Otzarot-Article

"אֱלֹקִים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר" (כב-כז) שְׁמַעְתֶּם עַל הָאָדָם הַמְכֹעָר שֶׁכָּעַס עַל הָרְאִי וְנִפְּצוֹ בַּחֲמַת זַעֲמוֹ? בְּכָךְ הוֹכִיחַ כִּי לֹא רַק מְכֹעָר הוּא, אֶלָּא אַף שׁוֹטֶה. וּמַה הִרְוִיחַ? הָרְאִי הִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים, וּבְכָל רְסִיס מִשְׁתַּקֶּפֶת דְּמוּתוֹ. כִּעוּרוֹ מֻכְפָּל בִּמְאוֹת הָרְסִיסִים...

בְּפָרָשָׁתֵנוּ הֻזְהַרְנוּ שֶׁלֹּא לְקַלֵּל דַּיָּן, וְלֹא לָאֹר נָשִׂיא. טֶבַע הוּא בָּאָדָם: אִם יָצָא חַיָּב בְּדִינוֹ, מַאֲשִׁים הוּא אֶת הַדַּיָּן. וְאִם הָעִנְיָנִים בַּמְּדִינָה יְגֵעִים, הָאַבְטָלָה גּוֹאָה, הַכַּלְכָּלָה בְּשֵׁפֶל, הַבִּטָּחוֹן צוֹלֵעַ, מִתְמַרְמְרִים עַל הַמַּנְהִיג, 'הַנָּשִׂיא'.

וְלֹא מִתְבּוֹנְנִים שֶׁפְּסַק דִּינוֹ שֶׁל הַשּׁוֹפֵט הוּא כִּרְאִי. שֶׁמַּעֲשָׂיו גָּרְמוּ לְהַרְשָׁעָתוֹ, וְעָלָיו לְהַאֲשִׁים אֶת עַצְמוֹ בִּלְבַד. וְאֵין מְבִינִים שֶׁהַמַּנְהִיג מַצְלִיחַ כְּפִי זְכֻיּוֹתָיו שֶׁל הָעָם: "פַּרְנָס לְפִי הַדּוֹר" (עֲרָכִין יז.), וְאִלּוּ הָיִינוּ אָנוּ זַכָּאִים, מַרְבִּים מִצְווֹת וּמַרְבִּים תּוֹרָה, אֲזַי הָיְתָה הַכַּלְכָּלָה פּוֹרַחַת, הַפַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, הַגְּשָׁמִים בְּעִתָּם, הַשָּׁלוֹם שׁוֹרֵר וְהַבִּטָּחוֹן אֵיתָן.

פַּעַם רָוְחָה הָאִמְרָה: לְהַכּוֹת "עַל חֵטְא" עַל לִבּוֹ שֶׁל הַזּוּלַת. כַּיּוֹם הָפְכוּ אֶת הַמַּנְהִיג לְשַׂק הַחֲבָטוֹת הַלְּאֻמִּי, בְּלֹא לְהָבִין שֶׁהוּא קָרְבַּן הַמְּצִיאוּת: אִלּוּ הָיָה הָעָם רָאוּי, אִלּוּ הָיִינוּ מַרְבִּים זְכֻיּוֹת, כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְכֻלָּנוּ יַחַד, הָיָה מַצָּבֵנוּ טוֹב לְאֵין עֲרֹךְ. כַּמָּה חֲבָל שֶׁתְּשׂוּמַת הַלֵּב מוּסֶטֶת מֵהָעִקָּר, מֵהַהִשְׁתַּפְּרוּת הָעַצְמִית! כַּמָּה קַל לִתְלוֹת בַּזּוּלַת אֶת אַשְׁמַת חֶסְרוֹנוֹתֵינוּ!

וְנָבִין, שֶׁהַדַּיָּן וְהַנָּשִׂיא הֵם רַק מָשָׁל: אֶת מִי אֵין הָאָדָם מַאֲשִׁים בְּכִשְׁלוֹנוֹתָיו, בְּהֶפְסֵדָיו וּבַאֲסוֹנוֹ. אֶת בֶּן הַזּוּג וְאֶת הַמַּעֲבִיד, אֶת מֶזֶג הָאֲוִיר וְאֶת הַמַּזָּל הָרָע. רַק לֹא אֶת עַצְמוֹ, אֶת חֶסְרוֹנוֹתָיו וַחֲטָאָיו.

כַּמָּה יָפֶה הַסִּפּוּר: בִּימֵי נְעוּרָיו סָבַל רַבִּי יִצְחָק מִוָּורְקָא מֵאִשְׁתּוֹ. נִרְגֶּנֶת וְנִרְגֶּזֶת הָיְתָה, וְהָפְכָה אֶת חַיָּיו לְגֵיהִנֹּם. קָם וְנָסַע אֶל רַבּוֹ, הַצַּדִּיק רַבִּי דָּוִד מִלֶּלוֹב. לְהִתְאוֹנֵן, לִקְבֹּל, וְאוּלַי יוֹרֵהוּ לְגָרְשָׁהּ. דָּפַק עַל דַּלְתּוֹ, וְרַבּוֹ פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת. בְּטֶרֶם פָּצָה רַבִּי יִצְחָק אֶת פִּיו, הִפְטִיר רַבּוֹ: "מַה תֹּאמַר אֵלַי, אֱמֹר לְעַצְמְךָ!" - וְטָרַק אֶת הַדֶּלֶת בְּפָנָיו... נִרְעַשׁ רַבִּי יִצְחָק וְהֵבִין אֶת הַמֶּסֶר: לֹא אֲנִי הַכְּתֹבֶת, אָמַר לוֹ רַבּוֹ, וְאַף לֹא הָאִשָּׁה! עֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ וּתְשַׁפֵּר אֶת עַצְמְךָ, וְהַכֹּל יָבוֹא עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם!...

רַבֵּנוּ, מָרָן פּוֹסֵק הַדּוֹר הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיינְשְׁטֵיין זָצָ"ל הֶחְלִים מֵהֶתְקֵף לֵב חָמוּר, וְשָׁהָה בְּבֵית הַחוֹלִים תַּחַת פִּקּוּחַ רָצוּף. בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הֻרְשׁוּ לְבַקְּרוֹ לְדַקּוֹת סְפוּרוֹת. מְצָאוּהוּ מְרֻכָּז בְּמַחְשְׁבוֹתָיו, וּבְרֹב רִכּוּזוֹ לֹא הִשְׁגִּיחַ בָּהֶם. הַנֶּכֶד שֶׁהִתְקָרֵב מִכֻּלָּם, שְׁמָעוֹ מְמַלְמֵל: "אִם יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה הֵם, הֲרֵינִי מְקַבְּלָם בְּאַהֲבָה. אֲבָל הֲלֹא אֵין אֵלּוּ יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה, כִּי גּוֹרְמִים הֵם לְבִטּוּל תּוֹרָה (בְּרָכוֹת ה:). מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, יִסּוּרִים שֶׁל תּוֹכָחָה הֵם! עָלַי לַעֲרֹךְ אֵפוֹא חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ בַּמֶּה חָטָאתִי, עַל מָה הַתְּבִיעָה" -

וְהֵחֵל לְמַלְמֵל: "תשל"ה - תשל"ד - תשל"ג - תשל"ב - "

רוֹפֵא נִכְנַס לַחֶדֶר, הֵעִיף מַבָּט בְּצַג הַמּוֹנִיטוֹר וְנֶחְרַד: "הַחוֹלֶה מִתְרַגֵּשׁ יוֹתֵר מִדַּי, צְאוּ מִיָּד מִן הַחֶדֶר!"

מִהֵר וְהִזְרִיק זְרִיקַת הַרְגָּעָה, וְרַבֵּנוּ מְמַלְמֵל: "תש"ג, תש"ב, תש"א"...

כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר הִתְאוֹשֵׁשׁ רַבֵּנוּ, וּכְבָר נִתָּן הָיָה לִשְׁהוֹת לְיָדוֹ וּלְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ. הַנֶּכֶד לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְאַפֵּק. אָמַר: "סַבָּא, מַה פֵּשֶׁר מִנְיַן הַשָּׁנִים שֶׁמָּנִיתָ לְאָחוֹר?!"

נִרְעַשׁ רַבֵּנוּ: "הַאֻמְנָם הִבַּעְתִּי מַחְשַׁבְתִּי בְּקוֹל?! כְּסָבוּר הָיִיתִי שֶׁאֲנִי מְחַשֵּׁב בְּלִבִּי"...

הַנֶּכֶד שָׁתַק. אוּלַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לִשְׁאֹל, לְגַלּוֹת שֶׁשָּׁמַע בְּלִי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שָּׁמַע.

כַּעֲבֹר רֶגַע אָרֹךְ, אָמַר רַבֵּנוּ: "אִם שָׁמַעְתָּ, אֲבָאֵר לְךָ.

בַּגְּמָרָא מְבֹאָר, שֶׁיֵּשׁ סוּגֵי יִסּוּרִים שֶׁאֵינָם בָּאִים עַל חֵטְא, אֶלָּא כְּדֵי לְקָרֵב אֶת הָאָדָם יוֹתֵר לְבוֹרְאוֹ. הֵם נִקְרָאִים בְּשֵׁם 'יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה'. וְהַמִּבְחָן הוּא, שֶׁאֵינָם גּוֹרְמִים לְבִטּוּל תּוֹרָה. כִּי אֵין דָּבָר שֶׁמְּקָרֵב לַבּוֹרֵא יוֹתֵר מֵהַתּוֹרָה, וְאִלּוּ הָיְתָה מַטְּרַת הַיִּסּוּרִים לְקָרֵב, לֹא הָיוּ מְבִיאִים יִסּוּרִים שֶׁגּוֹרְמִים לְבִטּוּל תּוֹרָה!

נִמְצָא, שֶׁאֵלּוּ יִסּוּרִים שֶׁמַּטְּרָתָם לְהָבִיא לְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ וּתְשׁוּבָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ לְאֶחָד מֵרַבּוֹתֵינוּ שֶׁהֶחְמִיץ יֵינוֹ: "לְעַיֵּן מַר בְּמִלֵּיהּ" (בְּרָכוֹת ה:), יְעַיֵּן בְּעִנְיָנָיו וְיִמְצָא מָה הַתְּבִיעָה עָלָיו. אַף אֲנִי, מִשֶּׁנִּסִּיתִי לַעֲמֹד בְּיִסּוּרַי וְלֹא הִצְלַחְתִּי, הֵבַנְתִּי שֶׁעָלַי לַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, לִמְצֹא אֵיזוֹ תְּבִיעָה יֵשׁ עָלַי -

סָקַרְתִּי אֵפוֹא אֶת חַיַּי, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה - תשל"ה, וְלֹא מָצָאתִי דָּבָר. תשל"ד, וְלֹא מָצָאתִי דָּבָר. תשל"ג, וְלֹא מָצָאתִי דָּבָר.

יֶתֶר עַל כֵּן, הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (בְּרָכוֹת ה.): פִּשְׁפֵּשׁ וְלֹא מָצָא, יִתְלֶה בְּבִטּוּל תּוֹרָה. וְלֹא מָצָאתִי רִפְיוֹן בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּשָׁנִים אֵלּוּ - תשל"ב, וְלֹא מָצָאתִי דָּבָר. תשל"א, וְלֹא מָצָאתִי דָּבָר.

וְכָךְ סָרַקְתִּי אֶת חַיַּי, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, עָשׂוֹר אַחַר עָשׂוֹר - עַד שֶׁמָּצָאתִי עַל מָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת הַתְּבִיעָה.

הָיָה זֶה לִפְנֵי כְּשִׁשִּׁים שָׁנָה. לָמַדְתִּי אָז בִּישִׁיבַת הַגָּאוֹן רַבִּי פֶּסַח פְּרוּסְקִין זָצָ"ל, וְהוּא הִקְשָׁה בְּשִׁעוּרוֹ קֻשְׁיָא קָשָׁה כְּבַרְזֶל. הָרוּחוֹת סָעֲרוּ, בְּחִירֵי הַיְשִׁיבָה נִסּוּ כֹּחָם בְּתֵרוּצָהּ, וְנִכְשְׁלוּ. הִתְנַצְּחוּ וְהִתְפַּלְפְּלוּ וְהִתְוַכְּחוּ וְנוֹאֲשׁוּ. הַקֻּשְׁיָא קָמָה וְגַם נִצָּבָה, וּפוֹתֵר אֵין לָהּ. הַסְּעָרָה הָיְתָה לִדְמָמָה.

וְאָז כְּאִלּוּ הִבְזִיק אוֹר בְּמֹחִי, הַמַּהֲלָךְ בַּסּוּגְיָא הוּאַר בְּאוֹר יְקָרוֹת. נִמְנֵיתִי עַל הַצְּעִירִים שֶׁבִּבְנֵי הַחֲבוּרָה, קַמְתִּי וְהִצַּבְתִּי יְסוֹדוֹתֶיהָ, וְהַקֻּשְׁיָא נָפְלָה מֵאֵלֶיהָ. פְּנֵי רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה נָהֲרוּ: "אָכֵן, זֶה הַתֵּרוּץ! זָכִיתָ לְכַוֵּן לַאֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה" -

וְאָז, חַשְׁתִּי רֶגֶשׁ סִפּוּק. כָּל הָעֵינַיִם נִנְעֲצוּ בִּי בְּהַעֲרָכָה, וְעָלָה בִּי שֶׁמֶץ גַּאֲוָה -

שִׁשִּׁים שָׁנָה הִמְתִּין לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָשׁוּב עַל כָּךְ בִּתְשׁוּבָה. וּמִשֶׁלֹּא שַׁבְתִּי מִיָּזְמָתִי, עוֹרְרַנִי עַל כָּךְ בְּיִסּוּרַי!"...

מַפְלִיא, מַדְהִים, וּמַרְעִישׁ -

מֵאָז, הֻכְתַּר לְרַב בְּטֶרֶם מָלְאוּ לוֹ עֶשְׂרִים, דַּיָּנֵי בֵּית הַדִּין בְּוִילְנָה נוֹעֲצוּ בּוֹ, הָפַךְ לְתֵל תַּלְפִּיּוֹת לִמְבַקְּשֵׁי דְּבַר ה' זוֹ הֲלָכָה, הָיָה לְרֹאשׁ יְשִׁיבָה, פִּרְסֵם אֶת סְפָרָיו הַנּוֹדָעִים, זָכָה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם עוֹלָם.

וּכְדֵי לְאַתֵּר מַחְשֶׁבֶת גַּאֲוָה, הִרְהוּר חוֹלֵף, הָיָה עָלָיו לַחְזֹר שִׁשִּׁים שָׁנָה אֲחוֹרַנִּית!... (וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, וַיַּגֵּד מֹשֶׁה)

	שמות תשע"ט
	"הָאֱלֹקִים", מִדַּת הָרַחֲמִים בַּדִּין
	"אֱלֹקִים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר" (כב-כז) שְׁמַעְתֶּם עַל הָאָדָם הַמְכֹעָר שֶׁכָּעַס עַל הָרְאִי וְנִפְּצוֹ בַּחֲמַת זַעֲמוֹ? בְּכָךְ הוֹכִיחַ כִּי לֹא רַק מְכֹעָר הוּא, אֶלָּא אַף שׁוֹטֶה. וּמַה הִרְוִיחַ? הָרְאִי הִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים, וּבְכָל רְסִיס מִשְׁתַּקֶּפֶת דְּמוּתוֹ. כִּעוּרוֹ מֻכְפָּל בִּמְאוֹת הָרְסִיסִים... בְּפָרָשָׁתֵנוּ הֻזְהַרְנוּ שֶׁלֹּא לְקַלֵּל דַּיָּן, וְלֹא לָאֹר נָשִׂיא. טֶבַע הוּא בָּאָדָם: אִם יָצָא חַיָּב בְּדִינוֹ, מַאֲשִׁים הוּא אֶת הַדַּיָּן. וְאִם הָעִנְיָנִים בַּמְּדִינָה יְגֵעִים, הָאַבְטָלָה גּוֹאָה, הַכַּלְכָּלָה בְּשֵׁפֶל, הַבִּטָּחוֹן צוֹלֵעַ, מִתְמַרְמְרִים עַל הַמַּנְהִיג, 'הַנָּשִׂיא'. וְלֹא מִתְבּוֹנְנִים שֶׁפְּסַק דִּינוֹ שֶׁל הַשּׁוֹפֵט הוּא כִּרְאִי. שֶׁמַּעֲשָׂיו גָּרְמוּ לְהַרְשָׁעָתוֹ, וְעָלָיו לְהַאֲשִׁים אֶת עַצְמוֹ בִּלְבַד. וְאֵין מְבִינִים שֶׁהַמַּנְהִיג מַצְלִיחַ כְּפִי זְכֻיּוֹתָיו שֶׁל הָעָם: "פַּרְנָס לְפִי הַדּוֹר" (עֲרָכִין יז.), וְאִלּוּ הָיִינוּ אָנוּ זַכָּאִים, מַרְבִּים מִצְווֹת וּמַרְבִּים תּוֹרָה, אֲזַי הָיְתָה הַכַּלְכָּלָה פּוֹרַחַת, הַפַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, הַגְּשָׁמִים בְּעִתָּם, הַשָּׁלוֹם שׁוֹרֵר וְהַבִּטָּחוֹן אֵיתָן. פַּעַם רָוְחָה הָאִמְרָה: לְהַכּוֹת "עַל חֵטְא" עַל לִבּוֹ שֶׁל הַזּוּלַת. כַּיּוֹם הָפְכוּ אֶת הַמַּנְהִיג לְשַׂק הַחֲבָטוֹת הַלְּאֻמִּי, בְּלֹא לְהָבִין שֶׁהוּא קָרְבַּן הַמְּצִיאוּת: אִלּוּ הָיָה הָעָם רָאוּי, אִלּוּ הָיִינוּ מַרְבִּים זְכֻיּוֹת, כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְכֻלָּנוּ יַחַד, הָיָה מַצָּבֵנוּ טוֹב לְאֵין עֲרֹךְ. כַּמָּה חֲבָל שֶׁתְּשׂוּמַת הַלֵּב מוּסֶטֶת מֵהָעִקָּר, מֵהַהִשְׁתַּפְּרוּת הָעַצְמִית! כַּמָּה קַל לִתְלוֹת בַּזּוּלַת אֶת אַשְׁמַת חֶסְרוֹנוֹתֵינוּ! וְנָבִין, שֶׁהַדַּיָּן וְהַנָּשִׂיא הֵם רַק מָשָׁל: אֶת מִי אֵין הָאָדָם מַאֲשִׁים בְּכִשְׁלוֹנוֹתָיו, בְּהֶפְסֵדָיו וּבַאֲסוֹנוֹ. אֶת בֶּן הַזּוּג וְאֶת הַמַּעֲבִיד, אֶת מֶזֶג הָאֲוִיר וְאֶת הַמַּזָּל הָרָע. רַק לֹא אֶת עַצְמוֹ, אֶת חֶסְרוֹנוֹתָיו וַחֲטָאָיו. כַּמָּה יָפֶה הַסִּפּוּר: בִּימֵי נְעוּרָיו סָבַל רַבִּי יִצְחָק מִוָּורְקָא מֵאִשְׁתּוֹ. נִרְגֶּנֶת וְנִרְגֶּזֶת הָיְתָה, וְהָפְכָה אֶת חַיָּיו לְגֵיהִנֹּם. קָם וְנָסַע אֶל רַבּוֹ, הַצַּדִּיק רַבִּי דָּוִד מִלֶּלוֹב. לְהִתְאוֹנֵן, לִקְבֹּל, וְאוּלַי יוֹרֵהוּ לְגָרְשָׁהּ. דָּפַק עַל דַּלְתּוֹ, וְרַבּוֹ פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת. בְּטֶרֶם פָּצָה רַבִּי יִצְחָק אֶת פִּיו, הִפְטִיר רַבּוֹ: "מַה תֹּאמַר אֵלַי, אֱמֹר לְעַצְמְךָ!" - וְטָרַק אֶת הַדֶּלֶת בְּפָנָיו... נִרְעַשׁ רַבִּי יִצְחָק וְהֵבִין אֶת הַמֶּסֶר: לֹא אֲנִי הַכְּתֹבֶת, אָמַר לוֹ רַבּוֹ, וְאַף לֹא הָאִשָּׁה! עֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ וּתְשַׁפֵּר אֶת עַצְמְךָ, וְהַכֹּל יָבוֹא עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם!... רַבֵּנוּ, מָרָן פּוֹסֵק הַדּוֹר הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיינְשְׁטֵיין זָצָ"ל הֶחְלִים מֵהֶתְקֵף לֵב חָמוּר, וְשָׁהָה בְּבֵית הַחוֹלִים תַּחַת פִּקּוּחַ רָצוּף. בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הֻרְשׁוּ לְבַקְּרוֹ לְדַקּוֹת סְפוּרוֹת. מְצָאוּהוּ מְרֻכָּז בְּמַחְשְׁבוֹתָיו, וּבְרֹב רִכּוּזוֹ לֹא הִשְׁגִּיחַ בָּהֶם. הַנֶּכֶד שֶׁהִתְקָרֵב מִכֻּלָּם, שְׁמָעוֹ מְמַלְמֵל: "אִם יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה הֵם, הֲרֵינִי מְקַבְּלָם בְּאַהֲבָה. אֲבָל הֲלֹא אֵין אֵלּוּ יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה, כִּי גּוֹרְמִים הֵם לְבִטּוּל תּוֹרָה (בְּרָכוֹת ה:). מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, יִסּוּרִים שֶׁל תּוֹכָחָה הֵם! עָלַי לַעֲרֹךְ אֵפוֹא חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ בַּמֶּה חָטָאתִי, עַל מָה הַתְּבִיעָה" - וְהֵחֵל לְמַלְמֵל: "תשל"ה - תשל"ד - תשל"ג - תשל"ב - " רוֹפֵא נִכְנַס לַחֶדֶר, הֵעִיף מַבָּט בְּצַג הַמּוֹנִיטוֹר וְנֶחְרַד: "הַחוֹלֶה מִתְרַגֵּשׁ יוֹתֵר מִדַּי, צְאוּ מִיָּד מִן הַחֶדֶר!" מִהֵר וְהִזְרִיק זְרִיקַת הַרְגָּעָה, וְרַבֵּנוּ מְמַלְמֵל: "תש"ג, תש"ב, תש"א"... כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר הִתְאוֹשֵׁשׁ רַבֵּנוּ, וּכְבָר נִתָּן הָיָה לִשְׁהוֹת לְיָדוֹ וּלְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ. הַנֶּכֶד לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְאַפֵּק. אָמַר: "סַבָּא, מַה פֵּשֶׁר מִנְיַן הַשָּׁנִים שֶׁמָּנִיתָ לְאָחוֹר?!" נִרְעַשׁ רַבֵּנוּ: "הַאֻמְנָם הִבַּעְתִּי מַחְשַׁבְתִּי בְּקוֹל?! כְּסָבוּר הָיִיתִי שֶׁאֲנִי מְחַשֵּׁב בְּלִבִּי"... הַנֶּכֶד שָׁתַק. אוּלַי לֹא הָיָה צָרִיךְ לִשְׁאֹל, לְגַלּוֹת שֶׁשָּׁמַע בְּלִי שֶׁיּוֹדֵעַ מַה שָּׁמַע. כַּעֲבֹר רֶגַע אָרֹךְ, אָמַר רַבֵּנוּ: "אִם שָׁמַעְתָּ, אֲבָאֵר לְךָ. בַּגְּמָרָא מְבֹאָר, שֶׁיֵּשׁ סוּגֵי יִסּוּרִים שֶׁאֵינָם בָּאִים עַל חֵטְא, אֶלָּא כְּדֵי לְקָרֵב אֶת הָאָדָם יוֹתֵר לְבוֹרְאוֹ. הֵם נִקְרָאִים בְּשֵׁם 'יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה'. וְהַמִּבְחָן הוּא, שֶׁאֵינָם גּוֹרְמִים לְבִטּוּל תּוֹרָה. כִּי אֵין דָּבָר שֶׁמְּקָרֵב לַבּוֹרֵא יוֹתֵר מֵהַתּוֹרָה, וְאִלּוּ הָיְתָה מַטְּרַת הַיִּסּוּרִים לְקָרֵב, לֹא הָיוּ מְבִיאִים יִסּוּרִים שֶׁגּוֹרְמִים לְבִטּוּל תּוֹרָה! נִמְצָא, שֶׁאֵלּוּ יִסּוּרִים שֶׁמַּטְּרָתָם לְהָבִיא לְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ וּתְשׁוּבָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ לְאֶחָד מֵרַבּוֹתֵינוּ שֶׁהֶחְמִיץ יֵינוֹ: "לְעַיֵּן מַר בְּמִלֵּיהּ" (בְּרָכוֹת ה:), יְעַיֵּן בְּעִנְיָנָיו וְיִמְצָא מָה הַתְּבִיעָה עָלָיו. אַף אֲנִי, מִשֶּׁנִּסִּיתִי לַעֲמֹד בְּיִסּוּרַי וְלֹא הִצְלַחְתִּי, הֵבַנְתִּי שֶׁעָלַי לַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, לִמְצֹא אֵיזוֹ תְּבִיעָה יֵשׁ עָלַי - סָקַרְתִּי אֵפוֹא אֶת חַיַּי, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה - תשל"ה, וְלֹא מָצָאתִי דָּבָר. תשל"ד, וְלֹא מָצָאתִי דָּבָר. תשל"ג, וְלֹא מָצָאתִי דָּבָר. יֶתֶר עַל כֵּן, הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (בְּרָכוֹת ה.): פִּשְׁפֵּשׁ וְלֹא מָצָא, יִתְלֶה בְּבִטּוּל תּוֹרָה. וְלֹא מָצָאתִי רִפְיוֹן בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּשָׁנִים אֵלּוּ - תשל"ב, וְלֹא מָצָאתִי דָּבָר. תשל"א, וְלֹא מָצָאתִי דָּבָר. וְכָךְ סָרַקְתִּי אֶת חַיַּי, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, עָשׂוֹר אַחַר עָשׂוֹר - עַד שֶׁמָּצָאתִי עַל מָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת הַתְּבִיעָה. הָיָה זֶה לִפְנֵי כְּשִׁשִּׁים שָׁנָה. לָמַדְתִּי אָז בִּישִׁיבַת הַגָּאוֹן רַבִּי פֶּסַח פְּרוּסְקִין זָצָ"ל, וְהוּא הִקְשָׁה בְּשִׁעוּרוֹ קֻשְׁיָא קָשָׁה כְּבַרְזֶל. הָרוּחוֹת סָעֲרוּ, בְּחִירֵי הַיְשִׁיבָה נִסּוּ כֹּחָם בְּתֵרוּצָהּ, וְנִכְשְׁלוּ. הִתְנַצְּחוּ וְהִתְפַּלְפְּלוּ וְהִתְוַכְּחוּ וְנוֹאֲשׁוּ. הַקֻּשְׁיָא קָמָה וְגַם נִצָּבָה, וּפוֹתֵר אֵין לָהּ. הַסְּעָרָה הָיְתָה לִדְמָמָה. וְאָז כְּאִלּוּ הִבְזִיק אוֹר בְּמֹחִי, הַמַּהֲלָךְ בַּסּוּגְיָא הוּאַר בְּאוֹר יְקָרוֹת. נִמְנֵיתִי עַל הַצְּעִירִים שֶׁבִּבְנֵי הַחֲבוּרָה, קַמְתִּי וְהִצַּבְתִּי יְסוֹדוֹתֶיהָ, וְהַקֻּשְׁיָא נָפְלָה מֵאֵלֶיהָ. פְּנֵי רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה נָהֲרוּ: "אָכֵן, זֶה הַתֵּרוּץ! זָכִיתָ לְכַוֵּן לַאֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה" - וְאָז, חַשְׁתִּי רֶגֶשׁ סִפּוּק. כָּל הָעֵינַיִם נִנְעֲצוּ בִּי בְּהַעֲרָכָה, וְעָלָה בִּי שֶׁמֶץ גַּאֲוָה - שִׁשִּׁים שָׁנָה הִמְתִּין לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָשׁוּב עַל כָּךְ בִּתְשׁוּבָה. וּמִשֶׁלֹּא שַׁבְתִּי מִיָּזְמָתִי, עוֹרְרַנִי עַל כָּךְ בְּיִסּוּרַי!"... מַפְלִיא, מַדְהִים, וּמַרְעִישׁ - מֵאָז, הֻכְתַּר לְרַב בְּטֶרֶם מָלְאוּ לוֹ עֶשְׂרִים, דַּיָּנֵי בֵּית הַדִּין בְּוִילְנָה נוֹעֲצוּ בּוֹ, הָפַךְ לְתֵל תַּלְפִּיּוֹת לִמְבַקְּשֵׁי דְּבַר ה' זוֹ הֲלָכָה, הָיָה לְרֹאשׁ יְשִׁיבָה, פִּרְסֵם אֶת סְפָרָיו הַנּוֹדָעִים, זָכָה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם עוֹלָם. וּכְדֵי לְאַתֵּר מַחְשֶׁבֶת גַּאֲוָה, הִרְהוּר חוֹלֵף, הָיָה עָלָיו לַחְזֹר שִׁשִּׁים שָׁנָה אֲחוֹרַנִּית!... (וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, וַיַּגֵּד מֹשֶׁה)