Otzarot-Article

"וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ז-ג) בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ מַתְחִילִים אָנוּ לִקְרֹא עַל מַכּוֹת מִצְרַיִם, וּבַשָּׁבוּעַ הַבָּא נַגִּיעַ לְסוֹפָן. שׁוֹנוֹת הֵן זוֹ מִזּוֹ, הֲיֵשׁ לָהֶן מְכַנֶּה מְשֻׁתָּף?

כְּלָל מָסוּר בְּיָדֵינוּ מֵאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַמַּחְשָׁבָה בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים, הַסַּבָּא מִקֶּלֶם זָצָ"ל: אִם רוֹאִים אָנוּ סֵפֶר, וּמְבַקְּשִׁים לַעֲמֹד עַל טִיבוֹ - נִפְתַּח בָּעַמּוּד הָרִאשׁוֹן. מְדַבֵּר הוּא בְּנוֹשֵׂא מְסֻיָּם, אֲבָל יִתָּכֵן שֶׁהוּא דָּן בְּמִגְוַן נוֹשְׂאִים. כֵּיצַד נֵדַע? נְדַפְדֵּף לָעַמּוּד הָאַחֲרוֹן. אִם דָּן הוּא בְּאוֹתוֹ עִנְיָן, יֵשׁ לְהַנִּיחַ שֶׁנּוֹשֵׂא זֶה עוֹבֵר בּוֹ כְּחוּט הַשָּׁנִי.

בְּכָךְ הִסְבִּיר אֶת דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (סוֹטָה יד:) שֶׁ"הַתּוֹרָה תְּחִלָּתָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים וְסוֹפָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים". וְאִם בִּתְחִלָּתָהּ נִמְצָא עִנְיָן זֶה וּבְסוֹפָהּ - הֲרֵי שֶׁנּוֹשֵׂא זֶה שָׁזוּר בְּכֻלָּהּ, וּמָרָן הֶחָפֵץ חַיִּים זָצָ"ל סָקַר פָּרָשָׁה אַחַר פָּרָשָׁה בְּהַקְדָּמַת סִפְרוֹ "אַהֲבַת חֶסֶד" וּמָצָא בְּכָל פָּרָשָׁה הוֹרָאוֹת חֶסֶד נִפְלָאוֹת.

מְצֻיָּדִים בִּכְלָל נִפְלָא זֶה, נִתְבּוֹנֵן בַּמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה וְהָעֲשִׂירִית, וְנִמְצָא שֶׁשְּׁתֵּיהֶן מוֹרוֹת דָּבָר אֶחָד - וּמִמֵּילָא מְהַוֶּה הוּא אֶת הַצִּיר הַמֶּרְכָּזִי סְבִיבוֹ סוֹבְבוֹת כָּל הַמַּכּוֹת. בָּרִאשׁוֹנָה, הָפַךְ הַיְאוֹר לְדָם וְהַדָּגָה מֵתָה. הַיְאוֹר הָיָה חַיִּים לַמִּצְרִים, מַיִם לִשְׁתִיָּה וּלְהַשְׁקָיָה. בְּנוֹסָף, סִפֵּק דָּגָה - וְהִיא הָיְתָה מְזוֹנָם הָעִקָּרִי מִן הַחַי. "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם" (בַּמִּדְבָּר יד-ה) כִּי הַצֹּאן הָיָה אֱלֹקֵי הַמִּצְרִים וְלֹא אֲכָלוּהוּ. "כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן" (בְּרֵאשִׁית מו-לד)... "הֵן נִזְבַּח תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם, וְלֹא יִסְקְלֻנוּ?" (שְׁמוֹת ח-כב)] - אֲבָל בְּעִקָּר, הָיְתָה גַּאֲוַת מִצְרַיִם עַל הַיְאוֹר הָעוֹלֶה וּמַשְׁקֶה אֶת תְּעָלוֹת הַשָּׂדוֹת בְּלֹא טֹרַח (דְּבָרִים יא-י), הַיְאוֹר הָיָה אֱלֹהֵי מִצְרַיִם (תַּנְחוּמָא וָאֵרָא יג) וּמִבְטָחָם, וְהִנֵּה הָפַךְ לְדָם וְהוֹתִירָם נְבוֹכִים וְחַסְרֵי אוֹנִים.

גַּם בַּמַּכָּה הָאַחֲרוֹנָה עָלָה הַמָּוֶת בְּחַלּוֹנָם, אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת, וַתְּהִי צְעָקָה גְּדוֹלָה בְּמִצְרַיִם (שְׁמוֹת יב-ל) - אֲבָל לֹא הָיָה זֶה מָוֶת בִּלְתִּי מְבֻקָּר, כְּמַגֵּפָה הַמְחוֹלֶלֶת שַׁמּוֹת. הַבְּכוֹרִים הֵם שֶׁמֵּתוּ. הַבְּכוֹר הוּא גַּאֲוַת הַבַּיִת, מִבְטַח הַהוֹרִים וְהָאַחִים, וְהַמְגוֹנֵן וְהַפַּטְרוֹן. וּבְמָקוֹם בּוֹ אֵין בְּכוֹר, אָמְרוּ חֲזַ"ל - מֵת הַגָּדוֹל שֶׁבַּבַּיִת. וְהַמֶּסֶר, כָּאן וְכָאן, אֶחָד הוּא. הָיְתָה זוֹ מַכָּה כּוֹאֶבֶת, בְּתַשְׁתִּית הַחַיִּים פָּגְעָה, אֲבָל הַלֶּקַח שֶׁנִּלְמַד נוֹקֵב הָיָה לְאֵין שִׁעוּר: בַּגַּאֲוָה פָּגְעָה, אֶת הַמִּבְטָח עִרְעֲרָה. הוֹתִירָה אַחֲרֶיהָ מִצְרִים נְבוֹכִים וּמְדֻכְדָּכִים, חַסְרֵי יֵשַׁע וּמָגֵן. אֲנָשִׁים שֶׁתְּמוּנַת עוֹלָמָם קָרְסָה וְהִתְנַפְּצָה - "לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַה' הָאָרֶץ" (שְׁמוֹת ט-כט), הַכֹּל בְּיָדוֹ, וְאַתָּה חָשׂוּף בְּפָנָיו וַחֲסַר אוֹנִים!

וּלְאוֹר זֹאת, יִבָּחֲנוּ הַמַּכּוֹת כֻּלָּן: הַבַּיִת הוּא מִבְטָח, וְהַצְּפַרְדְּעִים הִשְׁתַּלְּטוּ עָלָיו, מֵהַכַּר וְהַכֶּסֶת וְעַד לַתַּנּוּר וְלַבָּצֵק. הַגּוּף הוּא מִבְטָח, וְהַכִּנִּים וְהַשְּׁחִין עָשׂוּ בּוֹ שַׁמּוֹת. מְבַקֵּשׁ אָדָם בִּטָּחוֹן בִּרְחוֹבוֹתָיו, וְהִנֵּה שׁוֹרְצִים הֵם חַיּוֹת עָרֹב. סוֹמֵךְ הוּא עַל צֹאנוֹ וַעֲדָרָיו, וְהַדֶּבֶר מְמִיתָם. סוֹמֵךְ עַל הַיְבוּל, הַבָּרָד מַכֵּהוּ וְהָאַרְבֶּה מְחַסְּלוֹ. סוֹמֵךְ הוּא לְפָחוֹת עַל סִדְרֵי הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה - וְהַמְּאוֹרוֹת כָּבִים לְדִידוֹ וְעוֹלָמוֹ חָשֵׁךְ עָלָיו. בְּקִצּוּר: לֹא קֹשִׁי הַמַּכּוֹת בִּלְבַד, וְלֹא רַק הַיְדִיעָה שֶׁהַבּוֹרֵא שַׁלִּיט בַּכֹּל וְעוֹשֶׂה בַּכֹּל כִּרְצוֹנוֹ. יוֹתֵר מִכָּךְ, וְאוּלַי הָעִקָּר - כָּל עוֹלָמָם שֶׁל הַמִּצְרִים נִסְדַּק וְקָרַס, הִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים. כָּל הַמִּבְטָחִים אִכְזְבוּ, הִתְעַרְעֲרוּ וְאָבְדוּ: "וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה ה' שְׁפָטִים" (בַּמִּדְבָּר לג-ד). וְיָדְעוּ הַכֹּל כִּי מִבְטָח אֶחָד יֵשׁ, וְאֵין בִּלְתּוֹ: "הִנֵּה אֵ-ל יְשׁוּעָתִי, אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד!" (יְשַׁעְיָה יב-ב).

וְהֻבְטַחְנוּ: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מִיכָה ז-טו) - נַבִּיט סָבִיב וְנִרְאֶה, הַאֵין "מַכּוֹת מִצְרַיִם" חוֹזְרוֹת עַל עַצְמָן - לְעִרְעוּר כָּל הַמִּבְטָחִים כֻּלָּם? הֲרֵי כָּל הַתְּפִיסוֹת קוֹרְסוֹת - הַבִּטְחוֹנִיּוֹת וְהַמְּדִינִיּוֹת, הַחֶבְרָתִיּוֹת וְהַכַּלְכָּלִיּוֹת - הַכֹּל, כְּדֵי לְהָבִיא לַהַכָּרָה הָאַחַת: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' - וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ!" (יִרְמְיָה יז-ז).

הַ"נֹּעַם אֱלִימֶלֶךְ" הוֹסִיף וְאָמַר עַל הַכָּתוּב (שְׁמוֹת י-ב) "לְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם", שֶׁעַל יְדֵי זֶה "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'", שֶׁאוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם מִצָּרוֹתֵיכֶם. הַכְּלָל, כָּתַב בִּ"קְדֻשַּׁת לֵוִי", "כְּשֶׁמְּסַפְּרִים נֵס, אָז זֶה הַנֵּס מֵאִיר לָנוּ תָּמִיד"!

וּמְסֻפָּר (אוֹצַר הַסִּפּוּרִים) שֶׁהַ"דִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל" מִשִּׁינָאוָוא זָצָ"ל נָסַע בַּעֲגָלָה וּבִקֵּשׁ לְהַצִּית אֶת מִקְטַרְתּוֹ. נִסּוּ וְנִסּוּ, וְהָרוּחַ כִּבְּתָה אֶת הַגַּפְרוּרִים בָּזֶה אַחַר זֶה.

נַעֲנָה וְאָמַר: פַּעַם הִדְלִיקוּ נֵרוֹת שַׁבָּת בְּבֵית הָרַבִּי רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדִיל מֵרִימֶנוֹב זָצָ"ל. הַחַלּוֹנוֹת הָיוּ פְּתוּחִים מֵחֲמַת הַחֹם, וְהָרוּחַ אִיְּמָה לְכַבּוֹת אֶת הַנֵּרוֹת. קָם הָרַבִּי וְאָמַר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲלֹא צָרִיךְ אֲנִי שֶׁהַנֵּרוֹת יִדְלְקוּ לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ" –

וּבוֹ בָּרֶגַע פָּסְקָה הָרוּחַ.

כְּשֶׁסִּיֵּם לְסַפֵּר, אָמַר: "נַסּוּ עַתָּה לְהַדְלִיק אֶת הַמִּקְטֶרֶת" –

הִדְלִיקוּ גַּפְרוּר, וְלֹא כָּבָה. נָטַל אֶת הַמִּקְטֶרֶת הַמֻּצֶּתֶת, וְאָמַר: אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁיֵּשׁ כָּאן מוֹפֵת –

אֲבָל אִם רוֹצִים לִפְעֹל דְּבַר מָה, יְכוֹלִים לִפְעֹל אוֹתוֹ בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה כַּיּוֹצֵא בּוֹ מֵאֵיזֶה צַדִּיק, כִּי "מִי שֶׁעָנָה לְכָל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְהַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים הוּא יַעֲנֵנוּ"!

וְיוֹתֵר - שֶׁהָרַבִּי רַבִּי בּוּנִים מִפְּשִׁיסְחָא זָצָ"ל אָמַר, שֶׁלְּאַחַר כָּל הַ"מִּי שֶׁעָנָה" לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, לְמֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְכָל צַדִּיקֵי הַדּוֹרוֹת, יֵשׁ לוֹ "מִי שֶׁעָנָה" פְּרָטִי. "מִי שֶׁעָנָה לִי עַד כֹּה, הוּא יַעֲנֵנִי גַּם עַתָּה! (מַאַמְרֵי שִׂמְחָה) - וְאַף אָנוּ נֹאמַר "עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ - וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ לָנֶצַח"! (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)

	שמות תשע"ט
	תַּפְקִיד הָרַב וְהַהוֹרֶה - לְהַרְעִיף אַהֲבָה
	"וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ז-ג) בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ מַתְחִילִים אָנוּ לִקְרֹא עַל מַכּוֹת מִצְרַיִם, וּבַשָּׁבוּעַ הַבָּא נַגִּיעַ לְסוֹפָן. שׁוֹנוֹת הֵן זוֹ מִזּוֹ, הֲיֵשׁ לָהֶן מְכַנֶּה מְשֻׁתָּף? כְּלָל מָסוּר בְּיָדֵינוּ מֵאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַמַּחְשָׁבָה בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים, הַסַּבָּא מִקֶּלֶם זָצָ"ל: אִם רוֹאִים אָנוּ סֵפֶר, וּמְבַקְּשִׁים לַעֲמֹד עַל טִיבוֹ - נִפְתַּח בָּעַמּוּד הָרִאשׁוֹן. מְדַבֵּר הוּא בְּנוֹשֵׂא מְסֻיָּם, אֲבָל יִתָּכֵן שֶׁהוּא דָּן בְּמִגְוַן נוֹשְׂאִים. כֵּיצַד נֵדַע? נְדַפְדֵּף לָעַמּוּד הָאַחֲרוֹן. אִם דָּן הוּא בְּאוֹתוֹ עִנְיָן, יֵשׁ לְהַנִּיחַ שֶׁנּוֹשֵׂא זֶה עוֹבֵר בּוֹ כְּחוּט הַשָּׁנִי. בְּכָךְ הִסְבִּיר אֶת דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (סוֹטָה יד:) שֶׁ"הַתּוֹרָה תְּחִלָּתָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים וְסוֹפָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים". וְאִם בִּתְחִלָּתָהּ נִמְצָא עִנְיָן זֶה וּבְסוֹפָהּ - הֲרֵי שֶׁנּוֹשֵׂא זֶה שָׁזוּר בְּכֻלָּהּ, וּמָרָן הֶחָפֵץ חַיִּים זָצָ"ל סָקַר פָּרָשָׁה אַחַר פָּרָשָׁה בְּהַקְדָּמַת סִפְרוֹ "אַהֲבַת חֶסֶד" וּמָצָא בְּכָל פָּרָשָׁה הוֹרָאוֹת חֶסֶד נִפְלָאוֹת. מְצֻיָּדִים בִּכְלָל נִפְלָא זֶה, נִתְבּוֹנֵן בַּמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה וְהָעֲשִׂירִית, וְנִמְצָא שֶׁשְּׁתֵּיהֶן מוֹרוֹת דָּבָר אֶחָד - וּמִמֵּילָא מְהַוֶּה הוּא אֶת הַצִּיר הַמֶּרְכָּזִי סְבִיבוֹ סוֹבְבוֹת כָּל הַמַּכּוֹת. בָּרִאשׁוֹנָה, הָפַךְ הַיְאוֹר לְדָם וְהַדָּגָה מֵתָה. הַיְאוֹר הָיָה חַיִּים לַמִּצְרִים, מַיִם לִשְׁתִיָּה וּלְהַשְׁקָיָה. בְּנוֹסָף, סִפֵּק דָּגָה - וְהִיא הָיְתָה מְזוֹנָם הָעִקָּרִי מִן הַחַי. "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם" (בַּמִּדְבָּר יד-ה) כִּי הַצֹּאן הָיָה אֱלֹקֵי הַמִּצְרִים וְלֹא אֲכָלוּהוּ. "כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן" (בְּרֵאשִׁית מו-לד)... "הֵן נִזְבַּח תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם, וְלֹא יִסְקְלֻנוּ?" (שְׁמוֹת ח-כב)] - אֲבָל בְּעִקָּר, הָיְתָה גַּאֲוַת מִצְרַיִם עַל הַיְאוֹר הָעוֹלֶה וּמַשְׁקֶה אֶת תְּעָלוֹת הַשָּׂדוֹת בְּלֹא טֹרַח (דְּבָרִים יא-י), הַיְאוֹר הָיָה אֱלֹהֵי מִצְרַיִם (תַּנְחוּמָא וָאֵרָא יג) וּמִבְטָחָם, וְהִנֵּה הָפַךְ לְדָם וְהוֹתִירָם נְבוֹכִים וְחַסְרֵי אוֹנִים. גַּם בַּמַּכָּה הָאַחֲרוֹנָה עָלָה הַמָּוֶת בְּחַלּוֹנָם, אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת, וַתְּהִי צְעָקָה גְּדוֹלָה בְּמִצְרַיִם (שְׁמוֹת יב-ל) - אֲבָל לֹא הָיָה זֶה מָוֶת בִּלְתִּי מְבֻקָּר, כְּמַגֵּפָה הַמְחוֹלֶלֶת שַׁמּוֹת. הַבְּכוֹרִים הֵם שֶׁמֵּתוּ. הַבְּכוֹר הוּא גַּאֲוַת הַבַּיִת, מִבְטַח הַהוֹרִים וְהָאַחִים, וְהַמְגוֹנֵן וְהַפַּטְרוֹן. וּבְמָקוֹם בּוֹ אֵין בְּכוֹר, אָמְרוּ חֲזַ"ל - מֵת הַגָּדוֹל שֶׁבַּבַּיִת. וְהַמֶּסֶר, כָּאן וְכָאן, אֶחָד הוּא. הָיְתָה זוֹ מַכָּה כּוֹאֶבֶת, בְּתַשְׁתִּית הַחַיִּים פָּגְעָה, אֲבָל הַלֶּקַח שֶׁנִּלְמַד נוֹקֵב הָיָה לְאֵין שִׁעוּר: בַּגַּאֲוָה פָּגְעָה, אֶת הַמִּבְטָח עִרְעֲרָה. הוֹתִירָה אַחֲרֶיהָ מִצְרִים נְבוֹכִים וּמְדֻכְדָּכִים, חַסְרֵי יֵשַׁע וּמָגֵן. אֲנָשִׁים שֶׁתְּמוּנַת עוֹלָמָם קָרְסָה וְהִתְנַפְּצָה - "לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַה' הָאָרֶץ" (שְׁמוֹת ט-כט), הַכֹּל בְּיָדוֹ, וְאַתָּה חָשׂוּף בְּפָנָיו וַחֲסַר אוֹנִים! וּלְאוֹר זֹאת, יִבָּחֲנוּ הַמַּכּוֹת כֻּלָּן: הַבַּיִת הוּא מִבְטָח, וְהַצְּפַרְדְּעִים הִשְׁתַּלְּטוּ עָלָיו, מֵהַכַּר וְהַכֶּסֶת וְעַד לַתַּנּוּר וְלַבָּצֵק. הַגּוּף הוּא מִבְטָח, וְהַכִּנִּים וְהַשְּׁחִין עָשׂוּ בּוֹ שַׁמּוֹת. מְבַקֵּשׁ אָדָם בִּטָּחוֹן בִּרְחוֹבוֹתָיו, וְהִנֵּה שׁוֹרְצִים הֵם חַיּוֹת עָרֹב. סוֹמֵךְ הוּא עַל צֹאנוֹ וַעֲדָרָיו, וְהַדֶּבֶר מְמִיתָם. סוֹמֵךְ עַל הַיְבוּל, הַבָּרָד מַכֵּהוּ וְהָאַרְבֶּה מְחַסְּלוֹ. סוֹמֵךְ הוּא לְפָחוֹת עַל סִדְרֵי הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה - וְהַמְּאוֹרוֹת כָּבִים לְדִידוֹ וְעוֹלָמוֹ חָשֵׁךְ עָלָיו. בְּקִצּוּר: לֹא קֹשִׁי הַמַּכּוֹת בִּלְבַד, וְלֹא רַק הַיְדִיעָה שֶׁהַבּוֹרֵא שַׁלִּיט בַּכֹּל וְעוֹשֶׂה בַּכֹּל כִּרְצוֹנוֹ. יוֹתֵר מִכָּךְ, וְאוּלַי הָעִקָּר - כָּל עוֹלָמָם שֶׁל הַמִּצְרִים נִסְדַּק וְקָרַס, הִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים. כָּל הַמִּבְטָחִים אִכְזְבוּ, הִתְעַרְעֲרוּ וְאָבְדוּ: "וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה ה' שְׁפָטִים" (בַּמִּדְבָּר לג-ד). וְיָדְעוּ הַכֹּל כִּי מִבְטָח אֶחָד יֵשׁ, וְאֵין בִּלְתּוֹ: "הִנֵּה אֵ-ל יְשׁוּעָתִי, אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד!" (יְשַׁעְיָה יב-ב). וְהֻבְטַחְנוּ: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מִיכָה ז-טו) - נַבִּיט סָבִיב וְנִרְאֶה, הַאֵין "מַכּוֹת מִצְרַיִם" חוֹזְרוֹת עַל עַצְמָן - לְעִרְעוּר כָּל הַמִּבְטָחִים כֻּלָּם? הֲרֵי כָּל הַתְּפִיסוֹת קוֹרְסוֹת - הַבִּטְחוֹנִיּוֹת וְהַמְּדִינִיּוֹת, הַחֶבְרָתִיּוֹת וְהַכַּלְכָּלִיּוֹת - הַכֹּל, כְּדֵי לְהָבִיא לַהַכָּרָה הָאַחַת: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' - וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ!" (יִרְמְיָה יז-ז). הַ"נֹּעַם אֱלִימֶלֶךְ" הוֹסִיף וְאָמַר עַל הַכָּתוּב (שְׁמוֹת י-ב) "לְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם", שֶׁעַל יְדֵי זֶה "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'", שֶׁאוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם מִצָּרוֹתֵיכֶם. הַכְּלָל, כָּתַב בִּ"קְדֻשַּׁת לֵוִי", "כְּשֶׁמְּסַפְּרִים נֵס, אָז זֶה הַנֵּס מֵאִיר לָנוּ תָּמִיד"! וּמְסֻפָּר (אוֹצַר הַסִּפּוּרִים) שֶׁהַ"דִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל" מִשִּׁינָאוָוא זָצָ"ל נָסַע בַּעֲגָלָה וּבִקֵּשׁ לְהַצִּית אֶת מִקְטַרְתּוֹ. נִסּוּ וְנִסּוּ, וְהָרוּחַ כִּבְּתָה אֶת הַגַּפְרוּרִים בָּזֶה אַחַר זֶה. נַעֲנָה וְאָמַר: פַּעַם הִדְלִיקוּ נֵרוֹת שַׁבָּת בְּבֵית הָרַבִּי רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדִיל מֵרִימֶנוֹב זָצָ"ל. הַחַלּוֹנוֹת הָיוּ פְּתוּחִים מֵחֲמַת הַחֹם, וְהָרוּחַ אִיְּמָה לְכַבּוֹת אֶת הַנֵּרוֹת. קָם הָרַבִּי וְאָמַר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲלֹא צָרִיךְ אֲנִי שֶׁהַנֵּרוֹת יִדְלְקוּ לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ" – וּבוֹ בָּרֶגַע פָּסְקָה הָרוּחַ. כְּשֶׁסִּיֵּם לְסַפֵּר, אָמַר: "נַסּוּ עַתָּה לְהַדְלִיק אֶת הַמִּקְטֶרֶת" – הִדְלִיקוּ גַּפְרוּר, וְלֹא כָּבָה. נָטַל אֶת הַמִּקְטֶרֶת הַמֻּצֶּתֶת, וְאָמַר: אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁיֵּשׁ כָּאן מוֹפֵת – אֲבָל אִם רוֹצִים לִפְעֹל דְּבַר מָה, יְכוֹלִים לִפְעֹל אוֹתוֹ בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה כַּיּוֹצֵא בּוֹ מֵאֵיזֶה צַדִּיק, כִּי "מִי שֶׁעָנָה לְכָל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְהַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים הוּא יַעֲנֵנוּ"! וְיוֹתֵר - שֶׁהָרַבִּי רַבִּי בּוּנִים מִפְּשִׁיסְחָא זָצָ"ל אָמַר, שֶׁלְּאַחַר כָּל הַ"מִּי שֶׁעָנָה" לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, לְמֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְכָל צַדִּיקֵי הַדּוֹרוֹת, יֵשׁ לוֹ "מִי שֶׁעָנָה" פְּרָטִי. "מִי שֶׁעָנָה לִי עַד כֹּה, הוּא יַעֲנֵנִי גַּם עַתָּה! (מַאַמְרֵי שִׂמְחָה) - וְאַף אָנוּ נֹאמַר "עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ - וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ לָנֶצַח"! (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)