Otzarot-Article

מְהִירוּת הַמַּחְשָׁבָה שֶׁל רַבֵּנוּ מָרָן הָרַב יוֹסֵף שָׁלוֹם אֶלְיָשִׁיב זָצָ"ל אֵינָהּ בָּרַת תְּפִיסָה עֲבוּרֵנוּ. אָדָם הִתְאוֹנֵן בִּפְנֵי הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה זַלְמָן אוֹיֶערְבַּאךְ זָצָ"ל שֶׁהָיְתָה לוֹ שְׁאֵלָה בַּהֲלָכָה, וְשָׁאַל רַבָּנִים גְּדוֹלֵי תּוֹרָה וְהוֹרָאָה וְהִתְחַבְּטוּ, וְצִדְּדוּ לְכָאן וּלְכָאן, וְהִכְבִּירוּ רְאָיוֹת לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים, שָׁקְלוּ וְטָרוּ וְלִכְלַל הַכְרָעָה לֹא הִגִּיעוּ. שָׁטַח אֶת שְׁאֵלָתוֹ בִּפְנֵי רַבֵּנוּ, וְתוֹךְ כְּדֵי הַדִּבּוּר פָּסַק נֶחֱרָצוֹת - הֲכֵיצַד? לֹא הֵבִין! הִרְגִּיעוֹ רַבִּי שְׁלֹמֹה זַלְמָן בְּמֶתֶק שְׂפָתָיו: הֲלֹא תָּבִין -

אַתָּה הוֹלֵךְ בָּרֶגֶל, רוֹכְבֵי הָאוֹפַנַּיִם מְדַוְּשִׁים וּמַשִּׂיגִים אוֹתְךָ, וְהִנֵּה מְגִיחָה מְכוֹנִית וְחוֹלֶפֶת בִּיעָף, מַשְׁאִירָה אֶת כֻּלָּם מֵאָחוֹר - וְאַתָּה מִתְמַרְמֵר: אֲנִי פּוֹסֵעַ צַעַד אַחַר צַעַד - וְרוֹכְבֵי הָאוֹפַנַּיִם כְּפוּפִים, וּמְדַוְּשִׁים בְּעָמָל - וְהַנֶּהָג מֵסֵב לוֹ בְּנוֹחִיּוּת בְּכִסֵּא מְרֻפָּד וּבְמִזּוּג אֲוִיר, וְגוֹמֵא כָּךְ מֶרְחָקִים...

לֹא, אֵין זוֹ מַחְשָׁבָה נְכוֹנָה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁווֹת מְכוֹנִית לְאוֹפַנַּיִם!

דַּע לְךָ, שֶׁכָּל הָרַבָּנִים שֶׁשָּׁאַלְתָּ כְּבוֹדָם בִּמְקוֹמָם, כְּרוֹכְבֵי אוֹפַנַּיִם הֵם. מְדַּוְּשִׁים בְּעָמָל, וּמִתְקַדְּמִים לְאִטָּם. הָרַב אֶלְיָשִׁיב נוֹהֵג בִּמְכוֹנִית מֵרוֹץ, זֶה עוֹלָם אַחֵר לַחֲלוּטִין. בְּשַׁבְרִיר שְׁנִיָּה מַקִּיף הוּא אֶת כָּל עֲמָלָם וִיגִיעָם וּמֵעַל וּמֵעֵבֶר...

וְעִם כָּל זֶה, כְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ לִקְרִיאַת שְׁמַע, הָיָה מַשְׁעִין אַמַּת יָדוֹ עַל יָדִית הַכִּסֵּא, וּשְׁרִירֵי פָּנָיו נִמְתָּחִים בְּרִכּוּז עָצוּם, וְהַפֶּה מִתְאַמֵּץ, וְחוֹלְפוֹת עֶשֶׂר שְׁנִיּוֹת, וְעֶשְׂרִים, וַחֲצִי דַּקָּה, עַד שֶׁמַּשְׁמִיעַ אֶת הַמִּלִּים: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", וְכָל מִלָּה חֲטִיבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְ"אֶחָד", וְשׁוּב מַשְׁעִין יָדוֹ בִּתְנוּחַת הָרִכּוּז, לְהִתְבּוֹנֵן, וְלוֹמַר: "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד" -

בַּהֲלָכוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה פָּסַק בִּכְהֶרֶף עַיִן, וְכָאן כָּזֶה רִכּוּז וּמַאֲמַץ מַחְשָׁבָה!

רַבֵּנוּ מָרָן הָרַב יוֹסֵף שָׁלוֹם אֶלְיָשִׁיב אָמַר פַּעַם לִמְקֹרָבוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי אוּרִיאֵל הַכֹּהֵן קוּק: דַּע לְךָ כְּלָל בַּחַיִּים - כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם: צַעַר, עֶלְבּוֹנוֹת, יִסּוּרִים, כֻּלָּם צָרִיךְ שֶׁיַּגִּיעוּ עַד הַלֵּב. הַלֵּב עַצְמוֹ, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. אֵלָיו אֵין לְהַכְנִיס אֶלָּא תּוֹרָה וּקְדֻשָּׁה. "תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי" (מִשְׁלֵי כג-כו), "הַצַּדִּיקִים לִבָּם בִּרְשׁוּתָם" (בְּרֵאשִׁית רַבָּה לד-י). הָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּעָלִים עַל לִבּוֹ, לְהַחְלִיט מַה לְּהַכְנִיס אֵלָיו וּמַה לִּדְחוֹת!

עַד לַכַּפְתּוֹר, וְתוּ לֹא!

בִּשְׁעָתוֹ, הֵחֵל הָרַב צְבִי וַינְמַן לַעֲבֹד כְּטוֹעֵן רַבָּנִי. הַמִּקְרִים שֶׁיִּצֵּג נָגְעוּ לְלִבּוֹ, וְרִגְשׁוֹתָיו סָעֲרוּ כְּשֶׁהַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד שִׁקֵּר בְּמֵצַח נְחוּשָׁה אוֹ גִּלָּה קְשִׁיחוּת וְנַקְמָנוּת, רֹעַ לִשְׁמוֹ. יוֹם אֶחָד קָרָא לוֹ רַבֵּנוּ. יְעָצוֹ לְהַפְסִיק אֶת עֲבוֹדָתוֹ.

מַדּוּעַ, תָּמַהּ. הַאִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה עֲבוֹדָתוֹ נֶאֱמָנָה?!

יוֹתֵר מִדַּי, חִוָּה רַבֵּנוּ דַּעְתּוֹ. אַתָּה מְעֹרָב רִגְשִׁית, וְזֶה מַתְכּוֹן בָּדוּק לְקִצּוּר יָמִים. עֲשֵׂה כָּמוֹנִי, אָמַר, וְהִצְבִּיעַ עַל כַּפְתּוֹר מְעִילוֹ. כָּל דָּבָר שֶׁתַּעֲסֹק בּוֹ, שֶׁיַּגִּיעַ עַד הַכַּפְתּוֹר וְשָׁם יַעֲצֹר...

בִּשְׁעָתוֹ, בִּקְּשׁוּ לְהַרְחִיב אֶת הַכְּבִישׁ לְפִסְגַּת זְאֵב, וְהִתְגַּלּוּ שָׁם כּוּכֵי קְבוּרָה. הָרוּחוֹת סָעֲרוּ, וְרַבֵּנוּ מִנָּה וַעֲדָה שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיִּגְבּוּ עֵדֻיּוֹת וְיַגִּישׁוּ מִמְצָאִים. לְפִיהֶם הִכְרִיעַ שֶׁאֵלּוּ קִבְרֵי נָכְרִים, וְנִתָּן לְפַנּוֹתָם וּלְהַמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדוֹת הַסְּלִילָה.

אֵיזוֹ סְעָרָה הִתְחוֹלְלָה. יְרוּשָׁלַיִם כֻּסְּתָה בְּמוֹדְעוֹת עֲנָק, זַעֲקִי אֶרֶץ עַל פְּגִיעָה גַּסָּה בְּקִבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ, חִטּוּטֵי שָׁכְבֵי וּבִזּוּי כְּבוֹד הַמֵּת, וְהַבָּלִיסְטְרָאוֹת כֻּוְּנוּ נֶגֶד רַבֵּנוּ, שֶׁהִתִּיר אֶת הַשַּׁעֲרוּרִיָּה וְנוֹשֵׂא בְּאַחֲרָיוּתָהּ -

יוֹם אֶחָד יָשַׁב אִישׁ חִנּוּךְ אֵצֶל רַבֵּנוּ לָדוּן בְּעִנְיְנֵי חִנּוּךְ. לְפֶתַע נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת, וְאַחַד הַמְקֹרָבִים הִתְפָּרֵץ וּבִשֵּׂר: "יִרְאֶה הָרַבִּי מִי הֵם 'אֲבוֹתֵיהֶם' שֶׁל אֵלּוּ -

כְּשֶׁפִּנּוּ אֶת הַקְּבָרִים מָצְאוּ בָּהֶם צַלְמֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּפֻלְחָנָהּ! עַל כְּבוֹדָם שֶׁל מִי הֵם שׁוֹמְרִים, וּלְמַעַן מִי הֵם נִלְחָמִים!"

רַבֵּנוּ נָשָׂא רֹאשׁוֹ וְהִבִּיט בּוֹ בְּתִמָּהוֹן, בְּלֹא אֹמֶר. הֵבִין הַמְקֹרָב, וְיָצָא.

הִפְטִיר רַבֵּנוּ אַחֲרָיו: "נֶעבַּאךְ, הוּא לָקַח אֶת זֶה יוֹתֵר מִדַּי לַלֵּב..."

שָׁאֲלוּ אֶת רַבֵּנוּ: "מַדּוּעַ אֵין מֻמְחִים הַיּוֹם גְּדוֹלֵי תּוֹרָה כִּבְדוֹרוֹת עֲבָרוּ?"

עָנָה: "מִשּׁוּם שֶׁאֵין רְצִיפוּת, וְיֵשׁ הַסָּחַת הַדַּעַת בַּלִּמּוּד".

שָׁאֲלוּ: "מַה שִּׁעוּר הַסָּחַת הַדַּעַת?"

עִפְעֵף בְּעֵינָיו כִּתְשׁוּבָה - "הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ, וְאֵינֶנּוּ"!

וְלַמְרוֹת כָּל זֹאת, חַיַּב הָאָדָם לְמַעֵט בְּהִתְעַלּוּתוֹ כְּדֵי לַעֲסֹק בְּהִתְעַלּוּת תַּלְמִידָיו. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִּׁ"י: "וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם" (שְׁמוֹת יט-יד), מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה מֹשֶׁה פּוֹנֶה לַעֲסָקָיו אֶלָּא "מִן הָהָר - אֶל הָעָם". וְתָמַהּ רַבֵּנוּ (דִּבְרֵי אַגָּדָה, קעב) אֵילוּ עֲסָקִים הָיוּ לוֹ לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ בַּמִּדְבָּר. אֶלָּא וַדַּאי רָצָה לְהָכִין גַּם אֶת עַצְמוֹ בְּרוֹמְמוּת דַּרְגָּתוֹ לְמַתַּן תּוֹרָה, וִתֵּר עַל הִתְעַלּוּתוֹ הָאִישִׁית כְּדֵי לַעֲסֹק בְּהִתְעַלּוּת הָעָם!

וּמָה הַיַּחַס, אָמַר רַבֵּנוּ (דִּבְרֵי אַגָּדָה, קפב). לָמַדְנוּ זֹאת מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהֶעֱלָה עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים לִפְנֵי מַתַּן תּוֹרָה, חֲצִי הַדָּם הִזָּה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְחֶצְיוֹ הִזָּה עַל הָעָם לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִית עִם ה' (שְׁמוֹת כד ו-ח). לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת ה' בְּעַצְמוֹ, בִּבְחִינַת הַהַזָּאוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ, כָּךְ בְּאוֹתָהּ מִדָּה עָלָיו לְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וּלְהַכְנִיסָם בִּבְרִית עִם בּוֹרְאָם!

רַבֵּנוּ הֵבִיא (דִּבְרֵי אַגָּדָה, קכט) דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (סוטה יא.) שֶׁאִיּוֹב הָיָה מִיּוֹעֲצֵי פַּרְעֹה, וְשָׁתַק כְּשֶׁבִּלְעָם יָעַץ "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" (שְׁמוֹת א-כב), וּכְעֹנֶשׁ נִדּוֹן בְּיִסּוּרִים.

וְאָמַר, שֶׁכְּפִי הַנִּרְאֶה הָיְתָה זוֹ שִׁיטָתוֹ שֶׁל אִיּוֹב, לִשְׁתֹּק. שֶׁהַכָּתוּב מְסַפֵּר (אִיּוֹב א ד-ה) שֶׁשִּׁבְעַת בָּנָיו הָיוּ כָּל יְמֵיהֶם כְּחַגִּים. בְּכָל יוֹם מִימוֹת הַשָּׁבוּעַ הָיָה אָח אַחֵר קוֹרֵא לְמִשְׁתֶּה. וְאִיּוֹב? הוּא בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, אוֹמֵר תְּהִלִּים.

בִּכְלוֹת שִׁבְעַת הַיָּמִים הָיָה שׁוֹלֵחַ לִקְרֹא לָהֶם וּמַקְרִיב עוֹלוֹת כְּמִסְפַּר כֻּלָּם. מַדּוּעַ? "כִּי אָמַר אוּלַי חָטְאוּ בָּנַי".

חָטְאוּ, בְּמָה?! שֶׁאִחֲרוּ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע? שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה? לֹא, בְּכָךְ לֹא חֲשָׁדָם. אֲבָל אוּלַי "בֵּרְכוּ [קִלְּלוּ, חָלִילָה] אֱלֹקִים בִּלְבָבָם". חֲשָׁדָם בְּאֶפִּיקוֹרְסוּת! וּמַה הוּא עוֹשֶׂה בַּנִּדּוֹן? מַקְרִיב עֲבוּרָם קָרְבָּנוֹת, לְכַפֵּר...

לֹא מְחַנֵּךְ, לֹא מוֹכִיחַ. בּוֹאוּ, נַעֲלֶה עוֹלוֹת, וְתָשׁוּבוּ לְסֶבֶב הַמִּשְׁתָּאוֹת...

וּבְעִנְיַן הַחִנּוּךְ לְאוֹר דְּמוּת הָאָב: הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵין סִפֵּר לְרַבֵּנוּ, חָמִיו, עַל יְהוּדִי שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְשִׁעוּרוֹ עָיֵף מִיגִיעַת הַיּוֹם, וְאַךְ הִתְיַשֵּׁב עַל מְקוֹמוֹ שָׁקַע בִּתְנוּמָה עֲרֵבָה עַד סוֹף הַשִּׁעוּר.

הִצִּיעַ לוֹ שֶׁיָּקוּם בַּבֹּקֶר מֻקְדָּם יוֹתֵר, וְיָבוֹא לְשִׁעוּרוֹ בְּשֵׁשׁ בַּבֹּקֶר. אוֹ אָז יִהְיֶה רַעֲנָן וְקַשּׁוּב.

עֲנָהוּ: אִם אָבוֹא לַשִּׁעוּר בַּבֹּקֶר, יְלָדַי לֹא יֵדְעוּ שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּר גְּמָרָא. אֲבָל כָּעֵת, כְּשֶׁהֵם רוֹאִים שֶׁאֵינִי בַּבַּיִת בָּעֶרֶב, וּכְשֶׁמִּתְקַשְּׁרִים אֵלַי עוֹנִים שֶׁאֲנִי בְּשִׁעוּר תּוֹרָה, יוֹדְעִים יְלָדַי שֶׁהָאָב צָרִיךְ לָלֶכֶת לְשִׁעוּר תּוֹרָה בָּעֶרֶב -

הֲצוֹדֵק הוּא בְּהַשְׁקָפָתוֹ זוֹ, אוֹ שֶׁעָלָיו לְהַשְׁכִּים קוּם לְשִׁעוּר הַגְּמָרָא?!

וַעֲנָהוּ רַבֵּנוּ: צוֹדֵק הוּא, וּמוּטָב שֶׁיָּבוֹא וְיֵרָדֵם, אִם בְּכָךְ מְחַנֵּךְ הוּא בָּנָיו לַתּוֹרָה! (יִשָּׂא בְּרָכָה)

	אחרי מות תשע"ט
	כְּשֶׁכּוֹאֵב - צוֹעֲקִים!
	מְהִירוּת הַמַּחְשָׁבָה שֶׁל רַבֵּנוּ מָרָן הָרַב יוֹסֵף שָׁלוֹם אֶלְיָשִׁיב זָצָ"ל אֵינָהּ בָּרַת תְּפִיסָה עֲבוּרֵנוּ. אָדָם הִתְאוֹנֵן בִּפְנֵי הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה זַלְמָן אוֹיֶערְבַּאךְ זָצָ"ל שֶׁהָיְתָה לוֹ שְׁאֵלָה בַּהֲלָכָה, וְשָׁאַל רַבָּנִים גְּדוֹלֵי תּוֹרָה וְהוֹרָאָה וְהִתְחַבְּטוּ, וְצִדְּדוּ לְכָאן וּלְכָאן, וְהִכְבִּירוּ רְאָיוֹת לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים, שָׁקְלוּ וְטָרוּ וְלִכְלַל הַכְרָעָה לֹא הִגִּיעוּ. שָׁטַח אֶת שְׁאֵלָתוֹ בִּפְנֵי רַבֵּנוּ, וְתוֹךְ כְּדֵי הַדִּבּוּר פָּסַק נֶחֱרָצוֹת - הֲכֵיצַד? לֹא הֵבִין! הִרְגִּיעוֹ רַבִּי שְׁלֹמֹה זַלְמָן בְּמֶתֶק שְׂפָתָיו: הֲלֹא תָּבִין - אַתָּה הוֹלֵךְ בָּרֶגֶל, רוֹכְבֵי הָאוֹפַנַּיִם מְדַוְּשִׁים וּמַשִּׂיגִים אוֹתְךָ, וְהִנֵּה מְגִיחָה מְכוֹנִית וְחוֹלֶפֶת בִּיעָף, מַשְׁאִירָה אֶת כֻּלָּם מֵאָחוֹר - וְאַתָּה מִתְמַרְמֵר: אֲנִי פּוֹסֵעַ צַעַד אַחַר צַעַד - וְרוֹכְבֵי הָאוֹפַנַּיִם כְּפוּפִים, וּמְדַוְּשִׁים בְּעָמָל - וְהַנֶּהָג מֵסֵב לוֹ בְּנוֹחִיּוּת בְּכִסֵּא מְרֻפָּד וּבְמִזּוּג אֲוִיר, וְגוֹמֵא כָּךְ מֶרְחָקִים... לֹא, אֵין זוֹ מַחְשָׁבָה נְכוֹנָה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁווֹת מְכוֹנִית לְאוֹפַנַּיִם! דַּע לְךָ, שֶׁכָּל הָרַבָּנִים שֶׁשָּׁאַלְתָּ כְּבוֹדָם בִּמְקוֹמָם, כְּרוֹכְבֵי אוֹפַנַּיִם הֵם. מְדַּוְּשִׁים בְּעָמָל, וּמִתְקַדְּמִים לְאִטָּם. הָרַב אֶלְיָשִׁיב נוֹהֵג בִּמְכוֹנִית מֵרוֹץ, זֶה עוֹלָם אַחֵר לַחֲלוּטִין. בְּשַׁבְרִיר שְׁנִיָּה מַקִּיף הוּא אֶת כָּל עֲמָלָם וִיגִיעָם וּמֵעַל וּמֵעֵבֶר... וְעִם כָּל זֶה, כְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ לִקְרִיאַת שְׁמַע, הָיָה מַשְׁעִין אַמַּת יָדוֹ עַל יָדִית הַכִּסֵּא, וּשְׁרִירֵי פָּנָיו נִמְתָּחִים בְּרִכּוּז עָצוּם, וְהַפֶּה מִתְאַמֵּץ, וְחוֹלְפוֹת עֶשֶׂר שְׁנִיּוֹת, וְעֶשְׂרִים, וַחֲצִי דַּקָּה, עַד שֶׁמַּשְׁמִיעַ אֶת הַמִּלִּים: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", וְכָל מִלָּה חֲטִיבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְ"אֶחָד", וְשׁוּב מַשְׁעִין יָדוֹ בִּתְנוּחַת הָרִכּוּז, לְהִתְבּוֹנֵן, וְלוֹמַר: "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד" - בַּהֲלָכוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה פָּסַק בִּכְהֶרֶף עַיִן, וְכָאן כָּזֶה רִכּוּז וּמַאֲמַץ מַחְשָׁבָה! רַבֵּנוּ מָרָן הָרַב יוֹסֵף שָׁלוֹם אֶלְיָשִׁיב אָמַר פַּעַם לִמְקֹרָבוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי אוּרִיאֵל הַכֹּהֵן קוּק: דַּע לְךָ כְּלָל בַּחַיִּים - כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם: צַעַר, עֶלְבּוֹנוֹת, יִסּוּרִים, כֻּלָּם צָרִיךְ שֶׁיַּגִּיעוּ עַד הַלֵּב. הַלֵּב עַצְמוֹ, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. אֵלָיו אֵין לְהַכְנִיס אֶלָּא תּוֹרָה וּקְדֻשָּׁה. "תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי" (מִשְׁלֵי כג-כו), "הַצַּדִּיקִים לִבָּם בִּרְשׁוּתָם" (בְּרֵאשִׁית רַבָּה לד-י). הָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּעָלִים עַל לִבּוֹ, לְהַחְלִיט מַה לְּהַכְנִיס אֵלָיו וּמַה לִּדְחוֹת! עַד לַכַּפְתּוֹר, וְתוּ לֹא! בִּשְׁעָתוֹ, הֵחֵל הָרַב צְבִי וַינְמַן לַעֲבֹד כְּטוֹעֵן רַבָּנִי. הַמִּקְרִים שֶׁיִּצֵּג נָגְעוּ לְלִבּוֹ, וְרִגְשׁוֹתָיו סָעֲרוּ כְּשֶׁהַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד שִׁקֵּר בְּמֵצַח נְחוּשָׁה אוֹ גִּלָּה קְשִׁיחוּת וְנַקְמָנוּת, רֹעַ לִשְׁמוֹ. יוֹם אֶחָד קָרָא לוֹ רַבֵּנוּ. יְעָצוֹ לְהַפְסִיק אֶת עֲבוֹדָתוֹ. מַדּוּעַ, תָּמַהּ. הַאִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה עֲבוֹדָתוֹ נֶאֱמָנָה?! יוֹתֵר מִדַּי, חִוָּה רַבֵּנוּ דַּעְתּוֹ. אַתָּה מְעֹרָב רִגְשִׁית, וְזֶה מַתְכּוֹן בָּדוּק לְקִצּוּר יָמִים. עֲשֵׂה כָּמוֹנִי, אָמַר, וְהִצְבִּיעַ עַל כַּפְתּוֹר מְעִילוֹ. כָּל דָּבָר שֶׁתַּעֲסֹק בּוֹ, שֶׁיַּגִּיעַ עַד הַכַּפְתּוֹר וְשָׁם יַעֲצֹר... בִּשְׁעָתוֹ, בִּקְּשׁוּ לְהַרְחִיב אֶת הַכְּבִישׁ לְפִסְגַּת זְאֵב, וְהִתְגַּלּוּ שָׁם כּוּכֵי קְבוּרָה. הָרוּחוֹת סָעֲרוּ, וְרַבֵּנוּ מִנָּה וַעֲדָה שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיִּגְבּוּ עֵדֻיּוֹת וְיַגִּישׁוּ מִמְצָאִים. לְפִיהֶם הִכְרִיעַ שֶׁאֵלּוּ קִבְרֵי נָכְרִים, וְנִתָּן לְפַנּוֹתָם וּלְהַמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדוֹת הַסְּלִילָה. אֵיזוֹ סְעָרָה הִתְחוֹלְלָה. יְרוּשָׁלַיִם כֻּסְּתָה בְּמוֹדְעוֹת עֲנָק, זַעֲקִי אֶרֶץ עַל פְּגִיעָה גַּסָּה בְּקִבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ, חִטּוּטֵי שָׁכְבֵי וּבִזּוּי כְּבוֹד הַמֵּת, וְהַבָּלִיסְטְרָאוֹת כֻּוְּנוּ נֶגֶד רַבֵּנוּ, שֶׁהִתִּיר אֶת הַשַּׁעֲרוּרִיָּה וְנוֹשֵׂא בְּאַחֲרָיוּתָהּ - יוֹם אֶחָד יָשַׁב אִישׁ חִנּוּךְ אֵצֶל רַבֵּנוּ לָדוּן בְּעִנְיְנֵי חִנּוּךְ. לְפֶתַע נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת, וְאַחַד הַמְקֹרָבִים הִתְפָּרֵץ וּבִשֵּׂר: "יִרְאֶה הָרַבִּי מִי הֵם 'אֲבוֹתֵיהֶם' שֶׁל אֵלּוּ - כְּשֶׁפִּנּוּ אֶת הַקְּבָרִים מָצְאוּ בָּהֶם צַלְמֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּפֻלְחָנָהּ! עַל כְּבוֹדָם שֶׁל מִי הֵם שׁוֹמְרִים, וּלְמַעַן מִי הֵם נִלְחָמִים!" רַבֵּנוּ נָשָׂא רֹאשׁוֹ וְהִבִּיט בּוֹ בְּתִמָּהוֹן, בְּלֹא אֹמֶר. הֵבִין הַמְקֹרָב, וְיָצָא. הִפְטִיר רַבֵּנוּ אַחֲרָיו: "נֶעבַּאךְ, הוּא לָקַח אֶת זֶה יוֹתֵר מִדַּי לַלֵּב..." שָׁאֲלוּ אֶת רַבֵּנוּ: "מַדּוּעַ אֵין מֻמְחִים הַיּוֹם גְּדוֹלֵי תּוֹרָה כִּבְדוֹרוֹת עֲבָרוּ?" עָנָה: "מִשּׁוּם שֶׁאֵין רְצִיפוּת, וְיֵשׁ הַסָּחַת הַדַּעַת בַּלִּמּוּד". שָׁאֲלוּ: "מַה שִּׁעוּר הַסָּחַת הַדַּעַת?" עִפְעֵף בְּעֵינָיו כִּתְשׁוּבָה - "הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ, וְאֵינֶנּוּ"! וְלַמְרוֹת כָּל זֹאת, חַיַּב הָאָדָם לְמַעֵט בְּהִתְעַלּוּתוֹ כְּדֵי לַעֲסֹק בְּהִתְעַלּוּת תַּלְמִידָיו. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִּׁ"י: "וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם" (שְׁמוֹת יט-יד), מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה מֹשֶׁה פּוֹנֶה לַעֲסָקָיו אֶלָּא "מִן הָהָר - אֶל הָעָם". וְתָמַהּ רַבֵּנוּ (דִּבְרֵי אַגָּדָה, קעב) אֵילוּ עֲסָקִים הָיוּ לוֹ לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ בַּמִּדְבָּר. אֶלָּא וַדַּאי רָצָה לְהָכִין גַּם אֶת עַצְמוֹ בְּרוֹמְמוּת דַּרְגָּתוֹ לְמַתַּן תּוֹרָה, וִתֵּר עַל הִתְעַלּוּתוֹ הָאִישִׁית כְּדֵי לַעֲסֹק בְּהִתְעַלּוּת הָעָם! וּמָה הַיַּחַס, אָמַר רַבֵּנוּ (דִּבְרֵי אַגָּדָה, קפב). לָמַדְנוּ זֹאת מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהֶעֱלָה עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים לִפְנֵי מַתַּן תּוֹרָה, חֲצִי הַדָּם הִזָּה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְחֶצְיוֹ הִזָּה עַל הָעָם לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִית עִם ה' (שְׁמוֹת כד ו-ח). לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת ה' בְּעַצְמוֹ, בִּבְחִינַת הַהַזָּאוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ, כָּךְ בְּאוֹתָהּ מִדָּה עָלָיו לְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וּלְהַכְנִיסָם בִּבְרִית עִם בּוֹרְאָם! רַבֵּנוּ הֵבִיא (דִּבְרֵי אַגָּדָה, קכט) דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (סוטה יא.) שֶׁאִיּוֹב הָיָה מִיּוֹעֲצֵי פַּרְעֹה, וְשָׁתַק כְּשֶׁבִּלְעָם יָעַץ "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" (שְׁמוֹת א-כב), וּכְעֹנֶשׁ נִדּוֹן בְּיִסּוּרִים. וְאָמַר, שֶׁכְּפִי הַנִּרְאֶה הָיְתָה זוֹ שִׁיטָתוֹ שֶׁל אִיּוֹב, לִשְׁתֹּק. שֶׁהַכָּתוּב מְסַפֵּר (אִיּוֹב א ד-ה) שֶׁשִּׁבְעַת בָּנָיו הָיוּ כָּל יְמֵיהֶם כְּחַגִּים. בְּכָל יוֹם מִימוֹת הַשָּׁבוּעַ הָיָה אָח אַחֵר קוֹרֵא לְמִשְׁתֶּה. וְאִיּוֹב? הוּא בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, אוֹמֵר תְּהִלִּים. בִּכְלוֹת שִׁבְעַת הַיָּמִים הָיָה שׁוֹלֵחַ לִקְרֹא לָהֶם וּמַקְרִיב עוֹלוֹת כְּמִסְפַּר כֻּלָּם. מַדּוּעַ? "כִּי אָמַר אוּלַי חָטְאוּ בָּנַי". חָטְאוּ, בְּמָה?! שֶׁאִחֲרוּ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע? שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה? לֹא, בְּכָךְ לֹא חֲשָׁדָם. אֲבָל אוּלַי "בֵּרְכוּ [קִלְּלוּ, חָלִילָה] אֱלֹקִים בִּלְבָבָם". חֲשָׁדָם בְּאֶפִּיקוֹרְסוּת! וּמַה הוּא עוֹשֶׂה בַּנִּדּוֹן? מַקְרִיב עֲבוּרָם קָרְבָּנוֹת, לְכַפֵּר... לֹא מְחַנֵּךְ, לֹא מוֹכִיחַ. בּוֹאוּ, נַעֲלֶה עוֹלוֹת, וְתָשׁוּבוּ לְסֶבֶב הַמִּשְׁתָּאוֹת... וּבְעִנְיַן הַחִנּוּךְ לְאוֹר דְּמוּת הָאָב: הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵין סִפֵּר לְרַבֵּנוּ, חָמִיו, עַל יְהוּדִי שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְשִׁעוּרוֹ עָיֵף מִיגִיעַת הַיּוֹם, וְאַךְ הִתְיַשֵּׁב עַל מְקוֹמוֹ שָׁקַע בִּתְנוּמָה עֲרֵבָה עַד סוֹף הַשִּׁעוּר. הִצִּיעַ לוֹ שֶׁיָּקוּם בַּבֹּקֶר מֻקְדָּם יוֹתֵר, וְיָבוֹא לְשִׁעוּרוֹ בְּשֵׁשׁ בַּבֹּקֶר. אוֹ אָז יִהְיֶה רַעֲנָן וְקַשּׁוּב. עֲנָהוּ: אִם אָבוֹא לַשִּׁעוּר בַּבֹּקֶר, יְלָדַי לֹא יֵדְעוּ שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּר גְּמָרָא. אֲבָל כָּעֵת, כְּשֶׁהֵם רוֹאִים שֶׁאֵינִי בַּבַּיִת בָּעֶרֶב, וּכְשֶׁמִּתְקַשְּׁרִים אֵלַי עוֹנִים שֶׁאֲנִי בְּשִׁעוּר תּוֹרָה, יוֹדְעִים יְלָדַי שֶׁהָאָב צָרִיךְ לָלֶכֶת לְשִׁעוּר תּוֹרָה בָּעֶרֶב - הֲצוֹדֵק הוּא בְּהַשְׁקָפָתוֹ זוֹ, אוֹ שֶׁעָלָיו לְהַשְׁכִּים קוּם לְשִׁעוּר הַגְּמָרָא?! וַעֲנָהוּ רַבֵּנוּ: צוֹדֵק הוּא, וּמוּטָב שֶׁיָּבוֹא וְיֵרָדֵם, אִם בְּכָךְ מְחַנֵּךְ הוּא בָּנָיו לַתּוֹרָה! (יִשָּׂא בְּרָכָה)