Otzarot-Article

טִרְחָה רַבָּה טָרְחָה הָרַבָּנִית מִקְּרֶטְשֶׁנִיף עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם בְּטִגּוּן לְבִיבוֹת לִכְבוֹד סְעוּדַת הַחַג הַקָּדוֹשׁ. דָּוָה לֵב הַצַּדִּיק רַבִּי מֵאִיר מִקְּרֶטְשֶׁנִיף זַצַ"ל וְאָמַר לָהּ: "הִתְבּוֹנְנִי וּרְאִי, שֶׁכָּל הַטִּרְחָה הַזּוֹ הִיא עֲבוּר מָקוֹם כֹּה זָעִיר, מֵהַשְּׂפָתַיִם וְעַד לַגָּרוֹן... אִמְרִי נָא, הַאִם הַטֹּרַח כְּדַאי? הַגִּישִׁי נָא אֶת תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה בְּנִפְרָד, אֶת הַבֵּיצִים הַטְּרוּפוֹת לְבַדָּן וְאֶת הַשֶּׁמֶן וְהַמֶּלַח לְחוּד, וַהֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי לִדְאֹג שֶׁהַכֹּל יִתְעַרְבֵּל אֶצְלִי יַחַד"... (שַׁעַר הָאוֹתִיּוֹת כז)

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה וּמַה בָּא לְלַמְּדֵנוּ? הַאִם אֶת פְּרִישׁוּתוֹ וּתְלִישׁוּתוֹ שֶׁל הָרַב מֵהֲנָאוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁמּוּכָן הָיָה לִבְלֹעַ כָּל מַרְכִּיב לְעַצְמוֹ וּלְעַרְבְּלָם בְּמֵעָיו? לֹא וָלֹא. אַף שֶׁהָיְתָה זוֹ דַּרְגָּתוֹ לֹא לָמַדְנוּ מִמֶּנָּה מְאוּמָה. רְחוֹקִים הַדְּבָרִים מֵאִתָּנוּ שְׁנוֹת אוֹר.

אֲבָל נוּכַל לִלְמֹד, שֶׁהָיָה מוּדָע לְטִרְחַת הָרַבָּנִית, לַקֹּשִׁי שֶׁבַּהֲכָנַת הַמַּאֲכָלִים בַּחַג זֶה, וּבִקֵּשׁ לְהָקֵל מֵעָלֶיהָ אֶת הַטֹּרַח. וְזֹאת בְּהֶחְלֵט נוּכַל גַּם אָנוּ לִלְמֹד - הִתְחַשְּׁבוּת בַּזּוּלַת. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	וארא תשע"ט
	כַּמָּה גָּדוֹל מַעֲשֶׂה שֶׁל אָדָם גָּדוֹל!
	לֵיל הַסֵּדֶר הִנֵּה זֶה בָּא טִרְחָה רַבָּה טָרְחָה הָרַבָּנִית מִקְּרֶטְשֶׁנִיף עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם בְּטִגּוּן לְבִיבוֹת לִכְבוֹד סְעוּדַת הַחַג הַקָּדוֹשׁ. דָּוָה לֵב הַצַּדִּיק רַבִּי מֵאִיר מִקְּרֶטְשֶׁנִיף זַצַ"ל וְאָמַר לָהּ: "הִתְבּוֹנְנִי וּרְאִי, שֶׁכָּל הַטִּרְחָה הַזּוֹ הִיא עֲבוּר מָקוֹם כֹּה זָעִיר, מֵהַשְּׂפָתַיִם וְעַד לַגָּרוֹן... אִמְרִי נָא, הַאִם הַטֹּרַח כְּדַאי? הַגִּישִׁי נָא אֶת תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה בְּנִפְרָד, אֶת הַבֵּיצִים הַטְּרוּפוֹת לְבַדָּן וְאֶת הַשֶּׁמֶן וְהַמֶּלַח לְחוּד, וַהֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי לִדְאֹג שֶׁהַכֹּל יִתְעַרְבֵּל אֶצְלִי יַחַד"... (שַׁעַר הָאוֹתִיּוֹת כז) מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה וּמַה בָּא לְלַמְּדֵנוּ? הַאִם אֶת פְּרִישׁוּתוֹ וּתְלִישׁוּתוֹ שֶׁל הָרַב מֵהֲנָאוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁמּוּכָן הָיָה לִבְלֹעַ כָּל מַרְכִּיב לְעַצְמוֹ וּלְעַרְבְּלָם בְּמֵעָיו? לֹא וָלֹא. אַף שֶׁהָיְתָה זוֹ דַּרְגָּתוֹ לֹא לָמַדְנוּ מִמֶּנָּה מְאוּמָה. רְחוֹקִים הַדְּבָרִים מֵאִתָּנוּ שְׁנוֹת אוֹר. אֲבָל נוּכַל לִלְמֹד, שֶׁהָיָה מוּדָע לְטִרְחַת הָרַבָּנִית, לַקֹּשִׁי שֶׁבַּהֲכָנַת הַמַּאֲכָלִים בַּחַג זֶה, וּבִקֵּשׁ לְהָקֵל מֵעָלֶיהָ אֶת הַטֹּרַח. וְזֹאת בְּהֶחְלֵט נוּכַל גַּם אָנוּ לִלְמֹד - הִתְחַשְּׁבוּת בַּזּוּלַת. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)