Otzarot-Article

"וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה" (כו-ב) מְקֻבָּלִים אָנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ, שֶׁיֵּשׁ לְפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ וְלִלְקָחֶיהָ שַׁיָּכוּת וְקֶשֶׁר לַזְּמַן בּוֹ הִיא נִקְרֵאת, וּכְבָר בַּגְּמָרָא (מְגִלָּה לא:) עָמְדוּ עַל שַׁיָּכוּת הַתּוֹכָחָה שֶׁבַּפָּרָשָׁה לְסוֹף הַשָּׁנָה הַנּוֹכְחִית, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּנוּ "תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ, תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ". אֲבָל גַּם לִתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה יֵשׁ קֶשֶׁר הָדוּק לַזְּמַן - מִסְפַּר יָמִים לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, בְּתֹקֶף הֲכָנוֹתֵינוּ לְיוֹם הַדִּין.

הַפָּרָשָׁה פּוֹתַחַת בַּהֲבָאַת הַבִּכּוּרִים. יָרַד אָדָם לְשָׂדֵהוּ וְרָאָה תְּאֵנָה שֶׁבִּכְּרָה, גֶּפֶן שֶׁחָנְטָה פִּרְיָהּ, מִיָּד קוֹשֵׁר הוּא סֶרֶט לְסִימָן. גַּם אִם גָּר הוּא בִּקְצֵה הָאָרֶץ, גַּם אִם הַדֶּרֶךְ מְשֻׁבֶּשֶׁת, יַעֲשֶׂה דַּרְכּוֹ לִירוּשָׁלַיִם, שָׁם יִטַּהֵר מִטֻּמְאָתוֹ וְיַעֲלֶה לְהַר הַבַּיִת בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה, יָבוֹא לִפְנֵי הַכֹּהֵן לִשָּׂא דְּבָרִים נִרְגָּשִׁים. "וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹקֶיךָ" - וְכָתַב רַשִּׁ"י: "שֶׁאֵינִי כְּפוּי טוֹבָה!"

ה' נָתַן לִי שָׂדֶה, נָתַן לִי עֵצִים, הִצְמִיחַ בָּהֶם פֵּרוֹת - אֵינִי כְּפוּי טוֹבָה!

וְהַחִדּוּשׁ הַגָּדוֹל בְּפָרָשָׁה זוֹ הוּא, שֶׁאֵין דַּי בְּהַכָּרַת טוֹבָה מִלּוּלִית, בְּהַרְגָּשַׁת הַלֵּב אוֹ בַּאֲמִירַת תּוֹדָה. הַכָּרַת הַטּוֹב צָרִיךְ שֶׁתַּצְמִיחַ מַעֲשִׂים בְּפֹעַל. וְלֹא זוּטוֹת גְּרֵידָא, אֶלָּא לִטֹּל אֶת הַיָּקָר שֶׁבַּפֵּרוֹת, הַפְּרִי שֶׁצָּמַח רִאשׁוֹנָה, וְלַעֲלוֹת לְעִיר הַקֹּדֶשׁ, וּלְהִטַּהֵר וְלָבוֹא לַמִּקְדָּשׁ עִם סַל גָּדוּשׁ פֵּרוֹת מְקֻשָּׁט וּמְעֻטָּר, וְלַהֲנִיפוֹ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ. לִקְרֹא עָלָיו כָּל פָּרָשַׁת בִּכּוּרִים וְלִתְּנוֹ לַכֹּהֵן.

לִפְנֵי כְּאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים שָׁנָה עָלְתָה מִשְׁפָּחָה מִצַּנְעָא שֶׁבְּתֵימָן לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ וְהִתְיַסְּרָה בְּחַבְלֵי קְלִיטָה. הַהוֹרִים נִפְטְרוּ וְהוֹתִירוּ אַחֲרֵיהֶם יָתוֹם גַּלְמוּד, יְשׁוּעָה שְׁמוֹ. בְּעָנְיוֹ וּבְדִידוּתוֹ יָשַׁן בַּשָּׂדוֹת וְנִזּוֹן מִצִּמְחֵי בַּר וּשְׁיָרֵי מַאֲכָלִים, עַד שֶׁנִּתְגַּלְגְּלוּ עָלָיו רַחֲמֵי אָדָם אֶחָד שֶׁאֲסָפוֹ לְבֵיתוֹ וְכִלְכְּלוֹ מִפִּתּוֹ. בְּכָךְ אִפְשֵׁר לַנַּעַר לְהַקְדִּישׁ עַצְמוֹ לַתּוֹרָה, וְהוּא לָמַד תּוֹרָה מִפִּי הַגָּאוֹן רַבִּי בְּצַלְאֵל אַשְׁכְּנַזִּי זָצָ"ל בַּעַל הַ"שִּׁיטָה מְקֻבֶּצֶת" וְהַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל זָצָ"ל וְהָיָה לְאֶחָד מִגְּאוֹנֵי הַדּוֹר. מְאָרְחוֹ וּמֵיטִיבוֹ לֹא הָיָה בֶּן תּוֹרָה, הִתְקַשָּׁה אַף בְּלִמּוּד מִשְׁנָיוֹת. בְּהַכָּרַת הַטּוֹב יָשַׁב הַגָּאוֹן רַבִּי יְשׁוּעָה וְחִבֵּר עֲבוּר מְאָרְחוֹ חִבּוּר מַקִּיף וּמֵאִיר עֵינַיִם עַל הַמִּשְׁנָיוֹת - וְכָךְ זִכָּה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָיוֹת "מְלֶאכֶת שְׁלֹמֹה"!

כָּךְ מְצַיְּנִים הַכָּרַת טוֹבָה!

אִלּוּ הָיִינוּ חֲדוּרִים בְּהַכָּרָה זוֹ, הֲרֵי הָיוּ חַיֵּינוּ נִרְאִים אַחֶרֶת, מְאֻשָּׁרִים וּמְאִירִים פִּי אֶלֶף: הַיְלָדִים הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁאֵין סוֹף לְהַכָּרַת הַטּוֹב שֶׁלָּהֶם כְּלַפֵּי הַהוֹרִים שֶׁהֶעֱנִיקוּ לָהֶם אֶת חַיֵּיהֶם, שֶׁגִּדְּלוּם בִּמְסִירוּת כֹּה רַבָּה וּבְאַהֲבָה כֹּה גְּדוּשָׁה וְנָתְנוּ לָהֶם הַכֹּל: קוֹרַת גַּג, כְּסוּת וּמָזוֹן. וְהַהוֹרִים, אָכֵן כֵּן, גַּם הַהוֹרִים צְרִיכִים לְהַכִּיר בַּטּוֹבָה שֶׁל בְּנֵיהֶם. כִּכְלוֹת הַכֹּל, הֵם שֶׁהֵבִיאוּ אוֹר וְשִׂמְחָה לְבֵיתָם, כַּמָּה קוֹדֵר הָיָה הַבַּיִת בִּלְעֲדֵיהֶם!

וּבְנֵי הַזּוּג עַצְמָם, אִישׁ לְרֵעֵהוּ - הֵן "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ", בִּבְדִידוּת מַשְׁמִימָה וְקוֹדֶרֶת. כַּמָּה הַכָּרַת טוֹבָה חַיָּב הוּא לְבֶן הַזּוּג, עִמּוֹ בָּנָה אֶת הַקֵּן הַמִּשְׁפַּחְתִּי. וְהַכָּרַת טוֹבָה, כָּאָמוּר, אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת בְּרֶגֶשׁ וּבְמִלִּים. חַיֶּבֶת הִיא לִמְצֹא בִּטּוּי בְּמַעֲשִׂים עֲבוּר הַזּוּלַת, בְּהוֹכָחַת הַהַכָּרָה וְהַהוֹקָרָה. אִלּוּ נוֹהֲגִים הָיִינוּ כָּךְ, הָיְתָה הַמִּשְׁפָּחָה מְלֻכֶּדֶת שִׁבְעָתַיִם, לֹא הָיָה נִכּוּר וְנֶתֶק, לֹא הָיוּ גֵּרוּשִׁין! אָז מָתַי הִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה לָאַחֲרוֹנָה עִם תְּשׁוּרָה קְטַנָּה, לְהַרְאוֹת תְּשׂוּמַת לֵב, לְהַבִּיעַ הַכָּרַת טוֹבָה?

וּמִכָּאן - לְמַחְשָׁבָה מַעֲמִיקָה יוֹתֵר: אִם כָּךְ יֵשׁ לְהוֹדוֹת עַל פְּרִי בִּכּוּרִים, לְהַקְדִּישׁוֹ וְלַהֲבִיאוֹ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כַּמָּה צָרִיךְ לְהוֹדוֹת עַל הַחַיִּים וְעַל הַבְּרִיאוּת?! וְשׁוּב: הַכָּרַת הַטּוֹב, מִן הַדִּין שֶׁתִּמְצָא בִּטּוּי בְּמַעֲשִׂים כְּדֵי שֶׁתִּשְׁתָּרֵשׁ בַּנֶּפֶשׁ וְתִנְבַּע מֵהַלֵּב. אִם נַחְשֹׁב עַל כָּךְ, נָבִין שֶׁמֵּחוֹבָתֵנוּ לְהָבִיא "בִּכּוּרִים" גַּם מֵחַיֵּינוּ, לְהַקְצִיב כִּבְיָכוֹל לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שָׁעָה מִן הַיּוֹם - שָׁעָה שֶׁל תְּפִלָּה בְּמִנְיָן, שָׁעָה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה, שֶׁל שְׁמִיעַת שִׁעוּר וּפְעִילוּת חֶסֶד. לְהָבִיא אֶת עַצְמֵנוּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁהוּא "בֵּית מִקְדָּשׁ מְעַט".

וְעוֹד: הוּא, יִתְבָּרַךְ, מַעֲנִיק לָנוּ פַּרְנָסָה סְדִירָה, לְמָזוֹן וּלְבִגּוּד וּלְכָל צְרָכֵינוּ. הַכָּרַת הַטּוֹב מְחַיֶּבֶת לְהַכִּיר טוֹבָה בְּפֹעַל מַמָּשׁ, לְהָבִיא "בִּכּוּרִים" גַּם מִכַּסְפֵּנוּ, לִצְדָקָה וּלְחֶסֶד, לִתְמִיכָה בַּנִּצְרָכִים וּלְהַחְזָקַת מוֹסְדוֹת תּוֹרָה. אִם נְנַצֵּל אֶת הַיָּמִים הַבָּאִים לְהַשְׁרָשַׁת הַכָּרַת הַטּוֹבָה וּבִטּוּיֶיהָ בְּפֹעַל - אֵין הֲכָנָה טוֹבָה מִזּוֹ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה.

בֹּקֶר אֶחָד נִכְנַס הַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא עֲטִיָּה זָצָ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת "פּוֹרָת יוֹסֵף", לַיְשִׁיבָה - וְרָאָה אֶת הָאַבְרֵכִים מִתְגּוֹדְדִים בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "בְּבֵית אֱלֹקִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ", אָמַר בִּמְלִיצַת לְשׁוֹנוֹ, "עַל מָה הַהִתְרַגְּשׁוּת?"

סָחוּ הָאַבְרֵכִים, שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה יִקְּרָה אֶת הַשֶּׁמֶן וְאֶת שְׁאָר מִצְרְכֵי הַמָּזוֹן. הָאַבְרֵכִים שֶׁבְּלָאו הֲכִי הָיְתָה פַּרְנָסָתָם דְּחוּקָה וּמְצֻמְצֶמֶת, יֵאָלְצוּ מֵעַתָּה לְהִצְטַמְצֵם עוֹד יוֹתֵר. מוּבָן שֶׁהֵם חֲרֵדִים וְרוֹגְשִׁים!

חִיֵּךְ רַבִּי עֶזְרָא וְעָנָה: "הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (ביצה טז), שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה. מְזוֹנוֹתָיו, אָמְרוּ, וְלֹא כַּסְפּוֹ וּמְעוֹתָיו... כְּלוֹמַר, נִקְצַב לָכֶם מֵרֹאשׁ כַּמָּה שֶׁמֶן יִהְיֶה לָכֶם, וְאֵין זֶה מְשַׁנֶּה כַּמָּה מְחִירוֹ! יְכוֹלִים אַתֶּם לְהַכִּיר טוֹבָה לְבוֹרֵא עוֹלָם וְלָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד בְּרֹאשׁ שָׁקֵט וּבְלֵב רָגוּעַ"... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שופטים תשע"ח
	הַתַּרְגִּיל הַכָּפוּל
	"וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה" (כו-ב) מְקֻבָּלִים אָנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ, שֶׁיֵּשׁ לְפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ וְלִלְקָחֶיהָ שַׁיָּכוּת וְקֶשֶׁר לַזְּמַן בּוֹ הִיא נִקְרֵאת, וּכְבָר בַּגְּמָרָא (מְגִלָּה לא:) עָמְדוּ עַל שַׁיָּכוּת הַתּוֹכָחָה שֶׁבַּפָּרָשָׁה לְסוֹף הַשָּׁנָה הַנּוֹכְחִית, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּנוּ "תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ, תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ". אֲבָל גַּם לִתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה יֵשׁ קֶשֶׁר הָדוּק לַזְּמַן - מִסְפַּר יָמִים לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, בְּתֹקֶף הֲכָנוֹתֵינוּ לְיוֹם הַדִּין. הַפָּרָשָׁה פּוֹתַחַת בַּהֲבָאַת הַבִּכּוּרִים. יָרַד אָדָם לְשָׂדֵהוּ וְרָאָה תְּאֵנָה שֶׁבִּכְּרָה, גֶּפֶן שֶׁחָנְטָה פִּרְיָהּ, מִיָּד קוֹשֵׁר הוּא סֶרֶט לְסִימָן. גַּם אִם גָּר הוּא בִּקְצֵה הָאָרֶץ, גַּם אִם הַדֶּרֶךְ מְשֻׁבֶּשֶׁת, יַעֲשֶׂה דַּרְכּוֹ לִירוּשָׁלַיִם, שָׁם יִטַּהֵר מִטֻּמְאָתוֹ וְיַעֲלֶה לְהַר הַבַּיִת בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה, יָבוֹא לִפְנֵי הַכֹּהֵן לִשָּׂא דְּבָרִים נִרְגָּשִׁים. "וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹקֶיךָ" - וְכָתַב רַשִּׁ"י: "שֶׁאֵינִי כְּפוּי טוֹבָה!" ה' נָתַן לִי שָׂדֶה, נָתַן לִי עֵצִים, הִצְמִיחַ בָּהֶם פֵּרוֹת - אֵינִי כְּפוּי טוֹבָה! וְהַחִדּוּשׁ הַגָּדוֹל בְּפָרָשָׁה זוֹ הוּא, שֶׁאֵין דַּי בְּהַכָּרַת טוֹבָה מִלּוּלִית, בְּהַרְגָּשַׁת הַלֵּב אוֹ בַּאֲמִירַת תּוֹדָה. הַכָּרַת הַטּוֹב צָרִיךְ שֶׁתַּצְמִיחַ מַעֲשִׂים בְּפֹעַל. וְלֹא זוּטוֹת גְּרֵידָא, אֶלָּא לִטֹּל אֶת הַיָּקָר שֶׁבַּפֵּרוֹת, הַפְּרִי שֶׁצָּמַח רִאשׁוֹנָה, וְלַעֲלוֹת לְעִיר הַקֹּדֶשׁ, וּלְהִטַּהֵר וְלָבוֹא לַמִּקְדָּשׁ עִם סַל גָּדוּשׁ פֵּרוֹת מְקֻשָּׁט וּמְעֻטָּר, וְלַהֲנִיפוֹ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ. לִקְרֹא עָלָיו כָּל פָּרָשַׁת בִּכּוּרִים וְלִתְּנוֹ לַכֹּהֵן. לִפְנֵי כְּאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים שָׁנָה עָלְתָה מִשְׁפָּחָה מִצַּנְעָא שֶׁבְּתֵימָן לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ וְהִתְיַסְּרָה בְּחַבְלֵי קְלִיטָה. הַהוֹרִים נִפְטְרוּ וְהוֹתִירוּ אַחֲרֵיהֶם יָתוֹם גַּלְמוּד, יְשׁוּעָה שְׁמוֹ. בְּעָנְיוֹ וּבְדִידוּתוֹ יָשַׁן בַּשָּׂדוֹת וְנִזּוֹן מִצִּמְחֵי בַּר וּשְׁיָרֵי מַאֲכָלִים, עַד שֶׁנִּתְגַּלְגְּלוּ עָלָיו רַחֲמֵי אָדָם אֶחָד שֶׁאֲסָפוֹ לְבֵיתוֹ וְכִלְכְּלוֹ מִפִּתּוֹ. בְּכָךְ אִפְשֵׁר לַנַּעַר לְהַקְדִּישׁ עַצְמוֹ לַתּוֹרָה, וְהוּא לָמַד תּוֹרָה מִפִּי הַגָּאוֹן רַבִּי בְּצַלְאֵל אַשְׁכְּנַזִּי זָצָ"ל בַּעַל הַ"שִּׁיטָה מְקֻבֶּצֶת" וְהַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטָאל זָצָ"ל וְהָיָה לְאֶחָד מִגְּאוֹנֵי הַדּוֹר. מְאָרְחוֹ וּמֵיטִיבוֹ לֹא הָיָה בֶּן תּוֹרָה, הִתְקַשָּׁה אַף בְּלִמּוּד מִשְׁנָיוֹת. בְּהַכָּרַת הַטּוֹב יָשַׁב הַגָּאוֹן רַבִּי יְשׁוּעָה וְחִבֵּר עֲבוּר מְאָרְחוֹ חִבּוּר מַקִּיף וּמֵאִיר עֵינַיִם עַל הַמִּשְׁנָיוֹת - וְכָךְ זִכָּה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָיוֹת "מְלֶאכֶת שְׁלֹמֹה"! כָּךְ מְצַיְּנִים הַכָּרַת טוֹבָה! אִלּוּ הָיִינוּ חֲדוּרִים בְּהַכָּרָה זוֹ, הֲרֵי הָיוּ חַיֵּינוּ נִרְאִים אַחֶרֶת, מְאֻשָּׁרִים וּמְאִירִים פִּי אֶלֶף: הַיְלָדִים הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁאֵין סוֹף לְהַכָּרַת הַטּוֹב שֶׁלָּהֶם כְּלַפֵּי הַהוֹרִים שֶׁהֶעֱנִיקוּ לָהֶם אֶת חַיֵּיהֶם, שֶׁגִּדְּלוּם בִּמְסִירוּת כֹּה רַבָּה וּבְאַהֲבָה כֹּה גְּדוּשָׁה וְנָתְנוּ לָהֶם הַכֹּל: קוֹרַת גַּג, כְּסוּת וּמָזוֹן. וְהַהוֹרִים, אָכֵן כֵּן, גַּם הַהוֹרִים צְרִיכִים לְהַכִּיר בַּטּוֹבָה שֶׁל בְּנֵיהֶם. כִּכְלוֹת הַכֹּל, הֵם שֶׁהֵבִיאוּ אוֹר וְשִׂמְחָה לְבֵיתָם, כַּמָּה קוֹדֵר הָיָה הַבַּיִת בִּלְעֲדֵיהֶם! וּבְנֵי הַזּוּג עַצְמָם, אִישׁ לְרֵעֵהוּ - הֵן "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ", בִּבְדִידוּת מַשְׁמִימָה וְקוֹדֶרֶת. כַּמָּה הַכָּרַת טוֹבָה חַיָּב הוּא לְבֶן הַזּוּג, עִמּוֹ בָּנָה אֶת הַקֵּן הַמִּשְׁפַּחְתִּי. וְהַכָּרַת טוֹבָה, כָּאָמוּר, אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת בְּרֶגֶשׁ וּבְמִלִּים. חַיֶּבֶת הִיא לִמְצֹא בִּטּוּי בְּמַעֲשִׂים עֲבוּר הַזּוּלַת, בְּהוֹכָחַת הַהַכָּרָה וְהַהוֹקָרָה. אִלּוּ נוֹהֲגִים הָיִינוּ כָּךְ, הָיְתָה הַמִּשְׁפָּחָה מְלֻכֶּדֶת שִׁבְעָתַיִם, לֹא הָיָה נִכּוּר וְנֶתֶק, לֹא הָיוּ גֵּרוּשִׁין! אָז מָתַי הִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה לָאַחֲרוֹנָה עִם תְּשׁוּרָה קְטַנָּה, לְהַרְאוֹת תְּשׂוּמַת לֵב, לְהַבִּיעַ הַכָּרַת טוֹבָה? וּמִכָּאן - לְמַחְשָׁבָה מַעֲמִיקָה יוֹתֵר: אִם כָּךְ יֵשׁ לְהוֹדוֹת עַל פְּרִי בִּכּוּרִים, לְהַקְדִּישׁוֹ וְלַהֲבִיאוֹ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כַּמָּה צָרִיךְ לְהוֹדוֹת עַל הַחַיִּים וְעַל הַבְּרִיאוּת?! וְשׁוּב: הַכָּרַת הַטּוֹב, מִן הַדִּין שֶׁתִּמְצָא בִּטּוּי בְּמַעֲשִׂים כְּדֵי שֶׁתִּשְׁתָּרֵשׁ בַּנֶּפֶשׁ וְתִנְבַּע מֵהַלֵּב. אִם נַחְשֹׁב עַל כָּךְ, נָבִין שֶׁמֵּחוֹבָתֵנוּ לְהָבִיא "בִּכּוּרִים" גַּם מֵחַיֵּינוּ, לְהַקְצִיב כִּבְיָכוֹל לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שָׁעָה מִן הַיּוֹם - שָׁעָה שֶׁל תְּפִלָּה בְּמִנְיָן, שָׁעָה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה, שֶׁל שְׁמִיעַת שִׁעוּר וּפְעִילוּת חֶסֶד. לְהָבִיא אֶת עַצְמֵנוּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁהוּא "בֵּית מִקְדָּשׁ מְעַט". וְעוֹד: הוּא, יִתְבָּרַךְ, מַעֲנִיק לָנוּ פַּרְנָסָה סְדִירָה, לְמָזוֹן וּלְבִגּוּד וּלְכָל צְרָכֵינוּ. הַכָּרַת הַטּוֹב מְחַיֶּבֶת לְהַכִּיר טוֹבָה בְּפֹעַל מַמָּשׁ, לְהָבִיא "בִּכּוּרִים" גַּם מִכַּסְפֵּנוּ, לִצְדָקָה וּלְחֶסֶד, לִתְמִיכָה בַּנִּצְרָכִים וּלְהַחְזָקַת מוֹסְדוֹת תּוֹרָה. אִם נְנַצֵּל אֶת הַיָּמִים הַבָּאִים לְהַשְׁרָשַׁת הַכָּרַת הַטּוֹבָה וּבִטּוּיֶיהָ בְּפֹעַל - אֵין הֲכָנָה טוֹבָה מִזּוֹ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. בֹּקֶר אֶחָד נִכְנַס הַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא עֲטִיָּה זָצָ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת "פּוֹרָת יוֹסֵף", לַיְשִׁיבָה - וְרָאָה אֶת הָאַבְרֵכִים מִתְגּוֹדְדִים בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "בְּבֵית אֱלֹקִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ", אָמַר בִּמְלִיצַת לְשׁוֹנוֹ, "עַל מָה הַהִתְרַגְּשׁוּת?" סָחוּ הָאַבְרֵכִים, שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה יִקְּרָה אֶת הַשֶּׁמֶן וְאֶת שְׁאָר מִצְרְכֵי הַמָּזוֹן. הָאַבְרֵכִים שֶׁבְּלָאו הֲכִי הָיְתָה פַּרְנָסָתָם דְּחוּקָה וּמְצֻמְצֶמֶת, יֵאָלְצוּ מֵעַתָּה לְהִצְטַמְצֵם עוֹד יוֹתֵר. מוּבָן שֶׁהֵם חֲרֵדִים וְרוֹגְשִׁים! חִיֵּךְ רַבִּי עֶזְרָא וְעָנָה: "הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (ביצה טז), שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה. מְזוֹנוֹתָיו, אָמְרוּ, וְלֹא כַּסְפּוֹ וּמְעוֹתָיו... כְּלוֹמַר, נִקְצַב לָכֶם מֵרֹאשׁ כַּמָּה שֶׁמֶן יִהְיֶה לָכֶם, וְאֵין זֶה מְשַׁנֶּה כַּמָּה מְחִירוֹ! יְכוֹלִים אַתֶּם לְהַכִּיר טוֹבָה לְבוֹרֵא עוֹלָם וְלָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד בְּרֹאשׁ שָׁקֵט וּבְלֵב רָגוּעַ"... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)