"הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם, וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה" (ו-ל) הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זָצָ"ל כָּתַב, שֶׁבַּתְּחִלָּה רָצָה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁכָּל הַשְּׁלִיחוּת תֵּעָשֶׂה עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּלְבַד. וּכְשֶׁטָּעַן (שְׁמוֹת ד-י) שֶׁהוּא כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן, צֵרֵף אֵלָיו אֶת אַהֲרֹן, "וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל הָעָם" בִּלְבַד, אֲבָל לְפַרְעֹה יְדַבֵּר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עַצְמוֹ.

שָׁב מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְטָעַן: "הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם, וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה". אוֹ אָז עֲנָהוּ ה': "רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים (מוֹשֵׁל) לְפַרְעֹה, וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ", הוּא יִהְיֶה הַדּוֹבֵר גַּם לִפְנֵי פַּרְעֹה. "אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ, וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה". אֲבָל - מְסַיֵּם הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ - "אוּלַי אִם הָיָה מֹשֶׁה עוֹשֶׂה מִצְוָה זוֹ לְבַדּוֹ, הָיָה מִתְחַזֵּק כֹּחוֹ, וְהָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ, וְלֹא הָיוּ עוֹבְרוֹת הַרְפַּתְקָאוֹת עַל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר - גַּם אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ הָיָה בּוֹנֶה בֵּית הַבְּחִירָה שֶׁהָיָה עוֹמֵד כָּל הַיָּמִים"!

לְהִשְׁתּוֹמֵם מַה גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל מַעֲשֶׂה שֶׁאָדָם מֻשְׁלָם יוֹתֵר עוֹשֵׂהוּ. מָה הַהֶבְדֵּל אִם מֹשֶׁה עוֹשֵׂהוּ לְבַדּוֹ, אוֹ בְּשִׁתּוּף עִם אַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה'!

וְאַף אָנוּ, כְּכָל שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ וְנִתְעַלֶּה יוֹתֵר, יְקַבְּלוּ מַעֲשֵׂינוּ יֶתֶר תֹּקֶף וּקְדֻשָּׁה וְיִפְעֲלוּ שֶׁפַע רַב שִׁבְעָתַיִם בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת!

וְעִקַּר הַהִתְקַדְּשׁוּת וְהַהִתְעַלּוּת הִיא בַּתּוֹרָה. "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן", אֵין עֹז אֶלָּא תּוֹרָה (זְבָחִים קטז.), וּבִזְכוּתָהּ הַבְּרָכוֹת כֻּלָּן, שֶׁהַתּוֹרָה מְגִנָּה וּמַצִּילָה (סוֹטָה כא:).

סָח הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי מֹשֶׁה נַיישְׁלוֹס זָצָ"ל, אֲבַ"ד סְקְוֵירָא, בְּהֶסְפֵּדוֹ עַל רַבֵּנוּ מָרָן פּוֹסֵק הַדּוֹר הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיינְשְׁטֵיין זָצָ"ל: אָדָם הוֹלֵךְ בִּגְרַנְד סְטְרִיט בִּנְיוּ יוֹרְק, וּלְפֶתַע רָאָה יֶלֶד רוֹדֵף אַחַר חֲבֵרוֹ לְתָפְסוֹ. הַלָּה פָּרַץ בֵּין הַמְּכוֹנִיּוֹת הַחוֹנוֹת וְחָצָה אֶת הַכְּבִישׁ בְּרִיצָה. הָרוֹדֵף מִהֵר אַחֲרָיו, וְרֶכֶב שֶׁהֵגִיחַ בִּמְהִירוּת פָּגַע בּוֹ וֶהֱעִיפוֹ לְמֶרְחַק כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר מֶטְרִים, כְּשֶׁכִּפָּתוֹ פּוֹרַחַת בָּאֲוִיר. מִיָּד הִתְגּוֹדְדוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים סְבִיב הַיֶּלֶד, וְהִזְעִיקוּ אַמְבּוּלַנְס. חָשַׁב אוֹתוֹ אָדָם: "גֶעוַואלְד, יֶלֶד יְהוּדִי, רַחְמָנוּת!" נִזְכַּר שֶׁהוּא מַמָּשׁ לִפְנֵי בֵּית רַבֵּנוּ, וַהֲלֹא אָמְרוּ: "מִי שֶׁיֵּשׁ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וִיבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים!" (ב"ב קטז.) מִהֵר וְעָלָה וְנָקַשׁ בַּדֶּלֶת.

הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה עַל יְדֵי רַבֵּנוּ. רָאָהוּ בְּחִוְרוֹנוֹ וּבְהִילוּתוֹ, וְשָׁאַל: "מַה קָּרָה? עַל מָה הַבֶּהָלָה?"

עָנָה: "שְׁנֵי יְלָדִים רָצוּ - חָצוּ אֶת הַכְּבִישׁ - מְכוֹנִית פָּגְעָה בְּאֶחָד - מַצָּב אָנוּשׁ" –

"הֵיכָן", חָקַר רַבֵּנוּ. "פֹּה, לְמַטָּה, מִתַּחַת לַבַּיִת!"

"הִזְעִיקוּ אַמְבּוּלַנְס?"

"כֵּן". "יִקְּחוּהוּ לְבֵית הַחוֹלִים. עַל מָה הָרַעַשׁ?!"

"אֲבָל הוּא יֶלֶד יְהוּדִי!" קָרָא. "מִי סִפֵּר לְךָ? אֵינוֹ יְהוּדִי!" קָבַע רַבֵּנוּ.

"בְּמוֹ עֵינַי רָאִיתִי אֶת כִּפָּתוֹ עָפָה!"

"לֹא הָיְתָה זוֹ כִּפָּתוֹ", הִפְטִיר רַבֵּנוּ, וְשָׁב לְתַלְמוּדוֹ.

תָּמַהּ, וְהֶחְלִיט לַחְקֹר בַּדָּבָר. מָצָא אָדָם שֶׁרָאָה הַכֹּל מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, וְסִפֵּר: יֶלֶד נָכְרִי רָדַף אַחֲרֵי יֶלֶד יְהוּדִי לְהַכּוֹתוֹ, וּבָרַח מִפָּנָיו. הִצְלִיחַ לַחֲצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ בְּשָׁלוֹם, וּבְתוֹךְ כָּךְ עָפָה כִּפָּתוֹ מֵרֹאשׁוֹ. הַשַּׁייגֶעץ רָדַף אַחֲרָיו, וְנִפְגַּע עַל יְדֵי הַמְּכוֹנִית - מַמָּשׁ כְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ!

אֲבָל מֵהֵיכָן יָדַע? רוּחַ הַקֹּדֶשׁ גְּלוּיָה!

עָלָה, וְסִפֵּר. רַבֵּנוּ לֹא הִתְפַּעֵל. "לֹא נָבִיא אֲנִי וְלֹא בֶּן נָבִיא", אָמַר. "אֲבָל אֲנִי לוֹמֵד תּוֹרָה בְּהַתְמָדָה וִיגִיעָה, וְהַתּוֹרָה מְגִנָּה וּמַצִּילָה. הֵבַנְתִּי, שֶׁלֹּא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיֶּלֶד יְהוּדִי יִפָּגַע מִתַּחַת לְבֵיתִי!"... (קוֹל הַתּוֹרָה, וַיַּגֵּד מֹשֶׁה)