וישב
תשע"ט
 
  אִלּוּ יְהוּדִי הָיָה יוֹדֵעַ...

 
  "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ")לג-כג(כָּל אֶחָד נִתְקָל בְּמַהֲלַךְ חַיָּיו בְּמִקְרִים, שֶׁבָּהֶם בַּתְּחִלָּה לֹא הֵבִין עַל מָה וְלָמָּה עָשָׂה לוֹ הָאֱלֹקִים כָּךְ, וְרַק לְאַחַר שָׁנִים הוּא זוֹכֶה וְרוֹאֶה שֶׁהַכֹּל הָיָה לְטוֹבָה

"וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (לב-ח) מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ, וְלוֹ בֵּן יָחִיד, יוֹרֵשׁ עֶצֶר. מַחְמַד עֵינוֹ, מְשׂוֹשׂ חַיָּיו וְתִקְוַת הַמַּמְלָכָה. אַהֲבַת נֶפֶשׁ אָהַב אוֹתוֹ, עָקַב בְּאַהֲבָה וּבִדְרִיכוּת אַחַר גִּדּוּלוֹ וְהִתְפַּתְּחוּתוֹ. בְּהַגִּיעוֹ לְגִיל חִנּוּךְ, אָמַר לְאִישׁ אֱמוּנוֹ וְסוֹדוֹ: "רְצוֹנִי שֶׁיִּשְׂכְּרוּ אֶת בְּכִירֵי הַמְּחַנְּכִים וִיגַבְּשׁוּ בַּעֲבוּר בְּנִי תָּכְנִית לִמּוּדִים מְיֻחֶדֶת. הוּא יִזְדַּקֵּק לִידִיעוֹת רַבּוֹת: לִרְכִישַׁת נִימוּסִים וַהֲלִיכוֹת, שָׂפוֹת וְדִבְרֵי יְמֵי הָאֻמּוֹת. בַּחִנּוּךְ הַכְּלָלִי לֹא יִרְכֹּשׁ זֹאת".

קַד נֶאֱמַן בֵּיתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: "כִּרְצוֹנְךָ, מַלְכִּי. אַךְ בַּקָּשָׁה אֲבַקֵּשׁ: אִם יָבוֹאוּ גְּדוֹלֵי הַמְּלֻמָּדִים וּבְכִירֵי הַפֶּדָגוֹגִים לְלַמֵּד אֶת הוֹד רוֹמְמוּת הַנָּסִיךְ - מַדּוּעַ יֵשֵׁב לִלְמֹד לְבַדּוֹ? לִמְמֻנֵּה-הָאַרְמוֹן יֵשׁ בֵּן בְּגִילוֹ, יִצְטָרֵף אַף הוּא לַלִּמּוּדִים וְיִרְכֹּשׁ אַף הוּא דַּעַת, יַרְחִיב אֳפָקִים".

נִתְכַּרְכְּמוּ פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. הַמְּמֻנֶּה עַל הָאַרְמוֹן קְצִין צָבָא הָיָה, מֻכְשָׁר וְנִמְרָץ, אַךְ לֹא נִמְנָה עִם בְּנֵי הָאֲצֻלָּה. בֵּיתוֹ - הֲמוֹנִי הָיָה, הֲלִיכוֹתָיו מְחֻסְפָּסוֹת וּשְׂפָתוֹ בּוֹטָה. אֶת חֲבֵרָיו שֶׁל בְּנוֹ לֹא הָיָה בּוֹחֵר מֵחוּג זֶה. אֲבָל לֹא אָמַר דָּבָר, אֶלָּא עָנָה: "כִּרְצוֹנְךָ, אַךְ דַּע לְךָ כִּי בְּיָדְךָ הִפְקַדְתִּי אֶת חִנּוּכוֹ שֶׁל בְּנִי, אוֹצָרִי הַיָּקָר וְתִקְוָתָהּ שֶׁל הַמַּמְלָכָה!"

כַּוָּנוֹתָיו שֶׁל הַיּוֹעֵץ טוֹבוֹת הָיוּ. חָשַׁב לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם יֶלֶד נוֹסָף. מַדּוּעַ לֹא יֵהָנֶה בֶּן-הַמְּמֻנֶּה מֵהַחִנּוּךְ הַמְּעֻלֶּה? מַדּוּעַ לֹא יִשְׁתַּתֵּף בַּשִּׁעוּר הַפְּרָטִי? אַדְרַבָּה, מְשַׁעֲמֵם יִהְיֶה לַנָּסִיךְ לְבַדּוֹ, זָקוּק הוּא לְחֶבְרַת נַעַר בֶּן גִּילוֹ. אַךְ אֲבוֹי, חֲשָׁשׁוֹתָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ הִתְמַמְּשׁוּ בִּמְלֹא חֻמְרָתָם. בֶּן-הַמְּמֻנֶּה הֻשְׁפַּע מִבֵּית הוֹרָיו, מֵאֶחָיו הַגְּדוֹלִים וּמִבְּנֵי חֲבוּרָתָם, מִסִּפּוּרֵיהֶם הַמְּרַתְּקִים עַל מְסִבּוֹת הוֹלֵלוּת וְעַל גִּיחוֹת פְּשִׁיעָה. עֲלִילוֹתֵיהֶם הִצִּיתוּ אֶת דִּמְיוֹנוֹ יוֹתֵר מִשִּׁנּוּן הַשִּׁעוּרִים הַנִּתָּנִים בִּטְרַקְלִין הָאַרְמוֹן. בְּעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת הָיָה מַאֲזִין לְשִׂיחָתָם, וּבְעִתּוֹת הַפְּנַאי שׁוֹטֵט בַּחוּצוֹת, תָּר אַחַר חֲבוּרוֹת נַעֲרֵי רְחוֹב בְּנֵי גִּילוֹ, שֶׁעוֹלָמָם שָׁבָה אֶת לִבּוֹ.

יוֹם אֶחָד נִקְרָא יוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ, נֶאֱמַן בֵּיתוֹ וְאִישׁ סוֹדוֹ, לְהִתְיַצֵּב בְּפָנָיו. הַמֶּלֶךְ מָסַר לְיָדוֹ מִסְמָךְ מְפֹרָט - הֶמְשֵׁךְ תָּכְנִית לִמּוּדָיו שֶׁל הַבֵּן, שֶׁגֻּבְּשָׁה אַחַר מַחְשָׁבָה רַבָּה. דָּן עִמּוֹ בִּפְרָט אַחַר פְּרָט, אֵיךְ יִתְחַנֵּךְ הַנָּסִיךְ בַּחִנּוּךְ הַמְּעֻלֶּה בְּיוֹתֵר וּבְאֵיזֶה אֹפֶן יִרְכֹּשׁ אֶת הַהַשְׂכָּלָה הָרְחָבָה בְּיוֹתֵר.

עוֹדָם מְדַבְּרִים, וְרֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה עָמַד בַּפֶּתַח. הַדְּרִיכוּת שֶׁבְּפָנָיו הִסְגִּירָה אֶת בְּהִילוּת הַיְּדִיעָה שֶׁבְּפִיו.

"מָה הָעִנְיָן?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ. הוּא נִגַּשׁ אֶל כֵּס הַמַּלְכוּת, גָּחַן וְלָחַשׁ דְּבַר-מָה בְּאָזְנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הֶחְוִירוּ, וְרֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה קַד וְעָזַב אֶת הַמָּקוֹם.

הַמֶּלֶךְ פָּנָה אֶל יוֹעֲצוֹ וְאָמַר: "הֲזוֹכֵר אַתָּה שֶׁבִּקַּשְׁתָּ שֶׁבְּנוֹ שֶׁל מְמֻנֵּה-הָאַרְמוֹן יִלְמַד עִם בְּנִי?"

"כֵּן", אָמַר הַיּוֹעֵץ, וְלִבּוֹ מְנַבֵּא לוֹ רָעוֹת.

"וּבְכֵן, הוּא נִתְפַּס הַלַּיְלָה בִּגְנֵבָה", אָמַר הַמֶּלֶךְ.

עַתָּה הֶחְוִיר גַּם הַיּוֹעֵץ. אֲבָל הַמֶּלֶךְ הִמְשִׁיךְ: "אֵין זֶה הַכֹּל. הוּא שִׁכְנֵעַ אֶת בְּנִי לְהִצְטָרֵף אֵלָיו. שְׁנֵיהֶם נִתְפְּסוּ..."

עֵינֵי הַיּוֹעֵץ חָשְׁכוּ.

הַסִּפּוּר הוּא מְשָׁלוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הָאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זצ"ל בְּפַרְשָׁתֵנוּ, וְהוּא נָסֹב כַּמּוּבָן עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. הַמֶּלֶךְ הוּא מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהַבֵּן הוּא עַם יִשְׂרָאֵל, בָּנָיו שֶׁל מָקוֹם. "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם", "בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל". הַחִנּוּךְ הַנִּפְלָא הוּא כַּמּוּבָן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּמִצְווֹתֶיהָ הַמְּאִירוֹת. בֶּן הַמְּמֻנֶּה עַל הָאַרְמוֹן הוּא הָ"עֵרֶב-רַב", שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, נֶאֱמַן בֵּיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיֵּאוֹת לְסַפְּחָם בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם. הֵם שֶׁאִבְּדוּ אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתֵיהֶם, וְהֵם שֶׁמָּצְאוּ מִפְלָט בָּעֲבוֹדָה הַזָּרָה כְּתַרְבּוּתָם הַמֻּשְׁרֶשֶׁת; עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל וְסָחֲפוּ עִמָּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: "לֶךְ רֵד, כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם")לב-ז(. הָעֵרֶב-רַב "עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ", וְאֵין זֶה הַכֹּל. "וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" - הֵם גָּרְרוּ עִמָּם גַּם אֶת בָּנַי, וְאָמְרוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵלּוּ הֵם אֱלֹהֵיהֶם. וְעַל כָּךְ לֹא יִסָּלַח!

מְאֹרָע זֶה אֵרַע לִפְנֵי שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, אֲבָל פֵּרוֹתָיו הַהַרְסָנִיִּים מַשְׁפִּיעִים עַד הַיּוֹם. אֵין לְךָ פֻּרְעָנוּת שֶׁבָּאָה עַל עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא מְעֹרָב בָּהּ מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל חֵטְא הָעֵגֶל. וְכָל זֶה הוּא פְּרִי חֶבְרָה רָעָה, מֻשְׁחֶתֶת וּמַשְׁחִיתָה.

הַתּוֹרָה הִיא סֵפֶר הוֹרָאוֹת. מִכָּל פָּרָשָׁה עָלֵינוּ לְהָפִיק לֶקַח וְהַדְרָכָה. הָבָה נִזְכֹּר שֶׁהָיוּ שָׁם בָּעָם אַהֲרֹן וְחוּר וְשִׁבְעִים הַזְּקֵנִים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים, שָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי אֲלָפִים, דַּיָּנִים וּמוֹרֵי-הוֹרָאָה כֹּה רַבִּים. נִזְכֹּר עוֹד, שֶׁכַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, לָהֲטָה עוֹד הָאֵשׁ עַל הַר סִינַי בִּמְלֹא עֻזָּהּ... וְכָל זֶה לֹא מָנַע אֶת הַסַּחַף, אֶת הַהֲלִיכָה אַחַר הַחֶבְרָה הָרָעָה.

אַךְ לִפְנֵי אַרְבָּעִים יוֹם אָמְרוּ "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע"; פָּרְחָה נִשְׁמָתָם בַּמַּעֲמָד הַנִּשְׂגָּב שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה, וּמַלְאָכִים סִיְּעוּם לַעֲמֹד עַל עָמְדָּם - וְכָל זֶה לֹא עָצַר אֶת הַשְׁפָּעַת הָעֵרֶב-רַב.

וְאָנוּ, הַהוֹרִים - אֱמֶת, מִשְׁתַּדְּלִים אָנוּ לְהַעֲנִיק לִילָדֵינוּ חֲוָיוֹת מְרוֹמְמוֹת שֶׁל שֻׁלְחַן שַׁבָּת וְחַג. הַאִם אֶפְשָׁר לְדַמּוֹתָן לַחֲוָיַת מַתַּן תּוֹרָה? מְנַסִּים אָנוּ לְהַוּוֹת בַּעֲבוּרָם סַמְכוּת נַעֲלָה. הֲיֵשׁ לְדַמּוֹתָהּ לִדְמוּתָם וּלְסַמְכוּתָם שֶׁל אַהֲרֹן וְחוּר וְשִׁבְעִים הַזְּקֵנִים? וְאִם כָּל זֶה לֹא עָצַר שָׁם אֶת הַסַּחַף, אֵיךְ נְצַפֶּה שֶׁבָּנֵינוּ יִמָּלְטוּ מֵהַשְׁפָּעָתָם שֶׁל חֲבֵרִים רָעִים ).!?מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ(

 

 
Main Page Main Page Download This Article