Otzarot-Article

"אֱמֹר אֶל אֶלְעָזָר... וְיָרֵם אֶת הַמַּחְתֹּת... צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ" (יז-ב) מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מַקְטִירֵי הַקְּטֹרֶת, אֲשֶׁר חָלְקוּ עַל כְּהֻנָּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נִשְׂרְפוּ בָּאֵשׁ שֶׁיָּצְאָה מֵאֵת ה'. לְאַחַר מִכֵּן נִצְטַוָּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לוֹמַר לְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁיָּרִים אֶת הַמַּחְתּוֹת מִבֵּין הַשְּׂרֵפָה, וִירַקַּע מֵהֶם צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ, וְיִהְיוּ לְאוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

וְרַבּוֹתֵינוּ שָׁאֲלוּ: מַדּוּעַ אֶלְעָזָר, מַדּוּעַ לֹא עָשָׂה זֹאת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן עַצְמוֹ? וְתֵרְצוּ: הָאֲנָשִׁים הָאֵלּוּ שִׁלְּמוּ בְּחַיֵּיהֶם עַל מַחְלֻקְתָּם כְּנֶגֶד אַהֲרֹן. אִם אַהֲרֹן עַצְמוֹ יִקַּח אֶת הַמַּחְתּוֹת לְרַקְּעָן, יִהְיֶה בְּכָךְ כְּעֵין שִׂמְחָה לָאֵיד, חָלִילָה, כְּעֵין הַפְגָּנַת נִצָּחוֹן. וְזֹאת אֵין לַעֲשׂוֹת. (הַמְּאִירִי, בְּרָכוֹת כז:)

אֵיזוֹ גַּדְלוּת רוּחַ הוֹרְתָה לָנוּ הַתּוֹרָה: גַּם אִם נִצַּחְתָּ, אַל תַּפְגִּין קוֹרַת רוּחַ. אַדְּרַבָּה, הִצְטַעֵר עַל שֶׁכָּךְ עָלָה בְּגוֹרָלָם.

כַּאֲשֶׁר רַבָּן גַּמְלִיאֵל הִתְעַמֵּת עִם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, בְּמַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל רָאוּ לְנָכוֹן לְהַשְׁעוֹת אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִזְמַן מָה מִנְּשִׂיאוּתוֹ, הֵם לֹא מִנּוּ תַּחְתָּיו אֶת הַגָּדוֹל מִבֵּינֵיהֶם, אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַצְמוֹ. כִּי אָז, יִהְיֶה בְּכָךְ מִשּׁוּם פְּגִיעָה וְשִׂמְחָה לָאֵיד. כְּעֵין הַפְגָּנַת נִצָּחוֹן. רַק מִשּׁוּם כָּךְ, דִּלְּגוּ עַל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּמִנּוּ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, בֶּן הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.

הָבָה נִלְמַד מִכָּךְ אֶת הַתּוֹעֶלֶת שֶׁבַּהַבְלָגָה. הָבָה נֵדַע, שֶׁעִמּוּת הוּא דָּבָר שֶׁבְּדִיעֲבַד, וְגַם אִם מְנַצְּחִים בּוֹ יֵשׁ לְהִצְטַעֵר עַל שֶׁהֻזְקַקְנוּ לְכָךְ.

בִּשְׁעָתוֹ קָמָה תְּנוּעָה חֲרֵדִית וְהִמְרְתָה אֶת פִּי "מוֹעֶצֶת גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה" שֶׁל "אֲגֻדַּת יִשְׂרָאֵל". הַתְּנוּעָה, "פּוֹעֲלֵי אֲגֻדַּת יִשְׂרָאֵל", זָכְתָה לְבִקֹּרֶת נוֹקֶבֶת מִצַּד גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, וּלְבַסּוֹף נִכְשְׁלָה בַּבְּחִירוֹת וְיָרְדָה מֵהַמַּפָּה.

שָׁמַע מָרָן הָרַב שַׁךְ זַצַ"ל קוֹלוֹת צָהֳלָה עַל מַפַּלְתָּהּ. מָחָה בַּצּוֹהֲלִים וְאָמַר: "הָיְתָה זוֹ חוֹבָתֵנוּ לְהִלָּחֵם בַּתְּנוּעָה. גְּדוֹלָה הָיְתָה סַכָּנָתָהּ. אֲבָל יְהוּדִים עָמְדוּ בְּרֹאשָׁהּ, וִיהוּדִים נָתְנוּ לָהּ קוֹלָם, וְעַתָּה אֲבֵלִים הֵם וַעֲצֵבִים, וְאֵיךְ נִשְׂמַח לְמַפַּלְתָּם!"...

הִנֵּה, זֶה מַבָּט שֶׁל דַּעַת תּוֹרָה!

וּמַבָּט זֶה גִּלָּה לָנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּעַצְמוֹ. בִּשְׁעָתוֹ, קִטְרְגָה הַלְּבָנָה נֶגֶד הַחַמָּה. אָמְרָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר אֶחָד. מִיָּד הֱשִׁיבָהּ הַבּוֹרֵא כִּגְמוּלָהּ: "לְכִי וּמַעֲטִי עַצְמֵךְ". אַךְ לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁפִּצָּה אוֹתָהּ בִּצְבָא הַכּוֹכָבִים, אֶלָּא עוֹד הוֹרָה לְהָבִיא קָרְבַּן חַטָּאת בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, יוֹם הִתְמַעֲטוּת הַלְּבָנָה, כְּעֵין הַבָּעַת צַעַר עַל הָעֹנֶשׁ, כְּדֵי לְהוֹרוֹת לָנוּ, שֶׁהָעֹנֶשׁ הוּא דָּבָר שֶׁבְּדִיעֲבַד, וְיֵשׁ לְהִצְטַעֵר עָלָיו... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	מקץ תשע"ט
	יְשׁוּעַת ה' כְּהֶרֶף עַיִן
	"אֱמֹר אֶל אֶלְעָזָר... וְיָרֵם אֶת הַמַּחְתֹּת... צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ" (יז-ב) מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מַקְטִירֵי הַקְּטֹרֶת, אֲשֶׁר חָלְקוּ עַל כְּהֻנָּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נִשְׂרְפוּ בָּאֵשׁ שֶׁיָּצְאָה מֵאֵת ה'. לְאַחַר מִכֵּן נִצְטַוָּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לוֹמַר לְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁיָּרִים אֶת הַמַּחְתּוֹת מִבֵּין הַשְּׂרֵפָה, וִירַקַּע מֵהֶם צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ, וְיִהְיוּ לְאוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְרַבּוֹתֵינוּ שָׁאֲלוּ: מַדּוּעַ אֶלְעָזָר, מַדּוּעַ לֹא עָשָׂה זֹאת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן עַצְמוֹ? וְתֵרְצוּ: הָאֲנָשִׁים הָאֵלּוּ שִׁלְּמוּ בְּחַיֵּיהֶם עַל מַחְלֻקְתָּם כְּנֶגֶד אַהֲרֹן. אִם אַהֲרֹן עַצְמוֹ יִקַּח אֶת הַמַּחְתּוֹת לְרַקְּעָן, יִהְיֶה בְּכָךְ כְּעֵין שִׂמְחָה לָאֵיד, חָלִילָה, כְּעֵין הַפְגָּנַת נִצָּחוֹן. וְזֹאת אֵין לַעֲשׂוֹת. (הַמְּאִירִי, בְּרָכוֹת כז:) אֵיזוֹ גַּדְלוּת רוּחַ הוֹרְתָה לָנוּ הַתּוֹרָה: גַּם אִם נִצַּחְתָּ, אַל תַּפְגִּין קוֹרַת רוּחַ. אַדְּרַבָּה, הִצְטַעֵר עַל שֶׁכָּךְ עָלָה בְּגוֹרָלָם. כַּאֲשֶׁר רַבָּן גַּמְלִיאֵל הִתְעַמֵּת עִם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, בְּמַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל רָאוּ לְנָכוֹן לְהַשְׁעוֹת אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִזְמַן מָה מִנְּשִׂיאוּתוֹ, הֵם לֹא מִנּוּ תַּחְתָּיו אֶת הַגָּדוֹל מִבֵּינֵיהֶם, אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַצְמוֹ. כִּי אָז, יִהְיֶה בְּכָךְ מִשּׁוּם פְּגִיעָה וְשִׂמְחָה לָאֵיד. כְּעֵין הַפְגָּנַת נִצָּחוֹן. רַק מִשּׁוּם כָּךְ, דִּלְּגוּ עַל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּמִנּוּ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, בֶּן הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. הָבָה נִלְמַד מִכָּךְ אֶת הַתּוֹעֶלֶת שֶׁבַּהַבְלָגָה. הָבָה נֵדַע, שֶׁעִמּוּת הוּא דָּבָר שֶׁבְּדִיעֲבַד, וְגַם אִם מְנַצְּחִים בּוֹ יֵשׁ לְהִצְטַעֵר עַל שֶׁהֻזְקַקְנוּ לְכָךְ. בִּשְׁעָתוֹ קָמָה תְּנוּעָה חֲרֵדִית וְהִמְרְתָה אֶת פִּי "מוֹעֶצֶת גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה" שֶׁל "אֲגֻדַּת יִשְׂרָאֵל". הַתְּנוּעָה, "פּוֹעֲלֵי אֲגֻדַּת יִשְׂרָאֵל", זָכְתָה לְבִקֹּרֶת נוֹקֶבֶת מִצַּד גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, וּלְבַסּוֹף נִכְשְׁלָה בַּבְּחִירוֹת וְיָרְדָה מֵהַמַּפָּה. שָׁמַע מָרָן הָרַב שַׁךְ זַצַ"ל קוֹלוֹת צָהֳלָה עַל מַפַּלְתָּהּ. מָחָה בַּצּוֹהֲלִים וְאָמַר: "הָיְתָה זוֹ חוֹבָתֵנוּ לְהִלָּחֵם בַּתְּנוּעָה. גְּדוֹלָה הָיְתָה סַכָּנָתָהּ. אֲבָל יְהוּדִים עָמְדוּ בְּרֹאשָׁהּ, וִיהוּדִים נָתְנוּ לָהּ קוֹלָם, וְעַתָּה אֲבֵלִים הֵם וַעֲצֵבִים, וְאֵיךְ נִשְׂמַח לְמַפַּלְתָּם!"... הִנֵּה, זֶה מַבָּט שֶׁל דַּעַת תּוֹרָה! וּמַבָּט זֶה גִּלָּה לָנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּעַצְמוֹ. בִּשְׁעָתוֹ, קִטְרְגָה הַלְּבָנָה נֶגֶד הַחַמָּה. אָמְרָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר אֶחָד. מִיָּד הֱשִׁיבָהּ הַבּוֹרֵא כִּגְמוּלָהּ: "לְכִי וּמַעֲטִי עַצְמֵךְ". אַךְ לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁפִּצָּה אוֹתָהּ בִּצְבָא הַכּוֹכָבִים, אֶלָּא עוֹד הוֹרָה לְהָבִיא קָרְבַּן חַטָּאת בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, יוֹם הִתְמַעֲטוּת הַלְּבָנָה, כְּעֵין הַבָּעַת צַעַר עַל הָעֹנֶשׁ, כְּדֵי לְהוֹרוֹת לָנוּ, שֶׁהָעֹנֶשׁ הוּא דָּבָר שֶׁבְּדִיעֲבַד, וְיֵשׁ לְהִצְטַעֵר עָלָיו... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)