Otzarot-Article

"וֶהְיֵה בְּרָכָה" (יב-ב) חוֹבַת הַצִּיּוּת לָרַב וּלְמָרָא דְאַתְרָא, גַּם אִם הִיא כְּרוּכָה לִפְעָמִים בְּאִי נְעִימוּת, וְאוּלַי גַּם בְּעֹנֶשׁ כַּסְפִּי, בְּרָכָה מְרֻבָּה יֵשׁ בָּהּ.

רַבִּי מַכְלוּף עִדָּן, רַב הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית בְּגֶ'רְבָּה שֶׁבְּתוּנִיס, עָבַר פַּעַם בָּרְחוֹב וְשָׁמַע אֶת אַחַד הַיְלָדִים מְקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ בִּקְלָלָה נִמְרֶצֶת. הַדָּבָר לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינָיו, וְהוּא נִגַּשׁ לַיֶּלֶד וּשְׁאָלוֹ לְשֵׁם אָבִיו.

הַיֶּלֶד נִבְהַל וּפָנָיו חָוְרוּ, וְהִתְנַצֵּל עַל הַקְּלָלָה שֶׁיָּצְאָה מִפִּיו בְּלֹא כַּוָּנָה. רַבִּי מַכְלוּף לֹא הִתְרַשֵּׁם מִדְּבָרָיו, וְאָמַר שֶׁאַדְּרַבָּה, כַּאֲשֶׁר הַקְּלָלָה יוֹצֵאת בְּלֹא כַּוָּנָה, אֵין כָּמוֹהָ כְּדֵי לְהוֹכִיחַ עַל מַהוּתָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ הָאָדָם.

לֹא הָיְתָה לַיֶּלֶד בְּרֵרָה אֶלָּא לִמְסֹר אֶת שֵׁם אָבִיו. כְּשֶׁהִגִּיעַ הָרַב לְבֵית הַכְּנֶסֶת קָרָא לְאַבָּא, וְסִפֵּר לוֹ עַל הִתְנַהֲגוּת בְּנוֹ, תּוֹךְ שֶׁהוּא גּוֹעֵר בּוֹ עַל הַחִנּוּךְ הַקְּלוֹקֵל שֶׁהוּא מַעֲנִיק לַיֶּלֶד.

הָאַבָּא נִסָּה לְהִתְחַמֵּק וְטָעַן 'מָה הָרַב רוֹצֶה מִמֶּנִּי, הֲרֵי הַיֶּלֶד קִלֵּל וְלֹא אֲנִי', אֲבָל רַבִּי מַכְלוּף הִטִּיל עַל הָאַבָּא אֶת כָּל הָאַחֲרָיוּת, וְאָמַר שֶׁאִם הַבֵּן מִתְנַהֵג כָּךְ, אוֹת בָּרוּר הוּא שֶׁזֶּה הַחִנּוּךְ שֶׁקִּבֵּל בַּבַּיִת.

הַמָּרָא דְאַתְרָא הִטִּיל עַל הָאַבָּא קְנָס כַּסְפִּי גָּבוֹהַּ מְאֹד, וְהוֹרָה לוֹ לְשַׁלֵּם אֶת הַקְּנָס כִּתְרוּמָה לִישִׁיבַת 'אוֹר תּוֹרָה' בְּגֶ'רְבָּה.

בְּשָׁלָב זֶה נִכְנַע הָאָב וְקִבֵּל אֶת גְּזַר הַדִּין, וְשִׁגֵּר אֶת הַכֶּסֶף לַיְשִׁיבָה. אֶת הַקַּבָּלָה שֶׁקִּבֵּל מֵהַמִּשְׂרָד שָׁלַח בְּיַד בְּנוֹ אֶל רַבִּי מַכְלוּף, כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה שֶׁדְּבָרָיו קֻיְּמוּ בִּמְלוֹאָם.

רַבִּי מַכְלוּף רָאָה אֶת הַיֶּלֶד שֶׁהֵבִיא אֶת הַקַּבָּלָה, וְלִטֵּף אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה, כָּרָאוּי לְמִי שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה, וְאָמַר לוֹ: 'שְׁמֹר אֶת הַקַּבָּלָה הַזּוֹ בְּכִיסְךָ. עוֹד תִּזְדַּקֵּק לָהּ בִּרְבוֹת הַיָּמִים'...

עָבְרוּ שָׁנִים, וּבִימֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה נָסְעוּ הָאָב וּבְנוֹ לְהָבִיא חִטִּים מִכְּפָר מְרֻחָק. בְּדַרְכָּם חֲזָרָה עֻכְּבוּ הַשְּׁנַיִם בְּמַחְסוֹם צְבָאִי, וְהִתְבַּקְּשׁוּ עַל יְדֵי הַחַיָּלִים לְהַצִּיג רִשְׁיוֹן הַמַּתִּיר לָהֶם לִסְחֹר בְּחִטִּים.

הָאָב הֶחְוִיר כַּסִּיד, וְחָשַׁב שֶׁהִנֵּה הִגִּיעַ קִצּוֹ. בִּימֵי הַמִּלְחָמָה, מִי שֶׁלֹּא הֶחְזִיק רִשָּׁיוֹן תָּקֵף, אַחַת דִּינוֹ לְמָוֶת, אוֹ לְגָלוּת אֲרֻכָּה.

אֲבָל, לְפֶתַע נִזְכַּר הַיֶּלֶד בַּ...קַּבָּלָה שֶׁקִּבֵּל מִישִׁיבַת 'אוֹר תּוֹרָה', וּבְהוֹרָאָתוֹ שֶׁל רַבִּי מַכְלוּף לְשָׁמְרָהּ בְּכִיסוֹ, כִּי הוּא עוֹד יִזְדַּקֵּק לְקַבָּלָה זוֹ.

וְהַיֶּלֶד מַחְלִיט לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁהָיָה עָלוּל לַעֲלוֹת לוֹ בְּחַיָּיו וּבְחַיֵּי אָבִיו. בִּתְנוּעָה זְרִיזָה הוּא מוֹצִיא אֶת הַקַּבָּלָה מִכִּיסוֹ, וּמַגִּישׁ אוֹתָהּ לַחַיָּלִים...

אֵלֶּה הִבִּיטוּ בַּנְּיָר, וּוַדַּאי שֶׁלֹּא הֵבִינוּ מַה כָּתוּב בּוֹ, וּמִשֶּׁרָאוּ אֶת הַבִּטָּחוֹן הָעַצְמִי הַנָּסוּךְ עַל פְּנֵי הַיֶּלֶד, לֹא חָשְׁדוּ בִּמְאוּמָה, וְהָיוּ בְּטוּחִים שֶׁנְּיָר זֶה הוּא הָרִשָּׁיוֹן לְמִסְחָר בְּחִטִּים, וְשִׁחְרְרוּ אֶת הָאָב וּבְנוֹ לְדַרְכָּם... (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	חקת תשע"ח
	חוֹבַת עֲשִׂיַּת חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ
	"וֶהְיֵה בְּרָכָה" (יב-ב) חוֹבַת הַצִּיּוּת לָרַב וּלְמָרָא דְאַתְרָא, גַּם אִם הִיא כְּרוּכָה לִפְעָמִים בְּאִי נְעִימוּת, וְאוּלַי גַּם בְּעֹנֶשׁ כַּסְפִּי, בְּרָכָה מְרֻבָּה יֵשׁ בָּהּ. רַבִּי מַכְלוּף עִדָּן, רַב הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית בְּגֶ'רְבָּה שֶׁבְּתוּנִיס, עָבַר פַּעַם בָּרְחוֹב וְשָׁמַע אֶת אַחַד הַיְלָדִים מְקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ בִּקְלָלָה נִמְרֶצֶת. הַדָּבָר לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינָיו, וְהוּא נִגַּשׁ לַיֶּלֶד וּשְׁאָלוֹ לְשֵׁם אָבִיו. הַיֶּלֶד נִבְהַל וּפָנָיו חָוְרוּ, וְהִתְנַצֵּל עַל הַקְּלָלָה שֶׁיָּצְאָה מִפִּיו בְּלֹא כַּוָּנָה. רַבִּי מַכְלוּף לֹא הִתְרַשֵּׁם מִדְּבָרָיו, וְאָמַר שֶׁאַדְּרַבָּה, כַּאֲשֶׁר הַקְּלָלָה יוֹצֵאת בְּלֹא כַּוָּנָה, אֵין כָּמוֹהָ כְּדֵי לְהוֹכִיחַ עַל מַהוּתָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ הָאָדָם. לֹא הָיְתָה לַיֶּלֶד בְּרֵרָה אֶלָּא לִמְסֹר אֶת שֵׁם אָבִיו. כְּשֶׁהִגִּיעַ הָרַב לְבֵית הַכְּנֶסֶת קָרָא לְאַבָּא, וְסִפֵּר לוֹ עַל הִתְנַהֲגוּת בְּנוֹ, תּוֹךְ שֶׁהוּא גּוֹעֵר בּוֹ עַל הַחִנּוּךְ הַקְּלוֹקֵל שֶׁהוּא מַעֲנִיק לַיֶּלֶד. הָאַבָּא נִסָּה לְהִתְחַמֵּק וְטָעַן 'מָה הָרַב רוֹצֶה מִמֶּנִּי, הֲרֵי הַיֶּלֶד קִלֵּל וְלֹא אֲנִי', אֲבָל רַבִּי מַכְלוּף הִטִּיל עַל הָאַבָּא אֶת כָּל הָאַחֲרָיוּת, וְאָמַר שֶׁאִם הַבֵּן מִתְנַהֵג כָּךְ, אוֹת בָּרוּר הוּא שֶׁזֶּה הַחִנּוּךְ שֶׁקִּבֵּל בַּבַּיִת. הַמָּרָא דְאַתְרָא הִטִּיל עַל הָאַבָּא קְנָס כַּסְפִּי גָּבוֹהַּ מְאֹד, וְהוֹרָה לוֹ לְשַׁלֵּם אֶת הַקְּנָס כִּתְרוּמָה לִישִׁיבַת 'אוֹר תּוֹרָה' בְּגֶ'רְבָּה. בְּשָׁלָב זֶה נִכְנַע הָאָב וְקִבֵּל אֶת גְּזַר הַדִּין, וְשִׁגֵּר אֶת הַכֶּסֶף לַיְשִׁיבָה. אֶת הַקַּבָּלָה שֶׁקִּבֵּל מֵהַמִּשְׂרָד שָׁלַח בְּיַד בְּנוֹ אֶל רַבִּי מַכְלוּף, כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה שֶׁדְּבָרָיו קֻיְּמוּ בִּמְלוֹאָם. רַבִּי מַכְלוּף רָאָה אֶת הַיֶּלֶד שֶׁהֵבִיא אֶת הַקַּבָּלָה, וְלִטֵּף אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה, כָּרָאוּי לְמִי שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה, וְאָמַר לוֹ: 'שְׁמֹר אֶת הַקַּבָּלָה הַזּוֹ בְּכִיסְךָ. עוֹד תִּזְדַּקֵּק לָהּ בִּרְבוֹת הַיָּמִים'... עָבְרוּ שָׁנִים, וּבִימֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה נָסְעוּ הָאָב וּבְנוֹ לְהָבִיא חִטִּים מִכְּפָר מְרֻחָק. בְּדַרְכָּם חֲזָרָה עֻכְּבוּ הַשְּׁנַיִם בְּמַחְסוֹם צְבָאִי, וְהִתְבַּקְּשׁוּ עַל יְדֵי הַחַיָּלִים לְהַצִּיג רִשְׁיוֹן הַמַּתִּיר לָהֶם לִסְחֹר בְּחִטִּים. הָאָב הֶחְוִיר כַּסִּיד, וְחָשַׁב שֶׁהִנֵּה הִגִּיעַ קִצּוֹ. בִּימֵי הַמִּלְחָמָה, מִי שֶׁלֹּא הֶחְזִיק רִשָּׁיוֹן תָּקֵף, אַחַת דִּינוֹ לְמָוֶת, אוֹ לְגָלוּת אֲרֻכָּה. אֲבָל, לְפֶתַע נִזְכַּר הַיֶּלֶד בַּ...קַּבָּלָה שֶׁקִּבֵּל מִישִׁיבַת 'אוֹר תּוֹרָה', וּבְהוֹרָאָתוֹ שֶׁל רַבִּי מַכְלוּף לְשָׁמְרָהּ בְּכִיסוֹ, כִּי הוּא עוֹד יִזְדַּקֵּק לְקַבָּלָה זוֹ. וְהַיֶּלֶד מַחְלִיט לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁהָיָה עָלוּל לַעֲלוֹת לוֹ בְּחַיָּיו וּבְחַיֵּי אָבִיו. בִּתְנוּעָה זְרִיזָה הוּא מוֹצִיא אֶת הַקַּבָּלָה מִכִּיסוֹ, וּמַגִּישׁ אוֹתָהּ לַחַיָּלִים... אֵלֶּה הִבִּיטוּ בַּנְּיָר, וּוַדַּאי שֶׁלֹּא הֵבִינוּ מַה כָּתוּב בּוֹ, וּמִשֶּׁרָאוּ אֶת הַבִּטָּחוֹן הָעַצְמִי הַנָּסוּךְ עַל פְּנֵי הַיֶּלֶד, לֹא חָשְׁדוּ בִּמְאוּמָה, וְהָיוּ בְּטוּחִים שֶׁנְּיָר זֶה הוּא הָרִשָּׁיוֹן לְמִסְחָר בְּחִטִּים, וְשִׁחְרְרוּ אֶת הָאָב וּבְנוֹ לְדַרְכָּם... (בָּרְכִי נַפְשִׁי)