"וַיְּבָרֶךְ ה' אֹתְךָ לְרַגְלִי" (ל-ל) אֵין לָנוּ עֵסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת וְלֹא יְדִיעָה בְּתוֹרַת הַקַּבָּלָה. וּבְכָל זֹאת, נָבִיא אֶת פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל הַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי רַבִּי מֵאִיר ביקייאם זצ"ל עַל פָּסוּק בְּפָרָשָׁתֵנוּ, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה. יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר לְלָבָן: "וַיְּבָרֶךְ ה' אֹתְךָ לְרַגְלִי".

וְכָתַב: יְנִיקַת הַקְּלִפָּה מִן הַקְּדֻשָּׁה הִיא דֶּרֶךְ הָרַגְלַיִם, כְּדִכְתִיב בַּנָּחָשׁ: "וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב", עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ.

אָמְנָם דִּבְרֵי קַבָּלָה הֵם, אֲבָל נַסְבִּירֵם לְפִי מֻשָּׂגֵינוּ וְיִפָּקְחוּ עֵינֵינוּ!

הַנָּחָשׁ - כֻּלּוֹ "רֶגֶל". עַל גְּחוֹנוֹ הוֹלֵךְ, זוֹחֵל בְּצָמוּד לָאָרֶץ. הַבְּהֵמָה מִתְנַשֵּׂאת עַל אַרְבַּע רַגְלַיִם, אֲבָל גּוּפָהּ וְצַוָּארָהּ מַקְבִּילִים לָאָרֶץ, וְרֹאשָׁהּ שָׁחוּחַ. הָאָדָם, רַגְלָיו מֻצָּבוֹת אַרְצָה, אֲבָל גּוּפוֹ זָקוּף וְרֹאשׁוֹ נִשָּׂא.

וְסִמְלִיּוּת גְּדוֹלָה יֵשׁ בַּדָּבָר. כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה נִצָּבִים הָרֹאשׁ - וְהָרֶגֶל. הָרֹאשׁ - גָּבוֹהַּ, מִשְׁכַּן הַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת. הָעֵינַיִם קְבוּעוֹת בּוֹ, "הֶחָכָם - עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ" (קֹהֶלֶת ב-יד). הוּא שׁוֹקֵל, בּוֹחֵן, חוֹשֵׁב וּמַחְלִיט. הָרֶגֶל - הוֹלֶכֶת וּפוֹסַעַת. אִם הָרֹאשׁ לֹא יְכַוֵּן אֶת צְעָדֶיהָ בִּתְבוּנָה - הִיא תִּנָּגֵף בָּאֲבָנִים וּבִסְלָעִים, תִּפֹּל לְתוֹךְ בּוֹרוֹת וּמַהֲמוּרוֹת, תִּפָּצַע בְּקוֹצִים וּבַרְקָנִים.

רֶגֶל - מִלְּשׁוֹן הֶרְגֵּל, רְגִילוּת. הַהֶרְגֵּל נַעֲשֶׂה מִתּוֹךְ שִׁגְּרָה, בְּלֹא מַחְשָׁבָה, בְּלֹא בְּחִינָה מֵחָדָשׁ, לְלֹא מְעֹרָבוּתוֹ שֶׁל הָרֹאשׁ. וְכָאן הוּא "מְקוֹם יְנִיקָתָהּ שֶׁל הַקְּלִפָּה מִן הַקְּדֻשָּׁה - דֶּרֶךְ הָרַגְלַיִם". "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת" (מִשְׁלֵי ה-ה), דֶּרֶךְ הַהֶרְגֵּל! דֶּרֶךְ הַשִּׁגְרָה וְהִתְאַבְּנוּת הַמַּחְשָׁבָה!

הֲרֵי זֶה מוּזָר: יֵשׁ דְּרָגוֹת בַּבְּרִיאָה, דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי - וְאָדָם. כְּכָל שֶׁהַדַּרְגָּה גְּבוֹהָה יוֹתֵר, כָּךְ הִיא פְּעִילָה יוֹתֵר. הַדּוֹמֵם - קָפוּא וּמְשֻׁתָּק. הַצּוֹמֵחַ - עוֹלֶה וּפוֹרֵחַ. הַחַי - מְשׁוֹטֵט וּפָעִיל. מַה יִּתְרוֹן הָאָדָם? אֵין הוּא פָּעִיל יוֹתֵר מִן הַנְּמָלָה אוֹ הַקּוֹף. לֹא מִן הַבְּחִינָה הַגּוּפָנִית. אֲבָל הוּא פָּעִיל - מִן הַבְּחִינָה הָרוּחָנִית. יָכוֹל לְהִתְעַלּוֹת, לְהִשְׁתַּפֵּר, לְהִשְׁתַּלֵּם. וְהִנֵּה, לֹא רָאִינוּ צֶמַח שֶׁאֵינוֹ גָּדֵל וּפוֹרֵחַ, שֶׁשּׁוֹאֵף לִהְיוֹת כְּאֶבֶן. לֹא מָצָאנוּ נְמָלָה שֶׁתַּכְרִיז עַל שְׁבִיתָה, תַּעֲמֹד כִּמְשֻׁתֶּקֶת וְתִרְצֶה לִהְיוֹת רְדוּמָה. אֲבָל מָצָאנוּ - וְעוֹד אֵיךְ! - בְּנֵי אָדָם שֶׁמִּתְכַּחֲשִׁים לְיִעוּדָם וְאֵינָם רוֹצִים לַחְשֹׁב, אֵינָם רוֹצִים לְהִתְעַלּוֹת. טוֹב לָהֶם לִחְיוֹת בְּמַעְגַּל הַהֶרְגֵּלִים, בַּפְּעִילוּת הַשִּׁגְרָתִית. כְּשֶׁמַּצִּיעִים לָהֶם לְהִתְעַלּוֹת, כְּשֶׁאוֹמְרִים לָהֶם: בּוֹאוּ לְשִׁעוּר תּוֹרָה בָּעֶרֶב, לִטְעֹם מִנֹּפֶת צוּף הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, מְאִירַת עֵינַיִם וּפוֹקַחַת לֵב, הֵם אוֹמְרִים: עֲזֹב... כְּשֶׁמַּצִּיעִים לָהֶם: הֵרָשְׁמוּ לְסֶמִינָר, תַּכִּירוּ אֶת עֶרְכֵי הַיַּהֲדוּת, אֶת הַמָּאוֹר שֶׁבָּהּ, אֶת הַמּוֹרֶשֶׁת הַנִּפְלָאָה, אֶת אֱמוּנַת הָאָבוֹת, תּוֹרַת הַר סִינַי. וְהֵם יוֹדְעִים כַּמָּה זֶה נָכוֹן, כַּמָּה זֶה אֲמִתִּי, כַּמָּה זֶה טוֹב, וְאוֹמְרִים: עֲזֹב...

שְׁבוּיֵי הַהֶרְגֵּל, כְּלוּאֵי הַשִּׁגְרָה, נֶעְדְּרֵי הַיָּזְמָה. עֲזֹב, תֵּן לְהַמְשִׁיךְ כָּךְ...

הַפְּקַעַת לֹא אוֹמֶרֶת כָּךְ לַאֲבִיב, הַמֵּאִיץ בָּהּ לִבְקֹעַ וְלִפְרֹחַ; הָאֶפְרוֹחַ לֹא אוֹמֵר כָּךְ לַכֹּחַ הַדּוֹחֲפוֹ לִבְקֹעַ מִן הַבֵּיצָה. רַק הָאָדָם אוֹמֵר כָּךְ לְיִצְרוֹ הַטּוֹב, הַמִּתְחַנֵּן בְּפָנָיו שֶׁיֵּצֵא מִן הַשִּׁגְרָה, שֶׁיִּפְרַח וְיִתְעַלֶּה...

מֵאִידָךְ גִּיסָא, אַל לָנוּ לְהִתְעַלֵּם מִן הַתּוֹעֶלֶת שֶׁבַּהֶרְגֵּל, בַּהֶרְגֵּל הַטּוֹב. הֲרֵי אָנוּ מְבַקְּשִׁים: "שֶׁתַּרְגִּילֵנוּ בְּתוֹרָתְךָ". "וְתַרְגִּילֵנִי לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִּילֵנִי לִדְבַר עֲבֵרָה". אָדָם הָרָגִיל לָקוּם בַּהַשְׁכָּמָה, לָלֶכֶת לִתְפִלָּה בְּמִנְיָן, לָלֶכֶת לְשִׁעוּר תּוֹרָה - אָדָם זֶה רָתַם אֶת כֹּחַ הַהֶרְגֵּל לְמִרְכֶּבֶת-הַיֵּצֶר הַטּוֹב.

בְּהֶקְשֵׁר זֶה, סִפֵּר רַבֵּנוּ הַבֵּן אִישׁ חַי זצ"ל סִפּוּר:

לְמֶלֶךְ צָרְפַת הָיָה חוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים, שֶׁהַמֶּלֶךְ רָחַשׁ לוֹ אֵמוּן רַב. יוֹם אֶחָד אִבֵּד הָאִצְטַגְנִין אֶת אֵמוּנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֶחְלִיט שֶׁאֵין הוּא אֶלָּא מְאַחֵז עֵינַיִם וְרַמַּאי. מֶה עָשָׂה? קָרָא לָאִצְטַגְנִין, וְהוֹרָה לְשׁוֹמֵר רֹאשׁוֹ שֶׁבָּרֶגַע שֶׁיִּתֵּן אוֹת - יַהֲרֹג אֶת הָרַמַּאי.

בָּא הָאִצְטַגְנִין לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְנִשְׁאַל: "אִם יוֹדֵעַ אַתָּה הַכֹּל, אֱמֹר לִי בְּאֵיזֶה יוֹם תָּמוּת..."

הַלָּה הָיָה רַמַּאי, אֲבָל גַּם פִּקֵּחַ. הֵבִין שֶׁכָּלְתָה אֵלָיו הָרָעָה, אֲבָל מִיָּד הִתְעַשֵּׁת וְאָמַר: "אֵינִי יוֹדֵעַ אֶלָּא זֹאת, שֶׁאֲנִי אָמוּת שְׁלֹשָׁה יָמִים לְפָנֶיךָ"...

נִבְהַל הַמֶּלֶךְ מִן הַתְּשׁוּבָה, וּמֵעַתָּה שָׁמַר מִכָּל מִשְׁמָר עַל חַיֵּי הָאִצְטַגְנִין...

רוֹאִים אָנוּ, שֶׁבְּחָכְמָתוֹ יָכוֹל הָאָדָם לַהֲפֹךְ אֶת שׂוֹנְאוֹ - לְשׁוֹמְרוֹ. אַף אָנוּ יְכוֹלִים לַהֲפֹךְ אֶת הַהֶרְגֵּל וְהַשִּׁגְרָה - לְכֹחַ חִיּוּבִי, אִם נִתְרַגֵּל לְטוֹב, לְמִצְווֹת, לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה! (מַעְיָן הַשָּׁבוּעַ)