Otzarot-Article

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים" (א-א) כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ הַכֹּהֵן זָצָ"ל מִטְּרִיפּוֹלִי בְּסִפְרוֹ "אָרְחוֹת חַיִּים": "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים", סוֹפֵי תֵּבוֹת אֱמֶת. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קיט-קס): "רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת", לוֹמַר שֶׁבְּרֵאשִׁית וּבִתְחִלַּת הַתּוֹרָה נִרְמַז חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא הָאֱמֶת.

כִּי הַתּוֹרָה הִיא תּוֹרַת אֱמֶת, וְגַם בְּרִיאַת הָעוֹלָם יְסוֹדָהּ בָּאֱמֶת, כִּי הוּא אֶחָד מִן הָעַמּוּדִים שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם: עַל הַדִּין, עַל הַשָּׁלוֹם וְעַל הָאֱמֶת.

וּמַדּוּעַ נִרְמְזָה הָאֱמֶת בְּסוֹפֵי הַתֵּבוֹת וְלֹא בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת? לוֹמַר לְךָ, שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר תָּמִיד תִּתְגַּלֶּה הָאֱמֶת. וְאִם תִּרְאֶה אֲנָשִׁים שֶׁהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ טוֹבָה וְאֵינָם מַצְלִיחִים, וְאַנְשֵׁי שֶׁקֶר וּמִרְמָה מַצְלִיחִים - עֲקֹב אַחֲרֵיהֶם לְאֹרֶךְ זְמַן וְתִרְאֶה שֶׁהַשֶּׁקֶר אֵין לוֹ רַגְלַיִם, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא קוֹרֵס וּמִתְמוֹטֵט, וְאִלּוּ "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" (מִשְׁלֵי יב-יט).

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁפִּצְעוֹן מֻגְלָתִי, אַפְּצֶס, צָץ בִּמְחִלּוֹת אַפּוֹ. בַּתְּחִלָּה עִקְצֵץ, הִטְרִיד, אַךְ תָּפַח לְאִטּוֹ וְחָסַם דַּרְכֵי הַנְּשִׁימָה. פָּנָה הָאִישׁ לְרוֹפֵא בְּעִירוֹ, לֶמְבֶּרְג, וְזֶה רָאָה וְנֶחְרַד. אָמַר: "סַע לְוִינָה, לְמֻמְחֶה פְּלוֹנִי בְּמַחֲלוֹת אַף אֹזֶן וְגָרוֹן". נָסַע, וְהַמֻּמְחֶה אָמַר: "אֵין קַל מִלְּנַקֵּב וּלְנַקֵּז, אַךְ הַמָּקוֹם קָרוֹב לַמֹּחַ, וְאִם רְסִיס יַחְדֹּר פְּנִימָה, יַרְעִיל אֶת הַמֹּחַ וְיִפְשֶׂה בּוֹ רָקָב. לֹא, אֵינִי נוֹטֵל אַחֲרָיוּת. סַע לְבֶּרְלִין, לִפְּרוֹפֵסוֹר פְּלוֹנִי". הַפְּרוֹפֶסוֹר רָאָה, וְנֶחְרַד. אָמַר: "גְּדוֹלָה הַסַּכָּנָה, סַע לְקוֹפֶּנְהָגֶן. שָׁם הַמֻּמְחֶה הָעוֹלָמִי לְמַחֲלוֹת וְזִהוּמִים בְּמַעֲרֶכֶת הַנְּשִׁימָה. הוּא לְבַדּוֹ יוּכַל לְהוֹשִׁיעֲךָ".

כְּלוּם הָיְתָה לוֹ בְּרֵרָה, נָסַע לְקוֹפֶּנְהָגֶן הָרְחוֹקָה. בָּא לִפְנֵי הַמֻּמְחֶה, שֶׁאָמַר: "שְׁמַע לַעֲצָתִי, חֲזֹר לְבֵיתְךָ וּכְתֹב צַוָּאָה, סַדֵּר עִנְיָנֶיךָ. יֵשׁ סִכּוּי זָעִיר שֶׁהַמֻּרְסָה תִּצְטַמֵּק וְתִתְיַבֵּשׁ, וְאָז יִנָּצְלוּ חַיֶּיךָ. מֵרַב הַסִּכּוּיִים שֶׁתִּגְדַּל וְתִתְפּוֹצֵץ, וּתְזַהֵם אֶת הַמֹּחַ. לָמָּה לְקָרֵב אֶת הַקֵּץ, נִדְחֵהוּ כְּכֹל שֶׁנּוּכַל!"

נָפַל לִבּוֹ וְחָשְׁכוּ עֵינָיו. תִּקְוָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה נִכְזְבָה. פָּנָה לָשׁוּב לְאַרְצוֹ וּלְעִירוֹ. עָשָׂה דַּרְכּוֹ לְגֶרְמַנְיָה, מִשָּׁם לְצֶ'כְיָה. לְיָדוֹ יָשַׁב יְהוּדִי שֶׁתָּמַהּ לְמַרְאֵהוּ: נוֹשֵׁם בִּכְבֵדוּת דֶּרֶךְ הַפֶּה, מְדֻכְדָּךְ בַּעֲלִיל, מֻטְרָד וּפְזוּר נֶפֶשׁ. שְׁאָלוֹ: "מַה לְּךָ?" הִסִּיחַ צָרָתוֹ.

הִתְעַנְיֵן הַלָּה: "בְּבֶּעלְז כְּבָר הָיִיתָ?"

"בֶּעלְז - שֵׁם מָקוֹם?"

הִתְפַּלֵּא הַלָּה: "וַדַּאי! הָעֲיָרָה הַנּוֹדַעַת בְּיוֹתֵר בְּגָלִיצְיָה!"

לֹא שָׁמַע מִיָּמָיו. "וְיֵשׁ שָׁם פְּרוֹפֶסוֹר?!" אִישׁ לֹא הִזְכִּירוֹ!

צָחַק הַלָּה צְחוֹק רָם: "כָּל הַפְּרוֹפֶסוֹרִים מִתְגַּמְּדִים לְעֻמָּתוֹ! הָרַבִּי מִבֶּעלְז, מִי לֹא שָׁמַע! חוֹלִים מַבְרִיאִים, אִלְּמִים מְדַבְּרִים, חֵרְשִׁים שׁוֹמְעִים, עִוְּרִים שָׁבִים לִרְאוֹת.

תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ, שֶׁנָּסַעְתָּ לַמֶּרְחַקִּים וּבְבֶּעְלְז הַסְּמוּכָה לֹא הָיִיתָ!"

הַתִּקְוָה שָׁבָה וְנֵעוֹרָה. מִלֶּמְבֶּרְג שָׂכַר כִּרְכָּרָה שֶׁהֱבִיאַתוּ לְבֶּעְלְז. עָמַד בַּתּוֹר, וְהִטָּה אֹזֶן לַשִּׂיחוֹת בְּנִפְלְאוֹתָיו שֶׁל הָרַבִּי. הַתּוֹר הִתְקַדֵּם, וּמָצָא עַצְמוֹ עוֹמֵד מוּלוֹ, פָּנִים בְּפָנִים. הִצְבִּיעַ עַל אַפּוֹ וְסָח צָרָתוֹ.

"פְּנֵה אֶל דּוֹקְטוֹר לֵוִין בְּלֶמְבֶּרְג".

בְּטֶרֶם הִסְפִּיק לִפְצוֹת פֶּה, פָּנָה הָרַבִּי אֶל הַבָּא אַחֲרָיו וְהוּא נִפְלַט מֵהַתּוֹר. כָּל תִּסְכּוּלוֹ הִתְפָּרֵץ: "בִּשְׁבִיל זֶה בָּאתִי? סָבוּר הָיִיתִי שֶׁיּוֹשִׁיט יָדוֹ וְהַפֶּצַע יִיבַשׁ וְיִנְשֹׁר, יֵעָלֵם וְיִמּוֹג! אֲבָל לִשְׁלֹחַ אוֹתִי לְרוֹפֵא זוּטָר? הֲלֹא בְּוִינָה הָיִיתִי, וּבְבֶרְלִין, וְעַד לְקוֹפֶּנְהָגֶן הִגַּעְתִּי!"

הֵפִיסוּ דַּעְתּוֹ. אָמְרוּ: "מִי בָּא בְּסוֹד הָרַבִּי! אֲבָל לִדְבָרֶיךָ, שֶׁכְּבָר נִסִּיתָ הַכֹּל, מָה אִכְפַּת לְךָ לְנַסּוֹת אֶת דּוֹקְטוֹר לֵוִין. אוּלַי יוֹדֵעַ הָרַבִּי שֶׁהַתְּרוּפָה בְּיָדוֹ, שִׁקּוּי פֶּלֶא בְּאַמְתַּחְתּוֹ!"

אָכֵן, מֶה הָיָה לוֹ לְהַפְסִיד. שָׁב לְלֶמְבֶּרְג וּבֵרֵר. מָצָא שֶׁיֵּשׁ רוֹפֵא אַף אֹזֶן וְגָרוֹן, יְהוּדִי מִתְבּוֹלֵל בְּשֵׁם דּוֹקְטוֹר לֵוִין. עָלָה לְמִרְפָּאָתוֹ. לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר מִלָּה, פִּיו הַפָּעוּר כְּדָג סִפֵּר הַכֹּל. הָרוֹפֵא הוֹשִׁיבוֹ בְּכִסֵּא מוּל הַחַלּוֹן, וְהוֹרָהוּ לְהָרִים פָּנָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה. נָטַל אֶת הַמֶּלְקָחַיִם הָעֲדִינִים וְגָחַן לְהַבִּיט לִמְעָרוֹת אַפּוֹ.

הַמַּגָּע שֶׁל הַמֶּלְקָחַיִם דִּגְדֵּג וְגֵרָה, וְלֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְאַפֵּק. הִתְעַטֵּשׁ הִתְעַטְּשׁוּת עַזָּה, וְהַמֻּרְסָה נִפְתְּחָה וְהַמֻּגְלָה הַמְּדַמֶּמֶת הֻתְּזָה בְּכֹחַ עַז עַל הָרוֹפֵא, שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לִקְפֹּץ לַאֲחוֹרָיו. מִקָּדְקֹדוֹ וְעַד קְצֵה חַלּוּקוֹ רֻסַּס בִּשְׁבָבֵי הַמֻּגְלָה. אַף רְסִיס לֹא נוֹתַר כְּדֵי לַחְדֹּר פְּנִימָה, הַכֹּל נוֹרָה עַל הָרוֹפֵא!

"אֲנִי... מִצְטַעֵר", גִּמְגֵּם בִּמְבוּכָה.

הָרוֹפֵא הָיָה נִסְעָר: "אֱמֹר אֶת הָאֱמֶת, הָרַבִּי מִבֶּעלְז שָׁלַח אוֹתְךָ!"

"כֵּן. מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ?"

"כִּי תָּמִיד הוּא מְעוֹלֵל לִי כָּךְ!"... הִתְבָּרֵר, שֶׁהָרַבִּי מִבֶּעלְז שָׂם עֵינוֹ עַל הָרוֹפֵא הַמִּתְבּוֹלֵל, וְהֶחְלִיט לְהַרְאוֹת לוֹ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים, וְהוּא עוֹזֵר לַצַּדִּיקִים וְלַפּוֹנִים אֲלֵיהֶם. וּבִמְקוֹם לִפְקֹחַ עֵינַיִם, וּלְהוֹדוֹת לָרַבִּי שֶׁפָּקַח אֶת עֵינָיו, הוּא כּוֹעֵס עָלָיו... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	האזינו תשע"ט
	סִכּוּם הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים
	"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים" (א-א) כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ הַכֹּהֵן זָצָ"ל מִטְּרִיפּוֹלִי בְּסִפְרוֹ "אָרְחוֹת חַיִּים": "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים", סוֹפֵי תֵּבוֹת אֱמֶת. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קיט-קס): "רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת", לוֹמַר שֶׁבְּרֵאשִׁית וּבִתְחִלַּת הַתּוֹרָה נִרְמַז חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא הָאֱמֶת. כִּי הַתּוֹרָה הִיא תּוֹרַת אֱמֶת, וְגַם בְּרִיאַת הָעוֹלָם יְסוֹדָהּ בָּאֱמֶת, כִּי הוּא אֶחָד מִן הָעַמּוּדִים שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם: עַל הַדִּין, עַל הַשָּׁלוֹם וְעַל הָאֱמֶת. וּמַדּוּעַ נִרְמְזָה הָאֱמֶת בְּסוֹפֵי הַתֵּבוֹת וְלֹא בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת? לוֹמַר לְךָ, שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר תָּמִיד תִּתְגַּלֶּה הָאֱמֶת. וְאִם תִּרְאֶה אֲנָשִׁים שֶׁהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ טוֹבָה וְאֵינָם מַצְלִיחִים, וְאַנְשֵׁי שֶׁקֶר וּמִרְמָה מַצְלִיחִים - עֲקֹב אַחֲרֵיהֶם לְאֹרֶךְ זְמַן וְתִרְאֶה שֶׁהַשֶּׁקֶר אֵין לוֹ רַגְלַיִם, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא קוֹרֵס וּמִתְמוֹטֵט, וְאִלּוּ "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" (מִשְׁלֵי יב-יט). מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁפִּצְעוֹן מֻגְלָתִי, אַפְּצֶס, צָץ בִּמְחִלּוֹת אַפּוֹ. בַּתְּחִלָּה עִקְצֵץ, הִטְרִיד, אַךְ תָּפַח לְאִטּוֹ וְחָסַם דַּרְכֵי הַנְּשִׁימָה. פָּנָה הָאִישׁ לְרוֹפֵא בְּעִירוֹ, לֶמְבֶּרְג, וְזֶה רָאָה וְנֶחְרַד. אָמַר: "סַע לְוִינָה, לְמֻמְחֶה פְּלוֹנִי בְּמַחֲלוֹת אַף אֹזֶן וְגָרוֹן". נָסַע, וְהַמֻּמְחֶה אָמַר: "אֵין קַל מִלְּנַקֵּב וּלְנַקֵּז, אַךְ הַמָּקוֹם קָרוֹב לַמֹּחַ, וְאִם רְסִיס יַחְדֹּר פְּנִימָה, יַרְעִיל אֶת הַמֹּחַ וְיִפְשֶׂה בּוֹ רָקָב. לֹא, אֵינִי נוֹטֵל אַחֲרָיוּת. סַע לְבֶּרְלִין, לִפְּרוֹפֵסוֹר פְּלוֹנִי". הַפְּרוֹפֶסוֹר רָאָה, וְנֶחְרַד. אָמַר: "גְּדוֹלָה הַסַּכָּנָה, סַע לְקוֹפֶּנְהָגֶן. שָׁם הַמֻּמְחֶה הָעוֹלָמִי לְמַחֲלוֹת וְזִהוּמִים בְּמַעֲרֶכֶת הַנְּשִׁימָה. הוּא לְבַדּוֹ יוּכַל לְהוֹשִׁיעֲךָ". כְּלוּם הָיְתָה לוֹ בְּרֵרָה, נָסַע לְקוֹפֶּנְהָגֶן הָרְחוֹקָה. בָּא לִפְנֵי הַמֻּמְחֶה, שֶׁאָמַר: "שְׁמַע לַעֲצָתִי, חֲזֹר לְבֵיתְךָ וּכְתֹב צַוָּאָה, סַדֵּר עִנְיָנֶיךָ. יֵשׁ סִכּוּי זָעִיר שֶׁהַמֻּרְסָה תִּצְטַמֵּק וְתִתְיַבֵּשׁ, וְאָז יִנָּצְלוּ חַיֶּיךָ. מֵרַב הַסִּכּוּיִים שֶׁתִּגְדַּל וְתִתְפּוֹצֵץ, וּתְזַהֵם אֶת הַמֹּחַ. לָמָּה לְקָרֵב אֶת הַקֵּץ, נִדְחֵהוּ כְּכֹל שֶׁנּוּכַל!" נָפַל לִבּוֹ וְחָשְׁכוּ עֵינָיו. תִּקְוָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה נִכְזְבָה. פָּנָה לָשׁוּב לְאַרְצוֹ וּלְעִירוֹ. עָשָׂה דַּרְכּוֹ לְגֶרְמַנְיָה, מִשָּׁם לְצֶ'כְיָה. לְיָדוֹ יָשַׁב יְהוּדִי שֶׁתָּמַהּ לְמַרְאֵהוּ: נוֹשֵׁם בִּכְבֵדוּת דֶּרֶךְ הַפֶּה, מְדֻכְדָּךְ בַּעֲלִיל, מֻטְרָד וּפְזוּר נֶפֶשׁ. שְׁאָלוֹ: "מַה לְּךָ?" הִסִּיחַ צָרָתוֹ. הִתְעַנְיֵן הַלָּה: "בְּבֶּעלְז כְּבָר הָיִיתָ?" "בֶּעלְז - שֵׁם מָקוֹם?" הִתְפַּלֵּא הַלָּה: "וַדַּאי! הָעֲיָרָה הַנּוֹדַעַת בְּיוֹתֵר בְּגָלִיצְיָה!" לֹא שָׁמַע מִיָּמָיו. "וְיֵשׁ שָׁם פְּרוֹפֶסוֹר?!" אִישׁ לֹא הִזְכִּירוֹ! צָחַק הַלָּה צְחוֹק רָם: "כָּל הַפְּרוֹפֶסוֹרִים מִתְגַּמְּדִים לְעֻמָּתוֹ! הָרַבִּי מִבֶּעלְז, מִי לֹא שָׁמַע! חוֹלִים מַבְרִיאִים, אִלְּמִים מְדַבְּרִים, חֵרְשִׁים שׁוֹמְעִים, עִוְּרִים שָׁבִים לִרְאוֹת. תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ, שֶׁנָּסַעְתָּ לַמֶּרְחַקִּים וּבְבֶּעְלְז הַסְּמוּכָה לֹא הָיִיתָ!" הַתִּקְוָה שָׁבָה וְנֵעוֹרָה. מִלֶּמְבֶּרְג שָׂכַר כִּרְכָּרָה שֶׁהֱבִיאַתוּ לְבֶּעְלְז. עָמַד בַּתּוֹר, וְהִטָּה אֹזֶן לַשִּׂיחוֹת בְּנִפְלְאוֹתָיו שֶׁל הָרַבִּי. הַתּוֹר הִתְקַדֵּם, וּמָצָא עַצְמוֹ עוֹמֵד מוּלוֹ, פָּנִים בְּפָנִים. הִצְבִּיעַ עַל אַפּוֹ וְסָח צָרָתוֹ. "פְּנֵה אֶל דּוֹקְטוֹר לֵוִין בְּלֶמְבֶּרְג". בְּטֶרֶם הִסְפִּיק לִפְצוֹת פֶּה, פָּנָה הָרַבִּי אֶל הַבָּא אַחֲרָיו וְהוּא נִפְלַט מֵהַתּוֹר. כָּל תִּסְכּוּלוֹ הִתְפָּרֵץ: "בִּשְׁבִיל זֶה בָּאתִי? סָבוּר הָיִיתִי שֶׁיּוֹשִׁיט יָדוֹ וְהַפֶּצַע יִיבַשׁ וְיִנְשֹׁר, יֵעָלֵם וְיִמּוֹג! אֲבָל לִשְׁלֹחַ אוֹתִי לְרוֹפֵא זוּטָר? הֲלֹא בְּוִינָה הָיִיתִי, וּבְבֶרְלִין, וְעַד לְקוֹפֶּנְהָגֶן הִגַּעְתִּי!" הֵפִיסוּ דַּעְתּוֹ. אָמְרוּ: "מִי בָּא בְּסוֹד הָרַבִּי! אֲבָל לִדְבָרֶיךָ, שֶׁכְּבָר נִסִּיתָ הַכֹּל, מָה אִכְפַּת לְךָ לְנַסּוֹת אֶת דּוֹקְטוֹר לֵוִין. אוּלַי יוֹדֵעַ הָרַבִּי שֶׁהַתְּרוּפָה בְּיָדוֹ, שִׁקּוּי פֶּלֶא בְּאַמְתַּחְתּוֹ!" אָכֵן, מֶה הָיָה לוֹ לְהַפְסִיד. שָׁב לְלֶמְבֶּרְג וּבֵרֵר. מָצָא שֶׁיֵּשׁ רוֹפֵא אַף אֹזֶן וְגָרוֹן, יְהוּדִי מִתְבּוֹלֵל בְּשֵׁם דּוֹקְטוֹר לֵוִין. עָלָה לְמִרְפָּאָתוֹ. לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר מִלָּה, פִּיו הַפָּעוּר כְּדָג סִפֵּר הַכֹּל. הָרוֹפֵא הוֹשִׁיבוֹ בְּכִסֵּא מוּל הַחַלּוֹן, וְהוֹרָהוּ לְהָרִים פָּנָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה. נָטַל אֶת הַמֶּלְקָחַיִם הָעֲדִינִים וְגָחַן לְהַבִּיט לִמְעָרוֹת אַפּוֹ. הַמַּגָּע שֶׁל הַמֶּלְקָחַיִם דִּגְדֵּג וְגֵרָה, וְלֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְאַפֵּק. הִתְעַטֵּשׁ הִתְעַטְּשׁוּת עַזָּה, וְהַמֻּרְסָה נִפְתְּחָה וְהַמֻּגְלָה הַמְּדַמֶּמֶת הֻתְּזָה בְּכֹחַ עַז עַל הָרוֹפֵא, שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לִקְפֹּץ לַאֲחוֹרָיו. מִקָּדְקֹדוֹ וְעַד קְצֵה חַלּוּקוֹ רֻסַּס בִּשְׁבָבֵי הַמֻּגְלָה. אַף רְסִיס לֹא נוֹתַר כְּדֵי לַחְדֹּר פְּנִימָה, הַכֹּל נוֹרָה עַל הָרוֹפֵא! "אֲנִי... מִצְטַעֵר", גִּמְגֵּם בִּמְבוּכָה. הָרוֹפֵא הָיָה נִסְעָר: "אֱמֹר אֶת הָאֱמֶת, הָרַבִּי מִבֶּעלְז שָׁלַח אוֹתְךָ!" "כֵּן. מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ?" "כִּי תָּמִיד הוּא מְעוֹלֵל לִי כָּךְ!"... הִתְבָּרֵר, שֶׁהָרַבִּי מִבֶּעלְז שָׂם עֵינוֹ עַל הָרוֹפֵא הַמִּתְבּוֹלֵל, וְהֶחְלִיט לְהַרְאוֹת לוֹ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים, וְהוּא עוֹזֵר לַצַּדִּיקִים וְלַפּוֹנִים אֲלֵיהֶם. וּבִמְקוֹם לִפְקֹחַ עֵינַיִם, וּלְהוֹדוֹת לָרַבִּי שֶׁפָּקַח אֶת עֵינָיו, הוּא כּוֹעֵס עָלָיו... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)