Otzarot-Article

שִׁבְעַת יְמֵי חַג הַסֻּכּוֹת מְאֻפְיָנִים בְּמִצְווֹתֵיהֶם: יְשִׁיבָה בַּסֻּכָּה וּנְטִילַת לוּלָב. בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, הַמִּצְוָה הַיְּחִידָה - מִלְּבַד אִסּוּר הַמְּלָאכָה - הִיא הַשִּׂמְחָה, שִׂמְחַת הַחַג. בָּאוּ חֲכָמִים וְקָבְעוּ: הָבָה נְסַיֵּם בְּיוֹם זֶה אֶת חֲמֵשֶׁת חֻמְּשֵׁי הַתּוֹרָה וְנַתְחִילֵם מֵחָדָשׁ, וְנַעֲשֶׂה אֶת הַחַג לֹא לִ"זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ" סְתָם, אֶלָּא לְ"שִׂמְחַת תּוֹרָה" בְּהַקָּפוֹת, בְּשִׁירִים וּבִמְחוֹלוֹת.

יֵשׁ כָּאן מֶסֶר, יֵשׁ כָּאן הַכְוָנָה. רַעְיוֹן יְסוֹדִי, הַמּוֹצֵא אֶת בִּטּוּיוֹ גַּם בַּפָּסוּק שֶׁקּוֹרְאִים בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית, בַּקֶּטַע הַנִּקְרָא בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה, וְשָׁגוּר הוּא עַל פִּינוּ מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ: "וַיְבָרֵךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ", וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: "בֵּרְכוֹ - בְּמַטְעַמִּים" (בְּרֵאשִׁית רַבָּה יא–ד), וְיֵשׁ לְהָבִין מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין בִּרְכַּת הַשַּׁבָּת בְּמַטְעַמִּים - לִקְדֻשָּׁתָהּ. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁבְּרָכָה זוֹ קוֹדֶמֶת בַּפָּסוּק לַקְּדֻשָּׁה!

וּמְפֻרְסָם בְּעִנְיָן זֶה מְשָׁלוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זצ"ל:

מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ שֶׁשָּׁלַח אֶת בְּנוֹ לְסַיֵּר בְּבִצּוּרֵי הַגְּבוּל. הִבְחִין הָאוֹיֵב בַּפָּמַלְיָה הַגְּדוֹלָה, פָּשַׁט עָלֶיהָ וְשָׁבָה אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ. הוֹאִיל וְיָדוּעַ שֶׁהַמֶּלֶךְ לֹא יַחְסֹךְ כָּל מַאֲמָץ לְאַתֵּר אֶת בְּנוֹ וּלְחַלְּצוֹ, הִלְבִּישׁוּהוּ בִּגְדֵי כַּפְרִי, הִגְלוּהוּ בְּאַלְמוֹנִיּוּת לְמָחוֹז נִדָּח בְּיַרְכְּתֵי הַמִּדְבָּר וְהוֹרוּ לְאַנְשֵׁי הַמִּשְׁטָרָה הַמְּקוֹמִית לִפְקֹחַ עָלָיו עַיִן וּלְדַוֵּחַ עַל כָּל תְּכוּנָה חֲשׁוּדָה.

בַּכְּפָר הַנֶּחְשָׁל חָסְרוּ לְבֶן הַמֶּלֶךְ תַּפְנוּקֵי הָאַרְמוֹן וּמַנְעַמָּיו, אֲבָל יוֹתֵר מִכֹּל הִתְגַּעְגֵּעַ לַעֲדִינוּת הֲלִיכוֹת הֶחָצֵר וּלְאוֹר פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, לְקִרְבָתוֹ וְאַהֲבָתוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁהִתְגַּעְגֵּעַ לְאָבִיו, כָּךְ לֹא פָּסַק הָאָב מִלִּדְאֹג לִבְנוֹ. הִטִּיל עַל מְרַגְּלָיו לְהִוָּדַע מֶה עָלָה בְּגוֹרָלוֹ וּלְאַתֵּר אֶת מְקוֹמוֹ, וּמִשֶּׁגִּלּוּ לְהֵיכָן הֻגְלָה, הִטִּיל הַמֶּלֶךְ עַל שַׂר צְבָאוֹ לְהַתְווֹת תָּכְנִית לְחִלּוּצוֹ. בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לְבַשֵּׂר לִבְנוֹ עַל הַחִלּוּץ הַקָּרוֹב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל לְדִכָּאוֹן וְלֹא יִתְמַכֵּר לַיֵּאוּשׁ. יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ בְּדֶרֶךְ–לֹא–דֶּרֶךְ מִכְתָּב, אִגֶּרֶת מֵהָאָב לִבְנוֹ: "אִתַּרְנוּ אֶת מְקוֹמְךָ, וְלֹא נַחְסֹךְ כָּל מַאֲמָץ לְחַלֶּצְךָ. בְּנִי יַקִּירִי, אַל תִּפֹּל בְּרוּחֲךָ, כִּי קְרוֹבָה הַיְּשׁוּעָה! אַל תִּטָּמַע בֵּין הַכַּפְרִיִּים וְאַל תַּסִּיחַ דַּעְתְּךָ מֵהֲלִיכוֹת הַמַּלְכוּת וְגִנּוּנֵי הֶחָצֵר!"

אֵין לְשַׁעֵר אֶת הִתְרַגְּשׁוּתוֹ. הוּא רָעַד בְּכָל גּוּפוֹ. אֵין לְשַׁעֵר אֶת שִׂמְחָתוֹ, עֵינָיו זָהֲרוּ וְהוּא בִּקֵּשׁ לָצֵאת בְּמָחוֹל -

אֲבָל פִּקֵּחַ הָיָה, וְיָדַע שֶׁעֵינֵי הַשּׁוֹטְרִים צוֹפִיּוֹת. וְאִם יִרְאוּ שֶׁפָּנָיו מְאִירוֹת וְעֵינָיו בּוֹרְקוֹת, אִם יִרְאוּ שֶׁגֵּווֹ נִזְקַף וְרַגְלָיו קַלּוֹת - יָבִינוּ שֶׁהִגִּיעַתּוּ יְדִיעָה מְשַׂמַּחַת. יָבִינוּ שֶׁמְּקוֹם גָּלוּתוֹ נֶחְשַׂף וְנִרְקֶמֶת תָּכְנִית לְחִלּוּצוֹ. יַגְבִּירוּ אֶת הַשְּׁמִירָה, אוֹ יֶאֶסְרוּהוּ וְיַחְבְּשׁוּהוּ בְּבֵית כֶּלֶא, וִיסַכְּלוּ אֶת כָּל הַמַּהֲלָךְ!

מַה יַּעֲשֶׂה? לִבּוֹ מִתְרוֹנֵן, הוּא מְבַקֵּשׁ לָצֵאת בְּמָחוֹל, וְאָסוּר לוֹ לְהַסְגִּיר אֶת הִתְרַגְּשׁוּתוֹ וּלְגַלּוֹת אֶת שִׂמְחָתוֹ!

וְאָז נִצְנֵץ בּוֹ רַעְיוֹן: קָם וְעָלָה לְבֵית הַיַּיִן, אֶל הַמִּסְבָּאָה אֵלֶיהָ הָיוּ פּוֹנִים הָאִכָּרִים לְאַחַר יוֹם עֲבוֹדָה וְעָמָל, כְּדֵי לְהַטְבִּיעַ יְגִיעָם וִיגוֹנָם בַּיַּיִן וּבַשֵּׁכָר. הַשּׁוֹטֵר שֶׁהִבְחִין בּוֹ חִיֵּךְ בְּסִפּוּק: הִנֵּה שָׁלָב נוֹסָף בְּנִקְמָתָם! בֶּן הַמֶּלֶךְ מִתְקָרֵב צַעַד נוֹסָף לָאִכָּרִים הַמְּגֻשָּׁמִים וְהוֹלֵךְ לְהִשְׁתַּכֵּר כְּמוֹתָם... וְאָכֵן, הוּא פִּלֵּס דֶּרֶךְ בֵּין הָרוֹקְדִים הֲלוּמֵי הַיַּיִן וְהִזְמִין כּוֹס שֵׁכָר, גְּמָעָהּ בִּלְגִימָה וְיָצָא אַף הוּא בְּמָחוֹל סוֹעֵר, יָד בְּיָד עִם הַשִּׁכּוֹרִים הֶחָגִים סְבִיבוֹ –

אֲבָל הֵם שָׂמְחוּ בַּיַּיִן וּבַשֵּׁכָר, שִׂמְחָה רֵיקָנִית וַהֲמוֹנִית, וְאִלּוּ הוּא שָׂמַח עַל הַבְּשׂוֹרָה שֶׁהִגִּיעַתּוּ מֵאָבִיו, עַל הַקֶּשֶׁר שֶׁהִתְחַדֵּשׁ, עַל פֶּתַח הַתִּקְוָה שֶׁהֵאִיר לוֹ בְּמַחְשַׁכָּיו!

עַד כָּאן הַמָּשָׁל.

וְהַנִּמְשָׁל: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח אֶת הַנְּשָׁמָה, בַּת מֶלֶךְ הָאֲצוּלָה מִגִּנְזֵי מְרוֹמִים, שֶׁנֶּהֶנְתָה שָׁם מִזִּיו הַשְּׁכִינָה. שְׁלָחָהּ לָעוֹלָם הַחָמְרִי וְהַמְּגֻשָּׁם, בְּמַאֲסַר הַגּוּף הַגַּשְׁמִי. כְּבוּלָה הִיא לִרְצוֹנוֹתָיו וּמֻשָּׂגָיו, טְבָעָיו וְתַאֲווֹתָיו. וְהַגּוּף מַטִּיל עָלֶיהָ אֶת עֻלּוֹ, אוֹסְרָהּ בַּאֲזִקֵּי הַיֵּצֶר וּבְכַבְלֵי הַגַּשְׁמִיּוּת. כֵּיצַד תּוּכַל לְהִתְרוֹמֵם, לְהִתְרוֹנֵן? אִם תַּזְמִין אֶת הַגּוּף לְמִשְׁתֶּה, אֲזַי יִיטַב לִבָּם וְיֵצְאוּ שְׁנֵיהֶם בְּמָחוֹל. הַגּוּף יִשְׂמַח בְּיֵינוֹ, וְהַנְּשָׁמָה תָּגִיל בְּיוֹצְרָהּ: "נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה - בָּךְ"! (שִׁיר הַשִּׁירִים א, ד)

וּלְעִנְיָנֵנוּ: זוֹ הָיְתָה הֲבָנָתָם הָעֲמֻקָּה שֶׁל חֲכָמֵינוּ ז"ל: בִּרְאוֹתָם חַג שֶׁאֵין בּוֹ כָּל מִצְוָה יִחוּדִית, לֹא אֲכִילַת מַצָּה וְלֹא יְשִׁיבָה בַּסֻּכָּה, אֶלָּא שִׂמְחָה בִּלְבַד - הֵבִינוּ שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה לְשִׂמְחָה לְשֵׁם שִׂמְחָה. לֹא זוֹ דֶּרֶךְ הַיַּהֲדוּת. הַכַּוָּנָה הִיא לְשַׂמֵּחַ אֶת הַגּוּף כְּדֵי לְהַרְנִין אֶת הַנְּשָׁמָה. חֲזַ"ל הֵבִינוּ שֶׁרְצוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְבַּע מוֹעֵד זֶה לְ"שִׂמְחַת תּוֹרָה"! שֶׁשִּׂמְחַת הַחַג תִּהְיֶה כְּעֵין כְּלִי קִבּוּל לַתֹּכֶן הָרוּחָנִי, לַשִּׂמְחָה הָרוּחָנִית הַנַּעֲלָה!

וְזֶה עִנְיָנוֹ שֶׁל "עֹנֶג שַׁבָּת": "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג - לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד" (יְשַׁעְיָה נח–יג). עַל יְדֵי עֹנֶג הַשַּׁבָּת יִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא "קְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד" אֲשֶׁר בָּהּ. "וַיְבָרֵךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי", בֵּרְכוֹ בְּמַטְעַמִּים, כַּהֲכָנָה וְכִכְלִי עֲבוּר: "וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ!"

וְכָךְ נִנְהַג בְּכָל אָרְחוֹת חַיֵּינוּ: אֲרוּחָה טוֹבָה תִּהְיֶה כְּלִי לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכַוָּנָה, וּמַנְעַמֵּי הַחַיִּים יִהְיוּ כְּלִי לִקְדֻשָּׁתָם! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	מטות - מסעי תשע"ח
	לִהְיוֹת נְקִיִּים מֵחֲשָׁד
	שִׁבְעַת יְמֵי חַג הַסֻּכּוֹת מְאֻפְיָנִים בְּמִצְווֹתֵיהֶם: יְשִׁיבָה בַּסֻּכָּה וּנְטִילַת לוּלָב שִׁבְעַת יְמֵי חַג הַסֻּכּוֹת מְאֻפְיָנִים בְּמִצְווֹתֵיהֶם: יְשִׁיבָה בַּסֻּכָּה וּנְטִילַת לוּלָב. בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, הַמִּצְוָה הַיְּחִידָה - מִלְּבַד אִסּוּר הַמְּלָאכָה - הִיא הַשִּׂמְחָה, שִׂמְחַת הַחַג. בָּאוּ חֲכָמִים וְקָבְעוּ: הָבָה נְסַיֵּם בְּיוֹם זֶה אֶת חֲמֵשֶׁת חֻמְּשֵׁי הַתּוֹרָה וְנַתְחִילֵם מֵחָדָשׁ, וְנַעֲשֶׂה אֶת הַחַג לֹא לִ"זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ" סְתָם, אֶלָּא לְ"שִׂמְחַת תּוֹרָה" בְּהַקָּפוֹת, בְּשִׁירִים וּבִמְחוֹלוֹת. יֵשׁ כָּאן מֶסֶר, יֵשׁ כָּאן הַכְוָנָה. רַעְיוֹן יְסוֹדִי, הַמּוֹצֵא אֶת בִּטּוּיוֹ גַּם בַּפָּסוּק שֶׁקּוֹרְאִים בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית, בַּקֶּטַע הַנִּקְרָא בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה, וְשָׁגוּר הוּא עַל פִּינוּ מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ: "וַיְבָרֵךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ", וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: "בֵּרְכוֹ - בְּמַטְעַמִּים" (בְּרֵאשִׁית רַבָּה יא–ד), וְיֵשׁ לְהָבִין מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין בִּרְכַּת הַשַּׁבָּת בְּמַטְעַמִּים - לִקְדֻשָּׁתָהּ. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁבְּרָכָה זוֹ קוֹדֶמֶת בַּפָּסוּק לַקְּדֻשָּׁה! וּמְפֻרְסָם בְּעִנְיָן זֶה מְשָׁלוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זצ"ל: מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ שֶׁשָּׁלַח אֶת בְּנוֹ לְסַיֵּר בְּבִצּוּרֵי הַגְּבוּל. הִבְחִין הָאוֹיֵב בַּפָּמַלְיָה הַגְּדוֹלָה, פָּשַׁט עָלֶיהָ וְשָׁבָה אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ. הוֹאִיל וְיָדוּעַ שֶׁהַמֶּלֶךְ לֹא יַחְסֹךְ כָּל מַאֲמָץ לְאַתֵּר אֶת בְּנוֹ וּלְחַלְּצוֹ, הִלְבִּישׁוּהוּ בִּגְדֵי כַּפְרִי, הִגְלוּהוּ בְּאַלְמוֹנִיּוּת לְמָחוֹז נִדָּח בְּיַרְכְּתֵי הַמִּדְבָּר וְהוֹרוּ לְאַנְשֵׁי הַמִּשְׁטָרָה הַמְּקוֹמִית לִפְקֹחַ עָלָיו עַיִן וּלְדַוֵּחַ עַל כָּל תְּכוּנָה חֲשׁוּדָה. בַּכְּפָר הַנֶּחְשָׁל חָסְרוּ לְבֶן הַמֶּלֶךְ תַּפְנוּקֵי הָאַרְמוֹן וּמַנְעַמָּיו, אֲבָל יוֹתֵר מִכֹּל הִתְגַּעְגֵּעַ לַעֲדִינוּת הֲלִיכוֹת הֶחָצֵר וּלְאוֹר פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, לְקִרְבָתוֹ וְאַהֲבָתוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁהִתְגַּעְגֵּעַ לְאָבִיו, כָּךְ לֹא פָּסַק הָאָב מִלִּדְאֹג לִבְנוֹ. הִטִּיל עַל מְרַגְּלָיו לְהִוָּדַע מֶה עָלָה בְּגוֹרָלוֹ וּלְאַתֵּר אֶת מְקוֹמוֹ, וּמִשֶּׁגִּלּוּ לְהֵיכָן הֻגְלָה, הִטִּיל הַמֶּלֶךְ עַל שַׂר צְבָאוֹ לְהַתְווֹת תָּכְנִית לְחִלּוּצוֹ. בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לְבַשֵּׂר לִבְנוֹ עַל הַחִלּוּץ הַקָּרוֹב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל לְדִכָּאוֹן וְלֹא יִתְמַכֵּר לַיֵּאוּשׁ. יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ בְּדֶרֶךְ–לֹא–דֶּרֶךְ מִכְתָּב, אִגֶּרֶת מֵהָאָב לִבְנוֹ: "אִתַּרְנוּ אֶת מְקוֹמְךָ, וְלֹא נַחְסֹךְ כָּל מַאֲמָץ לְחַלֶּצְךָ. בְּנִי יַקִּירִי, אַל תִּפֹּל בְּרוּחֲךָ, כִּי קְרוֹבָה הַיְּשׁוּעָה! אַל תִּטָּמַע בֵּין הַכַּפְרִיִּים וְאַל תַּסִּיחַ דַּעְתְּךָ מֵהֲלִיכוֹת הַמַּלְכוּת וְגִנּוּנֵי הֶחָצֵר!" אֵין לְשַׁעֵר אֶת הִתְרַגְּשׁוּתוֹ. הוּא רָעַד בְּכָל גּוּפוֹ. אֵין לְשַׁעֵר אֶת שִׂמְחָתוֹ, עֵינָיו זָהֲרוּ וְהוּא בִּקֵּשׁ לָצֵאת בְּמָחוֹל - אֲבָל פִּקֵּחַ הָיָה, וְיָדַע שֶׁעֵינֵי הַשּׁוֹטְרִים צוֹפִיּוֹת. וְאִם יִרְאוּ שֶׁפָּנָיו מְאִירוֹת וְעֵינָיו בּוֹרְקוֹת, אִם יִרְאוּ שֶׁגֵּווֹ נִזְקַף וְרַגְלָיו קַלּוֹת - יָבִינוּ שֶׁהִגִּיעַתּוּ יְדִיעָה מְשַׂמַּחַת. יָבִינוּ שֶׁמְּקוֹם גָּלוּתוֹ נֶחְשַׂף וְנִרְקֶמֶת תָּכְנִית לְחִלּוּצוֹ. יַגְבִּירוּ אֶת הַשְּׁמִירָה, אוֹ יֶאֶסְרוּהוּ וְיַחְבְּשׁוּהוּ בְּבֵית כֶּלֶא, וִיסַכְּלוּ אֶת כָּל הַמַּהֲלָךְ! מַה יַּעֲשֶׂה? לִבּוֹ מִתְרוֹנֵן, הוּא מְבַקֵּשׁ לָצֵאת בְּמָחוֹל, וְאָסוּר לוֹ לְהַסְגִּיר אֶת הִתְרַגְּשׁוּתוֹ וּלְגַלּוֹת אֶת שִׂמְחָתוֹ! וְאָז נִצְנֵץ בּוֹ רַעְיוֹן: קָם וְעָלָה לְבֵית הַיַּיִן, אֶל הַמִּסְבָּאָה אֵלֶיהָ הָיוּ פּוֹנִים הָאִכָּרִים לְאַחַר יוֹם עֲבוֹדָה וְעָמָל, כְּדֵי לְהַטְבִּיעַ יְגִיעָם וִיגוֹנָם בַּיַּיִן וּבַשֵּׁכָר. הַשּׁוֹטֵר שֶׁהִבְחִין בּוֹ חִיֵּךְ בְּסִפּוּק: הִנֵּה שָׁלָב נוֹסָף בְּנִקְמָתָם! בֶּן הַמֶּלֶךְ מִתְקָרֵב צַעַד נוֹסָף לָאִכָּרִים הַמְּגֻשָּׁמִים וְהוֹלֵךְ לְהִשְׁתַּכֵּר כְּמוֹתָם... וְאָכֵן, הוּא פִּלֵּס דֶּרֶךְ בֵּין הָרוֹקְדִים הֲלוּמֵי הַיַּיִן וְהִזְמִין כּוֹס שֵׁכָר, גְּמָעָהּ בִּלְגִימָה וְיָצָא אַף הוּא בְּמָחוֹל סוֹעֵר, יָד בְּיָד עִם הַשִּׁכּוֹרִים הֶחָגִים סְבִיבוֹ – אֲבָל הֵם שָׂמְחוּ בַּיַּיִן וּבַשֵּׁכָר, שִׂמְחָה רֵיקָנִית וַהֲמוֹנִית, וְאִלּוּ הוּא שָׂמַח עַל הַבְּשׂוֹרָה שֶׁהִגִּיעַתּוּ מֵאָבִיו, עַל הַקֶּשֶׁר שֶׁהִתְחַדֵּשׁ, עַל פֶּתַח הַתִּקְוָה שֶׁהֵאִיר לוֹ בְּמַחְשַׁכָּיו! עַד כָּאן הַמָּשָׁל. וְהַנִּמְשָׁל: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח אֶת הַנְּשָׁמָה, בַּת מֶלֶךְ הָאֲצוּלָה מִגִּנְזֵי מְרוֹמִים, שֶׁנֶּהֶנְתָה שָׁם מִזִּיו הַשְּׁכִינָה. שְׁלָחָהּ לָעוֹלָם הַחָמְרִי וְהַמְּגֻשָּׁם, בְּמַאֲסַר הַגּוּף הַגַּשְׁמִי. כְּבוּלָה הִיא לִרְצוֹנוֹתָיו וּמֻשָּׂגָיו, טְבָעָיו וְתַאֲווֹתָיו. וְהַגּוּף מַטִּיל עָלֶיהָ אֶת עֻלּוֹ, אוֹסְרָהּ בַּאֲזִקֵּי הַיֵּצֶר וּבְכַבְלֵי הַגַּשְׁמִיּוּת. כֵּיצַד תּוּכַל לְהִתְרוֹמֵם, לְהִתְרוֹנֵן? אִם תַּזְמִין אֶת הַגּוּף לְמִשְׁתֶּה, אֲזַי יִיטַב לִבָּם וְיֵצְאוּ שְׁנֵיהֶם בְּמָחוֹל. הַגּוּף יִשְׂמַח בְּיֵינוֹ, וְהַנְּשָׁמָה תָּגִיל בְּיוֹצְרָהּ: "נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה - בָּךְ"! (שִׁיר הַשִּׁירִים א, ד) וּלְעִנְיָנֵנוּ: זוֹ הָיְתָה הֲבָנָתָם הָעֲמֻקָּה שֶׁל חֲכָמֵינוּ ז"ל: בִּרְאוֹתָם חַג שֶׁאֵין בּוֹ כָּל מִצְוָה יִחוּדִית, לֹא אֲכִילַת מַצָּה וְלֹא יְשִׁיבָה בַּסֻּכָּה, אֶלָּא שִׂמְחָה בִּלְבַד - הֵבִינוּ שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה לְשִׂמְחָה לְשֵׁם שִׂמְחָה. לֹא זוֹ דֶּרֶךְ הַיַּהֲדוּת. הַכַּוָּנָה הִיא לְשַׂמֵּחַ אֶת הַגּוּף כְּדֵי לְהַרְנִין אֶת הַנְּשָׁמָה. חֲזַ"ל הֵבִינוּ שֶׁרְצוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְבַּע מוֹעֵד זֶה לְ"שִׂמְחַת תּוֹרָה"! שֶׁשִּׂמְחַת הַחַג תִּהְיֶה כְּעֵין כְּלִי קִבּוּל לַתֹּכֶן הָרוּחָנִי, לַשִּׂמְחָה הָרוּחָנִית הַנַּעֲלָה! וְזֶה עִנְיָנוֹ שֶׁל "עֹנֶג שַׁבָּת": "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג - לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד" (יְשַׁעְיָה נח–יג). עַל יְדֵי עֹנֶג הַשַּׁבָּת יִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא "קְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד" אֲשֶׁר בָּהּ. "וַיְבָרֵךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי", בֵּרְכוֹ בְּמַטְעַמִּים, כַּהֲכָנָה וְכִכְלִי עֲבוּר: "וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ!" וְכָךְ נִנְהַג בְּכָל אָרְחוֹת חַיֵּינוּ: אֲרוּחָה טוֹבָה תִּהְיֶה כְּלִי לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכַוָּנָה, וּמַנְעַמֵּי הַחַיִּים יִהְיוּ כְּלִי לִקְדֻשָּׁתָם! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)