Otzarot-Article

"וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים" (א-כא) הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת לָנוּ עַל הַמְיַלְּדוֹת הַמְּסוּרוֹת, שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁן וְסִכְּנוּ עַצְמָן. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא נַעֲנוּ לִפְקֻדַּת פַּרְעֹה לַהֲרֹג אֶת הַיְלָדִים, אֶלָּא עוֹד הֵבִיאוּ לָהֶם מָזוֹן וְהִגִּישׁוּ כָּל עֶזְרָה. הָיוּ אֵלּוּ אֵם וּבִתָּהּ, יוֹכֶבֶד וּמִרְיָם. וְכִנּוּיִים נִתְּנוּ לָהֶן עַל שֵׁם תְּכוּנוֹתֵיהֶן: "שִׁפְרָה וּפוּעָה". שִׁפְרָה, עַל שֵׁם שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד, רוֹחֶצֶת, מְנַקָּה וּמְחַתֶּלֶת כְּכָל צָרְכּוֹ, "וּפוּעָה עַל שֵׁם שֶׁפּוֹעָה וּמְדַבֶּרֶת וְהוֹגָה לַוָּלָד, כְּדֶרֶךְ הַנָּשִׁים הַמְפַיְּסוֹת תִּינוֹק בּוֹכֶה".

בִּשְׁכָרָן, קִבְּלוּ הַמְיַלְּדוֹת "בָּתִּים": יוֹכֶבֶד הָיְתָה לְאֵם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, מַנְחִיל הַתּוֹרָה וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, אֲבִי מִשְׁפַּחַת הַכֹּהֲנִים עוֹבְדֵי ה' לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת. מִרְיָם נִשְּׂאָה לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וּמִמֶּנָּה שׁוֹשֶׁלֶת מַלְכֵי בֵּית דָּוִד עַד מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁיִּגְאֲלֵנוּ מְהֵרָה (רַשִּׁ"י).

נִתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר: יוֹכֶבֶד עָסְקָה בְּעֶצֶם קִיּוּם הַוָּלָד, "שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד", וְזָכְתָה לִהְיוֹת אִמָּם שֶׁל מְקַיְּמֵי עַם יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹתָיו מֵהַבְּחִינָה הָרוּחָנִית: עַמּוּדֵי הַתּוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה' לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת. פּוּעָה הִרְגִּיעָה אֶת הַתִּינוֹק, שָׁרָה לוֹ. אֵין זוֹ סַכָּנָה קִיּוּמִית, זוֹ "רַק" אַהֲבָה וּתְשׂוּמַת לֵב. וְזָכְתָה - לִהְיוֹת אִמָּהּ שֶׁל מַלְכוּת.

כִּי עִקַּר תַּפְקִיד הַמֶּלֶךְ, לְהַקְדִּישׁ תְּשׂוּמַת לֵב לְרַוְחַת הָעָם, לְהַרְעִיף אַהֲבָה!

מֵעַתָּה, כְּשֶׁאָמְרוּ שֶׁכָּל רַב הוּא כְּמֶלֶךְ בַּקְּהִלָּה, "מַלְכֵי רַבָּנָן" (גיטין סב.), וְכָל הוֹרֶה כְּמֶלֶךְ בַּמִּשְׁפָּחָה (אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן כח) - יָדוֹעַ נֵדַע שֶׁזֶּה עִקַּר תַּפְקִידֵנוּ, עֲבוּרוֹ נִבְחַרְנוּ: לְהַקְדִּישׁ תְּשׂוּמַת לֵב, וּלְהַרְעִיף אַהֲבָה!

בְּכָל בֹּקֶר, כְּשֶׁפָּנָה רַבֵּנוּ מָרָן פּוֹסֵק הַדּוֹר הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיינְשְׁטֵיין זָצָ"ל לְבֵיתוֹ לְאַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, הָיָה עוֹצֵר לְיַד פֶּתַח הַמִּסְפָּרָה וּמְקַדֵּם פְּנֵי בְּעָלֶיהָ בִּבְרָכָה: "שָׁלוֹם, מַר הֶרְבֶּרְט, בֹּקֶר טוֹב!"

"בֹּקֶר טוֹב לְךָ, רַבִּי", הָיָה מֵשִׁיב הַסַּפָּר. זֶה כְּבָר הָפַךְ לְדָבָר שֶׁבְּשִׁגְרָה, וְעִם זֹאת הֵאִיר אֶת יוֹמוֹ. נִכָּר הָיָה שֶׁהָרַב הַקָּשִׁישׁ מְבָרֵךְ מִכָּל הַלֵּב, מְאַחֵל כָּל טוּב. וּבִכְלָל, מְסַפְּרִים שֶׁהוּא רַב כֹּה חָשׁוּב. הַלָּקוֹחוֹת הַיְּהוּדִים נִרְעָשִׁים כָּל כָּךְ כְּשֶׁהוּא עוֹצֵר וּמְבָרֵךְ. קָמִים מִמְּקוֹמָם בְּיִרְאַת כָּבוֹד. אֵינָם מַפְסִיקִים לְהִתְפַּעֵל וּלְהַדְגִּישׁ בְּפָנָיו לְאֵיזֶה כָּבוֹד זָכָה כְּשֶׁהָרַב הַגָּדוֹל בָּעוֹלָם, כְּהַגְדָּרָתָם, עוֹצֵר מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ לוֹמַר לוֹ שָׁלוֹם!

כָּל יוֹם, חוּץ מִשַּׁבַּת קֹדֶשׁ.

בְּשַׁבָּת עוֹבֵר הָרַב, עָטוּף בְּטַלִּיתוֹ, עַל פְּנֵי הַמִּסְפָּרָה הַפְּתוּחָה וּמִתְעַלֵּם כָּלִיל מִבְּעָלֶיהָ, הָעוֹשֶׂה שַׁבָּתוֹ חֹל רַחְמָנָא לִצְלַן.

לְמָחֳרָת הַשַּׁבָּת שׁוּב עָצַר, וּבֵרֵךְ בִּמְאוֹר פָּנִים.

מְלַוֵּהוּ תָּמַהּ: "מַדּוּעַ טוֹרֵחַ הוּא לְבָרְכוֹ לְשָׁלוֹם בְּכָל יוֹם, מָה עוֹד שֶׁהוּא מְחַלֵּל שַׁבָּת!"

עֲנָהוּ רַבֵּנוּ: "הַקֻּשְׁיָא הָאַחַת מְתֹרֶצֶת בַּחֲבֶרְתָּהּ. הַמְּחָאָה לֹא תַּעֲזֹר. בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם, אוּלַי כֵּן"...

וְכַעֲבֹר זְמַן עָבַר רַבֵּנוּ בְּשַׁבָּת עַל פְּנֵי הַמִּסְפָּרָה, וְהִיא סְגוּרָה! שֶׁלֶט הוֹדִיעַ עַל סְגִירָתָהּ בְּשַׁבָּתוֹת וּבְחַגֵּי יִשְׂרָאֵל!

לְמָחֳרַת הַשַּׁבָּת עָצַר כְּדַרְכּוֹ לְבָרֵךְ לְשָׁלוֹם, וְהַסַּפָּר אָמַר: "רַבִּי, הַמִּסְפָּרָה סְגוּרָה בְּשַׁבָּתוֹת!"

"רָאִיתִי, בְּנִי. תְּבֹרַךְ. הַשַּׁבָּת הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה!"

"הֲיוֹדֵעַ הָרַבִּי מַדּוּעַ? בִּגְלַל בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ! בְּכָל הַשָּׁבוּעַ בֵּרֵךְ, וּבְשַׁבָּת... בְּשַׁבָּת הִתְעַלֵּם... וַאֲנִי רוֹצֶה בְּרָכָה גַּם בְּשַׁבָּת..."

"תְּבֹרַךְ, בְּנִי. הַשַּׁבָּת עַצְמָהּ מְבָרֶכֶת אוֹתְךָ. שֶׁיִּהְיֶה לְךָ יוֹם טוֹב"... (וְהָאִישׁ מֹשֶׁה)

אִשָּׁה סָבְלָה מִדִּכָּאוֹן, וְהִנֵּה גִּלְּתָה שֶׁהִיא בְּהֵרָיוֹן. הָרוֹפֵא קָבַע שֶׁמַּצָּבָהּ יִדַּרְדֵּר עֵקֶב הַלֵּדָה, וְחָזָה שְׁחֹרוֹת. בַּעְלָהּ הַמְבֹהָל מִהֵר לְהִוָּעֵץ בְּרַבּוֹ, שֶׁהִבְהִיר: "זוֹ אֵינָהּ שְׁאֵלָה עֲבוּרִי, זוֹהִי שְׁאֵלָה עֲבוּר רַבִּי מֹשֶׁה".

עָלוּ בְּנֵי הַזּוּג אֶל רַבֵּנוּ. בִּקֵּשׁ שֶׁתַּחְזֹר מִלָּה בְּמִלָּה עַל דִּבְרֵי הָרוֹפֵא, שָׁאַל כַּמָּה שְׁאֵלוֹת הַבְהָרָה, וְאָמַר: "אַל תַּחְשְׁשִׁי. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאַתְּ עוֹמֶדֶת לָלֶדֶת יֶלֶד בָּרִיא שֶׁיָּבִיא אוֹר לַבַּיִת - וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁמַּצָּבֵךְ לֹא יַחְמִיר עֵקֶב הַלֵּדָה - אֶלָּא שֶׁגַּם בְּמַצָּבֵךְ יָחוּל שִׁפּוּר, וְתִהְיִי אִמָּא בְּרִיאָה!"

כַּמָּה שָׂמְחָה לִשְׁמֹעַ! כַּעֲבֹר כַּמָּה חֳדָשִׁים, הִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי רַבֵּנוּ בִּמְלוֹאָם.

אֲבָל הַסִּפּוּר לֹא תַּם.

עָבַר זְמַן נוֹסָף, וּבְעֶרֶב שַׁבָּת מְצַלְצֵל הַטֵּלֵפוֹן בְּבֵית אוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה. הָאֵם קִבְּלָה אֶת הַשִּׂיחָה. "שָׁלוֹם, מְדַבֵּר מֹשֶׁה פַיינְשְׁטֵיין. מַה שְּׁלוֹמֵךְ? טוֹב. טוֹב מְאֹד. וּמַה שְּׁלוֹם הַתִּינוֹק? בָּרוּךְ הַשֵּׁם! הַיּוֹם יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלּוֹ, יִשְׁלַח ה' בְּרִיאוּת וְהַצְלָחָה לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה!"... (רַבִּי מֹשֶׁה פַיינְשְׁטֵיין, וַיַּגֵּד מֹשֶׁה)

	ויקרא תשע"ט
	הַתְּפִלָּה הַמְקֻבֶּלֶת
	"וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים" (א-כא) הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת לָנוּ עַל הַמְיַלְּדוֹת הַמְּסוּרוֹת, שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁן וְסִכְּנוּ עַצְמָן. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא נַעֲנוּ לִפְקֻדַּת פַּרְעֹה לַהֲרֹג אֶת הַיְלָדִים, אֶלָּא עוֹד הֵבִיאוּ לָהֶם מָזוֹן וְהִגִּישׁוּ כָּל עֶזְרָה. הָיוּ אֵלּוּ אֵם וּבִתָּהּ, יוֹכֶבֶד וּמִרְיָם. וְכִנּוּיִים נִתְּנוּ לָהֶן עַל שֵׁם תְּכוּנוֹתֵיהֶן: "שִׁפְרָה וּפוּעָה". שִׁפְרָה, עַל שֵׁם שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד, רוֹחֶצֶת, מְנַקָּה וּמְחַתֶּלֶת כְּכָל צָרְכּוֹ, "וּפוּעָה עַל שֵׁם שֶׁפּוֹעָה וּמְדַבֶּרֶת וְהוֹגָה לַוָּלָד, כְּדֶרֶךְ הַנָּשִׁים הַמְפַיְּסוֹת תִּינוֹק בּוֹכֶה". בִּשְׁכָרָן, קִבְּלוּ הַמְיַלְּדוֹת "בָּתִּים": יוֹכֶבֶד הָיְתָה לְאֵם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, מַנְחִיל הַתּוֹרָה וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, אֲבִי מִשְׁפַּחַת הַכֹּהֲנִים עוֹבְדֵי ה' לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת. מִרְיָם נִשְּׂאָה לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וּמִמֶּנָּה שׁוֹשֶׁלֶת מַלְכֵי בֵּית דָּוִד עַד מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁיִּגְאֲלֵנוּ מְהֵרָה (רַשִּׁ"י). נִתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר: יוֹכֶבֶד עָסְקָה בְּעֶצֶם קִיּוּם הַוָּלָד, "שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד", וְזָכְתָה לִהְיוֹת אִמָּם שֶׁל מְקַיְּמֵי עַם יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹתָיו מֵהַבְּחִינָה הָרוּחָנִית: עַמּוּדֵי הַתּוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה' לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת. פּוּעָה הִרְגִּיעָה אֶת הַתִּינוֹק, שָׁרָה לוֹ. אֵין זוֹ סַכָּנָה קִיּוּמִית, זוֹ "רַק" אַהֲבָה וּתְשׂוּמַת לֵב. וְזָכְתָה - לִהְיוֹת אִמָּהּ שֶׁל מַלְכוּת. כִּי עִקַּר תַּפְקִיד הַמֶּלֶךְ, לְהַקְדִּישׁ תְּשׂוּמַת לֵב לְרַוְחַת הָעָם, לְהַרְעִיף אַהֲבָה! מֵעַתָּה, כְּשֶׁאָמְרוּ שֶׁכָּל רַב הוּא כְּמֶלֶךְ בַּקְּהִלָּה, "מַלְכֵי רַבָּנָן" (גיטין סב.), וְכָל הוֹרֶה כְּמֶלֶךְ בַּמִּשְׁפָּחָה (אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן כח) - יָדוֹעַ נֵדַע שֶׁזֶּה עִקַּר תַּפְקִידֵנוּ, עֲבוּרוֹ נִבְחַרְנוּ: לְהַקְדִּישׁ תְּשׂוּמַת לֵב, וּלְהַרְעִיף אַהֲבָה! בְּכָל בֹּקֶר, כְּשֶׁפָּנָה רַבֵּנוּ מָרָן פּוֹסֵק הַדּוֹר הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיינְשְׁטֵיין זָצָ"ל לְבֵיתוֹ לְאַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, הָיָה עוֹצֵר לְיַד פֶּתַח הַמִּסְפָּרָה וּמְקַדֵּם פְּנֵי בְּעָלֶיהָ בִּבְרָכָה: "שָׁלוֹם, מַר הֶרְבֶּרְט, בֹּקֶר טוֹב!" "בֹּקֶר טוֹב לְךָ, רַבִּי", הָיָה מֵשִׁיב הַסַּפָּר. זֶה כְּבָר הָפַךְ לְדָבָר שֶׁבְּשִׁגְרָה, וְעִם זֹאת הֵאִיר אֶת יוֹמוֹ. נִכָּר הָיָה שֶׁהָרַב הַקָּשִׁישׁ מְבָרֵךְ מִכָּל הַלֵּב, מְאַחֵל כָּל טוּב. וּבִכְלָל, מְסַפְּרִים שֶׁהוּא רַב כֹּה חָשׁוּב. הַלָּקוֹחוֹת הַיְּהוּדִים נִרְעָשִׁים כָּל כָּךְ כְּשֶׁהוּא עוֹצֵר וּמְבָרֵךְ. קָמִים מִמְּקוֹמָם בְּיִרְאַת כָּבוֹד. אֵינָם מַפְסִיקִים לְהִתְפַּעֵל וּלְהַדְגִּישׁ בְּפָנָיו לְאֵיזֶה כָּבוֹד זָכָה כְּשֶׁהָרַב הַגָּדוֹל בָּעוֹלָם, כְּהַגְדָּרָתָם, עוֹצֵר מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ לוֹמַר לוֹ שָׁלוֹם! כָּל יוֹם, חוּץ מִשַּׁבַּת קֹדֶשׁ. בְּשַׁבָּת עוֹבֵר הָרַב, עָטוּף בְּטַלִּיתוֹ, עַל פְּנֵי הַמִּסְפָּרָה הַפְּתוּחָה וּמִתְעַלֵּם כָּלִיל מִבְּעָלֶיהָ, הָעוֹשֶׂה שַׁבָּתוֹ חֹל רַחְמָנָא לִצְלַן. לְמָחֳרָת הַשַּׁבָּת שׁוּב עָצַר, וּבֵרֵךְ בִּמְאוֹר פָּנִים. מְלַוֵּהוּ תָּמַהּ: "מַדּוּעַ טוֹרֵחַ הוּא לְבָרְכוֹ לְשָׁלוֹם בְּכָל יוֹם, מָה עוֹד שֶׁהוּא מְחַלֵּל שַׁבָּת!" עֲנָהוּ רַבֵּנוּ: "הַקֻּשְׁיָא הָאַחַת מְתֹרֶצֶת בַּחֲבֶרְתָּהּ. הַמְּחָאָה לֹא תַּעֲזֹר. בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם, אוּלַי כֵּן"... וְכַעֲבֹר זְמַן עָבַר רַבֵּנוּ בְּשַׁבָּת עַל פְּנֵי הַמִּסְפָּרָה, וְהִיא סְגוּרָה! שֶׁלֶט הוֹדִיעַ עַל סְגִירָתָהּ בְּשַׁבָּתוֹת וּבְחַגֵּי יִשְׂרָאֵל! לְמָחֳרַת הַשַּׁבָּת עָצַר כְּדַרְכּוֹ לְבָרֵךְ לְשָׁלוֹם, וְהַסַּפָּר אָמַר: "רַבִּי, הַמִּסְפָּרָה סְגוּרָה בְּשַׁבָּתוֹת!" "רָאִיתִי, בְּנִי. תְּבֹרַךְ. הַשַּׁבָּת הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה!" "הֲיוֹדֵעַ הָרַבִּי מַדּוּעַ? בִּגְלַל בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ! בְּכָל הַשָּׁבוּעַ בֵּרֵךְ, וּבְשַׁבָּת... בְּשַׁבָּת הִתְעַלֵּם... וַאֲנִי רוֹצֶה בְּרָכָה גַּם בְּשַׁבָּת..." "תְּבֹרַךְ, בְּנִי. הַשַּׁבָּת עַצְמָהּ מְבָרֶכֶת אוֹתְךָ. שֶׁיִּהְיֶה לְךָ יוֹם טוֹב"... (וְהָאִישׁ מֹשֶׁה) אִשָּׁה סָבְלָה מִדִּכָּאוֹן, וְהִנֵּה גִּלְּתָה שֶׁהִיא בְּהֵרָיוֹן. הָרוֹפֵא קָבַע שֶׁמַּצָּבָהּ יִדַּרְדֵּר עֵקֶב הַלֵּדָה, וְחָזָה שְׁחֹרוֹת. בַּעְלָהּ הַמְבֹהָל מִהֵר לְהִוָּעֵץ בְּרַבּוֹ, שֶׁהִבְהִיר: "זוֹ אֵינָהּ שְׁאֵלָה עֲבוּרִי, זוֹהִי שְׁאֵלָה עֲבוּר רַבִּי מֹשֶׁה". עָלוּ בְּנֵי הַזּוּג אֶל רַבֵּנוּ. בִּקֵּשׁ שֶׁתַּחְזֹר מִלָּה בְּמִלָּה עַל דִּבְרֵי הָרוֹפֵא, שָׁאַל כַּמָּה שְׁאֵלוֹת הַבְהָרָה, וְאָמַר: "אַל תַּחְשְׁשִׁי. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאַתְּ עוֹמֶדֶת לָלֶדֶת יֶלֶד בָּרִיא שֶׁיָּבִיא אוֹר לַבַּיִת - וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁמַּצָּבֵךְ לֹא יַחְמִיר עֵקֶב הַלֵּדָה - אֶלָּא שֶׁגַּם בְּמַצָּבֵךְ יָחוּל שִׁפּוּר, וְתִהְיִי אִמָּא בְּרִיאָה!" כַּמָּה שָׂמְחָה לִשְׁמֹעַ! כַּעֲבֹר כַּמָּה חֳדָשִׁים, הִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי רַבֵּנוּ בִּמְלוֹאָם. אֲבָל הַסִּפּוּר לֹא תַּם. עָבַר זְמַן נוֹסָף, וּבְעֶרֶב שַׁבָּת מְצַלְצֵל הַטֵּלֵפוֹן בְּבֵית אוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה. הָאֵם קִבְּלָה אֶת הַשִּׂיחָה. "שָׁלוֹם, מְדַבֵּר מֹשֶׁה פַיינְשְׁטֵיין. מַה שְּׁלוֹמֵךְ? טוֹב. טוֹב מְאֹד. וּמַה שְּׁלוֹם הַתִּינוֹק? בָּרוּךְ הַשֵּׁם! הַיּוֹם יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלּוֹ, יִשְׁלַח ה' בְּרִיאוּת וְהַצְלָחָה לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה!"... (רַבִּי מֹשֶׁה פַיינְשְׁטֵיין, וַיַּגֵּד מֹשֶׁה)