Otzarot-Article

"רֵאשִׁית עֲרִיסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה" (טו-כ) רַבֵּנוּ בַּחְיֵי זצ"ל כָּתַב, שֶׁבַּמִּדְבָּר הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִזּוֹנִים מֵהַמָּן, לֶחֶם שָׁמַיִם, שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ וְהִשְׁרִישׁ קְדֻשָּׁה בְּאוֹכְלָיו. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ, 'לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן'. לְפִיכָךְ צִוָּה הַקַּבָּ"ה, כִּי כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לָאָרֶץ וְיֹאכְלוּ מִלֶּחֶם הָאָרֶץ, שֶׁיְּקַדְּשׁוּהוּ בְּמִצְוָה הִיא מִצְוַת חַלָּה. וְעַל כֵּן נֶאֱמַר, "...בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'" (בַּמִּדְבָּר טו-יט). אַף שֶׁהַחַלָּה נִתֶּנֶת לַכֹּהֵן, אֲבָל עַל יָדָהּ מִתְקַדֶּשֶׁת הָעִסָּה כֻּלָּהּ וְהַנּוֹתֵן מִתְקָרֵב בְּאֶמְצָעוּתָהּ לְבוֹרְאוֹ.

הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן-צִיּוֹן כֹּהֵן זצ"ל מִגֶ'רְבָּה פָּתַח בְּמָשָׁל. חָכָם עָלָה לְבֵית עָשִׁיר וּמְצָאוֹ מֵסֵב לְשֻׁלְחָנוֹ הֶעָרוּךְ בְּמַטְעַמִּים וּמַעֲדַנִּים. שָׂמַח הֶעָשִׁיר לְבוֹא הֶחָכָם, וְאָמַר: "הָבָה נִשְׁמַע דְּבַר תּוֹרָה בַּסְּעוּדָה, וְיֵחָשֵׁב כְּאִלּוּ אָכַלְנוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם".

אָמַר הֶחָכָם: "אֶשְׁאַלְךָ שְׁאֵלָה: מֶה עָדִיף - לְהָנִיחַ עָנִי בְּעָנְיוֹ שֶׁיֵּלֵךְ וְיִדַּרְדֵּר אוֹ לְכַבְּדוֹ כָּבוֹד עָצוּם וְרַב, לְהַטְעִימוֹ מַעֲדַנֵּי עוֹלָם וְאָז לִדְחוֹתוֹ לְמַעֲמַקֵּי הַדַּלּוּת?"

אָמַר הֶעָשִׁיר: "אֵין סָפֵק, לְהַגְבִּיהַּ וּלְהַשְׁפִּיל - נוֹרָא שִׁבְעָתַיִם, דּוֹמֶה הַדָּבָר לִדְחִיָּה מִגַּג גָּבוֹהַּ לְבוֹר עָמֹק בְּרִסּוּק עֲצָמוֹת".

"אֱמֶת", הִסְכִּים הֶחָכָם. "וְעַתָּה, הַאִם עָלָה בְּדַעְתְּךָ שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה לִמְזוֹנְךָ? מַעֲלֶה אַתָּה אוֹתָם עַל שֻׁלְחָנְךָ בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, וּלְבַסּוֹף דּוֹחֶה אוֹתָם בְּבִזָּיוֹן לְתוֹךְ בּוֹר הַבִּיּוּב"...

חִיֵּךְ הֶעָשִׁיר לָרַעְיוֹן הַמְּחֻכָּם וּמָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו: "אַתָּה צוֹדֵק, אַךְ הַאִם מִשּׁוּם כָּךְ אֶגְוַע בָּרָעָב?!"

אָמַר לוֹ הֶחָכָם: "וַדַּאי שֶׁלֹּא. אַךְ לֹא זוֹ הַתְּשׁוּבָה".

הִתְעַנְיֵן הֶעָשִׁיר: "הַשְׁמִיעֵנִי וְאֵדַע".

הִסְבִּיר הֶחָכָם: "כְּשֶׁאַתָּה אוֹכֵל, אַתָּה מַעֲלֶה וּמְרוֹמֵם אֶת הַמַּאֲכָל, הוֹפֵךְ אוֹתוֹ מִצּוֹמֵחַ לְחֵלֶק מִגּוּפְךָ, לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשְׁךָ. רַק הַפְּסֹלֶת נִדְחֵית הַחוּצָה"...

הִסְכִּים הֶעָשִׁיר. זוֹ הַתְּשׁוּבָה הָאֲמִתִּית.

הִמְשִׁיךְ הֶחָכָם: "הֲלֹא תָּבִין, שֶׁלֹּא הָיָה זֶה אֶלָּא מָשָׁל. רַבִּים שׁוֹאֲלִים, מַה תַּכְלִית חַיֵּי הָאָדָם. הוּא נוֹלַד בִּבְכִי, חַי בִּבְכִי, מֵת בִּבְכִי וְנִקְבָּר... וְזוֹ שְׁאֵלָה נְכוֹנָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת סוֹד הַנְּשָׁמָה. אֲבָל הַיּוֹדֵעַ שֶׁנִּטְּעָה בָּנוּ נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה - הַמִּתְעַלָּה עִם כָּל מִצְוָה וּמַעֲשֵׂה-חֶסֶד, עִם כָּל תְּפִלָּה וְלִמּוּד תּוֹרָה וְקוֹנָה חֵלֶק אַחַר חֵלֶק בְּגַן הָעֵדֶן הַנִּצְחִי - מֵבִין שֶׁהַ'פְּסֹלֶת' לְבַדָּהּ נִדְחֵית לַקֶּבֶר. וְאִלּוּ הַגּוּף מִזְדַּכֵּךְ בּוֹ עַד לִתְחִיַּת הַמֵּתִים. אֲבָל הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִתְעַלְּתָה כָּאן בָּעוֹלָם, הִרְוִיחָה מֵחַיֶּיהָ וְעוֹלָה לְקַבֵּל שְׂכָרָהּ.

אַף אֲנִי עָלִיתִי לְכָאן כְּדֵי לְזַכּוֹת אֶת נִשְׁמָתְךָ בְּמִצְוָה. עָנִי יֵשׁ בִּקְהִלָּתֵנוּ וּמִצְוָה לִתְמֹךְ בּוֹ בְּיָד נְדִיבָה"...

נֶהֱנָה הֶעָשִׁיר וְהֵרִים תְּרוּמָתוֹ בְּעַיִן יָפָה. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, בְּנֵי צִיּוֹן)

	וישלח תשע"ט
	"מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה"
	"רֵאשִׁית עֲרִיסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה" (טו-כ) רַבֵּנוּ בַּחְיֵי זצ"ל כָּתַב, שֶׁבַּמִּדְבָּר הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִזּוֹנִים מֵהַמָּן, לֶחֶם שָׁמַיִם, שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ וְהִשְׁרִישׁ קְדֻשָּׁה בְּאוֹכְלָיו "רֵאשִׁית עֲרִיסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה" (טו-כ) רַבֵּנוּ בַּחְיֵי זצ"ל כָּתַב, שֶׁבַּמִּדְבָּר הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִזּוֹנִים מֵהַמָּן, לֶחֶם שָׁמַיִם, שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ וְהִשְׁרִישׁ קְדֻשָּׁה בְּאוֹכְלָיו. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ, 'לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן'. לְפִיכָךְ צִוָּה הַקַּבָּ"ה, כִּי כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לָאָרֶץ וְיֹאכְלוּ מִלֶּחֶם הָאָרֶץ, שֶׁיְּקַדְּשׁוּהוּ בְּמִצְוָה הִיא מִצְוַת חַלָּה. וְעַל כֵּן נֶאֱמַר, "...בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'" (בַּמִּדְבָּר טו-יט). אַף שֶׁהַחַלָּה נִתֶּנֶת לַכֹּהֵן, אֲבָל עַל יָדָהּ מִתְקַדֶּשֶׁת הָעִסָּה כֻּלָּהּ וְהַנּוֹתֵן מִתְקָרֵב בְּאֶמְצָעוּתָהּ לְבוֹרְאוֹ. הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן-צִיּוֹן כֹּהֵן זצ"ל מִגֶ'רְבָּה פָּתַח בְּמָשָׁל. חָכָם עָלָה לְבֵית עָשִׁיר וּמְצָאוֹ מֵסֵב לְשֻׁלְחָנוֹ הֶעָרוּךְ בְּמַטְעַמִּים וּמַעֲדַנִּים. שָׂמַח הֶעָשִׁיר לְבוֹא הֶחָכָם, וְאָמַר: "הָבָה נִשְׁמַע דְּבַר תּוֹרָה בַּסְּעוּדָה, וְיֵחָשֵׁב כְּאִלּוּ אָכַלְנוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם". אָמַר הֶחָכָם: "אֶשְׁאַלְךָ שְׁאֵלָה: מֶה עָדִיף - לְהָנִיחַ עָנִי בְּעָנְיוֹ שֶׁיֵּלֵךְ וְיִדַּרְדֵּר אוֹ לְכַבְּדוֹ כָּבוֹד עָצוּם וְרַב, לְהַטְעִימוֹ מַעֲדַנֵּי עוֹלָם וְאָז לִדְחוֹתוֹ לְמַעֲמַקֵּי הַדַּלּוּת?" אָמַר הֶעָשִׁיר: "אֵין סָפֵק, לְהַגְבִּיהַּ וּלְהַשְׁפִּיל - נוֹרָא שִׁבְעָתַיִם, דּוֹמֶה הַדָּבָר לִדְחִיָּה מִגַּג גָּבוֹהַּ לְבוֹר עָמֹק בְּרִסּוּק עֲצָמוֹת". "אֱמֶת", הִסְכִּים הֶחָכָם. "וְעַתָּה, הַאִם עָלָה בְּדַעְתְּךָ שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה לִמְזוֹנְךָ? מַעֲלֶה אַתָּה אוֹתָם עַל שֻׁלְחָנְךָ בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, וּלְבַסּוֹף דּוֹחֶה אוֹתָם בְּבִזָּיוֹן לְתוֹךְ בּוֹר הַבִּיּוּב"... חִיֵּךְ הֶעָשִׁיר לָרַעְיוֹן הַמְּחֻכָּם וּמָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו: "אַתָּה צוֹדֵק, אַךְ הַאִם מִשּׁוּם כָּךְ אֶגְוַע בָּרָעָב?!" אָמַר לוֹ הֶחָכָם: "וַדַּאי שֶׁלֹּא. אַךְ לֹא זוֹ הַתְּשׁוּבָה". הִתְעַנְיֵן הֶעָשִׁיר: "הַשְׁמִיעֵנִי וְאֵדַע". הִסְבִּיר הֶחָכָם: "כְּשֶׁאַתָּה אוֹכֵל, אַתָּה מַעֲלֶה וּמְרוֹמֵם אֶת הַמַּאֲכָל, הוֹפֵךְ אוֹתוֹ מִצּוֹמֵחַ לְחֵלֶק מִגּוּפְךָ, לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשְׁךָ. רַק הַפְּסֹלֶת נִדְחֵית הַחוּצָה"... הִסְכִּים הֶעָשִׁיר. זוֹ הַתְּשׁוּבָה הָאֲמִתִּית. הִמְשִׁיךְ הֶחָכָם: "הֲלֹא תָּבִין, שֶׁלֹּא הָיָה זֶה אֶלָּא מָשָׁל. רַבִּים שׁוֹאֲלִים, מַה תַּכְלִית חַיֵּי הָאָדָם. הוּא נוֹלַד בִּבְכִי, חַי בִּבְכִי, מֵת בִּבְכִי וְנִקְבָּר... וְזוֹ שְׁאֵלָה נְכוֹנָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת סוֹד הַנְּשָׁמָה. אֲבָל הַיּוֹדֵעַ שֶׁנִּטְּעָה בָּנוּ נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה - הַמִּתְעַלָּה עִם כָּל מִצְוָה וּמַעֲשֵׂה-חֶסֶד, עִם כָּל תְּפִלָּה וְלִמּוּד תּוֹרָה וְקוֹנָה חֵלֶק אַחַר חֵלֶק בְּגַן הָעֵדֶן הַנִּצְחִי - מֵבִין שֶׁהַ'פְּסֹלֶת' לְבַדָּהּ נִדְחֵית לַקֶּבֶר. וְאִלּוּ הַגּוּף מִזְדַּכֵּךְ בּוֹ עַד לִתְחִיַּת הַמֵּתִים. אֲבָל הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִתְעַלְּתָה כָּאן בָּעוֹלָם, הִרְוִיחָה מֵחַיֶּיהָ וְעוֹלָה לְקַבֵּל שְׂכָרָהּ. אַף אֲנִי עָלִיתִי לְכָאן כְּדֵי לְזַכּוֹת אֶת נִשְׁמָתְךָ בְּמִצְוָה. עָנִי יֵשׁ בִּקְהִלָּתֵנוּ וּמִצְוָה לִתְמֹךְ בּוֹ בְּיָד נְדִיבָה"... נֶהֱנָה הֶעָשִׁיר וְהֵרִים תְּרוּמָתוֹ בְּעַיִן יָפָה. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, בְּנֵי צִיּוֹן)