Otzarot-Article

"עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן" (כא-כז) "עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים בְּיִצְרָם: בּוֹאוּ וּנְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן - אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן, תִּבָּנֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְתִכּוֹנֵן לָעוֹלָם הַבָּא" (ב"ב עח:).

דְּרָשָׁה זוֹ נִרְאֵית לִכְאוֹרָה מְנֻתֶּקֶת מִפְּשַׁט הַפָּסוּק הַמְתָאֵר בִּכְלָל אֶת מִלְחֶמֶת סִיחוֹן וּמוֹאָב. בְּהַבָּטָה רִאשׁוֹנָה נִרְאֶה כִּי רַק מִשְׂחַק מִלִּים יֵשׁ כָּאן. אוּלָם שֹׁרֶשׁ הַדָּבָר מְבֹאָר בַּמַּלְבִּי"ם, שֶׁכּוֹתֵב: "הַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר עִם הָאוֹיֵב הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם - הַמִּלְחָמָה עִם יִצְרוֹ הָרָע, וּבַאֲשֶׁר מִלְחָמָה זוֹ הוּא עִנְיָן נֶעֱלָם, רָאוּי לִלְמֹד תַּכְסִיסִי מִלְחָמָה זוֹ וְתַחְבּוּלוֹתֶיהָ מִן הַמִּלְחָמָה הַגְּלוּיָה שֶׁיִּלָּחֲמוּ עַמִּים עִם אוֹיְבֵיהֶם, וְהַתַּחְבּוּלוֹת אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ בָּזֶה לְנַצְּחָם וּלְהָשִׁיב מִלְחָמָה שַׁעְרָה יִהְיוּ לָנוּ לְעֵינַיִם".

אַךְ עֲדַיִן נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, הֲרֵי הָיוּ הַרְבֵּה מִלְחָמוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לִלְמֹד מֵהֶן עַל מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר, מָה הַמְיֻחָד בְּמִלְחֶמֶת סִיחוֹן?

הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה מָרְדְּכַי מָמָן זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "זִכְרוֹן מֹשֶׁה", מָצָא קֶשֶׁר נִפְלָא בֵּין כִּבּוּשׁ חֶשְׁבּוֹן לְבֵין כִּבּוּשׁ הַיֵּצֶר.

אֵיךְ הִצְלִיחַ סִיחוֹן לִכְבֹּשׁ אֶת חֶשְׁבּוֹן? הָעִיר חֶשְׁבּוֹן שָׁכְנָה עַל הַגְּבוּל, רָחוֹק מֵהֶעָרִים הַמֶּרְכָּזִיּוֹת, וּמֶלֶךְ מוֹאָב זִלְזֵל בִּשְׁמִירָתָהּ, הוּא לֹא לָקַח בְּחֶשְׁבּוֹן שֶׁאִם חֶשְׁבּוֹן תִּכָּבֵשׁ, הֲרֵי שֶׁהַדֶּרֶךְ לְמֶרְכְּזֵי הֶעָרִים פְּתוּחָה, כְּפִי שֶׁהָיָה בֶּאֱמֶת - "כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן", עַד שֶׁ"אָכְלָה עָר מוֹאָב" - עִיר הַמְּלוּכָה שֶׁל מוֹאָב. הַהַרְגָּשָׁה הַבְּטוּחָה שֶׁהָיְתָה לְמֶלֶךְ מוֹאָב, הִתְגַּלְּתָה כְּטָעוּת קְרִיטִית שֶׁהוֹבִילָה לִתְבוּסָתוֹ. וְכָךְ הוּא בְּדִיּוּק בְּמִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר.

"בּוֹאוּ נְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ" - תַּשְׂכִּילוּ לְהִתְבּוֹנֵן בַּדְּבָרִים בִּרְאִיָּה שֶׁל תּוֹעֶלֶת וְהֶפְסֵד לַטְּוָח הַקָּצָר וְלַטְּוָח הָאָרֹךְ, כָּךְ שֶׁהַרְבֵּה פְּעָמִים מַכְשֵׁלָה קְטַנָּה עֲלוּלָה לְהָבִיא לְהִדַּרְדְּרוּת גְּדוֹלָה, וְהַנִּצָּחוֹן בְּמִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר טָמוּן בִּשְׁמִירַת הַגְּדָרִים וְהַסְּיָגִים.

כָּל אָדָם יִבְדֹּק בְּעַצְמוֹ מָהֵן הַפְּרָצוֹת בַּגְּבוּלוֹת שֶׁלּוֹ, וּמֵאֵיזֶה פְּתָחִים מְנַסֶּה הַיֵּצֶר לְהִשְׁתַּלֵּט עָלָיו, וְכָךְ יֵדַע לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ.

בְּפִי יְהוּדֵי סוּרְיָה מְפֻרְסָם הַסִּפּוּר הַבָּא: הָיֹה הָיָה צַדִּיק אֶחָד יָשִׁישׁ, אֲשֶׁר נֶעֱרָץ וּמְכֻבָּד הָיָה עַל כָּל הַבְּרִיּוֹת. יְהוּדִים רַבִּים שִׁחֲרוּ לְפִתְחוֹ לְקַבֵּל בִּרְכוֹתָיו, לְבַקֵּשׁ תִּקּוּן עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם וְלִלְמֹד מִדְּרָכָיו.

פַּעַם בָּאוּ לְפָנָיו שְׁנֵי אֲנָשִׁים. הִתְוַדָּה אֶחָד מֵהֶם עַל חֵטְא כָּבֵד שֶׁחָטָא לַחֲבֵרוֹ, וְאָמַר לַצַּדִּיק: "כְּבָר הָלַכְתִּי וּבִקַּשְׁתִּי סְלִיחַת חֲבֵרִי שֶׁגָּרַמְתִּי לוֹ רָעָה, וּבְכָל זֹאת, אֵין מַצְפּוּנִי נוֹתֵן לִי מָנוֹחַ. אָמְנָם סָלַח לִי, אַךְ מִי יוֹדֵעַ אִם סָלַח לִי אֱלֹקִים. חָמוּר מְאֹד מְאֹד חֶטְאִי, וּבַקָּשָׁתִי הִיא כִּי גַּם ה' יִסְלַח לִי".

הֶחְרִישׁ הַצַּדִּיק. אַחַר כָּךְ פָּנָה לֶחָבֵר הַשֵּׁנִי וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "וּמַה לְּךָ?". עָנָה: "אֲנִי רַק לְלַוּוֹת אֶת חֲבֵרִי בָּאתִי, אֶסְתַּפֵּק בִּבְרָכָה מִכְּבוֹדוֹ".

"כְּלוּם נָקִי אַתָּה מֵעָווֹן וְאֵין לְךָ שׁוּם דָּבָר לְהִתְוַדּוֹת עָלָיו?"

נַעֲנָה הָאִישׁ: "אֵין דָּבָר הַמַּכְבִּיד עַל מַצְפּוּנִי. אִם חָטָאתִי, הֲרֵי אֵלּוּ רַק חֲטָאִים פְּעוּטִים, עֲבָרוֹת קַלּוֹת שֶׁל מַה בְּכָךְ, וַחֲבָל אֲפִלּוּ לִגְזֹל זְמַנְּךָ בְּסִפּוּרָן".

פָּנָה הַצַּדִּיק הַיָּשִׁישׁ לָרִאשׁוֹן: "רָאִיתִי כִּי נִכְנָע לְבָבְךָ לִפְנֵי הָאֱלֹקִים, וְלָכֵן זֹאת עֲשֵׂה: צֵא אֶל מֵעֵבֶר לְגֶדֶר בֵּיתִי. בַּקֵּשׁ וְהָבֵא לִי אֶבֶן גְּדוֹלָה כְּכָל שֶׁתּוּכַל שְׂאֵת, כִּי גָּדוֹל הַחֵטְא שֶׁחָטָאתָ". וְאֶל הַשֵּׁנִי פָּנָה וְאָמַר: "צֵא גַּם אַתָּה, וּצְבֹר אֲבָנִים קְטַנּוֹת, כִּי עֲבֵרוֹתֶיךָ קְטַנּוֹת הֵנָּה".

יָצְאוּ הַשְּׁנַיִם וְעָשׂוּ כְּמִצְוָתוֹ. חָזַר הָאֶחָד וְהֵבִיא אֶבֶן גְּדוֹלָה, וְהַשֵּׁנִי הֵבִיא שַׂק מָלֵא צְרוֹרוֹת שֶׁל אֲבָנִים קְטַנּוֹת. הֶעֱבִיר הַיָּשִׁישׁ עֵינָיו עַל פְּנֵי הָאֶבֶן וְהַצְּרוֹרוֹת וְאָמַר: "הֵיטַבְתֶּם לַעֲשׂוֹת. וְעַתָּה הוֹאִילוּ בְּטוּבְכֶם וְהָשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן וְהַצְּרוֹרוֹת שֶׁצְּבַרְתֶּם לַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ לֻקְּחוּ וְחִזְרוּ אֵלַי - אָז אַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבָרִי".

הָלְכוּ הַשְּׁנַיִם לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרָיו. הָרִאשׁוֹן מָצָא עַל נְקַלָּה אֶת הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ נָטַל אֶת הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה וְהִנִּיחָהּ שָׁם. וְאִלּוּ הַשֵּׁנִי טָרַח וְעָמַל, וְלֹא עָלָה בְּיָדוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לִמְצֹא אֶת הַמְּקוֹמוֹת שֶׁמֵּהֶם נִצְבְּרוּ כָּל הַצְּרוֹרוֹת וְחַלּוּקֵי הָאֲבָנִים. לְבַסּוֹף הִתְיָאֵשׁ וְחָזַר אֶל הֶחָכָם הַיָּשִׁישׁ עִם מַשָּׂא הָאֲבָנִים הַקְּטַנּוֹת.

אָמַר הֶחָכָם: "עַתָּה אֲפָרֵשׁ לָכֶם כַּוָּנָתִי. אַתָּה הָרִאשׁוֹן, מָצָאתָ בְּקַלּוּת אֶת הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנָּה לֻקְּחָה הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה, וְכָךְ גַּם עִנְיָנְךָ. זָכַרְתָּ אֶת עֲווֹנְךָ הַגָּדוֹל וְהִתְבַּיַּשְׁתָּ בּוֹ, רָצִיתָ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וּבָאתָ לְהִתְוַדּוֹת עָלָיו, וְהָאֱלֹקִים סָלַח לְךָ".

"וְאִלּוּ אַתָּה, בַּעַל הָאֲבָנִים הַקְּטַנּוֹת, חָטָאתָ לִכְאוֹרָה חֲטָאִים קַלִּים וּפְעוּטִים, וְהֵם לֹא הִכְבִּידוּ עַל לִבְּךָ וְלֹא הִכְאִיבוּ לְךָ, לֹא זָכַרְתָּ אוֹתָם וְלֹא הִתְחָרַטְתָּ עֲלֵיהֶם, גַּם לֹא תִּקַּנְתָּ אֶת מַעֲשֶׂיךָ וְאוּלַי גַּם הִטַּפְתָּ מוּסָר לַאֲחֵרִים, וְאֵיךְ יִסְלַח לְךָ ה'?..." (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	תזריע תשע"ט
	הַהַשְׁגָּחָה מְחַיֶּבֶת
	"עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן" (כא-כז) "עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים בְּיִצְרָם: בּוֹאוּ וּנְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן - אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן, תִּבָּנֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְתִכּוֹנֵן לָעוֹלָם הַבָּא" (ב"ב עח:). דְּרָשָׁה זוֹ נִרְאֵית לִכְאוֹרָה מְנֻתֶּקֶת מִפְּשַׁט הַפָּסוּק הַמְתָאֵר בִּכְלָל אֶת מִלְחֶמֶת סִיחוֹן וּמוֹאָב. בְּהַבָּטָה רִאשׁוֹנָה נִרְאֶה כִּי רַק מִשְׂחַק מִלִּים יֵשׁ כָּאן. אוּלָם שֹׁרֶשׁ הַדָּבָר מְבֹאָר בַּמַּלְבִּי"ם, שֶׁכּוֹתֵב: "הַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר עִם הָאוֹיֵב הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם - הַמִּלְחָמָה עִם יִצְרוֹ הָרָע, וּבַאֲשֶׁר מִלְחָמָה זוֹ הוּא עִנְיָן נֶעֱלָם, רָאוּי לִלְמֹד תַּכְסִיסִי מִלְחָמָה זוֹ וְתַחְבּוּלוֹתֶיהָ מִן הַמִּלְחָמָה הַגְּלוּיָה שֶׁיִּלָּחֲמוּ עַמִּים עִם אוֹיְבֵיהֶם, וְהַתַּחְבּוּלוֹת אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ בָּזֶה לְנַצְּחָם וּלְהָשִׁיב מִלְחָמָה שַׁעְרָה יִהְיוּ לָנוּ לְעֵינַיִם". אַךְ עֲדַיִן נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, הֲרֵי הָיוּ הַרְבֵּה מִלְחָמוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לִלְמֹד מֵהֶן עַל מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר, מָה הַמְיֻחָד בְּמִלְחֶמֶת סִיחוֹן? הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה מָרְדְּכַי מָמָן זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "זִכְרוֹן מֹשֶׁה", מָצָא קֶשֶׁר נִפְלָא בֵּין כִּבּוּשׁ חֶשְׁבּוֹן לְבֵין כִּבּוּשׁ הַיֵּצֶר. אֵיךְ הִצְלִיחַ סִיחוֹן לִכְבֹּשׁ אֶת חֶשְׁבּוֹן? הָעִיר חֶשְׁבּוֹן שָׁכְנָה עַל הַגְּבוּל, רָחוֹק מֵהֶעָרִים הַמֶּרְכָּזִיּוֹת, וּמֶלֶךְ מוֹאָב זִלְזֵל בִּשְׁמִירָתָהּ, הוּא לֹא לָקַח בְּחֶשְׁבּוֹן שֶׁאִם חֶשְׁבּוֹן תִּכָּבֵשׁ, הֲרֵי שֶׁהַדֶּרֶךְ לְמֶרְכְּזֵי הֶעָרִים פְּתוּחָה, כְּפִי שֶׁהָיָה בֶּאֱמֶת - "כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן", עַד שֶׁ"אָכְלָה עָר מוֹאָב" - עִיר הַמְּלוּכָה שֶׁל מוֹאָב. הַהַרְגָּשָׁה הַבְּטוּחָה שֶׁהָיְתָה לְמֶלֶךְ מוֹאָב, הִתְגַּלְּתָה כְּטָעוּת קְרִיטִית שֶׁהוֹבִילָה לִתְבוּסָתוֹ. וְכָךְ הוּא בְּדִיּוּק בְּמִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר. "בּוֹאוּ נְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ" - תַּשְׂכִּילוּ לְהִתְבּוֹנֵן בַּדְּבָרִים בִּרְאִיָּה שֶׁל תּוֹעֶלֶת וְהֶפְסֵד לַטְּוָח הַקָּצָר וְלַטְּוָח הָאָרֹךְ, כָּךְ שֶׁהַרְבֵּה פְּעָמִים מַכְשֵׁלָה קְטַנָּה עֲלוּלָה לְהָבִיא לְהִדַּרְדְּרוּת גְּדוֹלָה, וְהַנִּצָּחוֹן בְּמִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר טָמוּן בִּשְׁמִירַת הַגְּדָרִים וְהַסְּיָגִים. כָּל אָדָם יִבְדֹּק בְּעַצְמוֹ מָהֵן הַפְּרָצוֹת בַּגְּבוּלוֹת שֶׁלּוֹ, וּמֵאֵיזֶה פְּתָחִים מְנַסֶּה הַיֵּצֶר לְהִשְׁתַּלֵּט עָלָיו, וְכָךְ יֵדַע לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ. בְּפִי יְהוּדֵי סוּרְיָה מְפֻרְסָם הַסִּפּוּר הַבָּא: הָיֹה הָיָה צַדִּיק אֶחָד יָשִׁישׁ, אֲשֶׁר נֶעֱרָץ וּמְכֻבָּד הָיָה עַל כָּל הַבְּרִיּוֹת. יְהוּדִים רַבִּים שִׁחֲרוּ לְפִתְחוֹ לְקַבֵּל בִּרְכוֹתָיו, לְבַקֵּשׁ תִּקּוּן עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם וְלִלְמֹד מִדְּרָכָיו. פַּעַם בָּאוּ לְפָנָיו שְׁנֵי אֲנָשִׁים. הִתְוַדָּה אֶחָד מֵהֶם עַל חֵטְא כָּבֵד שֶׁחָטָא לַחֲבֵרוֹ, וְאָמַר לַצַּדִּיק: "כְּבָר הָלַכְתִּי וּבִקַּשְׁתִּי סְלִיחַת חֲבֵרִי שֶׁגָּרַמְתִּי לוֹ רָעָה, וּבְכָל זֹאת, אֵין מַצְפּוּנִי נוֹתֵן לִי מָנוֹחַ. אָמְנָם סָלַח לִי, אַךְ מִי יוֹדֵעַ אִם סָלַח לִי אֱלֹקִים. חָמוּר מְאֹד מְאֹד חֶטְאִי, וּבַקָּשָׁתִי הִיא כִּי גַּם ה' יִסְלַח לִי". הֶחְרִישׁ הַצַּדִּיק. אַחַר כָּךְ פָּנָה לֶחָבֵר הַשֵּׁנִי וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "וּמַה לְּךָ?". עָנָה: "אֲנִי רַק לְלַוּוֹת אֶת חֲבֵרִי בָּאתִי, אֶסְתַּפֵּק בִּבְרָכָה מִכְּבוֹדוֹ". "כְּלוּם נָקִי אַתָּה מֵעָווֹן וְאֵין לְךָ שׁוּם דָּבָר לְהִתְוַדּוֹת עָלָיו?" נַעֲנָה הָאִישׁ: "אֵין דָּבָר הַמַּכְבִּיד עַל מַצְפּוּנִי. אִם חָטָאתִי, הֲרֵי אֵלּוּ רַק חֲטָאִים פְּעוּטִים, עֲבָרוֹת קַלּוֹת שֶׁל מַה בְּכָךְ, וַחֲבָל אֲפִלּוּ לִגְזֹל זְמַנְּךָ בְּסִפּוּרָן". פָּנָה הַצַּדִּיק הַיָּשִׁישׁ לָרִאשׁוֹן: "רָאִיתִי כִּי נִכְנָע לְבָבְךָ לִפְנֵי הָאֱלֹקִים, וְלָכֵן זֹאת עֲשֵׂה: צֵא אֶל מֵעֵבֶר לְגֶדֶר בֵּיתִי. בַּקֵּשׁ וְהָבֵא לִי אֶבֶן גְּדוֹלָה כְּכָל שֶׁתּוּכַל שְׂאֵת, כִּי גָּדוֹל הַחֵטְא שֶׁחָטָאתָ". וְאֶל הַשֵּׁנִי פָּנָה וְאָמַר: "צֵא גַּם אַתָּה, וּצְבֹר אֲבָנִים קְטַנּוֹת, כִּי עֲבֵרוֹתֶיךָ קְטַנּוֹת הֵנָּה". יָצְאוּ הַשְּׁנַיִם וְעָשׂוּ כְּמִצְוָתוֹ. חָזַר הָאֶחָד וְהֵבִיא אֶבֶן גְּדוֹלָה, וְהַשֵּׁנִי הֵבִיא שַׂק מָלֵא צְרוֹרוֹת שֶׁל אֲבָנִים קְטַנּוֹת. הֶעֱבִיר הַיָּשִׁישׁ עֵינָיו עַל פְּנֵי הָאֶבֶן וְהַצְּרוֹרוֹת וְאָמַר: "הֵיטַבְתֶּם לַעֲשׂוֹת. וְעַתָּה הוֹאִילוּ בְּטוּבְכֶם וְהָשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן וְהַצְּרוֹרוֹת שֶׁצְּבַרְתֶּם לַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ לֻקְּחוּ וְחִזְרוּ אֵלַי - אָז אַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבָרִי". הָלְכוּ הַשְּׁנַיִם לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרָיו. הָרִאשׁוֹן מָצָא עַל נְקַלָּה אֶת הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ נָטַל אֶת הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה וְהִנִּיחָהּ שָׁם. וְאִלּוּ הַשֵּׁנִי טָרַח וְעָמַל, וְלֹא עָלָה בְּיָדוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לִמְצֹא אֶת הַמְּקוֹמוֹת שֶׁמֵּהֶם נִצְבְּרוּ כָּל הַצְּרוֹרוֹת וְחַלּוּקֵי הָאֲבָנִים. לְבַסּוֹף הִתְיָאֵשׁ וְחָזַר אֶל הֶחָכָם הַיָּשִׁישׁ עִם מַשָּׂא הָאֲבָנִים הַקְּטַנּוֹת. אָמַר הֶחָכָם: "עַתָּה אֲפָרֵשׁ לָכֶם כַּוָּנָתִי. אַתָּה הָרִאשׁוֹן, מָצָאתָ בְּקַלּוּת אֶת הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנָּה לֻקְּחָה הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה, וְכָךְ גַּם עִנְיָנְךָ. זָכַרְתָּ אֶת עֲווֹנְךָ הַגָּדוֹל וְהִתְבַּיַּשְׁתָּ בּוֹ, רָצִיתָ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וּבָאתָ לְהִתְוַדּוֹת עָלָיו, וְהָאֱלֹקִים סָלַח לְךָ". "וְאִלּוּ אַתָּה, בַּעַל הָאֲבָנִים הַקְּטַנּוֹת, חָטָאתָ לִכְאוֹרָה חֲטָאִים קַלִּים וּפְעוּטִים, וְהֵם לֹא הִכְבִּידוּ עַל לִבְּךָ וְלֹא הִכְאִיבוּ לְךָ, לֹא זָכַרְתָּ אוֹתָם וְלֹא הִתְחָרַטְתָּ עֲלֵיהֶם, גַּם לֹא תִּקַּנְתָּ אֶת מַעֲשֶׂיךָ וְאוּלַי גַּם הִטַּפְתָּ מוּסָר לַאֲחֵרִים, וְאֵיךְ יִסְלַח לְךָ ה'?..." (אוֹצְרוֹתֵינוּ)