Otzarot-Article

"וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ" (לב-כד) שָׁנִינוּ בַּמִּשְׁנָה (אָבוֹת ג-ה): "הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה, וְהַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי, הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ". וּפֵרֵשׁ רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטֶנוּרָא זַ"ל: לְפִי שֶׁהַלַּיְלָה הוּא זְמַן שְׁלִיטַת הַמַּזִּיקִין, וְהַדֶּרֶךְ הִיא מְקוֹם סַכָּנָה מִפְּנֵי הַלִּסְטִים וּשְׁאָר פְּגָעִים.

עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, מִי שֶׁמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי, וּבַלַּיְלָה! עַד כְּדֵי כָּךְ מְסֻכָּן הָיָה הַדָּבָר בִּזְמַנָּם וְלֹא שָׁכִיחַ, שֶׁנִּמְנֵהוּ בֵּין סִימָנֵי הַשִּׁגָּעוֹן! (חֲגִיגָה ג:) וְאִם בְּכָל אָדָם כָּךְ, עַל תַּלְמִיד חָכָם לְהִשָּׁמֵר שִׁבְעָתַיִם. כִּי הַלַּיְלָה זְמַן שְׁלִיטַת הַדִּינִים וְהַמַּזִּיקִים, וְהֵם מִתְגָּרִים בְּתַלְמִיד חָכָם בְּיוֹתֵר (חֻלִּין צא.).

וּמִי עָשָׂה כֵן? יַעֲקֹב אָבִינוּ! בְּאִישׁוֹן לַיְלָה עָזַב אֶת מַחֲנֵהוּ, אֶת נָשָׁיו וִילָדָיו, וְעָבַר בָּדָד לְעֵבֶר הַנָּהָר. וְאָמְנָם - הִסְתַּכֵּן בְּנַפְשׁוֹ, וְשָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו נֶאֱבַק עִמּוֹ בְּכָל כֹּחוֹ.

לָמָּה עָשָׂה זֹאת, מַדּוּעַ הִסְתַּכֵּן? אָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁהוּא נִזְכַּר שֶׁשָּׁכַח שָׁם פַּכִּים קְטַנִּים. אָז מָה, מְסַכְּנִים אֶת הַנֶּפֶשׁ עַל פַּכִּים קְטַנִּים? וְזֹאת, כַּאֲשֶׁר הָיָה לוֹ רְכוּשׁ רַב כָּל כָּךְ, שֶׁאֶת אֶפֶס קָצֵהוּ שָׁלַח כְּדוֹרוֹן לְעֵשָׂו!

הַתְּשׁוּבָה, אָמַר הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל, שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ הִתְיַחֵס לִרְכוּשׁוֹ כְּמַתָּנָה שֶׁנִּתְּנָה לוֹ מִבּוֹרְאוֹ. וּמִי שֶׁמְּקַבֵּל גָּבִיעַ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ, יְשִׁירוֹת, וַדַּאי יְסַכֵּן אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא יְאַבְּדוֹ!

בְּיַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי (לב-קלב) הִסְבִּירוּ: "מִכָּאן לַצַּדִּיקִים שֶׁחָבִיב עֲלֵיהֶם מָמוֹנָם יוֹתֵר מִגּוּפָן, וְכָל כָּךְ לָמָּה? לְפִי שֶׁאֵין פּוֹשְׁטִין יְדֵיהֶם בְּגֶזֶל". וּבְכָל זֹאת, עֲדַיִן אֵין זֶה מְסַפֵּק אוֹתָנוּ, מַהִי הַחִבָּה הַיְתֵרָה כָּל כָּךְ לְמָמוֹן כֹּה מוּעָט, עַד שֶׁאֲפִלּוּ חָבִיב הוּא עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִגּוּפָם?

בְּרַם, אֵצֶל הַצַּדִּיקִים הַמָּמוֹן אֵינוֹ נֶאֱמָד בְּכַמּוּתוֹ, אֶלָּא בָּעֵרֶךְ וּבַבְּרָכָה שֶׁה' מַשְׁפִּיעַ בּוֹ. וְאִם כֵּן, מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין פַּכִּים קְטַנִּים לְכֶסֶף וְזָהָב, הֲרֵי פַּכִּים קְטַנִּים כְּשֶׁמְּצוּיָה בָּהֶם בִּרְכַּת ה', יְכוֹלִים לַעֲלוֹת בְּשָׁוְיָם יוֹתֵר מֵאֶלֶף אַלְפֵי דִּינְרֵי זָהָב!

הַלֹא תִּרְאוּ מַעֲשִׂים שֶׁבְּכָל יוֹם, שֶׁאָדָם מַשְׁקִיעַ סְכוּם קָטָן בְּמִפְעַל הַפַּיִס, וּמַרְוִיחַ לְעִתִּים מִילְיוֹנִים! אוֹ שֶׁרוֹכֵשׁ מְנָיָה בִּסְכוּם מוּעָט, וְהִיא מַנְפִּיקָה לוֹ רְוָחִים נָאִים... כְּמוֹ כֵן, יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי מַשְׂכֹּרֶת מְצֻמֶּקֶת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּיעַ בְּרָכָה בְּכַסְפָּם, וּבְסוֹף הַחֹדֶשׁ נוֹתָרִים לָהֶם חֶסְכוֹנוֹת לָרֹב. וּמִנֶּגֶד, יֵשׁ עֲשִׁירִים כְּקֹרַח בַּעֲלֵי מַשְׂכֹּרֶת מְנֻפַּחַת, שֶׁלְּמַעֲשֶׂה, בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ לֹא נוֹתָר מִמַּשְׂכָּרְתָּם מְאוּמָה, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם בְּרָכָה, וְכָל כַּסְפָּם וּזְהָבָם יוֹרֵד לְטִמְיוֹן, לִידֵי רוֹפְאִים וְעוֹרְכֵי דִּין. זוֹ גַּם הַסִּבָּה שֶׁהֶחְשִׁיבוּ חֲזַ"ל כֶּסֶף קָטָן, וְקָבְעוּ כִּי "דִּין פְּרוּטָה כְּדִין מֵאָה" (סַנְהֶדְרִין ח.).

אָנוּ, אֵינֶנּוּ בְּמַדְרֵגָה כֹּה נַעֲלָה. אֵינֶנּוּ חֲדוּרֵי הַכָּרָה כִּי כָּל חֵפֶץ שֶׁלָּנוּ נִתַּן לָנוּ כִּתְשׁוּרָה מִמָּרוֹם. זוֹהִי בֶּאֱמֶת דַּרְגָּתָם שֶׁל צַדִּיקִים. שֶׁעַל כֵּן אָמְרוּ עָלֶיהָ שֶׁמָּמוֹנָם חָבִיב עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִגּוּפָם. חָבִיב עֲלֵיהֶם, כִּתְשׁוּרָה אִישִׁית מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ! אֲבָל יֵשׁ עִמָּנוּ דְּבָרִים שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהֵם מַתָּנָה מְיֻחֶדֶת מִיָּדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵלּוּ הֵם יְלָדֵינוּ!!! וְכַנֶּאֱמָר בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹקִים אֶת עַבְדֶּךָ". חָנַן בְּכָזוֹ מַתָּנָה נִפְלָאָה! יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁזֶּהוּ פִּקָּדוֹן יָקָר, נְשָׁמוֹת נֶאֱצָלוֹת מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁבְּיָדֵינוּ הֻפְקַד חִנּוּכָם הַטּוֹב וְהַנָּכוֹן, וְהַכְוָנָתָם לְחַיֵּי אֹשֶׁר בְּדֶרֶךְ הָאָבוֹת. וְאֵין אָנוּ חַיָּבִים לְהִסְתַּכֵּן לְשֵׁם כָּךְ, אֶלָּא רַק לְכַוֵּן אוֹתָם אֶל הָאוֹר, לְהַקְנוֹת לָהֶם חִנּוּךְ לְתוֹרָה וּמִצְווֹת, לְהַוּוֹת עֲבוּרָם דֻּגְמָה אִישִׁית - וְלִרְווֹת מֵהֶם רֹב נַחַת כָּל הַיָּמִים!

הַגָּאוֹן רַבִּי כָּלִיפָה הַכֹּהֵן זָצָ"ל, הָיָה קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה כָּל הַבֹּקֶר, וְלֹא הָיָה הוֹלֵךְ לַשּׁוּק כִּי אִם מְעַט אַחַר חֲצוֹת. הָיוּ בְּנֵי עִירוֹ מִתְפַּלְּאִים וְשׁוֹאֲלִים: "מַדּוּעַ כְּבוֹדוֹ מִתְאַחֵר כָּל כָּךְ לָבוֹא לַשּׁוּק, וַהֲרֵי כְּבָר הִתְרוֹקְנוּ הַדּוּכָנִים וּמְעַטִּים הָאֲנָשִׁים שֶׁעוֹד מַגִּיעִים?!"

הָיָה עוֹנֶה לָהֶם רַבִּי כָּלִיפָה בְּנֹעַם שְׂפָתָיו: "מָשָׁל לְאָדָם אֲשֶׁר נִתְבָּרֵךְ בַּעֲשָׂרָה בָּנִים, וּבָאוּ כֻּלָּם לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם בְּבֵיתוֹ, לְבַד מֵאֶחָד אֲשֶׁר הִתְאַחֵר לְצֹרֶךְ חָשׁוּב, וְלֹא הִגִּיעַ בַּזְּמַן. וְכִי יִתָּכֵן כִּי בִּגְלַל שֶׁהִתְאַחֵר, לֹא יְקַבֵּל אֶת מְנָתוֹ?! הַלֹא פָּשׁוּט שֶׁמְּשַׁמְּרִים לוֹ אֶת סְעוּדָתוֹ עַד שֶׁיָּבוֹא.

"הוּא הַדָּבָר אֶצְלִי", סִיֵּם רַבִּי כָּלִיפָה, "מְזוֹנוֹתַי כְּבָר קְצוּבִים לִי מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְכִי יִתָּכֵן שֶׁבִּגְלַל שֶׁעָסַקְתִּי בַּתּוֹרָה וְהִתְאַחַרְתִּי לָבוֹא לַשּׁוּק, תְּקֻפַּח פַּרְנָסָתִי?! הַלֹא וַדַּאי מַה שֶּׁקָּצוּב לִי בַּשָּׁמַיִם לְהַרְוִיחַ, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יָבוֹא לִי, וְהַכֹּל תָּלוּי בְּבִרְכַּת שָׁמַיִם!" (רֶכֶב יִשְׂרָאֵל, אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	תזריע תשע"ט
	אֵין לְהִלָּחֵם בִּגְזֵרַת הַבּוֹרֵא
	"וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ" (לב-כד) שָׁנִינוּ בַּמִּשְׁנָה (אָבוֹת ג-ה): "הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה, וְהַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי, הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ". וּפֵרֵשׁ רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטֶנוּרָא זַ"ל: לְפִי שֶׁהַלַּיְלָה הוּא זְמַן שְׁלִיטַת הַמַּזִּיקִין, וְהַדֶּרֶךְ הִיא מְקוֹם סַכָּנָה מִפְּנֵי הַלִּסְטִים וּשְׁאָר פְּגָעִים. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, מִי שֶׁמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי, וּבַלַּיְלָה! עַד כְּדֵי כָּךְ מְסֻכָּן הָיָה הַדָּבָר בִּזְמַנָּם וְלֹא שָׁכִיחַ, שֶׁנִּמְנֵהוּ בֵּין סִימָנֵי הַשִּׁגָּעוֹן! (חֲגִיגָה ג:) וְאִם בְּכָל אָדָם כָּךְ, עַל תַּלְמִיד חָכָם לְהִשָּׁמֵר שִׁבְעָתַיִם. כִּי הַלַּיְלָה זְמַן שְׁלִיטַת הַדִּינִים וְהַמַּזִּיקִים, וְהֵם מִתְגָּרִים בְּתַלְמִיד חָכָם בְּיוֹתֵר (חֻלִּין צא.). וּמִי עָשָׂה כֵן? יַעֲקֹב אָבִינוּ! בְּאִישׁוֹן לַיְלָה עָזַב אֶת מַחֲנֵהוּ, אֶת נָשָׁיו וִילָדָיו, וְעָבַר בָּדָד לְעֵבֶר הַנָּהָר. וְאָמְנָם - הִסְתַּכֵּן בְּנַפְשׁוֹ, וְשָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו נֶאֱבַק עִמּוֹ בְּכָל כֹּחוֹ. לָמָּה עָשָׂה זֹאת, מַדּוּעַ הִסְתַּכֵּן? אָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁהוּא נִזְכַּר שֶׁשָּׁכַח שָׁם פַּכִּים קְטַנִּים. אָז מָה, מְסַכְּנִים אֶת הַנֶּפֶשׁ עַל פַּכִּים קְטַנִּים? וְזֹאת, כַּאֲשֶׁר הָיָה לוֹ רְכוּשׁ רַב כָּל כָּךְ, שֶׁאֶת אֶפֶס קָצֵהוּ שָׁלַח כְּדוֹרוֹן לְעֵשָׂו! הַתְּשׁוּבָה, אָמַר הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל, שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ הִתְיַחֵס לִרְכוּשׁוֹ כְּמַתָּנָה שֶׁנִּתְּנָה לוֹ מִבּוֹרְאוֹ. וּמִי שֶׁמְּקַבֵּל גָּבִיעַ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ, יְשִׁירוֹת, וַדַּאי יְסַכֵּן אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא יְאַבְּדוֹ! בְּיַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי (לב-קלב) הִסְבִּירוּ: "מִכָּאן לַצַּדִּיקִים שֶׁחָבִיב עֲלֵיהֶם מָמוֹנָם יוֹתֵר מִגּוּפָן, וְכָל כָּךְ לָמָּה? לְפִי שֶׁאֵין פּוֹשְׁטִין יְדֵיהֶם בְּגֶזֶל". וּבְכָל זֹאת, עֲדַיִן אֵין זֶה מְסַפֵּק אוֹתָנוּ, מַהִי הַחִבָּה הַיְתֵרָה כָּל כָּךְ לְמָמוֹן כֹּה מוּעָט, עַד שֶׁאֲפִלּוּ חָבִיב הוּא עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִגּוּפָם? בְּרַם, אֵצֶל הַצַּדִּיקִים הַמָּמוֹן אֵינוֹ נֶאֱמָד בְּכַמּוּתוֹ, אֶלָּא בָּעֵרֶךְ וּבַבְּרָכָה שֶׁה' מַשְׁפִּיעַ בּוֹ. וְאִם כֵּן, מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין פַּכִּים קְטַנִּים לְכֶסֶף וְזָהָב, הֲרֵי פַּכִּים קְטַנִּים כְּשֶׁמְּצוּיָה בָּהֶם בִּרְכַּת ה', יְכוֹלִים לַעֲלוֹת בְּשָׁוְיָם יוֹתֵר מֵאֶלֶף אַלְפֵי דִּינְרֵי זָהָב! הַלֹא תִּרְאוּ מַעֲשִׂים שֶׁבְּכָל יוֹם, שֶׁאָדָם מַשְׁקִיעַ סְכוּם קָטָן בְּמִפְעַל הַפַּיִס, וּמַרְוִיחַ לְעִתִּים מִילְיוֹנִים! אוֹ שֶׁרוֹכֵשׁ מְנָיָה בִּסְכוּם מוּעָט, וְהִיא מַנְפִּיקָה לוֹ רְוָחִים נָאִים... כְּמוֹ כֵן, יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי מַשְׂכֹּרֶת מְצֻמֶּקֶת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּיעַ בְּרָכָה בְּכַסְפָּם, וּבְסוֹף הַחֹדֶשׁ נוֹתָרִים לָהֶם חֶסְכוֹנוֹת לָרֹב. וּמִנֶּגֶד, יֵשׁ עֲשִׁירִים כְּקֹרַח בַּעֲלֵי מַשְׂכֹּרֶת מְנֻפַּחַת, שֶׁלְּמַעֲשֶׂה, בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ לֹא נוֹתָר מִמַּשְׂכָּרְתָּם מְאוּמָה, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם בְּרָכָה, וְכָל כַּסְפָּם וּזְהָבָם יוֹרֵד לְטִמְיוֹן, לִידֵי רוֹפְאִים וְעוֹרְכֵי דִּין. זוֹ גַּם הַסִּבָּה שֶׁהֶחְשִׁיבוּ חֲזַ"ל כֶּסֶף קָטָן, וְקָבְעוּ כִּי "דִּין פְּרוּטָה כְּדִין מֵאָה" (סַנְהֶדְרִין ח.). אָנוּ, אֵינֶנּוּ בְּמַדְרֵגָה כֹּה נַעֲלָה. אֵינֶנּוּ חֲדוּרֵי הַכָּרָה כִּי כָּל חֵפֶץ שֶׁלָּנוּ נִתַּן לָנוּ כִּתְשׁוּרָה מִמָּרוֹם. זוֹהִי בֶּאֱמֶת דַּרְגָּתָם שֶׁל צַדִּיקִים. שֶׁעַל כֵּן אָמְרוּ עָלֶיהָ שֶׁמָּמוֹנָם חָבִיב עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִגּוּפָם. חָבִיב עֲלֵיהֶם, כִּתְשׁוּרָה אִישִׁית מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ! אֲבָל יֵשׁ עִמָּנוּ דְּבָרִים שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהֵם מַתָּנָה מְיֻחֶדֶת מִיָּדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵלּוּ הֵם יְלָדֵינוּ!!! וְכַנֶּאֱמָר בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹקִים אֶת עַבְדֶּךָ". חָנַן בְּכָזוֹ מַתָּנָה נִפְלָאָה! יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁזֶּהוּ פִּקָּדוֹן יָקָר, נְשָׁמוֹת נֶאֱצָלוֹת מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁבְּיָדֵינוּ הֻפְקַד חִנּוּכָם הַטּוֹב וְהַנָּכוֹן, וְהַכְוָנָתָם לְחַיֵּי אֹשֶׁר בְּדֶרֶךְ הָאָבוֹת. וְאֵין אָנוּ חַיָּבִים לְהִסְתַּכֵּן לְשֵׁם כָּךְ, אֶלָּא רַק לְכַוֵּן אוֹתָם אֶל הָאוֹר, לְהַקְנוֹת לָהֶם חִנּוּךְ לְתוֹרָה וּמִצְווֹת, לְהַוּוֹת עֲבוּרָם דֻּגְמָה אִישִׁית - וְלִרְווֹת מֵהֶם רֹב נַחַת כָּל הַיָּמִים! הַגָּאוֹן רַבִּי כָּלִיפָה הַכֹּהֵן זָצָ"ל, הָיָה קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה כָּל הַבֹּקֶר, וְלֹא הָיָה הוֹלֵךְ לַשּׁוּק כִּי אִם מְעַט אַחַר חֲצוֹת. הָיוּ בְּנֵי עִירוֹ מִתְפַּלְּאִים וְשׁוֹאֲלִים: "מַדּוּעַ כְּבוֹדוֹ מִתְאַחֵר כָּל כָּךְ לָבוֹא לַשּׁוּק, וַהֲרֵי כְּבָר הִתְרוֹקְנוּ הַדּוּכָנִים וּמְעַטִּים הָאֲנָשִׁים שֶׁעוֹד מַגִּיעִים?!" הָיָה עוֹנֶה לָהֶם רַבִּי כָּלִיפָה בְּנֹעַם שְׂפָתָיו: "מָשָׁל לְאָדָם אֲשֶׁר נִתְבָּרֵךְ בַּעֲשָׂרָה בָּנִים, וּבָאוּ כֻּלָּם לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם בְּבֵיתוֹ, לְבַד מֵאֶחָד אֲשֶׁר הִתְאַחֵר לְצֹרֶךְ חָשׁוּב, וְלֹא הִגִּיעַ בַּזְּמַן. וְכִי יִתָּכֵן כִּי בִּגְלַל שֶׁהִתְאַחֵר, לֹא יְקַבֵּל אֶת מְנָתוֹ?! הַלֹא פָּשׁוּט שֶׁמְּשַׁמְּרִים לוֹ אֶת סְעוּדָתוֹ עַד שֶׁיָּבוֹא. "הוּא הַדָּבָר אֶצְלִי", סִיֵּם רַבִּי כָּלִיפָה, "מְזוֹנוֹתַי כְּבָר קְצוּבִים לִי מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְכִי יִתָּכֵן שֶׁבִּגְלַל שֶׁעָסַקְתִּי בַּתּוֹרָה וְהִתְאַחַרְתִּי לָבוֹא לַשּׁוּק, תְּקֻפַּח פַּרְנָסָתִי?! הַלֹא וַדַּאי מַה שֶּׁקָּצוּב לִי בַּשָּׁמַיִם לְהַרְוִיחַ, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יָבוֹא לִי, וְהַכֹּל תָּלוּי בְּבִרְכַּת שָׁמַיִם!" (רֶכֶב יִשְׂרָאֵל, אוֹצְרוֹתֵינוּ)