Otzarot-Article

"וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו" (כה-ט) שְׁנֵי מַעַיְנוֹת מַיִם הָיוּ בָּעִיר תּוּנִיס, בִּירַת תּוּנִיסְיָה. הָאֶחָד מֵהֶם בַּשְּׁכוּנָה הַיְּהוּדִית. פַּעַם הִתְיַבֵּשׁ הַמַּעְיָן בַּשְּׁכוּנָה הַיְּהוּדִית, וְאָדָם אֶחָד קָרָא לִבְנוֹ, לָקְחוּ בְּיָדָם דְּלָיִים וְהָלְכוּ לַשְּׁכוּנָה הַמֻּסְלְמִית לִשְׁאֹב מִבְּאֵרָהּ. הִגִּיעוּ לַבְּאֵר וְעָמְדוּ בַּתּוֹר לִשְׁאִיבַת מַיִם.

הִגִּיעַ פִּרְחָח עַרְבִי, הֵעִיף אֶת כּוֹבָעוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד וְכִבְּדוֹ בְּמַכָּה הֲגוּנָה בְּאָמְרוֹ: "שתאכת אבוך וזדדך" לֵאמֹר: "מַכַּת אָבִיךָ וַאֲבוֹת אֲבוֹתֶיךָ!"

הָיָה זֶה מִנְהָג נָפוֹץ בְּתוּנִיס לִפְנֵי כְּמָאתַיִם שָׁנָה, שֶׁכָּל מֻסְלְמִי שֶׁפָּגַשׁ בִּיהוּדִי "כִּבְּדוֹ" בְּמַכָּה עַל רֹאשׁוֹ וּבַאֲמִירַת הַפִּתְגָּם הַמַּשְׁפִּיל. כַּאֲשֶׁר פָּנוּ הַיְּהוּדִים אֶל רַבָּם הַנַּעֲרָץ, הַגָּאוֹן רַבִּי יְשׁוּעָה בָּסִיס זָצָ"ל, וְקָבְלוּ בְּפָנָיו עַל הַהַשְׁפָּלָה, עָנָה לָהֶם: "בְּטוּחַנִי שֶׁהַמִּנְהָג יְבֻטַּל בְּקָרוֹב".

כְּשֶׁהַיֶּלֶד הֻכָּה, פָּרַץ בְּבֶכִי: "אִמָּא, הוֹי אִמָּא!" פָּנָה אֵלָיו הַקָּאדִי שֶׁעָבַר בְּסָמוּךְ, וְשָׁאַל: "הֲרֵי אָבִיךָ עוֹמֵד לְיָדְךָ, וּמַדּוּעַ קָרָאתָ לְאִמְּךָ הַנִּמְצֵאת בְּבֵיתְךָ?" עָנָה הַיֶּלֶד בְּחָכְמָה: "לֹא לְאִמִּי קָרָאתִי, אֶלָּא לְאֵם הָאֻמָּה, לְשָׂרָה אִמֵּנוּ.

שְׁאַלְתִּיהָ: לָמָּה נָתַתְּ אֶת הָגָר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, וּמִמֶּנּוּ יָצְאָה הָאֻמָּה הַיִּשְׁמְעֵאלִית הַמְּצִיקָה לָנוּ כָּל כָּךְ! אַחֲרָיוּתֵךְ הִיא, וּמֵחוֹבָתֵךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַעֲבִיר אֶת הַחֶרְפָּה!"...

נֶהֱנָה הַקָּאדִי מִתְּשׁוּבָתוֹ, וְהוֹרָה לְבַטֵּל אֶת הַשְׁפָּלַת ה"שתאכה", וְלַיְּהוּדִים הָיְתָה הָרְוָחָה!

יִשְׁמָעֵאל, מִתְּחִלַּת דַּרְכּוֹ, הָיָה פֶּרֶא אָדָם. "יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ". אִלּוּ הָיָה יִצְחָק אָבִינוּ גָּדֵל בְּצִלּוֹ שֶׁל הָאָח הַמְּבֻגָּר, הַמֻּשְׁחָת, מֻשְׁפָּע הָיָה בְּלֹא סָפֵק. לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה, חַיָּבִים הָיוּ לְהַפְרִידָם. הָלַךְ אֶל הַמִּדְבָּר וְהָיָה לְרוֹבֵה קַשָּׁת, לְצַיָּד. כְּחָתָן, בָּחַר יִשְׁמָעֵאל אֶת עֵשָׂו, אַף הוּא אִישׁ יוֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה. נָאִים הָיוּ זֶה לָזֶה.

וְעִם כָּל זֶה חָרְטוּ בּוֹ שְׁנוֹת יַלְדוּתוֹ אֶת רִשּׁוּמָן. שְׁנוֹת חִנּוּכוֹ בְּבֵית אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְהִשְׁמִיעוּנוּ חֲזַ"ל, שֶׁבְּאַחֲרִית יָמָיו שָׁב בִּתְשׁוּבָה. מֵהֵיכָן לָמְדוּ זֹאת, בְּמַה הִתְבַּטְּאָה תְּשׁוּבָתוֹ? בְּכָךְ שֶׁבִּפְטִירַת אַבְרָהָם אָבִינוּ חָלַק יִשְׁמָעֵאל כָּבוֹד לְאָחִיו הַקָּדוֹשׁ, הַצָּעִיר מִמֶּנּוּ: "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו" - מִכָּאן שֶׁעָשָׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה וְהוֹלִיךְ אֶת יִצְחָק לְפָנָיו".

אֵיזֶה מַבָּט מַעֲמִיק, אֵיזוֹ הֲבָנָה נוֹקֶבֶת: מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַעֲרִיךְ גַּדְלוּת רוּחָנִית, מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לָתֵת כָּבוֹד לְסַמְכוּת רוּחָנִית, מִי שֶׁמֵּבִין שֶׁזְּכוּת הַקְּדִימָה וְהַבְּכוֹרָה שְׁמוּרִים לָהּ, מְגִלָּה בְּכָךְ שֶׁשַּׁיָּךְ הוּא לְרוּחָנִיּוּת, שֶׁשָּׁב מִמִּצְחָקָיו וְרִסֵּן אֶת פֶּרֶא הָאָדָם אֲשֶׁר בּוֹ!

אַף הָרַבִּי מִפְּשִׁיסְחָא זָצָ"ל שָׁאַל: מֶה הָיְתָה הַצִּפִּיָּה מֵעֵשָׂו, אַדְמוֹנִי כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר, אִישׁ שָׂדֶה מְגֻשָּׁם? הַאִם רָצוּ שֶׁיִּהְיֶה כְּיַעֲקֹב אָבִינוּ? וְהֵשִׁיב: לֹא וָלֹא! לֹא נִדְרַשׁ מִמֶּנּוּ אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה כָּפוּף לְיַעֲקֹב, שֶׁיַּכִּיר בְּסַמְכוּתוֹ וּבִבְכוֹרָתוֹ עָלָיו! וְזֶה מַה שֶּׁנִּדְרָשׁ גַּם מֵאִתָּנוּ: לִכְפֹּף עַצְמֵנוּ לְדַעַת תּוֹרָה, וּלְהִכָּנַע לְסַמְכוּתָהּ הַמֻּחְלֶטֶת!

עֶשְׂרִים שְׁלַבִּים, מֵהַקַּל וְעַד הַקָּשֶׁה, מָנָה רַבֵּנוּ יוֹנָה גִירוֹנְדִי זָצָ"ל בְּדֶרֶךְ הַתְּשׁוּבָה, בִּתְחִלַּת סִפְרוֹ "שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה". סֻלָּם רַב שְׁלִיבוֹת, וְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה. אַךְ יֵשׁ קִצּוּר דֶּרֶךְ נִפְלָא: "כַּאֲשֶׁר יִשְׁמַע מוּסָר הַחֲכָמִים... וִיקַבֵּל בְּלִבּוֹ שֶׁלֹּא יִגָּרַע דָּבָר מִדִּבְרֵיהֶם, הִנֵּה הָאִישׁ הַזֶּה בְּרֶגַע קָטָן יָצָא מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וְנֶהֱפַךְ לְאִישׁ אַחֵר. וְאַשְׁרָיו, כִּי צָדַק נַפְשׁוֹ בְּשָׁעָה קַלָּה"! (שַׁעַר שֵׁנִי י')

הִנֵּה כִּי כֵן, יֵשׁ סֻלָּם - וְיֵשׁ מַעֲלִית! אִם תַּעְפִּיל בְּכֹחוֹת עַצְמְךָ, הַדֶּרֶךְ קָשָׁה וַאֲרֻכָּה. וּמִי יוֹדֵעַ אִם תַּחְזִיק מַעֲמָד, וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא תִּסְטֶה לְמִשְׁעוֹלִים מַטְעִים, וּמִי יוֹדֵעַ מָתַי תַּגִּיעַ. אֲבָל אִם תִּכְפֹּף עַצְמְךָ לְדַעַת תּוֹרָה, הַצְלָחָתְךָ מֻבְטַחַת. בְּקַלּוּת, וּמִיָּד! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	כי תצא תשע"ח
	לֶקַח הַמִּצְוָה
	"וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו" (כה-ט) שְׁנֵי מַעַיְנוֹת מַיִם הָיוּ בָּעִיר תּוּנִיס, בִּירַת תּוּנִיסְיָה. הָאֶחָד מֵהֶם בַּשְּׁכוּנָה הַיְּהוּדִית. פַּעַם הִתְיַבֵּשׁ הַמַּעְיָן בַּשְּׁכוּנָה הַיְּהוּדִית, וְאָדָם אֶחָד קָרָא לִבְנוֹ, לָקְחוּ בְּיָדָם דְּלָיִים וְהָלְכוּ לַשְּׁכוּנָה הַמֻּסְלְמִית לִשְׁאֹב מִבְּאֵרָהּ. הִגִּיעוּ לַבְּאֵר וְעָמְדוּ בַּתּוֹר לִשְׁאִיבַת מַיִם. הִגִּיעַ פִּרְחָח עַרְבִי, הֵעִיף אֶת כּוֹבָעוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד וְכִבְּדוֹ בְּמַכָּה הֲגוּנָה בְּאָמְרוֹ: "שתאכת אבוך וזדדך" לֵאמֹר: "מַכַּת אָבִיךָ וַאֲבוֹת אֲבוֹתֶיךָ!" הָיָה זֶה מִנְהָג נָפוֹץ בְּתוּנִיס לִפְנֵי כְּמָאתַיִם שָׁנָה, שֶׁכָּל מֻסְלְמִי שֶׁפָּגַשׁ בִּיהוּדִי "כִּבְּדוֹ" בְּמַכָּה עַל רֹאשׁוֹ וּבַאֲמִירַת הַפִּתְגָּם הַמַּשְׁפִּיל. כַּאֲשֶׁר פָּנוּ הַיְּהוּדִים אֶל רַבָּם הַנַּעֲרָץ, הַגָּאוֹן רַבִּי יְשׁוּעָה בָּסִיס זָצָ"ל, וְקָבְלוּ בְּפָנָיו עַל הַהַשְׁפָּלָה, עָנָה לָהֶם: "בְּטוּחַנִי שֶׁהַמִּנְהָג יְבֻטַּל בְּקָרוֹב". כְּשֶׁהַיֶּלֶד הֻכָּה, פָּרַץ בְּבֶכִי: "אִמָּא, הוֹי אִמָּא!" פָּנָה אֵלָיו הַקָּאדִי שֶׁעָבַר בְּסָמוּךְ, וְשָׁאַל: "הֲרֵי אָבִיךָ עוֹמֵד לְיָדְךָ, וּמַדּוּעַ קָרָאתָ לְאִמְּךָ הַנִּמְצֵאת בְּבֵיתְךָ?" עָנָה הַיֶּלֶד בְּחָכְמָה: "לֹא לְאִמִּי קָרָאתִי, אֶלָּא לְאֵם הָאֻמָּה, לְשָׂרָה אִמֵּנוּ. שְׁאַלְתִּיהָ: לָמָּה נָתַתְּ אֶת הָגָר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, וּמִמֶּנּוּ יָצְאָה הָאֻמָּה הַיִּשְׁמְעֵאלִית הַמְּצִיקָה לָנוּ כָּל כָּךְ! אַחֲרָיוּתֵךְ הִיא, וּמֵחוֹבָתֵךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַעֲבִיר אֶת הַחֶרְפָּה!"... נֶהֱנָה הַקָּאדִי מִתְּשׁוּבָתוֹ, וְהוֹרָה לְבַטֵּל אֶת הַשְׁפָּלַת ה"שתאכה", וְלַיְּהוּדִים הָיְתָה הָרְוָחָה! יִשְׁמָעֵאל, מִתְּחִלַּת דַּרְכּוֹ, הָיָה פֶּרֶא אָדָם. "יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ". אִלּוּ הָיָה יִצְחָק אָבִינוּ גָּדֵל בְּצִלּוֹ שֶׁל הָאָח הַמְּבֻגָּר, הַמֻּשְׁחָת, מֻשְׁפָּע הָיָה בְּלֹא סָפֵק. לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה, חַיָּבִים הָיוּ לְהַפְרִידָם. הָלַךְ אֶל הַמִּדְבָּר וְהָיָה לְרוֹבֵה קַשָּׁת, לְצַיָּד. כְּחָתָן, בָּחַר יִשְׁמָעֵאל אֶת עֵשָׂו, אַף הוּא אִישׁ יוֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה. נָאִים הָיוּ זֶה לָזֶה. וְעִם כָּל זֶה חָרְטוּ בּוֹ שְׁנוֹת יַלְדוּתוֹ אֶת רִשּׁוּמָן. שְׁנוֹת חִנּוּכוֹ בְּבֵית אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְהִשְׁמִיעוּנוּ חֲזַ"ל, שֶׁבְּאַחֲרִית יָמָיו שָׁב בִּתְשׁוּבָה. מֵהֵיכָן לָמְדוּ זֹאת, בְּמַה הִתְבַּטְּאָה תְּשׁוּבָתוֹ? בְּכָךְ שֶׁבִּפְטִירַת אַבְרָהָם אָבִינוּ חָלַק יִשְׁמָעֵאל כָּבוֹד לְאָחִיו הַקָּדוֹשׁ, הַצָּעִיר מִמֶּנּוּ: "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו" - מִכָּאן שֶׁעָשָׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה וְהוֹלִיךְ אֶת יִצְחָק לְפָנָיו". אֵיזֶה מַבָּט מַעֲמִיק, אֵיזוֹ הֲבָנָה נוֹקֶבֶת: מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַעֲרִיךְ גַּדְלוּת רוּחָנִית, מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לָתֵת כָּבוֹד לְסַמְכוּת רוּחָנִית, מִי שֶׁמֵּבִין שֶׁזְּכוּת הַקְּדִימָה וְהַבְּכוֹרָה שְׁמוּרִים לָהּ, מְגִלָּה בְּכָךְ שֶׁשַּׁיָּךְ הוּא לְרוּחָנִיּוּת, שֶׁשָּׁב מִמִּצְחָקָיו וְרִסֵּן אֶת פֶּרֶא הָאָדָם אֲשֶׁר בּוֹ! אַף הָרַבִּי מִפְּשִׁיסְחָא זָצָ"ל שָׁאַל: מֶה הָיְתָה הַצִּפִּיָּה מֵעֵשָׂו, אַדְמוֹנִי כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר, אִישׁ שָׂדֶה מְגֻשָּׁם? הַאִם רָצוּ שֶׁיִּהְיֶה כְּיַעֲקֹב אָבִינוּ? וְהֵשִׁיב: לֹא וָלֹא! לֹא נִדְרַשׁ מִמֶּנּוּ אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה כָּפוּף לְיַעֲקֹב, שֶׁיַּכִּיר בְּסַמְכוּתוֹ וּבִבְכוֹרָתוֹ עָלָיו! וְזֶה מַה שֶּׁנִּדְרָשׁ גַּם מֵאִתָּנוּ: לִכְפֹּף עַצְמֵנוּ לְדַעַת תּוֹרָה, וּלְהִכָּנַע לְסַמְכוּתָהּ הַמֻּחְלֶטֶת! עֶשְׂרִים שְׁלַבִּים, מֵהַקַּל וְעַד הַקָּשֶׁה, מָנָה רַבֵּנוּ יוֹנָה גִירוֹנְדִי זָצָ"ל בְּדֶרֶךְ הַתְּשׁוּבָה, בִּתְחִלַּת סִפְרוֹ "שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה". סֻלָּם רַב שְׁלִיבוֹת, וְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה. אַךְ יֵשׁ קִצּוּר דֶּרֶךְ נִפְלָא: "כַּאֲשֶׁר יִשְׁמַע מוּסָר הַחֲכָמִים... וִיקַבֵּל בְּלִבּוֹ שֶׁלֹּא יִגָּרַע דָּבָר מִדִּבְרֵיהֶם, הִנֵּה הָאִישׁ הַזֶּה בְּרֶגַע קָטָן יָצָא מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וְנֶהֱפַךְ לְאִישׁ אַחֵר. וְאַשְׁרָיו, כִּי צָדַק נַפְשׁוֹ בְּשָׁעָה קַלָּה"! (שַׁעַר שֵׁנִי י') הִנֵּה כִּי כֵן, יֵשׁ סֻלָּם - וְיֵשׁ מַעֲלִית! אִם תַּעְפִּיל בְּכֹחוֹת עַצְמְךָ, הַדֶּרֶךְ קָשָׁה וַאֲרֻכָּה. וּמִי יוֹדֵעַ אִם תַּחְזִיק מַעֲמָד, וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא תִּסְטֶה לְמִשְׁעוֹלִים מַטְעִים, וּמִי יוֹדֵעַ מָתַי תַּגִּיעַ. אֲבָל אִם תִּכְפֹּף עַצְמְךָ לְדַעַת תּוֹרָה, הַצְלָחָתְךָ מֻבְטַחַת. בְּקַלּוּת, וּמִיָּד! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)