Otzarot-Article

"וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם" (לז-כא) מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (וַיִּקְרָא רַבָּה לד-ט): "אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ רְאוּבֵן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹתֵב עָלָיו: 'וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם', הָיָה טוֹעֲנוֹ וּמוֹלִיכוֹ אֵצֶל אָבִיו... אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ בֹּעַז שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְתִּיב עָלָיו: 'וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר', עֲגָלִים פְּטוּמִים הָיָה מֵאֲכִילָהּ..."

הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי צֶמַח מָאזוּז מֵבִיא אֶת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ, וְשׁוֹאֵל: מַה בִּקְּשׁוּ חֲזַ"ל לְלַמְּדֵנוּ בָּזֶה?

וּמְיַשֵּׁב: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶעֱנִיק לָנוּ כֹּחוֹת וִיכוֹלוֹת שֶׁאֵינֶנּוּ מוּדָעִים לְעָצְמָתָם, וְלָכֵן מְמַצִּים אָנוּ רַק אֲחוּזִים מְעַטִּים מֵהֶם. אִלּוּ הָיָה הָאָדָם יוֹדֵעַ מַעֲלַת הַמִּצְווֹת וּשְׂכָרָן הֶעָצוּם, וַדַּאי הָיָה מִתְאַמֵּץ יוֹתֵר וּמַשְׁקִיעַ יוֹתֵר.

וְהוֹסִיף שֶׁשָּׁמַע מֵאָבִיו הַגָּאוֹן בַּעַל הָאִישׁ מַצְלִיחַ זָצָ"ל, שֶׁהָיָה מַמְשִׁיל זֹאת לְאָדָם שֶׁלֹּא יַסְכִּים בְּשׁוּם אֹפֶן לִקְפֹּץ מֵחַלּוֹן בֵּיתוֹ בְּעַד כָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם, אַךְ בִּשְׁעַת שְׂרֵפָה ח"ו, הֲרֵיהוּ קוֹפֵץ בְּכֹחוֹת שֶׁאֵינוֹ מֵבִין לְאַחַר מִכֵּן מֵהֵיכָן שָׁאַב אוֹתָם.

וְזֹאת הוֹרוּ לָנוּ חֲזַ"ל בְּמַאֲמָרָם הַנָּ"ל: אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ רְאוּבֵן... אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ בֹּעַז... לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם בָּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת - מַה יַּעֲנוּ אֲזוֹבֵי הַקִּיר! בִּמְקוֹם לִהְיוֹת חֲכָמִים לְאַחַר מַעֲשֶׂה, נְשַׁנֵּן גֹּדֶל מַעֲלַת הַמִּצְווֹת, וּנְתָאֵר בְּעֵינֵי רוּחֵנוּ אֶת שְׂכָרָן הַגָּדוֹל, וְכָךְ מִלְּכַתְּחִלָּה נְמַצֶּה אֶת יְכוֹלוֹתֵינוּ בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת.

מְסַפֵּר יְהוּדִי שֶׁהָיָה מִבָּאֵי בֵּיתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי מָרְדְּכַי אֵלִיָּהוּ זָצָ"ל: בְּנַעֲרוּתִי נִסִּיתִי לְהַפְסִיק לְעַשֵּׁן, אוּלָם לְלֹא הַצְלָחָה. כְּשֶׁהָיִיתִי בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה הָלַכְתִּי וּבִקַּשְׁתִּי בְּרָכָה עַל כָּךְ מֵרַבִּי מָרְדְּכַי. הָרַב בֵּרֵךְ אוֹתִי, וְהוֹרָה לִי לְהַפְסִיק מֵעַתָּה וְאֵילָךְ לְעַשֵּׁן, וְכָךְ עָשִׂיתִי. הָיְתָה לִי חֲפִיסַת סִיגַרְיוֹת בַּכִּיס, שָׁבַרְתִּי אוֹתָהּ, וּבֶאֱמֶת בְּמֶשֶׁךְ הֶחֳדָשִׁים הַבָּאִים הִפְסַקְתִּי לְעַשֵּׁן לַחֲלוּטִין.

אֵינִי זוֹכֵר אֵיךְ נִכְשַׁלְתִּי בַּסִּיגַרְיָה הָרִאשׁוֹנָה. כַּנִּרְאֶה הָיִיתִי בִּשְׁעַת לַחַץ. "עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה", וְאַחֲרֵי שֶׁנִּכְשַׁלְתִּי בָּרִאשׁוֹנָה נִכְשַׁלְתִּי גַּם בַּשְּׁנִיָּה וּבַשְּׁלִישִׁית, וְחָזַרְתִּי לְעַשֵּׁן כְּמִקֹּדֶם, כַּמָּה קֻפְסָאוֹת בְּכָל יוֹם. לִפְלִיאַת הַחֲבֵרִים, תֵּרַצְתִּי עַצְמִי שֶׁכַּנִּרְאֶה אֵין בִּיכָלְתִּי לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הָעִשּׁוּן.

עָבְרָה תְּקוּפָה, בְּיוֹם שִׁשִּׁי אֶחָד נִכְנַסְתִּי לְקַבֵּל בְּרָכָה מֵהָרַב עַל עִנְיָן אַחֵר. וְהִנֵּה, הָרַב הִתְחִיל לְסַפֵּר סִפּוּרִים עַל הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם עַנְתֶּבִּי זָצָ"ל, שֶׁהָיָה רַב הַקְּהִלָּה בַּאֲרָם צוֹבָא, וְהָיָה אִישׁ פֶּלֶא. הוּא חָשַׁב מַחְשָׁבוֹת אֵיךְ לְקָרֵב אֶת כָּל בְּנֵי הַקְּהִלָּה לְלִמּוּד תּוֹרָה, וְסָבַר כִּי אִם יְקָרֵב אֶת הֶעָשִׁיר שֶׁל הַקְּהִלָּה, יְהוּדִי בְּשֵׁם פִּיצוֹטוֹ - יֵלְכוּ אֲחֵרִים אַחֲרָיו. מֶה עָשָׂה?

בִּשְׁעַת סִיּוּם תְּפִלַּת מִנְחָה, כְּשֶׁכָּל הַקָּהָל הָיָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, קָרָא לַשַּׁמָּשׁ בְּקוֹל גָּדוֹל וְאָמַר לוֹ: "תָּכִין קָפֶה טוֹב". הַשַּׁמָּשׁ רָץ לִשְׁפֹּת אֶת הַקָּפֶה עַל הָאֵשׁ, וּבְשָׁעָה שֶׁהַקָּהָל סִיְּמוּ "עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ", כְּבָר הִתְפַּשֵּׁט נִיחוֹחַ הַקָּפֶה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. בְּסִיּוּם הַתְּפִלָּה הִזְמִין חָכָם אַבְרָהָם עַנְתֶּבִּי אֶת פִּיצוֹטוֹ הֶעָשִׁיר: "בּוֹא תִּשְׁתֶּה אִתָּנוּ קָפֶה וּשְׁמַע קְצָת דִּבְרֵי תּוֹרָה".

רֵיחַ הַקָּפֶה הַטּוֹב עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וְהֶעָשִׁיר אָמַר לְעַצְמוֹ: "אֶשְׁתֶּה קָפֶה וְאַחַר כָּךְ אֵלֵךְ לַעֲסָקַי", וְכָךְ נִשְׁאַר לִשְׁמֹעַ קְצָת דִּבְרֵי תּוֹרָה. כְּשֶׁסִּיֵּם לִשְׁתּוֹת אֶת הַמַּשְׁקֶה הַמְעוֹרֵר, עָמַד לָלֶכֶת. אָמַר לוֹ הָרַב: "לָמָּה לֹא תֵּשֵׁב אִתָּנוּ עוֹד קְצָת לִלְמֹד תּוֹרָה?" הִתְנַצֵּל הֶעָשִׁיר: "אֵינִי יָכוֹל, יֵשׁ לִי עֲסָקִים רַבִּים".

הִבִּיט הָרַב בְּתוֹךְ עֵינָיו וְאָמַר בְּהֶחְלֵטִיּוּת: "אַתָּה יָכוֹל. אַתָּה לֹא רוֹצֶה!"

הִתְעַלֵּם הֶעָשִׁיר מֵהַדְּבָרִים וְיָצָא הַחוּצָה לְמִרְכַּבְתּוֹ הַמְהֻדֶּרֶת, שָׁם הִמְתִּינָה לוֹ זוּגָתוֹ. בַּדֶּרֶךְ שָׂח לָהּ אֶת אֲשֶׁר אֵרַע עִם הָרַב עַנְתֶּבִּי. תּוֹךְ כְּדֵי הַדְּבָרִים, עָצַר לְפֶתַע הָעֶגְלוֹן אֶת הָעֲגָלָה. עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר כִּי אַחַד הַשָּׂרִים הַיִּשְׁמְעֵאלִים שֶׁנָּסַע לִפְנֵיהֶם, נִתְקַע עִם עֶגְלָתוֹ בְּתוֹךְ הַבֹּץ וְחָסַם אֶת הַדֶּרֶךְ.

בִּפְקֻדַּת הַשַּׂר, כָּל נוֹסְעֵי הָעֲגָלוֹת שֶׁהָיוּ מֵאֲחוֹרֵי עֶגְלָתוֹ, חֻיְּבוּ לָרֶדֶת לְהַפְשִׁיל שַׁרְווּלִים וּלְחַלֵּץ אֶת עֶגְלָתוֹ מִן הַבֹּץ.

פִּיצוֹטוֹ הֶעָשִׁיר הַמְפֻנָּק אֲשֶׁר לֹא נִסְּתָה כַּף רַגְלוֹ הַצֵּג עַל הָאָרֶץ, לֹא חָשַׁב שֶׁהוּא בִּכְלַל הַצִּוּוּי, וְצִוָּהּ אֶת עֶגְלוֹנוֹ: "רֵד לַעֲזֹר לוֹ!" אֲבָל הַיִּשְׁמְעֵאלִי לֹא הִסְתַּפֵּק בָּעֶגְלוֹן וּפָקַד עַל הֶעָשִׁיר לָרֶדֶת וְלָשֵׂאת בָּעֹל. הֶעָשִׁיר, שֶׁלֹּא הָיָה רָגִיל בַּעֲבוֹדוֹת כַּפַּיִם, נִסָּה לְהִתְחַמֵּק בְּהַסְבִּירוֹ לַיִּשְׁמְעֵאלִי שֶׁאֵינוֹ רָגִיל בִּכְגוֹן אֵלּוּ וְאֵין זֶה לְפִי כְּבוֹדוֹ.

בִּתְגוּבָה, סָטַר הַשַּׂר הַיִּשְׁמְעֵאלִי עַל לֶחְיוֹ בְּחָזְקָה וְהוֹרִידוֹ בְּכֹחַ מֵהָעֲגָלָה. בְּלֵית בְּרֵרָה, נֶאֱלַץ הֶעָשִׁיר לְלַכְלֵךְ יָדָיו בַּבֹּץ וְלִדְחֹף אֶת הָעֲגָלָה יַחַד עִם שְׁאָר הָעֶגְלוֹנִים עַד שֶׁיָּצְאָה מֵהַבֹּץ.

נִגַּשׁ הַשַּׂר הַיִּשְׁמְעֵאלִי לָעֶגְלוֹן שֶׁל פִּיצוֹטוֹ וְהוֹדָה לוֹ, וְאַחַר כָּךְ נִגַּשׁ לְפִּיצוֹטוֹ, וּבִמְקוֹם לוֹמַר לוֹ תּוֹדָה, סָטַר לוֹ בַּשֵּׁנִית. מָחָה הֶעָשִׁיר אֶת לֶחְיוֹ וְתָמַהּ בִּפְנֵי הַשַּׂר: "לָעֶגְלוֹן שֶׁלִּי אָמַרְתָּ תּוֹדָה וְלִי נָתַתָּ סְטִירָה?!"

נַעֲנָה הַשַּׂר הַיִּשְׁמְעֵאלִי: "אָמַרְתָּ שֶׁאֵינְךָ יָכוֹל. וְהִנֵּה הוֹכַחְתָּ בְּמוֹ יָדֶיךָ כִּי אַתָּה יָכוֹל גַּם יָכוֹל. אַתָּה רַק לֹא רוֹצֶה!"

כְּשֶׁעָלָה הֶעָשִׁיר עַל הָעֲגָלָה, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: "הֲלֹא זֶה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁאָמַר לְךָ הָרַב עַנְתֶּבִּי. אַתָּה יָכוֹל - אַתָּה לֹא רוֹצֶה".

רַבִּי מָרְדְּכַי אֵלִיָּהוּ סִיֵּם אֶת הַסִּפּוּר וְכָל הַנּוֹכְחִים בַּחֶדֶר צָחֲקוּ, אֲבָל אֲנִי הֵבַנְתִּי שֶׁהָרַב מִתְכַּוֵּן אֵלַי. שֶׁאֲנִי יָכוֹל, אִם רַק אֶרְצֶה.

וּבֶאֱמֶת, בְּאוֹתוֹ רֶגַע קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לַחְדֹּל מִלְּעַשֵּׁן. לְהַפְסִיק לוֹמַר "אֲנִי לֹא יָכוֹל". וּמֵאָז וְעַד הַיּוֹם לֹא נָגַעְתִּי בְּסִיגַרְיָה. (אוֹצְרוֹתֵינוּ

	בראשית תשע"ט
	שְׁלַב הַהִתְפַּקְּחוּת
	"וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם" (לז-כא) מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (וַיִּקְרָא רַבָּה לד-ט): "אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ רְאוּבֵן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹתֵב עָלָיו: 'וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם', הָיָה טוֹעֲנוֹ וּמוֹלִיכוֹ אֵצֶל אָבִיו... אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ בֹּעַז שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְתִּיב עָלָיו: 'וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר', עֲגָלִים פְּטוּמִים הָיָה מֵאֲכִילָהּ..." הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי צֶמַח מָאזוּז מֵבִיא אֶת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ, וְשׁוֹאֵל: מַה בִּקְּשׁוּ חֲזַ"ל לְלַמְּדֵנוּ בָּזֶה? וּמְיַשֵּׁב: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶעֱנִיק לָנוּ כֹּחוֹת וִיכוֹלוֹת שֶׁאֵינֶנּוּ מוּדָעִים לְעָצְמָתָם, וְלָכֵן מְמַצִּים אָנוּ רַק אֲחוּזִים מְעַטִּים מֵהֶם. אִלּוּ הָיָה הָאָדָם יוֹדֵעַ מַעֲלַת הַמִּצְווֹת וּשְׂכָרָן הֶעָצוּם, וַדַּאי הָיָה מִתְאַמֵּץ יוֹתֵר וּמַשְׁקִיעַ יוֹתֵר. וְהוֹסִיף שֶׁשָּׁמַע מֵאָבִיו הַגָּאוֹן בַּעַל הָאִישׁ מַצְלִיחַ זָצָ"ל, שֶׁהָיָה מַמְשִׁיל זֹאת לְאָדָם שֶׁלֹּא יַסְכִּים בְּשׁוּם אֹפֶן לִקְפֹּץ מֵחַלּוֹן בֵּיתוֹ בְּעַד כָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם, אַךְ בִּשְׁעַת שְׂרֵפָה ח"ו, הֲרֵיהוּ קוֹפֵץ בְּכֹחוֹת שֶׁאֵינוֹ מֵבִין לְאַחַר מִכֵּן מֵהֵיכָן שָׁאַב אוֹתָם. וְזֹאת הוֹרוּ לָנוּ חֲזַ"ל בְּמַאֲמָרָם הַנָּ"ל: אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ רְאוּבֵן... אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ בֹּעַז... לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם בָּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת - מַה יַּעֲנוּ אֲזוֹבֵי הַקִּיר! בִּמְקוֹם לִהְיוֹת חֲכָמִים לְאַחַר מַעֲשֶׂה, נְשַׁנֵּן גֹּדֶל מַעֲלַת הַמִּצְווֹת, וּנְתָאֵר בְּעֵינֵי רוּחֵנוּ אֶת שְׂכָרָן הַגָּדוֹל, וְכָךְ מִלְּכַתְּחִלָּה נְמַצֶּה אֶת יְכוֹלוֹתֵינוּ בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת. מְסַפֵּר יְהוּדִי שֶׁהָיָה מִבָּאֵי בֵּיתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי מָרְדְּכַי אֵלִיָּהוּ זָצָ"ל: בְּנַעֲרוּתִי נִסִּיתִי לְהַפְסִיק לְעַשֵּׁן, אוּלָם לְלֹא הַצְלָחָה. כְּשֶׁהָיִיתִי בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה הָלַכְתִּי וּבִקַּשְׁתִּי בְּרָכָה עַל כָּךְ מֵרַבִּי מָרְדְּכַי. הָרַב בֵּרֵךְ אוֹתִי, וְהוֹרָה לִי לְהַפְסִיק מֵעַתָּה וְאֵילָךְ לְעַשֵּׁן, וְכָךְ עָשִׂיתִי. הָיְתָה לִי חֲפִיסַת סִיגַרְיוֹת בַּכִּיס, שָׁבַרְתִּי אוֹתָהּ, וּבֶאֱמֶת בְּמֶשֶׁךְ הֶחֳדָשִׁים הַבָּאִים הִפְסַקְתִּי לְעַשֵּׁן לַחֲלוּטִין. אֵינִי זוֹכֵר אֵיךְ נִכְשַׁלְתִּי בַּסִּיגַרְיָה הָרִאשׁוֹנָה. כַּנִּרְאֶה הָיִיתִי בִּשְׁעַת לַחַץ. "עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה", וְאַחֲרֵי שֶׁנִּכְשַׁלְתִּי בָּרִאשׁוֹנָה נִכְשַׁלְתִּי גַּם בַּשְּׁנִיָּה וּבַשְּׁלִישִׁית, וְחָזַרְתִּי לְעַשֵּׁן כְּמִקֹּדֶם, כַּמָּה קֻפְסָאוֹת בְּכָל יוֹם. לִפְלִיאַת הַחֲבֵרִים, תֵּרַצְתִּי עַצְמִי שֶׁכַּנִּרְאֶה אֵין בִּיכָלְתִּי לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הָעִשּׁוּן. עָבְרָה תְּקוּפָה, בְּיוֹם שִׁשִּׁי אֶחָד נִכְנַסְתִּי לְקַבֵּל בְּרָכָה מֵהָרַב עַל עִנְיָן אַחֵר. וְהִנֵּה, הָרַב הִתְחִיל לְסַפֵּר סִפּוּרִים עַל הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם עַנְתֶּבִּי זָצָ"ל, שֶׁהָיָה רַב הַקְּהִלָּה בַּאֲרָם צוֹבָא, וְהָיָה אִישׁ פֶּלֶא. הוּא חָשַׁב מַחְשָׁבוֹת אֵיךְ לְקָרֵב אֶת כָּל בְּנֵי הַקְּהִלָּה לְלִמּוּד תּוֹרָה, וְסָבַר כִּי אִם יְקָרֵב אֶת הֶעָשִׁיר שֶׁל הַקְּהִלָּה, יְהוּדִי בְּשֵׁם פִּיצוֹטוֹ - יֵלְכוּ אֲחֵרִים אַחֲרָיו. מֶה עָשָׂה? בִּשְׁעַת סִיּוּם תְּפִלַּת מִנְחָה, כְּשֶׁכָּל הַקָּהָל הָיָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, קָרָא לַשַּׁמָּשׁ בְּקוֹל גָּדוֹל וְאָמַר לוֹ: "תָּכִין קָפֶה טוֹב". הַשַּׁמָּשׁ רָץ לִשְׁפֹּת אֶת הַקָּפֶה עַל הָאֵשׁ, וּבְשָׁעָה שֶׁהַקָּהָל סִיְּמוּ "עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ", כְּבָר הִתְפַּשֵּׁט נִיחוֹחַ הַקָּפֶה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. בְּסִיּוּם הַתְּפִלָּה הִזְמִין חָכָם אַבְרָהָם עַנְתֶּבִּי אֶת פִּיצוֹטוֹ הֶעָשִׁיר: "בּוֹא תִּשְׁתֶּה אִתָּנוּ קָפֶה וּשְׁמַע קְצָת דִּבְרֵי תּוֹרָה". רֵיחַ הַקָּפֶה הַטּוֹב עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וְהֶעָשִׁיר אָמַר לְעַצְמוֹ: "אֶשְׁתֶּה קָפֶה וְאַחַר כָּךְ אֵלֵךְ לַעֲסָקַי", וְכָךְ נִשְׁאַר לִשְׁמֹעַ קְצָת דִּבְרֵי תּוֹרָה. כְּשֶׁסִּיֵּם לִשְׁתּוֹת אֶת הַמַּשְׁקֶה הַמְעוֹרֵר, עָמַד לָלֶכֶת. אָמַר לוֹ הָרַב: "לָמָּה לֹא תֵּשֵׁב אִתָּנוּ עוֹד קְצָת לִלְמֹד תּוֹרָה?" הִתְנַצֵּל הֶעָשִׁיר: "אֵינִי יָכוֹל, יֵשׁ לִי עֲסָקִים רַבִּים". הִבִּיט הָרַב בְּתוֹךְ עֵינָיו וְאָמַר בְּהֶחְלֵטִיּוּת: "אַתָּה יָכוֹל. אַתָּה לֹא רוֹצֶה!" הִתְעַלֵּם הֶעָשִׁיר מֵהַדְּבָרִים וְיָצָא הַחוּצָה לְמִרְכַּבְתּוֹ הַמְהֻדֶּרֶת, שָׁם הִמְתִּינָה לוֹ זוּגָתוֹ. בַּדֶּרֶךְ שָׂח לָהּ אֶת אֲשֶׁר אֵרַע עִם הָרַב עַנְתֶּבִּי. תּוֹךְ כְּדֵי הַדְּבָרִים, עָצַר לְפֶתַע הָעֶגְלוֹן אֶת הָעֲגָלָה. עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר כִּי אַחַד הַשָּׂרִים הַיִּשְׁמְעֵאלִים שֶׁנָּסַע לִפְנֵיהֶם, נִתְקַע עִם עֶגְלָתוֹ בְּתוֹךְ הַבֹּץ וְחָסַם אֶת הַדֶּרֶךְ. בִּפְקֻדַּת הַשַּׂר, כָּל נוֹסְעֵי הָעֲגָלוֹת שֶׁהָיוּ מֵאֲחוֹרֵי עֶגְלָתוֹ, חֻיְּבוּ לָרֶדֶת לְהַפְשִׁיל שַׁרְווּלִים וּלְחַלֵּץ אֶת עֶגְלָתוֹ מִן הַבֹּץ. פִּיצוֹטוֹ הֶעָשִׁיר הַמְפֻנָּק אֲשֶׁר לֹא נִסְּתָה כַּף רַגְלוֹ הַצֵּג עַל הָאָרֶץ, לֹא חָשַׁב שֶׁהוּא בִּכְלַל הַצִּוּוּי, וְצִוָּהּ אֶת עֶגְלוֹנוֹ: "רֵד לַעֲזֹר לוֹ!" אֲבָל הַיִּשְׁמְעֵאלִי לֹא הִסְתַּפֵּק בָּעֶגְלוֹן וּפָקַד עַל הֶעָשִׁיר לָרֶדֶת וְלָשֵׂאת בָּעֹל. הֶעָשִׁיר, שֶׁלֹּא הָיָה רָגִיל בַּעֲבוֹדוֹת כַּפַּיִם, נִסָּה לְהִתְחַמֵּק בְּהַסְבִּירוֹ לַיִּשְׁמְעֵאלִי שֶׁאֵינוֹ רָגִיל בִּכְגוֹן אֵלּוּ וְאֵין זֶה לְפִי כְּבוֹדוֹ. בִּתְגוּבָה, סָטַר הַשַּׂר הַיִּשְׁמְעֵאלִי עַל לֶחְיוֹ בְּחָזְקָה וְהוֹרִידוֹ בְּכֹחַ מֵהָעֲגָלָה. בְּלֵית בְּרֵרָה, נֶאֱלַץ הֶעָשִׁיר לְלַכְלֵךְ יָדָיו בַּבֹּץ וְלִדְחֹף אֶת הָעֲגָלָה יַחַד עִם שְׁאָר הָעֶגְלוֹנִים עַד שֶׁיָּצְאָה מֵהַבֹּץ. נִגַּשׁ הַשַּׂר הַיִּשְׁמְעֵאלִי לָעֶגְלוֹן שֶׁל פִּיצוֹטוֹ וְהוֹדָה לוֹ, וְאַחַר כָּךְ נִגַּשׁ לְפִּיצוֹטוֹ, וּבִמְקוֹם לוֹמַר לוֹ תּוֹדָה, סָטַר לוֹ בַּשֵּׁנִית. מָחָה הֶעָשִׁיר אֶת לֶחְיוֹ וְתָמַהּ בִּפְנֵי הַשַּׂר: "לָעֶגְלוֹן שֶׁלִּי אָמַרְתָּ תּוֹדָה וְלִי נָתַתָּ סְטִירָה?!" נַעֲנָה הַשַּׂר הַיִּשְׁמְעֵאלִי: "אָמַרְתָּ שֶׁאֵינְךָ יָכוֹל. וְהִנֵּה הוֹכַחְתָּ בְּמוֹ יָדֶיךָ כִּי אַתָּה יָכוֹל גַּם יָכוֹל. אַתָּה רַק לֹא רוֹצֶה!" כְּשֶׁעָלָה הֶעָשִׁיר עַל הָעֲגָלָה, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: "הֲלֹא זֶה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁאָמַר לְךָ הָרַב עַנְתֶּבִּי. אַתָּה יָכוֹל - אַתָּה לֹא רוֹצֶה". רַבִּי מָרְדְּכַי אֵלִיָּהוּ סִיֵּם אֶת הַסִּפּוּר וְכָל הַנּוֹכְחִים בַּחֶדֶר צָחֲקוּ, אֲבָל אֲנִי הֵבַנְתִּי שֶׁהָרַב מִתְכַּוֵּן אֵלַי. שֶׁאֲנִי יָכוֹל, אִם רַק אֶרְצֶה. וּבֶאֱמֶת, בְּאוֹתוֹ רֶגַע קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לַחְדֹּל מִלְּעַשֵּׁן. לְהַפְסִיק לוֹמַר "אֲנִי לֹא יָכוֹל". וּמֵאָז וְעַד הַיּוֹם לֹא נָגַעְתִּי בְּסִיגַרְיָה. (אוֹצְרוֹתֵינוּ