"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" (טז-כ) סִפּוּר זֶה מְקֻבָּל בִּקְהַל הַחֲסִידִים מִפִּי הָרַבִּי מִגּוּסְטִינִין, הַצַּדִּיק רַבִּי יְחִיאֵל מֵאִיר זָצָ"ל. הָרַבִּי מִגּוּסְטִינִין הָיָה מִשְּׁיָרֵי הַחֲבוּרָה הַוָּתִיקָה שֶׁהִתְכַּנְּסָה סְבִיב הָרַבִּי מִפְּשִׁיסְחָא זָצָ"ל וְעָמְלָה בְּלֹא לֵאוּת לְשָׁרֵשׁ וְלַעֲקֹר כָּל רְמִיָּה עַצְמִית, "לְנַקֵּר אֶת הַגִּידִים", כִּלְשׁוֹנָם, לַחְשֹׂף אֶת הָרְדִידוּת וְהָרֵיקָנוּת מִתַּחַת לִשְׂבִיעוּת הָרָצוֹן הָעַצְמִית. לְאַחַר פְּטִירַת רַבָּם קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַנְהָגַת "הַשָּׂרָף" מִקּוֹצְק זָצָ"ל, שֶׁדָּרַשׁ אֱמֶת מֻחְלֶטֶת, שֶׁהוֹקִיעַ כָּל חִקּוּי וְזִיּוּף, עַד שֶׁהִתְיָאֵשׁ מֵהַשֶּׁקֶר שֶׁבָּעוֹלָם וּבִטְרִיקַת דֶּלֶת הִסְתַּגֵּר לְעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה.

הָרַבִּי מִגּוּסְטִינִין נִרְאָה יוֹצֵא דֹּפֶן בַּחֲבוּרָה חֲרִיפָה וְנוֹקֶבֶת זוֹ שֶׁמִּדָּתָהּ: "מִדַּת הַדִּין". נִנּוֹחַ הָיָה, הַחִיּוּךְ לֹא מָשׁ מִשְּׂפָתָיו. לְאַחַר פְּטִירַת "הַשָּׂרָף" מִקּוֹצְק הִכְתִּירוּהוּ חֲסִידָיו כְּאַדְמוֹ"ר, וְהוּא הִנְחָה אֶת עֲדָתוֹ בְּנֹעַם וּבְרֹךְ. "הַיְּהוּדִי הַטּוֹב", קָרְאוּ לוֹ. הָיָה זֶה נֹעַם שֶׁבְּהַשְׁלָמָה עִם מִגְרְעוֹת הָעוֹלָם. כְּחִיּוּכָהּ שֶׁל אָחוֹת רַחְמָנִית לְיַד מִטַּת הַחוֹלֶה. חִיּוּךְ שֶׁל חֶמְלָה, שֶׁל רָצוֹן לְעֶזְרָה גַּם אִם קָצְרָה יַד הַמְרַפֵּא.

כָּזֶה הָיָה הָרַבִּי, וְכָזֶה סִפּוּרוֹ: "חֲבוּרָה נָאָה הָיִינוּ בְּקוֹצְק", סִפֵּר. "אַבְרֵכִים נָטְשׁוּ אֶת מְקוֹם לִמּוּדָם, אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּם, וּבָאוּ לְהִכָּווֹת בָּאֵשׁ הַגְּדוֹלָה, לִשְׁמֹעַ מִלִּים כְּדָרְבָנוֹת, לַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ שֶׁיַּהֲפֹךְ אוֹתָם לְגַל חָרָבוֹת - מֵאֲבָנָיו יִבְנוּ אַרְמוֹן לְתִפְאֶרֶת. צְעִירִים הָיִינוּ. לֹא חָשַׁבְנוּ לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם, אֲבָל סָבַרְנוּ שֶׁנְּתַקֵּן אֶת עַצְמֵנוּ...

הָרַבִּי נִפְטַר, אֲבָל הָאֵשׁ הַמְלֻבֶּנֶת שֶׁל אִמְרוֹתָיו, שֶׁל תְּבִיעוֹתָיו, לָחֲשָׁה וְלָהֲטָה. חֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת הִתְכַּנְּסוּ הַחֲסִידִים בִּמְקוֹמוֹת מְגוּרֵיהֶם - לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, לְחַטֵּט בְּנִבְכֵי הַנֶּפֶשׁ, לְהַתְמִיד בְּבִקֹּרֶת עַצְמִית, לִשְׁאֹף לָאֱמֶת הַצְּרוּפָה, לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁכָּל מִצְוָה תֵּעָשֶׂה בִּשְׁלֵמוּת, לְשֵׁם שָׁמַיִם. בְּהִתְעַלְּמוּת מִמֻּסְכָּמוֹת הַחֶבְרָה, מֵאִלּוּצֶיהָ. הָאֵשׁ יָקְדָה, וְאַבְרֵכִים הִצְטָרְפוּ וּבָאוּ, הִתְלַכְּדוּ סְבִיב הַזָּקֵן שֶׁבַּחֲבוּרָה, שֶׁהִנְחָה וְלִמֵּד, שֶׁדָּרַשׁ וְהוֹכִיחַ.

עַל אַחַת מֵחֲבוּרוֹת אֵלּוּ רָצִיתִי לְסַפֵּר. בְּרֹאשָׁהּ עָמַד אַחַד הַוָּתִיקִים בַּחֲבוּרָתֵנוּ, מֵהַחֲרִיפִים שֶׁבָּהּ, שֶׁזָּכַר אֶת יְמֵי הַהוֹד שֶׁל פְּשִׁיסְחָא, שֶׁזָּכַר אֶת תְּקוּפַת הַזֹּהַר שֶׁלִּפְנֵי הִסְתַּגְּרוּתוֹ שֶׁל "הַשָּׂרָף", כַּאֲשֶׁר סָבַר עֲדַיִן שֶׁבְּכֹחוֹ לְתַקְּנֵנוּ. שֶׁאָצַר בְּמֹחוֹ אֶת אִמְרוֹתֵיהֶם הַנּוֹקְבוֹת שֶׁל בְּנֵי חֲבוּרָתֵנוּ, וְנֵחַן בִּטְבִיעַת עַיִן חַדָּה, בִּיכֹלֶת לַעֲמֹד עַל טִיבָם שֶׁל הָאַבְרֵכִים שֶׁהִתְלַכְּדוּ סְבִיבוֹ, שֶׁבִּקְּשׁוּ אֶת הַנְחָיָתוֹ. מְאַתֵּר הָיָה אֶת נְקֻדּוֹת הַתֻּרְפָּה, מַרְאֶה אֶת הַדֶּרֶךְ לְתִקּוּן, לְשִׁפּוּר וּלְהִתְעַלּוּת. וְהַחֲבוּרָה עָמְלָה בְּהַנְחָיָתוֹ, הִתְעַלְּתָה לַגְּבָהִים. הָיְתָה זוֹ חֲבוּרָה כְּפִי שֶׁ"הַשָּׂרָף" הָיָה רוֹצֶה לִרְאוֹת...

כָּךְ עָבְרָה שָׁנָה, וְעוֹד שָׁנָה. הַזְּמַן עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וְאוֹתוֹ מַנְהִיג - אַרְיֵה שׁוֹאֵג - נֶחְלַשׁ, כֹּחוֹתָיו אָזְלוּ. יוֹם אֶחָד שָׁמְעוּ שֶׁחָלָה וְנָפַל לְמִשְׁכָּב. בַּתְּחִלָּה זִלְזֵל בְּחֻלְשָׁתוֹ, לָעַג לְעַצְמוֹ, חָשַׁד בְּעַצְמוֹ בְּעַצְלוּת. אֲבָל הַמַּחֲלָה הָלְכָה וְהֶחְמִירָה, הָלְכָה וְהֶחְרִיפָה, עַד שֶׁשָּׁכַב חֲסַר אוֹנִים. בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ לִבְנֵי הַחֲבוּרָה, שֶׁאִם בִּרְצוֹנָם לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ - זוֹ הָעֵת. לִפְנֵי שֶׁיִּהְיֶה מְאֻחָר...

הִתְקַבְּצוּ וּבָאוּ לְבֵיתוֹ לְהִפָּרֵד - לֹא פְּרֵדָה שֶׁל דְּמָעוֹת וְהִתְיַפְּחֻיּוֹת. אֵין זוֹ דַּרְכָּם. בָּאוּ לְהִפָּרֵד כְּפִי שֶׁתַּלְמִידֵי רַבִּי יוֹחָנָן בָּאוּ לְהִפָּרֵד מֵרַבָּם. לְבַקְּשׁוֹ: "רַבֵּנוּ, לַמְּדֵנוּ אָרְחוֹת חַיִּים"... עוֹמֵד אַתָּה לִנְטֹשׁ אוֹתָנוּ בְּאֶמְצַע הַמִּדְבָּר, בְּעוֹד לְפָנֵינוּ דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה. הַשְׁאֵר בְּיָדֵינוּ 'צֵידָה לַדֶּרֶךְ', הוֹרָאָה וְהַדְרָכָה, הַכְוָנָה נְכוֹנָה...

כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם בָּאִים, זָרַח אוֹר בְּעֵינָיו. הִמְתִּין לָהֶם, לְתַלְמִידָיו כְּבָנָיו. כֹּה הַרְבֵּה הִשְׁקִיעַ בָּהֶם, עָקַב אַחַר הִתְעַלּוּתָם. הָיָה לָהֶם כְּאוֹתוֹ מַלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַצְּמִיחָה, הַמַּכֶּה כָּל עֵשֶׂב וְאוֹמֵר לוֹ: "גְּדַל!"

הִתְכַּנְּסוּ סְבִיב מִטָּתוֹ בִּדְמָמָה מְלֵאַת הוֹד כְּגֹדֶל הַשָּׁעָה וְהַמַּעֲמָד. רָכְנוּ קָדִימָה וְהִטּוּ אֹזֶן. וְהוּא שָׁכַב בְּמִטָּתוֹ וְהִבִּיט בָּהֶם בְּאַהֲבָה רַבָּה, בְּחֶמְלָה.

הַשְּׁתִיקָה הִתְאָרְכָה. אָזַר אֶחָד מֵהֶם עֹז, קָרַב וְלָחַשׁ: "רַבֵּנוּ, חֲכָמֵינוּ אָמְרוּ, שֶׁהַנִּפְרָד מֵחֲבֵרוֹ, יִפָּרֵד מִתּוֹךְ דְּבַר הֲלָכָה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ יִזְכְּרֵהוּ (בְּרָכוֹת לא.). הֲלָכָה, מִלְּשׁוֹן הֲלִיכוֹת, אָרְחוֹת חַיִּים. מְצַפִּים אָנוּ לִשְׁמֹעַ - "

הֵנִיד הַחוֹלֶה בְּרֹאשׁוֹ, עֵינָיו יָקְדוּ. פָּתַח פִּיו לוֹמַר אֶת דְּבָרוֹ הָאַחֲרוֹן. לְפֶתַע נִנְעַר וְהִתְהַפֵּךְ לְצִדּוֹ הָאַחֵר. סוֹבֵב לָהֶם אֶת גַּבּוֹ...

עָמְדוּ נִדְהָמִים. הֵעֵז אֶחָד מֵהֶם וְגָחַן עָלָיו לִרְאוֹת לְמַעֲשָׂיו, רָאָהוּ - וְעֵינָיו פְּקוּחוֹת, בּוֹהֶה בַּקִּיר בְּאֵין אֹמֶר.

נָבוֹכוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה. עָמְדוּ וּבָהוּ זֶה בָּזֶה וְנִשְׁמְטוּ אֶחָד אֶחָד כִּנְזוּפִים.

בַּלַּיְלָה הֻבְהַל הָרוֹפֵא לְמִטָּתוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה. הַמַּצָּב הָלַךְ וְהֶחְמִיר. "הַלַּיְלָה", אָמַר הָרוֹפֵא, "צָפוּי הַמַּשְׁבֵּר. אִם יַעֲבֹר אוֹתוֹ בְּשָׁלוֹם, יֵשׁ סִכּוּי".

מִהֲרוּ לוֹמַר לִבְנֵי הַחֲבוּרָה.

כָּל הַלַּיְלָה אָמְרוּ תְּהִלִּים, הִתְפַּלְּלוּ לְהַחְלָמָתוֹ שֶׁל רַבָּם. בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר הִזִּיעַ הַחוֹלֶה בְּשֹׁפִי, וְהָרוֹפֵא בִּשֵּׂר שֶׁיֵּשׁ תִּקְוָה. מָה רַבָּה הָיְתָה הַשִּׂמְחָה! וְאָמְנָם, מִיּוֹם לְיוֹם הִשְׁתַּפֵּר מַצָּבוֹ. בַּשָּׁבוּעַ הַשֵּׁנִי יָרַד מִמִּטָּתוֹ, בַּשְּׁלִישִׁי בֵּרֵךְ בִּרְכַּת "הַגּוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוֹב" וְעָרַךְ לִבְנֵי הַחֲבוּרָה סְעוּדָה, סְעוּדַת הוֹדָיָה עַל הַבְרָאָתוֹ.

אָכְלוּ וְשָׁתוּ, וּכְטוֹב לִבָּם בַּיַּיִן - נִכְנַס יַיִן, יָצָא סוֹד. הֵעֵז אֶחָד מֵהֶם וְשָׁאַל אֶת הַשְּׁאֵלָה שֶׁנִּקְּרָה בְּלֵב כֻּלָּם: "רַבִּי, מַדּוּעַ סוֹבַבְתָּ אֵלֵינוּ אֶת גַּבְּךָ? הַאִם לֹא חָשַׁבְתָּ שֶׁזּוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת הָאַחֲרוֹנָה לוֹמַר לָנוּ דְּבָרְךָ?"

"בְּנֶאֱמָנוּת", עָנָה, "בָּטוּחַ הָיִיתִי שֶׁזּוֹ שְׁעָתִי הָאַחֲרוֹנָה!"

"שֶׁמָּא לֹא הָיָה לָרַב מַה לּוֹמַר לָנוּ?"

"הָיָה, וְעוֹד אֵיךְ הָיָה! בָּנַי יַקִּירַי, הֲלֹא מַכִּיר אֲנִי אֶתְכֶם לִפְנַי וְלִפְנִים. יוֹדֵעַ אֶת מַעֲלוֹתֵיכֶם וְאֶת אֲשֶׁר אַתֶּם חֲסֵרִים. וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ זִמֵּן בְּמֹחִי אִמְרָה כֹּה נִפְלָאָה, כֹּה נוֹקֶבֶת, שֶׁהָיְתָה מַרְעִישָׁה אֶתְכֶם לְעֹמֶק נִשְׁמַתְכֶם, הָיְתָה גּוֹרֶמֶת לָכֶם לְטַלְטֵלָה עַזָּה, לְנִעוּר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְדַרְבֵּן לְהִתְעַלּוֹת לַגְּבָהִים! אָח, הָיְתָה זוֹ אִמְרָה לוֹהֶטֶת כְּגַחֶלֶת מְלֻבֶּנֶת, מְאִירָה כַּאֲבוּקָה, שׂוֹרֶפֶת כִּכְוִיָּה! לֹא פָּחַדְתִּי אֶלָּא שֶׁאֲאַחֵר אֶת הַמּוֹעֵד, שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ בַּזְּמַן. כַּאֲשֶׁר רְאִיתִיכֶם בָּאִים, שָׂמַחְתִּי כָּל כָּךְ!"

"אִם כֵּן, מַדּוּעַ סוֹבֵב הָרַב אֶת גַּבּוֹ?"

"אָה! וּבְכֵן, אֹמַר לָכֶם, בָּנַי, כָּל יָמַי עָמַלְתִּי לְהַשְׁרִישׁ בִּי אֶת מִדַּת הָאֱמֶת וְהָעֲנָוָה. שְׁלוּבוֹת וַאֲחוּזוֹת הֵן זוֹ בָּזוֹ, שֶׁכֵּן הַגַּאֲוָה שֶׁקֶר הִיא, נִפּוּחַ וְזִיּוּף. הַגַּאֲוָה כָּמוֹהָ כְּחָמֵץ הַתּוֹפֵחַ מֵעֵבֶר לְמִדָּתוֹ. עוֹד זֹאת אֹמַר לָכֶם, בָּנַי. הַיֵּצֶר הָרָע אוֹרֵב לָאָדָם לְהַפִּילוֹ בְּרִשְׁתּוֹ - וְלֹא יָנוּחַ וְלֹא יִשְׁקֹט. נָכוֹן הוּא לִנְקֹט בְּכָל תַּכְסִיס, לֶאֱחֹז בְּכָל אֶמְצָעִי!

וְאָז, כַּאֲשֶׁר הָאִמְרָה הַנִּפְלָאָה עָמְדָה עַל קְצֵה לְשׁוֹנִי, וְאַתֶּם עִטַּרְתֶּם אֶת מִטָּתִי, וְהִגִּיעַ רֶגַע הָאֱמֶת הַנִּפְלָא - הִבְזִיקָה בִּי הַהַכָּרָה: אוּלַי לֹא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ נָטַע בְּמֹחִי אֶת הָאִמְרָה הַקּוֹלַעַת, אוּלַי אֵין כָּל זֶה אֶלָּא מַעֲשֵׂה שָׂטָן?

הוּא שֶׁהִפִּילַנִי לְמִשְׁכָּב, הוּא שֶׁדִּרְדֵּר אֶת מַצָּבִי עַד לִגְסִיסָה, הוּא שֶׁהֱבִיאֲכֶם אֵלַי בַּשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה, הוּא שֶׁשָּׁתַל בְּמֹחִי אֶת הָאִמְרָה הַנִּפְלָאָה, כְּדֵי שֶׁאֹמַר אוֹתָהּ וְאַתֶּם תִּתְפַּעֲלוּ עַד בְּלִי דַּי, וַאֲנִי אֶשְׂמַח: הִנֵּה, פָּעַלְתִּי מַשֶּׁהוּ, יִזְכְּרוּנִי לְעוֹלָם, וְאֶעֱצֹם עֵינַי לָנֶצַח בְּמַחְשֶׁבֶת גַּאֲוָה. וַעֲבוֹדַת חַיִּים תֵּרֵד לְטִמְיוֹן!

וְהֶחְלַטְתִּי: לֹא! 'הוּא' לֹא יִתְפֹּס אוֹתִי! וְסוֹבַבְתִּי אֶת הַגַּב...

וְהָרְאָיָה שֶׁצָּדַקְתִּי - שֶׁכַּאֲשֶׁר נוֹכַח הַיֵּצֶר לָדַעַת שֶׁתַּכְסִיסוֹ נִכְשַׁל, לֹא רָאָה עוֹד צֹרֶךְ בְּמוֹתִי, וְהִבְרֵאתִי!

כָּךְ נִצַּחְתִּיו - הוּא לֹא תְּפָסַנִי בְּרִשְׁתּוֹ..."

"כֵּן" - נֶאֱנַח הָרַבִּי מִגּוּסְטִינִין בְּסַיְּמוֹ אֶת סִפּוּרוֹ - "וְאָז חָגַג הַיֵּצֶר הָרָע אֶת נִצְחוֹנוֹ, אָז תְּפָסוֹ בְּרִשְׁתּוֹ -

כַּאֲשֶׁר סִפֵּר כָּל זֹאת..."

מַרְעִישׁ הַסִּפּוּר. אֵין הוּא סִפּוּר עַל הַיֵּצֶר הָרָע, אֶלָּא עַל הָאָדָם. תָּפוּר לְפִי מִדָּתֵנוּ...

הָאִשָּׁה מָלְחָה אֶת הַמָּרָק יוֹתֵר מִדַּי, הִקְדִּיחָה מְעַט אֶת הַתַּבְשִׁיל. אָדָם אַחֵר הָיָה מְעַקֵּם אֶת הָאַף, נִמְנָע מִלֶּאֱכֹל. אֲנַחְנוּ אַבִּירִים וּמִתְחַשְּׁבִים, נֹאכַל עַד תֹּם, נְנַצֵּחַ אֶת הַיֵּצֶר. וּבַסּוֹף, אֵיכְשֶׁהוּ, תִּמָּלֵט מֵהַפֶּה מִלָּה. שֶׁבַּפַּעַם הַבָּאָה, לֹא יַזִּיק אִם... אוֹפְּס, "הַהוּא" חָגַג נִצָּחוֹן כָּפוּל: גַּם טִפַּחְנוּ אֶת גַּאֲוָתֵנוּ עַל עֲדִינוּת מִדּוֹתֵינוּ, גַּם רָמַזְנוּ עַל כָּךְ, גַּם שִׁלַּחְנוּ חֵץ שָׁנוּן...

שְׁנֵי צִוּוּיִים יֵשׁ בַּתּוֹרָה, סְמוּכִים זֶה לְזֶה: "לֹא תִקֹּם", וְ"לֹא תִטֹּר". מִישֶׁהוּ סֵרֵב לַעֲשׂוֹת לְךָ טוֹבָה. לְאַחַר זְמַן, בָּא בְּעַצְמוֹ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ טוֹבָה. הוּא בְּיָדְךָ, אֲבָל "לֹא תִקֹּם", אַל תִּנְקֹם בּוֹ. קְטַע אֶת מַעְגַּל הָאֵיבָה, תֵּן לוֹ אֶת מְבֻקָּשׁוֹ. בְּכָךְ, לְמַעֲשֶׂה, נִצַּחְתָּ. נִצַּחְתָּ אֶת יֵצֶר הַנְּקָמָה, גָּבַרְתָּ עַל עַצְמְךָ. וְאָז, מַמְתִּין לְךָ הַסִּיבוּב הַשֵּׁנִי, קָשֶׁה הַרְבֵּה יוֹתֵר. הָרָצוֹן הָעַז לִרְמֹז לוֹ שֶׁאֵינְךָ כָּמוֹהוּ. לְשַׁגֵּר לְעֶבְרוֹ חֵץ מֻרְעָל, מֻשְׁחָז. לוֹמַר: "בְּבַקָּשָׁה, אֲנִי - נוֹתֵן..." אוֹמֶרֶת הַתּוֹרָה: הֱיֵה גִּבּוֹר - עַד הַסּוֹף. "לֹא תִטֹּר", גַּם לֹא בְּרֶמֶז. תִּמְחֶה מִזִּכְרוֹנְךָ אֶת זֵכֶר הַמְּאֹרָע - וְזֶה קָשֶׁה כָּל כָּךְ!

רַבִּים מְנַצְּחִים בַּסִּיבוּב הָרִאשׁוֹן, וְנִלְכָּדִים בַּסִּיבוּב שֶׁאַחֲרָיו. בָּאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל, אֵין לְזַלְזֵל בְּכָךְ, אֲבָל זֶה הַסִּיבוּב הָרִאשׁוֹן. שֶׁלֹּא לְפַטְפֵּט בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, זֶה הַסִּיבוּב הַשֵּׁנִי.

לְבָרֵךְ אַחַר הַמָּזוֹן, זֶה הַסִּיבוּב הָרִאשׁוֹן. אֵיךְ לְבָרֵךְ, לָדַעַת מָה אוֹמְרִים, זֶה הַשֵּׁנִי.

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁאִתֵּר מִפְגָּע - וּלְעִנְיָן זֶה, אַחַת הִיא אִם הָיָה זֶה מִפְגָּע תַּבְרוּאָתִי אוֹ רוּחָנִי - וְיָצָא לְ"מִלְחֶמֶת חָרְמָה" צוֹדֶקֶת, חִיּוּבִית, מַעֲשֵׂה אֶזְרָחוּת לְמוֹפֵת. בָּא אֶל הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסָּלַנְט זָצָ"ל מְיַסֵּד תְּנוּעַת הַמּוּסָר, וְסָח לוֹ עַל מִלְחַמְתּוֹ בְּהִתְלַהֲבוּת רַבָּה.

רַבִּי יִשְׂרָאֵל עָנָה לוֹ בְּמִשְׁפָּט אֶחָד: "אִם אַתָּה צוֹדֵק - תִּרְאֶה שֶׁתִּשָּׁאֵר צוֹדֵק". מִשְׁפָּט סָתוּם, הֲלֹא כֵן? אֲבָל רַבִּים כָּל כָּךְ פָּתְחוּ בְּמַעֲרָכָה צוֹדֶקֶת - וְנִסְחֲפוּ בָּהּ לְמַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ! כֹּה הַרְבֵּה עַוְלוֹת נַעֲשׂוּ בְּשֵׁם רַעְיוֹנוֹת צוֹדְקִים, בִּידֵי אֵלּוּ שֶׁלֹּא יָדְעוּ אֶת סוֹד "הַתַּרְגִּיל הַכָּפוּל" שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע... וְהַתּוֹרָה מְצַוָּה: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף". גַּם אֶת הַצֶּדֶק, לִרְדֹּף בְּצֶדֶק. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)