Otzarot-Article

"וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹקִים" (ב-כב) יֵשׁ לְהָבִין, מַהוּ: "וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹקִים", הֲלֹא שֵׁם "אֱלֹקִים" הוּא מִדַּת הַדִּין, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בַּגְּמָרָא (בְּרָכוֹת ס:) שֶׁיֵּשׁ לְהוֹדוֹת עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמּוֹדִים עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה" (תְּהִלִּים קא-א), אִם חֶסֶד אָשִׁירָה אִם מִשְׁפָּט אָשִׁירָה, וְנֶאֱמַר: "בֵּאלֹקִים אֲהַלֵּל דָּבָר, בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר" (תְּהִלִּים נו-יא). בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר זוֹ מִדָּה טוֹבָה, בֵּאלֹקִים זוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת. וְאִם שַׁוְעָתָם עָלְתָה לִפְנֵי מִדַּת הַדִּין, הֲלֹא אָמְרוּ (וַיִּקְרָא רַבָּה כג-ב) שֶׁעַל פִּי מִדַּת הַדִּין לֹא הָיוּ רְאוּיִים לָצֵאת לְעוֹלָם!

אֶלָּא שֶׁכָּתַב מָרָן הַחִידָ"א זָצָ"ל (דְּבַשׁ לְפִי, מַעֲרֶכֶת ו-יב): זְכוּרָנִי שֶׁרָאִיתִי לְהָרַב הַגָּדוֹל הָר"י חַאגִיז זַ"ל בְּסִפְרוֹ "קָרְבַּן מִנְחָה" שֶׁכָּתַב כִּי "אֱלֹקִים" הוּא מִדַּת הַדִּין, וְכַאֲשֶׁר כָּתוּב "הָאֱלֹקִים" הוּא רַחֲמִים, כֵּן הוּא רָשׁוּם בְּזִכְרוֹנִי. וּבְסִפְרוֹ "חוֹמַת אֲנַךְ" (מְלָכִים ב א-ט) כָּתַב מָרָן הַחִידָ"א זָצָ"ל, שֶׁ"הָאֱלֹקִים" הוּא רַחֲמִים בַּדִּין.

וּלְפִי זֶה, לַמְרוֹת שֶׁהָיְתָה מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה, עָלְתָה שַׁוְעָתָם וְעוֹרְרָה רַחֲמִים בַּדִּין. זֶה כֹּחָהּ שֶׁל שַׁוְעָה וּזְעָקָה! וְיָדוּעַ הַסִּפּוּר -

בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים הָיוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה הַקְּדוֹשָׁה בָּאִים לִפְנֵי רַבָּם הַחוֹזֶה הַקָּדוֹשׁ מִלּוּבְּלִין שֶׁעֵינָיו צוֹפִיּוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְהָיָה מְגַלֶּה לָהֶם מַה נִּגְזַר עֲלֵיהֶם לְשָׁנָה זוֹ. הָרַבִּי רַבִּי בּוּנִים מִפְּשִׁיסְחָא זָצָ"ל עָשָׂה חַיִל בְּמִסְחַר הָעֵצִים בְּדַאנְצִיג, וּבְבוֹאוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הוֹדִיעוֹ הַחוֹזֶה הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּגְזַר עָלָיו שֶׁיַּפְסִיד הַשָּׁנָה כָּל מָמוֹנוֹ. סָבַר, וְקִבֵּל דִּין שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה.

בְּאוֹתָהּ שָׁנָה חָלוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ, חֶסְכוֹנוֹתָיו הִסְתַּכְּמוּ בְּאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת רוּבָּלִים, הוֹן רַב בְּאוֹתָם יָמִים, וְאֶת כֻּלָּם כִּלָּה בְּהוֹצָאוֹת רְפוּאָתָם.

מֵחֲמַת חוֹבַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת נָסַע לַעֲסֹק בְּפַרְנָסָתוֹ. הִתְאַכְסֵן בְּבֵית הַמָּלוֹן בּוֹ הָיָה רָגִיל לִשְׁהוֹת. בְּרֹב שְׁעוֹת הַיּוֹם הִתְבּוֹדֵד וְעָסַק בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת ה', וּמִפַּעַם לְפַעַם יָצָא לִמְקוֹם הַמִּסְחָר, אוּלַי יְזַמֵּן לוֹ ה' אֵיזוֹ עִסְקָה אוֹ תִּוּוּךְ. וְלֹא הֻפְתַּע כְּשֶׁשָּׁב בְּיָדַיִם רֵיקוֹת, כַּמֻּבְטָח.

יָשַׁב בְּחַדְרוֹ וְלָמַד, וּבַעַל הָאַכְסַנְיָה נָקַשׁ עַל דַּלְתּוֹ. שָׁאַל בְּמַה יִּסְעַד צָהֳרַיִם, בְּתַבְשִׁיל זֶה אוֹ אַחֵר, וְהוֹדִיעוֹ שֶׁחוֹבוֹ כְּבָר הִגִּיעַ לְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה רוּבָּלִים. אֵינוֹ דּוֹחֵק בּוֹ חָלִילָה לְשַׁלֵּם. נֶאֱמָן הוּא. גַּם עָשִׁיר וְגַם יְשַׁר דֶּרֶךְ, טוֹב לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת, יִרְבּוּ כְּמוֹתוֹ.

בַּעַל הָאַכְסַנְיָה יָצָא, וְהָרַבִּי רַבִּי בּוּנִים פָּרַץ בִּבְכִי נִסְעָר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶה - לֹא!"

אָמַר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּשֶׁהִתְבַּשַּׂרְתִּי שֶׁאֲאַבֵּד כָּל רְכוּשִׁי לֹא הִתְמַרְמַרְתִּי. אִם זֶה רְצוֹנְךָ, אֲקַבְּלוֹ בְּאַהֲבָה. הַכֹּל שֶׁלְּךָ, אַתָּה נָתַתָּ וְאַתָּה לוֹקֵחַ, יְהִי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל מְבֹרָךְ.

כְּשֶׁבְּנֵי בֵיתִי חָלוּ וְהוֹצֵאתִי כָּל כַּסְפִּי לִרְפוּאָתָם, לֹא הִתְמַרְמַרְתִּי. נוֹתַרְתִּי חֲסַר כֹּל, וְקִבַּלְתִּי דִּינְךָ בְּאַהֲבָה.

נָסַעְתִּי לְכָאן, לְקַיֵּם מִצְוַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת. לֹא עָלְתָה בְּיָדִי, לֹא הִתְמַרְמַרְתִּי.

אֲבָל אִם בַּעַל הָאַכְסַנְיָה הִזְכִּיר חוֹבוֹ, וְאָמַר שֶׁהוּא סוֹמֵךְ עָלַי מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי יְרֵא שָׁמַיִם -

הֲרֵי אִם לֹא אֲשַׁלֵּם יִגָּרֵם עַל יָדִי חִלּוּל הַשֵּׁם חָלִילָה -

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶה - לֹא!"...

קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ. הִגִּיעַ שָׁלִיחַ מִטַּעַם הַגְּבִירָה תָּמָר'ל וְהִצִּיעַ שֶׁיִּהְיֶה סוֹכְנָהּ תְּמוּרַת שִׁשָּׁה רוּבָּלִים בְּשָׁבוּעַ, מַשְׂכֹּרֶת מֻפְלֶגֶת.

אָמַר לְנַפְשׁוֹ: הֲלֹא נִגְזַר שֶׁאַפְסִיד כָּל רְכוּשִׁי, וּמֵהֵיכָן הַצָּעָה זוֹ. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתְּפִלָּתִי הִתְקַבְּלָה -

אִם כֵּן, תִּפְעַל עַד הַסּוֹף! הֵשִׁיב לַשָּׁלִיחַ: "לֵךְ וֶאֱמֹר לָהּ, שֶׁבְּנוֹסָף דּוֹרֵשׁ אֲנִי שֻׁתָּפוּת בְּרִוְחֵי הָעֲסָקִים שֶׁאֲתַוֵּךְ!"

שָׁמְעָה, וְכָעֲסָה. וּבְצֶדֶק: גַּם מַשְׂכֹּרֶת הֲגוּנָה וְגַם חֲלֻקַּת הָרֶוַח?! לֹא עָנְתָה לַהַצָּעָה הַנּוֹעֶזֶת. אֲבָל הָרַבִּי רַבִּי בּוּנִים לֹא הָיָה מֻדְאָג. יָדַע שֶׁתְּפִלָּתוֹ הִתְקַבְּלָה, וְהָגָה בְּלֵב שָׁקֵט בַּתּוֹרָה.

בֵּינְתַיִם רָאֲתָה הַגְּבִירָה שֶׁעֲסָקֶיהָ אֵינָם מִתְקַדְּמִים, וְהֵבִינָה שֶׁזְּקוּקָה הִיא לִמְבִינוּתוֹ. כָּבְשָׁה גַּאֲוָתָהּ וְשָׁלְחָה לְהוֹדִיעַ עַל הַסְכָּמָתָהּ.

אָמַר הָרַבִּי רַבִּי בּוּנִים: "עַתָּה עָלָה הַמְּחִיר. אַסְכִּים, אִם תְּשַׁלֵּם גַּם אֶת דְּמֵי הָאַכְסַנְיָה".

הִסְכִּימָה גַּם לְכָךְ, וַה' שָׁלַח בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּעֲסָקָיו, תִּוֵּךְ לָהּ עִסְקָאוֹת בִּסְכוּמֵי עָתֵק וְעָשׂוּ הוֹן רַב, וּבְתוֹךְ זְמַן קָצָר חָזַר לְעָשְׁרוֹ וְאַף מֵעֵבֶר לְכָךְ.

כְּשֶׁהִגִּיעַ לְלוּבְּלִין, אַךְ פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, אָמַר לוֹ הַחוֹזֶה הַקָּדוֹשׁ: "אֱמֶת שֶׁכָּךְ נִגְזַר עָלֶיךָ - אֲבָל, עַל דְּמָעוֹת לֹא דִּבַּרְנוּ...

שַׁוְעָה מֵעֹמֶק הַלֵּב, זְעָקָה וּדְמָעוֹת, מְעוֹרְרִים רַחֲמִים בַּדִּין! (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)

	סוכות תשע"ט
	הֲלָכָה וְלִקְחָהּ
	"וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹקִים" (ב-כב) יֵשׁ לְהָבִין, מַהוּ: "וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹקִים", הֲלֹא שֵׁם "אֱלֹקִים" הוּא מִדַּת הַדִּין, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בַּגְּמָרָא (בְּרָכוֹת ס:) שֶׁיֵּשׁ לְהוֹדוֹת עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמּוֹדִים עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה" (תְּהִלִּים קא-א), אִם חֶסֶד אָשִׁירָה אִם מִשְׁפָּט אָשִׁירָה, וְנֶאֱמַר: "בֵּאלֹקִים אֲהַלֵּל דָּבָר, בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר" (תְּהִלִּים נו-יא). בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר זוֹ מִדָּה טוֹבָה, בֵּאלֹקִים זוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת. וְאִם שַׁוְעָתָם עָלְתָה לִפְנֵי מִדַּת הַדִּין, הֲלֹא אָמְרוּ (וַיִּקְרָא רַבָּה כג-ב) שֶׁעַל פִּי מִדַּת הַדִּין לֹא הָיוּ רְאוּיִים לָצֵאת לְעוֹלָם! אֶלָּא שֶׁכָּתַב מָרָן הַחִידָ"א זָצָ"ל (דְּבַשׁ לְפִי, מַעֲרֶכֶת ו-יב): זְכוּרָנִי שֶׁרָאִיתִי לְהָרַב הַגָּדוֹל הָר"י חַאגִיז זַ"ל בְּסִפְרוֹ "קָרְבַּן מִנְחָה" שֶׁכָּתַב כִּי "אֱלֹקִים" הוּא מִדַּת הַדִּין, וְכַאֲשֶׁר כָּתוּב "הָאֱלֹקִים" הוּא רַחֲמִים, כֵּן הוּא רָשׁוּם בְּזִכְרוֹנִי. וּבְסִפְרוֹ "חוֹמַת אֲנַךְ" (מְלָכִים ב א-ט) כָּתַב מָרָן הַחִידָ"א זָצָ"ל, שֶׁ"הָאֱלֹקִים" הוּא רַחֲמִים בַּדִּין. וּלְפִי זֶה, לַמְרוֹת שֶׁהָיְתָה מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה, עָלְתָה שַׁוְעָתָם וְעוֹרְרָה רַחֲמִים בַּדִּין. זֶה כֹּחָהּ שֶׁל שַׁוְעָה וּזְעָקָה! וְיָדוּעַ הַסִּפּוּר - בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים הָיוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה הַקְּדוֹשָׁה בָּאִים לִפְנֵי רַבָּם הַחוֹזֶה הַקָּדוֹשׁ מִלּוּבְּלִין שֶׁעֵינָיו צוֹפִיּוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְהָיָה מְגַלֶּה לָהֶם מַה נִּגְזַר עֲלֵיהֶם לְשָׁנָה זוֹ. הָרַבִּי רַבִּי בּוּנִים מִפְּשִׁיסְחָא זָצָ"ל עָשָׂה חַיִל בְּמִסְחַר הָעֵצִים בְּדַאנְצִיג, וּבְבוֹאוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הוֹדִיעוֹ הַחוֹזֶה הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּגְזַר עָלָיו שֶׁיַּפְסִיד הַשָּׁנָה כָּל מָמוֹנוֹ. סָבַר, וְקִבֵּל דִּין שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה. בְּאוֹתָהּ שָׁנָה חָלוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ, חֶסְכוֹנוֹתָיו הִסְתַּכְּמוּ בְּאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת רוּבָּלִים, הוֹן רַב בְּאוֹתָם יָמִים, וְאֶת כֻּלָּם כִּלָּה בְּהוֹצָאוֹת רְפוּאָתָם. מֵחֲמַת חוֹבַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת נָסַע לַעֲסֹק בְּפַרְנָסָתוֹ. הִתְאַכְסֵן בְּבֵית הַמָּלוֹן בּוֹ הָיָה רָגִיל לִשְׁהוֹת. בְּרֹב שְׁעוֹת הַיּוֹם הִתְבּוֹדֵד וְעָסַק בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת ה', וּמִפַּעַם לְפַעַם יָצָא לִמְקוֹם הַמִּסְחָר, אוּלַי יְזַמֵּן לוֹ ה' אֵיזוֹ עִסְקָה אוֹ תִּוּוּךְ. וְלֹא הֻפְתַּע כְּשֶׁשָּׁב בְּיָדַיִם רֵיקוֹת, כַּמֻּבְטָח. יָשַׁב בְּחַדְרוֹ וְלָמַד, וּבַעַל הָאַכְסַנְיָה נָקַשׁ עַל דַּלְתּוֹ. שָׁאַל בְּמַה יִּסְעַד צָהֳרַיִם, בְּתַבְשִׁיל זֶה אוֹ אַחֵר, וְהוֹדִיעוֹ שֶׁחוֹבוֹ כְּבָר הִגִּיעַ לְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה רוּבָּלִים. אֵינוֹ דּוֹחֵק בּוֹ חָלִילָה לְשַׁלֵּם. נֶאֱמָן הוּא. גַּם עָשִׁיר וְגַם יְשַׁר דֶּרֶךְ, טוֹב לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת, יִרְבּוּ כְּמוֹתוֹ. בַּעַל הָאַכְסַנְיָה יָצָא, וְהָרַבִּי רַבִּי בּוּנִים פָּרַץ בִּבְכִי נִסְעָר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶה - לֹא!" אָמַר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּשֶׁהִתְבַּשַּׂרְתִּי שֶׁאֲאַבֵּד כָּל רְכוּשִׁי לֹא הִתְמַרְמַרְתִּי. אִם זֶה רְצוֹנְךָ, אֲקַבְּלוֹ בְּאַהֲבָה. הַכֹּל שֶׁלְּךָ, אַתָּה נָתַתָּ וְאַתָּה לוֹקֵחַ, יְהִי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל מְבֹרָךְ. כְּשֶׁבְּנֵי בֵיתִי חָלוּ וְהוֹצֵאתִי כָּל כַּסְפִּי לִרְפוּאָתָם, לֹא הִתְמַרְמַרְתִּי. נוֹתַרְתִּי חֲסַר כֹּל, וְקִבַּלְתִּי דִּינְךָ בְּאַהֲבָה. נָסַעְתִּי לְכָאן, לְקַיֵּם מִצְוַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת. לֹא עָלְתָה בְּיָדִי, לֹא הִתְמַרְמַרְתִּי. אֲבָל אִם בַּעַל הָאַכְסַנְיָה הִזְכִּיר חוֹבוֹ, וְאָמַר שֶׁהוּא סוֹמֵךְ עָלַי מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי יְרֵא שָׁמַיִם - הֲרֵי אִם לֹא אֲשַׁלֵּם יִגָּרֵם עַל יָדִי חִלּוּל הַשֵּׁם חָלִילָה - רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶה - לֹא!"... קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ. הִגִּיעַ שָׁלִיחַ מִטַּעַם הַגְּבִירָה תָּמָר'ל וְהִצִּיעַ שֶׁיִּהְיֶה סוֹכְנָהּ תְּמוּרַת שִׁשָּׁה רוּבָּלִים בְּשָׁבוּעַ, מַשְׂכֹּרֶת מֻפְלֶגֶת. אָמַר לְנַפְשׁוֹ: הֲלֹא נִגְזַר שֶׁאַפְסִיד כָּל רְכוּשִׁי, וּמֵהֵיכָן הַצָּעָה זוֹ. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתְּפִלָּתִי הִתְקַבְּלָה - אִם כֵּן, תִּפְעַל עַד הַסּוֹף! הֵשִׁיב לַשָּׁלִיחַ: "לֵךְ וֶאֱמֹר לָהּ, שֶׁבְּנוֹסָף דּוֹרֵשׁ אֲנִי שֻׁתָּפוּת בְּרִוְחֵי הָעֲסָקִים שֶׁאֲתַוֵּךְ!" שָׁמְעָה, וְכָעֲסָה. וּבְצֶדֶק: גַּם מַשְׂכֹּרֶת הֲגוּנָה וְגַם חֲלֻקַּת הָרֶוַח?! לֹא עָנְתָה לַהַצָּעָה הַנּוֹעֶזֶת. אֲבָל הָרַבִּי רַבִּי בּוּנִים לֹא הָיָה מֻדְאָג. יָדַע שֶׁתְּפִלָּתוֹ הִתְקַבְּלָה, וְהָגָה בְּלֵב שָׁקֵט בַּתּוֹרָה. בֵּינְתַיִם רָאֲתָה הַגְּבִירָה שֶׁעֲסָקֶיהָ אֵינָם מִתְקַדְּמִים, וְהֵבִינָה שֶׁזְּקוּקָה הִיא לִמְבִינוּתוֹ. כָּבְשָׁה גַּאֲוָתָהּ וְשָׁלְחָה לְהוֹדִיעַ עַל הַסְכָּמָתָהּ. אָמַר הָרַבִּי רַבִּי בּוּנִים: "עַתָּה עָלָה הַמְּחִיר. אַסְכִּים, אִם תְּשַׁלֵּם גַּם אֶת דְּמֵי הָאַכְסַנְיָה". הִסְכִּימָה גַּם לְכָךְ, וַה' שָׁלַח בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּעֲסָקָיו, תִּוֵּךְ לָהּ עִסְקָאוֹת בִּסְכוּמֵי עָתֵק וְעָשׂוּ הוֹן רַב, וּבְתוֹךְ זְמַן קָצָר חָזַר לְעָשְׁרוֹ וְאַף מֵעֵבֶר לְכָךְ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְלוּבְּלִין, אַךְ פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, אָמַר לוֹ הַחוֹזֶה הַקָּדוֹשׁ: "אֱמֶת שֶׁכָּךְ נִגְזַר עָלֶיךָ - אֲבָל, עַל דְּמָעוֹת לֹא דִּבַּרְנוּ... שַׁוְעָה מֵעֹמֶק הַלֵּב, זְעָקָה וּדְמָעוֹת, מְעוֹרְרִים רַחֲמִים בַּדִּין! (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)