הַמְעֻלֶּה בְּיוֹתֵר, לֹא נִתָּן הָיָה לְהַשִּׂיג טוֹב יוֹתֵר!". "הוֹ, זֶה מִשּׁוּם שֶׁאֵינִי חוֹסֵךְ בְּכֶסֶף, אִשְׁתִּי הַיְקָרָה", עָנָה הַבַּעַל.

"וַדַּאי", עָנְתָה הָאִשָּׁה, וְעֵינֶיהָ יוֹרוֹת זִיקִים, "אֵינְךָ חוֹסֵךְ בְּכֶסֶף, בְּיִחוּד בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לְצָרְכֵי הַבַּיִת. תּוֹדָה לְךָ עַל שֶׁהִשְׁאַרְתָּ לִי דְּמֵי כִּיס כֹּה נְדִיבִים!"

"כְּיַד הַמֶּלֶךְ", הִסְכִּים הַבַּעַל. "בִּמְיֻחָד לְאוֹר הָעֻבְדָּה, שֶׁאַתְּ כֹּה מְחֻשֶּׁבֶת בְּהוֹצָאוֹתַיִךְ, וְאֵינֵךְ מְבַזְבֶּזֶת פְּרוּטָה מְיֻתֶּרֶת! אֵשֶׁת חַיִל אַתְּ, בִּמְלֹא מוּבָן הַמִּלָּה". "וְאַתָּה בַּעַל מִתְחַשֵּׁב כָּל כָּךְ, וְנַעֲנֶה בָּרָצוֹן לְכָל מִשְׁאָלָה!" הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה בְּקוֹל מָלֵא אֶרֶס. "כַּמּוּבָן", עָנָה הַבַּעַל מְדֻשַּׁן עֹנֶג.

וְאָז... טרררראאאח! פָּגַע בּוֹ הַמַּעֲרוֹךְ שֶׁיִּדְּתָה בּוֹ הָאִשָּׁה. בּוּוּוּוּם! פָּגְעָה בָּהּ צַלַּחַת מְטֻוַּחַת מִיָּדוֹ. וְהָאוֹרְחִים נִדְהָמִים לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם, וְתוֹהִים בְּפֶה פָּעוּר אִם אָזְנֵיהֶם לֹא כִּזְּבוּ בָּהֶם. הֲכֵיצַד, לְאַחַר כָּל הַתִּשְׁבָּחוֹת נִמְשָׁכוֹת הַהִתְכַּתְּשֻׁיּוֹת?!...

מַהֵר מְאֹד הֵבִינוּ, כִּי עֲדַיִן עוֹמְדִים הֵם בְּנֵי הַזּוּג הָרַגְזָנִיִּים בְּשִׂיא הַמֶּתַח וְהָרִיב, הַשִּׂנְאָה מְפַעְפַּעַת בָּהֶם כְּבֶעָבָר, אֶלָּא שֶׁמִּכֹּרַח הַמַּצָּב הֻכְרְחוּ לְשַׁנּוֹת אֶת מַטְבֵּעַ הַהִתְבַּטְּאוּת.

הוּא הַדִּין בְּעִנְיָנֵנוּ. "הֲלָכָה, בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב" - אֱמֶת נִצְחִית הִיא, וְאִם נֶאֱלָצוֹת הָאֻמּוֹת לְהַסְווֹת אֶת שִׂנְאָתָן וּלְהַצְהִיר הַצְהָרוֹת נָאוֹת וּמִתְחַסְּדוֹת, הִנֵּה בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁבָּהּ נִתָּן לָהֶן לִפְעֹל - פּוֹעֲלוֹת הֵן נֶגְדֵּנוּ... נִתְעַלֵּם מֵהַמִּלִּים הַנָּאוֹת, וְנַעֲקֹב אַחַר הַמַּעֲשִׂים. וְנֵדַע, שֶׁאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם! (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	אמר תשע"ט
	כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה
	"צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם" (כה-יז) מוּבָא בְּשֵׁם מָרָן הַחִידָ"א זָצָ"ל כִּי לֹא בְּשֶׁל הֶעָבָר נִצְטַוּוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָצֵאת לְמִלְחָמָה בַּמִּדְיָנִים וְלֹא כִּנְקָמָה עַל מַעֲשֵׂיהֶם הַקּוֹדְמִים, אֶלָּא מִשּׁוּם "כִּי צוֹרְרִים הֵם לָכֶם", לֵאמֹר, גַּם עַכְשָׁו הֵם שׂוֹנְאֵיכֶם הַמְּבַקְּשִׁים אֶת רָעַתְכֶם וְ"הַבָּא לְהָרְגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ". הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי סִכֵּם אֶת שִׂנְאַת הָאֻמּוֹת לְיִשְׂרָאֵל בַּמִּשְׁפָּט: "הֲלָכָה הִיא, בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב". גַּם בְּדוֹרֵנוּ שֶׁנִּרְאֶה כְּאִלּוּ חֵלֶק מֵהַגּוֹיִים שִׁנּוּ אֶת טַעֲמָם, לְשׁוֹנָם נֹפֶת צוּפִים, אוֹסְרִים הֵם עַל גִּלּוּיֵי שִׂטְנָה, וּמְקַיְּמִים יְחָסִים הֲדוּקִים עִם אֶרֶץ הַיְּהוּדִים, אֵין לָנוּ לִטְעוֹת בְּכַוָּנוֹתֵיהֶם. לְהַגָּאוֹן רַבִּי מֵאִיר וַרְגָאנִי הַכֹּהֵן זצ"ל בְּסִפְרוֹ "מְאוֹר עֵינַיִם" יֵשׁ עַל כָּךְ מָשָׁל נִפְלָא: בְּנֵי זוּג חָכְרוּ מְלוֹן אוֹרְחִים עַל אֵם הַדֶּרֶךְ, וְהִצִּיעוּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, לִינָה וּמַרְגּוֹעַ. אוֹרְחִים רַבִּים פָּקְדוּ אֶת הַמָּקוֹם, וְהַהַכְנָסוֹת הָיוּ נָאוֹת. אֲבָל אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ - הַשָּׁלוֹם לֹא שָׂרַר בֵּין בְּנֵי הַזּוּג, וְכָל הַיּוֹם הֵם רָבוּ וְהִתְקוֹטְטוּ, קִלְּלוּ וְגִדְּפוּ. הֶחְלִיטוּ הָאוֹרְחִים כִּי "טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ, מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב" (מִשְׁלֵי יז-א), וְהֶעֱדִיפוּ לָלוּן תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם וְלֶאֱכֹל מֵהַלֶּחֶם שֶׁבִּכְלֵיהֶם, מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת עֵדִים לְמַחֲזוֹת הָרִיב וְהַקְּטָטָה. רָאָה הָאַכְסְנַאי שֶׁהָאוֹרְחִים מַדִּירִים רַגְלֵיהֶם מֵאַכְסַנְיָתוֹ וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: "אִם נַמְשִׁיךְ לָרִיב - נַגִּיעַ עַד פַּת לֶחֶם. בְּשֶׁל הִתְנַהֲגוּתְךָ, נַפְסִיד אֶת פַּרְנָסָתֵנוּ". "אַתָּה הָאָשֵׁם", יָרְתָה עַל אֲתַר, וְהִנֵּה כִּמְעַט וְקָמָה לָהּ מְרִיבָה חֲדָשָׁה, אִלְמָלֵא הַבַּעַל הִסְכִּים בְּמַפְתִּיעַ וְאָמַר "נִיחָא, אַךְ לֹא זוֹ הַשְּׁאֵלָה. הַשְּׁאֵלָה הִיא מַה נַּעֲשֶׂה כָּעֵת..." "יֵשׁ לִי הַצָּעָה", אָמְרָה הָאִשָּׁה, "נַמְשִׁיךְ לָרִיב, אַךְ בִּלְשׁוֹן סָגִי נָהוֹר. כְּשֶׁתִּרְצֶה לְקַלְּלֵנִי, תַּהֲפֹךְ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, וַאֲנִי כְּבָר אָבִין. אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה כֵּן, וְכָךְ נַמְשִׁיךְ לָרִיב בִּלְשׁוֹן סְתָרִים, וְלָאוֹרְחִים תִּנְעַם הַשְּׁהוּת בָּאַכְסַנְיָה!" לְאַט לְאַט פָּשְׁטָה הַשְּׁמוּעָה, שֶׁבְּנֵי הַזּוּג הִשְׁלִימוּ בֵּינֵיהֶם וְהַשָּׁלוֹם וְהַשַּׁלְוָה שׂוֹרְרִים בִּמְעוֹנָם. הָאוֹרְחִים נָהֲרוּ וּבָאוּ, נֶהֱנוּ מִקַּבָּלַת הַפָּנִים וּמֵהַשֵּׁרוּת, מֵהָאֹכֶל וּמֵהָאֵרוּחַ, וְנֶהֱנוּ שִׁבְעָתַיִם מֵהַכָּבוֹד שֶׁהִפְגִּינוּ בַּעֲלֵי הַבַּיִת אֶחָד לַשֵּׁנִי. "אֵין מִלִּים בְּפִי, אִשְׁתִּי הַיְקָרָה", אָמַר הָאַכְסְנַאי בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם, "הַנָּזִיד שֶׁהֵכַנְתְּ הַיּוֹם הָיָה הַתַּבְשִׁיל הַטָּעִים בְּיוֹתֵר שֶׁאָכַלְתִּי מֵעוֹדִי, אַתְּ הַטַּבָּחִית הַטּוֹבָה בָּעוֹלָם!" "הַשֶּׁבַח, כָּל כֻּלּוֹ מַגִּיעַ לְךָ, בַּעְלִי הַיָּקָר", עָנְתָה הָאִשָּׁה בְּחִיּוּךְ רָחָב, "הַבָּשָׂר שֶׁקָּנִיתָ הָיָה הַמְעֻלֶּה בְּיוֹתֵר, לֹא נִתָּן הָיָה לְהַשִּׂיג טוֹב יוֹתֵר!". "הוֹ, זֶה מִשּׁוּם שֶׁאֵינִי חוֹסֵךְ בְּכֶסֶף, אִשְׁתִּי הַיְקָרָה", עָנָה הַבַּעַל. "וַדַּאי", עָנְתָה הָאִשָּׁה, וְעֵינֶיהָ יוֹרוֹת זִיקִים, "אֵינְךָ חוֹסֵךְ בְּכֶסֶף, בְּיִחוּד בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לְצָרְכֵי הַבַּיִת. תּוֹדָה לְךָ עַל שֶׁהִשְׁאַרְתָּ לִי דְּמֵי כִּיס כֹּה נְדִיבִים!" "כְּיַד הַמֶּלֶךְ", הִסְכִּים הַבַּעַל. "בִּמְיֻחָד לְאוֹר הָעֻבְדָּה, שֶׁאַתְּ כֹּה מְחֻשֶּׁבֶת בְּהוֹצָאוֹתַיִךְ, וְאֵינֵךְ מְבַזְבֶּזֶת פְּרוּטָה מְיֻתֶּרֶת! אֵשֶׁת חַיִל אַתְּ, בִּמְלֹא מוּבָן הַמִּלָּה". "וְאַתָּה בַּעַל מִתְחַשֵּׁב כָּל כָּךְ, וְנַעֲנֶה בָּרָצוֹן לְכָל מִשְׁאָלָה!" הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה בְּקוֹל מָלֵא אֶרֶס. "כַּמּוּבָן", עָנָה הַבַּעַל מְדֻשַּׁן עֹנֶג. וְאָז... טרררראאאח! פָּגַע בּוֹ הַמַּעֲרוֹךְ שֶׁיִּדְּתָה בּוֹ הָאִשָּׁה. בּוּוּוּוּם! פָּגְעָה בָּהּ צַלַּחַת מְטֻוַּחַת מִיָּדוֹ. וְהָאוֹרְחִים נִדְהָמִים לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם, וְתוֹהִים בְּפֶה פָּעוּר אִם אָזְנֵיהֶם לֹא כִּזְּבוּ בָּהֶם. הֲכֵיצַד, לְאַחַר כָּל הַתִּשְׁבָּחוֹת נִמְשָׁכוֹת הַהִתְכַּתְּשֻׁיּוֹת?!... מַהֵר מְאֹד הֵבִינוּ, כִּי עֲדַיִן עוֹמְדִים הֵם בְּנֵי הַזּוּג הָרַגְזָנִיִּים בְּשִׂיא הַמֶּתַח וְהָרִיב, הַשִּׂנְאָה מְפַעְפַּעַת בָּהֶם כְּבֶעָבָר, אֶלָּא שֶׁמִּכֹּרַח הַמַּצָּב הֻכְרְחוּ לְשַׁנּוֹת אֶת מַטְבֵּעַ הַהִתְבַּטְּאוּת. הוּא הַדִּין בְּעִנְיָנֵנוּ. "הֲלָכָה, בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב" - אֱמֶת נִצְחִית הִיא, וְאִם נֶאֱלָצוֹת הָאֻמּוֹת לְהַסְווֹת אֶת שִׂנְאָתָן וּלְהַצְהִיר הַצְהָרוֹת נָאוֹת וּמִתְחַסְּדוֹת, הִנֵּה בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁבָּהּ נִתָּן לָהֶן לִפְעֹל - פּוֹעֲלוֹת הֵן נֶגְדֵּנוּ... נִתְעַלֵּם מֵהַמִּלִּים הַנָּאוֹת, וְנַעֲקֹב אַחַר הַמַּעֲשִׂים. וְנֵדַע, שֶׁאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם! (אוֹצְרוֹתֵינוּ)