Otzarot-Article

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים" (לד-א) לוּחוֹת הַבְּרִית הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מַעֲשֵׂי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, '"וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹקִים הֵמָּה, וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹקִים הוּא, חָרוּת עַל הַלֻּחֹת". מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַלּוּחוֹת הָאַחֲרוֹנִים: מַחְצַב יַהֲלוֹמִים נוֹצַר בְּאָהֳלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, מִמֶּנּוּ פִּסֵּל אֶת הַלּוּחוֹת הַשְּׁנִיִּים. שְׁבָבֵי הַיַּהֲלוֹמִים נִשְׁאֲרוּ בִּרְשׁוּתוֹ, וּמֵהֶם הִתְעַשֵּׁר.

מָה הַלֶּקַח וְהַמֶּסֶר שֶׁבַּדְּבָרִים?

אִלּוּ נִשְׁאַרְנוּ בְּדַרְגַּת הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים, גִּלּוּ לָנוּ חֲזַ"ל (שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה א-טו), הָיִינוּ לוֹמְדִים וְלֹא שׁוֹכְחִים. הַלִּמּוּד הָיָה קַל לְהַפְלִיא, וְנֶחְרָט לָעַד. דַּרְגַּת הַלּוּחוֹת הַשְּׁנִיִּים הָיְתָה פְּחוּתָה, הַשִּׁכְחָה רַבָּה, הַיְגִיעָה הַנִּצְרֶכֶת רַבָּה וַעֲצוּמָה. חַיָּב הָאָדָם לַעֲמֹל קָשׁוֹת כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת הַתּוֹרָה, וְ"לֹא יָגַעְתָּ וּמָצָאתָ, אַל תַּאֲמִין". מֵעַתָּה קָשֶׁה לִקְנוֹת דִּבְרֵי תּוֹרָה כִּכְלֵי זָהָב וּפָז, וְנוֹחַ לְאַבְּדָם כִּכְלֵי זְכוּכִית. "אַךְ תָּעִיף עֵינְךָ בּוֹ - וְאֵינֶנּוּ" (בְּרָכוֹת ה.).

וְהַמָּשָׁל לְכָךְ הוּא: לַעֲמֹל בְּפִסּוּל לוּחוֹת, רַק אָז יִכָּתֵב עֲלֵיהֶן מִמָּרוֹם. בִּבְחִינַת "יָגַעְתָּ - וּמָצָאתָ". "נֶפֶשׁ עָמֵל - עֲמֵלָה לוֹ", שֶׁהָאָדָם יָגֵעַ בַּתּוֹרָה וְהַתּוֹרָה מְגַלָּה לוֹ טְעָמֶיהָ (סַנְהֶדְרִין צט:).

אָמְנָם קָשֶׁה הַדָּבָר שִׁבְעָתַיִם, אֲבָל שְׂכָרוֹ בְּצִדּוֹ: "לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא", הַשָּׂכָר מִתְרַבֶּה לְאֵין שִׁעוּר, כְּפִי מַדְרֵגַת הַקֹּשִׁי וְהֶעָמָל. טוֹב דָּבָר אֶחָד בַּצַּעַר מִמֵּאָה בְּרֶוַח, וְהַתּוֹרָה מִשְׁתָּרֶשֶׁת בַּלְּבָבוֹת וְנִקְנֵית בְּקִנְיָן נִצְחִי וְהָרֶוַח לָעַד לְעוֹלָם.

מִלּוּחוֹת שֶׁנֶּחְצְבוּ בְּעָמָל לֹא יִפְרְחוּ עוֹד הָאוֹתִיּוֹת!

וְזוֹ הִיא בְּחִינַת "מִפְּסָלְתָּן שֶׁל לוּחוֹת נִתְעַשֵּׁר מֹשֶׁה" (נדרים לח.), עֲמַל הַחֲצִיבָה וַהֲכָנַת הַכְּלִי לְהַשְׁרָאַת אוֹר הַתּוֹרָה, הוּא עַצְמוֹ הַמַּעֲשִׁיר אֶת בְּעָלָיו בְּעֹשֶׁר וְאֹשֶׁר נִצְחִיִּים, לְקִנְיַן עוֹלָם וְחַיֵּי עוֹלָם!

בְּ"צוֹם גְּדַלְיָה" יִסֵּד הַפַּיְטָן סְלִיחָה הַפּוֹתַחַת בַּמִּלִּים: "תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִתְחַנְּנִי בְּבַקָּשָׁה", וְהוֹלֵךְ וּמוֹנֶה בַּקָּשׁוֹת וּתְחִנּוֹת, שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה תְּעוֹרֵר רַחֲמֵי שָׁמַיִם עַל עַם יִשְׂרָאֵל הַהוֹגִים בָּהּ בְּהַתְמָדָה, שֶׁיְּכוֹלָה הִיא שֶׁתְּרַחֵם וּבִזְכוּתָהּ נִוָשַׁע.

אֲבָל אִם מִתְרַשְּׁלִים אָנוּ בְּלִמּוּדָהּ, אֵיךְ נַזְעִיקֶנָּה שֶׁתְּלַמֵּד זְכוּת עָלֵינוּ!

אִם חָלִילָה וְחַס מְצוּיִים אָנוּ בְּמַצָּב שֶׁל "אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה" (אָבוֹת ו-ב), בְּאֵילוּ פָּנִים יְכוֹלִים אָנוּ לְבַקְּשָׁהּ שֶׁתִּתְחַנֵּן עָלֵינוּ. אֵיךְ נְיַחֵל לִמְצֹא חֵן, כַּאֲשֶׁר "כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף"!

וְאָנוּ נִזְכָּרִים בְּדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (וַיִּקְרָא רַבָּה לְ-ו):

מָשָׁל לְשׁוֹדֵד שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים וּמְלַסְטֵם עוֹבְרִים וְשָׁבִים. יוֹם אֶחָד עָבַר שָׁם פְּקִיד הַמֶּלֶךְ שֶׁגָּבָה כַּסְפֵּי הַמִּסִּים בְּאוֹתוֹ מָחוֹז. קָם עָלָיו הַשּׁוֹדֵד וְהִכָּהוּ, וְנָטַל כָּל כַּסְפֵּי הַמִּסִּים שֶׁנָּשָׂא עִמּוֹ.

לְיָמִים נִלְכַּד הַשּׁוֹדֵד וְנֶחְבַּשׁ בַּכֶּלֶא לִקְרַאת מִשְׁפָּטוֹ. שָׁמַע פְּקִיד הַמֶּלֶךְ וּבָא לְבוֹר כִּלְאוֹ. אָמַר לוֹ: "תַּחְזִיר לִי מַה שֶּׁשָּׁדַדְתָּ מִמֶּנִּי, וַאֲנִי מְלַמֵּד עָלֶיךָ זְכוּת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ".

אָמַר: מִכָּל מַה שֶּׁלִּסְטַמְתִּי וְכָל מַה שֶּׁלָּקַחְתִּי לֹא נִשְׁאַר בְּיָדִי מְאוּמָה, מִלְּבַד הָאַרְנָק הָרֵיק שֶׁבְּכִיסִי, וְהוּא אַרְנָקְךָ".

אָמַר הַפָּקִיד: "תְּנֵהוּ לִי, וַאֲנִי מְלַמֵּד עָלֶיךָ זְכוּת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ".

שָׁלַף אֶת הָאַרְנָק, וְהֶחְזִירוֹ לִבְעָלָיו.

אָמַר הַפָּקִיד: "לֶהֱוֵי יָדוּעַ לְךָ, שֶׁלְּמָחָר תּוּבָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְמִשְׁפָּט, וְהוּא יִתְעַנְיֵן וְיִשְׁאַל הַאִם יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמּוּכָן לְהַמְלִיץ טוֹב עָלֶיךָ. תַּעֲנֶה שֶׁיֵּשׁ אֶחָד מִפְּקִידֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁיְּדַבֵּר עָלֶיךָ טוֹבוֹת. יִשְׁלְחוּ אַחֲרַי וְיִקְרְאוּנִי, וְאָבוֹא לְהַמְלִיץ עָלֶיךָ זְכוּת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ".

וְכָךְ הָיָה. לְמָחֳרָת הֶעֱמִידוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְדִין. שָׁאַל הַמֶּלֶךְ: "יֵשׁ מִי שֶׁמּוּכָן לְסַנְגֵּר עָלֶיךָ?"

אָמַר: "פְּלוֹנִי פְּקִיד הַמֶּלֶךְ מוּכָן לְלַמֵּד עָלַי זְכוּת".

שָׁלַח הַמֶּלֶךְ, וֶהֱבִיאוּהוּ. נִשְׁאַל: "הֲמַכִּיר אַתָּה אָדָם זֶה, וּמְצַדֵּד בִּזְכוּתוֹ?"

אָמַר: "וַדַּאי שֶׁאֲנִי מַכִּירוֹ! כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ שְׁלָחַנִי לִגְבּוֹת אֶת מִסֵּי הַמָּחוֹז וְחָזַרְתִּי עִם כַּסְפֵּי הַמַּלְכוּת, הִתְיַצֵּב בְּפָנַי וְהִכַּנִי נִמְרָצוֹת וְלָקַח כָּל מַה שֶׁהָיָה עִמִּי - וְאַרְנָק זֶה שֶׁהָיָה בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁלִּי הוּא, וְיָעִיד עָלָיו!"

וְכָל הַנּוֹכְחִים קָרְאוּ וְעָנוּ: "אוֹי לוֹ לְזֶה, שֶׁנַּעֲשָׂה סָנֵגוֹרוֹ קָטֵגוֹרוֹ!"

כָּךְ, סִיֵּם הַמִּדְרָשׁ, אָדָם לוֹקֵחַ לוּלָב, לִזְכּוֹת עַל יָדוֹ. וְאִם הָיָה גָּזוּל, צוֹוֵחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמֵר: גָּזוּל אֲנִי, חָמוּס אֲנִי. וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים: אוֹי לְזֶה, שֶׁנַּעֲשָׂה סָנֵגוֹרוֹ קָטֵגוֹרוֹ!

וּמַה נֹּאמַר בְּמִי שֶׁהָיָה מְאַחֵר לְהַגִּיעַ וּמַקְדִּים לָצֵאת, וּמְשׂוֹחֵחַ בָּאֶמְצַע, וּבְעָמְדוֹ לְדִין הוּא מַזְעִיק אֶת סָנֵגוֹרוֹ: "תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, הִתְחַנְּנִי בְּבַקָּשָׁה".

מַה תֹּאמַר?!

שֶׁרַק לֹא תְּקַטְרֵג בִּמְקוֹם לְסַנְגֵּר, חָלִילָה וְחַס! (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)

	צו תשע"ט
	זֵרוּז לְלִמּוּד הַתּוֹרָה
	"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים" (לד-א) לוּחוֹת הַבְּרִית הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מַעֲשֵׂי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, '"וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹקִים הֵמָּה, וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹקִים הוּא, חָרוּת עַל הַלֻּחֹת". מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַלּוּחוֹת הָאַחֲרוֹנִים: מַחְצַב יַהֲלוֹמִים נוֹצַר בְּאָהֳלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, מִמֶּנּוּ פִּסֵּל אֶת הַלּוּחוֹת הַשְּׁנִיִּים. שְׁבָבֵי הַיַּהֲלוֹמִים נִשְׁאֲרוּ בִּרְשׁוּתוֹ, וּמֵהֶם הִתְעַשֵּׁר. מָה הַלֶּקַח וְהַמֶּסֶר שֶׁבַּדְּבָרִים? אִלּוּ נִשְׁאַרְנוּ בְּדַרְגַּת הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים, גִּלּוּ לָנוּ חֲזַ"ל (שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה א-טו), הָיִינוּ לוֹמְדִים וְלֹא שׁוֹכְחִים. הַלִּמּוּד הָיָה קַל לְהַפְלִיא, וְנֶחְרָט לָעַד. דַּרְגַּת הַלּוּחוֹת הַשְּׁנִיִּים הָיְתָה פְּחוּתָה, הַשִּׁכְחָה רַבָּה, הַיְגִיעָה הַנִּצְרֶכֶת רַבָּה וַעֲצוּמָה. חַיָּב הָאָדָם לַעֲמֹל קָשׁוֹת כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת הַתּוֹרָה, וְ"לֹא יָגַעְתָּ וּמָצָאתָ, אַל תַּאֲמִין". מֵעַתָּה קָשֶׁה לִקְנוֹת דִּבְרֵי תּוֹרָה כִּכְלֵי זָהָב וּפָז, וְנוֹחַ לְאַבְּדָם כִּכְלֵי זְכוּכִית. "אַךְ תָּעִיף עֵינְךָ בּוֹ - וְאֵינֶנּוּ" (בְּרָכוֹת ה.). וְהַמָּשָׁל לְכָךְ הוּא: לַעֲמֹל בְּפִסּוּל לוּחוֹת, רַק אָז יִכָּתֵב עֲלֵיהֶן מִמָּרוֹם. בִּבְחִינַת "יָגַעְתָּ - וּמָצָאתָ". "נֶפֶשׁ עָמֵל - עֲמֵלָה לוֹ", שֶׁהָאָדָם יָגֵעַ בַּתּוֹרָה וְהַתּוֹרָה מְגַלָּה לוֹ טְעָמֶיהָ (סַנְהֶדְרִין צט:). אָמְנָם קָשֶׁה הַדָּבָר שִׁבְעָתַיִם, אֲבָל שְׂכָרוֹ בְּצִדּוֹ: "לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא", הַשָּׂכָר מִתְרַבֶּה לְאֵין שִׁעוּר, כְּפִי מַדְרֵגַת הַקֹּשִׁי וְהֶעָמָל. טוֹב דָּבָר אֶחָד בַּצַּעַר מִמֵּאָה בְּרֶוַח, וְהַתּוֹרָה מִשְׁתָּרֶשֶׁת בַּלְּבָבוֹת וְנִקְנֵית בְּקִנְיָן נִצְחִי וְהָרֶוַח לָעַד לְעוֹלָם. מִלּוּחוֹת שֶׁנֶּחְצְבוּ בְּעָמָל לֹא יִפְרְחוּ עוֹד הָאוֹתִיּוֹת! וְזוֹ הִיא בְּחִינַת "מִפְּסָלְתָּן שֶׁל לוּחוֹת נִתְעַשֵּׁר מֹשֶׁה" (נדרים לח.), עֲמַל הַחֲצִיבָה וַהֲכָנַת הַכְּלִי לְהַשְׁרָאַת אוֹר הַתּוֹרָה, הוּא עַצְמוֹ הַמַּעֲשִׁיר אֶת בְּעָלָיו בְּעֹשֶׁר וְאֹשֶׁר נִצְחִיִּים, לְקִנְיַן עוֹלָם וְחַיֵּי עוֹלָם! בְּ"צוֹם גְּדַלְיָה" יִסֵּד הַפַּיְטָן סְלִיחָה הַפּוֹתַחַת בַּמִּלִּים: "תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִתְחַנְּנִי בְּבַקָּשָׁה", וְהוֹלֵךְ וּמוֹנֶה בַּקָּשׁוֹת וּתְחִנּוֹת, שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה תְּעוֹרֵר רַחֲמֵי שָׁמַיִם עַל עַם יִשְׂרָאֵל הַהוֹגִים בָּהּ בְּהַתְמָדָה, שֶׁיְּכוֹלָה הִיא שֶׁתְּרַחֵם וּבִזְכוּתָהּ נִוָשַׁע. אֲבָל אִם מִתְרַשְּׁלִים אָנוּ בְּלִמּוּדָהּ, אֵיךְ נַזְעִיקֶנָּה שֶׁתְּלַמֵּד זְכוּת עָלֵינוּ! אִם חָלִילָה וְחַס מְצוּיִים אָנוּ בְּמַצָּב שֶׁל "אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה" (אָבוֹת ו-ב), בְּאֵילוּ פָּנִים יְכוֹלִים אָנוּ לְבַקְּשָׁהּ שֶׁתִּתְחַנֵּן עָלֵינוּ. אֵיךְ נְיַחֵל לִמְצֹא חֵן, כַּאֲשֶׁר "כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף"! וְאָנוּ נִזְכָּרִים בְּדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (וַיִּקְרָא רַבָּה לְ-ו): מָשָׁל לְשׁוֹדֵד שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים וּמְלַסְטֵם עוֹבְרִים וְשָׁבִים. יוֹם אֶחָד עָבַר שָׁם פְּקִיד הַמֶּלֶךְ שֶׁגָּבָה כַּסְפֵּי הַמִּסִּים בְּאוֹתוֹ מָחוֹז. קָם עָלָיו הַשּׁוֹדֵד וְהִכָּהוּ, וְנָטַל כָּל כַּסְפֵּי הַמִּסִּים שֶׁנָּשָׂא עִמּוֹ. לְיָמִים נִלְכַּד הַשּׁוֹדֵד וְנֶחְבַּשׁ בַּכֶּלֶא לִקְרַאת מִשְׁפָּטוֹ. שָׁמַע פְּקִיד הַמֶּלֶךְ וּבָא לְבוֹר כִּלְאוֹ. אָמַר לוֹ: "תַּחְזִיר לִי מַה שֶּׁשָּׁדַדְתָּ מִמֶּנִּי, וַאֲנִי מְלַמֵּד עָלֶיךָ זְכוּת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ". אָמַר: מִכָּל מַה שֶּׁלִּסְטַמְתִּי וְכָל מַה שֶּׁלָּקַחְתִּי לֹא נִשְׁאַר בְּיָדִי מְאוּמָה, מִלְּבַד הָאַרְנָק הָרֵיק שֶׁבְּכִיסִי, וְהוּא אַרְנָקְךָ". אָמַר הַפָּקִיד: "תְּנֵהוּ לִי, וַאֲנִי מְלַמֵּד עָלֶיךָ זְכוּת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ". שָׁלַף אֶת הָאַרְנָק, וְהֶחְזִירוֹ לִבְעָלָיו. אָמַר הַפָּקִיד: "לֶהֱוֵי יָדוּעַ לְךָ, שֶׁלְּמָחָר תּוּבָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְמִשְׁפָּט, וְהוּא יִתְעַנְיֵן וְיִשְׁאַל הַאִם יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמּוּכָן לְהַמְלִיץ טוֹב עָלֶיךָ. תַּעֲנֶה שֶׁיֵּשׁ אֶחָד מִפְּקִידֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁיְּדַבֵּר עָלֶיךָ טוֹבוֹת. יִשְׁלְחוּ אַחֲרַי וְיִקְרְאוּנִי, וְאָבוֹא לְהַמְלִיץ עָלֶיךָ זְכוּת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ". וְכָךְ הָיָה. לְמָחֳרָת הֶעֱמִידוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְדִין. שָׁאַל הַמֶּלֶךְ: "יֵשׁ מִי שֶׁמּוּכָן לְסַנְגֵּר עָלֶיךָ?" אָמַר: "פְּלוֹנִי פְּקִיד הַמֶּלֶךְ מוּכָן לְלַמֵּד עָלַי זְכוּת". שָׁלַח הַמֶּלֶךְ, וֶהֱבִיאוּהוּ. נִשְׁאַל: "הֲמַכִּיר אַתָּה אָדָם זֶה, וּמְצַדֵּד בִּזְכוּתוֹ?" אָמַר: "וַדַּאי שֶׁאֲנִי מַכִּירוֹ! כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ שְׁלָחַנִי לִגְבּוֹת אֶת מִסֵּי הַמָּחוֹז וְחָזַרְתִּי עִם כַּסְפֵּי הַמַּלְכוּת, הִתְיַצֵּב בְּפָנַי וְהִכַּנִי נִמְרָצוֹת וְלָקַח כָּל מַה שֶׁהָיָה עִמִּי - וְאַרְנָק זֶה שֶׁהָיָה בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁלִּי הוּא, וְיָעִיד עָלָיו!" וְכָל הַנּוֹכְחִים קָרְאוּ וְעָנוּ: "אוֹי לוֹ לְזֶה, שֶׁנַּעֲשָׂה סָנֵגוֹרוֹ קָטֵגוֹרוֹ!" כָּךְ, סִיֵּם הַמִּדְרָשׁ, אָדָם לוֹקֵחַ לוּלָב, לִזְכּוֹת עַל יָדוֹ. וְאִם הָיָה גָּזוּל, צוֹוֵחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמֵר: גָּזוּל אֲנִי, חָמוּס אֲנִי. וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים: אוֹי לְזֶה, שֶׁנַּעֲשָׂה סָנֵגוֹרוֹ קָטֵגוֹרוֹ! וּמַה נֹּאמַר בְּמִי שֶׁהָיָה מְאַחֵר לְהַגִּיעַ וּמַקְדִּים לָצֵאת, וּמְשׂוֹחֵחַ בָּאֶמְצַע, וּבְעָמְדוֹ לְדִין הוּא מַזְעִיק אֶת סָנֵגוֹרוֹ: "תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, הִתְחַנְּנִי בְּבַקָּשָׁה". מַה תֹּאמַר?! שֶׁרַק לֹא תְּקַטְרֵג בִּמְקוֹם לְסַנְגֵּר, חָלִילָה וְחַס! (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)