Otzarot-Article

"רְאֵה קָרָאתִי בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶּן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה" (לא-ב) כַּאֲשֶׁר יַגִּיעַ הַמָּשִׁיחַ, וְיֶחְפְּצוּ לִבְנוֹת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, יְחַפְּשׂוּ מִיָּד אֶת הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֲכִי גְּדוֹלִים הַבְּקִיאִים בְּסֵדֶר קָדָשִׁים, וְיִשְׁאֲלוּ מֵהֶם כֵּיצַד לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר. תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם שֶׁיָּבִיאוּ לְשֵׁם כָּךְ בָּחוּר מִיְּשִׁיבָה קְטַנָּה שֶׁהַכֹּל יִתְבַּצֵּעַ עַל פִּיו...

וְהִנֵּה כָּאן, אֶת מִי מְצַוֶּה ה' לְהַעֲמִיד בְּרֹאשׁ עוֹשֵׂי מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן? אֶת בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶּן חוּר מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה. וּבֶן כַּמָּה הָיָה בְּצַלְאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? בְּסַךְ הַכֹּל בְּגִיל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה! (סַנְהֶדְרִין סט:).

לִכְאוֹרָה, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ זְקַן הָעֵדָה הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת, שֶׁהֲרֵי מִי מֵבִין יוֹתֵר מִמֶּנּוּ? לַמְרוֹת זֹאת כַּאֲשֶׁר שׁוֹאֲלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מֹשֶׁה, הָגוּן עָלֶיךָ בְּצַלְאֵל? הוּא אֵינוֹ נִפְגָּע, וְעוֹנֶה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם לְפָנֶיךָ הָגוּן, לְפָנַי לֹא כָּל שֶׁכֵּן?! אָמַר לוֹ: אַף עַל פִּי כֵן, לֵךְ אֱמֹר לָהֶם. הָלַךְ וְאָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: הָגוּן עֲלֵיכֶם בְּצַלְאֵל? אָמְרוּ לוֹ: אִם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְפָנֶיךָ הוּא הָגוּן, לְפָנֵינוּ לֹא כָּל שֶׁכֵּן?! (בְּרָכוֹת נה.).

וּמַדּוּעַ דַּוְקָא בְּצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב הֵם אֵלּוּ שֶׁנִּבְחֲרוּ לְקַבֵּל אֶת הַהַשְׁרָאָה הָאֱלֹקִית וּלְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּבְנִיַּת כֵּלָיו? מִפְּנֵי שֶׁדַּוְקָא הֵם "נָשָׂא לִבָּם אוֹתָם לְקָרְבָה אֶל הַמְּלָאכָה", הֵם הִתְקָרְבוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמְּלָאכָה בְּרָצוֹן גָּדוֹל, וְלָכֵן זָכוּ לְ"וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה".

יֵשׁ הָרוֹאִים רַב צָעִיר לְיָמִים, וְאֵינָם בָּאִים לִשְׁמֹעַ וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, לַמְרוֹת שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם, וְזוֹהִי עֲצַת הַיֵּצֶר, כֵּיוָן שֶׁאֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הַגִּיל קוֹבֵעַ.

עוֹד פֵּרֵשׁ הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם פָטָאל זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם", שֶׁבְּצַלְאֵל זָכָה לְכָל זֶה בִּזְכוּת מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל סָבוֹ חוּר, שֶׁנֶּהֱרַג עַל יְדֵי הָאֲסַפְסוּף כַּאֲשֶׁר הִתְנַגֵּד לַעֲשִׂיַּת הָעֵגֶל (רַשִּׁ"י שְׁמוֹת לב-ה). בִּזְכוּת מְסִירוּת נֶפֶשׁ זוֹ, כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן שֶׁבָּא לְכַפֵּר עַל חֵטְא הָעֵגֶל, הוֹרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַפְקִיד אֶת הַמְּלָאכָה בִּידֵי נֶכְדּוֹ בְּצַלְאֵל. וּלְכָךְ נֶאֱמַר "רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶּן חוּר", כְּאוֹמֵר: רְאוּ - אֶת שְׂכָרוֹ שֶׁל חוּר! וְלָכֵן בְּכָל מָקוֹם הַתּוֹרָה מַזְכִּירָה אֶת יִחוּסוֹ שֶׁל בְּצַלְאֵל עַד סָבוֹ 'בֶּן אוּרִי בֶּן חוּר', בְּשׁוֹנֶה מֵאָהֳלִיאָב שֶׁמֻּזְכָּר רַק אָבִיו אֲחִיסָמָךְ.

לִמְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל חוּר מִצְטָרֶפֶת גַּם מְסִירוּת נַפְשָׁהּ שֶׁל אִמּוֹ - מִרְיָם הַנְּבִיאָה, שֶׁמָּסְרָה נֶפֶשׁ בְּמִצְרַיִם עַל הַצָּלַת הָעֻבָּרִים הָעִבְרִיִּים מִגְּזֵרַת פַּרְעֹה. הַנְּכוֹנוּת לְהַקְרִיב אֶת הַחַיִּים הַחָמְרִיִּים לְמַעַן חַיֵּי הַנֶּצַח וְהַתַּכְלִית הָאֲמִתִּית שֶׁל הַחַיִּים - הִיא הַשֹּׁרֶשׁ לִזְכוּתוֹ שֶׁל בְּצַלְאֵל לְהָקִים מִשְׁכָּן שֶׁתַּפְקִידוֹ לְחַבֵּר אֶת חַיֵּי עַם יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַחָמְרִי לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

מֵאִידָךְ, לְבַל נַחְשֹׁב כִּי הַגְּדֻלָּה שַׁיֶּכֶת רַק לְבַעֲלֵי יִחוּס, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ יִחוּס מְפֹאָר אֵינוֹ יָכוֹל לְהַעְפִּיל לְדַרְגָּה גְּבוֹהָה, בָּחַר ה' לְצִדּוֹ שֶׁל בְּצַלְאֵל אֶת אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ, שֶׁבָּא מִשֵּׁבֶט דָּן שֶׁהָיָה הַיָּרוּד שֶׁבַּשְּׁבָטִים, וּבְכָל זֹאת הִגִּיעַ לְדַרְגָּה כִּבְצַלְאֵל הַמְיֻחָס מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִּׁ"י (לה-לד): "וְאָהֳלִיאָב - מִשֵּׁבֶט דָּן, מִן הַיְרוּדִין שֶׁבַּשְּׁבָטִים מִבְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת, וְהִשְׁוָהוּ הַמָּקוֹם לִבְצַלְאֵל לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וְהוּא מִגְּדוֹלֵי הַשְּׁבָטִים, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (אִיּוֹב לד-יט) וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל".

סִפּוּר נוֹרָא שֶׁל מְסִירוּת נֶפֶשׁ יְהוּדִית, אֵרַע בִּתְקוּפַת הָאִינְקְוִיזִיצְיָה בִּסְפָרַד. בְּיוֹם לֹא בָּהִיר בִּכְלָל, הִגִּיעוּ לַעֲיָרָה שְׁקֵטָה בִּסְפָרַד גּוֹיִם עֲרֵלִים זוֹמְמֵי רֶשַׁע, וְחָטְפוּ בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ עֲשָׂרָה נְעָרִים יְהוּדִים. הוֹדָעָה קָרָה נִמְסְרָה לִיהוּדֵי הָעֲיָרָה כִּי בְּאִם לֹא יַסְכִּימוּ הַנְּעָרִים לְהָמִיר אֶת דָּתָם, אַחַת דִּינָם לְמִיתָה!

כָּל יְהוּדֵי הָעֲיָרָה הִתְכַּנְּסוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְזָעֲקוּ בִּתְפִלָּה לְבוֹרֵא עוֹלָם, בִּכְדֵי לְעוֹרֵר רַחֲמֵי שָׁמַיִם. בְּטוּחִים הָיוּ שֶׁהַנְּעָרִים יִמְסְרוּ אֶת נַפְשָׁם, וְלֹא יַסְכִּימוּ לְהִתְנַצֵּר בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, וְלָכֵן חָשְׁשׁוּ לְחַיֵּיהֶם וְנִסּוּ לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה.

נַעַר אֶחָד הָיָה בַּקְּבוּצָה שֶׁנֶּחְטְפָה, אֲשֶׁר חָשְׁשׁוּ לְגוֹרָלוֹ הָרוּחָנִי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר שְׁאָר הַנְּעָרִים. יָדְעוּ כִּי הַשְׁקָפָתוֹ אֵינָהּ אֵיתָנָה דַּיָּהּ בִּכְדֵי לַעֲמֹד מוּל פִּתּוּיֵי הָעֲרֵלִים וְאִיּוּמֵיהֶם.

קוֹל בְּכִי מֵעֶזְרַת הַנָּשִׁים גָּבַר עַל הַקּוֹלוֹת כֻּלָּם. הָיְתָה זוֹ אִמּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ נַעַר שֶׁהִתְחַנְּנָה בִּתְפִלָּה לְרִבּוֹן הָעוֹלָמִים שֶׁבְּנָהּ יִזְכֶּה לָמוּת כִּיהוּדִי!

לְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל חֲבָטָה בַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת. הָיָה זֶה שַׂק גָּדוֹל שֶׁהֻשְׁלַךְ פְּנִימָה. הַכֹּל יָדְעוּ הֵיטֵב מַה מֵּכִיל הַשַּׂק הַמְצַמְרֵר. וְרַק אֵם אַחַת, אֲשֶׁר לֵב טָהוֹר לָהּ, רָצָה כַּאֲחוּזַת תְּזָזִית מֵעֶזְרַת הַנָּשִׁים, פָּתְחָה אֶת הַשַּׂק, וּכְשֶׁמָּצְאָה בֵּין שְׁאָר רָאשֵׁי הַנְּעָרִים אֶת רֹאשׁ בְּנָהּ, נָשְׂאָה עֵינַיִם זוֹלְגוֹת דֶּמַע לַמְּרוֹמִים וְאָמְרָה: "תּוֹדָה לְךָ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁזִּכִּיתָ אֶת בְּנִי לָמוּת כִּיהוּדִי!" (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	קדושים תשע"ט
	הַתּוֹכָחָה חוֹסֶכֶת אֶת הַשִּׂנְאָה
	"רְאֵה קָרָאתִי בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶּן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה" (לא-ב) כַּאֲשֶׁר יַגִּיעַ הַמָּשִׁיחַ, וְיֶחְפְּצוּ לִבְנוֹת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, יְחַפְּשׂוּ מִיָּד אֶת הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֲכִי גְּדוֹלִים הַבְּקִיאִים בְּסֵדֶר קָדָשִׁים, וְיִשְׁאֲלוּ מֵהֶם כֵּיצַד לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר. תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם שֶׁיָּבִיאוּ לְשֵׁם כָּךְ בָּחוּר מִיְּשִׁיבָה קְטַנָּה שֶׁהַכֹּל יִתְבַּצֵּעַ עַל פִּיו... וְהִנֵּה כָּאן, אֶת מִי מְצַוֶּה ה' לְהַעֲמִיד בְּרֹאשׁ עוֹשֵׂי מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן? אֶת בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶּן חוּר מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה. וּבֶן כַּמָּה הָיָה בְּצַלְאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? בְּסַךְ הַכֹּל בְּגִיל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה! (סַנְהֶדְרִין סט:). לִכְאוֹרָה, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ זְקַן הָעֵדָה הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת, שֶׁהֲרֵי מִי מֵבִין יוֹתֵר מִמֶּנּוּ? לַמְרוֹת זֹאת כַּאֲשֶׁר שׁוֹאֲלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מֹשֶׁה, הָגוּן עָלֶיךָ בְּצַלְאֵל? הוּא אֵינוֹ נִפְגָּע, וְעוֹנֶה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם לְפָנֶיךָ הָגוּן, לְפָנַי לֹא כָּל שֶׁכֵּן?! אָמַר לוֹ: אַף עַל פִּי כֵן, לֵךְ אֱמֹר לָהֶם. הָלַךְ וְאָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: הָגוּן עֲלֵיכֶם בְּצַלְאֵל? אָמְרוּ לוֹ: אִם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְפָנֶיךָ הוּא הָגוּן, לְפָנֵינוּ לֹא כָּל שֶׁכֵּן?! (בְּרָכוֹת נה.). וּמַדּוּעַ דַּוְקָא בְּצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב הֵם אֵלּוּ שֶׁנִּבְחֲרוּ לְקַבֵּל אֶת הַהַשְׁרָאָה הָאֱלֹקִית וּלְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּבְנִיַּת כֵּלָיו? מִפְּנֵי שֶׁדַּוְקָא הֵם "נָשָׂא לִבָּם אוֹתָם לְקָרְבָה אֶל הַמְּלָאכָה", הֵם הִתְקָרְבוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמְּלָאכָה בְּרָצוֹן גָּדוֹל, וְלָכֵן זָכוּ לְ"וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה". יֵשׁ הָרוֹאִים רַב צָעִיר לְיָמִים, וְאֵינָם בָּאִים לִשְׁמֹעַ וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, לַמְרוֹת שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם, וְזוֹהִי עֲצַת הַיֵּצֶר, כֵּיוָן שֶׁאֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הַגִּיל קוֹבֵעַ. עוֹד פֵּרֵשׁ הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם פָטָאל זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם", שֶׁבְּצַלְאֵל זָכָה לְכָל זֶה בִּזְכוּת מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל סָבוֹ חוּר, שֶׁנֶּהֱרַג עַל יְדֵי הָאֲסַפְסוּף כַּאֲשֶׁר הִתְנַגֵּד לַעֲשִׂיַּת הָעֵגֶל (רַשִּׁ"י שְׁמוֹת לב-ה). בִּזְכוּת מְסִירוּת נֶפֶשׁ זוֹ, כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן שֶׁבָּא לְכַפֵּר עַל חֵטְא הָעֵגֶל, הוֹרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַפְקִיד אֶת הַמְּלָאכָה בִּידֵי נֶכְדּוֹ בְּצַלְאֵל. וּלְכָךְ נֶאֱמַר "רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶּן חוּר", כְּאוֹמֵר: רְאוּ - אֶת שְׂכָרוֹ שֶׁל חוּר! וְלָכֵן בְּכָל מָקוֹם הַתּוֹרָה מַזְכִּירָה אֶת יִחוּסוֹ שֶׁל בְּצַלְאֵל עַד סָבוֹ 'בֶּן אוּרִי בֶּן חוּר', בְּשׁוֹנֶה מֵאָהֳלִיאָב שֶׁמֻּזְכָּר רַק אָבִיו אֲחִיסָמָךְ. לִמְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל חוּר מִצְטָרֶפֶת גַּם מְסִירוּת נַפְשָׁהּ שֶׁל אִמּוֹ - מִרְיָם הַנְּבִיאָה, שֶׁמָּסְרָה נֶפֶשׁ בְּמִצְרַיִם עַל הַצָּלַת הָעֻבָּרִים הָעִבְרִיִּים מִגְּזֵרַת פַּרְעֹה. הַנְּכוֹנוּת לְהַקְרִיב אֶת הַחַיִּים הַחָמְרִיִּים לְמַעַן חַיֵּי הַנֶּצַח וְהַתַּכְלִית הָאֲמִתִּית שֶׁל הַחַיִּים - הִיא הַשֹּׁרֶשׁ לִזְכוּתוֹ שֶׁל בְּצַלְאֵל לְהָקִים מִשְׁכָּן שֶׁתַּפְקִידוֹ לְחַבֵּר אֶת חַיֵּי עַם יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַחָמְרִי לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. מֵאִידָךְ, לְבַל נַחְשֹׁב כִּי הַגְּדֻלָּה שַׁיֶּכֶת רַק לְבַעֲלֵי יִחוּס, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ יִחוּס מְפֹאָר אֵינוֹ יָכוֹל לְהַעְפִּיל לְדַרְגָּה גְּבוֹהָה, בָּחַר ה' לְצִדּוֹ שֶׁל בְּצַלְאֵל אֶת אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ, שֶׁבָּא מִשֵּׁבֶט דָּן שֶׁהָיָה הַיָּרוּד שֶׁבַּשְּׁבָטִים, וּבְכָל זֹאת הִגִּיעַ לְדַרְגָּה כִּבְצַלְאֵל הַמְיֻחָס מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִּׁ"י (לה-לד): "וְאָהֳלִיאָב - מִשֵּׁבֶט דָּן, מִן הַיְרוּדִין שֶׁבַּשְּׁבָטִים מִבְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת, וְהִשְׁוָהוּ הַמָּקוֹם לִבְצַלְאֵל לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וְהוּא מִגְּדוֹלֵי הַשְּׁבָטִים, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (אִיּוֹב לד-יט) וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל". סִפּוּר נוֹרָא שֶׁל מְסִירוּת נֶפֶשׁ יְהוּדִית, אֵרַע בִּתְקוּפַת הָאִינְקְוִיזִיצְיָה בִּסְפָרַד. בְּיוֹם לֹא בָּהִיר בִּכְלָל, הִגִּיעוּ לַעֲיָרָה שְׁקֵטָה בִּסְפָרַד גּוֹיִם עֲרֵלִים זוֹמְמֵי רֶשַׁע, וְחָטְפוּ בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ עֲשָׂרָה נְעָרִים יְהוּדִים. הוֹדָעָה קָרָה נִמְסְרָה לִיהוּדֵי הָעֲיָרָה כִּי בְּאִם לֹא יַסְכִּימוּ הַנְּעָרִים לְהָמִיר אֶת דָּתָם, אַחַת דִּינָם לְמִיתָה! כָּל יְהוּדֵי הָעֲיָרָה הִתְכַּנְּסוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְזָעֲקוּ בִּתְפִלָּה לְבוֹרֵא עוֹלָם, בִּכְדֵי לְעוֹרֵר רַחֲמֵי שָׁמַיִם. בְּטוּחִים הָיוּ שֶׁהַנְּעָרִים יִמְסְרוּ אֶת נַפְשָׁם, וְלֹא יַסְכִּימוּ לְהִתְנַצֵּר בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, וְלָכֵן חָשְׁשׁוּ לְחַיֵּיהֶם וְנִסּוּ לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה. נַעַר אֶחָד הָיָה בַּקְּבוּצָה שֶׁנֶּחְטְפָה, אֲשֶׁר חָשְׁשׁוּ לְגוֹרָלוֹ הָרוּחָנִי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר שְׁאָר הַנְּעָרִים. יָדְעוּ כִּי הַשְׁקָפָתוֹ אֵינָהּ אֵיתָנָה דַּיָּהּ בִּכְדֵי לַעֲמֹד מוּל פִּתּוּיֵי הָעֲרֵלִים וְאִיּוּמֵיהֶם. קוֹל בְּכִי מֵעֶזְרַת הַנָּשִׁים גָּבַר עַל הַקּוֹלוֹת כֻּלָּם. הָיְתָה זוֹ אִמּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ נַעַר שֶׁהִתְחַנְּנָה בִּתְפִלָּה לְרִבּוֹן הָעוֹלָמִים שֶׁבְּנָהּ יִזְכֶּה לָמוּת כִּיהוּדִי! לְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל חֲבָטָה בַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת. הָיָה זֶה שַׂק גָּדוֹל שֶׁהֻשְׁלַךְ פְּנִימָה. הַכֹּל יָדְעוּ הֵיטֵב מַה מֵּכִיל הַשַּׂק הַמְצַמְרֵר. וְרַק אֵם אַחַת, אֲשֶׁר לֵב טָהוֹר לָהּ, רָצָה כַּאֲחוּזַת תְּזָזִית מֵעֶזְרַת הַנָּשִׁים, פָּתְחָה אֶת הַשַּׂק, וּכְשֶׁמָּצְאָה בֵּין שְׁאָר רָאשֵׁי הַנְּעָרִים אֶת רֹאשׁ בְּנָהּ, נָשְׂאָה עֵינַיִם זוֹלְגוֹת דֶּמַע לַמְּרוֹמִים וְאָמְרָה: "תּוֹדָה לְךָ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁזִּכִּיתָ אֶת בְּנִי לָמוּת כִּיהוּדִי!" (אוֹצְרוֹתֵינוּ)