Otzarot-Article

בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים (לִקּוּטִים לְהָאריז"ל) כָּתוּב, שֶׁ"אֶתְרוֹג", נוֹטָרִיקוֹן: "אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה, וְיַד [רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי]" (תְּהִלִּים לו-יב). וְהַסְּטַיְפְּלֶר זָצָ"ל כָּתַב בְּ"בִרְכַּת פֶּרֶץ" שֶׁ"לוּלָב" נוֹטָרִיקוֹן: "וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת", וְעָנָף עֵץ "עָבֹת" רָאשֵׁי תֵּבוֹת "תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז" (תְּהִלִּים קלח-ג). וְיֵשׁ לְהָבִין, מָה עִנְיַן רְמָזִים אֵלּוּ.

הָרִאשׁוֹנָה מִמִּדּוֹתָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ הִיא הָעַיִן הַטּוֹבָה, וְהָרִאשׁוֹנָה מִמִּדּוֹת בִּלְעָם הָרָשָׁע הָעַיִן הָרָעָה. וְעַל יָדָהּ תַּלְמִידֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ אוֹכְלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹחֲלִים הָעוֹלָם הַבָּא, וְתַלְמִידֵי בִּלְעָם הָרָשָׁע יוֹרְשִׁים גֵּיהִנֹּם [בָּעוֹלָם הַזֶּה (תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב)] וְיוֹרְדִים לִבְאֵר שַׁחַת (אָבוֹת ה-יט). וּבֵאֵר הָרַמְבַּ"ם, שֶׁהָעַיִן הַטּוֹבָה הִיא מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת, כְּפִי שֶׁוִּתֵּר אַבְרָהָם אָבִינוּ עַל כָּל רְכוּשׁ סְדוֹם, "וְזֶה תַּכְלִית הַהִסְתַּפְּקוּת, שֶׁיָּנִיחַ הָאָדָם מָמוֹן גָּדוֹל וְלֹא יֵהָנֶה מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ בְּדָבָר מוּעָט", וְאִלּוּ בִּלְעָם בָּא מֵאֲרָם נַהֲרַיִם בַּעֲבוּר הַמָּמוֹן שֶׁנִּשְׂכַּר בּוֹ לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר: "אִם יִתֵּן לִי בָּלָק מְלֹא בֵּיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב" (בַּמִּדְבָּר כב-יח), לָמַדְנוּ שֶׁנַּפְשׁוֹ רְחָבָה וּמְחַמֵּד מָמוֹן אֲחֵרִים (רַשִּׁ"י).

וְיָדוּעַ עַל זֶה הַמָּשָׁל שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זָצָ"ל (כְּתֹנֶת פַּסִּים צו), לְפָרִיץ שֶׁגִּיֵּס אֶת כָּל הָאִכָּרִים לִקְצֹר תְּבוּאַת שְׂדוֹתָיו. עָמַד לְפַקֵּחַ עַל עֲבוֹדָתָם, וְרָאָה נַעַר עוֹמֵד בַּצַּד. שָׁאַל: "מַדּוּעַ אֵינוֹ עוֹבֵד?" וְעָנוּ: "קָטָן הוּא". קִבֵּל אֶת הַתְּשׁוּבָה.

עָמְלוּ וְקָצְרוּ, וְלִפְנוֹת עֶרֶב עָרַךְ לָהֶם סְעוּדָה. רָאָה שֶׁאוֹתוֹ נַעַר בָּא לְהָסֵב, וְתָמַהּ: "מַה זֶּה, לְעִנְיַן הַמְּלָאכָה נִקְרָא קָטָן, וּלְעִנְיַן הַסְּעוּדָה נִקְרָא גָּדוֹל?!"

הוּא הַדִּין בְּעִנְיַן הַהִסְתַּפְּקוּת בַּמּוּעָט אוֹ הַהִשְׁתּוֹקְקוּת לְהַשִּׂיג עוֹד וָעוֹד. שְׁתֵּי הַתְּכוּנוֹת טְבוּעוֹת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, וּשְׁתֵּיהֶן קִנְּנוּ בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ וּלְהַבְדִּיל בְּבִלְעָם הָרָשָׁע. הַשְּׁאֵלָה, לְעִנְיַן מַה הוּא "קָטָן" וּלְעִנְיַן מַה "גָּדוֹל". אַבְרָהָם אָבִינוּ נֵחַן בְּמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת בָּרְכוּשׁ, אֲבָל שָׁאַף לְגָבְהֵי מְרוֹמִים בְּרוּחָנִיּוּת. וּכְשֶׁהָיָה בֶּן מֵאָה וְחוֹלֶה, וְחַמָּה הוּצְאָה מִנַּרְתִּיקָהּ וְהִקְדִּירָה אֶת הָעוֹלָם, לֹא נָטַל יוֹם חֻפְשָׁה אֶלָּא יָשַׁב פֶּתַח הָאֹהֶל, וְשָׁלַח עַבְדּוֹ לְחַפֵּשׂ עוֹבְרִים וְשָׁבִים, וּמִשֶׁלֹּא מָצָא עָמַד לָצֵאת בְּעַצְמוֹ. כָּאן לֹא נָקַט בְּמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת וְהַשִּׂמְחָה בְּחֶלְקוֹ. וְהִפּוּכוֹ שֶׁל דָּבָר בְּבִלְעָם. כֶּסֶף וְזָהָב, רָצָה מְלֹא הָאַרְמוֹן. אֲבָל בְּרוּחָנִיּוּת, הִתְפַּלֵּשׁ בָּרֶפֶשׁ.

יִרְאֶה הָאָדָם אֵפוֹא בְּמַה שַּׁקְדָנוּתוֹ וְהִתְלַהֲבוּתוֹ, וְיָבִין הַאִם הוּא מֵאוֹהֲבֵי כֶּסֶף אוֹ מֵאוֹהֲבֵי מִצְווֹת. מִמְּחַפְּשֵׂי מַטְמוֹנִים, אוֹ יִרְאַת ה' וְדַעַת אֱלֹקִים הִיא אוֹצָרוֹ.

אִם יוֹשֵׁב וּמְשׂוֹחֵחַ כָּל הַיּוֹם, וְאֵינוֹ מִתְעַיֵּף, קָם לְהִתְפַּלֵּל וְהוּא עָיֵף. יוֹשֵׁב וּמְשׂוֹחֵחַ כָּל הַיּוֹם וְאֵינוֹ מִתְעַיֵּף, יוֹשֵׁב לִלְמֹד וְעָיֵף?! הֲוֵי: "וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב, כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל" (יְשַׁעְיָה מג-כב)!

מְסַפֵּר הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: "הָיִיתִי פַּעַם בְּשִׁעוּר תּוֹרָה. הַקָּהָל הִתְנַמְנֵם, וְהַמַּגִּיד שִׁעוּר בִּקֵּשׁ לְעוֹרְרָם. אָמַר בְּהִתְלַהֲבוּת: "וַהֲרֵי כְּלָל נָקוּט בְּיָדֵינוּ, שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו -"

וְהֵם יְשֵׁנִים!

זָעַק: "עָלָיו -"

קָמוּ בִּבְעָתָה וּמִלְמְלוּ: "עָלָיו הַשָּׁלוֹם". רַק שֶׁיִּהְיֶה מְרֻצֶּה...

אֲבָל מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי מִי שֶׁנִּרְדָּם בָּעֵסֶק, לְיַד הַקֻּפָּה, כְּשֶׁהַקּוֹנִים צוֹבְאִים עַל הַדֶּלְפֵּק!...

בּוֹאוּ וּנְעַיֵּן בְּסִפּוּר מֵהַגְּמָרָא (תָּמִיד לב:): אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוֹקְדוֹן עָרַךְ מַסָּע לְכִבּוּשׁ הָעוֹלָם. עָבַר אֶת הַרְרֵי הַחֹשֶׁךְ וְהִגִּיעַ לְמָחוֹז שֶׁכֻּלּוֹ נָשִׁים. בִּקֵּשׁ לַעֲרֹךְ עִמָּן מִלְחָמָה. אָמְרוּ לוֹ: "מִמָּה נַפְשָׁךְ, אִם תַּהַרְגֵנוּ יֹאמְרוּ: נָשִׁים הָרַג. וְאִם נַהֲרָגְךָ, יֹאמְרוּ שֶׁנָּפַלְתָּ בִּידֵי נָשִׁים".

הִשְׁלִים עִמָּן.

אָמַר: "הָבוּ לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל". הֵבִיאוּ לְפָנָיו שֻׁלְחָן שֶׁל זָהָב, וְעָלָיו כִּכַּר לֶחֶם מִזָּהָב.

תָּמַהּ: "וְכִי כָּךְ נוֹהֲגִים אֶצְלְכֶם, לֶאֱכֹל לֶחֶם שֶׁל זָהָב?"

אָמְרוּ לוֹ: "לָאו, אוֹכְלִים אָנוּ לֶחֶם חִטָּה. אֲבָל אִם בִּשְׁבִיל לֶחֶם חִטָּה בָּאתָ, הַאִם לֹא הָיָה לְךָ בְּאַרְצְךָ?!"...

כְּשֶׁחָזַר, יָשַׁב לְיַד מַעְיָן לֶאֱכֹל לֶחֶם, וְהָיוּ עִמּוֹ דָּגִים מְלוּחִים שֶׁנִּשְׁתַּמְּרוּ בַּדֶּרֶךְ. הֱדִיחָם בְּמֵי הַמַּעְיָן לְהָסִיר מְלִיחָתָם, וְסָפְגוּ טַעַם מְעֻדָּן וְנִפְלָא. אָמַר: כַּנִּרְאֶה נוֹבֵעַ מַעְיָן זֶה מִגַּן הָעֵדֶן.

וְיֵשׁ לִי שְׁאֵלָה: אֶת הַמַּעְיָן הַזֶּה מָצָא בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה, מַשְׁמָע שֶׁעָבַר שָׁם בְּדַרְכּוֹ לְאוֹתוֹ מָחוֹז. מַדּוּעַ אָז לֹא הִבְחִין בּוֹ וּבִסְגֻלָּתוֹ?

וְהַתְּשׁוּבָה כְּבָר נִתְּנָה: כְּשֶׁהָלַךְ לְשָׁם הָיוּ כָּל מַעֲיָנָיו נְתוּנִים לִכְבֹּשׁ עוֹד וְעוֹד, לְהִשְׁתַּלֵּט וְלִמְשֹׁל עַל מֵעֵבֶר לְהַרְרֵי הַחֹשֶׁךְ. בְּסֵדֶר, יַכְנִיעַ, יַדְבִּיר תַּחְתָּיו, וּמַה הָלְאָה, וּבִשְׁבִיל מָה, אֵין זוֹ שְׁאֵלָה. דַּחַף הוּא, וְאֵינוֹ בִּשְׁלִיטָה. בַּסַּחַף זֶה, אֵין מַבְחִינִים בְּמַעְיָן מִגַּן הָעֵדֶן!

רַק כְּשֶׁפָּקְחוּ הַנָּשִׁים אֶת עֵינָיו: מַה צָּרִיךְ הָאָדָם יוֹתֵר מִלֶּחֶם לָשֹׂבַע. לְשֵׁם מָה טָרַחְתָּ וּבָאתָ, מֶה חָסֵר לְךָ בְּאַרְצְךָ. כְּשֶׁשָּׁקְטָה מְעַט הֶמְיַת הַשְּׁקִיקָה, הִתְפַּנָּה לִמְצֹא אֶת הַמַּעְיָן הַמְבֹרָךְ!

זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: "מַה יַּעֲשֶׂה הָאָדָם וְיֶחְכַּם, יְמַעֵט בִּסְחוֹרָה וְיַרְבֶּה בִּישִׁיבָה" (נִדָּה ע.). הַדָּגֵשׁ אֵינוֹ רַק עַל "יַרְבֶּה בִּישִׁיבָה", אֶלָּא גַּם עַל "יְמַעֵט בִּסְחוֹרָה", כִּי אִם שׁוֹאֵף הוּא לְעוֹד וְעוֹד בְּגַשְׁמִיּוּת, יִהְיֶה נֵחָן בְּמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת בְּרוּחָנִיּוּת.

בִּשְׁעָתוֹ הָיְתָה בְּנֵי בְּרַק יִשּׁוּב קָטָן, וְהַ"חֲזוֹן אִישׁ" רָצָה לְהַרְחִיב גְּבוּלוֹת הַקְּדֻשָּׁה. עָבַר לְהִתְגּוֹרֵר בִּרְחוֹב עֶזְרָא - הַיּוֹם קוֹרְאִים לוֹ רְחוֹב חֲזוֹן אִישׁ, וְאֶת רְחוֹב עֶזְרָא הֶעֱבִירוּ מִזְרָחָה. אֲבָל אָז הָיָה בֵּיתוֹ מִחוּץ לָעִיר, בֵּין חֻרְשׁוֹת עֲצֵי אֶקָלִיפְּטוּס, וּבַלֵּילוֹת נִשְׁמְעוּ שָׁם יִלְלוֹת תַּנִּים וּצְבוֹעִים. פַּחַד הָיָה לַעֲבֹר שָׁם בַּחֲשֵׁכָה. רֹאשׁ הָעִיר, ר' יִצְחָק גֶרְשְׁטְנְקוֹרְן, הִצִּיב עַמּוּד תְּאוּרָה, פָּנַס רְחוֹב, לְיַד בֵּיתוֹ. יוֹם אֶחָד בָּאתִי, וְהַ"חֲזוֹן אִישׁ" שָׁאַל: "נוּ, ר' יַעֲקֹב, מַה תֹּאמַר לְעַמּוּד הַחַשְׁמַל שֶׁהִצִּיבוּ כָּאן?"

הֵבַנְתִּי שֶׁהוּא רוֹצֶה לוֹמַר דְּבַר מָה, וְצָדַקְתִּי.

אָמַר: "רְאֵה, אֲנִי יוֹצֵא מֵהַבַּיִת, וְרוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ לִי צֵל עֲנָק, מִתְמַשֵּׁךְ וְהוֹלֵךְ לְמֶרְחַקִּים. כְּכָל שֶׁאֲנִי מִתְקָרֵב לְעַמּוּד הַחַשְׁמַל, כָּךְ הוֹלֵךְ הַצֵּל וּמִתְקַטֵּן. כְּשֶׁאֲנִי מַגִּיעַ אֵלָיו, עוֹבֵר תַּחְתָּיו, הַצֵּל נֶעֱלָם. אֲנִי מַמְשִׁיךְ וְהוֹלֵךְ, וְהַצֵּל שָׁב וְנִמְתָּח לְפָנַי. כְּכָל שֶׁאֲנִי מִתְרַחֵק, הוֹלֵךְ הַצֵּל וּמִתְאָרֵךְ –

וְלָמַדְתִּי, שֶׁכְּכָל שֶׁאָנוּ מִתְרַחֲקִים מֵהָאוֹר, אָנוּ מַרְגִּישִׁים וְחָשִׁים יוֹתֵר וְיוֹתֵר "יֵשׁ", וּכְכָל שֶׁאָנוּ מִתְקָרְבִים אֶל הָאוֹר, אֶל חָכְמַת הַתּוֹרָה וְחַכְמֵי הַתּוֹרָה בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, אָנוּ נוֹכְחִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּקַטְנוּתֵנוּ וּבְאַפְסוּתֵנוּ!" (וְהִגַּדְתָּ)

	ראה תשע"ח
	שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם - שֶׁלָּהּ!
	בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים (לִקּוּטִים לְהָאריז"ל) כָּתוּב, שֶׁ"אֶתְרוֹג", נוֹטָרִיקוֹן: "אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה, וְיַד [רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי]" (תְּהִלִּים לו-יב). וְהַסְּטַיְפְּלֶר זָצָ"ל כָּתַב בְּ"בִרְכַּת פֶּרֶץ" שֶׁ"לוּלָב" נוֹטָרִיקוֹן: "וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת", וְעָנָף עֵץ "עָבֹת" רָאשֵׁי תֵּבוֹת "תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז" (תְּהִלִּים קלח-ג). וְיֵשׁ לְהָבִין, מָה עִנְיַן רְמָזִים אֵלּוּ. הָרִאשׁוֹנָה מִמִּדּוֹתָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ הִיא הָעַיִן הַטּוֹבָה, וְהָרִאשׁוֹנָה מִמִּדּוֹת בִּלְעָם הָרָשָׁע הָעַיִן הָרָעָה. וְעַל יָדָהּ תַּלְמִידֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ אוֹכְלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹחֲלִים הָעוֹלָם הַבָּא, וְתַלְמִידֵי בִּלְעָם הָרָשָׁע יוֹרְשִׁים גֵּיהִנֹּם [בָּעוֹלָם הַזֶּה (תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב)] וְיוֹרְדִים לִבְאֵר שַׁחַת (אָבוֹת ה-יט). וּבֵאֵר הָרַמְבַּ"ם, שֶׁהָעַיִן הַטּוֹבָה הִיא מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת, כְּפִי שֶׁוִּתֵּר אַבְרָהָם אָבִינוּ עַל כָּל רְכוּשׁ סְדוֹם, "וְזֶה תַּכְלִית הַהִסְתַּפְּקוּת, שֶׁיָּנִיחַ הָאָדָם מָמוֹן גָּדוֹל וְלֹא יֵהָנֶה מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ בְּדָבָר מוּעָט", וְאִלּוּ בִּלְעָם בָּא מֵאֲרָם נַהֲרַיִם בַּעֲבוּר הַמָּמוֹן שֶׁנִּשְׂכַּר בּוֹ לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר: "אִם יִתֵּן לִי בָּלָק מְלֹא בֵּיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב" (בַּמִּדְבָּר כב-יח), לָמַדְנוּ שֶׁנַּפְשׁוֹ רְחָבָה וּמְחַמֵּד מָמוֹן אֲחֵרִים (רַשִּׁ"י). וְיָדוּעַ עַל זֶה הַמָּשָׁל שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זָצָ"ל (כְּתֹנֶת פַּסִּים צו), לְפָרִיץ שֶׁגִּיֵּס אֶת כָּל הָאִכָּרִים לִקְצֹר תְּבוּאַת שְׂדוֹתָיו. עָמַד לְפַקֵּחַ עַל עֲבוֹדָתָם, וְרָאָה נַעַר עוֹמֵד בַּצַּד. שָׁאַל: "מַדּוּעַ אֵינוֹ עוֹבֵד?" וְעָנוּ: "קָטָן הוּא". קִבֵּל אֶת הַתְּשׁוּבָה. עָמְלוּ וְקָצְרוּ, וְלִפְנוֹת עֶרֶב עָרַךְ לָהֶם סְעוּדָה. רָאָה שֶׁאוֹתוֹ נַעַר בָּא לְהָסֵב, וְתָמַהּ: "מַה זֶּה, לְעִנְיַן הַמְּלָאכָה נִקְרָא קָטָן, וּלְעִנְיַן הַסְּעוּדָה נִקְרָא גָּדוֹל?!" הוּא הַדִּין בְּעִנְיַן הַהִסְתַּפְּקוּת בַּמּוּעָט אוֹ הַהִשְׁתּוֹקְקוּת לְהַשִּׂיג עוֹד וָעוֹד. שְׁתֵּי הַתְּכוּנוֹת טְבוּעוֹת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, וּשְׁתֵּיהֶן קִנְּנוּ בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ וּלְהַבְדִּיל בְּבִלְעָם הָרָשָׁע. הַשְּׁאֵלָה, לְעִנְיַן מַה הוּא "קָטָן" וּלְעִנְיַן מַה "גָּדוֹל". אַבְרָהָם אָבִינוּ נֵחַן בְּמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת בָּרְכוּשׁ, אֲבָל שָׁאַף לְגָבְהֵי מְרוֹמִים בְּרוּחָנִיּוּת. וּכְשֶׁהָיָה בֶּן מֵאָה וְחוֹלֶה, וְחַמָּה הוּצְאָה מִנַּרְתִּיקָהּ וְהִקְדִּירָה אֶת הָעוֹלָם, לֹא נָטַל יוֹם חֻפְשָׁה אֶלָּא יָשַׁב פֶּתַח הָאֹהֶל, וְשָׁלַח עַבְדּוֹ לְחַפֵּשׂ עוֹבְרִים וְשָׁבִים, וּמִשֶׁלֹּא מָצָא עָמַד לָצֵאת בְּעַצְמוֹ. כָּאן לֹא נָקַט בְּמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת וְהַשִּׂמְחָה בְּחֶלְקוֹ. וְהִפּוּכוֹ שֶׁל דָּבָר בְּבִלְעָם. כֶּסֶף וְזָהָב, רָצָה מְלֹא הָאַרְמוֹן. אֲבָל בְּרוּחָנִיּוּת, הִתְפַּלֵּשׁ בָּרֶפֶשׁ. יִרְאֶה הָאָדָם אֵפוֹא בְּמַה שַּׁקְדָנוּתוֹ וְהִתְלַהֲבוּתוֹ, וְיָבִין הַאִם הוּא מֵאוֹהֲבֵי כֶּסֶף אוֹ מֵאוֹהֲבֵי מִצְווֹת. מִמְּחַפְּשֵׂי מַטְמוֹנִים, אוֹ יִרְאַת ה' וְדַעַת אֱלֹקִים הִיא אוֹצָרוֹ. אִם יוֹשֵׁב וּמְשׂוֹחֵחַ כָּל הַיּוֹם, וְאֵינוֹ מִתְעַיֵּף, קָם לְהִתְפַּלֵּל וְהוּא עָיֵף. יוֹשֵׁב וּמְשׂוֹחֵחַ כָּל הַיּוֹם וְאֵינוֹ מִתְעַיֵּף, יוֹשֵׁב לִלְמֹד וְעָיֵף?! הֲוֵי: "וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב, כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל" (יְשַׁעְיָה מג-כב)! מְסַפֵּר הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: "הָיִיתִי פַּעַם בְּשִׁעוּר תּוֹרָה. הַקָּהָל הִתְנַמְנֵם, וְהַמַּגִּיד שִׁעוּר בִּקֵּשׁ לְעוֹרְרָם. אָמַר בְּהִתְלַהֲבוּת: "וַהֲרֵי כְּלָל נָקוּט בְּיָדֵינוּ, שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו -" וְהֵם יְשֵׁנִים! זָעַק: "עָלָיו -" קָמוּ בִּבְעָתָה וּמִלְמְלוּ: "עָלָיו הַשָּׁלוֹם". רַק שֶׁיִּהְיֶה מְרֻצֶּה... אֲבָל מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי מִי שֶׁנִּרְדָּם בָּעֵסֶק, לְיַד הַקֻּפָּה, כְּשֶׁהַקּוֹנִים צוֹבְאִים עַל הַדֶּלְפֵּק!... בּוֹאוּ וּנְעַיֵּן בְּסִפּוּר מֵהַגְּמָרָא (תָּמִיד לב:): אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוֹקְדוֹן עָרַךְ מַסָּע לְכִבּוּשׁ הָעוֹלָם. עָבַר אֶת הַרְרֵי הַחֹשֶׁךְ וְהִגִּיעַ לְמָחוֹז שֶׁכֻּלּוֹ נָשִׁים. בִּקֵּשׁ לַעֲרֹךְ עִמָּן מִלְחָמָה. אָמְרוּ לוֹ: "מִמָּה נַפְשָׁךְ, אִם תַּהַרְגֵנוּ יֹאמְרוּ: נָשִׁים הָרַג. וְאִם נַהֲרָגְךָ, יֹאמְרוּ שֶׁנָּפַלְתָּ בִּידֵי נָשִׁים". הִשְׁלִים עִמָּן. אָמַר: "הָבוּ לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל". הֵבִיאוּ לְפָנָיו שֻׁלְחָן שֶׁל זָהָב, וְעָלָיו כִּכַּר לֶחֶם מִזָּהָב. תָּמַהּ: "וְכִי כָּךְ נוֹהֲגִים אֶצְלְכֶם, לֶאֱכֹל לֶחֶם שֶׁל זָהָב?" אָמְרוּ לוֹ: "לָאו, אוֹכְלִים אָנוּ לֶחֶם חִטָּה. אֲבָל אִם בִּשְׁבִיל לֶחֶם חִטָּה בָּאתָ, הַאִם לֹא הָיָה לְךָ בְּאַרְצְךָ?!"... כְּשֶׁחָזַר, יָשַׁב לְיַד מַעְיָן לֶאֱכֹל לֶחֶם, וְהָיוּ עִמּוֹ דָּגִים מְלוּחִים שֶׁנִּשְׁתַּמְּרוּ בַּדֶּרֶךְ. הֱדִיחָם בְּמֵי הַמַּעְיָן לְהָסִיר מְלִיחָתָם, וְסָפְגוּ טַעַם מְעֻדָּן וְנִפְלָא. אָמַר: כַּנִּרְאֶה נוֹבֵעַ מַעְיָן זֶה מִגַּן הָעֵדֶן. וְיֵשׁ לִי שְׁאֵלָה: אֶת הַמַּעְיָן הַזֶּה מָצָא בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה, מַשְׁמָע שֶׁעָבַר שָׁם בְּדַרְכּוֹ לְאוֹתוֹ מָחוֹז. מַדּוּעַ אָז לֹא הִבְחִין בּוֹ וּבִסְגֻלָּתוֹ? וְהַתְּשׁוּבָה כְּבָר נִתְּנָה: כְּשֶׁהָלַךְ לְשָׁם הָיוּ כָּל מַעֲיָנָיו נְתוּנִים לִכְבֹּשׁ עוֹד וְעוֹד, לְהִשְׁתַּלֵּט וְלִמְשֹׁל עַל מֵעֵבֶר לְהַרְרֵי הַחֹשֶׁךְ. בְּסֵדֶר, יַכְנִיעַ, יַדְבִּיר תַּחְתָּיו, וּמַה הָלְאָה, וּבִשְׁבִיל מָה, אֵין זוֹ שְׁאֵלָה. דַּחַף הוּא, וְאֵינוֹ בִּשְׁלִיטָה. בַּסַּחַף זֶה, אֵין מַבְחִינִים בְּמַעְיָן מִגַּן הָעֵדֶן! רַק כְּשֶׁפָּקְחוּ הַנָּשִׁים אֶת עֵינָיו: מַה צָּרִיךְ הָאָדָם יוֹתֵר מִלֶּחֶם לָשֹׂבַע. לְשֵׁם מָה טָרַחְתָּ וּבָאתָ, מֶה חָסֵר לְךָ בְּאַרְצְךָ. כְּשֶׁשָּׁקְטָה מְעַט הֶמְיַת הַשְּׁקִיקָה, הִתְפַּנָּה לִמְצֹא אֶת הַמַּעְיָן הַמְבֹרָךְ! זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: "מַה יַּעֲשֶׂה הָאָדָם וְיֶחְכַּם, יְמַעֵט בִּסְחוֹרָה וְיַרְבֶּה בִּישִׁיבָה" (נִדָּה ע.). הַדָּגֵשׁ אֵינוֹ רַק עַל "יַרְבֶּה בִּישִׁיבָה", אֶלָּא גַּם עַל "יְמַעֵט בִּסְחוֹרָה", כִּי אִם שׁוֹאֵף הוּא לְעוֹד וְעוֹד בְּגַשְׁמִיּוּת, יִהְיֶה נֵחָן בְּמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת בְּרוּחָנִיּוּת. בִּשְׁעָתוֹ הָיְתָה בְּנֵי בְּרַק יִשּׁוּב קָטָן, וְהַ"חֲזוֹן אִישׁ" רָצָה לְהַרְחִיב גְּבוּלוֹת הַקְּדֻשָּׁה. עָבַר לְהִתְגּוֹרֵר בִּרְחוֹב עֶזְרָא - הַיּוֹם קוֹרְאִים לוֹ רְחוֹב חֲזוֹן אִישׁ, וְאֶת רְחוֹב עֶזְרָא הֶעֱבִירוּ מִזְרָחָה. אֲבָל אָז הָיָה בֵּיתוֹ מִחוּץ לָעִיר, בֵּין חֻרְשׁוֹת עֲצֵי אֶקָלִיפְּטוּס, וּבַלֵּילוֹת נִשְׁמְעוּ שָׁם יִלְלוֹת תַּנִּים וּצְבוֹעִים. פַּחַד הָיָה לַעֲבֹר שָׁם בַּחֲשֵׁכָה. רֹאשׁ הָעִיר, ר' יִצְחָק גֶרְשְׁטְנְקוֹרְן, הִצִּיב עַמּוּד תְּאוּרָה, פָּנַס רְחוֹב, לְיַד בֵּיתוֹ. יוֹם אֶחָד בָּאתִי, וְהַ"חֲזוֹן אִישׁ" שָׁאַל: "נוּ, ר' יַעֲקֹב, מַה תֹּאמַר לְעַמּוּד הַחַשְׁמַל שֶׁהִצִּיבוּ כָּאן?" הֵבַנְתִּי שֶׁהוּא רוֹצֶה לוֹמַר דְּבַר מָה, וְצָדַקְתִּי. אָמַר: "רְאֵה, אֲנִי יוֹצֵא מֵהַבַּיִת, וְרוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ לִי צֵל עֲנָק, מִתְמַשֵּׁךְ וְהוֹלֵךְ לְמֶרְחַקִּים. כְּכָל שֶׁאֲנִי מִתְקָרֵב לְעַמּוּד הַחַשְׁמַל, כָּךְ הוֹלֵךְ הַצֵּל וּמִתְקַטֵּן. כְּשֶׁאֲנִי מַגִּיעַ אֵלָיו, עוֹבֵר תַּחְתָּיו, הַצֵּל נֶעֱלָם. אֲנִי מַמְשִׁיךְ וְהוֹלֵךְ, וְהַצֵּל שָׁב וְנִמְתָּח לְפָנַי. כְּכָל שֶׁאֲנִי מִתְרַחֵק, הוֹלֵךְ הַצֵּל וּמִתְאָרֵךְ – וְלָמַדְתִּי, שֶׁכְּכָל שֶׁאָנוּ מִתְרַחֲקִים מֵהָאוֹר, אָנוּ מַרְגִּישִׁים וְחָשִׁים יוֹתֵר וְיוֹתֵר "יֵשׁ", וּכְכָל שֶׁאָנוּ מִתְקָרְבִים אֶל הָאוֹר, אֶל חָכְמַת הַתּוֹרָה וְחַכְמֵי הַתּוֹרָה בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, אָנוּ נוֹכְחִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּקַטְנוּתֵנוּ וּבְאַפְסוּתֵנוּ!" (וְהִגַּדְתָּ)