Otzarot-Article

"וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר" (יא-ח) עִנְיַן דּוֹר הַפַּלָּגָה הוּא מֵהַפָּרָשִׁיּוֹת הַסְּתוּמוֹת בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. מָה רָצוּ, מַה יָּזְמוּ, מַה זָּמְמוּ. וּמְבַקְּשִׁים אָנוּ לִלְמֹד זֹאת לֹא רַק כְּדֵי לְהָבִין זֹאת, לֹא רַק כְּדֵי לְהָבִין פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה, עִנְיָן נִשְׂגָּב וְרָם כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ, אֶלָּא רוֹצִים אָנוּ לְקַיֵּם חוֹבָתֵנוּ לְהָפִיק לֶקַח וְהַדְרָכָה עֲבוּרֵנוּ.

רַבֵּנוּ הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל פֵּרֵשׁ פֵּרוּשׁ, סָלַל דֶּרֶךְ בַּהֲבָנַת עִנְיָנָם, וְהֵעִיד עַל פֵּרוּשׁוֹ שֶׁהוּא פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בָּרָא עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ כְּדֵי לְיַשְּׁבוֹ, "לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ" (יְשַׁעְיָה מה-יח). וְהִנֵּה, אִם נְקַבֵּץ אֶת כָּל הֶעָרִים וְהַכְּרַכִּים, הָעֲיָרוֹת וְהַמּוֹשָׁבִים בָּעוֹלָם לִכְרַךְ אֶחָד עֲנָק, וַאֲפִלּוּ יִהְיֶה גָּדְלוֹ כִּמְדִינָה שְׁלֵמָה, לוּ אַף יִשְׂתָּרֵעַ עַל שִׁטְחָן שֶׁל שְׁתַּיִם וַאֲפִלּוּ שָׁלוֹשׁ מְדִינוֹת, וּמָה עַל כָּל שְׁאָר הַשֶּׁטַח, מָה עַל כָּל הַיַּבָּשׁוֹת וְהָאֲזוֹרִים הָרְאוּיִים לְיִשּׁוּב?

זוֹ הָיְתָה כַּוָּנַת בְּנֵי אוֹתוֹ דּוֹר: לְכַנֵּס אֶת כָּל הָאֱנוֹשׁוּת שֶׁל אוֹתָם יָמִים לְמֶּטְרוֹפּוֹלִין עֲנָק, לְבִקְעָה רַחֲבַת יָדַיִם בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, סְבִיב הַמִּגְדָּל הָעֲנָק שֶׁיִּבְנוּ. וַה' יִתְבָּרַךְ לֹא הִסְכִּים עִמָּם, וּפִזְּרָם. כְּדֵי שֶׁיִּרְבּוּ הַיִּשּׁוּבִים, הֶעָרִים וְהָעֲיָרוֹת, וְהַמּוֹשָׁבִים וְהַמּוֹשָׁבוֹת, וְיִרְבּוּ הוֹלְכֵי הָרֶגֶל בֵּינֵיהֶם, וְיִהְיֶה הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מְיֻשָּׁב. עַד כָּאן דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ.

וְעַתָּה עָלֵינוּ לְהָפִיק מֵהֶם אֶת הַלֶּקַח וְהַלִּמּוּד, לְהִתְבּוֹנֵן בָּעִקָּרוֹן וּלְהָחִילוֹ עַל כָּל שִׁטְחֵי הַחַיִּים. כְּשֵׁם שֶׁהַבּוֹרֵא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם וּבִרְצוֹנוֹ שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ מְיֻשָּׁב, גַּם אִם בִּדְלִילוּת, בִּכְפָרִים פְּזוּרִים וְהִתְנַחֲלֻיּוֹת מְבוֹדָדוֹת, וְלֹא בָּחַר בְּמֶטְרוֹפּוֹלִין עֲנָק שֶׁיְּרַכֵּז אֶת כָּל הַיִּשּׁוּב בִּנְקֻדָּה אַחַת וְיַפְקִיר אֶת הַשְּׁאָר לִשְׁמָמָה, כָּךְ נֶאֱמַר לְגַבֵּי שְׁאָר מְמַדֵּי הַהֲוָיָה, שֶׁהֵם: "עוֹלָם, נֶפֶשׁ, שָׁנָה", כַּמְבֹאָר בְּ"סֵפֶר הַיְצִירָה".

בְּמֵמַד הַ"שָּׁנָה", הַזְּמַן – זֶה עַתָּה עָבַרְנוּ אֶת חֹדֶשׁ הַחַגִּים. הֵחֵל מֵרוֹמְמוּת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְשֶׂגֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, דֶּרֶךְ חַג הַסֻּכּוֹת וְעַד שִׂמְחַת תּוֹרָה. מִקְבַּץ יָמִים נוֹרָאִים, יְמֵי חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ וּתְפִלָּה, אֱמוּנָה וְהַכְנָעָה, שִׂמְחָה וּקְדֻשָּׁה. כְּמִגְדַּל אוֹר הָיוּ. אַךְ אוֹי לְזֶה הַמִּסְתַּפֵּק בְּכָךְ, וְחוֹשֵׁב לְהַשְׁאִיר אֶת שְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה בְּשִׁמְמוֹנָם!

כָּךְ גַּם לְגַבֵּי מֵמַד הַ"נֶּפֶשׁ", יֵשׁ לָנוּ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל עַל רִבְבוֹת אַלְפֵי הַנְּפָשׁוֹת שֶׁבּוֹ, כֻּלָּם בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, נְשָׁמוֹת אֲצוּלוֹת מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד, יְקָרוֹת וְזוֹהֲרוֹת. הַאִם רְצוֹן ה' שֶׁבְּפִנָּה אַחַת בְּעַם יִשְׂרָאֵל יִבָּנֶה מֶטְרוֹפּוֹלִין לְתוֹרָה וְלִקְדֻשָּׁה, וְכָל הַשְּׁאָר יִשָּׁאֵר שְׁמָמָה? שֶׁמִּגְזָר אֶחָד יְקַבֵּץ לְעַצְמוֹ אֶת כָּל אוֹר הַתּוֹרָה וְזִיו הַקְּדֻשָּׁה, וְרֹב רֻבּוֹ שֶׁל הָעָם יִשָּׁאֵר בְּנֶפֶשׁ צְחִיחָה וְכַעֲרוּת נוֹרָאָה? אוֹ רְצוֹנוֹ שֶׁיִּתְפַּזְּרוּ בְּנֵי הַמֶּטְרוֹפּוֹלִין וְיָבִיאוּ אוֹרָהּ לְכָל פִּנָּה, יְיַסְּדוּ תַּלְמוּדֵי תּוֹרָה, יָקִימוּ שִׁעוּרֵי תּוֹרָה, יְחַזְּקוּ אֱמוּנָה וִילַמְּדוּ מִצְווֹת.

הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדֶּל זָצָ"ל, רַבָּהּ שֶׁל לִינְסְק, אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל הָיָה. כָּךְ צִוָּה לַחְקֹק עַל מַצֵּבָתוֹ וְכָךְ כָּתַב לִפְנֵי חֲתִימַת שְׁמוֹ. פַּעַם, כְּשֶׁהִגִּיעַ בְּמִכְתָּבוֹ לְמִלִּים אֵלּוּ, נָפַל הַקּוּלְמוּס מִיָּדוֹ. הֱרִימוֹ וּבִקֵּשׁ לַחְתֹּם, וְאֵרַע מִכְשׁוֹל אַחֵר. הֵבִין כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא. פִּשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, וְלֹא מָצָא שֶׁהִכְעִיס אוֹ הִדְאִיב אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל. קָרָא לִבְנֵי בֵיתוֹ וּשְׁאָלָם: שֶׁמָּא הֶעֱלִיבוּ מַאן דְּהוּא אוֹ פָּגְעוּ בִּכְבוֹדוֹ?

נִזְכְּרוּ שֶׁהִגִּיעַ אָדָם פָּשׁוּט וּמְגֻשָּׁם וּבִקֵּשׁ לְהִכָּנֵס אֶל הָרַב, וּמְנָעוּהוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִידוֹ.

מִיָּד הוֹרָה שֶׁיֵּלְכוּ לְבַקְשׁוֹ וִיבִיאוּהוּ לְפָנָיו. בִּקְּשׁוּהוּ וְלֹא מְצָאוּהוּ, עַד שֶׁאֶחָד סִפֵּר שֶׁרָאָה אָדָם כָּזֶה הוֹלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן. הָלְכוּ וְסִפְּרוּ לָרַב. הוֹרָה שֶׁיֵּלְכוּ לְשָׁם וִיבִיאוּהוּ.

בָּא אוֹתוֹ אָדָם, וְהָרַב קִבֵּל פָּנָיו בִּמְאוֹר פָּנִים וּבִקֵּשׁ סְלִיחָתוֹ עַל שֶׁדָּחוּהוּ בַּבֹּקֶר בְּלֹא יְדִיעָתוֹ. הוֹרָה לְהָבִיא לְפָנָיו כִּבּוּד וְשׂוֹחַח עִמּוֹ בְּכָבוֹד וִיקָר, עַד שֶׁאֲחַזְתּוֹ בּוּשָׁה וּכְלִמָּה וְהִרְהֵר בִּתְשׁוּבָה עַל מַעֲשָׂיו.

בְּצֵאתוֹ לִוָּהוּ הָרַב, וּבְשׁוּבוֹ הִבְחִין שֶׁבְּנֵי בֵּיתוֹ תְּמֵהִים עַל הַכָּבוֹד הָרַב שֶׁחָלַק לְאוֹתוֹ אָדָם.

נַעֲנָה וְאָמַר: "הֵן יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא הִתְנַבֵּא עַל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ 'וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַה' בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלַיִם' (יְשַׁעְיָה סו-כ)!"

וְיֵשׁ לְהָבִין, אֶת מִי יָבִיאוּ הַגּוֹיִים? אֵיזֶה יְהוּדִי יִשְׁמַע קוֹל שׁוֹפָרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וְלֹא יְמַהֵר לָלֶכֶת אַחֲרָיו?! הָא אֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּבַעֲלֵי עֲבֵרָה הַמְּשֻׁקָּעִים בֵּין הַגּוֹיִים וּמְבוֹסְסִים בְּטֻמְאָתָם. וַעֲלֵיהֶם מֵעִיד הַנָּבִיא שֶׁהֵם רְאוּיִים לִהְיוֹת מִנְחָה לַה'. וּמִנְחָה זוֹ הֶעֱלַבְתִּי! עַתָּה, שֶׁבָּאָה לְיָדִי, לֹא אֲכַבְּדֶנָּה?!"...

עָלֵינוּ לְהָפִיץ אֶת הָאוֹר עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ וְעַל פְּנֵי כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה: בְּהִשְׁתַּתְּפוּת בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, בְּחוּגֵי לִמּוּד וְהַעֲשָׁרָה, בְּכַוָּנַת הַתְּפִלָּה וּבְדִקְדּוּק הַמִּצְווֹת. כִּי זֶה רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה נְקֻדָּה שׁוֹמֶמֶת אֲפֵלָה וּדְחוּיָה. לֹא בָּ"עוֹלָם", לֹא בַּ"נֶּפֶשׁ" וְלֹא בַּ"שָּׁנָה"! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	מקץ תשע"ט
	יֵשׁ לְהִתְנָאוֹת בַּתְּפִלָּה וּלְפַקֵּחַ
	"וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר" (יא-ח) עִנְיַן דּוֹר הַפַּלָּגָה הוּא מֵהַפָּרָשִׁיּוֹת הַסְּתוּמוֹת בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. מָה רָצוּ, מַה יָּזְמוּ, מַה זָּמְמוּ. וּמְבַקְּשִׁים אָנוּ לִלְמֹד זֹאת לֹא רַק כְּדֵי לְהָבִין זֹאת, לֹא רַק כְּדֵי לְהָבִין פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה, עִנְיָן נִשְׂגָּב וְרָם כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ, אֶלָּא רוֹצִים אָנוּ לְקַיֵּם חוֹבָתֵנוּ לְהָפִיק לֶקַח וְהַדְרָכָה עֲבוּרֵנוּ. רַבֵּנוּ הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל פֵּרֵשׁ פֵּרוּשׁ, סָלַל דֶּרֶךְ בַּהֲבָנַת עִנְיָנָם, וְהֵעִיד עַל פֵּרוּשׁוֹ שֶׁהוּא פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בָּרָא עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ כְּדֵי לְיַשְּׁבוֹ, "לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ" (יְשַׁעְיָה מה-יח). וְהִנֵּה, אִם נְקַבֵּץ אֶת כָּל הֶעָרִים וְהַכְּרַכִּים, הָעֲיָרוֹת וְהַמּוֹשָׁבִים בָּעוֹלָם לִכְרַךְ אֶחָד עֲנָק, וַאֲפִלּוּ יִהְיֶה גָּדְלוֹ כִּמְדִינָה שְׁלֵמָה, לוּ אַף יִשְׂתָּרֵעַ עַל שִׁטְחָן שֶׁל שְׁתַּיִם וַאֲפִלּוּ שָׁלוֹשׁ מְדִינוֹת, וּמָה עַל כָּל שְׁאָר הַשֶּׁטַח, מָה עַל כָּל הַיַּבָּשׁוֹת וְהָאֲזוֹרִים הָרְאוּיִים לְיִשּׁוּב? זוֹ הָיְתָה כַּוָּנַת בְּנֵי אוֹתוֹ דּוֹר: לְכַנֵּס אֶת כָּל הָאֱנוֹשׁוּת שֶׁל אוֹתָם יָמִים לְמֶּטְרוֹפּוֹלִין עֲנָק, לְבִקְעָה רַחֲבַת יָדַיִם בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, סְבִיב הַמִּגְדָּל הָעֲנָק שֶׁיִּבְנוּ. וַה' יִתְבָּרַךְ לֹא הִסְכִּים עִמָּם, וּפִזְּרָם. כְּדֵי שֶׁיִּרְבּוּ הַיִּשּׁוּבִים, הֶעָרִים וְהָעֲיָרוֹת, וְהַמּוֹשָׁבִים וְהַמּוֹשָׁבוֹת, וְיִרְבּוּ הוֹלְכֵי הָרֶגֶל בֵּינֵיהֶם, וְיִהְיֶה הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מְיֻשָּׁב. עַד כָּאן דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ. וְעַתָּה עָלֵינוּ לְהָפִיק מֵהֶם אֶת הַלֶּקַח וְהַלִּמּוּד, לְהִתְבּוֹנֵן בָּעִקָּרוֹן וּלְהָחִילוֹ עַל כָּל שִׁטְחֵי הַחַיִּים. כְּשֵׁם שֶׁהַבּוֹרֵא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם וּבִרְצוֹנוֹ שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ מְיֻשָּׁב, גַּם אִם בִּדְלִילוּת, בִּכְפָרִים פְּזוּרִים וְהִתְנַחֲלֻיּוֹת מְבוֹדָדוֹת, וְלֹא בָּחַר בְּמֶטְרוֹפּוֹלִין עֲנָק שֶׁיְּרַכֵּז אֶת כָּל הַיִּשּׁוּב בִּנְקֻדָּה אַחַת וְיַפְקִיר אֶת הַשְּׁאָר לִשְׁמָמָה, כָּךְ נֶאֱמַר לְגַבֵּי שְׁאָר מְמַדֵּי הַהֲוָיָה, שֶׁהֵם: "עוֹלָם, נֶפֶשׁ, שָׁנָה", כַּמְבֹאָר בְּ"סֵפֶר הַיְצִירָה". בְּמֵמַד הַ"שָּׁנָה", הַזְּמַן – זֶה עַתָּה עָבַרְנוּ אֶת חֹדֶשׁ הַחַגִּים. הֵחֵל מֵרוֹמְמוּת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְשֶׂגֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, דֶּרֶךְ חַג הַסֻּכּוֹת וְעַד שִׂמְחַת תּוֹרָה. מִקְבַּץ יָמִים נוֹרָאִים, יְמֵי חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ וּתְפִלָּה, אֱמוּנָה וְהַכְנָעָה, שִׂמְחָה וּקְדֻשָּׁה. כְּמִגְדַּל אוֹר הָיוּ. אַךְ אוֹי לְזֶה הַמִּסְתַּפֵּק בְּכָךְ, וְחוֹשֵׁב לְהַשְׁאִיר אֶת שְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה בְּשִׁמְמוֹנָם! כָּךְ גַּם לְגַבֵּי מֵמַד הַ"נֶּפֶשׁ", יֵשׁ לָנוּ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל עַל רִבְבוֹת אַלְפֵי הַנְּפָשׁוֹת שֶׁבּוֹ, כֻּלָּם בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, נְשָׁמוֹת אֲצוּלוֹת מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד, יְקָרוֹת וְזוֹהֲרוֹת. הַאִם רְצוֹן ה' שֶׁבְּפִנָּה אַחַת בְּעַם יִשְׂרָאֵל יִבָּנֶה מֶטְרוֹפּוֹלִין לְתוֹרָה וְלִקְדֻשָּׁה, וְכָל הַשְּׁאָר יִשָּׁאֵר שְׁמָמָה? שֶׁמִּגְזָר אֶחָד יְקַבֵּץ לְעַצְמוֹ אֶת כָּל אוֹר הַתּוֹרָה וְזִיו הַקְּדֻשָּׁה, וְרֹב רֻבּוֹ שֶׁל הָעָם יִשָּׁאֵר בְּנֶפֶשׁ צְחִיחָה וְכַעֲרוּת נוֹרָאָה? אוֹ רְצוֹנוֹ שֶׁיִּתְפַּזְּרוּ בְּנֵי הַמֶּטְרוֹפּוֹלִין וְיָבִיאוּ אוֹרָהּ לְכָל פִּנָּה, יְיַסְּדוּ תַּלְמוּדֵי תּוֹרָה, יָקִימוּ שִׁעוּרֵי תּוֹרָה, יְחַזְּקוּ אֱמוּנָה וִילַמְּדוּ מִצְווֹת. הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדֶּל זָצָ"ל, רַבָּהּ שֶׁל לִינְסְק, אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל הָיָה. כָּךְ צִוָּה לַחְקֹק עַל מַצֵּבָתוֹ וְכָךְ כָּתַב לִפְנֵי חֲתִימַת שְׁמוֹ. פַּעַם, כְּשֶׁהִגִּיעַ בְּמִכְתָּבוֹ לְמִלִּים אֵלּוּ, נָפַל הַקּוּלְמוּס מִיָּדוֹ. הֱרִימוֹ וּבִקֵּשׁ לַחְתֹּם, וְאֵרַע מִכְשׁוֹל אַחֵר. הֵבִין כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא. פִּשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, וְלֹא מָצָא שֶׁהִכְעִיס אוֹ הִדְאִיב אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל. קָרָא לִבְנֵי בֵיתוֹ וּשְׁאָלָם: שֶׁמָּא הֶעֱלִיבוּ מַאן דְּהוּא אוֹ פָּגְעוּ בִּכְבוֹדוֹ? נִזְכְּרוּ שֶׁהִגִּיעַ אָדָם פָּשׁוּט וּמְגֻשָּׁם וּבִקֵּשׁ לְהִכָּנֵס אֶל הָרַב, וּמְנָעוּהוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִידוֹ. מִיָּד הוֹרָה שֶׁיֵּלְכוּ לְבַקְשׁוֹ וִיבִיאוּהוּ לְפָנָיו. בִּקְּשׁוּהוּ וְלֹא מְצָאוּהוּ, עַד שֶׁאֶחָד סִפֵּר שֶׁרָאָה אָדָם כָּזֶה הוֹלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן. הָלְכוּ וְסִפְּרוּ לָרַב. הוֹרָה שֶׁיֵּלְכוּ לְשָׁם וִיבִיאוּהוּ. בָּא אוֹתוֹ אָדָם, וְהָרַב קִבֵּל פָּנָיו בִּמְאוֹר פָּנִים וּבִקֵּשׁ סְלִיחָתוֹ עַל שֶׁדָּחוּהוּ בַּבֹּקֶר בְּלֹא יְדִיעָתוֹ. הוֹרָה לְהָבִיא לְפָנָיו כִּבּוּד וְשׂוֹחַח עִמּוֹ בְּכָבוֹד וִיקָר, עַד שֶׁאֲחַזְתּוֹ בּוּשָׁה וּכְלִמָּה וְהִרְהֵר בִּתְשׁוּבָה עַל מַעֲשָׂיו. בְּצֵאתוֹ לִוָּהוּ הָרַב, וּבְשׁוּבוֹ הִבְחִין שֶׁבְּנֵי בֵּיתוֹ תְּמֵהִים עַל הַכָּבוֹד הָרַב שֶׁחָלַק לְאוֹתוֹ אָדָם. נַעֲנָה וְאָמַר: "הֵן יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא הִתְנַבֵּא עַל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ 'וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַה' בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלַיִם' (יְשַׁעְיָה סו-כ)!" וְיֵשׁ לְהָבִין, אֶת מִי יָבִיאוּ הַגּוֹיִים? אֵיזֶה יְהוּדִי יִשְׁמַע קוֹל שׁוֹפָרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וְלֹא יְמַהֵר לָלֶכֶת אַחֲרָיו?! הָא אֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּבַעֲלֵי עֲבֵרָה הַמְּשֻׁקָּעִים בֵּין הַגּוֹיִים וּמְבוֹסְסִים בְּטֻמְאָתָם. וַעֲלֵיהֶם מֵעִיד הַנָּבִיא שֶׁהֵם רְאוּיִים לִהְיוֹת מִנְחָה לַה'. וּמִנְחָה זוֹ הֶעֱלַבְתִּי! עַתָּה, שֶׁבָּאָה לְיָדִי, לֹא אֲכַבְּדֶנָּה?!"... עָלֵינוּ לְהָפִיץ אֶת הָאוֹר עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ וְעַל פְּנֵי כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה: בְּהִשְׁתַּתְּפוּת בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, בְּחוּגֵי לִמּוּד וְהַעֲשָׁרָה, בְּכַוָּנַת הַתְּפִלָּה וּבְדִקְדּוּק הַמִּצְווֹת. כִּי זֶה רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה נְקֻדָּה שׁוֹמֶמֶת אֲפֵלָה וּדְחוּיָה. לֹא בָּ"עוֹלָם", לֹא בַּ"נֶּפֶשׁ" וְלֹא בַּ"שָּׁנָה"! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)