Otzarot-Article

"וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" (יא-ב) הַגָּאוֹן רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "בֶּן אִישׁ חַי" עוֹמֵד עַל שִׁנּוּיֵי לָשׁוֹן בֵּין הַצִּוּוּי שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה עַל הַהַשְׁאָלָה מֵהַמִּצְרִים, לְבֵין הַפָּסוּק כָּאן הַמְתָאֵר כֵּיצַד הִשְׁאִילוּ בְּפֹעַל.

בַּצִּוּוּי נֶאֱמַר: "וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת" (ג-כב), וְאִלּוּ כָּאן נֶאֱמַר: "וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ".

וּמֵבִיא לְיַשֵּׁב בְּשֵׁם הַגָּאוֹן מַהֲרִ"י חַאגִיז זָצָ"ל, שֶׁמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר: "מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ" - אֵין הַכַּוָּנָה לַשְּׁכֵנוֹת הַמִּצְרִיּוֹת, אֶלָּא לַשְּׁכֵנוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת הָעֲשִׁירוֹת, שֶׁהָעֲנִיּוֹת יִשְׁאֲלוּ תְּחִלָּה מֵהָעֲשִׁירוֹת, שֶׁיֵּשׁ לָהֶן כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הָעֲנִיִּים לְבוּשִׁים בְּאֹפֶן מְכֻבָּד, וְכָךְ יוּכְלוּ לָגֶשֶׁת לִשְׁאֹל מִן הַמִּצְרִים. שֶׁכֵּן אַף מִצְרִי לֹא יַסְכִּים לְהַשְׁאִיל לְעָנִי כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב, אַךְ לְאַחַר שֶׁיַּלְבִּישׁוּ הָעֲשִׁירִים הַיְּהוּדִים אֶת הָעֲנִיִּים בִּשְׂמָלוֹת וִיקַשְּׁטוּם בִּכְלֵי זָהָב וְכֶסֶף, יֵרָאוּ בְּעֵינֵיהֶם חֲשׁוּבִים, וְאָז בְּוַדַּאי יִתְּנוּ לָהֶם. וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם הַפָּסוּק בַּצִּוּוּי "וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרַיִם", כְּלוֹמַר עַל יְדֵי תִּחְכּוּם זֶה שֶׁהָעֲשִׁירִים יַשְׁאִילוּ לָעֲנִיִּים, תִּהְיֶה הָאֶפְשָׁרוּת לְנַצֵּל אֶת מִצְרַיִם כָּרָאוּי.

בְּעֵת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, נִקְלַע הַגָּאוֹן רַבִּי רְפָאֵל בָּרוּךְ טוֹלֵידָנוֹ זָצָ"ל לִכְפָר נִדָּח בְּהָרֵי הָאַטְלָס. כְּשֶׁהָיָה בַּכְּפָר, הִזְדַּעְזֵעַ לְמַרְאֵה עֵינָיו. הַחֹרֶף הָיָה בְּעִצּוּמוֹ, וְקֹר מַקְפִּיא שָׂרַר בֶּהָרִים הַמֻּשְׁלָגִים, אַךְ הַתּוֹשָׁבִים הַיְּהוּדִים לְרֹב דַּלּוּתָם וְעָנְיָם, הָיוּ לְבוּשִׁים בִּבְלוֹיֵי סְחָבוֹת, מִבְּלִי בְּגָדִים חַמִּים לְהִתְגּוֹנֵן כָּרָאוּי מִפְּנֵי הַכְּפוֹר.

מִהֵר הָרַב לָשׁוּב לְעִירוֹ מֶקְנֶס, וְהֵחֵל בַּעֲרִיכַת מַגְבִּית-חֵרוּם לִקְנִיַּת אֲרִיגִים חַמִּים לְתוֹשָׁבֵי הַכְּפָר, כְּדֵי שֶׁיִּתְפְּרוּ מֵהֶם בְּגָדִים מַתְאִימִים לָהֶם וּלְיַלְדֵיהֶם. אֶלָּא שֶׁבְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ זְמַן הָיְתָה עֵת חֵרוּם. הַגֶּרְמָנִים אִיְּמוּ לִכְבֹּשׁ אֶת מָרוֹקוֹ, וְהַשִּׁלְטוֹנוֹת אָסְרוּ עַל אִסּוּף כְּסָפִים לְכָל מַטָּרָה שֶׁהִיא, מִלְּבַד לַמַּאֲמָץ הַמִּלְחַמְתִּי.

רַבִּי רְפָאֵל בָּרוּךְ לֹא שָׁת לִבּוֹ לָאִסּוּר, הֵן בְּפִקּוּחַ נְפָשׁוֹת עָסְקִינַן, וְאָסַף מִיהוּדִים רַחְמָנִים אֶת הַסְּכוּם הַדָּרוּשׁ. דָּא עָקָא, שֶׁעֵקֶב מַצַּב הַמִּלְחָמָה, נוֹצַר מַחְסוֹר גָּדוֹל בַּחֲנֻיּוֹת, וְהָאֲרִיגִים הִתְחַסְּלוּ מֵהַמַּדָּפִים. רֹב הַמִּסְחָר הִתְנַהֵל בַּ"שּׁוּק הַשָּׁחֹר", שֶׁבּוֹ הֶאֱמִירוּ הַמְּחִירִים כֶּפֶל כִּפְלַיִם, וְהַכֶּסֶף שֶׁאָסַף רָחוֹק הָיָה מִלְּהַסְפִּיק. נָשָׂא הָרַב עֵינָיו לַשָּׁמַיִם, וּבִקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּשְׁלַח עֶזְרוֹ מִקֹּדֶשׁ.

בְּתוֹךְ כָּךְ, הַמַּצָּב הִסְתַּבֵּךְ עוֹד יוֹתֵר, וְרָשָׁע אֶחָד בֶּן בְּלִיַּעַל הָלַךְ לַמּוֹשֵׁל וְהִלְשִׁין עַל הָרַב שֶׁהֵפֵר אֶת הָאִסּוּר וְנִהֵל מַגְבִּית. נִקְרָא רַבִּי רְפָאֵל בָּרוּךְ בְּאֹפֶן מִיָּדִי לְבֵית הַמּוֹשֵׁל. וּבְעֵת מִלְחָמָה, הֵן יָדוּעַ מַהוּ הָעֹנֶשׁ עַל הֲפָרַת צַו חֵרוּם!

אָמַר הָרַב "גַּם זוֹ לְטוֹבָה!", נָטַל עִמּוֹ אֶת הַכְּסָפִים שֶׁקִּבֵּץ בְּעָמָל, וְעָלָה לְבֵית הַמּוֹשֵׁל.

פָּנָה אֵלָיו הַמּוֹשֵׁל בְּהַאֲשָׁמָה: "כֵּיצַד זֶה אַתָּה, רַבָּם שֶׁל הַיְּהוּדִים, מֵפֵר אֶת תַּקָּנוֹת הַמְּדִינָה?!"

בִּמְקוֹם לְהָשִׁיב, רוֹקֵן הָרַב אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁהָיָה בְּאַמְתַּחְתּוֹ וְעָרַם אוֹתוֹ עַל שֻׁלְחַן הַמּוֹשֵׁל. "מַה זֹּאת?" תָּמַהּ הַמּוֹשֵׁל.

הֵחֵל רַבִּי רְפָאֵל בָּרוּךְ מְתָאֵר בְּפָנָיו בְּהִתְרַגְּשׁוּת וּבִבְכִיָּה אֶת הָעֲנִיּוּת הָאֲיֻמָּה הַשּׂוֹרֶרֶת בְּאוֹתוֹ כְּפָר נִדָּח, שֶׁתּוֹשָׁבָיו קוֹפְאִים מִקֹּר וְאֵין לָהֶם בֶּגֶד לִלְבֹּשׁ, וְאַחַר הוֹסִיף: "צוֹדֵק הַמּוֹשֵׁל. אָכֵן, הִכְנַסְתִּי עַצְמִי לְעֵסֶק שֶׁאֵינוֹ שֶׁלִּי, וּמֵאַחַר שֶׁאֵינֶנִּי רַשַּׁאי לִקְנוֹת בְּגָדִים עֲבוּרָם, יִדְאַג לָהֶם הַמּוֹשֵׁל, שֶׁהֲרֵי הֵם נְתִינָיו, וְעָלָיו מֻטֶּלֶת הַחוֹבָה לִדְאֹג לָהֶם! הִנֵּה הַכֶּסֶף שֶׁאָסַפְתִּי מֻנָּח לְפָנֶיךָ, יִטְּלֶנּוּ כְּבוֹדוֹ, וְיִקְנֶה בּוֹ בְּגָדִים לְכַסּוֹת אֶת עוֹרָם שֶׁל אוֹתָם אֻמְלָלִים!"

"לֹא, לֹא", נִסָּה הַמּוֹשֵׁל לָצֵאת מִן הַמְּבוּכָה, "טֹל אֶת הַכֶּסֶף, וְסַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה שֶׁהִתְחַלְתָּ בָּהּ".

"לֹא אוּכַל לְסַיְּמָהּ", הֵשִׁיב רַבִּי רְפָאֵל בָּרוּךְ, "אָמְנָם דַּי בִּסְכוּם זֶה לִקְנִיַּת הַבְּגָדִים וְהָאֲרִיגִים הַנְּחוּצִים, אַךְ עֵקֶב מַצַּב הַחֵרוּם פַּסּוּ הַסְּחוֹרוֹת מִן הַמַּדָּפִים!"

הַמּוֹשֵׁל, שֶׁהָיָה נָתוּן תַּחַת רֹשֶׁם דַּאֲגָתוֹ הַכֵּנָה שֶׁל רַבִּי רְפָאֵל, הִפְעִיל מִיָּד אֶת קְשָׁרָיו בְּקֶרֶב הַסּוֹחֲרִים הַגְּדוֹלִים, עַד שֶׁהֻשְּׂגָה כָּל כַּמּוּת הָאֲרִיגִים הַדְּרוּשָׁה, וְהַמּוֹשֵׁל אַף דָּאַג לְמִשְׁלוֹחַ הַבְּגָדִים וְהָאֲרִיגִים לְאוֹתוֹ כְּפָר נִדָּח!"

הוֹדָה רַבִּי רְפָאֵל בָּרוּךְ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּהַלֵּל וָשֶׁבַח עַל שֶׁזִּכָּהוּ לְסַיֵּעַ לְנִזְקָקִים אֵלּוּ. הֵיטֵב יָדַע כִּי בִּזְכוּת שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם אֶחָיו, סִיֵּעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָדוֹ. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)

	שמיני עצרת ושמחת תורה תשע"ט
	שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה
	"וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" (יא-ב) הַגָּאוֹן רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זָצָ"ל בְּסִפְרוֹ "בֶּן אִישׁ חַי" עוֹמֵד עַל שִׁנּוּיֵי לָשׁוֹן בֵּין הַצִּוּוּי שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה עַל הַהַשְׁאָלָה מֵהַמִּצְרִים, לְבֵין הַפָּסוּק כָּאן הַמְתָאֵר כֵּיצַד הִשְׁאִילוּ בְּפֹעַל. בַּצִּוּוּי נֶאֱמַר: "וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת" (ג-כב), וְאִלּוּ כָּאן נֶאֱמַר: "וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ". וּמֵבִיא לְיַשֵּׁב בְּשֵׁם הַגָּאוֹן מַהֲרִ"י חַאגִיז זָצָ"ל, שֶׁמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר: "מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ" - אֵין הַכַּוָּנָה לַשְּׁכֵנוֹת הַמִּצְרִיּוֹת, אֶלָּא לַשְּׁכֵנוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת הָעֲשִׁירוֹת, שֶׁהָעֲנִיּוֹת יִשְׁאֲלוּ תְּחִלָּה מֵהָעֲשִׁירוֹת, שֶׁיֵּשׁ לָהֶן כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הָעֲנִיִּים לְבוּשִׁים בְּאֹפֶן מְכֻבָּד, וְכָךְ יוּכְלוּ לָגֶשֶׁת לִשְׁאֹל מִן הַמִּצְרִים. שֶׁכֵּן אַף מִצְרִי לֹא יַסְכִּים לְהַשְׁאִיל לְעָנִי כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב, אַךְ לְאַחַר שֶׁיַּלְבִּישׁוּ הָעֲשִׁירִים הַיְּהוּדִים אֶת הָעֲנִיִּים בִּשְׂמָלוֹת וִיקַשְּׁטוּם בִּכְלֵי זָהָב וְכֶסֶף, יֵרָאוּ בְּעֵינֵיהֶם חֲשׁוּבִים, וְאָז בְּוַדַּאי יִתְּנוּ לָהֶם. וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם הַפָּסוּק בַּצִּוּוּי "וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרַיִם", כְּלוֹמַר עַל יְדֵי תִּחְכּוּם זֶה שֶׁהָעֲשִׁירִים יַשְׁאִילוּ לָעֲנִיִּים, תִּהְיֶה הָאֶפְשָׁרוּת לְנַצֵּל אֶת מִצְרַיִם כָּרָאוּי. בְּעֵת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, נִקְלַע הַגָּאוֹן רַבִּי רְפָאֵל בָּרוּךְ טוֹלֵידָנוֹ זָצָ"ל לִכְפָר נִדָּח בְּהָרֵי הָאַטְלָס. כְּשֶׁהָיָה בַּכְּפָר, הִזְדַּעְזֵעַ לְמַרְאֵה עֵינָיו. הַחֹרֶף הָיָה בְּעִצּוּמוֹ, וְקֹר מַקְפִּיא שָׂרַר בֶּהָרִים הַמֻּשְׁלָגִים, אַךְ הַתּוֹשָׁבִים הַיְּהוּדִים לְרֹב דַּלּוּתָם וְעָנְיָם, הָיוּ לְבוּשִׁים בִּבְלוֹיֵי סְחָבוֹת, מִבְּלִי בְּגָדִים חַמִּים לְהִתְגּוֹנֵן כָּרָאוּי מִפְּנֵי הַכְּפוֹר. מִהֵר הָרַב לָשׁוּב לְעִירוֹ מֶקְנֶס, וְהֵחֵל בַּעֲרִיכַת מַגְבִּית-חֵרוּם לִקְנִיַּת אֲרִיגִים חַמִּים לְתוֹשָׁבֵי הַכְּפָר, כְּדֵי שֶׁיִּתְפְּרוּ מֵהֶם בְּגָדִים מַתְאִימִים לָהֶם וּלְיַלְדֵיהֶם. אֶלָּא שֶׁבְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ זְמַן הָיְתָה עֵת חֵרוּם. הַגֶּרְמָנִים אִיְּמוּ לִכְבֹּשׁ אֶת מָרוֹקוֹ, וְהַשִּׁלְטוֹנוֹת אָסְרוּ עַל אִסּוּף כְּסָפִים לְכָל מַטָּרָה שֶׁהִיא, מִלְּבַד לַמַּאֲמָץ הַמִּלְחַמְתִּי. רַבִּי רְפָאֵל בָּרוּךְ לֹא שָׁת לִבּוֹ לָאִסּוּר, הֵן בְּפִקּוּחַ נְפָשׁוֹת עָסְקִינַן, וְאָסַף מִיהוּדִים רַחְמָנִים אֶת הַסְּכוּם הַדָּרוּשׁ. דָּא עָקָא, שֶׁעֵקֶב מַצַּב הַמִּלְחָמָה, נוֹצַר מַחְסוֹר גָּדוֹל בַּחֲנֻיּוֹת, וְהָאֲרִיגִים הִתְחַסְּלוּ מֵהַמַּדָּפִים. רֹב הַמִּסְחָר הִתְנַהֵל בַּ"שּׁוּק הַשָּׁחֹר", שֶׁבּוֹ הֶאֱמִירוּ הַמְּחִירִים כֶּפֶל כִּפְלַיִם, וְהַכֶּסֶף שֶׁאָסַף רָחוֹק הָיָה מִלְּהַסְפִּיק. נָשָׂא הָרַב עֵינָיו לַשָּׁמַיִם, וּבִקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּשְׁלַח עֶזְרוֹ מִקֹּדֶשׁ. בְּתוֹךְ כָּךְ, הַמַּצָּב הִסְתַּבֵּךְ עוֹד יוֹתֵר, וְרָשָׁע אֶחָד בֶּן בְּלִיַּעַל הָלַךְ לַמּוֹשֵׁל וְהִלְשִׁין עַל הָרַב שֶׁהֵפֵר אֶת הָאִסּוּר וְנִהֵל מַגְבִּית. נִקְרָא רַבִּי רְפָאֵל בָּרוּךְ בְּאֹפֶן מִיָּדִי לְבֵית הַמּוֹשֵׁל. וּבְעֵת מִלְחָמָה, הֵן יָדוּעַ מַהוּ הָעֹנֶשׁ עַל הֲפָרַת צַו חֵרוּם! אָמַר הָרַב "גַּם זוֹ לְטוֹבָה!", נָטַל עִמּוֹ אֶת הַכְּסָפִים שֶׁקִּבֵּץ בְּעָמָל, וְעָלָה לְבֵית הַמּוֹשֵׁל. פָּנָה אֵלָיו הַמּוֹשֵׁל בְּהַאֲשָׁמָה: "כֵּיצַד זֶה אַתָּה, רַבָּם שֶׁל הַיְּהוּדִים, מֵפֵר אֶת תַּקָּנוֹת הַמְּדִינָה?!" בִּמְקוֹם לְהָשִׁיב, רוֹקֵן הָרַב אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁהָיָה בְּאַמְתַּחְתּוֹ וְעָרַם אוֹתוֹ עַל שֻׁלְחַן הַמּוֹשֵׁל. "מַה זֹּאת?" תָּמַהּ הַמּוֹשֵׁל. הֵחֵל רַבִּי רְפָאֵל בָּרוּךְ מְתָאֵר בְּפָנָיו בְּהִתְרַגְּשׁוּת וּבִבְכִיָּה אֶת הָעֲנִיּוּת הָאֲיֻמָּה הַשּׂוֹרֶרֶת בְּאוֹתוֹ כְּפָר נִדָּח, שֶׁתּוֹשָׁבָיו קוֹפְאִים מִקֹּר וְאֵין לָהֶם בֶּגֶד לִלְבֹּשׁ, וְאַחַר הוֹסִיף: "צוֹדֵק הַמּוֹשֵׁל. אָכֵן, הִכְנַסְתִּי עַצְמִי לְעֵסֶק שֶׁאֵינוֹ שֶׁלִּי, וּמֵאַחַר שֶׁאֵינֶנִּי רַשַּׁאי לִקְנוֹת בְּגָדִים עֲבוּרָם, יִדְאַג לָהֶם הַמּוֹשֵׁל, שֶׁהֲרֵי הֵם נְתִינָיו, וְעָלָיו מֻטֶּלֶת הַחוֹבָה לִדְאֹג לָהֶם! הִנֵּה הַכֶּסֶף שֶׁאָסַפְתִּי מֻנָּח לְפָנֶיךָ, יִטְּלֶנּוּ כְּבוֹדוֹ, וְיִקְנֶה בּוֹ בְּגָדִים לְכַסּוֹת אֶת עוֹרָם שֶׁל אוֹתָם אֻמְלָלִים!" "לֹא, לֹא", נִסָּה הַמּוֹשֵׁל לָצֵאת מִן הַמְּבוּכָה, "טֹל אֶת הַכֶּסֶף, וְסַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה שֶׁהִתְחַלְתָּ בָּהּ". "לֹא אוּכַל לְסַיְּמָהּ", הֵשִׁיב רַבִּי רְפָאֵל בָּרוּךְ, "אָמְנָם דַּי בִּסְכוּם זֶה לִקְנִיַּת הַבְּגָדִים וְהָאֲרִיגִים הַנְּחוּצִים, אַךְ עֵקֶב מַצַּב הַחֵרוּם פַּסּוּ הַסְּחוֹרוֹת מִן הַמַּדָּפִים!" הַמּוֹשֵׁל, שֶׁהָיָה נָתוּן תַּחַת רֹשֶׁם דַּאֲגָתוֹ הַכֵּנָה שֶׁל רַבִּי רְפָאֵל, הִפְעִיל מִיָּד אֶת קְשָׁרָיו בְּקֶרֶב הַסּוֹחֲרִים הַגְּדוֹלִים, עַד שֶׁהֻשְּׂגָה כָּל כַּמּוּת הָאֲרִיגִים הַדְּרוּשָׁה, וְהַמּוֹשֵׁל אַף דָּאַג לְמִשְׁלוֹחַ הַבְּגָדִים וְהָאֲרִיגִים לְאוֹתוֹ כְּפָר נִדָּח!" הוֹדָה רַבִּי רְפָאֵל בָּרוּךְ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּהַלֵּל וָשֶׁבַח עַל שֶׁזִּכָּהוּ לְסַיֵּעַ לְנִזְקָקִים אֵלּוּ. הֵיטֵב יָדַע כִּי בִּזְכוּת שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם אֶחָיו, סִיֵּעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָדוֹ. (אוֹצְרוֹתֵינוּ)