Otzarot-Article

"וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב" (כח-יג) בְּ"מָגֵן אַבְרָהָם" (סִימָן תקפג) כָּתַב בְּשֵׁם רַבֵּנוּ דָּוִד אַ‏בּ‏וּ‏דִרְהַ‏ם זָצָ"ל, שֶׁנָּהֲגוּ לֶאֱכֹל דָּגִים בְּלֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, לְסִימָן לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כְּדָגִים. וְנָהֲגוּ שֶׁאוֹכְלִים אֶת רֹאשׁ הַדָּג, וְאוֹמְרִים: "יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב".

בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, נֹאמַר טַעַם נוֹסָף בַּאֲכִילַת הַדָּגִים, וּבִמְיֻחָד בַּאֲכִילַת רֹאשׁ הַדָּג. וּמָרָן הַחֲתַם סוֹפֵר זָצָ"ל נָהַג לֶאֱכֹל דָּג מְמֻלָּא, גֶעפִילְטֶע פִישׁ, כְּסִימָנָא טָבָא שֶׁיְּמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה. נַכְלִיל גַּם עִנְיָן זֶה בִּדְבָרֵינוּ.

וְנַקְדִּים וּנְסַפֵּר - רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֵייבֶּשִׁיץ הִקְדִּישׁ חַיָּיו לְהַנְצָחַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בַּמִּלְחָמָה הַנּוֹרָאָה. אָבִיו הי"ד הָיָה מְנַהֵל אַכְסַנְיָה, וְאַחַד הָאַכְסַנָאִים, רַבִּי הִלֵּל כֹּהֵן, תַּלְמִיד חָכָם מֻבְהָק, נִסָּה לְשַׁכְנְעוֹ לִנְסֹעַ עִמּוֹ לְרַבּוֹ, הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מֵאִיר יְחִיאֵל מֵאוֹסְטְרוֹבְצָא זָצָ"ל. גְּאוֹנוּתוֹ הַמְּפֻלֶּגֶת וַחֲרִיפוּתוֹ הָעֲצוּמָה שֶׁל הָרַבִּי מֵאוֹסְטְרוֹבְצָא נוֹדְעָה בְּכָל רַחֲבֵי פּוֹלִין בְּ"מִלֵּי דִּשְׁמַיָּא" - מִי יִדְמֶה וּמִי יִשְׁוֶה לוֹ: בְּיִרְאָתוֹ הַמֻּפְלֶגֶת, בִּתְפִלּוֹתָיו הַנִּרְגָּשׁוֹת, וּבְאַרְבָּעִים שְׁנוֹת צוֹמוֹ! אֲבָל גַּם בְּ"מִלֵּי דְּעַלְמָא" נִתְקַיֵּם בּוֹ מַאֲמָרָם (אָבוֹת ו-א) שֶׁהַלּוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ נֶהֱנִים מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה. פָּתַח רַבִּי הִלֵּל וְסִפֵּר, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹמֵעַ -

הָיָה זֶה בְּתֹם מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. לְפָנֶיהָ הָיְתָה פּוֹלִין תַּחַת כִּבּוּשׁ רוּסִי, בְּמַהֲלָכָהּ תַּחַת כִּבּוּשׁ גֶּרְמָנִי, וּלְאַחֲרֶיהָ קִבְּלָה עַצְמָאוּת. רַבִּי הִלֵּל עָסַק בִּיבוּא מוּצָר שֶׁהָיָה כָּשֵׁר תַּחַת הַשִּׁלְטוֹן הַקּוֹדֵם, וְנֶאֱסַר מִטַּעַם הַשִּׁלְטוֹן הַנּוֹכְחִי. הֻגְּשָׁה נֶגְדּוֹ תְּבִיעָה, וְעָלוּל הָיָה לְהִשָּׁפֵט לִקְנָס עָצוּם וּלְכַמָּה שְׁנוֹת מַאֲסָר. הַמִּשְׁפָּט עָמַד לְהֵעָרֵךְ בְּעִיר הַמָּחוֹז קָאלִישׁ, וְהוּא שָׂכַר אֶת שֵׁרוּתָיו שֶׁל עוֹרֵךְ דִּין מְמֻלָּח וְיָקָר. הוֹדִיעַ עוֹרֵךְ הַדִּין שֶׁאֵין מוֹצָא, הַחֹק בָּרוּר וְהָעֻבְדּוֹת מְסֻכָּמוֹת, הַנֶּאֱשָׁם יְהוּדִי וְהַשּׁוֹפְטִים גּוֹיִים, וְיֵשׁ לָהֶם נְטִיָּה לְמַצּוֹת עִמּוֹ אֶת הַדִּין. לְפִיכָךְ הוּא יָעַץ לְהַסְכִּים לְהַגִּיעַ עִם הַפְּרַקְלִיטוּת לְעִסְקַת טִעוּן בָּהּ יִגָּזְרוּ רַק כַּמָּה חָדְשֵׁי מַאֲסָר וִישֻׁלַּם קְנָס חֶלְקִי. אִם הַשּׁוֹפְטִים יְאַשְּׁרוּ אֶת הָעִסְקָה, יֵצֵא בְּזוֹל מִן הַפָּרָשָׁה. בְּדֶרֶךְ כְּלָל, מְאַשְּׁרִים הַשּׁוֹפְטִים. אֲבָל כְּשֶׁהַנֶּאֱשָׁם יְהוּדִי, אֵין לָדַעַת.

מָה עוֹשִׂים. נוֹסְעִים אֶל הָרַבִּי לְקַבֵּל בְּרָכָה, שֶׁהַשּׁוֹפְטִים יִסְתַּפְּקוּ בְּעִסְקַת הַטִּעוּן.

נָסַע לְאוֹסְטְרוֹבְצָא וְנִכְנַס אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה. שָׁמַע הָרַבִּי וְיָעַץ: "אַל תַּחְתֹּם".

נִדְהַם. בָּטוּחַ הָיָה שֶׁיְּקַבֵּל בְּרָכָה, וְזֶהוּ. מַה פֵּרוּשׁ לֹא לַחְתֹּם, הֲלֹא יִגָּזֵר עָלָיו חָלִילָה הָעֹנֶשׁ הַמְּרַבִּי!

אָמַר הָרַבִּי: "תַּנְחֶה אֶת עוֹרֵךְ הַדִּין לִמְשֹׁךְ וְלִסְחֹב אֶת הַדִּין. יוֹדִיעַ שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ מוּכָן, וְיִקָּבַע תַּאֲרִיךְ אַחֵר. אֲזַי יוֹדִיעַ שֶׁלָּקוֹחוֹ אֵינוֹ חָשׁ בְּטוֹב, וְיִקָּבַע תַּאֲרִיךְ נוֹסָף" -

"אֲבָל עוֹרֵךְ הַדִּין יָעַץ לַחְתֹּם וּלְסַיֵּם אֶת הָעִנְיָן!"

חִיֵּךְ הָרַבִּי: "כְּפִי הַנִּרְאֶה, עוֹרֵךְ הַדִּין הַגּוֹי אֵינוֹ יוֹדֵעַ גְּמָרָא מְפֹרֶשֶׁת, שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ לִיהוּדִי דִּין וּדְבָרִים עִם גּוֹי, יִשְׁתַּמֵּט מִלָּדוּן עִמּוֹ בְּחֹדֶשׁ אָב, שֶׁמַּזָּלוֹ רַע לַיְּהוּדִים, וְיִשְׁתַּדֵּל לָדוּן עִמּוֹ בְּחֹדֶשׁ אֲדָר, שֶׁמַּזָּלוֹ טוֹב לַיְּהוּדִים. גְּמָרָא מְפֹרֶשֶׁת (תַּעֲנִית כט:), וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי הַגּוֹי"...

תָּמַהּ רַבִּי הִלֵּל בְּאָזְנֵי רַבּוֹ תְּמִיהָה כְּפוּלָה: "רֵאשִׁית, כָּעֵת אֵינֶנּוּ בְּחֹדֶשׁ אָב. וְשֵׁנִית, מִי יֹאמַר שֶׁהַמִּשְׁפָּט יִדָּחֶה לְחֹדֶשׁ אֲדָר?!"

הִסְבִּיר הָרַבִּי: "הֲיָדַעְתָּ מַדּוּעַ חֹדֶשׁ אָב מַזָּלוֹ רַע, כִּי מַזָּלוֹ אַרְיֵה. וְחֹדֶשׁ אֲדָר מַזָּלוֹ טוֹב, כִּי הוּא דָּגִים. מַה בֵּין אַרְיֵה לְדָגִים? הָאַרְיֵה רוֹדֵף אַחַר טַרְפּוֹ, אֲבָל הַדָּג נוֹהֵג הָפוּךְ. כְּשֶׁהוּא עוֹלֶה בָּרֶשֶׁת וּפוֹתְחִים אֶת בִּטְנוֹ, מוֹצְאִים שֶׁכָּל הַדְּגִיגִים רֹאשָׁם כְּלַפֵּי זְנָבוֹ שֶׁל הַדָּג הַבּוֹלֵעַ. הֱוֵי אוֹמֵר, שֶׁאֵינוֹ רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם לְהַשִּׂיגָם. אֶלָּא מְשַׁיֵּט הוּא לְדַרְכּוֹ וּפוֹתֵחַ לֹעוֹ, וְהֵם נִכְנָסִים מֵאֲלֵיהֶם -

וְיוֹתֵר מִכָּךְ: אִלּוּ הָיָה נוֹהֵג כְּאוֹתוֹ אֲרִי, וּמְזַנֵּק וּבוֹלְעָם מֵאֲחוֹרֵיהֶם, הָיוּ זַנְבוֹתֵיהֶם וּסְנַפִּירֵיהֶם נִפְרָשִׂים, מְחֹרְרִים אֶת לֹעוֹ וְחוֹנְקִים אוֹתוֹ. אֲבָל כְּשֶׁהֵם נִכְנָסִים לְתוֹךְ פִּיו מִצַּד רֹאשָׁם, הַסְּנַפִּירִים וְהַזָּנָב מְקֻפָּלִים וְהֵם מַחֲלִיקִים לְתוֹךְ מֵעָיו...

וְהוֹרוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁאֵין לִיהוּדִי לִהְיוֹת כְּאוֹתוֹ אָרִי, הַיּוֹזֵם וּפוֹעֵל וּמְזַנֵּק וְטוֹרֵף. יִהְיֶה כְּדָג הַמְשַׁיֵּט לְדַרְכּוֹ, וְלֹא יִדְאַג, מִמָּרוֹם יְסַדְּרוּ הַכֹּל עַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב. וְהָרְאָיָה, שֶׁהַדְּגִיגִים בָּאִים לְתוֹךְ פִּיו..."

הָרַעֲיוֹן נִפְלָא, אֲבָל רַבִּי הִלֵּל לֹא הָיָה רָגוּעַ. "רַבִּי", הִזְכִּיר, "עוֹרֵךְ הַדִּין מֻמְחֶה וּבַעַל מוֹנִיטִין, וְאָמַר שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה דֶּרֶךְ אַחֶרֶת" -

"וְהוּא צוֹדֵק", הִסְכִּים הָרַבִּי בְּמַפְתִּיעַ. "עַד כֹּה דִּבַּרְנוּ עַל הַדָּג הַטּוֹרֵף. אֲבָל מַזַּל אֲדָר דָּגִים, שְׁנַיִם. יֵשׁ לֶקַח גַּם מֵהַדָּג הַנִּטְרָף. עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, כַּיָּדוּעַ, וּמְשַׁיֵּט הוּא בַּיָּם, וְחוֹשֵׁשׁ לְנַפְשׁוֹ. שֶׁהֲרֵי "דָּגִים שֶׁבַּיָּם, כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ בּוֹלֵעַ אֶת חֲבֵרוֹ" (ע"ז ד.). מִצְטַעֵר הוּא שֶׁאֵין לוֹ עֵינַיִם גַּם בִּזְנָבוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁמֵר מֵאוֹיֵב שֶׁיִּתְקְפוֹ מֵאָחוֹר. אֲבָל מִקָּדִימָה, מִקָּדִימָה עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ. יֵדַע לְהִזָּהֵר.

וּמַה לְּבַסּוֹף, נִכְנָס בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת לְלֹעַ הַדָּג. זֶה מַה שֶּׁמַּצִּיעַ עוֹרֵךְ הַדִּין הַנִּכְבָּד..."

נוּ, אַחֲרֵי כָּזֶה פְּסָק אֵין מַה לּוֹמַר. הִנְחָה אֶת עוֹרֵךְ הַדִּין לִמְשֹׁךְ אֶת הַמִּשְׁפָּט, וְהַלָּה הִזְהִירוֹ בְּאֶלֶף אַזְהָרוֹת: יֵשׁ גְּבוּל לַסַּחֶבֶת, וּלְבַסּוֹף יָשִׁיתוּ עָלֶיךָ אֶת כָּל חֹמֶר הַדִּין. וּמֶה הָיָה הַסּוֹף, שֶׁהֻכְרְזָה חֲנִינָה לְרֶגֶל חַג לְאֻמִּי, וְהַמִּשְׁפָּט בֻּטַּל...

וּלְעִנְיָנֵנוּ, מַדּוּעַ אוֹכְלִים דָּגִים, וְרֹאשׁ דָּג, וְדָג מְמֻלָּא, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה - שֶׁכַּיָּדוּעַ, מֵחֹדֶשׁ אָב מִתְכּוֹנְנִים, וּבְחֹדֶשׁ אֱלוּל נִרְעָשִׁים, וּבִימֵי הַסְּלִיחוֹת זוֹחֲלִים וְרוֹעֲדִים. יוֹדְעִים מַה מֻּנָּח עַל כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם, וְעַד כַּמָּה "כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְּלָתֶיךָ". עוֹרְכִים חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, וְהַיְרִיעָה מְחוֹרֶרֶת כְּרֶשֶׁת. יוֹדְעִים שֶׁהָיָה רָאוּי לִלְמֹד יוֹתֵר, לְהִתְעַלּוֹת יוֹתֵר, לִפְקֹד יוֹתֵר שִׁעוּרֵי תּוֹרָה, אֲבָל אֵין פְּנַאי, עֲסוּקִים בְּמִרְדָּף אַחַר הַפַּרְנָסָה, שֶׁהֲרֵי אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה. וְלֹא לוֹמְדִים לֶקַח מִן הַדָּגִים.

מֵהָרֹאשׁ שֶׁל הַדָּג, שֶׁהַדְּגִיגִים נִכְנָסִים לְלֹעוֹ מֵאֲלֵיהֶם, בְּלֹא שֶׁיִּרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם. מֵהַמִּלּוּי שֶׁל הַדָּג, שֶׁהַדְּגִיגִים הַמְמַלְּאִים אֶת בִּטְנוֹ רֹאשָׁם כְּלַפֵּי זְנָבוֹ וּסְנַפִּירֵיהֶם מְקֻפָּלִים, לְהַחְלִיק פְּנִימָה!

מְסֻפָּר, שֶׁהַ"קְּדֻשַּׁת לֵוִי" מִבֶּרְדִּיטְשׁוֹב זָצָ"ל עָצַר יְהוּדִי מְבֹהָל שֶׁאָץ-רָץ בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר. "לְאַט לְךָ", יָעַץ לוֹ, "מָה אַתָּה רָץ?!"

יְנִיחֵהוּ הָרַבִּי, אֵין לוֹ פְּנַאי, הוּא רוֹדֵף אַחַר פַּרְנָסָתוֹ, לְהָבִיא לֶחֶם לְפִי הַטַּף!

"אֲבָל מִנַּיִן לְךָ שֶׁהַפַּרְנָסָה שָׁם, וְאַתָּה רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ", שָׁאַל הָרַבִּי, "אוּלַי הִיא בַּצַּד הַשֵּׁנִי, וְאַתָּה מִתְרַחֵק מִמֶּנָּה?"...

וּבְעָרְכֵנוּ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ עַל מְאֹרְעוֹת הַשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת, בְּהִוָּכְחֵנוּ כַּמָּה זְמַן הֻשְׁחַת בִּרְדִיפָה אַחַר הַפַּרְנָסָה, כַּמָּה טָרְדָה אֶת מְנוּחָתֵנוּ וְהֶעֱסִיקָה אוֹתָנוּ, בְּכַמָּה רוּחָנִיּוּת וּבְכַמָּה תּוֹרָה וּתְפִלָּה שִׁלַּמְנוּ עָלֶיהָ, מַמָּשׁ: "בְּנַפְשׁוֹ, יָבִיא לַחְמוֹ" רַחְמָנָא לִצְלַן. אֵיזֶה מְחִיר שִׁלֵּם הַבַּיִת וְנִפְגַּם חִנּוּךְ הַיְלָדִים, הַהַשְׁגָּחָה וּתְשׂוּמַת הַלֵּב, וְהַדְּבָרִים יְדוּעִים, יֵשׁ לְהַחְלִיט לְשַׁנּוֹת כִּוּוּן. נִטְעַם מֵרֹאשׁ הַדָּג הַמְמֻלָּא, וְנָבִין מַשְׁמָעוּתוֹ. נִהְיֶה כְּצַדִּיקִים הַמַּקְדִּישִׁים יוֹתֵר זְמַן לַתּוֹרָה, וְהַמָּן יוֹרֵד לָהֶם בְּפֶתַח בֵּיתָם! (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)

	ואתחנן תשע"ח
	"בֵּיתְךָ הַמְיֻחָד לְךָ"
	"וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב" (כח-יג) בְּ"מָגֵן אַבְרָהָם" (סִימָן תקפג) כָּתַב בְּשֵׁם רַבֵּנוּ דָּוִד אַ‏בּ‏וּ‏דִרְהַ‏ם זָצָ"ל, שֶׁנָּהֲגוּ לֶאֱכֹל דָּגִים בְּלֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, לְסִימָן לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כְּדָגִים. וְנָהֲגוּ שֶׁאוֹכְלִים אֶת רֹאשׁ הַדָּג, וְאוֹמְרִים: "יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב". בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, נֹאמַר טַעַם נוֹסָף בַּאֲכִילַת הַדָּגִים, וּבִמְיֻחָד בַּאֲכִילַת רֹאשׁ הַדָּג. וּמָרָן הַחֲתַם סוֹפֵר זָצָ"ל נָהַג לֶאֱכֹל דָּג מְמֻלָּא, גֶעפִילְטֶע פִישׁ, כְּסִימָנָא טָבָא שֶׁיְּמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה. נַכְלִיל גַּם עִנְיָן זֶה בִּדְבָרֵינוּ. וְנַקְדִּים וּנְסַפֵּר - רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֵייבֶּשִׁיץ הִקְדִּישׁ חַיָּיו לְהַנְצָחַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בַּמִּלְחָמָה הַנּוֹרָאָה. אָבִיו הי"ד הָיָה מְנַהֵל אַכְסַנְיָה, וְאַחַד הָאַכְסַנָאִים, רַבִּי הִלֵּל כֹּהֵן, תַּלְמִיד חָכָם מֻבְהָק, נִסָּה לְשַׁכְנְעוֹ לִנְסֹעַ עִמּוֹ לְרַבּוֹ, הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מֵאִיר יְחִיאֵל מֵאוֹסְטְרוֹבְצָא זָצָ"ל. גְּאוֹנוּתוֹ הַמְּפֻלֶּגֶת וַחֲרִיפוּתוֹ הָעֲצוּמָה שֶׁל הָרַבִּי מֵאוֹסְטְרוֹבְצָא נוֹדְעָה בְּכָל רַחֲבֵי פּוֹלִין בְּ"מִלֵּי דִּשְׁמַיָּא" - מִי יִדְמֶה וּמִי יִשְׁוֶה לוֹ: בְּיִרְאָתוֹ הַמֻּפְלֶגֶת, בִּתְפִלּוֹתָיו הַנִּרְגָּשׁוֹת, וּבְאַרְבָּעִים שְׁנוֹת צוֹמוֹ! אֲבָל גַּם בְּ"מִלֵּי דְּעַלְמָא" נִתְקַיֵּם בּוֹ מַאֲמָרָם (אָבוֹת ו-א) שֶׁהַלּוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ נֶהֱנִים מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה. פָּתַח רַבִּי הִלֵּל וְסִפֵּר, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹמֵעַ - הָיָה זֶה בְּתֹם מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. לְפָנֶיהָ הָיְתָה פּוֹלִין תַּחַת כִּבּוּשׁ רוּסִי, בְּמַהֲלָכָהּ תַּחַת כִּבּוּשׁ גֶּרְמָנִי, וּלְאַחֲרֶיהָ קִבְּלָה עַצְמָאוּת. רַבִּי הִלֵּל עָסַק בִּיבוּא מוּצָר שֶׁהָיָה כָּשֵׁר תַּחַת הַשִּׁלְטוֹן הַקּוֹדֵם, וְנֶאֱסַר מִטַּעַם הַשִּׁלְטוֹן הַנּוֹכְחִי. הֻגְּשָׁה נֶגְדּוֹ תְּבִיעָה, וְעָלוּל הָיָה לְהִשָּׁפֵט לִקְנָס עָצוּם וּלְכַמָּה שְׁנוֹת מַאֲסָר. הַמִּשְׁפָּט עָמַד לְהֵעָרֵךְ בְּעִיר הַמָּחוֹז קָאלִישׁ, וְהוּא שָׂכַר אֶת שֵׁרוּתָיו שֶׁל עוֹרֵךְ דִּין מְמֻלָּח וְיָקָר. הוֹדִיעַ עוֹרֵךְ הַדִּין שֶׁאֵין מוֹצָא, הַחֹק בָּרוּר וְהָעֻבְדּוֹת מְסֻכָּמוֹת, הַנֶּאֱשָׁם יְהוּדִי וְהַשּׁוֹפְטִים גּוֹיִים, וְיֵשׁ לָהֶם נְטִיָּה לְמַצּוֹת עִמּוֹ אֶת הַדִּין. לְפִיכָךְ הוּא יָעַץ לְהַסְכִּים לְהַגִּיעַ עִם הַפְּרַקְלִיטוּת לְעִסְקַת טִעוּן בָּהּ יִגָּזְרוּ רַק כַּמָּה חָדְשֵׁי מַאֲסָר וִישֻׁלַּם קְנָס חֶלְקִי. אִם הַשּׁוֹפְטִים יְאַשְּׁרוּ אֶת הָעִסְקָה, יֵצֵא בְּזוֹל מִן הַפָּרָשָׁה. בְּדֶרֶךְ כְּלָל, מְאַשְּׁרִים הַשּׁוֹפְטִים. אֲבָל כְּשֶׁהַנֶּאֱשָׁם יְהוּדִי, אֵין לָדַעַת. מָה עוֹשִׂים. נוֹסְעִים אֶל הָרַבִּי לְקַבֵּל בְּרָכָה, שֶׁהַשּׁוֹפְטִים יִסְתַּפְּקוּ בְּעִסְקַת הַטִּעוּן. נָסַע לְאוֹסְטְרוֹבְצָא וְנִכְנַס אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה. שָׁמַע הָרַבִּי וְיָעַץ: "אַל תַּחְתֹּם". נִדְהַם. בָּטוּחַ הָיָה שֶׁיְּקַבֵּל בְּרָכָה, וְזֶהוּ. מַה פֵּרוּשׁ לֹא לַחְתֹּם, הֲלֹא יִגָּזֵר עָלָיו חָלִילָה הָעֹנֶשׁ הַמְּרַבִּי! אָמַר הָרַבִּי: "תַּנְחֶה אֶת עוֹרֵךְ הַדִּין לִמְשֹׁךְ וְלִסְחֹב אֶת הַדִּין. יוֹדִיעַ שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ מוּכָן, וְיִקָּבַע תַּאֲרִיךְ אַחֵר. אֲזַי יוֹדִיעַ שֶׁלָּקוֹחוֹ אֵינוֹ חָשׁ בְּטוֹב, וְיִקָּבַע תַּאֲרִיךְ נוֹסָף" - "אֲבָל עוֹרֵךְ הַדִּין יָעַץ לַחְתֹּם וּלְסַיֵּם אֶת הָעִנְיָן!" חִיֵּךְ הָרַבִּי: "כְּפִי הַנִּרְאֶה, עוֹרֵךְ הַדִּין הַגּוֹי אֵינוֹ יוֹדֵעַ גְּמָרָא מְפֹרֶשֶׁת, שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ לִיהוּדִי דִּין וּדְבָרִים עִם גּוֹי, יִשְׁתַּמֵּט מִלָּדוּן עִמּוֹ בְּחֹדֶשׁ אָב, שֶׁמַּזָּלוֹ רַע לַיְּהוּדִים, וְיִשְׁתַּדֵּל לָדוּן עִמּוֹ בְּחֹדֶשׁ אֲדָר, שֶׁמַּזָּלוֹ טוֹב לַיְּהוּדִים. גְּמָרָא מְפֹרֶשֶׁת (תַּעֲנִית כט:), וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי הַגּוֹי"... תָּמַהּ רַבִּי הִלֵּל בְּאָזְנֵי רַבּוֹ תְּמִיהָה כְּפוּלָה: "רֵאשִׁית, כָּעֵת אֵינֶנּוּ בְּחֹדֶשׁ אָב. וְשֵׁנִית, מִי יֹאמַר שֶׁהַמִּשְׁפָּט יִדָּחֶה לְחֹדֶשׁ אֲדָר?!" הִסְבִּיר הָרַבִּי: "הֲיָדַעְתָּ מַדּוּעַ חֹדֶשׁ אָב מַזָּלוֹ רַע, כִּי מַזָּלוֹ אַרְיֵה. וְחֹדֶשׁ אֲדָר מַזָּלוֹ טוֹב, כִּי הוּא דָּגִים. מַה בֵּין אַרְיֵה לְדָגִים? הָאַרְיֵה רוֹדֵף אַחַר טַרְפּוֹ, אֲבָל הַדָּג נוֹהֵג הָפוּךְ. כְּשֶׁהוּא עוֹלֶה בָּרֶשֶׁת וּפוֹתְחִים אֶת בִּטְנוֹ, מוֹצְאִים שֶׁכָּל הַדְּגִיגִים רֹאשָׁם כְּלַפֵּי זְנָבוֹ שֶׁל הַדָּג הַבּוֹלֵעַ. הֱוֵי אוֹמֵר, שֶׁאֵינוֹ רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם לְהַשִּׂיגָם. אֶלָּא מְשַׁיֵּט הוּא לְדַרְכּוֹ וּפוֹתֵחַ לֹעוֹ, וְהֵם נִכְנָסִים מֵאֲלֵיהֶם - וְיוֹתֵר מִכָּךְ: אִלּוּ הָיָה נוֹהֵג כְּאוֹתוֹ אֲרִי, וּמְזַנֵּק וּבוֹלְעָם מֵאֲחוֹרֵיהֶם, הָיוּ זַנְבוֹתֵיהֶם וּסְנַפִּירֵיהֶם נִפְרָשִׂים, מְחֹרְרִים אֶת לֹעוֹ וְחוֹנְקִים אוֹתוֹ. אֲבָל כְּשֶׁהֵם נִכְנָסִים לְתוֹךְ פִּיו מִצַּד רֹאשָׁם, הַסְּנַפִּירִים וְהַזָּנָב מְקֻפָּלִים וְהֵם מַחֲלִיקִים לְתוֹךְ מֵעָיו... וְהוֹרוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁאֵין לִיהוּדִי לִהְיוֹת כְּאוֹתוֹ אָרִי, הַיּוֹזֵם וּפוֹעֵל וּמְזַנֵּק וְטוֹרֵף. יִהְיֶה כְּדָג הַמְשַׁיֵּט לְדַרְכּוֹ, וְלֹא יִדְאַג, מִמָּרוֹם יְסַדְּרוּ הַכֹּל עַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב. וְהָרְאָיָה, שֶׁהַדְּגִיגִים בָּאִים לְתוֹךְ פִּיו..." הָרַעֲיוֹן נִפְלָא, אֲבָל רַבִּי הִלֵּל לֹא הָיָה רָגוּעַ. "רַבִּי", הִזְכִּיר, "עוֹרֵךְ הַדִּין מֻמְחֶה וּבַעַל מוֹנִיטִין, וְאָמַר שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה דֶּרֶךְ אַחֶרֶת" - "וְהוּא צוֹדֵק", הִסְכִּים הָרַבִּי בְּמַפְתִּיעַ. "עַד כֹּה דִּבַּרְנוּ עַל הַדָּג הַטּוֹרֵף. אֲבָל מַזַּל אֲדָר דָּגִים, שְׁנַיִם. יֵשׁ לֶקַח גַּם מֵהַדָּג הַנִּטְרָף. עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, כַּיָּדוּעַ, וּמְשַׁיֵּט הוּא בַּיָּם, וְחוֹשֵׁשׁ לְנַפְשׁוֹ. שֶׁהֲרֵי "דָּגִים שֶׁבַּיָּם, כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ בּוֹלֵעַ אֶת חֲבֵרוֹ" (ע"ז ד.). מִצְטַעֵר הוּא שֶׁאֵין לוֹ עֵינַיִם גַּם בִּזְנָבוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁמֵר מֵאוֹיֵב שֶׁיִּתְקְפוֹ מֵאָחוֹר. אֲבָל מִקָּדִימָה, מִקָּדִימָה עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ. יֵדַע לְהִזָּהֵר. וּמַה לְּבַסּוֹף, נִכְנָס בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת לְלֹעַ הַדָּג. זֶה מַה שֶּׁמַּצִּיעַ עוֹרֵךְ הַדִּין הַנִּכְבָּד..." נוּ, אַחֲרֵי כָּזֶה פְּסָק אֵין מַה לּוֹמַר. הִנְחָה אֶת עוֹרֵךְ הַדִּין לִמְשֹׁךְ אֶת הַמִּשְׁפָּט, וְהַלָּה הִזְהִירוֹ בְּאֶלֶף אַזְהָרוֹת: יֵשׁ גְּבוּל לַסַּחֶבֶת, וּלְבַסּוֹף יָשִׁיתוּ עָלֶיךָ אֶת כָּל חֹמֶר הַדִּין. וּמֶה הָיָה הַסּוֹף, שֶׁהֻכְרְזָה חֲנִינָה לְרֶגֶל חַג לְאֻמִּי, וְהַמִּשְׁפָּט בֻּטַּל... וּלְעִנְיָנֵנוּ, מַדּוּעַ אוֹכְלִים דָּגִים, וְרֹאשׁ דָּג, וְדָג מְמֻלָּא, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה - שֶׁכַּיָּדוּעַ, מֵחֹדֶשׁ אָב מִתְכּוֹנְנִים, וּבְחֹדֶשׁ אֱלוּל נִרְעָשִׁים, וּבִימֵי הַסְּלִיחוֹת זוֹחֲלִים וְרוֹעֲדִים. יוֹדְעִים מַה מֻּנָּח עַל כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם, וְעַד כַּמָּה "כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְּלָתֶיךָ". עוֹרְכִים חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, וְהַיְרִיעָה מְחוֹרֶרֶת כְּרֶשֶׁת. יוֹדְעִים שֶׁהָיָה רָאוּי לִלְמֹד יוֹתֵר, לְהִתְעַלּוֹת יוֹתֵר, לִפְקֹד יוֹתֵר שִׁעוּרֵי תּוֹרָה, אֲבָל אֵין פְּנַאי, עֲסוּקִים בְּמִרְדָּף אַחַר הַפַּרְנָסָה, שֶׁהֲרֵי אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה. וְלֹא לוֹמְדִים לֶקַח מִן הַדָּגִים. מֵהָרֹאשׁ שֶׁל הַדָּג, שֶׁהַדְּגִיגִים נִכְנָסִים לְלֹעוֹ מֵאֲלֵיהֶם, בְּלֹא שֶׁיִּרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם. מֵהַמִּלּוּי שֶׁל הַדָּג, שֶׁהַדְּגִיגִים הַמְמַלְּאִים אֶת בִּטְנוֹ רֹאשָׁם כְּלַפֵּי זְנָבוֹ וּסְנַפִּירֵיהֶם מְקֻפָּלִים, לְהַחְלִיק פְּנִימָה! מְסֻפָּר, שֶׁהַ"קְּדֻשַּׁת לֵוִי" מִבֶּרְדִּיטְשׁוֹב זָצָ"ל עָצַר יְהוּדִי מְבֹהָל שֶׁאָץ-רָץ בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר. "לְאַט לְךָ", יָעַץ לוֹ, "מָה אַתָּה רָץ?!" יְנִיחֵהוּ הָרַבִּי, אֵין לוֹ פְּנַאי, הוּא רוֹדֵף אַחַר פַּרְנָסָתוֹ, לְהָבִיא לֶחֶם לְפִי הַטַּף! "אֲבָל מִנַּיִן לְךָ שֶׁהַפַּרְנָסָה שָׁם, וְאַתָּה רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ", שָׁאַל הָרַבִּי, "אוּלַי הִיא בַּצַּד הַשֵּׁנִי, וְאַתָּה מִתְרַחֵק מִמֶּנָּה?"... וּבְעָרְכֵנוּ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ עַל מְאֹרְעוֹת הַשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת, בְּהִוָּכְחֵנוּ כַּמָּה זְמַן הֻשְׁחַת בִּרְדִיפָה אַחַר הַפַּרְנָסָה, כַּמָּה טָרְדָה אֶת מְנוּחָתֵנוּ וְהֶעֱסִיקָה אוֹתָנוּ, בְּכַמָּה רוּחָנִיּוּת וּבְכַמָּה תּוֹרָה וּתְפִלָּה שִׁלַּמְנוּ עָלֶיהָ, מַמָּשׁ: "בְּנַפְשׁוֹ, יָבִיא לַחְמוֹ" רַחְמָנָא לִצְלַן. אֵיזֶה מְחִיר שִׁלֵּם הַבַּיִת וְנִפְגַּם חִנּוּךְ הַיְלָדִים, הַהַשְׁגָּחָה וּתְשׂוּמַת הַלֵּב, וְהַדְּבָרִים יְדוּעִים, יֵשׁ לְהַחְלִיט לְשַׁנּוֹת כִּוּוּן. נִטְעַם מֵרֹאשׁ הַדָּג הַמְמֻלָּא, וְנָבִין מַשְׁמָעוּתוֹ. נִהְיֶה כְּצַדִּיקִים הַמַּקְדִּישִׁים יוֹתֵר זְמַן לַתּוֹרָה, וְהַמָּן יוֹרֵד לָהֶם בְּפֶתַח בֵּיתָם! (מְקָרְבָן לַתּוֹרָה)