Otzarot-Article

"וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ" (מג-לד) אֶחָד מֵהַגְּדוֹלִים וּקְדוֹשֵׁי דּוֹר-דֵּעָה בְּאֵירוֹפָּה, לִפְנֵי חֲמִשָּׁה דּוֹרוֹת, הָיָה הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יְחֶזְקֵאל שְׁרַגָּא מִשִּׁינָאוָה, בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הַ"דִּבְרֵי חַיִּים" מִצָּאנְז זצ"ל.

קָדוֹשׁ מֵרֶחֶם הָיָה, צַדִּיק בֶּן צַדִּיק, אַךְ לֹא עַל זְכוּת אֲבוֹת סָמַךְ אֶלָּא יָגַע בִּיגִיעָה עֲצוּמָה בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדָה תְּמִימָה. וּכְבָר אָמְרוּ עָלָיו מִגְּדוֹלֵי דּוֹרוֹ: "בִּיגִיעָה כָּזוֹ, גַּם בְּנוֹ שֶׁל אִכָּר הָיָה הוֹפֵךְ לְרַבָּן שֶׁל כָּל בְּנֵי הַגּוֹלָה!".

בְּגֹדֶל צִדְקוּתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ, הָיָה מְחוֹלֵל מוֹפְתִים וּפְלָאוֹת - אַךְ בְּגֹדֶל גְּאוֹנוּתוֹ, חֲרִיפוּתוֹ וּבְקִיאוּתוֹ, הָיָה מוֹצֵא לְכָל דָּבָר מָקוֹר וְרֶמֶז בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

פַּעַם יָשַׁב הָרַבִּי מִשִּׁינָאוָה בִּסְעוּדָה, וְאִתּוֹ הֵסֵב אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר. מִישֶׁהוּ הֶעֱמִיד יַיִן לַשֻּׁלְחָן, וְהַיַּיִן נִמְזַג לַגְּבִיעִים. הָרַבִּי יָשַׁב תָּפוּס בְּרַעְיוֹנוֹתָיו וְהִתְמַהְמַהּ מִלִּשְׁתּוֹת. וְאוֹתוֹ גָּדוֹל לֹא הִשְׁתַּהֵה וְטָעַם מִן הַכּוֹס. לְפֶתַע הִגִּיעַ מַעֲמִיד-הַיַּיִן וְהוֹדִיעַ בַּחֲרָדָה, שֶׁעוֹבְדוֹ טָעָה. הוּא שְׁלָחוֹ לְהָבִיא יַיִן מִזָּוִית פְּלוֹנִית בַּמַּרְתֵּף, שָׁם הָיָה יַיִן כָּשֵׁר לִמְהַדְּרִין מִן הַמְּהַדְּרִין, וְהוּא הֵבִיא מִזָּוִית אַחֶרֶת יַיִן שֶׁכַּשְׁרוּתוֹ אֵינָהּ מְהֻדֶּרֶת. כָּךְ הִתְקַיֵּם בָּרַבִּי הַפָּסוּק "לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן" (מִשְׁלֵי יב-כא).

הָרַב שֶׁשָּׁתָה מִן הַיַּיִן הִצְטַעֵר עַד מְאֹד עַל שִׁגְגַת אִסּוּר שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ, וְהִתְרַעֵם לֵאמֹר: "עַתָּה נוֹכַחְתִּי לָדַעַת שֶׁהָרַבִּי לֹא שָׁתָה בְּמִתְכַּוֵּן, בְּהַרְגִּישׁוֹ פִּקְפּוּק בַּיַּיִן. אִם כָּךְ, מַדּוּעַ לֹא מָנַע גַּם בַּעֲדִי מִלִּשְׁתּוֹת?"

עָנָה לוֹ הָרַבִּי: "הַאֲמֵן לִי, שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי דָּבָר! אֶלָּא מָאי? בַּאֲחֵי יוֹסֵף כָּתוּב "וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ". וּפֵרֵשׁ רָשִׁ"י, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁנִּפְרְדוּ מִמֶּנּוּ לֹא שָׁתוּ יַיִן, לֹא יוֹסֵף וְלֹא אֶחָיו. וְתָמוּהַּ: נִיחָא יוֹסֵף, שֶׁשָּׂמַח בִּרְאוֹתוֹ אֶת אֶחָיו וְשָׁתָה, אֲבָל הָאַחִים, הֵן לֹא יָדְעוּ שֶׁיּוֹסֵף עִמָּם, וּמַדּוּעַ שָׁתוּ? - הַתֵּרוּץ הוּא, שֶׁהָאַחִים לֹא הִתְנַזְּרוּ מִיַּיִן, אֶלָּא שֶׁעַד כֹּה לֹא הֱנִיחָם לִבָּם לִשְׁתּוֹת, וְעַתָּה, שֶׁנִּמְצְאוּ בִּמְחִיצַת יוֹסֵף, הֱנִיחָם לִבָּם לִשְׁתּוֹת... אַף אֲנִי כֵּן, לִבִּי לֹא הֱנִיחָנִי לִשְׁתּוֹת מִן הַיַּיִן, מִבְּלִי שֶׁאֵדַע טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר"...

וּפַעַם הִתְאָרֵחַ בְּמָקוֹם אֶחָד, וּבַעַל חֲנוּת יַיִן מִבְּנֵי הַמָּקוֹם הֶעֱמִיד יַיִן לַשֻּׁלְחָן. גָּחַן אֶחָד וְהִזְהִיר אֶת הָרַבִּי: "הַחֲסִידִים בַּמָּקוֹם אֵינָם סוֹמְכִים עַל יֵינוֹ שֶׁל זֶה"... חָקַר הָרַבִּי בִּלְחִישָׁה: "כְּלוּם יֵשׁ פִּקְפּוּק הִלְכָתִי?"

אָמְרוּ: "לֹא, אֵין כָּאן פִּקְפּוּק, אֶלָּא הִדּוּר לְחֻמְרָה".

אָמַר הָרַבִּי: "אִם כָּךְ, נִסְמֹךְ עַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ". עִיֵּן בַּיַּיִן, אָמַר, "כָּשֵׁר!", בֵּרֵךְ וְשָׁתָה.

לְאַחַר מִכֵּן פָּתַח וְאָמַר: כְּשֶׁהָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים הִתְאָרְחוּ בְּבֵית יוֹסֵף, אָמַר יוֹסֵף לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ: "וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן" (מג-טז) - פְּרַע לָהֶם בֵּית הַשְּׁחִיטָה וּנְטֹל בִּפְנֵיהֶם גִּיד הַנָּשֶׁה. וְיֵשׁ לְהָבִין, מַה יּוֹעִיל בִּפְרִיעַת בֵּית הַשְּׁחִיטָה בִּפְנֵיהֶם, הֲרֵי הַבְּהֵמָה עֲלוּלָה לְהִפָּסֵל בְּכַמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים, כְּגוֹן: בְּסַכִּין פְּגוּמָה, בִּדְרִיסָה אוֹ בִּשְׁהִיָּה. הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁהָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים נֵחֲנוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְלָבֶטַח יָדְעוּ הַאִם הַשְּׁחִיטָה הָיְתָה כְּדִינָהּ אִם לָאו. אִם כֵּן קָשֶׁה, מַדּוּעַ הָיָה עָלָיו לִטֹּל בִּפְנֵיהֶם וּלְעֵינֵיהֶם אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה, הֲלֹא גַּם זֹאת יְכוֹלִים הֵם לָדַעַת בְּרוּחַ קָדְשָׁם?!

אַךְ הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁאֵין לִסְמֹךְ עַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֶלָּא בְּדָבָר הַשַּׁיָּךְ לְחֻמְרָה יְתֵרָה, אַךְ לֹא בָּעִנְיָן שֶׁל הֲלָכָה פְּסוּקָה. וּלְפִיכָךְ, עַל גִּיד הַנָּשֶׁה וְאִסּוּר אֵבֶר מִן הַחַי נִצְטַוּוּ כְּבָר, וְהָיָה צָרִיךְ לְהַרְאוֹתָם עַיִן בְּעַיִן שֶׁהַבְּהֵמָה נִשְׁחֲטָה וְגִיד הַנָּשֶׁה אָכֵן נִטַּל. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּכָל דִּינֵי הַשְּׁחִיטָה, הֲרֵי טֶרֶם נִצְטַוּוּ לִפְנֵי מַתַּן תּוֹרָה, וְלֹא נִזְהֲרוּ בָּהֶם אֶלָּא מִשּׁוּם חֲסִידוּת וְחֻמְרָה - וּבְעִנְיָנִים אֵלּוּ יְכוֹלִים לִסְמֹךְ עַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ...

וְסִיֵּם הָרַבִּי: אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָמוּז בַּתּוֹרָה, הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בָּהּ, שֶׁהַכֹּל נִמְצָא בָּהּ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	יום הכפורים תשע"ט
	הַסּוֹלֵחַ - יִסְלְחוּ לוֹ
	"כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ כִּי עַתָּה שַׁבְנוּ זֶה פַעֲמָיִם (מג-י) חוֹבָה מֻטֶּלֶת עַל הָאָדָם לִהְיוֹת אִישׁ חֶסֶד בְּבֵיתוֹ, עוֹד הַרְבֵּה לִפְנֵי שֶׁיַּתְחִיל לִגְמֹל חֶסֶד עִם אֲנָשִׁים בַּחוּץ "וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ" (מג-לד) אֶחָד מֵהַגְּדוֹלִים וּקְדוֹשֵׁי דּוֹר-דֵּעָה בְּאֵירוֹפָּה, לִפְנֵי חֲמִשָּׁה דּוֹרוֹת, הָיָה הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יְחֶזְקֵאל שְׁרַגָּא מִשִּׁינָאוָה, בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הַ"דִּבְרֵי חַיִּים" מִצָּאנְז זצ"ל. קָדוֹשׁ מֵרֶחֶם הָיָה, צַדִּיק בֶּן צַדִּיק, אַךְ לֹא עַל זְכוּת אֲבוֹת סָמַךְ אֶלָּא יָגַע בִּיגִיעָה עֲצוּמָה בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדָה תְּמִימָה. וּכְבָר אָמְרוּ עָלָיו מִגְּדוֹלֵי דּוֹרוֹ: "בִּיגִיעָה כָּזוֹ, גַּם בְּנוֹ שֶׁל אִכָּר הָיָה הוֹפֵךְ לְרַבָּן שֶׁל כָּל בְּנֵי הַגּוֹלָה!". בְּגֹדֶל צִדְקוּתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ, הָיָה מְחוֹלֵל מוֹפְתִים וּפְלָאוֹת - אַךְ בְּגֹדֶל גְּאוֹנוּתוֹ, חֲרִיפוּתוֹ וּבְקִיאוּתוֹ, הָיָה מוֹצֵא לְכָל דָּבָר מָקוֹר וְרֶמֶז בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. פַּעַם יָשַׁב הָרַבִּי מִשִּׁינָאוָה בִּסְעוּדָה, וְאִתּוֹ הֵסֵב אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר. מִישֶׁהוּ הֶעֱמִיד יַיִן לַשֻּׁלְחָן, וְהַיַּיִן נִמְזַג לַגְּבִיעִים. הָרַבִּי יָשַׁב תָּפוּס בְּרַעְיוֹנוֹתָיו וְהִתְמַהְמַהּ מִלִּשְׁתּוֹת. וְאוֹתוֹ גָּדוֹל לֹא הִשְׁתַּהֵה וְטָעַם מִן הַכּוֹס. לְפֶתַע הִגִּיעַ מַעֲמִיד-הַיַּיִן וְהוֹדִיעַ בַּחֲרָדָה, שֶׁעוֹבְדוֹ טָעָה. הוּא שְׁלָחוֹ לְהָבִיא יַיִן מִזָּוִית פְּלוֹנִית בַּמַּרְתֵּף, שָׁם הָיָה יַיִן כָּשֵׁר לִמְהַדְּרִין מִן הַמְּהַדְּרִין, וְהוּא הֵבִיא מִזָּוִית אַחֶרֶת יַיִן שֶׁכַּשְׁרוּתוֹ אֵינָהּ מְהֻדֶּרֶת. כָּךְ הִתְקַיֵּם בָּרַבִּי הַפָּסוּק "לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן" (מִשְׁלֵי יב-כא). הָרַב שֶׁשָּׁתָה מִן הַיַּיִן הִצְטַעֵר עַד מְאֹד עַל שִׁגְגַת אִסּוּר שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ, וְהִתְרַעֵם לֵאמֹר: "עַתָּה נוֹכַחְתִּי לָדַעַת שֶׁהָרַבִּי לֹא שָׁתָה בְּמִתְכַּוֵּן, בְּהַרְגִּישׁוֹ פִּקְפּוּק בַּיַּיִן. אִם כָּךְ, מַדּוּעַ לֹא מָנַע גַּם בַּעֲדִי מִלִּשְׁתּוֹת?" עָנָה לוֹ הָרַבִּי: "הַאֲמֵן לִי, שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי דָּבָר! אֶלָּא מָאי? בַּאֲחֵי יוֹסֵף כָּתוּב "וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ". וּפֵרֵשׁ רָשִׁ"י, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁנִּפְרְדוּ מִמֶּנּוּ לֹא שָׁתוּ יַיִן, לֹא יוֹסֵף וְלֹא אֶחָיו. וְתָמוּהַּ: נִיחָא יוֹסֵף, שֶׁשָּׂמַח בִּרְאוֹתוֹ אֶת אֶחָיו וְשָׁתָה, אֲבָל הָאַחִים, הֵן לֹא יָדְעוּ שֶׁיּוֹסֵף עִמָּם, וּמַדּוּעַ שָׁתוּ? - הַתֵּרוּץ הוּא, שֶׁהָאַחִים לֹא הִתְנַזְּרוּ מִיַּיִן, אֶלָּא שֶׁעַד כֹּה לֹא הֱנִיחָם לִבָּם לִשְׁתּוֹת, וְעַתָּה, שֶׁנִּמְצְאוּ בִּמְחִיצַת יוֹסֵף, הֱנִיחָם לִבָּם לִשְׁתּוֹת... אַף אֲנִי כֵּן, לִבִּי לֹא הֱנִיחָנִי לִשְׁתּוֹת מִן הַיַּיִן, מִבְּלִי שֶׁאֵדַע טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר"... וּפַעַם הִתְאָרֵחַ בְּמָקוֹם אֶחָד, וּבַעַל חֲנוּת יַיִן מִבְּנֵי הַמָּקוֹם הֶעֱמִיד יַיִן לַשֻּׁלְחָן. גָּחַן אֶחָד וְהִזְהִיר אֶת הָרַבִּי: "הַחֲסִידִים בַּמָּקוֹם אֵינָם סוֹמְכִים עַל יֵינוֹ שֶׁל זֶה"... חָקַר הָרַבִּי בִּלְחִישָׁה: "כְּלוּם יֵשׁ פִּקְפּוּק הִלְכָתִי?" אָמְרוּ: "לֹא, אֵין כָּאן פִּקְפּוּק, אֶלָּא הִדּוּר לְחֻמְרָה". אָמַר הָרַבִּי: "אִם כָּךְ, נִסְמֹךְ עַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ". עִיֵּן בַּיַּיִן, אָמַר, "כָּשֵׁר!", בֵּרֵךְ וְשָׁתָה. לְאַחַר מִכֵּן פָּתַח וְאָמַר: כְּשֶׁהָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים הִתְאָרְחוּ בְּבֵית יוֹסֵף, אָמַר יוֹסֵף לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ: "וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן" (מג-טז) - פְּרַע לָהֶם בֵּית הַשְּׁחִיטָה וּנְטֹל בִּפְנֵיהֶם גִּיד הַנָּשֶׁה. וְיֵשׁ לְהָבִין, מַה יּוֹעִיל בִּפְרִיעַת בֵּית הַשְּׁחִיטָה בִּפְנֵיהֶם, הֲרֵי הַבְּהֵמָה עֲלוּלָה לְהִפָּסֵל בְּכַמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים, כְּגוֹן: בְּסַכִּין פְּגוּמָה, בִּדְרִיסָה אוֹ בִּשְׁהִיָּה. הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁהָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים נֵחֲנוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְלָבֶטַח יָדְעוּ הַאִם הַשְּׁחִיטָה הָיְתָה כְּדִינָהּ אִם לָאו. אִם כֵּן קָשֶׁה, מַדּוּעַ הָיָה עָלָיו לִטֹּל בִּפְנֵיהֶם וּלְעֵינֵיהֶם אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה, הֲלֹא גַּם זֹאת יְכוֹלִים הֵם לָדַעַת בְּרוּחַ קָדְשָׁם?! אַךְ הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁאֵין לִסְמֹךְ עַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֶלָּא בְּדָבָר הַשַּׁיָּךְ לְחֻמְרָה יְתֵרָה, אַךְ לֹא בָּעִנְיָן שֶׁל הֲלָכָה פְּסוּקָה. וּלְפִיכָךְ, עַל גִּיד הַנָּשֶׁה וְאִסּוּר אֵבֶר מִן הַחַי נִצְטַוּוּ כְּבָר, וְהָיָה צָרִיךְ לְהַרְאוֹתָם עַיִן בְּעַיִן שֶׁהַבְּהֵמָה נִשְׁחֲטָה וְגִיד הַנָּשֶׁה אָכֵן נִטַּל. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּכָל דִּינֵי הַשְּׁחִיטָה, הֲרֵי טֶרֶם נִצְטַוּוּ לִפְנֵי מַתַּן תּוֹרָה, וְלֹא נִזְהֲרוּ בָּהֶם אֶלָּא מִשּׁוּם חֲסִידוּת וְחֻמְרָה - וּבְעִנְיָנִים אֵלּוּ יְכוֹלִים לִסְמֹךְ עַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ... וְסִיֵּם הָרַבִּי: אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָמוּז בַּתּוֹרָה, הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בָּהּ, שֶׁהַכֹּל נִמְצָא בָּהּ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)