Otzarot-Article

"וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה... וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא" (כו-ב) אוֹמֶרֶת הַמִּשְׁנָה, שֶׁהָעֲשִׁירִים מְבִיאִים בִּכּוּרִים בִּקְלָתוֹת שֶׁל זָהָב וְשֶׁל כֶּסֶף, וְהָעֲנִיִּים בְּסַלֵּי נְצָרִים שֶׁל עֲרָבָה קְלוּפָה. וּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא (בבא קמא צב), שֶׁדַּוְקָא הָעֲנִיִּים אֲשֶׁר הֵבִיאוּ אֶת בִּכּוּרֵיהֶם בְּסַלֵּי נְצָרִים פְּשׁוּטִים – הַסַּלִּים שֶׁלָּהֶם הָיוּ נִשְׁאָרִים בְּחֶזְקַת הַכֹּהֲנִים יַחַד עִם הַפֵּרוֹת שֶׁבְּתוֹכָם, וְנִמְצָא שֶׁהֶעָנִי חָזַר לְבֵיתוֹ מְרוֹשָׁשׁ גַּם מִן הַסַּל הֶעָלוּב שֶׁלּוֹ. אוֹמֶרֶת עַל כָּךְ הַגְּמָרָא, שֶׁזֶּהוּ הַמָּקוֹר לָאִמְרָה הַשְּׁכִיחָה בְּפִי הֶהָמוֹן: 'בָּתַר עַנְיָא אַזְלָא עֲנִיּוּתָא' – הָעֲנִיּוּת רוֹדֶפֶת דַּוְקָא אַחַר הֶעָנִי. וְלִכְאוֹרָה, יֵשׁ לִתְמֹהַּ: וְכִי לָזוֹ עֲנִיּוּת יִקָּרֵא?! וְאִלּוּ הָיָה הֶעָנִי מַחֲזִיר לְבֵיתוֹ אֶת הַסַּל הֶעָלוּב שֶׁבְּקֹשִׁי הָיָה שָׁוֶה פְּרוּטָה, הַאִם הָיָה מִתְעַשֵּׁר מִמֶּנּוּ?!

אֶת הַתְּשׁוּבָה, נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

בְּעֵת בִּקּוּרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן לֵייבּ שְׁטֵיְינְמַן זַצַ"ל בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, בִּשְׁנַת תשנ"ח, הוּא בִּקֵּר בֵּין הַשְּׁאָר גַּם בָּעֲיָרָה לֵייקְווּד שֶׁבִּנְיוּ גֶּ'רְסִי, שֶׁבָּהּ שׁוֹכֶנֶת יְשִׁיבַת לֵייקְווּד הַמַּעֲטִירָה, בְּרָאשׁוּתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי מַלְכִּיאֵל קוֹטְלֶר, נֶכְדּוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן זַצַ"ל.

בְּמִסְגֶּרֶת בִּקּוּרוֹ בָּעֲיָרָה – הֻזְמַן רַבִּי אַהֲרֹן לֵייבּ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי מַלְכִּיאֵל. הוּא הִבְחִין שָׁם לִפְלִיאָתוֹ, כִּי בַּאֲרוֹן כְּלֵי הַכֶּסֶף – מֻנָּח אַחַר כָּבוֹד זוּג נַעֲלַיִם יָשָׁן. הָיָה זֶה מַחֲזֶה יוֹצֵא דֹּפֶן, אֲשֶׁר עוֹרֵר אֶת סַקְרָנוּתוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן לֵייבּ, וְגָרַם לוֹ לִפְנוֹת אֶל רַבִּי מַלְכִּיאֵל וְלִתְהוֹת לְפֵשֶׁר הִמָּצְאוּתָן שֶׁל הַנַּעֲלַיִם הַבְּלוּיוֹת לְצִדָּם שֶׁל כְּלֵי הַכֶּסֶף הַיְקָרִים. רַבִּי מַלְכִּיאֵל עָנָה לוֹ וְסִפֵּר:

"הָיָה זֶה בְּעֵת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. סָבִי, הַגָּאוֹן רַבִּי אִיסֶר זַלְמָן מֶלְצֶר זַצַ"ל, סָגַר אֶת יְשִׁיבָתוֹ שֶׁבָּעִיר קְלָצְק, בְּטַעֲנָה כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אַחֲרָיוּת לְגוֹרָלָם שֶׁל בַּחוּרֵי הַיְשִׁיבָה בְּעֵת מִלְחָמָה, בִּתְקוּפָה שֶׁל חֹסֶר וַדָּאוּת, וְהוֹרָה לְכָל בְּנֵי הַיְשִׁיבָה כִּי יִסְעוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ.

וְאָכֵן, בְּנֵי הַיְשִׁיבָה הִתְפַּזְּרוּ לְבָתֵּיהֶם, אוּלָם כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶחָד מֵהֶם אֶל בֵּיתוֹ – הֻפְתְּעָה אִמּוֹ לִרְאוֹתוֹ, וּבֵרְרָה: "מַדּוּעַ שַׁבְתָּ הַבַּיְתָה?" - "רַבִּי אִיסֶר זַלְמָן שָׁלַח אֶת כָּל בְּנֵי הַיְשִׁיבָה אֶל בָּתֵּיהֶם מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲרֹב לִשְׁלוֹמָם בִּתְקוּפָה שֶׁכָּזוֹ!" הִסְבִּיר הַבָּחוּר לְאִמּוֹ. הִיא הֵחֵלָּה לִזְעֹק בִּכְאֵב: "כָּכָה?! וְכִי כָּאן בָּטוּחַ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּיְשִׁיבָה? הֲלֹא הַהֶפֶךְ הַגָּמוּר הוּא הַנָּכוֹן! בַּיְשִׁיבָה הִנְּךָ בָּטוּחַ, מִשּׁוּם שֶׁהַתּוֹרָה מְגִנָּה וּמַצִּילָה! אֲנִי דּוֹרֶשֶׁת שֶׁתַּחֲזֹר מִיָּד לַיְשִׁיבָה וְתַמְשִׁיךְ לִלְמֹד!" הִכְרִיזָה.

הַבָּחוּר, הָיָה מוּכָן לְקַיֵּם מִיָּד אֶת מִצְוַת אִמּוֹ... אֶלָּא שֶׁכָּאן הִתְעוֹרְרָה בְּעָיָה: "אֵין לִי כֶּסֶף לַחֲזֹר לַיְשִׁיבָה!" הוּא טָעַן, אוּלָם אַף טַעֲנָה זוֹ לֹא הִרְשִׁימָה אֶת הָאֵם: "אִם אֵין כֶּסֶף לִנְסֹעַ לַיְשִׁיבָה - לֵךְ בָּרֶגֶל!" וְאָכֵן, הַבָּחוּר יָצָא מִיָּד רַגְלִית לְדֶרֶךְ מְפָרֶכֶת שֶׁל מֵאוֹת קִילוֹמֶטְרִים, שֶׁאוֹרֶכֶת יָמִים אֲרֻכִּים.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַבָּחוּר בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַמַּסָּע לִקְלָצְק, פָּנָה מִיָּד אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה וְאָמַר: "רַבִּי! בָּאתִי לִלְמֹד תּוֹרָה!"

לְשֵׁמַע סִפּוּרוֹ שֶׁל הַבָּחוּר, הִתְרַגֵּשׁ רַבִּי אִיסֶר זַלְמָן מְאֹד מִמְּסִירוּת נַפְשָׁהּ שֶׁל הָאֵם, וּמִמְּסִירוּת נַפְשׁוֹ שֶׁל הַבָּחוּר, אֲשֶׁר צָעַד יָמִים וְלֵילוֹת כְּדֵי לָשׁוּב לַיְשִׁיבָה וְלִלְמֹד תּוֹרָה, וְאָמַר לוֹ: "אֲנִי רוֹצֶה לִקְנוֹת מִמְּךָ אֶת הַנַּעֲלַיִם הַלָּלוּ, שֶׁבָּהֶן מָסַרְתָּ אֶת נַפְשְׁךָ לְשֵׁם לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה!"...

"וּבְכֵן, אֵלּוּ הֵן הַנַּעֲלַיִם שֶׁאַתֶּם רוֹאִים!" הִסְבִּיר רַבִּי מַלְכִּיאֵל לְרַבִּי אַהֲרֹן לֵייבּ, וְהוֹסִיף: "הַאִם יוֹדְעִים אַתֶּם מִי הָיָה אוֹתוֹ בָּחוּר? הָיָה זֶה לֹא אַחֵר מֵאֲשֶׁר מָרָן הגרא"מ שַׁךְ זַצַ"ל, אֲשֶׁר גָּדל וְצָמַח בַּעֲמָלוֹ עַד שֶׁהָיָה גְּדוֹל הַדּוֹר וְעָמַד בְּרֹאשָׁהּ שֶׁל יְשִׁיבַת פּוֹנוֹבִיז' הַמַּעֲטִירָה! אֲנִי מַחֲזִיק אֶת הַנַּעֲלַיִם בַּוִיטְרִינָה שֶׁבְּסָלוֹנִי, כְּדֵי לְהַזְכִּיר לִי וּלְכָל הַמְבַקְּרִים בַּבַּיִת – לְהֵיכָן אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְהַגִּיעַ עִם כָּזוֹ יְגִיעַת הַתּוֹרָה מֻפְלָאָה!"

לָמַדְנוּ, כִּי כַּאֲשֶׁר אָדָם מַנִּיחַ חֵפֶץ הַמְהַוֶּה עֵדוּת וְתִזְכֹּרֶת לִמְצִיאוּת רוּחָנִית בְּמָקוֹם נִרְאֶה לָעֵינַיִם – הוּא יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ מְקוֹר הַשְׁרָאָה וְהִתְעַלּוּת רוּחָנִית עֲבוּר הָרוֹאֶה אוֹתוֹ.

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר הַ"פְּנֵי מְנַחֵם" זַצַ"ל:

כָּל מִי שֶׁזָּכָה לְהָבִיא בִּכּוּרִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, חוֹוֶה רְגָעִים שֶׁל הִתְעַלּוּת שְׁמֵימִית שֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהּ. נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ: חַי לוֹ יְהוּדִי עוֹבֵד אֲדָמָה בְּאַחַד הַיִּשּׁוּבִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַרְחֵק מִמְּקוֹר חַיָּיו – בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. כָּל חַיָּיו הוּא נוֹדֵד בֵּין הָרֶפֶת לָאֲדָמָה, דּוֹאֵג לִמְזוֹנָן שֶׁל הַפָּרוֹת, לַחֲרִישַׁת הַקַּרְקַע, לִזְרִיעָתָהּ וְלַעֲשִׂיַּת שְׁאָר הַמְּלָאכוֹת שֶׁבָּהּ. וְהִנֵּה, זוֹכֶה הוּא לַעֲלוֹת בָּרֶגֶל לַמִּקְדָּשׁ – לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינָיו כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם, וְלִשְׁאֹב מִשָּׁם שֶׁפַע שֶׁל הַשְׁרָאָה רוּחָנִית.

הוּא מַגִּישׁ לַכֹּהֵן מִפְּרִי יְבוּלוֹ, וְהַכֹּהֵן מְקַבְּלוֹ מִיָּדָיו וּמְנִיפוֹ תְּנוּפָה לַה'. סָבִיר לְהַנִּיחַ, כִּי מְאֹרָע זֶה מֵצִיף בְּקִרְבּוֹ רְגָשׁוֹת גּוֹאִים שֶׁל קְדֻשָּׁה, וּמֵבִיא אוֹתוֹ לְאֹשֶׁר רוּחָנִי מֵאֵין כְּמוֹתוֹ. הָכֵיצַד יוּכַל לְשַׁמֵּר אֶת כָּל אוֹתָם רְגָעִים רוּחָנִיִּים כַּאֲשֶׁר יַחֲזֹר לְבֵיתוֹ, לְעִירוֹ וְלַעֲמָלוֹ? הָעֲשִׁירִים נָטְלוּ עִמָּהֶם בַּחֲזָרָה אֶת סַלֵּי הַזָּהָב אוֹ הַכֶּסֶף שֶׁבָּהֶם הוּבְאוּ הַבִּכּוּרִים, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעוּ אֶל בָּתֵּיהֶם – הָיוּ מַצִּיבִים אוֹתָם בִּמְקוֹמוֹת בּוֹלְטִים, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה לַחֲזֹר וּלְשַׁחְזֵר לְעַצְמָם מַשֶּׁהוּ מֵאֲוִירַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁשָּׁאֲפוּ אֶל קִרְבָּם בִּירוּשָׁלַיִם.

לֹא כֵן הָעֲנִיִּים, כֵּיוָן שֶׁהוֹתִירוּ אֶת סַלֵּיהֶם בִּידֵי הַכֹּהֲנִים, נִמְצָא שֶׁהֵם שָׁבוּ לְבָתֵּיהֶם דַּלִּים וְרֵיקִים מִכָּל מִטְעָן רוּחָנִי. הַשֶּׁפַע הָעִלָּאִי שֶׁזָּכוּ בּוֹ בַּמִּקְדָּשׁ נָמוֹג מִתּוֹדַעְתָּם עַד מְהֵרָה. זוֹהִי, אִם כֵּן, הָעֲנִיּוּת שֶׁרוֹדֶפֶת אַחַר הֶעָנִי... לֹא מְדֻבָּר בַּהֶפְסֵד הַכַּסְפִּי הַקַּיָּם בְּהוֹתָרַת הַסַּלִּים בִּידֵי הַכֹּהֲנִים, אֶלָּא בְּדַלּוּת רוּחָנִית, אֲשֶׁר עָלֶיהָ נִתָּן בְּהֶחְלֵט לוֹמַר: 'בָּתַר עַנְיָא – אַזְלָא עֲנִיּוּתָא'. (לְלַמֶּדְךָ)

	אחרי מות תשע"ט
	הָאִישׁ הַזְּמַנִּי
	"וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה... וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא" (כו-ב) אוֹמֶרֶת הַמִּשְׁנָה, שֶׁהָעֲשִׁירִים מְבִיאִים בִּכּוּרִים בִּקְלָתוֹת שֶׁל זָהָב וְשֶׁל כֶּסֶף, וְהָעֲנִיִּים בְּסַלֵּי נְצָרִים שֶׁל עֲרָבָה קְלוּפָה. וּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא (בבא קמא צב), שֶׁדַּוְקָא הָעֲנִיִּים אֲשֶׁר הֵבִיאוּ אֶת בִּכּוּרֵיהֶם בְּסַלֵּי נְצָרִים פְּשׁוּטִים – הַסַּלִּים שֶׁלָּהֶם הָיוּ נִשְׁאָרִים בְּחֶזְקַת הַכֹּהֲנִים יַחַד עִם הַפֵּרוֹת שֶׁבְּתוֹכָם, וְנִמְצָא שֶׁהֶעָנִי חָזַר לְבֵיתוֹ מְרוֹשָׁשׁ גַּם מִן הַסַּל הֶעָלוּב שֶׁלּוֹ. אוֹמֶרֶת עַל כָּךְ הַגְּמָרָא, שֶׁזֶּהוּ הַמָּקוֹר לָאִמְרָה הַשְּׁכִיחָה בְּפִי הֶהָמוֹן: 'בָּתַר עַנְיָא אַזְלָא עֲנִיּוּתָא' – הָעֲנִיּוּת רוֹדֶפֶת דַּוְקָא אַחַר הֶעָנִי. וְלִכְאוֹרָה, יֵשׁ לִתְמֹהַּ: וְכִי לָזוֹ עֲנִיּוּת יִקָּרֵא?! וְאִלּוּ הָיָה הֶעָנִי מַחֲזִיר לְבֵיתוֹ אֶת הַסַּל הֶעָלוּב שֶׁבְּקֹשִׁי הָיָה שָׁוֶה פְּרוּטָה, הַאִם הָיָה מִתְעַשֵּׁר מִמֶּנּוּ?! אֶת הַתְּשׁוּבָה, נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: בְּעֵת בִּקּוּרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן לֵייבּ שְׁטֵיְינְמַן זַצַ"ל בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, בִּשְׁנַת תשנ"ח, הוּא בִּקֵּר בֵּין הַשְּׁאָר גַּם בָּעֲיָרָה לֵייקְווּד שֶׁבִּנְיוּ גֶּ'רְסִי, שֶׁבָּהּ שׁוֹכֶנֶת יְשִׁיבַת לֵייקְווּד הַמַּעֲטִירָה, בְּרָאשׁוּתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי מַלְכִּיאֵל קוֹטְלֶר, נֶכְדּוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן זַצַ"ל. בְּמִסְגֶּרֶת בִּקּוּרוֹ בָּעֲיָרָה – הֻזְמַן רַבִּי אַהֲרֹן לֵייבּ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי מַלְכִּיאֵל. הוּא הִבְחִין שָׁם לִפְלִיאָתוֹ, כִּי בַּאֲרוֹן כְּלֵי הַכֶּסֶף – מֻנָּח אַחַר כָּבוֹד זוּג נַעֲלַיִם יָשָׁן. הָיָה זֶה מַחֲזֶה יוֹצֵא דֹּפֶן, אֲשֶׁר עוֹרֵר אֶת סַקְרָנוּתוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן לֵייבּ, וְגָרַם לוֹ לִפְנוֹת אֶל רַבִּי מַלְכִּיאֵל וְלִתְהוֹת לְפֵשֶׁר הִמָּצְאוּתָן שֶׁל הַנַּעֲלַיִם הַבְּלוּיוֹת לְצִדָּם שֶׁל כְּלֵי הַכֶּסֶף הַיְקָרִים. רַבִּי מַלְכִּיאֵל עָנָה לוֹ וְסִפֵּר: "הָיָה זֶה בְּעֵת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. סָבִי, הַגָּאוֹן רַבִּי אִיסֶר זַלְמָן מֶלְצֶר זַצַ"ל, סָגַר אֶת יְשִׁיבָתוֹ שֶׁבָּעִיר קְלָצְק, בְּטַעֲנָה כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אַחֲרָיוּת לְגוֹרָלָם שֶׁל בַּחוּרֵי הַיְשִׁיבָה בְּעֵת מִלְחָמָה, בִּתְקוּפָה שֶׁל חֹסֶר וַדָּאוּת, וְהוֹרָה לְכָל בְּנֵי הַיְשִׁיבָה כִּי יִסְעוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ. וְאָכֵן, בְּנֵי הַיְשִׁיבָה הִתְפַּזְּרוּ לְבָתֵּיהֶם, אוּלָם כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶחָד מֵהֶם אֶל בֵּיתוֹ – הֻפְתְּעָה אִמּוֹ לִרְאוֹתוֹ, וּבֵרְרָה: "מַדּוּעַ שַׁבְתָּ הַבַּיְתָה?" - "רַבִּי אִיסֶר זַלְמָן שָׁלַח אֶת כָּל בְּנֵי הַיְשִׁיבָה אֶל בָּתֵּיהֶם מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲרֹב לִשְׁלוֹמָם בִּתְקוּפָה שֶׁכָּזוֹ!" הִסְבִּיר הַבָּחוּר לְאִמּוֹ. הִיא הֵחֵלָּה לִזְעֹק בִּכְאֵב: "כָּכָה?! וְכִי כָּאן בָּטוּחַ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּיְשִׁיבָה? הֲלֹא הַהֶפֶךְ הַגָּמוּר הוּא הַנָּכוֹן! בַּיְשִׁיבָה הִנְּךָ בָּטוּחַ, מִשּׁוּם שֶׁהַתּוֹרָה מְגִנָּה וּמַצִּילָה! אֲנִי דּוֹרֶשֶׁת שֶׁתַּחֲזֹר מִיָּד לַיְשִׁיבָה וְתַמְשִׁיךְ לִלְמֹד!" הִכְרִיזָה. הַבָּחוּר, הָיָה מוּכָן לְקַיֵּם מִיָּד אֶת מִצְוַת אִמּוֹ... אֶלָּא שֶׁכָּאן הִתְעוֹרְרָה בְּעָיָה: "אֵין לִי כֶּסֶף לַחֲזֹר לַיְשִׁיבָה!" הוּא טָעַן, אוּלָם אַף טַעֲנָה זוֹ לֹא הִרְשִׁימָה אֶת הָאֵם: "אִם אֵין כֶּסֶף לִנְסֹעַ לַיְשִׁיבָה - לֵךְ בָּרֶגֶל!" וְאָכֵן, הַבָּחוּר יָצָא מִיָּד רַגְלִית לְדֶרֶךְ מְפָרֶכֶת שֶׁל מֵאוֹת קִילוֹמֶטְרִים, שֶׁאוֹרֶכֶת יָמִים אֲרֻכִּים. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַבָּחוּר בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַמַּסָּע לִקְלָצְק, פָּנָה מִיָּד אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה וְאָמַר: "רַבִּי! בָּאתִי לִלְמֹד תּוֹרָה!" לְשֵׁמַע סִפּוּרוֹ שֶׁל הַבָּחוּר, הִתְרַגֵּשׁ רַבִּי אִיסֶר זַלְמָן מְאֹד מִמְּסִירוּת נַפְשָׁהּ שֶׁל הָאֵם, וּמִמְּסִירוּת נַפְשׁוֹ שֶׁל הַבָּחוּר, אֲשֶׁר צָעַד יָמִים וְלֵילוֹת כְּדֵי לָשׁוּב לַיְשִׁיבָה וְלִלְמֹד תּוֹרָה, וְאָמַר לוֹ: "אֲנִי רוֹצֶה לִקְנוֹת מִמְּךָ אֶת הַנַּעֲלַיִם הַלָּלוּ, שֶׁבָּהֶן מָסַרְתָּ אֶת נַפְשְׁךָ לְשֵׁם לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה!"... "וּבְכֵן, אֵלּוּ הֵן הַנַּעֲלַיִם שֶׁאַתֶּם רוֹאִים!" הִסְבִּיר רַבִּי מַלְכִּיאֵל לְרַבִּי אַהֲרֹן לֵייבּ, וְהוֹסִיף: "הַאִם יוֹדְעִים אַתֶּם מִי הָיָה אוֹתוֹ בָּחוּר? הָיָה זֶה לֹא אַחֵר מֵאֲשֶׁר מָרָן הגרא"מ שַׁךְ זַצַ"ל, אֲשֶׁר גָּדל וְצָמַח בַּעֲמָלוֹ עַד שֶׁהָיָה גְּדוֹל הַדּוֹר וְעָמַד בְּרֹאשָׁהּ שֶׁל יְשִׁיבַת פּוֹנוֹבִיז' הַמַּעֲטִירָה! אֲנִי מַחֲזִיק אֶת הַנַּעֲלַיִם בַּוִיטְרִינָה שֶׁבְּסָלוֹנִי, כְּדֵי לְהַזְכִּיר לִי וּלְכָל הַמְבַקְּרִים בַּבַּיִת – לְהֵיכָן אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְהַגִּיעַ עִם כָּזוֹ יְגִיעַת הַתּוֹרָה מֻפְלָאָה!" לָמַדְנוּ, כִּי כַּאֲשֶׁר אָדָם מַנִּיחַ חֵפֶץ הַמְהַוֶּה עֵדוּת וְתִזְכֹּרֶת לִמְצִיאוּת רוּחָנִית בְּמָקוֹם נִרְאֶה לָעֵינַיִם – הוּא יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ מְקוֹר הַשְׁרָאָה וְהִתְעַלּוּת רוּחָנִית עֲבוּר הָרוֹאֶה אוֹתוֹ. וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר הַ"פְּנֵי מְנַחֵם" זַצַ"ל: כָּל מִי שֶׁזָּכָה לְהָבִיא בִּכּוּרִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, חוֹוֶה רְגָעִים שֶׁל הִתְעַלּוּת שְׁמֵימִית שֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהּ. נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ: חַי לוֹ יְהוּדִי עוֹבֵד אֲדָמָה בְּאַחַד הַיִּשּׁוּבִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַרְחֵק מִמְּקוֹר חַיָּיו – בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. כָּל חַיָּיו הוּא נוֹדֵד בֵּין הָרֶפֶת לָאֲדָמָה, דּוֹאֵג לִמְזוֹנָן שֶׁל הַפָּרוֹת, לַחֲרִישַׁת הַקַּרְקַע, לִזְרִיעָתָהּ וְלַעֲשִׂיַּת שְׁאָר הַמְּלָאכוֹת שֶׁבָּהּ. וְהִנֵּה, זוֹכֶה הוּא לַעֲלוֹת בָּרֶגֶל לַמִּקְדָּשׁ – לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינָיו כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם, וְלִשְׁאֹב מִשָּׁם שֶׁפַע שֶׁל הַשְׁרָאָה רוּחָנִית. הוּא מַגִּישׁ לַכֹּהֵן מִפְּרִי יְבוּלוֹ, וְהַכֹּהֵן מְקַבְּלוֹ מִיָּדָיו וּמְנִיפוֹ תְּנוּפָה לַה'. סָבִיר לְהַנִּיחַ, כִּי מְאֹרָע זֶה מֵצִיף בְּקִרְבּוֹ רְגָשׁוֹת גּוֹאִים שֶׁל קְדֻשָּׁה, וּמֵבִיא אוֹתוֹ לְאֹשֶׁר רוּחָנִי מֵאֵין כְּמוֹתוֹ. הָכֵיצַד יוּכַל לְשַׁמֵּר אֶת כָּל אוֹתָם רְגָעִים רוּחָנִיִּים כַּאֲשֶׁר יַחֲזֹר לְבֵיתוֹ, לְעִירוֹ וְלַעֲמָלוֹ? הָעֲשִׁירִים נָטְלוּ עִמָּהֶם בַּחֲזָרָה אֶת סַלֵּי הַזָּהָב אוֹ הַכֶּסֶף שֶׁבָּהֶם הוּבְאוּ הַבִּכּוּרִים, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעוּ אֶל בָּתֵּיהֶם – הָיוּ מַצִּיבִים אוֹתָם בִּמְקוֹמוֹת בּוֹלְטִים, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה לַחֲזֹר וּלְשַׁחְזֵר לְעַצְמָם מַשֶּׁהוּ מֵאֲוִירַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁשָּׁאֲפוּ אֶל קִרְבָּם בִּירוּשָׁלַיִם. לֹא כֵן הָעֲנִיִּים, כֵּיוָן שֶׁהוֹתִירוּ אֶת סַלֵּיהֶם בִּידֵי הַכֹּהֲנִים, נִמְצָא שֶׁהֵם שָׁבוּ לְבָתֵּיהֶם דַּלִּים וְרֵיקִים מִכָּל מִטְעָן רוּחָנִי. הַשֶּׁפַע הָעִלָּאִי שֶׁזָּכוּ בּוֹ בַּמִּקְדָּשׁ נָמוֹג מִתּוֹדַעְתָּם עַד מְהֵרָה. זוֹהִי, אִם כֵּן, הָעֲנִיּוּת שֶׁרוֹדֶפֶת אַחַר הֶעָנִי... לֹא מְדֻבָּר בַּהֶפְסֵד הַכַּסְפִּי הַקַּיָּם בְּהוֹתָרַת הַסַּלִּים בִּידֵי הַכֹּהֲנִים, אֶלָּא בְּדַלּוּת רוּחָנִית, אֲשֶׁר עָלֶיהָ נִתָּן בְּהֶחְלֵט לוֹמַר: 'בָּתַר עַנְיָא – אַזְלָא עֲנִיּוּתָא'. (לְלַמֶּדְךָ)