Otzarot-Article

"וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה" (מא-יד) תְּרֵיסַר שָׁנִים הָיָה יוֹסֵף כָּלוּא בְּבוֹר תַּחְתִּיּוֹת, כָּל יוֹם נִמְשַׁךְ בְּעֵינָיו כְּנֶצַח, וְאִישׁ לֹא טָרַח לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם, אַךְ כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אוֹתוֹ רֶגַע שֶׁגָּזַר הַקב"ה לְהוֹצִיאוֹ לַחָפְשִׁי, בְּבַת אַחַת הִתְרַחֵשׁ הַכֹּל בִּמְהִירוּת מַפְתִּיעָה: הֱרִיצוּהוּ בִּמְהִירוּת מִבֵּית הַסֹּהַר לְאַרְמוֹן הַמְּלוּכָה, וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה וּכְבָר הֻכְתַּר לְמִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם הָאַדִּירָה, שֶׁבְּמַמְלְכוֹת הָעוֹלָם.

אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לְהָבִין: בַּתְּחִלָּה הֱרִיצוּהוּ בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה כְּאִלּוּ מְדֻבָּר בְּפִקּוּחַ נֶפֶשׁ, וְאַחַר כָּךְ נִרְאֶה כִּי יֵשׁ לְיוֹסֵף הַצַּדִּיק זְמַן לְגַלֵּחַ וּלְהַחְלִיף שִׂמְלוֹתָיו. וַהֲלֹא אִם הָיָה הַדָּבָר בּוֹעֵר כָּל כָּךְ, הָיוּ צְרִיכִים עַבְדֵי פַּרְעֹה לְמַהֲרוֹ אֶל פַּרְעֹה מִיָּד, כְּמוֹ רוֹפֵא אוֹ יוֹעֵץ שֶׁנִּקְרָא בִּדְחִיפוּת אֶל הַמֶּלֶךְ וּמַגִּיעַ בְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ?

מְבָאֵר הַסְּפוֹרְנוֹ כִּי רִיצָה זוֹ מְכֻוֶּנֶת הָיְתָה מִשָּׁמַיִם, "כְּדֶרֶךְ כָּל תְּשׁוּעַת ה' שֶׁנַּעֲשֵׂית כְּמוֹ רֶגַע, כְּאָמְרוֹ 'כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא', וּכְאָמְרוֹ 'לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי, יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ - כִּמְעַט [בְּשָׁעָה מוּעֶטֶת. רַשִּׁ"י] אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי'. וְכָךְ הָיָה עִנְיַן [גְּאֻלַּת] מִצְרַיִם, כְּאָמְרוֹ "כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם', כְּאָמְרָם זַ"ל שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָן שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחְמִיץ וְכוּ'. וְכֵן אָמַר לַעֲשׂוֹת לֶעָתִיד, כְּאָמְרוֹ "וּפִתְאוֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן' וְכוּ'".

וְלָכֵן אֵצֶל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, כֵּיוָן שֶׁנִּגְזַר עָלָיו לַעֲלוֹת לִגְדֻלָּה, מִיָּד הֱרִיצוּהוּ מִן הַבּוֹר, אַךְ לְאַחַר שֶׁיָּצָא מִן הַבּוֹר, כְּבָר נָהַג בְּמִנְהַג מַלְכוּת וְהִתְגַּלֵּחַ וְהֶחְלִיף שִׂמְלוֹתָיו, כִּי אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר נִגְאַל, לֹא הָיָה צֹרֶךְ לַהֲרִיצוֹ.

וְכָךְ גַּם יִהְיֶה כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן הַגְּאֻלָּה: מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ יָבוֹא בָּרֶגַע הַמְדֻיָּק מַמָּשׁ, לְפֶתַע פִּתְאוֹם, לֹא דַּקָּה אַחַת קֹדֶם לְרֶגַע זֶה וְלֹא דַּקָּה אַחֲרָיו. רֶגַע אֶחָד נִהְיֶה עֲדַיִן עָמֹק בַּגָּלוּת עִם כָּל הַצָּרוֹת וְהַמּוּעָקוֹת, וּבָרֶגַע הַשֵּׁנִי תִּהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה. וְאוּלַי עַל זֶה נֶאֱמַר "בְּעִתָּהּ - אֲחִישֶׁנָּה"...

סָפֵק אִם יֵשׁ אָדָם אֶחָד בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא טָעַם טַעַם "בּוֹר תַּחְתִּיּוֹת" בִּבְעָיוֹתָיו, בְּיִסּוּרָיו וּבְדַאֲגוֹתָיו. בְּעוֹדֵנוּ מִתְיַסְּרִים בִּמְצוּקוֹתֵינוּ, תּוֹהִים אָנוּ מַדּוּעַ לֹא טוֹרֵחַ אִישׁ לְהוֹצִיאֵנוּ מִבּוֹר הַתַּחְתִּיּוֹת, כּוֹעֲסִים בְּלִבֵּנוּ עַל שֶׁאֵין "מִישֶׁהוּ עוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ" בָּעִנְיָן. אַךְ עָלֵינוּ לָדַעַת כִּי בָּרֶגַע שֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן, יְרִיצוּנוּ מִן הַבּוֹר.

הָרַבִּי הַזָּקֵן מִטְּשׁוֹרְטְקוֹב זָצָ"ל לְאַחַר לֵיל הַסֵּדֶר, אַחֲרֵי שֶׁאָמַר "לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה", הָיָה אוֹמֵר, שֶׁהָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁהַמָּשִׁיחַ הָיָה בָּא, לוּלֵא הַצַּדִּיקִים שֶׁאֵינָם מַנִּיחִים אוֹתוֹ מִלָּבוֹא -

וְאָמַר שֶׁהֵם צוֹדְקִים, שֶׁכָּתוּב: "כִּי לֹא יֻדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח" (שְׁמוּאֵל ב' יד-יד), וְהַצַּדִּיקִים אֵינָם מַנִּיחִים הַמָּשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא עַד שֶׁיְּתֻקְּנוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת.

שֶׁהֲרֵי הֻשְׁבַּעְנוּ שֶׁלֹּא לִדְחֹק אֶת הַקֵּץ (כְּתוּבוֹת קיא.), וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י שֶׁלֹּא לְהַרְבּוֹת בְּתַחֲנוּנִים יוֹתֵר מִדַּי.

וְסִפֵּר הַצַּדִּיק הַמְקֻבָּל רַבִּי יְשַׁעְיָה אָשֵׁר מַרְגָּלִיּוֹת זָצָ"ל, שֶׁדּוֹדוֹ זְקֵנוֹ רַבִּי יִצְחָק צְבִי זָצָ"ל שֶׁהֶעֱלָהוּ עִמּוֹ לִירוּשָׁלַיִם בִּשְׁנַת תרס"ו וְגִדְּלוֹ כְּבֵן, שָׁמַע מִפִּי הַמַּגִּיד מִטְּרִיסְק זָצָ"ל, שֶׁפַּעַם בְּבֹקֶר חַג שָׁבוּעוֹת אֶחָד, אָבִיו הַקָּדוֹשׁ הַמַּגִּיד רַבִּי מָרְדְּכַי מִטְּשֶׁרְנוֹבִּיל זָצָ"ל הִתְעַכֵּב מִלְּהִכָּנֵס לְשֻׁלְחָנוֹ, וְהָיָה לְפֶלֶא בְּעֵינֵי הַקָּהָל, וְהוּא וְאֶחָיו הַקְּדוֹשִׁים הֵבִינוּ שֶׁדְּבָרִים בְּגוֹ.

כְּשֶׁנִּכְנַס לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן, אָמַר: "אַל יִפָּלֵא בְּעֵינֵיכֶם שֶׁאִחַרְתִּי עַד עַתָּה, כִּי הָיָה אֶצְלִי אוֹרֵחַ נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב -

וְהֵבִיא עִמּוֹ הַבְטָחַת שִׁבְעָה רוֹעִים וּשְׁמוֹנָה נְסִיכִים (סֻכָּה נב:) וּמִכָּל צַדִּיקֵי הַדּוֹר, שֶׁכֻּלָּם הִסְכִּימוּ שֶׁיָּבוֹא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְנִצְרֶכֶת רַק הַסְכָּמָתִי -

וְהָיָה לִי וִכּוּחַ גָּדוֹל עִמּוֹ, וְלֹא הִסְכַּמְתִּי".

סִפֵּר הַמַּגִּיד מִטְּרִיסְק: אֲנִי וְאַחַי הֵבַנּוּ וְשָׁתַקְנוּ - אֲבָל הָיָה שָׁם רַב אֶחָד, גָּאוֹן וְחָסִיד, מֵהַיּוֹשְׁבִים בָּרִאשׁוֹנָה, וְלֹא הֵבִין: "רַבִּי, מַדּוּעַ לֹא הִסְכִּים?" וַעֲנָהוּ: "כִּי אִם הָיָה בָּא עַתָּה, הָיוּ נִדְּחוֹת נְשָׁמוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא בָּאוּ עַל תִּקּוּנָן".

הִתְמַרְמֵר אוֹתוֹ רַב: "וּבִגְלָלָן תִּתְמַהְמֵהַּ הַגְּאֻלָּה?! - יְהֵא אִתָּן מַה שֶּׁיְּהֵא, וּבִלְבַד שֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ!"

"הַס", לָחַשׁ לוֹ אָבִינוּ, "מִנַּיִן לְךָ שֶׁאֵינְךָ נִמְנֶה עִמָּהֶן"...

לָכֵן אוֹמְרִים: "לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם". תִּדָּחֶה הַגְּאֻלָּה מְעַט, וּבִלְבַד שֶׁהַכֹּל יְתֻקְּנוּ - גַּם אֲנַחְנוּ! (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)

	ויחי תשע"ט
	הַשּׁוֹאֵף לִגְדוֹלוֹת, יַגִּיעַ לְמַשֶּׁהוּ...
	"וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה" (מא-יד) תְּרֵיסַר שָׁנִים הָיָה יוֹסֵף כָּלוּא בְּבוֹר תַּחְתִּיּוֹת, כָּל יוֹם נִמְשַׁךְ בְּעֵינָיו כְּנֶצַח, וְאִישׁ לֹא טָרַח לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם, אַךְ כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אוֹתוֹ רֶגַע שֶׁגָּזַר הַקב"ה לְהוֹצִיאוֹ לַחָפְשִׁי, בְּבַת אַחַת הִתְרַחֵשׁ הַכֹּל בִּמְהִירוּת מַפְתִּיעָה: הֱרִיצוּהוּ בִּמְהִירוּת מִבֵּית הַסֹּהַר לְאַרְמוֹן הַמְּלוּכָה, וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה וּכְבָר הֻכְתַּר לְמִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם הָאַדִּירָה, שֶׁבְּמַמְלְכוֹת הָעוֹלָם. אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לְהָבִין: בַּתְּחִלָּה הֱרִיצוּהוּ בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה כְּאִלּוּ מְדֻבָּר בְּפִקּוּחַ נֶפֶשׁ, וְאַחַר כָּךְ נִרְאֶה כִּי יֵשׁ לְיוֹסֵף הַצַּדִּיק זְמַן לְגַלֵּחַ וּלְהַחְלִיף שִׂמְלוֹתָיו. וַהֲלֹא אִם הָיָה הַדָּבָר בּוֹעֵר כָּל כָּךְ, הָיוּ צְרִיכִים עַבְדֵי פַּרְעֹה לְמַהֲרוֹ אֶל פַּרְעֹה מִיָּד, כְּמוֹ רוֹפֵא אוֹ יוֹעֵץ שֶׁנִּקְרָא בִּדְחִיפוּת אֶל הַמֶּלֶךְ וּמַגִּיעַ בְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ? מְבָאֵר הַסְּפוֹרְנוֹ כִּי רִיצָה זוֹ מְכֻוֶּנֶת הָיְתָה מִשָּׁמַיִם, "כְּדֶרֶךְ כָּל תְּשׁוּעַת ה' שֶׁנַּעֲשֵׂית כְּמוֹ רֶגַע, כְּאָמְרוֹ 'כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא', וּכְאָמְרוֹ 'לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי, יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ - כִּמְעַט [בְּשָׁעָה מוּעֶטֶת. רַשִּׁ"י] אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי'. וְכָךְ הָיָה עִנְיַן [גְּאֻלַּת] מִצְרַיִם, כְּאָמְרוֹ "כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם', כְּאָמְרָם זַ"ל שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָן שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחְמִיץ וְכוּ'. וְכֵן אָמַר לַעֲשׂוֹת לֶעָתִיד, כְּאָמְרוֹ "וּפִתְאוֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן' וְכוּ'". וְלָכֵן אֵצֶל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, כֵּיוָן שֶׁנִּגְזַר עָלָיו לַעֲלוֹת לִגְדֻלָּה, מִיָּד הֱרִיצוּהוּ מִן הַבּוֹר, אַךְ לְאַחַר שֶׁיָּצָא מִן הַבּוֹר, כְּבָר נָהַג בְּמִנְהַג מַלְכוּת וְהִתְגַּלֵּחַ וְהֶחְלִיף שִׂמְלוֹתָיו, כִּי אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר נִגְאַל, לֹא הָיָה צֹרֶךְ לַהֲרִיצוֹ. וְכָךְ גַּם יִהְיֶה כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן הַגְּאֻלָּה: מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ יָבוֹא בָּרֶגַע הַמְדֻיָּק מַמָּשׁ, לְפֶתַע פִּתְאוֹם, לֹא דַּקָּה אַחַת קֹדֶם לְרֶגַע זֶה וְלֹא דַּקָּה אַחֲרָיו. רֶגַע אֶחָד נִהְיֶה עֲדַיִן עָמֹק בַּגָּלוּת עִם כָּל הַצָּרוֹת וְהַמּוּעָקוֹת, וּבָרֶגַע הַשֵּׁנִי תִּהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה. וְאוּלַי עַל זֶה נֶאֱמַר "בְּעִתָּהּ - אֲחִישֶׁנָּה"... סָפֵק אִם יֵשׁ אָדָם אֶחָד בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא טָעַם טַעַם "בּוֹר תַּחְתִּיּוֹת" בִּבְעָיוֹתָיו, בְּיִסּוּרָיו וּבְדַאֲגוֹתָיו. בְּעוֹדֵנוּ מִתְיַסְּרִים בִּמְצוּקוֹתֵינוּ, תּוֹהִים אָנוּ מַדּוּעַ לֹא טוֹרֵחַ אִישׁ לְהוֹצִיאֵנוּ מִבּוֹר הַתַּחְתִּיּוֹת, כּוֹעֲסִים בְּלִבֵּנוּ עַל שֶׁאֵין "מִישֶׁהוּ עוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ" בָּעִנְיָן. אַךְ עָלֵינוּ לָדַעַת כִּי בָּרֶגַע שֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן, יְרִיצוּנוּ מִן הַבּוֹר. הָרַבִּי הַזָּקֵן מִטְּשׁוֹרְטְקוֹב זָצָ"ל לְאַחַר לֵיל הַסֵּדֶר, אַחֲרֵי שֶׁאָמַר "לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה", הָיָה אוֹמֵר, שֶׁהָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁהַמָּשִׁיחַ הָיָה בָּא, לוּלֵא הַצַּדִּיקִים שֶׁאֵינָם מַנִּיחִים אוֹתוֹ מִלָּבוֹא - וְאָמַר שֶׁהֵם צוֹדְקִים, שֶׁכָּתוּב: "כִּי לֹא יֻדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח" (שְׁמוּאֵל ב' יד-יד), וְהַצַּדִּיקִים אֵינָם מַנִּיחִים הַמָּשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא עַד שֶׁיְּתֻקְּנוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת. שֶׁהֲרֵי הֻשְׁבַּעְנוּ שֶׁלֹּא לִדְחֹק אֶת הַקֵּץ (כְּתוּבוֹת קיא.), וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י שֶׁלֹּא לְהַרְבּוֹת בְּתַחֲנוּנִים יוֹתֵר מִדַּי. וְסִפֵּר הַצַּדִּיק הַמְקֻבָּל רַבִּי יְשַׁעְיָה אָשֵׁר מַרְגָּלִיּוֹת זָצָ"ל, שֶׁדּוֹדוֹ זְקֵנוֹ רַבִּי יִצְחָק צְבִי זָצָ"ל שֶׁהֶעֱלָהוּ עִמּוֹ לִירוּשָׁלַיִם בִּשְׁנַת תרס"ו וְגִדְּלוֹ כְּבֵן, שָׁמַע מִפִּי הַמַּגִּיד מִטְּרִיסְק זָצָ"ל, שֶׁפַּעַם בְּבֹקֶר חַג שָׁבוּעוֹת אֶחָד, אָבִיו הַקָּדוֹשׁ הַמַּגִּיד רַבִּי מָרְדְּכַי מִטְּשֶׁרְנוֹבִּיל זָצָ"ל הִתְעַכֵּב מִלְּהִכָּנֵס לְשֻׁלְחָנוֹ, וְהָיָה לְפֶלֶא בְּעֵינֵי הַקָּהָל, וְהוּא וְאֶחָיו הַקְּדוֹשִׁים הֵבִינוּ שֶׁדְּבָרִים בְּגוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן, אָמַר: "אַל יִפָּלֵא בְּעֵינֵיכֶם שֶׁאִחַרְתִּי עַד עַתָּה, כִּי הָיָה אֶצְלִי אוֹרֵחַ נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב - וְהֵבִיא עִמּוֹ הַבְטָחַת שִׁבְעָה רוֹעִים וּשְׁמוֹנָה נְסִיכִים (סֻכָּה נב:) וּמִכָּל צַדִּיקֵי הַדּוֹר, שֶׁכֻּלָּם הִסְכִּימוּ שֶׁיָּבוֹא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְנִצְרֶכֶת רַק הַסְכָּמָתִי - וְהָיָה לִי וִכּוּחַ גָּדוֹל עִמּוֹ, וְלֹא הִסְכַּמְתִּי". סִפֵּר הַמַּגִּיד מִטְּרִיסְק: אֲנִי וְאַחַי הֵבַנּוּ וְשָׁתַקְנוּ - אֲבָל הָיָה שָׁם רַב אֶחָד, גָּאוֹן וְחָסִיד, מֵהַיּוֹשְׁבִים בָּרִאשׁוֹנָה, וְלֹא הֵבִין: "רַבִּי, מַדּוּעַ לֹא הִסְכִּים?" וַעֲנָהוּ: "כִּי אִם הָיָה בָּא עַתָּה, הָיוּ נִדְּחוֹת נְשָׁמוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא בָּאוּ עַל תִּקּוּנָן". הִתְמַרְמֵר אוֹתוֹ רַב: "וּבִגְלָלָן תִּתְמַהְמֵהַּ הַגְּאֻלָּה?! - יְהֵא אִתָּן מַה שֶּׁיְּהֵא, וּבִלְבַד שֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ!" "הַס", לָחַשׁ לוֹ אָבִינוּ, "מִנַּיִן לְךָ שֶׁאֵינְךָ נִמְנֶה עִמָּהֶן"... לָכֵן אוֹמְרִים: "לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם". תִּדָּחֶה הַגְּאֻלָּה מְעַט, וּבִלְבַד שֶׁהַכֹּל יְתֻקְּנוּ - גַּם אֲנַחְנוּ! (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)