Otzarot-Article

"קוּם לֵךְ אִתָּם" (כב-כ) אִישׁ צַדִּיק הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם, הַגָּאוֹן רַבִּי משֶׁה אַהֲרֹן שְׁטֶרְן זַצַ"ל, הַמַּשְׁגִּיחַ בִּישִׁיבַת קַמֶנִיץ. כְּשֶׁהָיָה בֵּן שְׁמֹנֶה שָׁנִים חָלָה בְּמַחֲלָה קָשָׁה. אָבִיו הֵבִיא אֶת טוֹבֵי הָרוֹפְאִים, פָּנָה לְרַבָּנִים, אָמַר עָלָיו תְּהִלִּים, וּלְבַסּוֹף אָמַר לִבְנוֹ: "רְאֵה, הַכֹּל טוֹרְחִים לִרְפוּאָתְךָ. כֻּלָּם - מִלְּבַדֶּךָ"...

שָׁאַל הַיֶּלֶד: "וּמֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת?"

וְאָבִיו עָנָהוּ: "תְּקַבֵּל עַל עַצְמְךָ אֵיזוֹ הַנְהָגָה טוֹבָה לִכְשֶׁתָּקוּם מֵחָלְיְךָ".

הִסְכִּים הַיֶּלֶד וְשָׁאַל: "מַה לְּמָשָׁל?"

וְהָאָב הִצִּיעַ: "תְּקַבֵּל עַל עַצְמְךָ שֶׁאִם תַּחֲלִים, תִּשְׁתַּדֵּל לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד בְּמִנְיָן".

הִבְטִיחַ, וְנִתְרַפֵּא.

קִיֵּם הַבְטָחָתוֹ, וְגָדֵל בְּתוֹרָה וּבְיִרְאָה. כָּאָמוּר, הָיָה לְמַשְׁגִּיחַ בַּיְּשִׁיבָה. גָּדְלָה הַיְּשִׁיבָה וְהַמָּקוֹם הָפַךְ צַר מֵהָכִיל. תִּכְנְנוּ לִבְנוֹת בִּנְיָן, וְהַמַּשְׁגִּיחַ הִתְבַּקֵּשׁ לָשֵׂאת בָּעֹל וְלִנְסֹעַ וּלְגַיֵּס תְּרוּמוֹת בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. הִסְכִּים וּפָנָה לְמִשְׂרַד נְסִיעוֹת. הִתְעַנְיֵן אִם יֵשׁ מִנְיָן בַּמָּטוֹס...

אָמְרוּ לוֹ: "רַבֵּנוּ, כָּאן מִשְׂרַד נְסִיעוֹת וְלֹא אִרְגּוּן תְּפִלּוֹת... עַל פִּי רֹב יֵשׁ מִנְיָן, אַךְ לֹא נוּכַל לְהַבְטִיחֲךָ. לִפְעָמִים מֶזֶג הָאֲוִיר אֵינוֹ יַצִּיב כָּךְ שֶׁהַנּוֹסְעִים חַיָּבִים לְהִשָּׁאֵר בִּמְקוֹמָם, וּלְמַעֲשֶׂה - אֵין מִנְיָן".

אִם כָּךְ, לֹא יוּכַל לִנְסֹעַ.

אָמְרוּ: "נוּכַל לְהַצִּיעַ לְךָ טִיסָה עִם חֲנָיַת בֵּינַיִם בְּאַמְסְטֶרְדַּם, עִם שַׁחַר".

חָשַׁב וּמָצָא שֶׁיִּהְיֶה בְּיָדוֹ פְּנַאי לְהַסְפִּיק לַמִּנְיָן וְלַחֲזֹר. בָּחַר בְּדֶרֶךְ זוֹ.

הַמָּטוֹס נָחַת בְּאַמְסְטֶרְדַּם, וּלְפָנָיו כִּשְׁעָתַיִם. נָטַל אֶת הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין וְיָצָא מִבֵּית הַנְּתִיבוֹת לָאוֹטוֹסְטְרָדָה. עָמַד וְצָפָה בַּמְּכוֹנִיּוֹת הַחוֹלְפוֹת עַל פָּנָיו...

לְפֶתַע עָצְרָה מְכוֹנִית וְנֶהָגָהּ שָׁאַל: "לְאָן הָרַב צָרִיךְ?"

"אֲנִי מְחַפֵּשׂ מִנְיָן לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית".

"יַעֲלֶה הָרַב", הִזְמִין הַנֶּהָג. הִתְבָּרֵר שֶׁהוּא יְהוּדִי הַמִּתְגּוֹרֵר מִחוּץ לָעִיר וּבְכָל בֹּקֶר נוֹסֵעַ אֵלֶיהָ לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲבֹד. בְּתוֹךְ כַּמָּה דַּקּוֹת נִמְצְאוּ בְּפַאֲתֵי הָעִיר, עָצְרוּ בְּאֵיזוֹ סִמְטָה, הַנֶּהָג יָצָא וְהִנְחָה אֶת הָרַב לָרֶדֶת לְדִירַת קַרְקַע. פָּתַח לְפָנָיו אֶת הַדֶּלֶת וְהָרַב מָצָא אֶת עַצְמוֹ בְּבֵית כְּנֶסֶת זָעִיר. הָיוּ בִּפְנִים שְׁמֹנָה יְהוּדִים שֶׁהִמְתִּינוּ לְהַשְׁלָמַת הַמִּנְיָן.

הִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן, וּבְסִיּוּם הַתְּפִלָּה הִשְׁלִים הַנֶּהָג אֶת מִצְוָתוֹ וְהִסִּיעַ אֶת אוֹרְחוֹ בַּחֲזָרָה לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה.

כְּשֶׁהָיָה הַמַּשְׁגִּיחַ מִקַּמֶנִיץ מְסַפֵּר סִפּוּר זֶה, הָיוּ עֵינָיו בּוֹרְקוֹת. אָמַר: "הַבִּיטוּ וּרְאוּ! שְׁמֹנָה אֲנָשִׁים הִשְׁכִּימוּ קוּם וְהָלְכוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן. הַתְּשִׁיעִי אָמוּר הָיָה לְהַגִּיעַ מֵהַיִּשּׁוּב הַסָּמוּךְ כְּדַרְכּוֹ בְּכָל יוֹם. וּמִנַּיִן יַגִּיעַ הָעֲשִׂירִי? הֵבִיאוּ אֲלֵיהֶם יְהוּדִי מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּדַרְכּוֹ לְאַרְצוֹת הַבְּרִית"...

כִּי "בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ, מוֹלִיכִין אוֹתוֹ".

עִקָּרוֹן זֶה נִלְמַד בַּגְּמָרָא (מַכּוֹת י:) מִבִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר. הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לֹא רָצָה שֶׁיֵּלֵךְ לְמִדְיָן לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ, "לֹא תֵּלֵךְ עִמָּהֶם". אֲבָל כַּאֲשֶׁר הִשְׁתּוֹקֵק בִּלְעָם וְכֹה רָצָה לָלֶכֶת, אָמַר לוֹ ה', "קוּם לֵךְ אִתָּם" (כב-כ).

בַּתְּחִלָּה נִסָּה מַלְאַךְ רַחֲמִים לְמָנְעוֹ מִן הַהֲלִיכָה וְהִצִּיב מִכְשׁוֹלִים בְּדַרְכּוֹ. אֲבָל כְּשֶׁבִּלְעָם אוֹמֵר לוֹ "וְעַתָּה אִם רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה לִי" (כְּאִלּוּ לֹא יָדַע שֶׁרַע הַדָּבָר...) עָנָהוּ גַּם הַמַּלְאָךְ "לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים".

כִּי "בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ, מוֹלִיכִין אוֹתוֹ". לְטוֹב אוֹ לְרַע. אֶת הַמַּשְׁגִּיחַ דְּקַמֵנִיץ הוֹלִיכוּ לִתְפִלָּה בְּצִבּוּר וְלִצְבֹּר זְכֻיּוֹת, וְאִלּוּ אֶת בִּלְעָם הוֹלִיכוּ לִקְרַאת אָבְדָּנוֹ.

וּלְעִנְיָנֵנוּ: בִּתְקוּפַת הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל לֹא מִתְקַיֶּמֶת הַמִּסְגֶּרֶת הַקְּבוּעָה שֶׁל מְאוֹת אַלְפֵי בְּנֵי נֹעַר, וְעַל כָּל אֶחָד מֵהֶם לְיַצֵּר מִסְגֶּרֶת בְּעַצְמוֹ. גַּם תְּקוּפַת "בֵּין הַזְּמַנִּים" מִתְקָרֶבֶת כְּמוֹ גַּם עוֹנַת הַחֻפְשָׁה מִן הָעֲבוֹדָה. רַבִּים מְשַׁנִּים אֶת שִׁגְרַת חַיֵּיהֶם אוֹ יוֹצְאִים לִמְקוֹמוֹת נֹפֶשׁ שׁוֹנִים. כְּכָל שֶׁבְּרוּכָה הַשִּׁגְרָה, בְּרוּכָה גַּם הַיְּצִיאָה לְנֹפֶשׁ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְעַרְעֲרוּ בָּהּ הַנְהָגוֹת טוֹבוֹת וּגְדָרִים חִיּוּבִיִּים. הֵן גִּדְרֵי צְנִיעוּת וְהַנְהָגָה, הֵן גִּדְרֵי לְבוּשׁ וְהִתְנַהֲגוּת מְרֻסֶּנֶת, הֵן גִּדְרֵי מַאֲכָלִים וְכַשְׁרוּת מְהֻדֶּרֶת, הֵן גִּדְרֵי תְּפִלָּה בְּמִנְיָן, לִמּוּד סָדִיר וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. בָּרוּר שֶׁבִּתְקוּפָה שֶׁל שִׁנּוּי קָשֶׁה הַדָּבָר. וְהַכָּתוּב "אֵין שָׁלוֹם לַיּוֹצֵא וְלַבָּא" (דה"י ב טו-ה) מְדַבֵּר עַל מִי שֶּׁיּוֹצֵא מִמִּסְגֶּרֶת אַחַת לְאַחֶרֶת (חֲגִיגָה י.). אַךְ יֵשׁ לִזְכֹּר כְּלָל נוֹסָף: בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ. אִם אֵיתָן הוּא בְּדַעְתּוֹ לִשְׁמֹר עַל גְּדָרָיו - יַצְלִיחַ בְּכָךְ בְּכָל מַצָּב וְיֵעָזֵר מִמָּרוֹם. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	קרח תשע"ח
	לְהַקְרִיב וְלָמוּת
	"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה" (יט-ב) מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה: כְּשֶׁעָלָה הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל הוֹרוֹוִיץ זַצַ"ל עַל כֵּס רַבָּנוּתוֹ בְּנִיקְלְשְׁבּוּרְג, דָּרַשׁ דְּרָשָׁה עֲמֻקָּה בְּסוּגִיַּת "טַעַם כְּעִקָּר" (פְּסָחִים מד:), הַאִם טַעַם אִסּוּ "קוּם לֵךְ אִתָּם" (כב-כ) אִישׁ צַדִּיק הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם, הַגָּאוֹן רַבִּי משֶׁה אַהֲרֹן שְׁטֶרְן זַצַ"ל, הַמַּשְׁגִּיחַ בִּישִׁיבַת קַמֶנִיץ. כְּשֶׁהָיָה בֵּן שְׁמֹנֶה שָׁנִים חָלָה בְּמַחֲלָה קָשָׁה. אָבִיו הֵבִיא אֶת טוֹבֵי הָרוֹפְאִים, פָּנָה לְרַבָּנִים, אָמַר עָלָיו תְּהִלִּים, וּלְבַסּוֹף אָמַר לִבְנוֹ: "רְאֵה, הַכֹּל טוֹרְחִים לִרְפוּאָתְךָ. כֻּלָּם - מִלְּבַדֶּךָ"... שָׁאַל הַיֶּלֶד: "וּמֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת?" וְאָבִיו עָנָהוּ: "תְּקַבֵּל עַל עַצְמְךָ אֵיזוֹ הַנְהָגָה טוֹבָה לִכְשֶׁתָּקוּם מֵחָלְיְךָ". הִסְכִּים הַיֶּלֶד וְשָׁאַל: "מַה לְּמָשָׁל?" וְהָאָב הִצִּיעַ: "תְּקַבֵּל עַל עַצְמְךָ שֶׁאִם תַּחֲלִים, תִּשְׁתַּדֵּל לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד בְּמִנְיָן". הִבְטִיחַ, וְנִתְרַפֵּא. קִיֵּם הַבְטָחָתוֹ, וְגָדֵל בְּתוֹרָה וּבְיִרְאָה. כָּאָמוּר, הָיָה לְמַשְׁגִּיחַ בַּיְּשִׁיבָה. גָּדְלָה הַיְּשִׁיבָה וְהַמָּקוֹם הָפַךְ צַר מֵהָכִיל. תִּכְנְנוּ לִבְנוֹת בִּנְיָן, וְהַמַּשְׁגִּיחַ הִתְבַּקֵּשׁ לָשֵׂאת בָּעֹל וְלִנְסֹעַ וּלְגַיֵּס תְּרוּמוֹת בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. הִסְכִּים וּפָנָה לְמִשְׂרַד נְסִיעוֹת. הִתְעַנְיֵן אִם יֵשׁ מִנְיָן בַּמָּטוֹס... אָמְרוּ לוֹ: "רַבֵּנוּ, כָּאן מִשְׂרַד נְסִיעוֹת וְלֹא אִרְגּוּן תְּפִלּוֹת... עַל פִּי רֹב יֵשׁ מִנְיָן, אַךְ לֹא נוּכַל לְהַבְטִיחֲךָ. לִפְעָמִים מֶזֶג הָאֲוִיר אֵינוֹ יַצִּיב כָּךְ שֶׁהַנּוֹסְעִים חַיָּבִים לְהִשָּׁאֵר בִּמְקוֹמָם, וּלְמַעֲשֶׂה - אֵין מִנְיָן". אִם כָּךְ, לֹא יוּכַל לִנְסֹעַ. אָמְרוּ: "נוּכַל לְהַצִּיעַ לְךָ טִיסָה עִם חֲנָיַת בֵּינַיִם בְּאַמְסְטֶרְדַּם, עִם שַׁחַר". חָשַׁב וּמָצָא שֶׁיִּהְיֶה בְּיָדוֹ פְּנַאי לְהַסְפִּיק לַמִּנְיָן וְלַחֲזֹר. בָּחַר בְּדֶרֶךְ זוֹ. הַמָּטוֹס נָחַת בְּאַמְסְטֶרְדַּם, וּלְפָנָיו כִּשְׁעָתַיִם. נָטַל אֶת הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין וְיָצָא מִבֵּית הַנְּתִיבוֹת לָאוֹטוֹסְטְרָדָה. עָמַד וְצָפָה בַּמְּכוֹנִיּוֹת הַחוֹלְפוֹת עַל פָּנָיו... לְפֶתַע עָצְרָה מְכוֹנִית וְנֶהָגָהּ שָׁאַל: "לְאָן הָרַב צָרִיךְ?" "אֲנִי מְחַפֵּשׂ מִנְיָן לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית". "יַעֲלֶה הָרַב", הִזְמִין הַנֶּהָג. הִתְבָּרֵר שֶׁהוּא יְהוּדִי הַמִּתְגּוֹרֵר מִחוּץ לָעִיר וּבְכָל בֹּקֶר נוֹסֵעַ אֵלֶיהָ לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲבֹד. בְּתוֹךְ כַּמָּה דַּקּוֹת נִמְצְאוּ בְּפַאֲתֵי הָעִיר, עָצְרוּ בְּאֵיזוֹ סִמְטָה, הַנֶּהָג יָצָא וְהִנְחָה אֶת הָרַב לָרֶדֶת לְדִירַת קַרְקַע. פָּתַח לְפָנָיו אֶת הַדֶּלֶת וְהָרַב מָצָא אֶת עַצְמוֹ בְּבֵית כְּנֶסֶת זָעִיר. הָיוּ בִּפְנִים שְׁמֹנָה יְהוּדִים שֶׁהִמְתִּינוּ לְהַשְׁלָמַת הַמִּנְיָן. הִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן, וּבְסִיּוּם הַתְּפִלָּה הִשְׁלִים הַנֶּהָג אֶת מִצְוָתוֹ וְהִסִּיעַ אֶת אוֹרְחוֹ בַּחֲזָרָה לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה. כְּשֶׁהָיָה הַמַּשְׁגִּיחַ מִקַּמֶנִיץ מְסַפֵּר סִפּוּר זֶה, הָיוּ עֵינָיו בּוֹרְקוֹת. אָמַר: "הַבִּיטוּ וּרְאוּ! שְׁמֹנָה אֲנָשִׁים הִשְׁכִּימוּ קוּם וְהָלְכוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן. הַתְּשִׁיעִי אָמוּר הָיָה לְהַגִּיעַ מֵהַיִּשּׁוּב הַסָּמוּךְ כְּדַרְכּוֹ בְּכָל יוֹם. וּמִנַּיִן יַגִּיעַ הָעֲשִׂירִי? הֵבִיאוּ אֲלֵיהֶם יְהוּדִי מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּדַרְכּוֹ לְאַרְצוֹת הַבְּרִית"... כִּי "בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ, מוֹלִיכִין אוֹתוֹ". עִקָּרוֹן זֶה נִלְמַד בַּגְּמָרָא (מַכּוֹת י:) מִבִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר. הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לֹא רָצָה שֶׁיֵּלֵךְ לְמִדְיָן לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ, "לֹא תֵּלֵךְ עִמָּהֶם". אֲבָל כַּאֲשֶׁר הִשְׁתּוֹקֵק בִּלְעָם וְכֹה רָצָה לָלֶכֶת, אָמַר לוֹ ה', "קוּם לֵךְ אִתָּם" (כב-כ). בַּתְּחִלָּה נִסָּה מַלְאַךְ רַחֲמִים לְמָנְעוֹ מִן הַהֲלִיכָה וְהִצִּיב מִכְשׁוֹלִים בְּדַרְכּוֹ. אֲבָל כְּשֶׁבִּלְעָם אוֹמֵר לוֹ "וְעַתָּה אִם רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה לִי" (כְּאִלּוּ לֹא יָדַע שֶׁרַע הַדָּבָר...) עָנָהוּ גַּם הַמַּלְאָךְ "לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים". כִּי "בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ, מוֹלִיכִין אוֹתוֹ". לְטוֹב אוֹ לְרַע. אֶת הַמַּשְׁגִּיחַ דְּקַמֵנִיץ הוֹלִיכוּ לִתְפִלָּה בְּצִבּוּר וְלִצְבֹּר זְכֻיּוֹת, וְאִלּוּ אֶת בִּלְעָם הוֹלִיכוּ לִקְרַאת אָבְדָּנוֹ. וּלְעִנְיָנֵנוּ: בִּתְקוּפַת הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל לֹא מִתְקַיֶּמֶת הַמִּסְגֶּרֶת הַקְּבוּעָה שֶׁל מְאוֹת אַלְפֵי בְּנֵי נֹעַר, וְעַל כָּל אֶחָד מֵהֶם לְיַצֵּר מִסְגֶּרֶת בְּעַצְמוֹ. גַּם תְּקוּפַת "בֵּין הַזְּמַנִּים" מִתְקָרֶבֶת כְּמוֹ גַּם עוֹנַת הַחֻפְשָׁה מִן הָעֲבוֹדָה. רַבִּים מְשַׁנִּים אֶת שִׁגְרַת חַיֵּיהֶם אוֹ יוֹצְאִים לִמְקוֹמוֹת נֹפֶשׁ שׁוֹנִים. כְּכָל שֶׁבְּרוּכָה הַשִּׁגְרָה, בְּרוּכָה גַּם הַיְּצִיאָה לְנֹפֶשׁ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְעַרְעֲרוּ בָּהּ הַנְהָגוֹת טוֹבוֹת וּגְדָרִים חִיּוּבִיִּים. הֵן גִּדְרֵי צְנִיעוּת וְהַנְהָגָה, הֵן גִּדְרֵי לְבוּשׁ וְהִתְנַהֲגוּת מְרֻסֶּנֶת, הֵן גִּדְרֵי מַאֲכָלִים וְכַשְׁרוּת מְהֻדֶּרֶת, הֵן גִּדְרֵי תְּפִלָּה בְּמִנְיָן, לִמּוּד סָדִיר וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. בָּרוּר שֶׁבִּתְקוּפָה שֶׁל שִׁנּוּי קָשֶׁה הַדָּבָר. וְהַכָּתוּב "אֵין שָׁלוֹם לַיּוֹצֵא וְלַבָּא" (דה"י ב טו-ה) מְדַבֵּר עַל מִי שֶּׁיּוֹצֵא מִמִּסְגֶּרֶת אַחַת לְאַחֶרֶת (חֲגִיגָה י.). אַךְ יֵשׁ לִזְכֹּר כְּלָל נוֹסָף: בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ. אִם אֵיתָן הוּא בְּדַעְתּוֹ לִשְׁמֹר עַל גְּדָרָיו - יַצְלִיחַ בְּכָךְ בְּכָל מַצָּב וְיֵעָזֵר מִמָּרוֹם. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)