Otzarot-Article

"אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" (כו-ב) חֲזַ"ל כָּתְבוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, כִּי בְּפָסוּק זֶה הִזְהִיר הַכָּתוּב עַל כָּל הַמִּצְווֹת. וּבֶאֱמֶת, הֲרֵי מְנוּיִים בּוֹ רַק שְׁתַּיִם: הַשַּׁבָּת וְהַמִּקְדָּשׁ. וְכָתַב רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן זָצָ"ל, "רָמְזוּ, שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת בִּכְלַל הַשַּׁבָּת וְהַמִּקְדָּשׁ, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין".

רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן רָמַז, וְרַבֵּנוּ בְּחַיֵּי זָצָ"ל פֵּרֵשׁ אֶת רְמִיזָתוֹ: "וּבֵאוּר דְּבָרָיו, כִּי הַשַּׁבָּת וְהַמִּקְדָּשׁ - זָכוֹר וְשָׁמוֹר". וּבֵאוּר דְּבָרָיו, שֶׁמִּצְווֹת הַשַּׁבָּת מְאֻפְיָנוֹת בְּאִסּוּרֵי מְלָאכָה, בְּגֶדֶר הִשָּׁמְרוּת מֵעֲבֵרוֹת. וְאִלּוּ מִצְווֹת הַמִּקְדָּשׁ עִקָּרָן בְּקוּם וַעֲשֵׂה: הַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת וְהַמְּנָחוֹת, הַקְּטֹרֶת וְהַמְּנוֹרָה, בְּגֶדֶר מִצְווֹת עֲשֵׂה, וּזְכִירַת קִיּוּם הַמִּצְווֹת. וַהֲרֵי כָּאן שְׁנֵי הַסּוּגִים, הַכּוֹלְלִים אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ!

רַבּוֹתֵינוּ הַמְפָרְשִׁים עָמְדוּ עַל סְמִיכוּת שְׁנֵי חֶלְקֵי הַפָּסוּק: "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ". בְּמִצְוַת "מוֹרָא מִקְדָּשׁ" נִצְטַוֵּינוּ גַּם עַל הַנְהָגַת כָּבוֹד וִיקָר בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת "בֵּית מִקְדָּשׁ מְעַט", וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זָצָ"ל: "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ, הַמְּקוֹמוֹת הַמְקֻדָּשִׁים אַחַר חֻרְבַּן הַבַּיִת, וְהֵם בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. כְּאָמְרוֹ: 'וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט' (יְחֶזְקֵאל יא-טז), וְאָמְרוּ חַזַ"ל: אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת" (מְגִלָּה כט.).

לְאוֹר זֹאת, נָבִין אֶת הַצִּוּוּי הַכָּפוּל: "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ", וְתָבוֹאוּ לְבָתֵּי הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלּוֹת שַׁבָּת בְּרָב עָם, אֲבָל אָז עֲלֵיכֶם לְהִשָּׁמֵר בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְעֹז בְּמוֹרָא מִקְדָּשׁ, בְּהַנְהָגַת כָּבוֹד בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת, בְּאִסּוּר הַדִּבּוּר בְּמַהֲלַךְ הַתְּפִלָּה וּבְהִמָּנְעוּת מִשִּׂיחָה בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה - לְהַדֵּר וּלְכַבֵּד אֶת בֵּית מִקְדָּשׁ הַמְּעַט, כַּיָּאוּת וְכָרָאוּי.

וְיֵדַע כָּל אֶחָד, כִּי צִבְיוֹן הַתְּפִלָּה מִתְרַקֵּם מֵהִתְנַהֲגוּת הַמִּתְפַּלְּלִים כֻּלָּם, וְכָל אֶחָד שֶׁנִּמְנָע מִשִּׁיחָה וְדִבּוּר הֲרֵיהוּ בִּבְחִינַת מְזַכֵּה הָרַבִּים וּמְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים. זְכוּת הָרַבִּים תְּלוּיָה בּוֹ, וְאֵין עֲרֹךְ לִשְׂכָרוֹ, וּבִזְכוּת זוֹ בִּלְבַד רָאוּי שֶׁכָּל תְּפִלּוֹתָיו יַעֲלוּ לְרָצוֹן וְכָל מִשְׁאֲלוֹתָיו יִתְמַלְּאוּ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה.

וּבְשַׁבָּת זוֹ, בָּהּ קוֹרְאִים אָנוּ בַּתּוֹרָה עַל הַצִּוּוּי שֶׁל מוֹרָא מִקְדָּשׁ, מִן הָרָאוּי לְהַקְפִּיד מִשְׁנֵה הַקְפָּדָה עַל כְּבוֹד הַבַּיִת הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאָנוּ בָּאִים בִּשְׁעָרָיו לַעֲבוֹדַת ה' בַּתּוֹרָה וּבַתְּפִלָּה.

כֹּהֵן מְיֻחָס הָיָה הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה הַכֹּהֵן סִקְלִי זָצָ"ל, מֵהַכֹּהֲנִים בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (יְחֶזְקֵאל מד-טו) "וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי וְעָמְדוּ לְפָנַי לְהַקְרִיב לִי... וְאֶת עַמִּי יוֹרוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, וּבֵין טָמֵא לְטָהוֹר יוֹדִעֻם".

בַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרַב בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, אֵין הַכֹּהֲנִים עוֹבְדִים עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ. אֲבָל לְהוֹרוֹת בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל וּבֵין טָמֵא לְטָהוֹר יְכוֹלִים הֵם, כַּכָּתוּב "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל" (דְּבָרִים לג-י). וְאָכֵן, עָמַד רַבִּי יְהוּדָה בְּרֹאשׁ יְשִׁיבָה גְּדוֹלָה בְּמָרוֹקוֹ וְהִרְצָה אֶת שִׁעוּרָיו הָעֲמֻקִּים בְּהֵיכַל בֵּית הַכְּנֶסֶת.

יוֹם אֶחָד, בְּאֶמְצַע שִׁעוּרוֹ, רָאָה עַכְבָּר חוֹפֵז וְחוֹצֶה אֶת הַהֵיכָל. מִיָּד קָם בִּזְרִיזוּת וְרָדַף אַחֲרָיו עַד שֶׁתְּפָסוֹ, אֲחָזוֹ בְּשׁוּלֵי גְּלִימָתוֹ וְהוֹצִיאוֹ מִן הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ, לִפְלִיאַת בְּנֵי הַיְשִׁיבָה.

שָׁב לִמְקוֹמוֹ, וּבְטֶרֶם חָזַר לְהַרְצָאַת שִׁעוּרוֹ הִסְבִּיר לָהֶם: מִשְׁנָה שְׁלֵמָה שָׁנִינוּ (מְגִלָּה כט.), שֶׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בַּמִּקְדָּשׁ, כֹּהֵן מוֹצִיא אוֹתוֹ בְּהֶמְיָנוֹ", הַיְנוּ בַּחֲגוֹרוֹ. וַהֲרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת הוּא "בֵּית מִקְדָּשׁ מְעַט" וַאֲנִי, מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. הוֹצֵאתִי אֵפוֹא אֶת הַשֶּׁרֶץ בְּהֶמְיָנִי...

וְשָׁב לְהַרְצָאַת הַשִּׁעוּר.

נִפְעֲמוּ הַתַּלְמִידִים. כִּי יָדוֹעַ יָדְעוּ שֶׁרַבָּם הַגָּדוֹל יוֹדֵעַ, שֶׁדִּין זֶה שֶׁל שֶׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בַּמִּקְדָּשׁ נָסֹב עַל שֶׁרֶץ מֵת, כִּי הַשֶּׁרֶץ הַחַי אֵינוֹ מְטַמֵּא. וְכָאן, רָץ רַבָּם אַחַר עַכְבָּר חַי...

אֲבָל הֵבִינוּ שֶׁרָצָה לְלַמְּדָם פֶּרֶק בְּהִלְכוֹת כְּבוֹד בֵּית הַכְּנֶסֶת, וּלְהַשְׁרִישׁ בְּלִבָּם אֶת הַהֲלָכָה הַפְּסוּקָה (שו"ע או"ח קנא-א): "בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת אֵין נוֹהֲגִין בָּהֶן קַלּוּת רֹאשׁ, כְּגוֹן שְׂחוֹק וְהִתּוּל וְשִׂיחָה בְּטֵלָה!" כִּי "מִקְדְּשֵׁי מְעַט" הֵם, וְיֵשׁ לִנְהֹג בָּהֶם כָּבוֹד וּמוֹרָא מֵעֵין כְּבוֹד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמוֹרָאוֹ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ

	דברים תשע"ח
	לְהוֹכִיחַ בִּשְׁעַת רְגִיעָה
	"אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" (כו-ב) חֲזַ"ל כָּתְבוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, כִּי בְּפָסוּק זֶה הִזְהִיר הַכָּתוּב עַל כָּל הַמִּצְווֹת. וּבֶאֱמֶת, הֲרֵי מְנוּיִים בּוֹ רַק שְׁתַּיִם: הַשַּׁבָּת וְהַמִּקְדָּשׁ. וְכָתַב רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן זָצָ"ל, "רָמְזוּ, שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת בִּכְלַל הַשַּׁבָּת וְהַמִּקְדָּשׁ, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין". רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ן רָמַז, וְרַבֵּנוּ בְּחַיֵּי זָצָ"ל פֵּרֵשׁ אֶת רְמִיזָתוֹ: "וּבֵאוּר דְּבָרָיו, כִּי הַשַּׁבָּת וְהַמִּקְדָּשׁ - זָכוֹר וְשָׁמוֹר". וּבֵאוּר דְּבָרָיו, שֶׁמִּצְווֹת הַשַּׁבָּת מְאֻפְיָנוֹת בְּאִסּוּרֵי מְלָאכָה, בְּגֶדֶר הִשָּׁמְרוּת מֵעֲבֵרוֹת. וְאִלּוּ מִצְווֹת הַמִּקְדָּשׁ עִקָּרָן בְּקוּם וַעֲשֵׂה: הַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת וְהַמְּנָחוֹת, הַקְּטֹרֶת וְהַמְּנוֹרָה, בְּגֶדֶר מִצְווֹת עֲשֵׂה, וּזְכִירַת קִיּוּם הַמִּצְווֹת. וַהֲרֵי כָּאן שְׁנֵי הַסּוּגִים, הַכּוֹלְלִים אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ! רַבּוֹתֵינוּ הַמְפָרְשִׁים עָמְדוּ עַל סְמִיכוּת שְׁנֵי חֶלְקֵי הַפָּסוּק: "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ". בְּמִצְוַת "מוֹרָא מִקְדָּשׁ" נִצְטַוֵּינוּ גַּם עַל הַנְהָגַת כָּבוֹד וִיקָר בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת "בֵּית מִקְדָּשׁ מְעַט", וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זָצָ"ל: "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ, הַמְּקוֹמוֹת הַמְקֻדָּשִׁים אַחַר חֻרְבַּן הַבַּיִת, וְהֵם בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. כְּאָמְרוֹ: 'וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט' (יְחֶזְקֵאל יא-טז), וְאָמְרוּ חַזַ"ל: אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת" (מְגִלָּה כט.). לְאוֹר זֹאת, נָבִין אֶת הַצִּוּוּי הַכָּפוּל: "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ", וְתָבוֹאוּ לְבָתֵּי הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלּוֹת שַׁבָּת בְּרָב עָם, אֲבָל אָז עֲלֵיכֶם לְהִשָּׁמֵר בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְעֹז בְּמוֹרָא מִקְדָּשׁ, בְּהַנְהָגַת כָּבוֹד בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת, בְּאִסּוּר הַדִּבּוּר בְּמַהֲלַךְ הַתְּפִלָּה וּבְהִמָּנְעוּת מִשִּׂיחָה בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה - לְהַדֵּר וּלְכַבֵּד אֶת בֵּית מִקְדָּשׁ הַמְּעַט, כַּיָּאוּת וְכָרָאוּי. וְיֵדַע כָּל אֶחָד, כִּי צִבְיוֹן הַתְּפִלָּה מִתְרַקֵּם מֵהִתְנַהֲגוּת הַמִּתְפַּלְּלִים כֻּלָּם, וְכָל אֶחָד שֶׁנִּמְנָע מִשִּׁיחָה וְדִבּוּר הֲרֵיהוּ בִּבְחִינַת מְזַכֵּה הָרַבִּים וּמְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים. זְכוּת הָרַבִּים תְּלוּיָה בּוֹ, וְאֵין עֲרֹךְ לִשְׂכָרוֹ, וּבִזְכוּת זוֹ בִּלְבַד רָאוּי שֶׁכָּל תְּפִלּוֹתָיו יַעֲלוּ לְרָצוֹן וְכָל מִשְׁאֲלוֹתָיו יִתְמַלְּאוּ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. וּבְשַׁבָּת זוֹ, בָּהּ קוֹרְאִים אָנוּ בַּתּוֹרָה עַל הַצִּוּוּי שֶׁל מוֹרָא מִקְדָּשׁ, מִן הָרָאוּי לְהַקְפִּיד מִשְׁנֵה הַקְפָּדָה עַל כְּבוֹד הַבַּיִת הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאָנוּ בָּאִים בִּשְׁעָרָיו לַעֲבוֹדַת ה' בַּתּוֹרָה וּבַתְּפִלָּה. כֹּהֵן מְיֻחָס הָיָה הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה הַכֹּהֵן סִקְלִי זָצָ"ל, מֵהַכֹּהֲנִים בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (יְחֶזְקֵאל מד-טו) "וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי וְעָמְדוּ לְפָנַי לְהַקְרִיב לִי... וְאֶת עַמִּי יוֹרוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, וּבֵין טָמֵא לְטָהוֹר יוֹדִעֻם". בַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרַב בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, אֵין הַכֹּהֲנִים עוֹבְדִים עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ. אֲבָל לְהוֹרוֹת בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל וּבֵין טָמֵא לְטָהוֹר יְכוֹלִים הֵם, כַּכָּתוּב "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל" (דְּבָרִים לג-י). וְאָכֵן, עָמַד רַבִּי יְהוּדָה בְּרֹאשׁ יְשִׁיבָה גְּדוֹלָה בְּמָרוֹקוֹ וְהִרְצָה אֶת שִׁעוּרָיו הָעֲמֻקִּים בְּהֵיכַל בֵּית הַכְּנֶסֶת. יוֹם אֶחָד, בְּאֶמְצַע שִׁעוּרוֹ, רָאָה עַכְבָּר חוֹפֵז וְחוֹצֶה אֶת הַהֵיכָל. מִיָּד קָם בִּזְרִיזוּת וְרָדַף אַחֲרָיו עַד שֶׁתְּפָסוֹ, אֲחָזוֹ בְּשׁוּלֵי גְּלִימָתוֹ וְהוֹצִיאוֹ מִן הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ, לִפְלִיאַת בְּנֵי הַיְשִׁיבָה. שָׁב לִמְקוֹמוֹ, וּבְטֶרֶם חָזַר לְהַרְצָאַת שִׁעוּרוֹ הִסְבִּיר לָהֶם: מִשְׁנָה שְׁלֵמָה שָׁנִינוּ (מְגִלָּה כט.), שֶׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בַּמִּקְדָּשׁ, כֹּהֵן מוֹצִיא אוֹתוֹ בְּהֶמְיָנוֹ", הַיְנוּ בַּחֲגוֹרוֹ. וַהֲרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת הוּא "בֵּית מִקְדָּשׁ מְעַט" וַאֲנִי, מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. הוֹצֵאתִי אֵפוֹא אֶת הַשֶּׁרֶץ בְּהֶמְיָנִי... וְשָׁב לְהַרְצָאַת הַשִּׁעוּר. נִפְעֲמוּ הַתַּלְמִידִים. כִּי יָדוֹעַ יָדְעוּ שֶׁרַבָּם הַגָּדוֹל יוֹדֵעַ, שֶׁדִּין זֶה שֶׁל שֶׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בַּמִּקְדָּשׁ נָסֹב עַל שֶׁרֶץ מֵת, כִּי הַשֶּׁרֶץ הַחַי אֵינוֹ מְטַמֵּא. וְכָאן, רָץ רַבָּם אַחַר עַכְבָּר חַי... אֲבָל הֵבִינוּ שֶׁרָצָה לְלַמְּדָם פֶּרֶק בְּהִלְכוֹת כְּבוֹד בֵּית הַכְּנֶסֶת, וּלְהַשְׁרִישׁ בְּלִבָּם אֶת הַהֲלָכָה הַפְּסוּקָה (שו"ע או"ח קנא-א): "בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת אֵין נוֹהֲגִין בָּהֶן קַלּוּת רֹאשׁ, כְּגוֹן שְׂחוֹק וְהִתּוּל וְשִׂיחָה בְּטֵלָה!" כִּי "מִקְדְּשֵׁי מְעַט" הֵם, וְיֵשׁ לִנְהֹג בָּהֶם כָּבוֹד וּמוֹרָא מֵעֵין כְּבוֹד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמוֹרָאוֹ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ