Otzarot-Article

הָבָה נְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲכָמִים, נְצַיֵּת לְתַקָּנַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "מֹשֶׁה תִּקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹאֲלִים וְדוֹרְשִׁים בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל יוֹם: הִלְכוֹת פֶּסַח, בְּפֶסַח. הִלְכוֹת עֲצֶרֶת בַּעֲצֶרֶת, הִלְכוֹת חַג (הַסֻּכּוֹת) בֶּחָג".

נִלְמַד הֲלָכָה מֵהִלְכוֹת אַרְבַּעַת הַמִּינִים, וְנָפִיק לִקְחָהּ. וּבַתְּחִלָּה, רֶקַע: אַרְבַּעַת הַמִּינִים גְּדֵלִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָאֲרָצוֹת הַדּוֹמוֹת לָהּ בְּאַקְלִימָן. הָעֲרָבוֹת גְּדֵלוֹת גַּם בָּאֲרָצוֹת הַקָּרוֹת, הַהֲדַסִּים מְטֻפָּחִים שָׁם בְּגִנּוֹת הַשָּׂרִים. אֲבָל אֵין שָׁם עֲצֵי תָּמָר וְאִילָנוֹת אֶתְרוֹגִים. אוֹתָם הָיוּ מְיַבְּאִים. דָּא עָקָא, הָאֶתְרוֹג פְּרִי עָדִין הוּא, הַדְּרָכִים מְשֻׁבָּשׁוֹת הָיוּ וְאֶמְצָעֵי הַתּוֹבָלָה אִטִּיִּים. לֹא אַחַת מַגִּיעַ הָיָה אַרְגַּז אֶתְרוֹגִים, וְכֻלָּם נִמְצְאוּ פְּסוּלִים. הַמְּחִירִים הֶאֱמִירוּ, יַד הֲמוֹן הָעָם לֹא הִשִּׂיגָה לִקְנִיַּת אֶתְרוֹג, וַדַּאי שֶׁלֹּא אֶתְרוֹג מְהֻדָּר. הָיְתָה הַקְּהִלָּה רוֹכֶשֶׁת אַרְבָּעָה מִינִים, וְהַכֹּל עָמְדוּ בַּתּוֹר לְבָרֵךְ וּלְנַעְנֵעַ. וּכְבָר אֵרַע שֶׁנּוֹתְרוּ קְהִלּוֹת בְּלֹא אַרְבָּעָה מִינִים. קְהִלָּה כָּזוֹ שָׂכְרָה פָּרָשׁ, שֶׁיַּמְתִּין עַד שֶׁאַחֲרוֹן בְּנֵי הַקְּהִלָּה הַסְּמוּכָה יְבָרֵךְ עַל הַלּוּלָב, וְיִדְהַר עִמּוֹ לְזַכּוֹתָם בַּמִּצְוָה. מוּבָן, שֶׁהָעֲשִׁירִים הַמֻּפְלָגִים שֶׁיָּדָם הִשִּׂיגָה, לֹא חָסְכוּ מָמוֹן כְּדֵי לִזְכּוֹת בְּלוּלָב וְאֶתְרוֹג מְהֻדָּרִים שֶׁבַּמְהֻדָּרִים. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּחַבְּבִים הֵם אֶת הַמִּצְווֹת.

וְכָאן הִגַּעְנוּ לַהֲלָכָה. כָּתַב הַמָּגֵן אַבְרָהָם (תרנח ס"ק יב) בְּשֵׁם "מַטֵּה מֹשֶׁה": "אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶתְרוֹג מִשֶּׁלּוֹ, וּבְעִיר אַחֶרֶת אֵין לָהֶם כְּלָל, מוּטָב שֶׁיִּשְׁלְחֶנּוּ לְשָׁם, וְהוּא יְבָרֵךְ עַל שֶׁל הַקָּהָל".

מַרְעִישׁ! עָמַל אָדָם וְיָגַע, חָסַךְ פְּרוּטָה לִפְרוּטָה, חֲלוֹם אֶחָד הָיָה לוֹ: שֶׁבְּהַגִּיעַ חַג הַסֻּכּוֹת יִהְיֶה לוֹ אֶתְרוֹג מִשֶּׁלּוֹ! שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַעֲמֹד בַּתּוֹר, לְהִתְקַדֵּם צַעַד אַחַר צַעַד, לְבָרֵךְ וּלְנַעְנֵעַ בְּחָפְזָה כִּי הַתּוֹר אָרֹךְ, וְהַבָּא אַחֲרָיו דּוֹחֵק.

חֲלוֹם אֶחָד הָיָה לוֹ: שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֶתְרוֹג מִשֶּׁלּוֹ, לֶאֱחֹז בּוֹ בִּשְׁעַת הַהַלֵּל, בְּהִדּוּר מִצְוָה, לְנַעְנֵעַ בּוֹ כַּדִּין בְּ"הוֹדוּ" וּבְ"אָנָּא", וּלְהַקִּיף בּוֹ אֶת הַבִּימָה.

וְאֵין לְהַכְחִישׁ: הַחֲלוֹם כָּלַל גַּם חֻלְשָׁה אֱנוֹשִׁית. הוּא בִּקֵּשׁ לִזְכּוֹת בְּמַבְּטֵי הַעֲרָכָה בַּמִּנְיָן, לְהִמָּנוֹת עַל הָאֲמִידִים הַיְּכוֹלִים לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמָם. אֵין זוֹ עֲבֵרָה. אֶת כַּסְפּוֹ הִרְוִיחַ בְּיֹשֶׁר, עָמַל עָלָיו בְּעֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתָיו. וְכָל חֶפְצוֹ, לְהִתְנָאוֹת בְּמִצְוָה!

הִנֵּה כִּי כֵן, עָמַל וְיָגַע, חָסַךְ וְקָנָה. יֵשׁ לוֹ אֶתְרוֹג מִשֶּׁלּוֹ, הִתְמַמֵּשׁ הַחֲלוֹם! וְאָז מְסַפְּרִים לוֹ, שֶׁבַּעֲיָרָה פְּלוֹנִית יֵשׁ מִנְיַן יְהוּדִים וְאֵין יָדָם מַשֶּׁגֶת לִרְכִישַׁת אַרְבָּעָה מִינִים. בְּשָׁמְעוֹ, נִפְרַד הוּא מֵחֶסְכוֹנוֹתָיו, נִפְרַד מֵעֲמַל כַּפָּיו, נִפְרַד מֵהָאֶתְרוֹג הַמְהֻדָּר, נִפְרַד מִמַּבְּטֵי הַהַעֲרָכָה, נִפְרַד מֵהַחֲלוֹם שֶׁכִּמְעַט וְהִתְגַּשֵּׁם - וְשׁוֹלֵחַ אֶת הָאֶתְרוֹג לְאוֹתָהּ קְהִלָּה.

אֵין הוּא מַכִּיר אֶת תּוֹשָׁבֶיהָ, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי הֵם. דַּי לוֹ בְּכָךְ שֶׁיְּהוּדִים זְקוּקִים לְאֶתְרוֹג. אָז גַּם הַשָּׁנָה יַעֲמֹד בַּתּוֹר, יִשְׂתָּרֵךְ לְאִטּוֹ, יְנַעְנֵעַ בְּחָפְזָה וְיָשׁוּב לִמְקוֹמוֹ. לִמְקוֹמוֹ כָּאן יָשׁוּב בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. אֲבָל שָׁם, בְּגַן עֵדֶן, שָׁם רָכַשׁ לְעַצְמוֹ מָקוֹם חָדָשׁ, בְּכֹתֶל הַמִּזְרָח! שָׁם, קָנָה אֶת עוֹלָמוֹ!

וּמַה לָּמַדְנוּ מֵהֲלָכָה זוֹ? מַה לָּמַדְנוּ מֵהַהֲלָכָה הַמַּקְבִּילָה, בְּהִלְכוֹת חֲנֻכָּה: "אִם יֵשׁ לוֹ שֶׁמֶן בְּצִמְצוּם, וְלַחֲבֵרוֹ אֵין כְּלָל, מוּטָב שֶׁיַּדְלִיק בְּכָל לַיְלָה נֵר אֶחָד וְיִתֵּן גַּם לַחֲבֵרוֹ. שֶׁהֲרֵי מִדִּינָא אֵין צָרִיךְ אֶלָּא נֵר אֶחָד". אֵיךְ תּוּכַל לִהְיוֹת מִן "הַמְּהַדְּרִין מִן הַמְּהַדְּרִין" וַחֲבֵרְךָ יֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ, תַּרְתֵּי מַשְׁמָע?

לָמַדְנוּ, שֶׁאִם יֵשׁ מִי שֶׁאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה, אֵין יָדוֹ מַשֶּׁגֶת לְמִצְוָה, וּבְיָדְךָ לְמַלֵּא אֶת מַחְסוֹרוֹ, לְהַרְווֹת אֶת צִמְאוֹנוֹ - לֹא תּוּכַל לְהִתְעַלֵּם, לֹא תּוּכַל לוֹמַר "שָׁלוֹם עָלַיִךְ נַפְשִׁי". אֲנִי אֲהַדֵּר בַּמִּצְווֹת, אֲנִי אֶתְעַלֶּה מַעְלָה מַעְלָה, אֲנִי אַרְחִיב יְדִיעוֹתַי, אֶחְיֶה בְּעוֹלָם רוּחָנִי מוּגָן. לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ, רֵד מִן הָהָר אֶל הָעָם, תְּוַתֵּר עַל הִדּוּר כְּדֵי לָתֵת לָהֶם אֶת הַבָּסִיס, לְלַמְּדָם שִׁעוּר תּוֹרָה, הֲלָכָה, אַגָּדָה. וְכִכְלוֹת הַכֹּל, אֵין הִדּוּר גָּדוֹל מִזֶּה לִכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵין נַחַת רוּחַ רַבָּה יוֹתֵר לְפָנָיו!

וְכָל אֶחָד לְפִי דַּרְגָּתוֹ וּכְפִי יְכָלְתּוֹ. כָּךְ רַב לְתַלְמִידוֹ, אָב לִבְנוֹ, וְכָל אֶחָד לִקְרוֹבוֹ וְלִשְׁכֵנוֹ. שֶׁהֲרֵי אִם יָבוֹא הָאֶתְרוֹג, אֲפִלּוּ יָבִיא עִמּוֹ אֶת הַלּוּלָב וְהַהֲדַס, הֵן שָׁאוֹל יִשָּׁאֵל: וְהֵיכָן הָעֲרָבָה! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	בא תשע"ט
	דַּאֲגַת הָעֲשִׁירִים לָעֲנִיִּים בְּמִצְרַיִם
	הָבָה נְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲכָמִים, נְצַיֵּת לְתַקָּנַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "מֹשֶׁה תִּקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹאֲלִים וְדוֹרְשִׁים בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל יוֹם: הִלְכוֹת פֶּסַח, בְּפֶסַח. הִלְכוֹת עֲצֶרֶת בַּעֲצֶרֶת, הִלְכוֹת חַג (הַסֻּכּוֹת) בֶּחָג". נִלְמַד הֲלָכָה מֵהִלְכוֹת אַרְבַּעַת הַמִּינִים, וְנָפִיק לִקְחָהּ. וּבַתְּחִלָּה, רֶקַע: אַרְבַּעַת הַמִּינִים גְּדֵלִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָאֲרָצוֹת הַדּוֹמוֹת לָהּ בְּאַקְלִימָן. הָעֲרָבוֹת גְּדֵלוֹת גַּם בָּאֲרָצוֹת הַקָּרוֹת, הַהֲדַסִּים מְטֻפָּחִים שָׁם בְּגִנּוֹת הַשָּׂרִים. אֲבָל אֵין שָׁם עֲצֵי תָּמָר וְאִילָנוֹת אֶתְרוֹגִים. אוֹתָם הָיוּ מְיַבְּאִים. דָּא עָקָא, הָאֶתְרוֹג פְּרִי עָדִין הוּא, הַדְּרָכִים מְשֻׁבָּשׁוֹת הָיוּ וְאֶמְצָעֵי הַתּוֹבָלָה אִטִּיִּים. לֹא אַחַת מַגִּיעַ הָיָה אַרְגַּז אֶתְרוֹגִים, וְכֻלָּם נִמְצְאוּ פְּסוּלִים. הַמְּחִירִים הֶאֱמִירוּ, יַד הֲמוֹן הָעָם לֹא הִשִּׂיגָה לִקְנִיַּת אֶתְרוֹג, וַדַּאי שֶׁלֹּא אֶתְרוֹג מְהֻדָּר. הָיְתָה הַקְּהִלָּה רוֹכֶשֶׁת אַרְבָּעָה מִינִים, וְהַכֹּל עָמְדוּ בַּתּוֹר לְבָרֵךְ וּלְנַעְנֵעַ. וּכְבָר אֵרַע שֶׁנּוֹתְרוּ קְהִלּוֹת בְּלֹא אַרְבָּעָה מִינִים. קְהִלָּה כָּזוֹ שָׂכְרָה פָּרָשׁ, שֶׁיַּמְתִּין עַד שֶׁאַחֲרוֹן בְּנֵי הַקְּהִלָּה הַסְּמוּכָה יְבָרֵךְ עַל הַלּוּלָב, וְיִדְהַר עִמּוֹ לְזַכּוֹתָם בַּמִּצְוָה. מוּבָן, שֶׁהָעֲשִׁירִים הַמֻּפְלָגִים שֶׁיָּדָם הִשִּׂיגָה, לֹא חָסְכוּ מָמוֹן כְּדֵי לִזְכּוֹת בְּלוּלָב וְאֶתְרוֹג מְהֻדָּרִים שֶׁבַּמְהֻדָּרִים. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּחַבְּבִים הֵם אֶת הַמִּצְווֹת. וְכָאן הִגַּעְנוּ לַהֲלָכָה. כָּתַב הַמָּגֵן אַבְרָהָם (תרנח ס"ק יב) בְּשֵׁם "מַטֵּה מֹשֶׁה": "אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶתְרוֹג מִשֶּׁלּוֹ, וּבְעִיר אַחֶרֶת אֵין לָהֶם כְּלָל, מוּטָב שֶׁיִּשְׁלְחֶנּוּ לְשָׁם, וְהוּא יְבָרֵךְ עַל שֶׁל הַקָּהָל". מַרְעִישׁ! עָמַל אָדָם וְיָגַע, חָסַךְ פְּרוּטָה לִפְרוּטָה, חֲלוֹם אֶחָד הָיָה לוֹ: שֶׁבְּהַגִּיעַ חַג הַסֻּכּוֹת יִהְיֶה לוֹ אֶתְרוֹג מִשֶּׁלּוֹ! שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַעֲמֹד בַּתּוֹר, לְהִתְקַדֵּם צַעַד אַחַר צַעַד, לְבָרֵךְ וּלְנַעְנֵעַ בְּחָפְזָה כִּי הַתּוֹר אָרֹךְ, וְהַבָּא אַחֲרָיו דּוֹחֵק. חֲלוֹם אֶחָד הָיָה לוֹ: שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֶתְרוֹג מִשֶּׁלּוֹ, לֶאֱחֹז בּוֹ בִּשְׁעַת הַהַלֵּל, בְּהִדּוּר מִצְוָה, לְנַעְנֵעַ בּוֹ כַּדִּין בְּ"הוֹדוּ" וּבְ"אָנָּא", וּלְהַקִּיף בּוֹ אֶת הַבִּימָה. וְאֵין לְהַכְחִישׁ: הַחֲלוֹם כָּלַל גַּם חֻלְשָׁה אֱנוֹשִׁית. הוּא בִּקֵּשׁ לִזְכּוֹת בְּמַבְּטֵי הַעֲרָכָה בַּמִּנְיָן, לְהִמָּנוֹת עַל הָאֲמִידִים הַיְּכוֹלִים לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמָם. אֵין זוֹ עֲבֵרָה. אֶת כַּסְפּוֹ הִרְוִיחַ בְּיֹשֶׁר, עָמַל עָלָיו בְּעֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתָיו. וְכָל חֶפְצוֹ, לְהִתְנָאוֹת בְּמִצְוָה! הִנֵּה כִּי כֵן, עָמַל וְיָגַע, חָסַךְ וְקָנָה. יֵשׁ לוֹ אֶתְרוֹג מִשֶּׁלּוֹ, הִתְמַמֵּשׁ הַחֲלוֹם! וְאָז מְסַפְּרִים לוֹ, שֶׁבַּעֲיָרָה פְּלוֹנִית יֵשׁ מִנְיַן יְהוּדִים וְאֵין יָדָם מַשֶּׁגֶת לִרְכִישַׁת אַרְבָּעָה מִינִים. בְּשָׁמְעוֹ, נִפְרַד הוּא מֵחֶסְכוֹנוֹתָיו, נִפְרַד מֵעֲמַל כַּפָּיו, נִפְרַד מֵהָאֶתְרוֹג הַמְהֻדָּר, נִפְרַד מִמַּבְּטֵי הַהַעֲרָכָה, נִפְרַד מֵהַחֲלוֹם שֶׁכִּמְעַט וְהִתְגַּשֵּׁם - וְשׁוֹלֵחַ אֶת הָאֶתְרוֹג לְאוֹתָהּ קְהִלָּה. אֵין הוּא מַכִּיר אֶת תּוֹשָׁבֶיהָ, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי הֵם. דַּי לוֹ בְּכָךְ שֶׁיְּהוּדִים זְקוּקִים לְאֶתְרוֹג. אָז גַּם הַשָּׁנָה יַעֲמֹד בַּתּוֹר, יִשְׂתָּרֵךְ לְאִטּוֹ, יְנַעְנֵעַ בְּחָפְזָה וְיָשׁוּב לִמְקוֹמוֹ. לִמְקוֹמוֹ כָּאן יָשׁוּב בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. אֲבָל שָׁם, בְּגַן עֵדֶן, שָׁם רָכַשׁ לְעַצְמוֹ מָקוֹם חָדָשׁ, בְּכֹתֶל הַמִּזְרָח! שָׁם, קָנָה אֶת עוֹלָמוֹ! וּמַה לָּמַדְנוּ מֵהֲלָכָה זוֹ? מַה לָּמַדְנוּ מֵהַהֲלָכָה הַמַּקְבִּילָה, בְּהִלְכוֹת חֲנֻכָּה: "אִם יֵשׁ לוֹ שֶׁמֶן בְּצִמְצוּם, וְלַחֲבֵרוֹ אֵין כְּלָל, מוּטָב שֶׁיַּדְלִיק בְּכָל לַיְלָה נֵר אֶחָד וְיִתֵּן גַּם לַחֲבֵרוֹ. שֶׁהֲרֵי מִדִּינָא אֵין צָרִיךְ אֶלָּא נֵר אֶחָד". אֵיךְ תּוּכַל לִהְיוֹת מִן "הַמְּהַדְּרִין מִן הַמְּהַדְּרִין" וַחֲבֵרְךָ יֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ, תַּרְתֵּי מַשְׁמָע? לָמַדְנוּ, שֶׁאִם יֵשׁ מִי שֶׁאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה, אֵין יָדוֹ מַשֶּׁגֶת לְמִצְוָה, וּבְיָדְךָ לְמַלֵּא אֶת מַחְסוֹרוֹ, לְהַרְווֹת אֶת צִמְאוֹנוֹ - לֹא תּוּכַל לְהִתְעַלֵּם, לֹא תּוּכַל לוֹמַר "שָׁלוֹם עָלַיִךְ נַפְשִׁי". אֲנִי אֲהַדֵּר בַּמִּצְווֹת, אֲנִי אֶתְעַלֶּה מַעְלָה מַעְלָה, אֲנִי אַרְחִיב יְדִיעוֹתַי, אֶחְיֶה בְּעוֹלָם רוּחָנִי מוּגָן. לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ, רֵד מִן הָהָר אֶל הָעָם, תְּוַתֵּר עַל הִדּוּר כְּדֵי לָתֵת לָהֶם אֶת הַבָּסִיס, לְלַמְּדָם שִׁעוּר תּוֹרָה, הֲלָכָה, אַגָּדָה. וְכִכְלוֹת הַכֹּל, אֵין הִדּוּר גָּדוֹל מִזֶּה לִכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵין נַחַת רוּחַ רַבָּה יוֹתֵר לְפָנָיו! וְכָל אֶחָד לְפִי דַּרְגָּתוֹ וּכְפִי יְכָלְתּוֹ. כָּךְ רַב לְתַלְמִידוֹ, אָב לִבְנוֹ, וְכָל אֶחָד לִקְרוֹבוֹ וְלִשְׁכֵנוֹ. שֶׁהֲרֵי אִם יָבוֹא הָאֶתְרוֹג, אֲפִלּוּ יָבִיא עִמּוֹ אֶת הַלּוּלָב וְהַהֲדַס, הֵן שָׁאוֹל יִשָּׁאֵל: וְהֵיכָן הָעֲרָבָה! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)