Otzarot-Article

ָּרַשׁ רַבִּי שָׁלוֹם הַכֹּהֵן שְׁבַדְרוֹן: בְּאַחַד הַסְּפָרִים שֶׁיָּצְאוּ לָאוֹר בִּירוּשָׁלַיִם מְסַפְּרִים בְּנֵי הַמְּחַבֵּר עַל אֲבִיהֶם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

אַבָּא הָיָה יְרֵא שָׁמַיִם מְאֹד וְשִׁמֵּשׁ כְּשׁוֹחֵט בָּעֲיָרָה. בֹּקֶר אֶחָד, וַתִּפָּעֵם רוּחוֹ, סִפֵּר לִבְנֵי הַבַּיִת עַל חֲלוֹם נוֹרָא שֶׁחָלַם: חָלַמְתִּי כִּי סִיַּמְתִּי אֶת חַיַּי, וְהִנֵּה אֲנִי מַגִּיעַ לְמִשְׁפָּט לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. בַּמָּקוֹם נִצָּב מַלְאַךְ חַבָּלָה וְטַעֲנָתוֹ בְּפִיו, כִּי הוּא נִבְרָא מֵעֲבֵרָה שֶׁעָשִׂיתִי.

עֲבֵרָה!?

וּמַה הִיא? בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ בְּעוֹדִי עוֹסֵק בַּהֲכָנוֹת לְשַׁבָּת, בָּאָה אֵלַי אַלְמָנָה אַחַת וּבַקָּשָׁתָהּ בְּפִיהָ: "עֲדַיִן לֹא בִּשַּׁלְתִּי דָּבָר לְשַׁבָּת מִשּׁוּם שֶׁרַק כָּעֵת הִשַּׂגְתִּי עוֹף, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ תִּשְׁחֹט לִי אוֹתוֹ", הִתְחַנְּנָה. הֵשַׁבְתִּי לָהּ שֶׁכְּבָר הִסְתַּיֵּם זְמַן הַשְּׁחִיטָה, וְעַתָּה טָרוּד אֲנִי לִקְרַאת הַשַּׁבָּת - כְּמִי שֶׁאוֹמֵר, הַשַּׁבָּת תֹאכְלוּ מַאַכְלֵי חָלָב... וְלֹא שָׁחַטְתִּי לָהּ.

וְהִנֵּה, רוֹאֶה אֲנִי בַּחֲלוֹמִי, שֶׁמֵּעֲבֵרָה זוֹ נִבְרָא מַלְאָךְ שֶׁל דִּין קָשֶׁה וְהוּא תּוֹבֵעַ שֶׁיַּעֲנִישׁוּ אוֹתִי.

וְאָכֵן, בֵּית הַדִּין פָּסַק: כִּבּוּס וְטִהוּר בַּגֵּיהִנּוֹם שְׁלוֹשִׁים יוֹם אוֹ לַחְזֹר לָעוֹלָם הַזֶּה עַל מְנַת לְתַקֵּן אֶת הָעֲבֵרָה. בִּקַּשְׁתִּי לִסְבֹּל גֵּיהִנּוֹם הָעִקָּר לֹא לָשׁוּב לָעוֹלָם. הוֹבִילוּ אוֹתִי לַגֵּיהִנּוֹם וּכְכָל שֶׁהִתְקָרַבְתִּי הִרְגַּשְׁתִּי חֹם נוֹרָא וְאָיוֹם עַד שֶׁלֹּא הָיִיתִי מְסֻגָּל לַעֲמֹד בּוֹ, צַעַר רַב. בִּקַּשְׁתִּי בְּתַחֲנוּנִים לָשׁוּב לְבֵית הַדִּין וְלִבְחֹר בָּאֶפְשָׁרוּת הַשְּׁנִיָּה.

וּבַחֲלוֹמִי אֲנִי מִתְחַנֵּן לַמַּלְאָךְ וְהוּא מְמָאֵן.

לְבַסּוֹף, נֵאוֹת לַהֲשִׁיבֵנִי לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה.

אָמַרְתִּי לִפְנֵי בֵּית הַדִּין כִּי אֲנִי חוֹזֵר בִּי, וּבוֹחֵר לָרֶדֶת לָעוֹלָם הַזֶּה. הִסְכִּימוּ אִתִּי, אַךְ עִם זֹאת יָצְאָה הוֹרָאָה לְהַעֲנִישׁ אֶת הַמַּלְאָךְ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא מִלֵּא אֶת שְׁלִיחוּתוֹ כַּהֹגֶן. "מִי הִרְשָׁה לְךָ לַהֲשִׁיבוֹ?! הֵשַׁבְתָּ אוֹתוֹ לְלֹא צִוּוּי". הֶעֱנִישׁוּ אוֹתוֹ בְּמַכַּת אֵשׁ, פֻּלְסָא דְּנוּרָא.

הִזְדַּעְזַעְתִּי מְאֹד מֵהָעֹנֶשׁ וּמִתּוֹךְ פַּחַד וְזַעֲזוּעַ הִתְעוֹרַרְתִּי.

עַד כָּאן הַחֲלוֹם.

כָּאָמוּר, וַתִּפָּעֵם רוּחוֹ. מִיַּד הִתְיַשֵּׁב לִבְחֹן אִם הִתְרַחֵשׁ עִמּוֹ מִקְרֶה דּוֹמֶה בְּמַהֲלַךְ חַיָּיו, וְלֹא מָצָא. וְאִם הִפְטִיר פַּעַם בָּרְחוֹב תְּשׁוּבָה מִתְחַמֶּקֶת לְאַלְמָנָה וַאֲפִילוּ לֹא הָיָה מוּדָע לַצַּעַר שֶׁנִּגְרַם לָהּ, מִנַּיִן שֶׁיִּזְכֹּר. עָרַךְ שׁוּב אֶת חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ וְלֹא מָצָא כָּל פְּגָם בְּתַפְקִידוֹ כְּשׁוֹחֵט, כִּי אָכֵן הָיָה יְרֵא שָׁמַיִם. בַּצַּר לוֹ נִכְנַס לְרַב הָעִיר, הָרַב שָׁמַע אֶת כָּל הַפְּרָטִים וְהִרְגִּיעוֹ: "אִם אָכֵן לֹא קָרָה לְךָ כַּדָּבָר הַזֶּה, מַה לְּךָ כִּי תִּדְאַג?!"

כֵּיוָן שֶׁרוּחוֹ עֲדַיִן לֹא שָׁבָה אֵלָיו, הָלַךְ לִדְפֹּק עַל פִּתְחֵי חֲכָמִים וְצַדִּיקִים. אַךְ הַכֹּל אָמְרוּ לוֹ, כִּי אִם אֵינוֹ זוֹכֵר מַעֲשֶׂה כָּזֶה, מִסְתַּבֵּר שֶׁמְּדֻבָּר בַּחֲלוֹם שֶׁל דְּבָרִים בְּטֵלִים.

בִּרְבוֹת הַיָּמִים - אַט אַט - שָׁבָה רוּחוֹ אֵלָיו וְהוּא נִרְגַּע, וּדְבַר הַחֲלוֹם הֵחֵל לְהִשָּׁכַח מִתּוֹדַעְתּוֹ.

חָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת - כְּעֶשְׂרִים שָׁנָה - וְהַחֲלוֹם נִשְׁכַּח כָּלִיל.

עֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ אֶחָד, בְּדַרְכּוֹ לַמִּקְוֶה, הָלְכָה לְמוּלוֹ אַלְמָנָה וּבְיָדָהּ עוֹף. וּבַקָּשָׁתָהּ בְּפִיהָ: "טֶרֶם בִּשַּׁלְתִּי דְּבַר מָה לְשַׁבָּת, בְּבַקָּשָׁה תִּשְׁחֹט לִי אֶת הָעוֹף הַזֶּה".

עָנָה לָהּ: "סִיַּמְתִּי אֶת הַשְּׁחִיטוֹת בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר הַמֻּקְדָּמוֹת, עַכְשָׁו אֵין לִי זְמַן לַחֲלוּטִין", הֵשִׁיב בְּהִתְנַצְּלוּת. "אֲנִי טָרוּד מְאֹד" - וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה לִכְבוֹד שַׁבָּת.

הַשַּׁבָּת הִגִּיעָה. הַשּׁוֹחֵט יָצָא לְבֵית הַכְּנֶסֶת לַאֲמִירַת שִׁיר הַשִּׁירִים וְקַבָּלַת שַׁבָּת, כְּדַרְכּוֹ בִּדְבֵקוּת. הִתְפַּלֵּל מַעֲרִיב וְשָׁב לְבֵיתוֹ, שׁוֹרֵר "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת" וְהִתְיַשֵּׁב לְיַד הַשֻׁלְחָן. לְפֶתַע...

לְפֶתַע נִתַּר מִמְּקוֹמוֹ בִּצְוָחָה: "אוֹי! אוֹי וַאֲבוֹי!" --- הוּא נִזְכַּר בַּחֲלוֹם. הַבֶּהָלָה שֶׁאָחֲזָה אוֹתוֹ הָיְתָה אֲיוּמָה, אֲהָהּ! גָּנַח וּפָרַשׂ אֶת יָדָיו בַּחֲרָדָה, וַי-וַי וְנָפַל מִתְעַלֵּף. הֵעִירוּ אוֹתוֹ.

הוּא אָזַר כֹּחוֹת וּבִקֵּשׁ מִבְּנֵי בֵּיתוֹ: "מַהֲרוּ לִשְׁלֹחַ לְאַלְמָנָה פְּלוֹנִית מַגָּשׁ עִם דָּגִים, מַגָּשׁ עִם בָּשָׂר, כְּפִי יְכֹלְתֵנוּ", אַחֲרֵיהֶם הָלַךְ גַּם הוּא לְפַיֵּס אֶת הָאַלְמָנָה. וּבֶאֱמֶת מָחֲלָה לוֹ הָאַלְמָנָה בְּלֵב שָׁלֵם וְגַם אָכְלָה מֵהַמַּטְעַמִּים שֶׁנִּשְׁלְחוּ לָהּ.

רוּחוֹ שָׁבָה אֵלָיו. שָׁב לְבֵיתוֹ, קִדֵּשׁ עַל הַיַּיִן בְּקוֹל אַדִּיר שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת: "יוֹם הַשִּׁישִׁי וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ", דְּמָעוֹת שֶׁל שִׂמְחָה וּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת הִתְעַרְבְּבוּ יַחַד וְנָפְלוּ לְתוֹךְ הַגָּבִיעַ. אַחַר כָּךְ סָעַד אֶת סְעוּדָתוֹ. בֵּרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְהוֹדָאָה לַה' וְהָלַךְ לִישׁוֹן.

בַּבֹּקֶר לֹא הִתְעוֹרֵר. הֵשִׁיב אֶת נִשְׁמָתוֹ לְבוֹרְאוֹ עִם תִּקּוּן מַעֲשֵׂהוּ.

בְּהַלְוָיָתוֹ שֶׁהִתְקַיְּמָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הִלְּכָה הַשְּׁמוּעָה בֵּין הַמְלַוִּים. וּבְסֵפֶר שֶׁיָּצָא לָאוֹר לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ הִסְכִּימוּ בָּנָיו לְסַפֵּר אֶת הַמַּעֲשֶׂה כְּצוּרָתוֹ.

עָלֵינוּ לָדַעַת כִּי יֵשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן. אֵין מַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱבָד, כִּי עַל כָּל מַעֲשֶׂה יָבִיא הָאֱלֹקִים בְּמִשְׁפָּט, אִם טוֹב וְאִם רַע. אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְווֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם".

וְנִזְכֶּה כֻּלָּנוּ לִכְתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה, אָמֵן. (לְהַגִּיד - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)

	שלח תשע"ח
	מַה בֵּין יְהוֹשֻׁעַ לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה
	"הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" (כב-א) בְּפָרָשָׁתֵנוּ כְּתוּבָה מִצְוָה חֲשׁוּבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה, וְהִיא מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה: "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם"; "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ" ָּרַשׁ רַבִּי שָׁלוֹם הַכֹּהֵן שְׁבַדְרוֹן: בְּאַחַד הַסְּפָרִים שֶׁיָּצְאוּ לָאוֹר בִּירוּשָׁלַיִם מְסַפְּרִים בְּנֵי הַמְּחַבֵּר עַל אֲבִיהֶם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. אַבָּא הָיָה יְרֵא שָׁמַיִם מְאֹד וְשִׁמֵּשׁ כְּשׁוֹחֵט בָּעֲיָרָה. בֹּקֶר אֶחָד, וַתִּפָּעֵם רוּחוֹ, סִפֵּר לִבְנֵי הַבַּיִת עַל חֲלוֹם נוֹרָא שֶׁחָלַם: חָלַמְתִּי כִּי סִיַּמְתִּי אֶת חַיַּי, וְהִנֵּה אֲנִי מַגִּיעַ לְמִשְׁפָּט לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. בַּמָּקוֹם נִצָּב מַלְאַךְ חַבָּלָה וְטַעֲנָתוֹ בְּפִיו, כִּי הוּא נִבְרָא מֵעֲבֵרָה שֶׁעָשִׂיתִי. עֲבֵרָה!? וּמַה הִיא? בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ בְּעוֹדִי עוֹסֵק בַּהֲכָנוֹת לְשַׁבָּת, בָּאָה אֵלַי אַלְמָנָה אַחַת וּבַקָּשָׁתָהּ בְּפִיהָ: "עֲדַיִן לֹא בִּשַּׁלְתִּי דָּבָר לְשַׁבָּת מִשּׁוּם שֶׁרַק כָּעֵת הִשַּׂגְתִּי עוֹף, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ תִּשְׁחֹט לִי אוֹתוֹ", הִתְחַנְּנָה. הֵשַׁבְתִּי לָהּ שֶׁכְּבָר הִסְתַּיֵּם זְמַן הַשְּׁחִיטָה, וְעַתָּה טָרוּד אֲנִי לִקְרַאת הַשַּׁבָּת - כְּמִי שֶׁאוֹמֵר, הַשַּׁבָּת תֹאכְלוּ מַאַכְלֵי חָלָב... וְלֹא שָׁחַטְתִּי לָהּ. וְהִנֵּה, רוֹאֶה אֲנִי בַּחֲלוֹמִי, שֶׁמֵּעֲבֵרָה זוֹ נִבְרָא מַלְאָךְ שֶׁל דִּין קָשֶׁה וְהוּא תּוֹבֵעַ שֶׁיַּעֲנִישׁוּ אוֹתִי. וְאָכֵן, בֵּית הַדִּין פָּסַק: כִּבּוּס וְטִהוּר בַּגֵּיהִנּוֹם שְׁלוֹשִׁים יוֹם אוֹ לַחְזֹר לָעוֹלָם הַזֶּה עַל מְנַת לְתַקֵּן אֶת הָעֲבֵרָה. בִּקַּשְׁתִּי לִסְבֹּל גֵּיהִנּוֹם הָעִקָּר לֹא לָשׁוּב לָעוֹלָם. הוֹבִילוּ אוֹתִי לַגֵּיהִנּוֹם וּכְכָל שֶׁהִתְקָרַבְתִּי הִרְגַּשְׁתִּי חֹם נוֹרָא וְאָיוֹם עַד שֶׁלֹּא הָיִיתִי מְסֻגָּל לַעֲמֹד בּוֹ, צַעַר רַב. בִּקַּשְׁתִּי בְּתַחֲנוּנִים לָשׁוּב לְבֵית הַדִּין וְלִבְחֹר בָּאֶפְשָׁרוּת הַשְּׁנִיָּה. וּבַחֲלוֹמִי אֲנִי מִתְחַנֵּן לַמַּלְאָךְ וְהוּא מְמָאֵן. לְבַסּוֹף, נֵאוֹת לַהֲשִׁיבֵנִי לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. אָמַרְתִּי לִפְנֵי בֵּית הַדִּין כִּי אֲנִי חוֹזֵר בִּי, וּבוֹחֵר לָרֶדֶת לָעוֹלָם הַזֶּה. הִסְכִּימוּ אִתִּי, אַךְ עִם זֹאת יָצְאָה הוֹרָאָה לְהַעֲנִישׁ אֶת הַמַּלְאָךְ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא מִלֵּא אֶת שְׁלִיחוּתוֹ כַּהֹגֶן. "מִי הִרְשָׁה לְךָ לַהֲשִׁיבוֹ?! הֵשַׁבְתָּ אוֹתוֹ לְלֹא צִוּוּי". הֶעֱנִישׁוּ אוֹתוֹ בְּמַכַּת אֵשׁ, פֻּלְסָא דְּנוּרָא. הִזְדַּעְזַעְתִּי מְאֹד מֵהָעֹנֶשׁ וּמִתּוֹךְ פַּחַד וְזַעֲזוּעַ הִתְעוֹרַרְתִּי. עַד כָּאן הַחֲלוֹם. כָּאָמוּר, וַתִּפָּעֵם רוּחוֹ. מִיַּד הִתְיַשֵּׁב לִבְחֹן אִם הִתְרַחֵשׁ עִמּוֹ מִקְרֶה דּוֹמֶה בְּמַהֲלַךְ חַיָּיו, וְלֹא מָצָא. וְאִם הִפְטִיר פַּעַם בָּרְחוֹב תְּשׁוּבָה מִתְחַמֶּקֶת לְאַלְמָנָה וַאֲפִילוּ לֹא הָיָה מוּדָע לַצַּעַר שֶׁנִּגְרַם לָהּ, מִנַּיִן שֶׁיִּזְכֹּר. עָרַךְ שׁוּב אֶת חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ וְלֹא מָצָא כָּל פְּגָם בְּתַפְקִידוֹ כְּשׁוֹחֵט, כִּי אָכֵן הָיָה יְרֵא שָׁמַיִם. בַּצַּר לוֹ נִכְנַס לְרַב הָעִיר, הָרַב שָׁמַע אֶת כָּל הַפְּרָטִים וְהִרְגִּיעוֹ: "אִם אָכֵן לֹא קָרָה לְךָ כַּדָּבָר הַזֶּה, מַה לְּךָ כִּי תִּדְאַג?!" כֵּיוָן שֶׁרוּחוֹ עֲדַיִן לֹא שָׁבָה אֵלָיו, הָלַךְ לִדְפֹּק עַל פִּתְחֵי חֲכָמִים וְצַדִּיקִים. אַךְ הַכֹּל אָמְרוּ לוֹ, כִּי אִם אֵינוֹ זוֹכֵר מַעֲשֶׂה כָּזֶה, מִסְתַּבֵּר שֶׁמְּדֻבָּר בַּחֲלוֹם שֶׁל דְּבָרִים בְּטֵלִים. בִּרְבוֹת הַיָּמִים - אַט אַט - שָׁבָה רוּחוֹ אֵלָיו וְהוּא נִרְגַּע, וּדְבַר הַחֲלוֹם הֵחֵל לְהִשָּׁכַח מִתּוֹדַעְתּוֹ. חָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת - כְּעֶשְׂרִים שָׁנָה - וְהַחֲלוֹם נִשְׁכַּח כָּלִיל. עֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ אֶחָד, בְּדַרְכּוֹ לַמִּקְוֶה, הָלְכָה לְמוּלוֹ אַלְמָנָה וּבְיָדָהּ עוֹף. וּבַקָּשָׁתָהּ בְּפִיהָ: "טֶרֶם בִּשַּׁלְתִּי דְּבַר מָה לְשַׁבָּת, בְּבַקָּשָׁה תִּשְׁחֹט לִי אֶת הָעוֹף הַזֶּה". עָנָה לָהּ: "סִיַּמְתִּי אֶת הַשְּׁחִיטוֹת בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר הַמֻּקְדָּמוֹת, עַכְשָׁו אֵין לִי זְמַן לַחֲלוּטִין", הֵשִׁיב בְּהִתְנַצְּלוּת. "אֲנִי טָרוּד מְאֹד" - וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה לִכְבוֹד שַׁבָּת. הַשַּׁבָּת הִגִּיעָה. הַשּׁוֹחֵט יָצָא לְבֵית הַכְּנֶסֶת לַאֲמִירַת שִׁיר הַשִּׁירִים וְקַבָּלַת שַׁבָּת, כְּדַרְכּוֹ בִּדְבֵקוּת. הִתְפַּלֵּל מַעֲרִיב וְשָׁב לְבֵיתוֹ, שׁוֹרֵר "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת" וְהִתְיַשֵּׁב לְיַד הַשֻׁלְחָן. לְפֶתַע... לְפֶתַע נִתַּר מִמְּקוֹמוֹ בִּצְוָחָה: "אוֹי! אוֹי וַאֲבוֹי!" --- הוּא נִזְכַּר בַּחֲלוֹם. הַבֶּהָלָה שֶׁאָחֲזָה אוֹתוֹ הָיְתָה אֲיוּמָה, אֲהָהּ! גָּנַח וּפָרַשׂ אֶת יָדָיו בַּחֲרָדָה, וַי-וַי וְנָפַל מִתְעַלֵּף. הֵעִירוּ אוֹתוֹ. הוּא אָזַר כֹּחוֹת וּבִקֵּשׁ מִבְּנֵי בֵּיתוֹ: "מַהֲרוּ לִשְׁלֹחַ לְאַלְמָנָה פְּלוֹנִית מַגָּשׁ עִם דָּגִים, מַגָּשׁ עִם בָּשָׂר, כְּפִי יְכֹלְתֵנוּ", אַחֲרֵיהֶם הָלַךְ גַּם הוּא לְפַיֵּס אֶת הָאַלְמָנָה. וּבֶאֱמֶת מָחֲלָה לוֹ הָאַלְמָנָה בְּלֵב שָׁלֵם וְגַם אָכְלָה מֵהַמַּטְעַמִּים שֶׁנִּשְׁלְחוּ לָהּ. רוּחוֹ שָׁבָה אֵלָיו. שָׁב לְבֵיתוֹ, קִדֵּשׁ עַל הַיַּיִן בְּקוֹל אַדִּיר שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת: "יוֹם הַשִּׁישִׁי וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ", דְּמָעוֹת שֶׁל שִׂמְחָה וּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת הִתְעַרְבְּבוּ יַחַד וְנָפְלוּ לְתוֹךְ הַגָּבִיעַ. אַחַר כָּךְ סָעַד אֶת סְעוּדָתוֹ. בֵּרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְהוֹדָאָה לַה' וְהָלַךְ לִישׁוֹן. בַּבֹּקֶר לֹא הִתְעוֹרֵר. הֵשִׁיב אֶת נִשְׁמָתוֹ לְבוֹרְאוֹ עִם תִּקּוּן מַעֲשֵׂהוּ. בְּהַלְוָיָתוֹ שֶׁהִתְקַיְּמָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הִלְּכָה הַשְּׁמוּעָה בֵּין הַמְלַוִּים. וּבְסֵפֶר שֶׁיָּצָא לָאוֹר לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ הִסְכִּימוּ בָּנָיו לְסַפֵּר אֶת הַמַּעֲשֶׂה כְּצוּרָתוֹ. עָלֵינוּ לָדַעַת כִּי יֵשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן. אֵין מַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱבָד, כִּי עַל כָּל מַעֲשֶׂה יָבִיא הָאֱלֹקִים בְּמִשְׁפָּט, אִם טוֹב וְאִם רַע. אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְווֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם". וְנִזְכֶּה כֻּלָּנוּ לִכְתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה, אָמֵן. (לְהַגִּיד - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)