Otzarot-Article

עָבַרְנוּ מִקְבָּץ שֶׁל יָמִים קְדוֹשִׁים, יָמִים מְרוֹמָמִים וְנִשְׂגָּבִים. בַּחֲתִימָתָם, בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, פּוֹרֶצֶת הַשִּׂמְחָה גְּבוּלוֹת, הַקָּפוֹת וְשִׁירָה: שִׂמְחַת תּוֹרָה! מָה עִנְיָנָהּ, וּמַדּוּעַ נֶחְגֶּגֶת בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, הַיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַחֹרֶף הָאָרֹךְ, וְהַתְחָלַת חַיֵּי הַשִּׁגְרָה?

מְסֻפָּר עַל רַבִּי אֶלְעָזָר מִבִּיאַלִיסְטוֹק זַצַ"ל, מֵחֲרִיפֵי חֲבוּרַת קוֹצְק הַנּוֹדַעַת. הוּא הָיָה טָרוּד בְּטִרְדוֹת הַפַּרְנָסָה, וְיוֹם אֶחָד שָׁפַךְ לִבּוֹ בִּפְנֵי חֲבֵרָיו: הֲיוֹדְעִים אַתֶּם, הֵן הָאָדָם אֵינוֹ חַי לְעוֹלָם... וְחָשַׁבְתִּי, יוֹם אֶחָד יוֹמִי יָבוֹא, וְנִשְׁמָתִי תַּעֲלֶה לַמָּרוֹם לִמְסֹר דִּין חֶשְׁבּוֹן. וּכְבָר אָמְרוּ: "אֵין תְּחִלַּת דִּינוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה"... (קדושין מ:).

יִשְׁאָלוּנִי: "לָמַדְתָּ, אֶלְעָזָר?" וּמָה אֶעֱנֶה...

אֹמַר: "לֹא הָיָה לִי פְּנַאי. לָמַדְתִּי רַק שִׁעוּר פֹּה, שִׁעוּר שָׁם..."

"וּמַדּוּעַ, אֶלְעָזָר?" וְאֶעֱנֶה: "הָיִיתִי טָרוּד בְּעִנְיְנֵי פַּרְנָסָה".

"וְכִי זוֹ תְּשׁוּבָה?!" יַעֲלֶה קוֹלוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן הַמְקַטְרֵג, "מַנִּיחִים חַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִים בְּחַיֵּי שָׁעָה?!"

מָה אֶעֱנֶה, צוֹדֵק הוּא... וְאֹמַר: "רָצִיתִי לִלְמֹד, אֲבָל אִשְׁתִּי נָתְנָה עָלַי קוֹלָהּ. הַבַּיִת רֵיק, וְהַיְלָדִים רְעֵבִים..."

וְאָז יִשָּׁמַע צְחוֹקוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן: "חִי חִי חִי, וְכִי זוֹ תְּשׁוּבָה?!"...

אוֹ אָז אֶגְעַר בּוֹ לֵאמֹר: "הַס, שָׂטָן! לְךָ אֵין רְשׁוּת לְדַבֵּר!"

תַּדְהֵמָה תִשְׂתָּרֵר, וְאַסְבִּיר דְּבָרַי: "חֲזַ"ל גִּלּוּ לָנוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר תּוֹקְעִים בַּשּׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, חוֹשֵׁב הַשָּׂטָן שֶׁאוּלַי זֶה שׁוֹפָרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁמְּבַשֵּׂר שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהֵעָלֵם. עוֹדוֹ תּוֹהֶה - נִשְׁמַעַת שׁוּב תְּקִיעָה, בַּסִּדְרָה הַשְּׁנִיָּה. הַחֲשָׁשׁ הוֹפֵךְ לְוַדָּאוּת וְטַעֲנוֹתָיו מִסְתַּתְּמוֹת, הוּא נַעֲשֶׂה מְבֻלְבָּל לַחֲלוּטִין. וַאֲנִי שׁוֹאֵל: כְּלוּם עַד כְּדֵי כָּךְ קָצָר זִכְרוֹנוֹ? הֵן אִם יַחְשֹׁב מְעַט, יִזָּכֵר שֶׁכָּךְ הָיָה גַּם בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה וְלִפְנֵי שְׁנָתַיִם! וְהַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה:

אָכֵן, אִם יַחְשֹׁב - יִזָּכֵר. אֲבָל כְּשֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַתְּקִיעוֹת, הוּא נִבְהָל וְנִרְעָשׁ, וּבְמַצָּב כָּזֶה אֵינוֹ מְסֻגָּל לַחְשֹׁב וּלְהִזָּכֵר... וְעַכְשָׁו" - אֲסַיֵּם דְּבָרַי – "הַאִם לֹא תָּבִין שֶׁצַּעֲקוֹת אִשְׁתִּי וּבְכִיּוֹת הָרָעָב שֶׁל יְלָדַי מְבַלְבְּלוֹת אֶת דַּעְתִּי כְּפִי שֶׁתְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר מְבַלְבֶּלֶת אֶת דַּעְתְּךָ?"...

סִפּוּר נָאֶה, וְלֶקַח בְּצִדּוֹ: מִתְקָרְבִים יְמֵי הַחֻלִּין, טִרְדוֹת הַחַיִּים וְשֶׁטֶף הַזּוּטוֹת, וְאָנוּ עֲלוּלִים לְהִסָּחֵף, לְהִגָּרֵר וְלִטְבֹּעַ בָּהֶם. וּמַה יְהֵא עָלֵינוּ, עַל רוּחָנִיּוּתֵנוּ, עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלָּנוּ? עִם מָה נָבוֹא לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים שֶׁל הַשָּׁנָה הַבָּאָה? הַאִם נָשׁוּב וְנֹאמַר: "כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְלָתֶיךָ" בִּתְחוּשַׁת הַחְמָצָה נוֹרָאָה?

לְשֵׁם כָּךְ, הִנְחִילוּנוּ יוֹם מְרוֹמָם זֶה שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה, שֶׁנִּקְבַּע בְּדַעְתֵּנוּ אֶת חֲשִׁיבוּת לִמּוּדָהּ, וְנַחְלִיט עַתָּה הַחְלָטָה: לְהוֹסִיף שִׁעוּר תּוֹרָה, לְהִתְחַזֵּק בְּהַתְמָדָה... וּלְאוֹר הַהַחְלָטָה, נִכָּנֵס לִשְׁנַת הִתְעַלּוּת וְאוֹרָה! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	יתרו תשע"ט
	נִזְקֹף אֶת קוֹמָתֵנוּ!
	עָבַרְנוּ מִקְבָּץ שֶׁל יָמִים קְדוֹשִׁים, יָמִים מְרוֹמָמִים וְנִשְׂגָּבִים. בַּחֲתִימָתָם, בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, פּוֹרֶצֶת הַשִּׂמְחָה גְּבוּלוֹת, הַקָּפוֹת וְשִׁירָה: שִׂמְחַת תּוֹרָה! מָה עִנְיָנָהּ, וּמַדּוּעַ נֶחְגֶּגֶת בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, הַיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַחֹרֶף הָאָרֹךְ, וְהַתְחָלַת חַיֵּי הַשִּׁגְרָה? מְסֻפָּר עַל רַבִּי אֶלְעָזָר מִבִּיאַלִיסְטוֹק זַצַ"ל, מֵחֲרִיפֵי חֲבוּרַת קוֹצְק הַנּוֹדַעַת. הוּא הָיָה טָרוּד בְּטִרְדוֹת הַפַּרְנָסָה, וְיוֹם אֶחָד שָׁפַךְ לִבּוֹ בִּפְנֵי חֲבֵרָיו: הֲיוֹדְעִים אַתֶּם, הֵן הָאָדָם אֵינוֹ חַי לְעוֹלָם... וְחָשַׁבְתִּי, יוֹם אֶחָד יוֹמִי יָבוֹא, וְנִשְׁמָתִי תַּעֲלֶה לַמָּרוֹם לִמְסֹר דִּין חֶשְׁבּוֹן. וּכְבָר אָמְרוּ: "אֵין תְּחִלַּת דִּינוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה"... (קדושין מ:). יִשְׁאָלוּנִי: "לָמַדְתָּ, אֶלְעָזָר?" וּמָה אֶעֱנֶה... אֹמַר: "לֹא הָיָה לִי פְּנַאי. לָמַדְתִּי רַק שִׁעוּר פֹּה, שִׁעוּר שָׁם..." "וּמַדּוּעַ, אֶלְעָזָר?" וְאֶעֱנֶה: "הָיִיתִי טָרוּד בְּעִנְיְנֵי פַּרְנָסָה". "וְכִי זוֹ תְּשׁוּבָה?!" יַעֲלֶה קוֹלוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן הַמְקַטְרֵג, "מַנִּיחִים חַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִים בְּחַיֵּי שָׁעָה?!" מָה אֶעֱנֶה, צוֹדֵק הוּא... וְאֹמַר: "רָצִיתִי לִלְמֹד, אֲבָל אִשְׁתִּי נָתְנָה עָלַי קוֹלָהּ. הַבַּיִת רֵיק, וְהַיְלָדִים רְעֵבִים..." וְאָז יִשָּׁמַע צְחוֹקוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן: "חִי חִי חִי, וְכִי זוֹ תְּשׁוּבָה?!"... אוֹ אָז אֶגְעַר בּוֹ לֵאמֹר: "הַס, שָׂטָן! לְךָ אֵין רְשׁוּת לְדַבֵּר!" תַּדְהֵמָה תִשְׂתָּרֵר, וְאַסְבִּיר דְּבָרַי: "חֲזַ"ל גִּלּוּ לָנוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר תּוֹקְעִים בַּשּׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, חוֹשֵׁב הַשָּׂטָן שֶׁאוּלַי זֶה שׁוֹפָרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁמְּבַשֵּׂר שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהֵעָלֵם. עוֹדוֹ תּוֹהֶה - נִשְׁמַעַת שׁוּב תְּקִיעָה, בַּסִּדְרָה הַשְּׁנִיָּה. הַחֲשָׁשׁ הוֹפֵךְ לְוַדָּאוּת וְטַעֲנוֹתָיו מִסְתַּתְּמוֹת, הוּא נַעֲשֶׂה מְבֻלְבָּל לַחֲלוּטִין. וַאֲנִי שׁוֹאֵל: כְּלוּם עַד כְּדֵי כָּךְ קָצָר זִכְרוֹנוֹ? הֵן אִם יַחְשֹׁב מְעַט, יִזָּכֵר שֶׁכָּךְ הָיָה גַּם בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה וְלִפְנֵי שְׁנָתַיִם! וְהַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה: אָכֵן, אִם יַחְשֹׁב - יִזָּכֵר. אֲבָל כְּשֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַתְּקִיעוֹת, הוּא נִבְהָל וְנִרְעָשׁ, וּבְמַצָּב כָּזֶה אֵינוֹ מְסֻגָּל לַחְשֹׁב וּלְהִזָּכֵר... וְעַכְשָׁו" - אֲסַיֵּם דְּבָרַי – "הַאִם לֹא תָּבִין שֶׁצַּעֲקוֹת אִשְׁתִּי וּבְכִיּוֹת הָרָעָב שֶׁל יְלָדַי מְבַלְבְּלוֹת אֶת דַּעְתִּי כְּפִי שֶׁתְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר מְבַלְבֶּלֶת אֶת דַּעְתְּךָ?"... סִפּוּר נָאֶה, וְלֶקַח בְּצִדּוֹ: מִתְקָרְבִים יְמֵי הַחֻלִּין, טִרְדוֹת הַחַיִּים וְשֶׁטֶף הַזּוּטוֹת, וְאָנוּ עֲלוּלִים לְהִסָּחֵף, לְהִגָּרֵר וְלִטְבֹּעַ בָּהֶם. וּמַה יְהֵא עָלֵינוּ, עַל רוּחָנִיּוּתֵנוּ, עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלָּנוּ? עִם מָה נָבוֹא לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים שֶׁל הַשָּׁנָה הַבָּאָה? הַאִם נָשׁוּב וְנֹאמַר: "כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְלָתֶיךָ" בִּתְחוּשַׁת הַחְמָצָה נוֹרָאָה? לְשֵׁם כָּךְ, הִנְחִילוּנוּ יוֹם מְרוֹמָם זֶה שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה, שֶׁנִּקְבַּע בְּדַעְתֵּנוּ אֶת חֲשִׁיבוּת לִמּוּדָהּ, וְנַחְלִיט עַתָּה הַחְלָטָה: לְהוֹסִיף שִׁעוּר תּוֹרָה, לְהִתְחַזֵּק בְּהַתְמָדָה... וּלְאוֹר הַהַחְלָטָה, נִכָּנֵס לִשְׁנַת הִתְעַלּוּת וְאוֹרָה! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)